הרב אליהו יעקב 054-335-9848
בשורה משמחת לציבור הרחב...
הספר לשם שלום שמבוסס על פי עלוני שלום בית פנימי  יצא לאור ניתן לרכושו במספר של הרב 
אפשר משלוח בתאום

בשעה טובה יצא ספר שלום בית פנימי 2 ספרים על פרשיות השבוע
ניתן להשיג סט ב120
לבירורים 0543389848
אפשר גם משלוח
חובה בכל בית....
שבת יום הכיפורים!!
מפטירין:
ואמר סולו!
ב' ספרים!
לא לשכח להזכיר נשמות!

ביום ראשון ד' תשרי,24/9/17 למיניינם תענית צום גדליה.
תחילת הצום מעלות השחר עד צאת הכוכבים ב 19.00 בערך,צום קל!!

ערב יום כיפור ומנהג כפרות ביום שישי ב-ט' תשרי תשע"ח,29/9/17 למיניינם!!
תחילת הצום:18.15 בערך,
סיום הצום במוצ"ש ב-19.00בערך!!

א. לא לשכח להדליק לפני תחילת הצום נר לכבוד יום הכיפורים.
ב. הברכה על הנר:ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הכיפורים.
ג. יום הכיפורים הוא יום מחילה וכפרה לכל עם ישראל ולכן חובה על כולם לצום ביום זה.
ד. חוץ מן החולים ע"פ היתר של רב או רופא מוסמך.
ה. וכן ילדים עד גיל מצוות,אין להחמיר עליהם.
ה. יום הכיפורים אסור במלאכות בדיוק כמו יום שבת.
ו. וכן אסור בסיכה,רחיצה,תשמיש המיטה[יחסי אישות],ונעילת הסנדל,כלומר אסור לנעול נעלי עור אלא גומי בלבד.

 ביום הקדוש
הזה, הוא זמן לקיבול תפילות,ולכן רצוי לבא לבית הכנסת לבקש ולהתפלל כל אחד על הגאולה הפרטית והכללית, ולא לבזבז את היום הקדוש בשיחה בטלה וכ'ו.
ה' ית' ישמע תפילתנו ויחיש גאולתינו במהרה בימנו אמן כן יהי רצון.

מעניין הפרשה:
ביום הכיפורים הכל תלוי במידת התשוקה הפנימית שבלב לכפרה ולהתעלות רוחנית, כך כותב הרב דסלר [מכתב מאליהו חלק ב].
ראש השנה הוא יום הדין ברחמים,ויום הכיפורים הוא יום הרחמים בדין.
פירוש:
בראש השנה זוכים לרחמים ע"פ דין של -"כל המעביר על מידותיו מעבירין על כל פשעיו",מידה כנגד מידה. התשובה עצמה שהיא מצד מדת הרחמים כלפינו,ומצד שני היא תנאי במעשה בראשית דהיינו בדין.
יום הכיפורים אף שכולו רחמים,יש בו גם צד דין.
כי יש ואדם מתחייב בדינו ע"פ מדת הרחמים,כגדר-בן סורר ומורה שפסקו "ימות זכאי ואל ימות חייב".
לכן מי שאין לו תשוקה פנימית לעלות ברוחניות, עליו לחשוש שמא הרחמים עצמם יחייבוהו בדין.
הרמב"ם פ"א מהלכות תשובה פוסק שעיצומו של יום כיפור מכפר עם תשובה,ועוד ע"פ שיטת רבי [גמרא יומה פ'ה] שעיצומו של יום מכפר ואפילו ללא תשובה,חוץ "מפורק עול".
אם כן מהו בכלל גדר כפרה בלי תשובה?
באור ענין-
עמוק ונעלם זה מסביר הרב ע"פ המהר"ל, שלכל אחד מישראל יש נקודה פנימית הדבוקה בה'.
חז"ל אומרים מעולם לא עבדו ישראל עבודה זרה מרצון פנימי אליה, אלא כדי להתיר להם עריות.
מה שאין כן בעכו"ם שתוכם עבודה זרה.
מטעם זה ישראל שעושה מצוה שלא לשמה נקרא צדיק גמור,וכשעכו"ם עושה שלא לשמה 
חטא הוא להם שאינם עושים אלא להתגדל בו [ב'ב י].
ההבדל בן יהודי לעכו"ם, נובע מכך שבלב כל ישראל יש נקודת לשמה שאליה מתדבק מעשה המצוה,מה שאין כן בעכו"ם.
לכן עכו"ם שחוטא, נכנס פגם החטא לפנים ליבו לגמרי וניטמא כולו,אבל בישראל אינו כן.
מכאן- שאי אפשר שתכלה הנקודה הפנימית מישראל לעולם.
בחינה זו אינה בזכות מעשי האדם הפרטי,אלה מחסדו ית' האין סופיים ומאהבתו לעם ישראל,ובה מתכללים ומתאחדים כל נשמות ישראל.
ביום הכיפורים מתגלה בנשמות ישראל אור עליון מבחינה זו,
וע"י זה מתגלה דבקות בכלל נשמות ישראל אלו באלו, מבחינת הנקודה הפנימית,ומבחינת התחברותם לאבות הקדושים שבהם כלולים כל נשמות ישראל.
ע"פ בחינה זו, מתבארת כפרת עצם יום הכיפורים, שאין עצם החטא דבוק בישראל ותוכם נשאר טהור.
אולם מאין באו החטאים?
סיבות חיצוניות גרמו להם:
סיבת הגויים,צער הגלות,עניות יצר הרע וכ'ו.
מצד מבט פנימי זה,  מסולקים עם ישראל מן החטא,וזוכים להינצל מהעונש ע"פ המבט של מדת הרחמים העליונה.
זוהי בחינת-
כפרת "עיצומו של יום" לשיטת רבי.

      אך לשיטת חכמים, לא יתכן שתצא בחינה זאת לפועל בלי-
"אתערותא דלתתא",
כלומר-מצד האדם דהיינו בתשובה,וכך נפסק להלכה כידוע.
יש להתעמק בענין עוד יותר.
כותב הרב דסלר-
קיימות שתי בחינות בחטא.
א. טמטום הלב הנגרם ע"י החטא.
חז"ל אומרים- "עבירה מטמטמת לבו של אדם",
כלומר שנעשה החוטא טמא ומגושם.
תיקונו אם מת בלא תשובה בחיבוט הקבר,
שגדרו-נפשו חפצה לחזור ולהיכנס בגוף כדי ליהנות עוד, ונבצר זאת ממנה וצערה רב מאוד.
על כך אמרו חז"ל-
"קשה רמה למת כמחט בבשר החי",
אך בריקבון הגוף, נרקבים לאט לאט הטומאה ,הטמטום והתאוה, וזהו תיקונו.
הבחינה השניה-
העוול שעשה החוטא כלפיו ית',
שהוא החילול היוצא ממרידתו בה', השוכן איתו ומשפיע לו חיות גם בשעת חטאו ומרדו.
תיקונו כשמת בלי תשובה-
גיהנום:
חרטה איומה ממלאת אותו, בהשיגו- שבמקום קידוש ה' שהיה אמור לעשות,גרם לחילול ה' ונשאר הוא בהעדר וחסרון.
צערו הגדול הוא תיקונו,
כי בעונשו מתגלה אמיתת משפטו יתברך,
ועונשו נמשך, עד שבגילוי הזה נשלם כל מה שהיה חסר בקידוש ה' ע"י חטאו.
הנה האדם בודאי אחראי בעד בחירתו הרעה.
כל נסיון הניתן לאדם, ביכולתו לעמוד בו, ובידו להתגבר על כל הגורמים והמסיתים החיצוניים,
אם לאו, חייב בדינו יתברך.
אולם-
אם יביטו על האדם במידת הדין, מי יצדק לפניו?
לכן מבקשים מלפניו ית', שידון אותנו ע"פ מדת הרחמים,יתחשב גם בקושי הניסיון ובגורמים לחטא,יצר הרע וכ'ו.
מובן שיש דרגות רבות למידת הרחמים,רחמים אחר רחמים עליונים ונשגבים,עד גדר של רצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה [היצה"ר] ושעבוד מלכיות וכ'ו מעכבים.
אם קיימים באדם- רצון ותשוקה פנימית לעבודתו ית' ,להשתחרר מהתאוות וגלות היצר,
מאריך הקב"ה ברחמיו ומגדיל במשפטו את חשיבות הגורמים לחטא,
עד כדי כך כאילו היצר והמלכיות גרמו לו.
כביכול-
 נוטל הקב"ה את האחריות על עצמו  ועל מדת הנהגתו יתברך.
 מצדו ית' לא יתכן חילול, כי לסבול את עלבון החטא, הרי זה עצמו גילוי גדול של חסדו וענותנותו ית'.
יוצא מכאן-
שלמען התחסדו עם ברואיו, סובל כביכול חילול כזה, וממילא אין כאן חילול, אלא קידוש ה' עליון ונשגב.
אולם-
לזכות לניקיון יסודי ולדביקות פנימית אמיתית, אי אפשר בלי תשובת האדם,

וזוהי שיטת חכמים שאין יום כיפור מכפר אלא בתשובת האדם.
מכאן-
שורש כפרת היום, מתגלה בתשוקה פנימית לתשובה ולהתעלות.
מי שבעל תשוקה פנימית, זוכה להשפעת-
"עיצומו של יום",כאמור.
עלינו להתחזק-
בתפילה ובתשוקה פנימית, לזכות לסיעתא דשמיא מיוחדת הבאה אלינו יום אחד בשנה, כדי להתעלות אל התשובה בלב שלם ולמשוך הארה זו לכל השנה,השם יזכנו אמן כן יהי רצון!!.
  


שלום בית!! 

כהמשך-
רואים זאת בחוש, שגם אם יהיה לאשה את כל טוב העולם, כמו- כסף,זהב,מרגליות,קריירה מוצלחת, או מעמד חברתי גבוה- עם הרבה כבוד ועוד ועוד,אם אין לה את הייחס והכבוד מבעלה,אין לה שום שמחה וסיפוק בכל אלו,ואין לה שום טעם לחיים.
ומדוע?
כי כך גזר הבורא ית',שכל חיותה ושמחתה חייבים לבא דרך בעלה, מהאהבה ,הייחס והכבוד שלו אליה כאמור לעלון הקודם.
סיבה נוספת מדוע האשה תלויה
באדם?
זה נגרם לאחר חטא האדם הראשון, שחטא בגאווה של- "והייתם כאלוקים",
לכן עתה צריך שכל חיותה יבוא לה ממנו,כי היא החטיאה אותו כידוע.
מעשה-
בזוג שלטענת הבעל הוא עושה הכל כדי לרצות את אשתו כגון:
חשבון בנק פתוח,כרטיס ויזה ללא הגבלה,בלויים מסעדות,רכב חדש כל שנה ועוד,אבל אשתו לעולם אינה מרוצה רק מתלוננת ומתרעמת ,ותמיד עצבנית וחסרת שלווה.
לטענתו האשה חייבת טיפול תרופתי,כדורי הרגעה וכ'ו.
הגיעו מים עד נפש,שבור ולא מאמין בשום פתרון,מבחינתו זו הזדמנות אחרונה ולא,  מתגרשים!!
שאלתי את האשה האם זה נכון?
ענתה-מבחינה גשמית זה נכון,אולם מבחינה רגשית, אני בסוף סולם העדיפויות.
מבחינתי קבלתי את התשובה.
אמרתי לבעל אשתך בריאה לחלוטין ואינה זקוקה לשום טיפול תרופתי או אחר.
יתכן שנתתה לרעייתך הכל כסף,קניות בזבוזים ללא הגבלה וכ'ו,

אבל את העיקר שהיא זקוקה  יותר מכל, היא לא קיבלה.
זה היחס, החום ,חשיבות והערכה.
אני מאמין- שכל מה שעשית זה היה כדי לרצותה.
אולם-
העברת לה בלא מתכוון,מסר שעשית זאת כדי- לקנות שקט תעשייתי, או בשביל הילדים כפי שציינת, ולא מתוך אהבה כנה ואמיתית כלפיה.
מיד פרצה בזעקות ובבכי מר-"הרב צודק, סוף סוף יש מי שמבין אותי".
 
 מובא ברמב"ם בהלכות אישות-
"חייב הבעל לאהוב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו".
כלומר- בזה שהבעל מכבד את אשתו, ומעמידה במקום הראשון בחייו,
הוא זוכה לתקן בן היתר, את פגם הכפירה הקשה של- "כחי ועוצם ידי".
לכן צריך להאמין שכל מניעה שיש לו,
זה לא מאשתו, אלא הכל מהבורא ובהשגחה פרטית,
ולא לנסות להתגבר עליה בכח, כגון:

במריבות,כעסים וכיוצא בזה,אלא להאמין באמונה שלמה שהכל משמים,

ולהתגבר אך ורק ע"י תפילה, תשובה, הכנעה ומידות טובות.
עומק העניין-
חטאו של אדם הראשון היה, שמרצונו החופשי בחר לשמוע בקול חווה,
במקום שהיה אסור לו לשמוע לה.
לכן נענש במדה כנגד מדה.
מוכרח הוא עתה לשמוע בקולה,גם כשזה נוגד את רצונו החופשי וזהו תיקונו, חוץ מעניינים רוחניים, שבזה כתוב- "עשה לך רב והסתלק מן הספק",ובזה גם האשה צריכה וחייבת להישמע.
מבואר שיסוד זה של-
"מקום ראשון",
הוא יסוד לכל תחומי החיים.
לכן אסור לאשה להרגיש מאוימת בשום תחום,  ולהרגיש שיש לה מתחרה, או דבר יותר חשוב ממנה,
שזהו האיום הגדול ביותר בשבילה, שיכול להוציא אותה משלוותה ואף מדעתה.
זו הסיבה שאותו בעל, השקיע ונתן ולא קיבל הערכה.
בגלל שאת עיקר החשיבות ומקום ראשון, שהאשה זקוקה מעל הכל ולפני הכל לא נתן,לכן האשה לא העריכה ולא נתנה לו הודאה,אלא רק טענות ותלונות. 
לכן חשוב מאוד שהבעל ישתף את אשתו בכל דבר ויתן לה תמיד את ההרגשה שהיא במקום ראשון.
אם יזכור הבעל את היסוד הזה,וידע איך להתנהג  בכל תחומי החיים, יוכל לגדור כל בעיה ולפטור אותה בטרם מועד, ויזכה לשמור על שלום הבית.
בענין חינוך הילדים פעמים האשה  כועסת,צועקת,מכה, ואף מקללת את הילדים.
הבעל צריך לדעת שהוא נמצא במבחן אם יגונן על הילדים או לגעור באשתו ולהוכיחה על האכזריות שלה כלפי הילדים.
אולם-
בזה הוא יראה לה שהילדים יותר חשובים לו ממנה, למרות שהצדק עימו, אבל נכשל במבחן, ועבר על היסוד של- "מקום ראשון".
ועוד-
אם הבעל יעמיד את הילדים לפני  האשה,לא רק שהרס את חינוך ילדים,
אלא יגרום לאשתו להוציא את כל התסכולים שלה על הילדים,ובזה יהרוס גם את חינוך הילדים ושלום הבית.
נקודה חשובה-
גם על האשה יש את החיוב כמו לבעל, לא להעיר לו ליד הילדים ובעיקר כשהוא מתנהג בצורה חריפה עם הילדים,[לא מדובר במכות אכזריות,שעל כך ודאי שהיא חייבת לגונן עליהם,אולם יש להיוועץ בכל עניין עם מורה הוראה מוסמך,מהם מכות אכזריות,ולא לסמוך על שיקול דעתה],להשאר מאופקת וכן לתמוך בו ליד הילדים, כי זה עוזר מאוד בחינוך הילדים שאבא ואימא זה אחד,ולאחר מכן לבד בקורת מחושבת יותר.
עוד נאריך בענין עם דוגמאות מהחיים בס"ד.

מהדורה שניה:
טיפול ברגשות-

 

כהמשך-הסתרת רגשות כאובים ע"י רגשות שליליים:

להלן יובאו דוגמאות לאופן שבו משתמשים גברים ונשים ברגשותיהם השליליים, כדי להתחמק באמצעותם מן הכאב האמתי, ולדכא אותו עמוק בתוכם. ברור שתמיד יש יוצא מין הכלל, אולם ע"פ רוב כך כולם מתנהגים. להזכיר-התהליך שאנו עוברים מהיר, מידי ותת הכרתי, תנו דעתכם.

א.גברים משתמשים בכעס, כדי להתחמק מרגשי-עצב, כאב, צער, אשם ופחד. לעומת זאת- נשים משתמשות-בדאגנות יתר, כדי להסתיר רגשות מכאיבים של-כעס, צער, אשם, פחד ואשמה ב. גברים משתמשים באדישות ורוגע, כדי להתחמק מרגש- הכעס והחוסר סבלנות. לעומת זאת-נשים עלולות להיעשות מבולבלות, כדרך להתחמק מרגשות-כעס, רוגז ותסכול.

 ג. גברים משתמשים בהרגשת-עלבון, כדי להתחמק מהרגשת-כאב. לעומת זאת-נשים מכריזות שהן לא מרגישות טוב, כאמצעי התחמקות מהרגשת-מבוכה ד. גברים משתמשים-בכעס וצדקנות, כדי להתחמק מהרגשת-חוסר בטחון. לעומת זאת נשים משתמשות-בפחד ובחוסר בטחון, כדי להתחמק מרגשי-כעס, כאב ועצב ה. גברים עלולים להרגיש-בושה, כדי להימנע  מהרגשת-כעס וצער. לעומת זאת נשים עלולות להשתמש בהרגשת-צער, על מנת להימנע מהרגשת-כעס ופחד ו. גברים משתמשים-ברוגע ושלווה, כדי להתחמק מרגשי-כעס, פחד, אכזבה, רפיון ידיים ובושה. לעומת זאת נשים משתמשות-בתקווה ואמונה, כדי להימנע מרגשי-כעס, עצב, צער, דכדוך וחרטה ז. גברים משתמשים בעודף-בטחון עצמי, כדי להימנע מהרגשת-כישלון ותבוסה. לעומת זאת-נשים משתמשות ברגשי-שמחה, אושר ושלווה, כדי למנוע רגשי-עצב ואכזבה ח. גברים משתמשים-בתוקפנות, כדרך להתחמק מהרגשת פחד. לעומת זאת-נשים משתמשות ברגשי-אהבה, סלחנות ונתינה, כדרך להתחמק מלהרגיש-פגועות או כעוסות, ועוד רשימה...

יש לזכור-קיים קושי גדול בלהבין ולקבל את הרגשות השליליים של זולתנו, אם רגשותינו השליליים מעולם לא זכו לאוזן קשבת ולתמיכה. ככל שנרפא יותר, את רגשות הכאב מן הילדות, שטרם טיפלנו בהם, כן יקל עלינו לשתף אחרים מתוך שליטה ובאופן אחראי ברגשותינו, כמו כן-להקשיב לרגשות-בן/ת זוגנו בלא שנחוש פגועים או נעלבים עקב כך. לעומת זאת-

ככל שנתנגד להרגיש את סבלנו הפנימי, כן תגדל התנגדותנו להקשיב לסבלם של אחרים. אם אנו חשים חוסר הבנה ,סבלנות ופגיעה, כאשר אחרים ובפרט בן/ת זוגנו נותנים ביטוי לרגשותיהם הכאובים בפנינו, יש בזה כדי להצביע על אופן שאנו מתייחסים כך לעצמנו. על מנת לחנך את עצמנו, עלינו לשמש-"הורים חדשים" לעצמנו.
שלב א-לא להתכחש לרגשותינו-  
הכאובים.כלומר-עלינו להכיר בעובדה,שקיים בתוכנו-
"חלק ריגושי כואב",

הנוטה מדי פעם להתרגש ואף לצעוק, גם כאשר תודעת הבוגר הנבון שלנו אומרת לו, שאין שום סיבה הגיונית להיות נרגש וכ'ו. עלינו לבודד את אותו חלק ריגושי שבתוכנו ולשמש לו-
"למאזין אוהב".
השלב השני-
עלינו לשאול את עצמינו-
"מה הבעיה להתפרצותנו",
מדוע אני-"פגוע/ה",

"מה מסעיר אותי בדיוק", "מדוע אני כועס/ת", "מה אני מרגיש/ה כעת", "מה מעציב אותי", "ממה אני פוחד/ת".
כאשר אנו מקשיבים לרגשותינו בחמלה רבה, שוככים מכאובי רגשות השליליים בדרך פלא, ואנו נעשים מסוגלים להגיב על המצבים הללו, בהרבה יותר כבוד ואהבה. על עצם הבנתם של הרגשות הכאובים שלנו, אנו פותחים באופן פלאי, דלת בפני הרגשות החיוביים שלנו. אם בילדותינו מצאו רגשותינו השליליים אוזן קשבת, מתוך יחס של-חום ואהבה, הרי שבבגרותנו לא הינו נתקעים עם רגשות שליליים. ברם-רובנו לא זכינו לסוג זה של תמיכה בילדותינו, לכן עלינו לעשות זאת בכוחות עצמנו, או לבקש תמיכה מבן/ת זוגנו, מאוהבים, אנשי מקצוע וכ'ו.

כיצד משפיע עברינו על ההווה-  נקדים:

וודאי שהתנסינו  בעבר, בחוויה של רגשות המשתלטים עלינו. להלן יתוארו דרכים אחדות, שבהן עלולים רגשותינו הבלתי מטופלים מן העבר, להשפיע עלינו בהווה, בשעה שאנו נתקלים בלחצים הכרוכים בחיינו כמבוגרים!!

א. כאשר דבר מה מתסכל אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות-הכעס והסבל, אפילו כאשר "האני" הבוגר שלנו אומר לנו-שעלינו להיות רגועים, לשלוט במצב ולהישאר אוהבים.
 ב. כאשר דבר מה מאכזב אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשי-עצב וכאב, אפילו כאשר "האני" הבוגר שלנו אומר לנו, שעלינו להרגיש מלאי אושר ושלווה.
 ג. כאשר דבר מה מסעיר אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות-פחד ודאגה, אפילו כאשר "האני" הבוגר שלנו אומר לנו-שעלינו להרגיש רגועים, בטוחים ומסופקים.

ד. כאשר דבר מה מביך אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות חרטה ובושה, אפילו כאשר "האני" הבוגר שלנו אומר לנו- שעלינו להרגיש בטוחים, שלווים ורגועים.

השתקת רגשות בעזרת התמכרויות:

בבגרותנו, התרגלנו ע"י אימונים תת הכרתיים, להתעלם מרגשותינו הכאובים. ישנם כאלו שלא הצליחו לטפל או להשתיק רגשות אלו, אזי דכאו אותם ע"י התמכרויות שונות. אכן התמכרויות אלו סיועו להם להשתקה זמנית, אולם-כאשר מתפקחים, הם מיד חוזרים. למרבית הפלא- עצם הניסיון להתחמק ולהתכחש מרגשותינו הכאובים ע"י התמכרויות שונות, זה מעניק להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו. לעומת זאת- כאשר אנו לומדים להקשיב לרגשותינו הפנימיים ולטפל בהם כיאות, הם מאבדים בהדרגה את כוחם ואחיזתם בנו, המשך יבוא בס"ד, עם דוגמאות נוספות.

פינת שלום בית:
 כהמשך:אם את מרגישה שבורה,מותשת,בודדה ואחראית על הכל, הרי אלו סימנים מעידים על שליטת יתר.
אם את מסוגלת להודות שלעתים קרובות את מעירה מפצירה,מנדנדת או מותחת ביקורת,בפרט על בעלך,הרי שאת ורק את יכולה לפעול ע"פ תוכנית הכניעה ולהחזיר את האושר לנישואייך ואת הכבוד והשלווה לעצמך בפרט.

איני אומר- שאת אחראית לכל בעיה בנישואיך,זו אינה אמת.  גם בעלך יכול להשתפר בהרבה תחומים כאמור לעלונים הקודמים. אולם על כך אין לך שליטה. ועוד,אינך יכולה לשנות אותו ובפרט שזה לא תפקידך. את יכולה רק להשתנות בעצמך וזה הרבה יותר קל מאשר לנסות לתקן את הבעל או את האחרים. העיקרון- החשוב הוא לדעת לזהות את ההתנהגות התורמת להיווצרות בעיותייך, ושרק את יכולה לפתור אותן. במקום- לבזבז זמן, כוחות ומחשבה על מה בעלי צריך לתקן ולהשתנות, כדאי לשמור את האנרגיה והכוחות הללו לשיפור אושרך. עקרון- ומטרת תוכנית הכניעה זה ע"י ויתור בהתנהגות שתלטנית, להסתכל פנימה ולא החוצה, כי שם האושר והשלווה שלך מונחים.בדרך כלל- נשים שתלטניות קשה להן להודות בעובדה זו,ומתרצות שהבעל לא מספיק אחראי,סמכותי וכ'ו ואי אפשר לסמוך עליו. או מתרצות שמטרתן לעזור לייעץ וליעל. אולם- כבר בתחילת לימוד תוכנית הכניעה ,הן מתעוררות ומבינות את הטעויות שעשו בעבר ומתמלאות בבושה ובחרטה על אותן הנזקים שגרמו בעבר ללא מודעות ,כתוצאה מהפחד הדמיוני שליווה אותן שלא לוותר על השליטה, ופעמים הנזקים הם בלתי הפיכים[נישואין שניים וכ'ו]. ויתור- על שליטה אין הכוונה שהאשה תהיה כפופה ונשלטת ע"י הבעל, אלא להשאיר את השליטה שנשים זקוקות להן בניהול הקריירה ובהעצמה האישית מחוץ לבית,ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך  ולתת אימון בבעל. גם אם הבעל אינו סמכותי וכ'ו, 

להמשיך לעודד ולהעמיד פנים שאתן סומכות ואזי יעשה כל

שביכולתו כדי לא לאכזב ולהוכיח את מסוגלותו.
טעות חמורה נפוצה לומר-

"איני  סומכת עליך", או "איני מאמינה בך".

כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף הפסדנו אותו. חוץ ממקרים יוצאי דופן כגון: בעל שמכור

לאלכוהול, סמים, הימורים או אלים כלפייך או כלפי הילדים.

כמובן-

כל ענין נידון לגופו,בכגון זה חייבים לערב סמכות חיצונית מקצועית.

 הריני עד במקרים רבים על נשים שאימצו את תוכנית הכניעה, הצליחו להציל את בעליהן מהתמכרויות קשות,ומרדת שחת ובסופו זכו לשלום ביתם.

כמן כן- ידוע לי על נשים שתלטניות שהורידו את בעליהן לאותם מקומות רחמנא לצלן, ודי למבינות.
זכרי 
ככל שתשאפי להיות יותר נשית,כך בעלך יהי גברי וסמכותי יותר.
כדי להגדיל ולהעצים את המשיכה 
והאהבה תעצימי את הניגוד.

כלומר-תשתדלי להיות נשית יותר,ועשי ככל האפשר להיות רכה,עדינה,חביבה ומקבלת,וזכרי שעל מנת כן נשא אותך.

כמו כן- ככל שתמעיטי את ההערות,הדרישות וההפצרות שמקורם בשליטה,כך תתעצם המשיכה ותחושת החיבור של

שניכם,ויחזור הריגוש שחלמת

ויגדל כח האהבה וההרמוניה

כבתחילה,הריני ערב לכך.

שוויון הזכויות גרמו לחילוף תפקידים ולהרס וחורבן בכל התחומים ובעיקר בזוגיות.

החמור מכל,ישנן נשים שמשתמשות ביום המצוה ככלי הענשה, או כמתנת פרס על התנהגות טובה,ובמקום חיים מביאות מוות לעולם ועוונם ישאו רחמנא לצלן.

כי זאת עלינו לדעת- שהתורה מכנה את האשה כחומה בצורה שמגנת ושומרת על בעלה שלא יפול וירעה בשדות זרים.
זה תפקידה ואין לערב רגש שמקורו בשליטה ואין שום הצדקה לשום אמתלה או סיבה.

לצערי גם במחנות התורה לא נמלטנו מזה, ובתי הדין יעידו על כך.
ברור- מעל כל ספק ששליטת הנשים בניסיון להתכחש לתפקיד הגבר ולאופיו המיוחד כמנהיג סמכותי, גרמו לחורבן כללי ולאי סיפוק, הצלחה ושמחה ובעיקר בזוגיות, ומי שהפסיד מכך בעיקר הן הנשים כמבואר בעלונים הקודמים.
נשים שאימצו את תוכנית הכניעה נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כאמור לעלונים קודמים,עוד נרחיב בס'ד,
שבת שלום ומבורך,צום קל,

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל היקרים!!

מעבדיכם ומוקירכם
יעקב אליהו.
לשאלות:
0543359848.
13:00/15:00
20:00/23:00
תודה ובהצלחה!! 
 




הרב אליהו יעקב
054-335-9848.
הכוונה וגישור לפני ואחרי הנישואין וכן בחינוך ילדים.
ניתן להזמין שיעורים והרצאות בכל תחומי החיים.
וכן יעוץ מקצועי,יחודי ופרטני בכל נושא!!
נשמח לשמוע הערות,הארות
ושאלות .
ניתן לצפות בשיעורים ביוטיוב, מצוה רבה לפרסם, ברוכים תהיו!!

לע"נ כל נשמות ישראל,ובפרט מר"ן רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה, הרב יורם מיכאל אברג'ל, נג'י בן לולו, שלום בן משה, יצחק בן נעימה, אימי מורתי נגי'ה בת נעימה,
אבי מורי דניאל בן חתון,נגי' בן נעימה,
שרה בת נעימה, דוד בן גורג'יה,סבח בן סלימה, שמעון בן בדריה,אורן רפאל ג'מילי בן פרידה, דוד בן נזירה,מרים בת לונה ויקטוריה,יוסף חיים עודה בן מרים, פרחה סביחה בת טובה דעבול,אסנת בת ירדנה,טויה בת לולו,אברהם בן שמחה, אברהם פרחי בן אסתר,דוד אליהו פרץ בן חנה,דוד אשר בן נחמה, אלהם בת סוהם, נג'י בן נעימה, רוזה בת נעימה,חדר בן נעימה, מתוק בן נג'יה, נתן בן מזל תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים עם כל שאר נשמות ישראל אמן כן יהי רצון!!

למעוניינים:
להפיץ את העלון במקום מגורם מתבקשים להתקשר בפ'ל 0543359848,
תודה ותזכו למצוות!!

חדש חדש,ניתן לצפות בשיעוריו של הרב אליהו יעקב שליט"א ביוטיוב ולציין "שלום בית פנימי"!! כמו כן שיעורים בעץ חיים בפנימיות התורה!!

חדש חדש חדש 
הספר שלום בית פנימי שכולם ציפו לו, הסתיים וניתן לתרום להצלחה, לעילוי נשמת ועוד...
לבנק ירושלים סניף מודיעין עלית 036 מספר חשבון-360001234
אליהו יעקב,ברכה והצלחה!! 

logo בניית אתרים