כהמשך-

תקשורת חלק ד', נשים וגברים מדברים בשתי שפות:

גברים בטבעם משפיעים ומרצים באופן גשמי וחיצוני.
לעומת זאת נשים זקוקות ליחס, הערכה, הבנה, הזדהות ותמיכה רגשית.מובן שגם הצד הגשמי הוא חלק חשוב במערכת היחסים, אולם כאשר חסרים לה את היחס ,חום אהבה וכ'ו, כל זה אינו שווה לה. עיקר הבעיה מתחילה-כאשר הגבר משפיע ומרצה באופן הגשמי [כי כך הוא בנוי], האשה מזלזלת, אינה מעריכה ודוחה אותו בגלל שאינה מקבלת את התמיכה הרגשית שהיא זקוקה לה יותר מכל.אזי הבעל נפגע עד עומק נשמתו ומחזיר לה באותה מדה.הוא טוען כלפיה "כפוית טובה" והיא טוענת כלפיו "אנוכי". כתוצאה מכך-הגבר מחליט שגם את החלק הגשמי שנתן עד כה להפסיק לתת והאשה מחליטה להעניש אותו ע"י חוסר תפקוד בכל ענייני הבית ובעניינים של בינו ובינה. מכאן-
עד שהבית עולה על שרטון הדרך קצרה כידוע.
להלן ניתן מספר דוגמאות של תלונות הנשים על חוסר תמיכה, יחס וכ'ו, ותגובת הגברים בהתאם לפירוש המילולי ובהעדר חסרון הבנת מסרי הלב.
האשה אומרת-"אנחנו אף פעם לא יוצאים". הגבר מפרש-
"אתה אכזבה אחת גדולה".מסרי הלב-"נורא מתחשק לי שנהיה ביחד".האשה אומרת-"כולם מתעלמים ממני".
הגבר מפרש-"אתה כל כך אנוכי שאתה אוהב רק את עצמך".
מסרי הלב-"אני חוששת שיש לך דבר יותר חשוב ממני, ספר לי כמה אני חשובה לך".האשה אומרת-"אני לא מסוגלת לעשות כלום". הגבר מפרש-"אני עושה הכל אתה לא עושה כלום, אתה פשוט בטלן וכישלון גדול".
מסרי הלב-"אני זקוקה לתמיכה ועידוד, תחזיר לי אמון שאני עושה עבודה טובה וראויה להערכה מרובה מצדך".
האשה אומרת-"אני רוצה לשכוח מהכול ולפרק את הקשר".
הגבר מפרש-"אני סובלת ממך, אתה איום ונורא, אין לך תקנה, רוצה בן זוג אחר שיעשה אותי מאושרת". מסרי הלב-
"אין לך מושג עד כמה אני זקוקה לך, זקוקה לשמוע שאתה אוהב אותי ולא מוכן לוותר עלי בעד שום הון שבעולם".
האשה אומרת-"הבית הזה מבולגן תמיד".
הגבר מפרש-אני לא מצליחה לסדר ולנקות את הבית בגללך, אתה עצלן, רשלן, בטלן ואיני מוכנה לחיות עוד יום אחד במחיצתך, אם לא תשתנה ותתחיל לעזור, אזי תסתלק מהחיים שלי".מסרי הלב-היום אני מעט עייפה, זקוקה למנוחה ואין לי כח לסדר, אני מקווה שתבין אותי, לא תעיר לי ואשמח אם תוכל לעזור".האשה אומרת-"אף אחד לא מקשיב לי".
הגבר מפרש-אתה לעולם לא מקשיב לי, אנוכי, לא אכפתי, אני לא מעניינת אותך כלל ואתה האכזבה הגדולה שלי".
מסרי הלב-"אני חוששת שאני משעממת אותך, שאתה לא מוצא בי עניין, אולי תתמוך בי היום יותר מהרגיל ,תתעניין בי ע"י שאלות-"איך עבר עלי היום"?"איך את מרגישה"?"את חסרה לי וכ'ו",התגעגעתי אלייך וכ'ו".האשה אומרת-"שום דבר לא מסתדר לי היום".הגבר מפרש-"אני לא בוטחת בך, הכל בגללך,אלמלא שמעתי לך לא הייתי מסובכת עד כה, הרסת לי הכל, גבר אחר היה הרבה יותר מתחשב ומבין וכ'ו.

מסרי הלב-"אני זקוקה לעידוד, מילה טובה, אני מודה לאלוקים שיש לי אותך, לחלוק את רגשותיי,לקבל תמיכה ,הבנה,הזדהות וכ'ו,אולי תתן לי עידוד ותגיד לי שאני אשה מוצלחת, טובה ועושה הכל לשביעות רצונך, זה מה שיגורם לי להרגיש טוב".
האשה אומרת-
"אתה כבר לא אוהב אותי".

הגבר מפרש-"הקדשתי למענך את מיטב שנותיי, לא החזרת לי תמורה  מאומה, ניצלת אותי, אתה אנוכי וקר, כל מה שאתה עושה זה בשבילך,אתה אוהב רק את עצמך, אנוכי, אני טפשה שהתאהבתי בך והטעות הגדולה שלי זה ביום שהכרתי אותך". מסרי הלב-"אני יודעת שאתה כן אוהב אותי, אני חוששת שעשיתי דבר שדחה אותך מעליי, אתה עושה המון למעני ומוכן למסור נפש בעבורי, אני חסרת בטחון וזקוקה שתאמר לי עד כמה אתה אוהב אותי ומוכן לעשות הכל בעבורי, תגיד לי את שלוש מלות הקסם, אני אוהב אותך, כי זה מה שבעצם יעשה אותי מאושרת, אבל תאמר מהאמת, מתוך הלב".
האשה אומרת-"אנחנו תמיד לחוצים בזמן וממהרים".
הגבר מפרש-"אתה חסר אחריות, אני לא מאושרת בחברתך, לא בא לי לצאת אתך, אתה תמיד הורס לי הכל.
מסרי הלב-אני ממהרת, איש אינו אשם בוודאי לא אתה, אתה עושה כמיטב יכולתך ואני מעריכה את מאמציך.

האשה אומרת-"אני רוצה להיות לבד אתך". הגבר מפרש-
"אתה גבר קר ולא מספק, אתה כבר לא מלהיב, אתה כישלון מוחלט, זה לא הגבר מה שהכרתי ובעצם מאז מתמיד אתה כישלון גדול.מסרי הלב-"בא ניקח מעט זמן לעצמנו, התגעגעתי אליך, אתה חסר לי, אני נהנית אתך לבד, אולי תחזר אחרי קצת אני זקוקה לך ,לחום אהבה וכ'ו.
להלן מ' תלונות של גברים ותגובת הנשים:
גבר אומר-"אני בסדר".האשה מפרשת-
"לא אכפת לי ממך וממה שקרה, הבעיה הזאת לא חשובה לי וזה לא מזיז לי כלל".מסרי הלב-"אני מרגיש טוב ויודע להתמודד עם בעייתי ועם בעיית הכעס שלי,אני לא זקוק לעזרה בשלב זה ואם אזדקק אבקש,רק תרגישי טוב חיים שלי ואל תפגעי ממני".
גבר אומר-"שום דבר לא מטריד אותי". האשה מפרשת-
"אני לא יכול להתמודד לבד, אני זקוק לך, שתשאלי ,תתענייני בי ותנסי לעזור לי ,אל תניחי אותי לבד".מסרי הלב-בבקשה אל תשאלי אותי שאלות, אל תלחצי אותי, פשוט תניחי לי לנפשי ,תסמכי עליי ותתני בי אמון שאסתדר לבד ובלי עצות, פשוט תני את הזמן הנדרש, אם אצטרך את עזרתך אבקש". הגבר אומר-
"הכל בסדר".האשה מפרשת-את האשמה המרכזית במצבי, אני סובל ממך, תפסיקי להציק לי". מסרי הלב-"אין להאשים אותך בבעייתי, אתמודד לבד, תני לי זמן אויר ,אל תלחצי וכ'ו".
מכאן מובן-
חשיבות ומעלת כוונת הדברים ואיך בנקל ניתן לפרשם בצורה מוטעית, בחסרון הבנת מסרי הלב, עוד נרחיב בס"ד!! 

 פינת שלום בית
מהדורה שלישית:

מעשה-באשה שמתלוננת שבעלה אינו אוהבה.

שאלתי  מנין לך?
ענתה,בכל עת שמגיע יום החודש אני מגלה בעל שונה ממה שאני מכירה.מה פירוש?ענתה-יחסו והתנהגותו משתנה למופת, מכבד ומתעניין בי, פשוט קם לתחיה.פרצה בבכי-"איני מוכנה להמשיך לספק לו  את האינטרסים האישיים שלו". תלונות מסוג זה מוכרות לי מהמון זוגות, כאשר הסיבה לכך חסרון בהבנת נפש האיש והאשה.

ביאור עומק הענין:
כשם שקיים מחזור טבעי בנשים של התרחקות והתקרבות שלא בבחירתן כי כך הן נבראו, על אותו משקל, קיים מחזור נפשי בגברים של התרחקות והתקרבות שלא בבחירתם כלל,כי כך בטבעם נוצרו.תהליך תת  הכרתי זה יכול לתסכל כל אשה שאינה מודעת לו.

כמו כן-משליכה את האשמה בו או בעצמה ואינה מבינה שזה  לא בשליטתו ולא קשור אליה כלל. בעיקר-כששואלת את בן זוגה ואין לו תשובה בדבר, כי גם הוא אינו מודע לתהליך פנימי זה ,לכן מעדיף להעביר נושא ולא לדבר בעניין זה.
בדרך כלל-נשים מפרשות שלא כהלכה את התרחקותו של הגבר, בגלל שהן מתרחקות מסיבות אחרות לחלוטין.
ניתן מספר דוגמאות:
אשה מתרחקת-
 א. כאשר הגבר לא מבין ללבה. ב. כאשר פגועה וחוששת שוב להיפגע.
 ג. כאשר מאוכזבת ואינה בוטחת בו.
לכן כאשר הוא מתרחק באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין,היא נפגעת עד עומק נשמתה ומפרשת אותו שלא כדין. לפיכך-יש לזכור ולדעת שגבר מתנתק על מנת לממש לו את הצורך בעצמאות ובפרטיות.ועד שיתרחק לקצה גבול יכולתו הוא שוב יקפוץ חזרה לאותה נקודה שהתרחק ממנה וזה לא קשור כלל לאשה כאמור.
ועוד-כשם שהתרחקותו במפתיע כך התקרבותו,[כמו הרעיון של הקפיץ], בתנאי שהאשה לא תפריע לו בתהליך פנימי זה. בדרך כלל-ענין זה מתרחש אצלו לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד", לכן האשה מפרשת אותו שלו כהלכה כאמור.

בהעדר הבנה בסיסית זו, האשה מפרשת את הבעל שאינו אוהב אותה אלא את עצמו ולכן נפגעת קשות.
לעומת זאת-
גבר שלא מודע לתהליך פנימיה, עומד ותוהה ואינו מבין מה נדרש ממנו. בעיקר שביום החודש מתנהג למופת כדי לרצות ולפייס את רעייתו. נקודה חשובה:ישנן נשים שבחסרון הבנה בסיסית זו, משתמשות במצות "פרו ורבו" ככלי הענשה או כמתנת פרס על התנהגות טובה בעבור כל החודש ובמקום להביא חיים לעולם גורמות להן, לילדיהן ולבעליהן לפגמים חמורים כמבואר בספר הזוהר, וגורמות לצרות ומיתות משונות בעולם רחמנא לצלן.למרבית הפלא כששאלתי אותן מדוע מתנהגות כך?תשובתן בצדן-"אני לא מסוגלת", "דוחה, מגעיל  אותי וכ'ו".

מלבישות את כאבן בסיבות שונות ומשונות שלא קשורות כלל.
צר לי לומר אולם- הסיבה העיקרית בגלל שנפגע האגו והתעורר יצר הנקמה ומידת הניצחון כתוצאה מכך שפירשו את  בעליהן בצורה ובדרך לא נכונה כמבואר היטב.
כמובן-זה לא פותר את הבעל מללמוד איך להחמיא ולתת לאשה את ההרגשה של מקום ראשון כל החודש.
בעיקר-שבסיס בנין הזוגיות והאהבה היא ע"י נתינה ושימת לב אוהבת של כל החודש כי זה ללא אינטרס וכתוצאה מכך החיבור מקבל עוצמה ומשמעות אחרת.
חשוב לדעת-שהחיבור ע"פ התורה נקרא "דעת",ככתוב "וידע אדם את חוה".כלומר-שהחיבור יש לו משמעות רוחנית מיוחדת ע"פ התורה ולא מעשה גשמי גרידא.לפיכך-צריך הכנה מיוחדת של כל החודש. ע"י יחס חם והערכה כל החודש מגיעים לשיא מבחינת "והיו לבשר אחד" בעוצמה רוחנית.

יש לזכור-שנתינה והערכה הנעשים לשם שמים בונים ומחברים בין בני הזוג יותר משנעשה לאינטרס אישי. כשיש נתינה כנה, האישה מרגישה אהובה ומפויסת, ולא,זו פגיעה ישירה בכבודה ומהותה.בחסרון-הכנה זו במשך החודש האשה מרגישה בכאב פנימי עצור כי אין זה מתוך אמת ואהבה  ובמסתרים תבכה נפשה ואין דמעתה חוזרת ריקם.לפיכך-גם האשה חייבת ללמוד נושא עמוק זה בהבנת נפש האיש, ויוקל לה להכילו ולקבלו כמו שהנו, ולעודדו בצורה מכובדת כדי שיעניק לה את הצורך הנפשי הגבוה שלה לקבל יחס ,הבנה,עידוד ותמיכה רגשית כל החודש כאמור.

יוצא מכאן -שפיוס של לפני ואחרי המצווה, מתרצה ושמחה בו יותר מהמצווה עצמה, כי זה ממקור טהור בלי שום אינטרס ודי למבינים.הנושא עמוק עוד נרחיב בס"ד!!

שלום בית
מהדורה רביעית:

תקשורת חלק ט'
נשים וגברים

  מדברים בשתי שפות:

עיקר הצורך הנפשי של הנשים לקבל אוזן קשבת, הבנה, תמיכה והזדהות בכאבן ללא נתינת עצות ופתרונות. על אותו משקל בשעה שגברים נכנסים למערותיהם [שתיקתם],הם אינם מעוניינים בשאלות, עצות ופתרונות.
כאשר הגבר אינו מודע לסוד התמיכה הנפשית ומתעורר צורך באשה לדבר על בעיותיה, תסכולה ורגשותיה הכאובים, במקום שיתמוך ויעניק לה אוזן קשבת, מציע לה עצות ופתרונות עוד בטרם שהיא מצליחה להוציא את מה שהיא כואבת וחווה.
לדוגמא:
האשה אומרת-"אני עייפה או "עבר עלי יום קשה".
הגבר עונה-"לכי לנוח או "לכי לשון".
האשה-"אני לא מרגישה טוב". הגבר-"לכי לרופא".
האשה-"אני סובלת מכאבי גב". הגבר-"אל תזלזלי בזה תעשי צילום". האשה-"הילדים הכבידו עלי היום יתר על המידה". הגבר-"אמרתי לך זה בגלל הפינוק יתר שלך".
האשה-"נמאס לי מהעבודה אני מרגישה עייפה, מותשת ומנוצלת". הגבר-"תעזבי את העבודה,שיעלו לך במשכורת או שיורידו לחץ".
האשה-"אין לי כח לבשל, לנקות, לסדר וכ'ו".הגבר-"תנוחי ותבקשי מהילדים שיעזרו לך".
האשה-"אני מרגישה שנותנת בלי סוף ואין שום הערכה". הגבר-"תפסיקי לתת ולהיות משועבדת לילדים ולבית".
האשה-"נמאס לי ונשבר לי מכל השגרה, המטלות, התפקידים והעומסים שיש עלי". הגבר-"תעשי רק מה שנוח וטוב לך ואל תתני שינצלו אותך".
האשה-"אני מרגישה שאף אחד לא שומע ומתייחס אלי בבית הזה". הגבר-"אני כן שומע אותך ומתייחס אלייך".
האשה-"נמאס לי להיות הנהגת של כולם". הגבר-"תביא לי את מפתחות הרכב ואפתור לך את הבעיה אחת ולתמיד".
האשה-"זמן רב שלא דברתי עם הוריי ולא הזמנתי אותם אלינו". הגבר-"לא קרה כלום אין צורך להיכנס לבהלה, הכל בסדר אתם", ועוד רשימה בלי סוף...
איך האשה מסיימת בדרך כלל שיחה כזו?
"גם אתה לא מבין אותי".
איך הגבר מגיב?
"אני מנסה לעזור וזה מה שמגיע לי בתמורה" או "מכולם את מוכנה לקבל, רק לא ממני".
יתכן מאוד שהעצות והפתרונות שהגבר הציע הם נכונים וטובים מאוד, אולם זה לא בזמן המתאים כי כעת היא זקוקה להבנה, תמיכה והזדהות בכאבה בלבד!!
יתרה מכך-
כאשר האשה מגיעה לבית אחר יום עבודה קשה, מיד מתחילה במשרה השנייה של הבית ניקיונות, בישולים, טיפול בילדים וכ'ו, מאחר והיא כך בנויה לעשות זאת ללא שהיות ועיכובים.
לעומת זאת-
כאשר גבר חוזר לביתו לאחר יום עבודה או לימודים, זקוק להיכנס למערתו [שתיקתו] למשך זמן מסוים עד שאט אט חוזר לעצמו.
כאשר האשה אינה מבינה אותו מפאת שהיא שונה ממנו, נכנסת לבהלה ולדאגת יתר וכדי להרגיע את עצמה היא מחליטה להצליף בו בשאלות וכך הם פני הדברים: האשה אומרת-"הכל בסדר"? הגבר עונה-"כן".
האשה-"אני מרגישה שמשהו לא בסדר". הגבר-"הכל בסדר את יכולה להיות רגועה".
האשה-"למה אתה מסתיר ממני ולא מדבר עמי, אני יכולה לעזור לך". הגבר-"זה בסדר אני לא זקוק לשום עזרה, אני מבקש ממך שתניחי לי לנפשי זו העזרה הגדולה ביותר". האשה-"איך אני אמורה לדעת מה עובר עליך אם לא תספר ותשתף אותי ,אני לא נביאה". הגבר-"די, תפסיקי לחקור אותי ולחפור לי, אני לא צריך שום עזרה, תתעסקי עם עצמך ותשחררי אותי זו העזרה הגדולה ביותר, במידה ואזדקק לעזרתך אומר לך, בבקשה אני מתחנן תניחי לנפשי".
האשה-
"כעת אני מבינה שאתה לא אוהב אותי, שאני דחויה בעיניך, יש לי תחושה שאתה סובל עמי ונמצא כאן בכח, אתה לא משתף אותי במאומה, אני לא יודעת מה עובר עליך, אני מרגישה דחויה ומנוקרת די נמאס לי לחיות כך ואני מעוניינת לסיים את הסיפור באופן מידי".
הגבר-
"את צודקת, סוף סוף הגעת למסקנה הנכונה, תחשבי מה שאת רוצה לחשוב, מעולם לא הבנת אותי, גם לי זה נמאס, את חופרת וקודחת בלי סוף ומבינה רק את עצמך, מתנהגת אלי כמו אל תינוק, יש לך אובססיה מטורפת אלי, אני לא לכול לסבול יותר את דאגת היתר שלך והאהבה החונקת הזו, בואי נסיים ונגמור את הסיפור כמה שיותר מהר". 
ועוד דוגמאות בלי סוף...
יתכן שההתעניינות והדאגת יתר של האשה כלפי האיש היא כדי לעזור לו עם בעיותיו, להוציאו מתסכולו, מצוקתו, כאבו סבלו וכ'ו, אולם זה לא הזמן להגיש לו את העזרה הרצויה.
ועוד-
ככל שהאשה תדחק את הגבר בשאלות ועצות מעין אלו בזמנים הללו, היא פשוט תרחיק אותו ותשיג בדיוק את התוצאות ההפוכות כפי שרואים זאת בחוש.
בשלב הראשון-
התמיכה הרצויה ביותר להניח לנפשו,לא להדחיקו ולפוצצו בשאלות על מנת לדובבו לדבר, כי בזמן הזה הוא זקוק לשקט,להתרכז במחשבותיו ולהשתחרר משם בכוחות עצמו ללא עזרה מבחוץ ובפרט לא מהאשה.
עצתי-
שבזמן הזה האשה תתעסק עם סידור הבית ,ניקיונו, בישול, טיפול בילדים ובעצמה.
במידה והאשה סיימה את ענייני הבית, זה הזמן שתפרגן לעצמה, תתפנה לעיסוקיה, תחביביה וכ'ו.
החשוב מכל-
תשדר לו שהיא מסתדרת, מאושרת וטוב לה וזה מה שעשוי לזרזו לצאת ממערתו בהקדם, כי בעיה אחת גדולה וקשה נפתרה לו ולא יצטרך לשהות במערתו לזמן ארוך מהרגיל על מנת לטקס עצה כיצד לפייסה ולרצותה כאשר יצא ממערתו.
לכן היציאה ממערתו תהיה בעבורו הרבה יותר קלה ומהירה וזה
סוד יקר.
יתרה מכך, הגבר מעונין וזקוק שהאשה תתן בו אמון שהוא אכן מצליח להתמודד עם בעיותיו בכוחות עצמו ומסתדר לבד, אלא אם ביקש עזרה בצורה מפורשת, וגם אם כן האשה צריכה להיזהר לא להציף אותו בעצות ופתרונות, העיקר לדעת להעביר לו את ההרגשה שהוא זקוק לה יותר מכל כעת, שהיא סומכת עליו שיצליח להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמו, מאחר שתמיכה זו תעזור ותרומם אותו יותר מכל עזרה אחרת וודאי.
ועוד-
הרגשה זו שבוטחים בו שהוא מסוגל להתמודד בכוחות עצמו, חשובה לו ביותר לצורך בטחונו והערכתו  העצמית וזה מה שיכול לגרום לו לצאת מבעיותיו, מבוכותיו ותסכולו במהירות האפשרית.
אולם-
קיים קושי רב לנשים להיות רגועות ושלוות מעצם זה שבן זוגן נמצא במערתו, כי באמצעות דאגתן לאחרים ובפרט לבן זוגן, מביעות הנשים חום, אהבה ואכפתיות.
לכן אין זה פשוט לאשה לראות את בן זוגה מכונס  בתוך עצמו, במערתו ולשבת בשקט.
לעומת זאת-
הוא מעונין שהאשה תהיה שלווה ומאושרת בזמן שהותו במערתו על מנת שתהיה לו בעיה אחת פחות להתמודד כאשר יצא ממערתו.
לכן כאשר האשה משדרת רוגע ושלוה, הדבר תורם לו להרגיש נאהב, רצוי ויעזור לו להשתחרר  בזמן קצר ממצוקתו כי לא ירגיש צורך להתנצל על כך.
יתרה מכך-
גברים מביעים תמיכה ועידוד ע"י חוסר תמיכה ודאגה לאחרים.

סוד העניין-
גברים תומכים זה בזה בדרך כלל ע"י אמירת ביטויים כגון-
"אני סומך עליך", "אל תדאג", "אתה תתגבר", "אתה תדע להתמודד עם זה לבד", "זאת הבעיה שלהם", תהיה רגוע", "הכל בסדר", "אני בטוח שתמצא פתרון טוב יותר", "הכל לטובה", "תתחזק באמונה וכ'ו".
יוצא-שגברים תומכים אלו באלו ע"י חוסר תמיכה, דאגה והמעטה בחשיבות צרותיהם.לפיכך-גברים אינם מבינים ותמהים על עצם זה שנשיהן מוטרדות, דואגות להם ואינן סומכות עליהם ולא נותנות בהם אמון.לכן-זו הסיבה כשגברים תומכים בנשיהן ע"י המעטה בצרותיהן ובחשיבות העניין ונשיהן כועסות ונרגזות במיוחד, כי אינן מודעות לגישה ולדרך שבה גברים רגילים לתמוך ולעודד וחבל וזה סוד יקר.
נחזור-אחד הסימנים לאשה לדעת מתי גבר עומד לצאת ממערתו, כשמגלה סימני התעניינות בבת זוגו.
לכן יש זהירות רבה לאשה לא לפגוע בו ע"י אמירות כגון-"חזרת לעצמך", "נזכרת  שיש לך אשה", "התעוררת לחיים וכ'ו".
משפטים מעין אלו עלולים לשאוב אותו שוב למערתו והפעם לזמן ממושך יותר, או לא לרצות לצאת משם כלל,[בעיה מצויה].
ניתן לבדוק ולמשש את הדופק שלו אם הוא בכיוון היציאה ממערתו, ע"י אמירות כגון-"כשיהיה לך חשק לדבר אני אשמח", "תודיע לי מתי זה יקרה", "קח לך את הזמן", "אני מסתדרת וכ'ו", זו דרך מעודדת ומשחררת יותר מאשר להציף אותו בשאלות והצקות ולהיות תובענית. יתרה מכך-
גם כאשר הגברים נמצאים מחוץ למערתם זקוקים יותר מכל להרגיש שסומכים עליהם ומקבלים אותם כפי שהם ללא צורך להשתנות.
לפיכך-אינם אוהבים עצות ופתרונות שלא בקשו במפורש, כי יש להם את הצורך הנפשי להוכיח את כשרונם והצלחתם ללא עזרה מבחוץ ובפרט לא מנשיהן, מאחר שהיכולת שלהם לבצע דברים ולהצליח בכוחות עצמם זה מקור רב עוצמתי לתדמיתם, כישרונם, ביטחונם והערכתם העצמית.
לעומת זאת-בעבור הנשים לקבל עזרה ותמיכה זה מקור לשמחתן, הערכתן וגאוותן, אלא אם נפגעו בעבר וספגו דחיות, נטישות ופגיעות.כי עובדה זו שיש להן מערכת יחסים תומכת, מתחשבת ואוהבת, זה מקור רב עוצמה לשלמותן והערכתן העצמית.
כמו כן-אשה שמעניקה הערכה לגבר בצורה שאומרת-"יש לי אמון בך", "אני סומכת עליך, "אתה הגבר המוצלח שלי",תמיכה זו מעלה את הערכתו בעיניו ומחזקת את בטחונו ויעשה כל שביכולתו לא לאכזב, [למרות שאכזב בעבר] ויוכיח לה שהוא ראוי לכל התארים.ישנן נשים  שמחוסר הבנת נפש האיש, מייעצים לו עצות בפרט כשלא ביקש, מותחות ביקורת, שופטות אותו וחושבות שע"י כך יצליחו לשנותו ויגדל ערכן בעיניו ויקבלו את מבוקשן.
כלל-לא עולה על דעתן שהדרך הנכונה לעורר ולעודד גבר שיתמוך בהן, ע"י שיאמרו לו במפורש-"אנו זקוקות לכם, לתמיכה, לעידוד, הקשבה, הבנה וזה מה שיהפוך אותנו למאושרות", ללא שפיטה, ביקורתיות או לעוץ לו עצות.
כאשר-הגבר לא מתנהג לרוחה של האשה, רצוי שתאמר לו בצורה שקטה, מכובדת ובאופן ישיר-"זה לא מתאים לך", "אתה אדם מכובד", "אני מחזיקה ממך", מבלי להעביר לו שיפוט וביקורת.
נשים רבות-נשארות חסרות יכולת להשיג את צורכיהן ומבוקשן, מפאת שגורמות לבעליהן לאבד עניין וחשק לעזור ולתמוך להן כתוצאה מכך שהן פוגעות בהם ומעבירות ביקורת ושיפוט באופן קבוע וחבל.במידה-והאשה אינה מרוצה ממערכת היחסים או מאופן התנהגותו, לבושו וכ'ו, אסור לה בשום פנים למתוח עליו בקורת או לעוץ לו עצות ובעיקר לא בחברת אנשים זרים או ליד ילדיהם.
אם תדע להתעלם ולעודדו בנקודות טובות, ע"י כך יתעורר בו צורך לעשות שינוי כדי להיות ראוי להערכתה.
לאחר שיחוש בהדרגה שהוא אכן רצוי ונאהב כפי שהנו, דווקא מנקודה זו יתעורר בו צורך לבקש לשמוע מה דעתה עליו כדי לרצותה ולשמחה וזה סוד יקר.
עניין זה שייך גם בנשים,הדגשנו נקודה זו בגברים כי בדורנו הם רגישים יותר כדברי הזוהר כידוע ליודעי חן.

שלום בית
מהדורה חמישית:  

תקשורת!
הצורך הגדול ביותר של האיש-לראות  את אשתו שמחה, מסופקת ומאושרת. אולם הזמן הראוי לספק לה את הצרכים הללו הם? כאשר רעייתך מתלוננת/ מבקרת/ מעירה/ כועסת/בוכה ומקטרת על כל מיני קשיים, או משדרת-מצוקה/מתוחה/ לחוצה ומלחיצה/ בלתי מרוצה/ מאוכזבת/חשה מועקה/מדוכדכת ומתוסכלת ובעיקר כאשר היא מתלוננת עליך, מאשימה ומתקיפה אותך, אל תילחץ, אל תיפגע ואל תסתגר במערתך, כי בדרך זו היא  משתפת אותך במצוקות ובתסכולים שלה. זו היא דרכה ובזה היא משתחררת ומתרווחת.
לפיכך-
הקשב לה, תתעניין, תשתתף ותזדהה בכאבה. אל תחשוש להעצים את כאבה וסבלה ע"י הקשבה מלאה והשמעת קולות כמו-פשש, צצצ, ויויוי ותנועת ראש לצדדים, כי זה מה שמרגיע אותה וכך היא משתחררת ומרגישה שאתה מבין לליבה, למצוקותיה ומחובר אליה.רק תשתדל לתת לה תמיכה ריגשית אמיתית, וככל שהיא תרגיש שאתה מבין לכאבה, כך זה ישחרר אותה יותר ותחוש שאתה אוהב אותה, חש וכואב אותה באמת!! זהירות-
אל תעוץ לה עצות ואל תתן לה פתרונות, אל תמתח עליה ביקורת או אשמות, כרגע זה מיותר וזה לא הזמן, מפני שכעת היא זקוקה לאהבה ללא תנאים. אחרת, היא תפרש אותך שאתה מתנשא מעליה ולא מבין לליבה.
חשוב שתזכור-
שהוצאת תסכוליה, הם לא בהכרח קשורים אליך, לכן אל תיבהל להשיב, אל תפגע,אל תחסם, ואל תברח למערתך, כי זה לא הזמן. פשוט בדרך זו היא פורקת מצוקות ותסכולים, וכעת היא זקוקה למאזין תומך ובעל טוב, ותחסוך לך כל מיני מגשרים ויועצים למיניהם, כי רק אתה יכול להפוך אותה לאשה שמחה ומאושרת, באמצעות האזנתך בלבד!!
יתרה מזו-
גם אם היא מציינת שכל בעיותיה ותסכוליה בגללך ומאשימה אותך, אל תתרגש ואל תיפגע, כי בדרך זו היא נרגעת. תן לה את הזמן הנדרש,כדי לחוש שאתה מבין לליבה ולמצוקתה[וזמן זה הוא משתנה מאשה לאשה וממקרה אחד למשנהו ואין לעשות השוואות], רק סבלנות מנצחת. מצד שני-
הצורך הגדול של האשה הוא, להראות לבעלה עד כמה שהיא סובלת וקשה לה. לכן- כאשר את מתלוננת/ מבקרת/ מעירה/ מתעצבנת/ בוכה ומקטרת על קשיים שונים ומשדרת-מצוקה/ מתח/לחץ/ בלתי מרוצה/ מאוכזבת/ חשה מועקה/מדוכדכת ומתוסכלת,זכרי שבעלך נלחץ ולא מצליח  להתחבר לרגשותייך ולקשייך, מאחר והוא חש מואשם ומותקף,לכן נחלש, נפגע ונכנס למערתו.
הצעתי-
לפני שאת שופכת עליו את קשייך ותסכולייך,תודיעי לו מראש  שאלו  קשיים ולחצים שלא קשורים אליו, בפרט כאשר את מאשימה אותו, תאמרי לו שזה לא קשור אליו, אלא רק הוצאת תסכולים ומצוקות שבנוכחותו את מרגישה בטוחה ומשוחררת להוציאם.
כמו כן-
תעשי מדי פעם הפסקה ברצף דיבורך,תודי לו על סבלנותו ותביעי את הערכתך על הקשבתו,ותאמרי לו שזה עוזר לך,משחרר אותך ועושה לך טוב, משום שגבר אינו מבין את מעלת ההקשבה, ורק ע"י הערכתך ועידודך, הוא יתחיל לקלוט ולהבין ויעניק לך את התמיכה הרצויה לך בשמחה!! אל תחששי להרבות בעידוד ופירגון, עד שתהפכי אותו למאזין קבוע, מבין וטוב יותר מכל יועץ אחר, ותחסכי לך ולבן זוגך המון צער כאב  עוגמת נפש והוצאות מיותרות!! תמעיטי בביקורת, הערות, האשמות ותלונות ואל תחששי לומר, להביע ולהראות לו שטוב לך עמו.
בעיקר-
כאשר הוא נותן לך אוזן קשבת, כי רצונו האמיתי לחוש שאת צריכה אותו וזקוקה לו, כפי שהטבת לעשות זאת בפגישות החיזור ובימים הראשונים של הנישואין, כי בעצם זה מה שמחזק את גבריותו והופך אותו לגבר מעניק ומשפיע, ויהפוך אותך לאשה מאושרת. זו היא שמחתו ושאיפתו העיקרית מאותו יום ששידרת לו במבט בלבד ללא דיבור, את החולשה, העדינות והנשיות המיוחדת שבך, ולזה הוא מתחבר במיוחד, והופך אותו לבעל בטחון ומוטיבציה להעניק לך את המיטב הראוי לך וודאי!! היפך מזה, הוא חש שאינו מוצלח, מתייאש  ונסגר במערתו, כפי שציינו בעבר.
כמו כן-
תשתדלי לא לשפוך עליו בבת אחת את כל קשייך ותסכולייך [בעיית הנשים], על מנת שיהיה לו כיף לשמוע אותך, להבין ולהזדהות בכאבך, ולא יחוש מותקף ומואשם וייתן לך עצות ופתרונות מבלי שירד לסוף דעתך וידחה אותך מעל פניו, [בעיית הגברים]. אחרת גם אם ישמע אותך, הוא ימתין בקוצר רוח מתי יסתיים הסיוט הזה ולא יהיה קשוב אלייך, רק ימתין שתסיימי את הקיטורים והחפירות [מבחינתו]כדי להתפטר ממך ויתפנה לעיסוקיו, ובפעם הבאה הוא ימציא  את כל הסיבות והתירוצים שבעולם, רק כדי לא להיות בחברתך ובקרבתך. לכן תתאמצי להיות עדינה, חביבה ומקבלת על מנת להעביר לו את מצוקותייך ותסכולייך בנעימות ובחכמה, מבחינת-"חכמת נשים בנתה ביתה", היפך מזה-"אבלת בידיה תהרסנו",וחבל.
לסיכום:
תתחברו ותלמדו היטב זה את זו, ותעניקו את הצורך הנפשי שכל אחד זקוק, ולא את מה שאתם חושבים או את מה שאתם רוצים לתת, ובכך תמנעו אין סוף של פגיעות, אכזבות, ריבים ומחלוקות.
זכרו-
שימת לב נכונה למילוי הצורך האמיתי של בן/ת הזוג, מונעת אין סוף פגיעות, כעסים ואכזבות!!
לדוגמא-
כאשר האשה נלחצת ושוטחת טענות ומצוקות שונות, הבעל מתמלא ברגשות אשם, חש מותקף ומגיב בהתאם למצב רוחו.האשה נפגעת כי חשה לא מובנת ולא מוערכת, שני הצדדים מתקיפים נפגעים ופוגעים. להבין עניין עמוק זה
נקדים-
הצורך הנפשי העמוק ביותר של האשה הוא- לדעת כי בעלה אוהב אותה ומעריץ אותה, והיא זקוקה לשמוע את זה על תקן יומי קבוע. גבר אינו מבין ומודע לצורך זה, והכי מתסכל אותו כאשר האשה שואלת אותו-"האם הוא אוהב אותה".
לשאול גבר על רגשותיו, זה כמו לשאול אשה על משקלה או על הפצע החדש שיצא לה בפנים,זה מבייש ומביך מאוד, [אין להביא ראייה מתקופת החיזורים].
שאלתי גבר מדוע אתה לא אומר לרעייתך שאתה אוהב אותה, הרי היא זקוקה לשמוע ממך באופן קבוע? ענה- "אמרתי לה בחופה אם יהיה שינוי אודיע לה".
זה נשמע מצחיק, אולם כך הגברים מגיבים, משום שאינם מבינים את עוצמת הסיפוק וההנאה שניתן להעביר לאשה ע"י מילות רגש.
נכון שאשה זקוקה לאהבה, התעניינות והערכה,אולם מה שמרגש אותה במיוחד, הבעת רגש באמצעות מילים. לכן גברים נמצאים במבחן אהבה תמידי מצד האשה,
והבדיקה היא כמה מלות רגש ואהבה מעניק לה בן זוגה.
ע"פ הקדמה חשובה זו מובן-
שברגע שהאשה חשה שהבעל לא אוהב אותה או לא נותן לה את החיזור שהיא רגילה בו, היא נכנסת ללחץ, אי שקט ולמתח פנימי, ומתעורר בה רצון להציק לו ללא שליטה, מתלוננת/ מקטרת/ כועסת/ צועקת ומאבדת איזון בעצמה.
לכן כאשר היחס של הבעל לא מספק אותה, היא עלולה להביע את מצוקתה באופן שנראית לו בלתי הגיוני, ועלולה להצטייר בעיניו כאשה קשה, רעה וחולת נפש, בו בזמן שהיא בעצם נאבקת על חייה ממש, כדי לקבל את היחס הנדרש.
מכאן מובן,
כאשר האשה חשה שאבדה את מקומה החשוב בעיני בעלה, מלבישה את תסכולה וכאבה בענייני הבית ותובעת ממנו לבוא מוקדם לעזור בסידור הבית והילדים.
אולם גם כאשר הוא מגיע מוקדם מהרגיל ומארגן את ענייני הבית, הוא מגלה שעדיין האשה אינה רגועה, אלא רוטנת וכועסת.
לכן מפרשה לאשה עצבנית, כעסנית, חולה וחסרת שליטה. הוא כועס עליה שאינה מרוצה למרות שעשה את כל מטלותיו,והיא כועסת עליו מפני שלא מבינה ושאינו מצליח לגעת בעיקר כאבה שאינה מחוזרת ומאוהבת כבעבר.
מכאן נוצר נתק רגשי שאינו מובן לשני הצדדים, כאשר כל אחד מאשים את בן זוגו באכזבתו ובמצבו העגום!! הפתרון-נקדים:
גבר בטבעו פחדן וחסר בטחון להיכנס לכל מסגרת מחייבת ובעיקר למערכת נישואין. רוב הגברים מעדיפים להשקיע בלימודים, תארים,עסקים וכ'ו,כדי לבוא לנישואין עם מעמד,כח ועוצמה ביחס לאשה.
זו אחת הסיבות, כאשר מתערערת מערכת היחסים, הבעל עוזב את לימודו ופונה לעסקים על מנת לבוא עם כח ועוצמה בייחס לאשתו.
מה בכל זאת מניע גבר להיכנס לנישואין?
סוד העניין-
הבורא יתברך הטביע תכונות מיוחדות באשה של עדינות וחולשה.
מסרים אלו שידרה לו כבר בתחילת ההכרות, ובעקבות כך השתכנע להיכנס למערכת כה מחייבת עבורו, מאחר ורמזה לו שהיא-"זקוקה לו ושהוא הגבר היחידי שעשוי להפוך אותה לאשה המאושרת עלי אדמה".די במסר ואפילו בלתי מילולי, אלא רק ע"י גלגול עיניים ומבט רך, עדין ואוהב, להעלות את בטחונו ולשכנעו להיכנס למסגרת כה מפחידה ומחייבת עבורו.
מאחר והאשה אינה מודעת לתכונות פלא הללו ולהשפעתם על הגבר, זמן קצר לאחר שנישאים וצפים הבעיות של בני הזוג, האשה אינה טורחת להעביר לו את המסר האהוב והיקר לו מכל, שהוא הגבר המוצלח, המיוחד והמוכשר ביותר עבורה.מסר זה חשוב לו וזקוק לו כעת יותר מכל זמן אחר, ובעבורו זה מבחן האהבה שלה מאז החיזורים הראשונים!חבל שנעדר ממנו מסר כה חשוב שמחזק את בטחונו וגבריותו, ומספק לו עוצמה ומוטיבציה להעניק לאשה את כל צורכה באהבה ובשמחה.
ע"פ הקדמה יקרה זו מובן- מדוע נוצרים חסמים תקשורתיים, ריבים ומחלוקות ואף על דברים פשוטים ופעוטים בין בני הזוג.
העצה-
מבחינת האשה, זה להזכיר לעצמה ולבעל בפרט, את אותם סיבות שבגינם נישאה לו, כי סביר להניח שהוא לא השתנה מכפי שהיה, ולומר לו בפה מלא-"אני זקוקה לך", "אני אוהבת אותך", "אתה הגבר המוכשר שלי", "אתה הגבר המוצלח בעיני וכ'ו".מילים אלו יוציאו אותו ממערתו ויעשו לו תחיית המתים ויעניקו לו כוחות על מנת להוכיח לכולם ובעיקר לרעייתו, שהוא אכן ראוי לכל השבחים והתארים הללו, עם התמדה, סבלנות ותפילה מצליחים וודאי ובהבטחה וזה סוד יקר!!
העצה לגבר להשכיל ולדעת- כאשר האשה מתלוננת, כועסת ואינה רגועה ובעיקר בעניינים פעוטים ועושה מזה עניין של ממש,יבין שמתחת לתלונות מסתתרים כאבים, סבל, יסורין ורגשות כאובים על כך שאינו מחזר, מחמיא ומפרגן לה כבעבר.
מפאת שקיים באשה פחד תת הכרתי להגדיר את כאבה האמיתי ולומר במפורש, שמה שירצה אותה באמת זה לקבל הערכה, חיזורים ואהבה כבעבר, משום שלא להיראות חלשה לעומתו, כדי שלא יפגע בה וישתמש בחולשתה נגדה, וזו הסיבה שקשה לאשה לשדר חולשה, בפרט אם הוא פגע בה בעבר והשתמש בזה נגדה.
מכאן מובן-מדוע האשה מלבישה את תסכולה וכאבה בעניינים שלא קשורים לסבלה. לכן חובת הגבר להבין את המסר שמסתתר מתחת לתלונות ולא, הטענות רק יתעצמו ויתרבו.
כמו כן-כשמגיעים זוג ליעוץ והאשה אינה רגועה ומתלוננת על דברים שנראים לבעל שטותיים,אני בודק את מצות שלום הבית ומגלה שאינה מרוצה כראוי ומלבישה את כאבה בענין אחר, חומר למחשבה.

מהדורה שישית
בשלום בית:

תקשורת: עיקר הצורך הנפשי של הנשים- לזכות לאוזן קשבת, הבנה, והזדהות רגשית בכאבן,בלי עצות ופתרונות. עיקר צורך של הגברים, כאשר נכנסים למערותיהם
[למצב שתיקה], הם אינם מעוניינים בשאלות, עצות וחפירות.
כאשר האיש אינו מודע לסוד התמיכה הרגשית, ומתעורר באשה צורך לדבר על תסכוליה ורגשותיה,במקום שיתמוך ויעניק לה אוזן קשבת, מציע לה עצות ופתרונות עוד בטרם שהיא מצליחה להוציא את מה שהיא בעצם חווה וכואבת.
נציין דוגמאות ונציע תמיכה רצויה:
האשה אומרת-"אני עייפה". האיש עונה-"לכי לישון". התמיכה הנכונה? ספרי לי איך עבר עלייך היום.
האשה אומרת-"עבר עלי יום קשה". האיש עונה-"לכי לנוח". התמיכה הנכונה? שתפי אותי במה שעברת.
האשה- "אני לא מרגישה טוב". האיש-"לכי לרופא". התמיכה הנכונה-חשוב לי לדעת ממה את סובלת.
האשה-"אני סובלת מכאבי גב". האיש-"אל תזלזלי בזה תעשי צילום". התמיכה הנכונה-וי,וי,וי, בואי אעשה לך הרפיה.
האשה-"הילדים היום שיגעו אותי". האיש-"זה בגלל הפינוק שלך". התמיכה הנכונה- ספרי לי מה עשו, אני לא אשתוק להם על כך.
האשה- "נמאס לי מהעבודה אני חשה מותשת ומנוצלת". האיש-"תעזבי את העבודה או שיעלו לך במשכורת". התמיכה הנכונה-אני מניח שעבר עלייך יום קשה, ספרי לי איך היה.
האשה-"אין לי כח לבשל, לנקות וכ'ו". האיש-"תנוחי ותעשי מאוחר יותר". התמיכה הנכונה-אין עלייך בעולם, את עושה מעל ומעבר, ספרי לי איך עבר עלייך היום.
האשה-"אני מרגישה נותנת ומנוצלת ואין לי שום הערכה". האיש-"אני כן מעריך, תפסיקי להשתעבד לבית ולילדים". התמיכה הנכונה- את צודקת, נשתדל להעריך יותר, איך עבר עלייך היום.
האשה-"נשבר לי מכל שגרת החיים ומכל העומסים". האיש-"תפסיקי להיות נותנת כפייתית ולא ינצלו אותך". התמיכה הנכונה-אני מאוד מעריך את מה שאת עושה, ספרי לי איך הצלחת להתמודד היום.
האשה-"אף אחד לא שומע לי בבית הזה". האיש- "אני כן שומע ומתייחס וזה לא מספק אותך. התמיכה הנכונה-את צודקת נשתדל יותר, ספרי לי איך את מרגישה.
האשה-"נמאס לי להיות הנהגת של כולם". האיש-"תני לי את מפתח הרכב ואפתור את הבעיה אחת ולתמיד". התמיכה הנכונה-אשרייך שכל הבית עומד עלייך,שתפי אותי במה שעברת.
האשה-"זמן רב שלא דברתי עם הוריי ולא הזמנתי אותם". האיש-"אין צורך להיכנס לבהלה, הכל בסדר איתם".התמיכה הנכונה-את צודקת תתענייני ותזמיני אותם בהקדם, ועוד רשימה בלי סוף.
כיצד מסתיימת שיחה כזו? "אני מצטערת ששיתפתי אותך, גם אתה לא מבין אותי". איך האיש מגיב? "אני מנסה לעזור וזה מה שמגיע לי בתמורה" או "מכולם את מקבלת רק לא ממני".
כיצד האשה אמורה להגיב? אני מודה לך על ההקשבה, אבל אני זקוקה יותר להבנה והזדהות רגשית יותר מכל עצה אחרת. כיצד האיש יתמוך- את צודקת אשתדל בפעם הבאה להקשיב ולהכיל יותר.
יתכן מאוד שהעצות והפתרונות שהגבר מציע הם טובים ונכונים,אולם זה לא בזמן המתאים כי כעת היא זקוקה להקשבה הבנה והזדהות בכאבה בלבד ובאמצעות תמיכתו היא תחוש שהוא חווה איתה ממש את חוויותיה ובאופן הזה היא נרגעת ומשתחררת!! נקודה נוספת-
התנהלות האשה שונה מהתנהלות האיש, נקדים: כאשר האשה מגיעה לבית אחר יום עבודה, היא מיד מתחילה במשרה השנייה של הבית- ניקיונות, בישולים, טיפול בילדים וכ'ו, מאחר וכך היא בנויה לעשות את מטלותיה ללא שהיות ועיכובים.
לעומת זאת כאשר האיש חוזר לביתו לאחר יום עבודה או לימודים, הוא זקוק להיכנס למערתו [שתיקתו] למשך זמן מסוים עד שאט אט יחזור לעצמו.
כאשר האשה אינה מבינה אותו מפאת שהיא שונה ממנו, היא נכנסת לבהלה ולדאגת יתר, וכדי להרגיע את עצמה היא מחליטה להצליף בו בשאלות וכך
הם פני הדברים:
האשה אומרת-"הכל בסדר"? האיש עונה-"כן". האשה-"אני חשה שמשהו לא בסדר". האיש-"הכל בסדר את יכולה להיות רגועה". האשה-"למה אתה מסתיר ממני ולא משתף אותי, אני יכולה לעזור לך",[המשפט הכי דוחה בעיני הגברים].
האיש-"זה בסדר אני לא זקוק לשום עזרה, אני מבקש ממך שתניחי לי לנפשי זו העזרה הגדולה ביותר". האשה-"איך אני אמורה לדעת מה עובר עליך אם לא תספר ותשתף אותי,אני לא נביאה".האיש-"די, תפסיקי לחקור אותי ולחפור לי, אני לא צריך שום עזרה, תתעסקי עם עצמך ותשחררי אותי זו העזרה הגדולה ביותר, במידה ואזדקק לעזרתך אומר לך, בבקשה אני מתחנן תניחי לנפשי".
האשה-"כעת אני מבינה שאתה לא אוהב אותי, שאני דחויה בעיניך, יש לי תחושה שאתה סובל עמי ונמצא כאן בכח, אתה לא משתף אותי במאומה, אני לא יודעת מה עובר עליך, אני מרגישה דחויה ומנוקרת די נמאס לי לחיות כך ואני מעוניינת לסיים את הסיפור וזה סופי".
האיש-"את צודקת,סוף סוף הגעת למסקנה הנכונה, תחשבי מה שאת רוצה לחשוב, מעולם לא הבנת אותי, גם לי זה נמאס, את חופרת וקודחת בלי סוף ומבינה רק את עצמך, מתנהגת אלי כמו אל תינוק, יש לך אובססיה מטורפת אלי, אני לא יכול לסבול יותר את דאגת היתר שלך והאהבה החונקת הזו, בואי נסיים ונגמור את הסיפור כמה שיותר מהר",ועוד דוגמאות בלי סוף..
יתכן שההתעניינות והדאגת יתר של האשה כלפי האיש, כדי להוציאו ממצוקתו וכ'ו, אולם זה לא הזמן להגיש לו את התמיכה.
כעת ככל שהיא תדחק אותו בשאלות וחכירות, היא תרחיק אותו ותשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה, כפי שרואים זאת בחוש.
בשלב הראשון להניחו לנפשו ולא לפוצצו בשאלות כדי לדובבו לדבר, כי בזמן הזה הוא זקוק לשקט, כדי להתרכז בעצמו ולהשתחרר ממערתו בכוחות עצמו ללא עזרה מבחוץ ובעיקר לא מהאשה.
זה הזמן שהאשה תתעסק עם סידור הבית, בישול, טיפול בילדים וכ'ו. במידה וסיימה את ענייני הבית, זה הזמן שתפרגן לעצמה, תתפנה לעיסוקיה, תחביביה וכ'ו.
מה שעשוי לזרזו לצאת ממערתו, לשדר לו בחוכמה שטוב לה ושהיא מסתדרת בלעדיו, כי בעיה אחת גדולה נפתרה לו, לפייס אותה כאשר ישתחרר משתיקתו. לכן הוא לא יצטרך לשהות במערתו לזמן ארוך על מנת לטקס עצה כיצד לרצותה
וזה סוד יקר.
כמו כן האיש מעוניין שהאשה תתן בו אמון שהוא אכן מצליח להתמודד עם בעיותיו ומסתדר בכוחות עצמו, אלא אם ביקש עזרה בצורה מפורשת. גם אם כן, האשה צריכה להיזהר ולא להציפו בעצות, ותסיים אחרי כל עצה-"אני סומכת עליך".
העיקר לדעת להעביר לו את ההרגשה שהוא זקוק לה יותר מכל, שהיא סומכת עליו שיצליח להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמו, מאחר שתמיכה זו תעזור ותרומם אותו יותר מכל עזרה אחרת.
הרגשה זו שבוטחים בו ושסומכים עליו שהוא מסוגל להתמודד בכוחות עצמו, חשובה לו גם לצורך בטחונו והערכתו העצמית.כי זה מה שיכול לסייע לו לצאת מבעיותיו ומבוכותיו בדרך קלה ומהירה.
אולם קיים קושי רב לנשים להישאר יציבות ורגועות, מעצם זה שבני זוגן שוהים במערתם.מאחר שבאמצעות דאגתן לאחרים ובעיקר לבני זוגן, הן מביעות אכפתיות ואהבה. לכן אין זה פשוט לאשה לראות את בן זוגה מכונס  בתוך עצמו לאורך זמן ולהישאר רגועה, למרות שהוא מעוניין שהיא תהיה שלווה ומאושרת בזמן שהותו במערתו, על מנת שתהיה לו בעיה אחת פחות להתמודד כאשר יצא ממנה.
לכן הרוגע שלה יתרום לו להרגיש נאהב ורצוי, ויעזור לו להשתחרר  בזמן קצר ממצוקתו, מפני שהוא לא ירגיש צורך להתנצל על התנהגותו.
נקודה נוספת-
גברים מביעים תמיכה ע"י חוסר תמיכה.הם תומכים בדרך כלל זה בזה באמצעות ביטויים של-"אני סומך עליך","זה קטן עליך", "אתה תסתדר","זה  

שטויות","אתה תתגבר","תהיה רגוע", "הכל בסדר", "אני בטוח שתמצא פתרון","הכל לטובה","תתחזק באמונה וכ'ו". הם תומכים אלו באלו ע"י חוסר דאגה והמעטה בחשיבות הדברים.
מכאן מובן מדוע גברים כועסים ואינם מבינים את נשיהן על עצם זה שהן מוטרדות ודואגות להם. זו גם הסיבה שגברים תומכים בנשיהן ע"י המעטה בצרותיהן ובחשיבות הדברים ונשיהן כועסות ונרגזות במיוחד, כי אינן מודעות לגישה שבה גברים רגילים לתמוך ולעודד.
העצה-מהיום הנשים יתמכו בגברים ע"י המעטת הדברים וחיזוק ביטחונם העצמי, והגברים יתמכו בנשים ע"י הזדהות, הכלה והעצמת חוויותיה.
כאשר האיש מגלה התעניינות באשה, אלו הם סימני יציאה ממערתו, לכן יש זהירות רבה לאשה לא לפגוע בו ע"י ביטויים- "חזרת לעצמך","נזכרת  שיש לך אשה", "התעוררת לחיים וכ'ו". משפטים מעין אלו עלולים לשאוב אותו שוב למערתו והפעם לזמן ממושך יותר, או לא לרצות לצאת משם כלל, [בעיה מצויה].
ניתן למשש את הדופק שלו אם הוא בכיוון היציאה,ע"י אמירות-"כשיהיה לך חשק לדבר אני אשמח, תודיע לי מתי זה יקרה,קח לך את הזמן,אני מסתדרת וכ'ו". דרך זו מעודדת יותר, מאשר להציף אותו בשאלות ולהצטייר לו כתובענית.
גם כאשר הגברים חוץ למערתם, אינם אוהבים עזרה שלא בקשו במפורש ובעיקר לא מנשיהן, מאחר שקיים בהם צורך רב להוכיח את כשוריהם, כי זה מקור רב עוצמה לתדמיתם והערכתם.
לעומת זאת, עבור הנשים לקבל עזרה זה מקור להערכתן ושלמותן. כי עובדה זו שיש להן מערכת יחסים מתחשבת ותומכת, זו הוכחה שהן מחוזרות ואהובות כפי שהן.
ישנן נשים שמחוסר הבנת נפש האיש, מייעצות עצות שלא נתבקשו, מותחות ביקורת ושופטות אותו, וחושבות שע"י כך יצליחו לשנותו ויקבלו את מבוקשן.
כלל לא עולה על דעתן שהדרך הנכונה לעורר ולעודד גבר שיתמוך בהן, ע"י שיאמרו לו במפורש-"אנו זקוקות לכם, לתמיכה, לעידוד, הקשבה,חיזורים ויחס, וזה מה שיהפוך אותנו למאושרות". וכמובן ללא שפיטה, ביקורתיות או לעוץ לו עצות שלא ביקש.
לכן כאשר האיש לא מתנהג לרוחה של האשה, רצוי שתאמר לו בצורה שקטה ומכובדת ובאופן ישיר-"זה לא מתאים לך", "אתה אדם מכובד", "אני מחזיקה ממך", בלי להעביר לו שיפוט וביקורת כאמור.
נשים רבות נשארות חסרות יכולת להשיג את צורכיהן המינימליים, מפאת שגורמות לבעליהן לאבד עניין וחשק לעזור ולתמוך להן, כתוצאה מכך שהן פוגעות בהם ומעבירות ביקורת ושיפוט באופן קבוע וחבל.
במידה והאשה אינה מרוצה ממערכת היחסים או מאופן התנהגותו, לבושו וכ'ו, אסור לה בשום פנים למתוח עליו בקורת או לעוץ לו עצות ובעיקר לא בחברת אנשים זרים או ליד ילדיהם.
אם תדע להתעלם ולעודדו, ע"י כך יתעורר בו צורך לעשות שינוי כדי להיות ראוי להערכתה. לאחר שהוא יחוש רצוי ונאהב כפי שהנו, דווקא מנקודה זו יתעורר בו צורך לבקש לשמוע מה דעתה עליו כדי לרצותה ולשמחה וזה סוד יקר.
עניין זה שייך גם בנשים, הדגשנו נקודה זו בגברים, כי בדורנו הם רגישים יותר, כדברי הזוהר כידוע ליודעי חן,
שבת שלום ומבורך. 


מהדורה שביעית
בשלום בית:

תקשורת-התנהלות האשה שונה מהתנהלות האיש, נקדים:
כאשר האשה מגיעה לבית אחר יום עבודה,מיד ללא שהיות נכנסת למשרה השנייה של הבית-ניקיונות,בישולים, טיפול בילדים וכ'ו, מאחר שבטבעה כך היא בנויה.
אולם כאשר האיש חוזר לביתו לאחר יום עבודה או לימודים, הוא זקוק להיכנס למערתו [שתיקתו] למשך זמן מסוים עד שינחת לקרקע ויחזור לעצמו. במידה והאשה אינה מבינה את נפש האיש מפאת שהיא שונה ממנו, היא נכנסת לבהלה ולדאגת יתר, ועל מנת להרגיע את עצמה היא מחליטה להציף אותו בשאלות וכך מתנהל השיח:
האשה שואלת- "הכל בסדר"? האיש עונה-"כן". האשה- "יש לי הרגשה שמשהו לא בסדר".
האיש-"הכל בסדר את יכולה להיות רגועה". האשה- "למה אתה מסתיר ולא משתף אותי, אני יכולה לעזור לך", [המשפט הכי דוחה בעיני האיש כי זה הופך אותו לחסר ערך].
האיש-"זה בסדר אני לא זקוק לשום עזרה, רק תניחי לנפשי זו העזרה הגדולה ביותר". האשה-"איך אני אמורה לדעת מה עובר עליך אם לא תספר ותשתף אותי,אני לא נביאה".
האיש-"תפסיקי לחקור אותי ולחפור לי, אני לא צריך שום עזרה, תתעסקי עם עצמך ותשחררי אותי זו העזרה הגדולה ביותר, במידה ואזדקק לעזרתך אומר לך, רק תניחי לי".
האשה-"עכשיו אני מבינה שאתה לא אוהב אותי, שאני דחויה בעיניך, ושאתה סובל איתי ונמצא כאן בגלל הילדים,אני מרגישה דחויה ומנוקרת די נמאס לי לחיות כך ואני מעוניינת לסיים את הסיפור וזה סופי". האיש-"את צודקת,סוף סוף הגעת למסקנה הנכונה, תחשבי מה שאת רוצה, מעולם לא הבנת אותי, גם לי זה נמאס, את חופרת וקודחת בלי סוף ומבינה רק את עצמך, מתנהגת אלי כמו לתינוק אני לא יכול לסבול יותר את דאגת היתר שלך והאהבה החונקת, בואי נסיים ונגמור את הסיפור כמה שיותר מהר".
ניתן להציע עוד דוגמאות אולם אלו פני הדברים. יתכן שהשאלות וההתעניינות של האשה כדי שישתף אותה בחוויותיו כפי שהיא למודה וגם לנסות להוציאו ממצוקתו.
אולם כעת זה לא הזמן להגיש לו את התמיכה הראויה, כי בעתות הללו ככל שהיא תדחק אותו בשאלות וחקירות, היא תרחיק אותו ותשיג תוצאה הפוכה כפי שרואים זאת בחוש.
בשלב הראשון להניחו לנפשו ולא לפוצצו בשאלות כדי לדובבו לדבר, כי כעת הוא זקוק לשקט ורוגע, כדי להתרכז בעצמו ולהשתחרר ממערתו בכוחות עצמו ללא סיוע מבחוץ ובעיקר לא מהאשה. זה הזמן שהאשה תתעסק עם סידור הבית, בישול, טיפול הילדים וכ'ו.
במידה וסיימה את ענייניה, זה הזמן שתפרגן לעצמה, תתפנה לעיסוקיה, תחביביה וכ'ו.
כי מה שבעצם עשוי לזרזו לצאת ממערתו, לדעת לשדר לו בחוכמה שטוב לה ושהיא מסתדרת בלעדיו. כי טבע האיש כאשר האשה דוחקת ומתעניינת בו יתר על המידה, דאגת היתר שלה גורמת לו להתרחק ולברוח למערה חשוכה, וכאשר היא מגלה עצמאות ושהיא מסתדרת בלעדיו, הוא קופץ חזרה לקבל יחס והתעניינות וזה
סוד יקר.
גם היציאה ממערתו תהיה קלה יותר, כי בעיה אחת גדולה נפתרה לו והיא- לפייס אותה כאשר ישתחרר משתיקתו, לכן הוא לא יצטרך לשהות במערתו לזמן ארוך על מנת לטקס עצה כיצד לפייסה.
נחזור-
עיקר הצורך הנפשי של האשה לזכות לאוזן קשבת, הבנה והזדהות בחוויותיה, ללא עצות ופתרונות. אולם עיקר הצורך של האיש, כאשר הוא נכנס למערתו, [למצב שתיקה],לתת לו את הזמן הנדרש, לשדר לו הבנה ולא להציף אותו  בשאלות. אולם כאשר האיש אינו מודע לסוד התמיכה הרגשית, כאשר מתעורר לאשה צורך לדבר על תסכוליה וחוויותיה, הוא מציע לה עצות ופתרונות עוד בטרם שהצליחה לשחרר את מה שהיא חווה וכואבת.
נציין דוגמאות ונציע את התמיכה הרצויה:
האשה אומרת-"אני עייפה".האיש עונה-"לכי לישון". התמיכה הנכונה- "ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה אומרת- "עבר עלי יום קשה". האיש עונה-"לכי לנוח". התמיכה הנכונה- "שתפי אותי איך עבר עלייך היום". האשה-"אני לא מרגישה טוב". האיש-"לכי לרופא". התמיכה הנכונה- "ספרי לי ממה את סובלת וכ'ו. האשה-"יש לי כאבי גב". האיש-"אל תזלזלי, תעשי צילום וטפלי בעצמך".
התמיכה הנכונה-וי,וי,וי, בואי אעשה לך הרפיה ואשחרר לך את הכאב" .
האשה-"הילדים היום שיגעו אותי".האיש-"זה בגלל הפינוק שלך,את מרשה להם יותר מידי וכ'ו".
התמיכה הנכונה-
"ספרי לי מה עשו, בטח שיגעו אותך, אני לא יעביר להם את זה בשתיקה". האשה- "נמאס לי מהעבודה אני חשה מותשת ומנוצלת". האיש-"אמרתי לך מספר פעמים שתעזבי את העבודה או שיעלו לך במשכורת, חבל שאת לא שומעת לי".
התמיכה הנכונה-וי וי.."אני מניח שעבר עלייך יום קשה, ספרי לי מה עברת וכ'ו". האשה-"אין לי כח לבשל, לנקות וכ'ו". האיש-"תנוחי ותעשי מאוחר יותר".
התמיכה הנכונה- "אין עלייך בעולם, את עושה מעל ומעבר, ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה- "אני מרגישה מנוצלת ולא מקבלת שום הערכה וכ'ו". האיש- "אני כן מעריך, את רק מתלוננת ולא מרוצה, תפסיקי להיות משועבדת לבית ולילדים".
התמיכה הנכונה-"את צודקת,את עושה מעל ומעבר,אשתדל להעריך יותר,ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה-"נשבר לי מכל שגרת החיים ומכל העומסים היומיים". האיש- "תפסיקי להתלונן ולהיות נותנת כפייתית ולא תרגישי מנוצלת וכ'ו".
התמיכה הנכונה-"אני מאוד מעריך את מה שאת עושה, ספרי לי איך הצלחת להתמודד היום וכ'ו". האשה-"אף אחד לא שומע לי בבית הזה". האיש- "אני כן שומע ומתייחס אבל זה לא מספק אותך, את רק בוכה ומקטרת".
התמיכה הנכונה-"את צודקת אשתדל יותר,ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה-"נמאס לי להיות הנהגת של כולם". האיש-"תני לי את מפתח הרכב ואפתור לך את הבעיה".
התמיכה הנכונה-"אשרייך שכל הבית עומד עלייך,שתפי אותי במה שעברת.האשה-"זמן רב שלא דברתי עם הוריי ולא הזמנתי אותם". האיש-"אין צורך להיכנס לבהלה, הכל בסדר איתם".
התמיכה הנכונה-"את צודקת תתענייני ותזמיני אותם בהקדם", ועוד רשימה בלי סוף. כאשר האיש אינו תומך באופן הנכון כך מסתיימת השיחה-"גם אתה לא מבין אותי, מצטערת ששיתפתי אותך".תגובת האיש-"אני מנסה לעזור וזה מה שמגיע לי בתמורה" או "מכולם את מקבלת רק לא ממני וכ'ו".
כיצד האשה אמורה להגיב על חוסר תמיכתו? "אני מודה לך על ההקשבה, אבל אני זקוקה יותר להבנה והזדהות רגשית במה שאני עוברת יותר מכל עצה אחרת". כיצד האיש יתמוך-"את צודקת, אשתדל בפעם הבאה להקשיב ולהכיל יותר".
יתכן מאוד שהעצות והפתרונות שהגבר מציע הם נכונים אך לא יעילים, כי כעת היא זקוקה להקשבה, הבנה והזדהות בכאבה בלבד. באמצעות תמיכתו היא תחוש שהוא חווה איתה ממש את חוויותיה ורק כך היא תירגע ותשתחרר!!
בעניין העצות של האיש, זה שייך לשלב מאוחר יותר-כאשר יוכשר למאזין קבוע של האשה, היא תרגיש שהוא אכן כואב את כאבה ואוהב אותה בכנות, רק אז היא גם תסמיך אותו ליועץ האישי שלה. ניתן לזכות לזה,עם תפילה וסבלנות זוכים!!
לעומת זאת-האיש מעוניין שהאשה תתן בו אמון שהוא אכן יצליח להתמודד עם בעיותיו בכוחות עצמו.גם אם הוא מבקש עזרה, יש להיזהר שלא להציפו בשאלות וחקירות,ותסיים אחרי כל עצה-"אני סומכת עליך".
העיקר לדעת להעביר לו את המסר שהיא סומכת עליו שיצליח להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמו, ועצה חשובה זו תעזור לו להתרומם ולהתמודד עם קשייו. הרגשה זו שבוטחים בו וסומכים עליו חשובה לו גם לצורך בטחונו והערכתו העצמית כדי להעניק לאשה את המיטב. אולם קיים קושי רב לאשה להישאר יציבה ורגועה כשבן זוגה שוהה במערתו, מפני שבטבעה להביע את אהבתה באמצעות דאגתה.
לעומת זאת הרוגע שלה עשוי לתרום לו להרגיש נאהב ורצוי כפי שהוא, ויועיל לו להשתחרר בזמן קצר ממערתו כי לא יחוש צורך להתנצל על התנתקותו. גברים מביעים תמיכה ע"י חוסר תמיכה,
וכך היא תמיכתם:
"סומך עליך","זה קטן עליך", "אל תדאג", "זה שטויות", "אתה תתגבר", "תהיה רגוע", "הכל לטובה", "תתחזק באמונה וכ'ו". הם תומכים אלו באלו ע"י המעטה בחשיבות הדברים.מכאן מובן מדוע גברים כועסים כשמקבלים דאגת יתר ולא סומכים עליהם. זו גם הסיבה שגברים תומכים בנשיהן ע"י המעטה בחשיבות הדברים ונשיהן כועסות במיוחד, כי הן אינן מודעות לגישה שבה גברים תומכים.
יתרה מזו- ציינו בתחילת המאמר שרק באמצעות הדאגה והעצמת הכאב של האשה היא תשתחרר מצוקותיה. לכן כאשר האיש ממעיט בכאבה, היא חשה מזולזלת וחסרת ערך,וזה היפך הגברים.
עצתי-מהיום הנשים יתמכו בגברים ע"י המעטת הדברים, ולהעביר מסר יקר שסומכים עליהם, והגברים יתמכו בנשים ע"י הזדהות, הכלה והעצמת הכאב.
כאשר האיש מגלה התעניינות באשה, אלו הם סימני יציאה ממערתו. לכן ישנה זהירות רבה לאשה לא לפגוע בו ע"י ביטויים-"חזרת לעצמך"," התעוררת לחיים","נזכרת שיש לך אשה וכ'ו". משפטים מעין אלו עלולים לשאוב אותו שוב למערתו והפעם לזמן ממושך יותר. ניתן למשש את הדופק שלו אם הוא בכיוון היציאה ע"י אמירות-"כשיהיה לך חשק לדבר אני אשמח, תודיע לי מתי זה יקרה,קח לך את הזמן,אני מסתדרת וכ'ו".
דרך זו מעודדת יותר, מאשר להציף אותו בשאלות ותביעות.ציינו שגברים אינם אוהבים עזרה אם לא בקשו במפורש, אולם עבור הנשים לקבל תמיכה זה מקור רב לסיפוק והנאה. כי עובדה זו שדואגים ומתעניינים בהן-זו הוכחה שהן מחוזרות ואהובות.
ישנן נשים שמותחות ביקורת ושופטות את בעליהן, וחושבות שבגישה זו יצליחו לשנותם ויקבלו את מבוקשן.
כלל לא עולה על דעתן שהדרך הנכונה לעורר ולעודד את האיש שיתמוך, ע"י שיאמרו במפורש-"אני זקוקה לך, לתמיכה, לעידוד, הקשבה, חיזורים וכ'ו".
זו הדרך היחידה שעשויה לעורר את האיש  להפוך אותה למאושרת בתבל.גם  כאשר האיש לא מתנהג לרוחה של האשה, רצוי שתאמר לו בצורה שקטה ומכובדת- "זה לא מתאים לך", "אתה אדם מכובד","אני מחזיקה ממך וכ'ו",אבל בלי שיפוט וביקורת.
נשים רבות נשארות חסרות יכולת להשיג את צורכיהן המינימליים מפאת שגורמות לבעליהן לאבד עניין וחשק לעזור ולתמוך בהן, מפאת העברת ביקורת ושיפוט באופן קבוע וחבל.
במידה והאשה אינה מרוצה ממערכת היחסים או מאופן התנהגותו, לבושו וכ'ו, אסור לה בשום פנים למתוח עליו בקורת או לעוץ לו עצות ובעיקר לא בחברת אנשים זרים או ליד ילדיהם.
אם תדע להתעלם ולעודדו, ע"י כך יתעורר בו צורך לעשות שינוי כדי להיות ראוי להערכתה. לאחר שהוא יחוש רצוי ונאהב כפי שהנו, דווקא מנקודה זו יתעורר בו צורך לבקש לשמוע מה דעתה עליו כדי לרצותה ולשמחה וזה סוד יקר.
עניין זה שייך גם בנשים, הדגשנו נקודה זו בגברים כי בדורנו הם רגישים יותר,כדברי הזוהר וכידוע ליודעי חן,שבת שלום ומבורך.


מהדורה שמינית
בשלום בית: 

ההבדל במין האנושי גורם לריב ומחלוקות בין האיש לאשה. נקדים: התנהלות האשה שונה מהתנהלות האיש. כאשר האשה מגיעה לבית אחר יום עבודה וכ'ו, מיד נכנסת למשרה השנייה- ניקיונות, בישולים, טיפול הילדים וכ'ו, מאחר שבטבעה כך היא בנויה. אולם כאשר האיש חוזר לביתו לאחר יום עבודה או לימודים, הוא זקוק להיכנס למערתו [שתיקתו] לזמן מסוים עד שינחת לקרקע ויחזור לעצמו. במידה והאשה אינה מודעת לתהליך הנפשי של האיש,היא עשויה להיכנס לבהלה ולחרדת נטישה [בעיקר אם חוותה בעבר]ועל מנת להרגיע את עצמה, היא מחליטה להציף אותו בשאלות וכך מתנהל השיח: האשה שואלת-הכל בסדר? האיש עונה-כן. האשה- יש לי הרגשה שמשהו לא בסדר? האיש-תהיי רגועה הכל בסדר.
האשה-למה אתה מסתיר ולא משתף אותי אני יכולה לעזור לך, [המשפט הכי דוחה בעיני האיש כי זה הופך אותו לחסר ערך]. האיש- מי ביקש את עזרתך, תניחי לנפשי וזו העזרה הגדולה ביותר. האשה-איך אני אמורה לדעת מה עובר עליך אם לא תשתף אותי, אני לא נביאה? האיש-תפסיקי לחקור ולחפור לי,אני לא צריך שום עזרה, תתעסקי עם עצמך ותשחררי אותי, אם אזדקק לעזרה אומר לך, תניחי לנפשי. האשה-עכשיו אני מבינה שאתה לא אוהב אותי, שאני דחויה בעיניך, שאתה סובל במחיצתי ונמצא כאן בגלל הילדים, נמאס לי לחיות כך ואני מעוניינת לסיים את הסיפור והפעם זה סופי מבחינתי.האיש-את צודקת,סוף סוף הגעת למסקנה הנכונה, תחשבי מה שאת רוצה,מעולם לא הבנת אותי, גם לי נמאס, את חופרת וקודחת בלי סוף ומבינה רק את עצמך, מתנהגת אלי כמו לתינוק אני לא יכול לסבול יותר את דאגת היתר והאהבה החונקת שלך, בואי נסיים ונגמור את הסיפור כמה שיותר מהר.
ניתן להציע דוגמאות בל סוף אולם כך הם פני הדברים. יתכן מאוד שהתעניינות האשה מתוך תמימות כדי שישתף אותה בחוויותיו ולהרגיש חלק ממנו, ותוך כדי לנסות להוציאו ממצוקתו. אולם לא עולה על דעתה שהוא כלל לא במצוקה אלא  מטייל במערתו, וגם אם כן כעת זה לא הזמן להגיש תמיכה. יתכן שבעבר האיש התעלם ממנה מפאת שנפגע ממנה מסיבה כל שהיא, אולם בזמנים הללו ככל שהיא תדחק אותו בשאלות וחקירות,היא תרחיק אותו ותשיג תוצאה הפוכה כפי שרואים זאת בחוש. בשלב הראשון להניחו לנפשו ולא לפוצצו בשאלות כדי לדובבו לדבר, כי כעת הוא זקוק לשקט והתנתקות, כדי להתרכז בעצמו ולהשתחרר ממערתו בכוחות עצמו ללא סיוע מבחוץ ובעיקר לא מהאשה.היא יכולה לרמוז לו-כשתתפנה אני כאן בשבילך ואם תשובתו קצרה וחותכת, סימן שהוא זקוק להתבודד עם עצמו. זה הזמן שהאשה תתעסק עם סידור הבית, בישול, טיפול הילדים וכ'ו. במידה וסיימה את ענייניה תפרגן לעצמה, תתפנה לעיסוקיה, תחביביה וכ'ו. כי מה שבעצם עשוי לזרזו לצאת ממערתו, הידיעה שטוב לה ושהיא מסתדרת בלעדיו. כי טבע האיש כאשר האשה דוחקת ומתעניינת בו יתר על המידה, דאגת היתר שלה גורמת לו להתרחק ולהתבצר במערה חשוכה יותר, וכאשר היא מגלה עצמאות ושהיא מסתדרת בלעדיו, הוא קופץ חזרה להתעניין בה וזה סוד יקר.
בנוסף גם היציאה ממערתו תהיה קלה יותר, כי בעיה אחת גדולה נפתרה לו- להסביר ולהרגיע אותה על התנתקותו. לכן הוא לא יצטרך לשהות לזמן ארוך במערתו על מנת לחשוב כיצד לפייסה. היום אזכיר את חטאיי- כשהייתי בעבר נוהג להעניש את רעייתי שתחיה בהיעלמויות והתנתקויות, זה היה מחזיק מעמד עד למצב שהחליטה לצאת ולעזוב את הבית או סתם לעשות יציאה. במקום להכניס אותה לחרדת נטישה, אני נכנסתי. לכן אל לאשה להיבהל כאשר בן זוגה נכנס למערתו, אלה תשתדל לנהוג באופן טבעי וכשורה וכך הוא יטיב לצאת בזמן קצר ממערתו.
נחזור- ציינו בעבר שעיקר הצורך הנפשי של האשה לזכות לאוזן קשבת, הבנה ושותפות בחוויותיה ללא עצות ופתרונות,ועיקר הצורך של האיש כאשר נכנס למערתו, [למצב שתיקה] לתת לו את הזמן הנדרש ולשדר לו רוגע והבנה. אולם כאשר האיש אינו מודע לסוד התמיכה הרגשית, כאשר מתעורר לאשה צורך לשחרר תסכולים ומצוקות,הוא נכנס למצוקה נפשית וכדי להשתחרר ממצוקתו, מציע לה עצות ופתרונות עוד טרם שהצליחה לשחרר את תסכולה. נציין דוגמאות: האשה אומרת-"אני עייפה".האיש עונה-"לכי לישון". התמיכה הנכונה- "ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה אומרת- "עבר עלי יום קשה". האיש עונה-"לכי לנוח". התמיכה הנכונה- "שתפי אותי איך עבר עלייך היום, אני יכול לעזור במשהו"? האשה-"אני לא מרגישה טוב". האיש-"לכי לרופא". התמיכה הנכונה- "ספרי לי ממה את סובלת, אפשרי לי לשחרר לך הכאב וכ'ו. האשה-"יש לי כאבי גב". האיש-"אל תזלזלי, תעשי צילום וטפלי בעצמך".התמיכה הנכונה-וי,וי,וי,בטח עבר עליך יום קשה, בואי אעשה לך הרפיה ואשחרר לך את הכאב". האשה-"היום הילדים שיגעו אותי".האיש-"זה בגלל הפינוק שלך, את מרשה להם יותר מידי ולכן הם מטפסים עלייך". התמיכה הנכונה- "ספרי לי מה עשו, בטח שיגעו אותך, אני לא יעביר להם את זה בשתיקה, בואי נעשה תבשיל ביחד וכ'ו".האשה-"נשבר לי מהעבודה, חשה מותשת ומנוצלת". האיש-"אמרתי לך מספר פעמים- תעזבי את העבודה או שיעלו לך במשכורת, חבל שאת לא שומעת לי". התמיכה הנכונה-וי וי.."אני מניח שעבר עלייך יום קשה, ספרי לי מה עברת וכ'ו". האשה-"אין לי כח לבשל, לנקות וכ'ו". האיש-"את כל היום עם המכשיר וכ'ו איך יהיה לך כח לעבוד"? התמיכה הנכונה- "אני מניח שאת משתדלת ועושה מעל ומעבר, ספרי לי איך עבר עלייך היום, מה אני יכול לעזור". האשה- "אני מרגישה מנוצלת ולא מקבלת שום הערכה וכ'ו". האיש- "אני כן מעריך, את רק מתלוננת ולא מרוצה, תפסיקי להיות משועבדת לבית ולילדים". התמיכה הנכונה-"את צודקת,את עושה מעל ומעבר,אשתדל להעריך יותר,ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה-"נשבר לי מכל שגרת החיים ומכל העומסים היומיים". האיש- "תפסיקי להתלונן ולהיות נותנת כפייתית ולא תרגישי מנוצלת וכ'ו". התמיכה הנכונה-"אני מאוד מעריך את מה שאת עושה, ספרי לי איך הצלחת להתמודד היום וכ'ו". האשה-"אף אחד לא שומע לי בבית הזה". האיש- "אני כן שומע ומתייחס אבל זה לא מספק אותך, את רק בוכה ומקטרת". התמיכה הנכונה-"את צודקת אשתדל יותר,ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה-"נמאס לי להיות הנהגת של כולם". האיש-"תני לי את מפתח הרכב ואפתור לך את הבעיה". התמיכה הנכונה-"אשרייך שכל הבית עומד עלייך,שתפי אותי במה שעברת, האם אני יכול לעשות דבר עבורך? האשה-"זמן רב שלא דברתי עם הוריי ולא הזמנתי אותם". האיש-"אין צורך להיכנס לבהלה, הכל בסדר איתם".התמיכה הנכונה-"את צודקת תתענייני ותזמיני אותם, ותמסרי דרישת שלום", ועוד רשימה בלי סוף.כאשר האיש אינו תומך באופן הנכון, כך מסתיימת השיחה-"גם אתה לא מבין אותי, מצטערת ששיתפתי אותך". תגובת האיש-"אני מנסה לעזור וזה מה שמגיע לי בתמורה" או "מכולם את מקבלת רק לא ממני וכ'ו". כיצד האשה אמורה להגיב על חוסר תמיכתו? "אני מודה לך על העזרה, אבל אני זקוקה יותר מכל להבנה והזדהות רגשית במה שאני עוברת וזה חשוב לי יותר מכל עצה, ואשמח גם לקבל עזרה פיזית". כיצד האיש יתמוך-"את צודקת, אשתדל בפעם הבאה להקשיב ולהכיל יותר, במה אני יכול לעזור"? יתכן מאוד שהעצות והפתרונות האיש מציע הם נכונים אך לא יעילים, כי כעת היא זקוקה להקשבה, הבנה והזדהות בכאבה בלבד. באמצעות תמיכתו היא תחוש שהוא חווה איתה ממש את מצוקותיה ורק זה מה שעשוי לשחרר אותה ממצוקתה.
בעניין העצות של האיש, אל ימהר להשיב למרות שהוא חש מואשם ומותקף, כי זו לא כוונתה. פשוט אין לה דרך אחרת לשחרור משקעים ומצוקות. אמנם זה שייך לשלב מאוחר יותר-כאשר יוכשר למאזין טוב וקבוע, והיא תרגיש שהוא אכן כואב את כאבה ואוהב אותה בכנות, רק אז היא גם תסמיך אותו ליועץ האישי שלה. לעומת זאת האיש זקוק שהאשה תתן בו אמון שהוא אכן יצליח להתמודד עם עול הפרנסה, חינוך  קשייו וכ'ו בכוחות עצמו. גם אם ביקש עזרה או תמיכה כל שהיא, יש להיזהר לא לערער לו את הבטחון באמצעות שאלות וחקירות, ותסיים אחר כל עצה- "אני סומכת עליך". העיקר להעביר בחוכמה מסר יקר שהיא  סומכת עליו שיצליח להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמו. עצה חשובה ונפלאה זו תעזור לו להתמודד בקלות עם קשייו וזה בדוק ומנוסה!! הרגשה זו שבוטחים בו וסומכים עליו, חשובה לו גם לצורך בטחונו והערכתו העצמית כדי שיהיה לו מוטיבציה טובה להעניק לאשה את המיטב. אומנם קיים קושי רב לאשה להישאר יציבה ורגועה כשבן זוגה שוהה במערתו בלי להתעניין בו, כי בטבעה להביע אהבה באמצעות דאגה. אולם ציינו שהרוגע שלה עשוי לתרום לו להרגיש נאהב ורצוי כפי שהוא, ויועיל לו להשתחרר בזמן קצר ממערתו. לכן על האשה להשתחרר מחרדת הדאגה כי הוא חש חסר ערך, ותראה בזה ניסים.
יצוין-
שטבע הגברים להביע תמיכה ע"י חוסר תמיכה- "אחי סומך עליך","זה קטן עליך", "אל תדאג", "זה שטויות", "אתה תתגבר", "תהיה רגוע", "הכל לטובה", "תתחזק באמונה וכ'ו", כך הם בנויים להמעיט בחשיבות הדברים. מכאן מובן מדוע גברים כועסים כשמקבלים דאגת יתר ולא סומכים עליהם, כי הם חשים קטנים ומזולזלים.זו גם הסיבה שגברים תומכים בנשיהן באמצעות המעטה בחשיבות הדברים ונשיהן כועסות במיוחד, כי הן זקוקות להעצמת הכאב ולא להמעטה. אולם תובנה חדשה זו עשויה לצמצם להן את הכאב, להכיל ולהבין את גישתם. לעומת זאת הגברים חייבים להבין שהעצמת הכאב של האשה תשחרר אותה מצוקותיה,אחרת היא תחוש מזולזלת וחסרת ערך ושאין מי שיבין לליבה.
עצתי- מהיום האשה תתמוך בבעל באמצעות המעטת הדברים, ותעביר לו מסר יקר שהיא סומכת עליו, והאיש יתמוך באשה ע"י הזדהות, הכלה והעצמת הכאב. כשהאיש מגלה התעניינות באשה, אלו הם סימני יציאה ממערתו. לכן ישנה זהירות רבה לאשה לא לפגוע בו ע"י ביטויים-"חזרת לעצמך התעוררת לחיים, נזכרת שיש לך אשה וכ'ו". משפטים מעין אלו עלולים לשאוב אותו שוב למערתו והפעם לזמן ממושך יותר. זה הזמן שהאשה תשתף אותו במצוקותיה, תסכוליה וכ'ו, כעת הוא פתוח לקבל ולהכיל. במידה והאשה אינה מרוצה ממערכת היחסים, מהתנהגותו,לבושו וכ'ו, אסור לה למתוח עליו בקורת או לעוץ לו עצות ובעיקר לא בחברה או ליד ילדיהם.אם תדע להתעלם מהשלילי ולעודד לחיובי, הוא ישנה גישה כדי להיות ראוי להערכתה. לאחר שהוא יחוש רצוי כפי שהנו, דווקא מנקודה זו יתעורר בו צורך לשמוע מה דעתה עליו כדי להשתנות,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה תשיעית
בשלום בית: 

ציינו בעבר שעיקר הצורך הנפשי של האשה לזכות לאוזן קשבת,הבנה ושותף אמיתי בחוויותיה בלי עצות ופתרונות. אולם עיקר הצורך של האיש בעת כניסתו למערתו, [למצב שתיקה] לתת לו את הזמן הנדרש לחזור לעצמו ולחיק משפחתו. במידה והאיש אינו מודע לסוד התמיכה הרגשית, כאשר מתעורר לאשה צורך לשחרר תסכולים ורגשות, הוא נכנס למצוקה נפשית וכדי להשתחרר ממצוקתו, מציע לה את עצותיו עוד בטרם שהצליחה לשחרר את תסכוליה.
נציין דוגמאות: האשה אומרת-"אני עייפה".האיש עונה-"לכי לישון". התמיכה הנכונה- "ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה אומרת- "עבר עלי יום קשה". האיש עונה-"לכי לנוח". התמיכה הנכונה-"שתפי אותי מה עובר עלייך,

מעניין איזה יום עברת"?האשה-"אני לא מרגישה טוב". האיש-"לכי לרופא". התמיכה הנכונה- "שתפי אותי ממה את סובלת, למדתי לשחרר כאבים וכ'ו. האשה-"יש לי כאבי גב". האיש-"אל תזלזלי, תעשי צילום וטפלי בעצמך". התמיכה הנכונה-"וי,וי,וי,בטח עבר עלייך יום קשה, אעשה לך הרפיה ואשחרר לך את הכאב"[לשם שמיים בלי המצוה]. האשה-"היום הילדים שיגעו אותי". האיש- "זה בגלל הפינוק שלך, את מרשה להם יותר מידי ולכן הם מטפסים עלייך".התמיכה הנכונה- "ספרי לי מה עשו לך,בטח שיגעו אותך, אני לא יעביר להם את זה בשתיקה, היום אפנק אותך בארוחה טעימה,אולי בא לך לצאת"? האשה-"נשבר לי מהעבודה,חשה מותשת ומנוצלת".האיש-"אמרתי לך מספר פעמים תעזבי את העבודה או שיעלו לך במשכורת,בתנאים וכ'ו, הבעיה שאת שומעת לכולם רק לא לי". התמיכה הנכונה-פשש, וי וי.."אני מניח שעבר עלייך יום קשה ממי, תתארגני נצא ואפנק אותך במסעדה טובה". האשה-"אין לי כח לבשל, לנקות וכ'ו". האיש-"את לא עובדת ולא עושה כלום ורק מתלוננת,אולי תצאי לעבוד ואזי תעריכי יותר"?

התמיכה הנכונה- "אני מניח שאת עוברת משבר, ספרי לי איך עבר עלייך היום, אולי נצא ונשתחרר"? האשה- "אני מרגישה מנוצלת ושבורה ואין שום הערכה וכ'ו". האיש- "אני כן מעריך, את רק מתלוננת ולא מרוצה, תפסיקי להיות משועבדת לבית ולילדים". התמיכה הנכונה-"את צודקת, את עושה מעל ומעבר, אשתדל להעריך יותר ממי, מה דעתך שנצא לסוף שבוע"?האשה-"נשבר לי מהחיים ומהשגרה היומית".האיש-"תפסיקי להתלונן וצאי מהנתינה הכפייתית ולא תרגישי מנוצלת וכ'ו". התמיכה הנכונה-"אני מאוד מעריך את מה שאת עושה, ספרי לי איך הצלחת להתמודד היום וכ'ו,אולי נפרגן לנו טיול של כמה ימים"? האשה-"אף אחד לא שומע לי בבית הזה". האיש- "אני כן שומע ומתייחס אבל זה לא מספק אותך, את רק בוכה ומקטרת".התמיכה הנכונה-"את צודקת אשתדל יותר,ספרי לי איך עבר עלייך היום". האשה-"נמאס לי להיות הנהגת של כולם". האיש-"תני לי את מפתח הרכב ואפתור לך את הבעיה".התמיכה הנכונה-"אשרייך שכל הבית עומד עלייך, שתפי אותי במה שאת עוברת, האם אני יכול לעשות דבר עבורך? האשה-"זמן רב שלא דברתי עם הוריי ולא הזמנתי אותם".האיש-"אין צורך להיכנס ללחץ,הכל בסדר איתם". התמיכה הנכונה-"את צודקת תתענייני,תזמיני אותם ותמסרי דרישת שלום".ועוד רשימה בלי סוף אשר המכנה המשותף שאנו תומכים בצורה אכזרית ונדמה שכך צריך לתמוך. בדרך כלל כך השיחה מסתיימת-"אתה לא מבין אותי, מעולם לא הבנת,מצטערת ששיתפתי אותך,יותר לא אשתף וכ'ו". תגובת האיש- "אני מנסה לעזור וזה מה שמגיע לי"? או "מכולם את מקבלת רק לא ממני וכ'ו". כיצד האשה אמורה להגיב על חוסר תמיכתו? "מודה על הרצון לעזור, אבל זקוקה יותר מכל- להבנה והזדהות רגשית במה שאני עוברת וזה חשוב לי יותר מכל עצה ואשמח גם לקבל עזרה פיזית". כיצד האיש יתמוך? "את צודקת, אשתדל בפעם הבאה להקשיב ולהכיל יותר, ולעזור במה שאפשר". יתכן מאוד שהעצות והפתרונות שהאיש מציע הם נכונים אך לא יעילים. כי בעת שהיא זקוקה להקשבה, הבנה והזדהות בכאבה, שום עצה לא תועיל אלא רק תרגיז. באמצעות תמיכתו היא תחוש שהוא חווה איתה מחדש את מצוקותיה וזה מה שעשוי לשחרר אותה מתסכוליה. בעניין העצות של האיש, אל ימהר להשיב למרות שהוא חש מואשם ומותקף, כי אין זו כוונתה למרות שכך היא משדרת.
פשוט אין לה דרך אחרת לשחרור משקעים ומצוקות. אמנם זה שייך לשלב מאוחר יותר, כאשר יוכשר למאזין טוב וקבוע, והיא תרגיש שהוא אכן כואב את כאבה ואוהבה בכנות, רק אז היא תסמיך אותו ליועץ האישי שלה. לעומת זאת האיש זקוק שהאשה תתן בו אמון שהוא אכן יצליח להתמודד עם קשייו ונסיונותיו בכוחות עצמו. גם אם ביקש עזרה או תמיכה כל שהיא, יש להיזהר לא לערער לו את הבטחון באמצעות שלילת דעותיו וכ'ו, ותסיים אחר כל עצה-
"אני סומכת עליך".
העיקר להעביר לו בחוכמה מסר יקר שהיא  סומכת עליו שיצליח להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמו. עצה חשובה ונפלאה זו תעזור לו להתמודד בקלות עם קשייו ולצאת מהם!! הרגשה שבוטחים בו וסומכים עליו חשובה לו גם לצורך בטחונו והערכתו העצמית כדי שיהיה לו מוטיבציה טובה להעניק לאשה את המיטב.
אומנם קיים קושי רב לאשה להישאר יציבה ורגועה כשבן זוגה שוהה במערתו בלי להתעניין בו, כי בטבעה להביע אהבה באמצעות דאגה, אולם ציינו שהרוגע שלה עשוי לתרום להרגשתו לחוש נאהב ורצוי כפי שהוא ויועיל לו להשתחרר בזמן קצר ממערתו. לכן על האשה להשתחרר מחרדת הפחד והדאגה, כי הוא חש חסר ערך ונשאר תקוע במערתו.
יצוין- שטבע הגברים להביע תמיכה זה לזה ע"י חוסר תמיכה-"אחי סומך עליך, זה קטן עליך, אל תדאג, זה שטויות, אתה תתגבר,תהיה רגוע,אל תעשה מזה עניין,הכל לטובה,תתחזק באמונה וכ'ו",כי המעטה בחשיבות הדברים מרגיע אותם. מכאן מובן מדוע גברים כועסים כשמקבלים התעניינות ודאגת יתר,כי הם חשים חסרי ערך.
לעומת זאת נשים זקוקות להעצמת הרגש והכאב כדי לחוש מוערכות ומובנות בעיני אחרים. לכן כשגברים תומכים בנשיהן ע"י המעטה בחשיבות הדברים הן כועסות במיוחד, כי הן זקוקות להעצמת הכאב ולא להמעטה וזה סוד נפלא. אומנם תובנה חדשה זו עשויה להועיל לשני בני הזוג להעניק תמיכה נכונה ומועילה. לפיכך- גברים חייבים להבין שרק העצמת הכאב של האשה תשחרר אותה מצוקותיה, אחרת היא תחוש מזולזלת וחסרת ערך ושאין מי שיבין לליבה.
עצתי- מהיום האשה תתמוך בבעל באמצעות המעטת הדברים ותעביר לו מסר יקר שהיא סומכת עליו, והאיש יתמוך באשה ע"י הזדהות, הכלה והעצמת הכאב.
כאשר האיש מגלה התעניינות באשה, אלו הם סימני יציאה ממערתו. לכן ישנה זהירות רבה לאשה לא לפגוע בו ע"י ביטויים-"חזרת לעצמך, התעוררת לחיים, נזכרת שיש לך אשה וכ'ו". משפטים מעין אלו עלולים לשאוב אותו שוב למערתו והפעם לזמן ממושך יותר. כאשר הוא מתעניין ומשתף זה הזמן שהאשה תשתף אותו במצוקותיה,תסכוליה וכ'ו, כעת הוא פתוח לקבל ולהכיל.
יצוין כשבני הזוג אינם מרוצים ממערכת היחסים וכ'ו,אסור להם לשתף אחרים או למתוח ביקורת, לעוץ עצות בנכוחות חברה, משפחה או ילדיהם. כאשר בני הזוג יחושו רצויים כפי שהנם, דווקא מנקודה חשובה זו יתעורר בהם צורך לשנות ולהשתנות. נחזור- חסרון הבנה במין השונה גורם לריב ומחלוקות. נקדים: התנהלות האשה שונה מהתנהלותו. כאשר האשה מגיעה לבית אחר יום עבודה וכ'ו, מיד נכנסת למשרה השנייה-ניקיונות,בישולים, טיפול בילדים וכ'ו, מאחר שכך היא בנויה.לעומת זאת כאשר האיש חוזר לביתו לאחר יום עבודה או לימודים, הוא זקוק להיכנס למערתו [שתיקתו] לזמן מסוים עד שינחת לקרקע ויחזור לעצמו. במידה והאשה אינה מודעת לתהליך הנפשי שלו, עשויה להיכנס לבהלה ולחרדת נטישה [בעיקר אם חוותה בעבר] ועל מנת להרגיע את עצמה, היא מחליטה להציף אותו בשאלות וכך מתנהל השיח:
האשה שואלת-הכל בסדר? האיש עונה-כן. האשה-יש לי הרגשה שמשהו לא בסדר?האיש-תהיי רגועה הכל בסדר.האשה-למה אתה מסתיר ולא משתף אותי אני יכולה לעזור לך[משפט דוחה בעיני האיש והופך אותו לחסר ערך]. האיש-מי ביקש את עזרתך, תניחי לנפשי זו העזרה הגדולה ביותר.האשה-איך אני אמורה לדעת מה עובר עליך אם לא תשתף אותי, אני לא נביאה? האיש-תפסיקי לחקור ולחפור אני לא זקוק לשום עזרה אם אזדקק אבקש, תניחי לנפשי. האשה-עכשיו אני מבינה שאתה לא אוהב אותי, אני דחויה בעיניך, שאתה סובל במחיצתי ונמצא כאן בגלל הילדים, נמאס לי לחיות במחיצתך ואני מעוניינת לסיים את הסיפור והפעם זה סופי. האיש-את צודקת,סוף סוף הגעת למסקנה הנכונה, תחשבי מה שאת רוצה, מעולם לא הבנת אותי, גם לי נמאס, את חופרת בלי סוף ומתנהגת אלי כמו לתינוק, לא סובל את הדאגה והאהבה החונקת שלך, בואי נסיים את הסיפור וגם מבחינתי זה סופי.
ניתן להציע דוגמאות נוספות אולם כך הם פני הדברים. יתכן מאוד שהתעניינות האשה מתוך תמימות כדי שישתף אותה בחוויותיו ולהרגיש חלק ממנו כדי להוציאו ממצוקתו. אולם כלל לא עולה על דעתה שהוא לא במצוקה אלא  מטייל במערתו, וגם אם כן כעת זה לא הזמן להגיש תמיכה. יתכן שבעבר האיש התעלם ממנה מפאת שנפגע מסיבה כל שהיא, אולם בזמנים הללו ככל שתדחק ותחקור, היא תרחיק ותשיג תוצאה הפוכה מהרצוי. בשלב ראשון להניחו לנפשו ולא לפוצצו בשאלות ולדובבו לשוחח, כי כעת הוא זקוק לשקט והתנתקות, כדי להתרכז בעצמו ולהשתחרר ממערתו בכוחות עצמו. היא יכולה לרמוז לו-כשתתפנה אני כאן בשבילך, ואם תשובתו קצרה וחותכת, סימן שהוא עדיין זקוק להתבודד לבדו.
זה הזמן שהאשה תתעסק עם סידור הבית, בישול, טיפול הילדים וכ'ו. במידה וסיימה את ענייניה תפרגן לעצמה, תתפנה לעיסוקיה, תחביביה וכ'ו. כי מה שבעצם עשוי לזרזו לצאת ממערתו, הידיעה שטוב לה ושהיא מסתדרת בלעדיו. כי טבע האיש כאשר האשה דוחקת ומתעניינת בו יתר על המידה, דאגת היתר שלה גורמת לו להתרחק ולהתבצר במערה חשוכה יותר. וכאשר היא מגלה עצמאות ושהיא מסתדרת בלעדיו, הוא קופץ חזרה להתעניין בה וזה סוד יקר.
בנוסף גם היציאה ממערתו תהיה קלה יותר, כי בעיה אחת גדולה נפתרה לו- להסביר ולהרגיע אותה על פשר התנתקותו, לכן הוא לא יצטרך לשהות לזמן ארוך במערתו על מנת לחשוב כיצד לפייסה. אזכיר את חטאיי- כשהייתי בעבר נוהג להעניש את רעייתי שתחיה בהיעלמויות והתנתקויות, זה היה מחזיק מעמד עד למצב שהייתה מחליטה לעזוב את הבית או סתם לצאת כדי להשתחרר. התכוונתי להכניס אותה לחרדת נטישה, אולם אני נכנסתי. לכן אל לאשה להיבהל כאשר בן זוגה נכנס למערתו, אלה תתנהג באופן טבעי ורגוע וכך הוא יטיב לצאת ולהתעניין בזמן קצר ממערתו. שבת שלום ומבורך.  

שבת שלום ומבורך