תקשורת מא'-
גברים בורחים למערותיהם ונשים צוללות במעיינותיהן:

מעשה-
באחד שהמלצתי לו שישמע את בת זוגו וייתן לה אוזן קשבת ותמיכה רגשית.
ענה-
"היא מדברת על כל מיני עניינים שלא קשורים אלינו ומכשילה אותי לשמוע לשון הרע", לכן ביקש שאקח אותה לטיפולי ואשמע אותה.
שאלתי-מה ההבדל ביני לבינך? ענה-אתה הרב המגשר ואני בעלה.
עניתי-"הריני ממנה אותך כרב מגשר ופסיכולוג לרעייתך לכל בעיותיה".
יתרה מזו-
האזנה אחת ממך לרעייתך עולה פי אלף מונים מהאזנות שלי, כי היא זקוקה לתמיכה והבנה דווקא ממך ולא משום אדם אחר, מפאת וכך כל אשה  בטבעה בנויה. נשים עשויות בדרך כלל לשוחח על כל עניני העולם ולהעלות בעיות מהעבר ומהילדות ולדבר על כל מיני עניינים שאינן קשורות אליהן כלל על מנת לשחרר ולהשתחרר מרגשות שליליים כדי לשפר את הרגשתן ולהקל מעליהן בעיות ולחצים.
ככל שירבו לשתף, לשוחח  ולספר על בעיות, כך יוטב להן יותר.
כמו כן-
הן עשויות לשוחח על בעיות שלא קשורות אליהן כלל על מנת להרגיש טוב עם עצמן ולשפר את הרגשתן וכך הן משתחררות מבעיותיהן.
לכן ישנה חשיבות רבה לגברים, לשמוע את כל השיחות הללו, למרות שהן לא ענייניות ולא קשורות אליהם, כי מבחינתן זה עומד ברומו של עולם וע"י כך הן משתחררות מלחציהן כאמור.
יש לציין שגם מבחינה  הלכתית אין איסור לשמוע אותן ,כי זהו-מנגנון שחרור רגשי של האשה וכך ירווח לה יותר. אם השיחות הם על אנשים זרים ולא קשור אליהם,הבעל לא יקבל בליבו,אבל חשוב שכלפי חוץ יתן לה אוזן קשבת, הבנה ותמיכה רגשית כמו הרב המגשר ואין בזה משום לשון הרע כמבואר.
יתרה מכך-
אם הוא לא ישמע אותה, השכנות, חברות, משפחה וכ'ו ישמעו אותה וישיאו לה עצות שאינן הוגנות ובסוף יגיעו לרבנות וכל העולם ישמע וחבל!!
לצפות-
מאשה דרך אחרת לשחרור לחציה פרוש, לשלול ממנה את תחושת העצמי, כי זה לא בשליטתה וכך היא בנויה מראשיתה.
ועוד-
היא עשויה לעבור מנושא לנושא, ללא שום סדר, קשר והגיון לנושא הקודם, כי בדרך זו היא הולכת ומרחיבה את מעגל נושאיה, בעיותיה, דאגותיה, אכזבותיה ותסכוליה וכך אט אט היא משתחררת.
יתרה מכך,
כאשר היא חשה שלא מבינים אותה, כל שכן  כשאומרים לה כך בפירוש, הידרדרותה לבעיות נוספות מתרחבת והיא עלולה לחוש את אותן בעיות ולהתרגש מהן אף יותר.
כפי שגבר תקוע במערתו זקוק לכל מיני עיסוקים על מנת שהללו יסיחו את דעתו מבעיותיו, כך על אותו משקל זקוקה האשה לשוחח על בעיות ועניינים שאינם קשורים אליה על מנת לחוש הקלה מלחציה.
החידוש-
אשה שזכתה למאזין טוב המאפשר לה לשחרר רגשות ולחצים, מתמעט לה הצורך להתעסק בבעיות של אנשים זרים על מנת לשחרר מעליה לחצים, כי בלאו הכי הבעל  מאפשר לה זאת בהבנה ובנקל.   

התחמקותם של גברים לפתח שיחה עם נשותיהן, נובעת מתחושה רגשית עמוקה שהם-האשמים המרכזיים במצבן העגום ובחוסר הצלחתן.
גברים אינם מודעים שנשותיהן זקוקות לבטא ולהוציא רגשות כאובים רק על מנת להשתחרר מלחצים ולשפר את הרגשתן ולא כדי להאשימם למרות שהן עושות זאת, כי זו הדרך שלהן לפרוק ולשחרר מטענים וזה-
סוד יקר.
אם הגבר היה מודע  לצורך הנפשי של האשה להוציא לחצים ורגשות שליליים בלבד, ממילא לא היה חש מותקף ומואשם ובנקל היה נותן אוזן קשבת בלי עצות ופתרונות וזוכה להערכה מרובה על עצם כך ששימש למאזין טוב ותומך.
לעומת זאת-
גברים מדברים על בעיות ולחצים רק מפני שמבקשים עצה או פתרון, או כשיש להם את מי להאשים.
לכן כאשר האשה מרגישה צורך לדבר ובעיקר כאשר היא נסערת ביותר, הגבר מניח שהיא מאשימה אותו במצבה ובפרט שכך היא מתבטאת.
אשה המאשימה את בעלה, זה רק מפאת הוצאת תסכול שאין מי שמבינה.
לעומת זאת-
כאשר היא מדברת ברוגע, בגישה יפה ועדינה, הוא מניח שהיא זקוקה לפתרונות כפי שהוא רגיל בכך.
כאשר הוא מעלה פתרונות,היא מתחמקת ומוסיפה לדבר על בעיות נוספות.
לאחר שמציע פתרונות נוספים,הוא מצפה שהרגשתה תשתפר כפי שטבעו כך בנוי, ולאחר שהוא מבחין שהרגשתה לא השתפרה, סבור שהיא דוחה את פתרונותיו, לכן הוא מרגיש דחוי ושאינה מעריכה אותו כראוי. כמו כן-
אם ירגיש מותקף, הוא יתחיל להתגונן כדי להגן על כבודו ובתקוה שתחמול עליו ותפסיק להאשימו.
ככל שיוסיף להתגונן ולהצדיק את עצמו, היא נעשית נסערת יותר.
הוא לא מבין שהיא אינה זקוקה לעצות והסברים, אלא רק שיבין ללבה, יתמוך ויאפשר לה לפרוק מטענים וזו העזרה הגדולה.
אם הגבר ילמד סוד יקר זה-שהיא זקוקה להקשבה והבנה בלבד,תוך זמן מועט יגלה שאינה מאשימה אותו יותר!! כמו כן, אשה עשויה לכעוס ולהעיר על דברים שאין להם פתרונות.
הערות אלו הם חסכים מהילדות והוצאת תסכולים.
על מנת לחוש הקלה, היא חייבת לדבר עליהם, לכן היא חשה הערכה וכבוד לבעל בפרט כשהוא נותן לה אוזן קשבת והבנה לאכזבתה.
אמנם,
ענין זה יכול לתסכל כל גבר שאינו מבין שיש לה צורך לדבר על בעיות, למרות שאין להם פתרונות וע"י כך משתפרת הרגשתה.
נקודה חשובה,
גבר עשוי לאבד סבלנות בעיקר כאשר אשה מדברת על בעיותיה בפירוט יתר.
מאחר וגבר מניח בטעות, כשאשה מדברת בפירוט רב על בעיותיה, זה בגלל שנחוצים לה פתרונות.
כאשר נותן לה עצות מעשיות והם נדחים על הסף, הוא נעשה מאוכזב, חסר סבלנות ומתוסכל. סיבה נוספת-
לתסכול הגבר, מפני שהוא סבור שקיים קשר הגיוני בסיפור אחד למשנהו.
בשעה שהאשה עוברת באקראיות גמורה, מבעיה לבעיה ומסיפור לסיפור ללא קשר בניהם, הוא נעשה מתוסכל ומבולבל עקב ניסיונו למצוא קשר הגיוני בין הבעיות והסיפורים על מנת לתת לה עצות כפי שהוא למוד, וכאשר אינו מוצא קשר הוא מתייאש.
עוד סיבה-
שגבר עשוי לאבד סבלנות ולהתנגד להקשיב לאשה, זה חיפוש בשורה האחרונה של כל סיפור וסיפור.
כי הוא מבין שהיא צריכה פתרונות, לכן נעשה חסר סבלנות לגבי הפרטים וכל תוספת פרט מהווה בעבורו סיוט חדש שמוסיף על תסכולו. לפיכך-
אם הגבר היה מבין שאת עיקר שחרורה והנאתה היא מפיקה  ע"י אריכות בפרטים, ויזכור שכל ריבוי פרטים משפרים יותר את הרגשתה ולא מציאת פתרונות כפי תפיסתו, היה הרבה יותר רגוע וסבלן.
לסיכום:
כפי שגבר שואב סיפוק ורוגע, מעיבוד פרטים סבוכים הנחוצים לו במציאת פתרונות ללימודיו ובעיותיו, כך על אותו משקל שואבת האשה שחרור, סיפוק, שמחה ותענוג, מהדיבורים המפורטים על בעיותיה.
עצתי-
 לאשה על מנת להקל מעל הבעל, פשוט לספר לו מראש את סוף הסיפור ולאחר מכן תתעכב בפרטים.
כמו כן,
טוב שתאמר לו מראש- שהיא אינה זקוקה לפתרונות ועצות, אלא רק להקשבה ,הבנה, הזדהות ותמיכה רגשית ומדי פעם תודה לו על הקשבתו, זה יקל עליו וודאי!!

מהדורה שלישית-

בשלום בית:
כהמשך-

ע"י ויתור ונתינת סמכות מרויחים המון.
כגון מי שמוותר על זמנו כדי לעזור בבית ולהיות יותר עם אשתו, חוסך לו זמן הרבה יותר ארוך ויקר ממה שהפסיד.
כי ע" שיצטרך לפייס את אשתו ולרצותה כדי

להחזיר לה את השמחה וההערכה, בפרט את האימון שהיא במקום הראשון, מעל הכל ולפני הכל  שזה הבסיס של הבית, יקח זמן הרבה יותר ארוך.

יוצא שבמקום שחשב שאיבד זמן, הוא חסך לו זמן יקר מאוד

ואת שלום ביתו.
כמן כן-
חשוב שהעזרה בבית והתמיכה לאשה יהיה מקורם מתוך שמחה ורצון, ולא כדי להתפטר ולצאת ידי חובה.
כי בזה הוא מגלה את עיקר חיבתו לבית ואהבתו לאשה. ועוד,
בהתנהגות זו של לצאת ידי חובה, היא מרגישה מיד וזה פגיעה ישירה בכבודה ומהותה.
מכיון שהכלל  של מקום ראשון  מתבטא לא רק בדיבורים, אלא במעשים בפועל, בצורת הנתינה והכוונה של הבעל ובזה היא מתרצה מאוד.
אולם-
גם אם עדיין הבעל לא הגיע לדרגת נתינה מושלמת,תדע האשה להיות חכמה, להעריך

ולעודד על עצם  עזרתו ולא לקבור אותו תחת משא של מטלות ודרישות, כי בזה היא תפסיד את תמיכתו ובסוף גם אותו.
הבית מבחינתו ייהפך לסוף סדרי עדיפותיו, בכל הזדמנות שתתאפשר יברח ובכל סיבה שתתעורר ישתמש בה כדי לא להגיע לביתו, עד כדי לשקר. מאחר והבית נהפך לו מגן עדן לגיהנם.
לסיכום:
"חוכמת נשים וכ'ו", זו שעושה הכל, על מנת שהבית ישמש כבית מלון לבעל, כדי לגרום לו להשתוקק כל רגע לבוא לביתו ולא כעיר מקלט לעונש ומפלט. מובן-
שחינוך הילדים והצלחתם תלוי בדוגמא האישית של בני הזוג, ביחס, בהערכה ובכבוד שמעניקים זה לזו ובעיקר בנכחותם.
לדוגמא:
זוג שמעירים זה לזו, או פוגעים ומשפילים זה את זו ליד הילדים, אין להם מושג בגודל החורבן והנזק הבלתי הפיך שגורמים לילדים.
ישנם כאלו שמרוב טיפשותם ורחמנותם על הילדים,

כשרואים את בן/ת הזוג מענישים את ילדיהם לצורך חינוכם, מעירים ופוגעים זה בזו בנכחותם. יש לזכור-
שרחמנות זו על הילדים במטרה כדי לגונן עליהם, אין  אכזריות גדולה ממנה א. פגיעה בבן/ת הזוג ליד הילדים, זו הורדת סמכות כלפי הילדים וכעת הם לא ישמעו לשניהם ב. מהיום ואילך ינצלו את חולשות בני הזוג לטובתם בלבד.  ג. יגרמו לסכסוך בין ההורים, כדי להשיג מטרות אישיות[בעיה נפוצה] ד. ייפרקו עול ויעשו עבירות קשות וחמורות, כדי להתנקם בעצמם ובהורים על הצער והכאב שגרמו להם,עקב אותה מערכת יחסים קלוקלת שבני הזוג פגעו זה בזו שזה הדבר היקר להם,

[בעיה נפוצה] ה. שלום הבית וחינוך הילדים נהרס.
מבדיקה יסודית ומקיפה שערכתי, מתברר שרוב הבעיות הקיימות בשלום בית, מקורם הם בילדות, שראו או חוו מערכת יחסים קשה, או תהליך גירושין אכזרי.
מתברר-
מעל כל ספק,שרק בבית שהשכילו בני הזוג לפתור את בעיותיהם בצנעה ונתנו סמכות הורית משותפת בחינוך הילדים, כלומר- אבא ואמא זה אחד, באותו בית הילדים גדלים שמחים ומאושרים, בריאים בגופם ובנפשם, עם בטחון חזק ודימוי עצמי גבוה ולמרבית הפלא למרות שהחינוך היה לוקה בחסר,אולם היה באחדות אחת. ענין זה מצוי בפרט כשהבעל צועק, מעניש ומכה את הילדים לעיני האשה ומרוב רחמנותה עליהם,  מעירה לו, פוגעת בו ומגוננת עליהם.
חשוב לזכור ולדעת שרחמנות זו, היא אכזריות הכי קשה כלפי הילדים ושלא נדבר על העלבון הגדול וכבוד הבעל שנירמס לעיניהם.
נקודה חשובה,
המדובר כאן לצורך חינוך הילדים, ולא במכות אכזריות או בפיקוח נפש חלילה, שעל כך ודאי האשה צריכה וחייבת לגונן ולשמור על ילדיה, וכן הבעל. אולם אסור לאשה לקחת את האחריות לעצמה ולפרש אם זה פיקוח נפש או לא.
בכל ענין יש לשאול בדעת תורה מקצועית שבחנה את בני הזוג ובדקה את העניין מקרוב.
כמו כן,
גם כאשר האשה צועקת ומכה את ילדיה, יתאפק הבעל לא להעיר לידם או לפגוע בה חלילה.
כי מתוך כך גילה שהם יותר חשובים ממנה והוריד לה את המקום הראשון.
ועוד, כאשר האשה היא הכעסנית, ההרס והקלקול לא מתקרב לנזק הבעל, כי בטבע הילדים להיות קשורים יותר לאם ויודעים את ליבה הרך וטבעה הרגשי,ולכן הנזק הוא מזערי יחסי,לכן הזהיר והניזהר ירבו שלום כנהר!!


מהדורה רביעית
בשלום בית:

תקשורת: מבנה נפש האשה בנוי באופן שכל הצלחתה ושמחתה שואבת מההערכה והחשיבות שהבעל מעניק לה. עבורה לוותר על הערכה זו, כמו לוותר על  חמצן החיים שלה.
זה לא בבחירתה כי כך היא בנויה מראשיתה.
על אותו משקל- מבנה נפש האיש בנוי באופן שכל בטחונו וגבריותו שואב מהכבוד וההערכה שהאשה מעניקה לו. עבורו לוותר על כבוד זה, כמו לוותר על האני שלו. גם זה לא בבחירתו כי כך הוא בנוי מראשיתו.
המון זוגות טוענים שהם מאוד מוצלחים ומקובלים בחברה, רק בבית חסר להם את הכבוד וההערכה הראויה. הכלל הוא- כדי לקבל כבוד והערכה, צריך קודם לתת. אולם ללא ציפייה, זה הניסיון והקושי, עם התמדה וסבלנות מנצחים.
ההטעיה הגדולה-שלפני הנישואין נדמה לבני הזוג שיש להם המון דברים משותפים, לכן הם משתכנעים להיכנס יחדיו למסגרת מחייבת, אולם זמן קצר לאחר מכן מגלים  טעות נוראה זו, שאין להם דבר אחד  משותף.
יצוין- שאין שום זוג מששת ימי בראשית שמבחינה טבעית מתאימים זה לזו. מאחר והאיש בנוי שכלי ושורשו מצד החסד, והאשה בנויה רגשית ושורשה מצד הגבורה, לכן מצד הטבע אין דבר אחד משותף.
חובת בני הזוג ללמוד את מבנה נפש האיש והאישה על בוריו, כדי להכיר ולדעת את השוני וההפכים ביניהם, על מנת שיוכלו לתקשר באופן הנכון ולתת לכל אחד את המקום
המיוחד לו.
בעיקר בנושא התקשורתי שקיימים תפיסות שונות ומהותיות בין בני הזוג ואינם יודעים לתקשר נכון ומשם נובעות רוב המחלוקות.
בדור  הקודם בני הזוג הבינו זה את זו באמצעות תחושות ורמזים בלבד, כי היו חדורי אמונה ובעלי ענווה לעשות את רצון השני ללא שום אינטרס וציפייה, אלא מתוך אמון ושמחה.
בדורנו אבדנו את אותה תמימות, לכן כמעט כל הריבים בין הזוגות, סביב מלחמת האגו, הכבוד והניצחון.
ישנו צורך אחד חשוב ומשותף לשני בני הזוג, להרגיש במקום הראשון בעיני השני, לפני הכל ומעל הכל וזה הבסיס של הבית וצורך נפשי עמוק שאינו בבחירתם.
עיקר כבודו של האיש לחוש שהוא במקום הראשון עבור האשה-לפני העיסוקים והילדים. במידה והאשה לא מעבירה לו הרגשה נחוצה זו, או חלילה פוגעת בו בנוכחות ילדיה ומורידה את סמכותו, עבורו טוב לו מותו מחייו. כל שכן כאשר היא מגלה הערכה מרובה לילדיה, הוריה, חברותיה וכ'ו.
במידה והאיש אינו מעביר לאשה את הכבוד וההערכה הראויה, בעיקר באמצעות-חיזורים התעניינות הבנה והכלה, כל שכן אם הוא מגלה הערכה מרובה לילדיו הוריו וכ'ו, טוב לה מותה מחייה. עבורה הרגשה זו עומדת ברומו של עולם, וכשאינה זוכה לכך, היא עשויה להתקומם נגד הדברים החשובים לו ביותר.
כגון: תפילה,לימוד תורה, זיכוי הרבים וכ'ו,כיוון שאין לה את הכלים להכיל ולסבול מציאות  שיש דבר חשוב לבעלה יותר ממנה.
יתרה מכך- במידה והבעל משתדל, עוזר, דואג וכ'ו, והאשה אינה רגועה- מתלוננת, כועסת ומאשימה, ידע שמסתתר מאחורי התרעומות-חוסר פיוס, חיזור והתעניינות, והאשה מלבישה את כאבה וצערה בעניינים אחרים, [בעיקר אם מצות שלום הבית אינה כתיקונה ודי למבינים].
הכלל הוא- לא משנה כמה הבעל נותן ומשקיע, אולם אם הוא יתייחס לתלונותיה באופן שטחי וחיצון ויעשה את מטלותיו כדי להיפטר ולצאת ידי חובה כדי לחזור לעיסוקיו, ולא ירד לסוף דעתה שהיא זקוקה לפיוס, יחס התעניינות וצומי, הכעס והחוסר שלווה שלה רק יתגברו ויתעצמו ולא יהיה שלום בית לעולם. כעת יצטרך שעות ואף ימים להיכנס למשא של שכנועים ומגשרים כדי לרצותה ולהחזיר לה שוב את האמון שנפגע וחבל.
מעשה-באחד שהתלונן על אשתו שהיא כפיות טובה. "אני לא מחסיר לה מאומה היא גם יכולה להעיד, כל מה שמבקשת מיד מקבלת, אולם לצערי אין לה שום הערכה כלפיי, כועסת ורק מתרעמת ואינה מרוצה". מה יש לך לומר? "יש לי הכל אבל אין לי בעל". מה פירוש? "הוא דואג ולא מחסיר,אולם עיקר הקשר ביננו הוא התנהלותי".
"כל בעיה פותר בכסף ואין שום שיחה אישית והתעניינות בי, אלא הכל סביב הבית והילדים"."גם כשהוא עוזר בבית מתוך אילוץ וחוסר ברירה, כדי לקנות לו שקט תעשייתי, נמאס לי ולא מוכנה לחיות עימו עוד יום אחד נוסף".
לפנינו מקרה נפוץ על זוג שהחיבור ביניהם הוא חיצון ואין שום קשר וחיבור אמיתי.שורש העניין נובע בהבדלים בין האיש  לאשה. האיש שכלי ביחס לאשה שהיא רגשית, לכן בטבעו להתעניין ולהשפיע באופן גשמי כי כך הוא בנוי. אולם האישה ע"פ טבעה זועקת ליחס חום ואהבה, כי כך היא  בנויה וזקוקה לפני הכל.
לא פלא שהבעל מתלונן על כפיות טובה, כי סוף סוף הוא נותן ומשקיע ומקבל רק תלונות ותרעומות, והאשה אינה מפויסת, עצבנית וכועסת כי לא קבלה את מה שחסר לה בעיקר.
מובן שמגיע לבעל תודה והכרת הטוב על עצם השתדלותו לספק את צורכי ביתו, למרות שהעיקר עדיין חסר לאשה.
כאן נכנס התפקיד החשוב של האשה לשוחח עם הבעל ולא להתבייש לבקש את הצרכים הרגשיים שלה. כמו-יחס,התעניינות וחיזורים,

כי גברים סובלים מנכות רגשית, [אין להביא ראיה מימי החיזורים, כי המטרה להשיג את האשה].
אולם ישנו נשק סודי שיש לאשה ואין לאיש- "הרגש". אם ברצונך לנצח, תשתמשי בנשק זה לפתוח את ליבו וכך תעזרי לו להתגבר על חסימותיו והרגליו האנוכיים.
הריני עד על מקרים מאוד קשים שלא היה שום תקנה לזוג, וכאשר האשה התעלתה על עצמה והחליטה להשתמש ברגש באופן הנכון עם בן זוגה, הפכה אותו בן רגע לבריה חדשה וזכתה לבעל חדש.
משפטים כמו:"אני זקוקה לך", "אתה חסר לי", "אתה יקר לי","מה אני שווה בלעדיך",מחוללים בו מהפכה נפשית,זה בדוק ומנוסה
והריני ערב לכך.
אולם חשוב מאוד שתעשי זאת מתוך גדלות, ביטחון ושמחה ולא מתוך פחד וחוסר ברירה, כדי שבעלך ירגיש זאת ויקבל כוחות להתגבר על חסימותיו ויעניק לך את המיטב. אם את עדיין לא מסוגלת, איני שולל שתפני להעצמה אישית ותדגישי שאת מעוניינת לקבל-"העצמה אישית על מנת להעצים את בעלך בעניין זה".
מובן שיש להתכונן גם למצבים  של תגובה קרה מצידו מהסיבות הנ"ל: א. הוא לא רגיל בגישה זו ב. אופי קר או חסימות רגשיות קשות ג. פגוע ומיואש ואינו מאמין שזה יחזיק מעמד ד. משפטים אלו חדשים עבורו ה. כדי לבחון אם זה אמיתי ויציב או מקרה חד פעמי חולף ו. כדי לשמוע זאת שוב ושוב,ופעמים כל הסיבות הנ"ל.
בדרך כלל גברים שמחים ונהנים מעצם המשפטים שיוצאים ממך, מפני שזה מחזיר להם את ההערכה והבטחון העצמי ומחולל בנפשם פלאים, ואפילו אם זה עדיין לא אמיתי מצידך. לכן ישנה חשיבות רבה להתמיד להשתמש בנשק זה, מבחינת-"חכמת נשים בנתה ביתה",
היפך מזה-"אבלת בידיה תהרסנו"וחבל.

לעומת זאת- מי שמוותר על זמנו כדי לעזור בבית ולתמוך באשה, חוסך לו המון זמן יקר ממה שחשב שהפסיד. כי אם יצטרך לפייס אותה באמצעות מגשרים על מנת להחזיר לה את ההערכה והאמון שהיא עבורו במקום הראשון מעל הכל ולפני הכל, יקח לו זמן הרבה יותר ארוך ויקר.
אולם חשוב שהעזרה בבית והתמיכה יהיו מתוך שמחה ורצון, ולא כדי להתפטר ולצאת ידי חובה. מאחר שבגישה זו הוא מגלה לה בעצם את עיקר חיבתו ואהבתו. כי התנהלות של לצאת ידי חובה, היא חשה מזולזלת וחסרת ערך וזו פגיעה ישירה בכבודה ומהותה.
הכלל של נתינת מקום ראשון  מתבטא לא רק בדיבורים אלא במעשים בפועל, בצורת הנתינה, בגישה ובכוונה, כי זה מה שמפייס ומרצה אותה.
אולם גם אם עדיין הבעל לא הגיע לדרגת זו, תדע האשה להיות חכמה, להעריך ולפרגן על עצם השתדלותו ולא לקבור אותו תחת משא של מטלות ודרישות, כי בכך היא תפסיד את תמיכתו ובסוף גם אותו.
הבית מבחינתו ייהפך לסוף סדרי עדיפותיו, בכל הזדמנות שיתאפשר לו יברח וכל סיבה שתתעורר ישתמש בה כתירוץ לא להגיע לביתו ואפילו לשקר,[יש לי המון סיפורים מזה] מאחר שהבית נהפך לו מגן עדן לגיהנם.
לסיכום:
"חוכמת נשים וכ'ו"- זו שעושה הכל על מנת שהבית ישמש כבית מלון לבעל, כדי לגרום לו להשתוקק כל רגע לבוא לביתו ולא כעיר מקלט, לעונש ומפלט.
מובן שגם חינוך הילדים והצלחתם תלוי בדוגמא האישית של בני הזוג- ביחס, בהערכה ובכבוד שמעניקים זה לזו ובעיקר בנכחותם. כי אם הם מעירים או פוגעים זה בזו בנכוחות ילדיהם, אין להם מושג בגודל החורבן והנזק הבלתי הפיך שגורמים לילדיהם.
ישנם כאלו שמרוב טיפשותם כשרואים את בן/ת הזוג מעניש את ילדיהם לצורך חינוכם, מתקומם על בן זוגו ופוגע בו בנכחותם. רחמנות על הילדים במטרה כדי לגונן עליהם, זו  אכזריות הגדולה ביותר עבורם א. פגיעה בבן/ת הזוג בנוכחות הילדים, זו הורדת סמכות כלפיהם וכעבור זמן לא ישמעו לשניהם ב. מהיום ינצלו את חולשות ההורים לטובתם ויבחרו בצד החלש ג. יגרמו לסכסוך בין ההורים, כדי להשיג מטרות אישיות[בעיה נפוצה] ד. ימתינו לזמן שיוכלו לפרוק עול ולעבור עבירות חמורות, כדי להתנקם בעצמם ובהורים, עקב מערכת יחסים קלוקלת ה. כאשר יתבגרו, יעדיפו להתחבר לצד הפגוע ויתנתקו מהצד הפוגע, כי הוא פצע להם את הדבר היקר ביותר ו. שלום הבית וחינוך הילדים נהרס.
מבדיקה יסודית ומקיפה שערכתי, מתברר שרוב הבעיות בשלום בית מקורם בילדות, שראו או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים או תהליך גירושין אכזרי. מתברר מעל כל ספק,שרק בבית שהשכילו בני הזוג לפתור את בעיותיהם בצנעה ונתנו סמכות הורית משותפת בחינוך הילדים,כלומר-אבא ואמא זה אחד, הילדים גדלו שמחים, מאושרים ובריאים בגופם ובנפשם, עם בטחון חזק ודימוי עצמי גבוה, למרות שהחינוך היה לוקה בחסר, כי היה באחדות אחת.
ענין זה מצוי בפרט כשהבעל צועק, מעניש ומכה את הילדים לעיני האשה ומרוב רחמנותה עליהם,  מעירה לו, פוגעת בו ומגוננת עליהם. כפי שציינו רחמנות זו, היא אכזריות הכי קשה כלפי הילדים ושלא נדבר על הפגיעה והעלבון הגדול שכבוד הבעל נירמס לעיניהם.
יצוין-
שמדובר כאן לצורך חינוך הילדים, ולא מכות אכזריות או פיקוח נפש חלילה, שעל כך וודאי האשה צריכה וחייבת לגונן ולשמור על ילדיה, וכן הבעל כנ"ל. אולם אין לקחת אחריות ולהחליט מה פיקוח נפש ומה לא,[בעיקר האשה שהיא רגשית מידי כלפי הילדים].
לכן בכל עניין יש לשאול בדעת תורה מקצועית שבחנה את בני הזוג ובדקה את העניין מקרוב.
כמו כן- גם כאשר האשה צועקת ומכה את ילדיה, יתאפק הבעל לא להעיר בנוכחותם או לפגוע באשה חלילה. כי מתוך כך גילה שהם יותר חשובים ממנה והוריד לה את המקום הראשון שעליו נשען הבית. כמו כן- במידה והאשה היא הכעסנית, ההרס והקלקול לא מתקרב לנזק הבעל, כי בטבע הילדים להיות קשורים יותר לאם ויודעים את ליבה הרחמן וטבעה הרגשי והרך, לכן הנזק כאן הוא מזערי יותר ביחס לאב,שבת שלום ומבורך.