ח. אין להשתמש במילה "למה" ,יש להחליפה במילה "חבל".
כאשר קיימים כל התנאים הנ"ל, בלי להחסיר שום פרט,מצוה וחובה להעביר בקורת חיובית.
מה שנותר זה- סבלנות,התמדה ,תפילה וזוכים לס"ד והצלחה!!
פינת ההלכה!!
ימי המתנה קודם הפסק טהרה:
א. לאחר שפסק דם נדותה לחלוטין, עליה לפסוק בטהרה.
ב. אין האשה רשאית לעשות הפסק טהרה,אלא אם עברו עליה לפחות ארבעה ימים מתחילת ראייתה.
ג. הטעם שממתינה ארבעה ימים,משום חשש לפליטת שכבת זרע מרחמה.
ד. אם לא שמשה קודם ראייתה ופסק דמה קודם שיסתיימו ארבעה ימים מיום ראייתה,לדעת מר"ן השו"ע רשאית לפסוק בטהרה אף קודם שיעברו הארבעה ימים מיום ראייתה וכן הלכה.
זמן הפסק טהרה:
א. לכתחילה צריך לעשות הפסק טהרה חצי שעה לפני שקיעת החמה ומעיקר הדין אפשר שעתיים וחצי לפני שקיעת החמה.
ב. במקום צורך גדול יש להקל לאשה ששכחה באונס לעשות את בדיקת הפסק הטהרה לפני שקיעת החמה,שתעשה בדיקה זו בזמן בין השמשות [בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים] ולא תדחה טבילתה.
ג. במקרים מיוחדים[כגון שהאשה עובדת מחוץ לבית ומגיעה לאחר השקיעה וכ'ו], ניתן לעשות בדיקת הפסק טהרה במשך היום, וכן בבוקר ותחזור שוב על בדיקה זו לפני שקיעת החמה ואם שכחה, מועילה לה בדיקה זו.
ד. אשה שראתה דם יום אחד בלבד ובו ביום פסקה מלראות, תפסוק בטהרה סמוך לשקיעה בדווקא וגם תניח מוך דחוק באותו מקום כל זמן בין השמשות ומועיל לה בדיקה זו.
ובדיעבד אם עשתה בדיקה סמוך לשקיעה בלי מוך דחוק,מעיקר הדין מועיל.
מהדורה שניה
בשלום בית:
כהמשך-
חלק ד' גברים בורחים למערותיהם ונשים צוללות במעיינותיהן:
הבעלים הטובים ביותר, הם המאזינים הטובים ביותר, כאמור לעלונים הקודמים.
לפיכך-
גברים שלמדו את סוד ההקשבה והתמיכה הנפשית לנשותיהן, נוכחו להבין תוך זמן קצר, כאשר הרגישו מבוקרים, מואשמים ומותקפים ע"י נשותיהן, שמדובר במצב ארעי חולף, וסוג של הוצאת כעסים ותסכולים שלא קשור אליהם כלל.
כמו כן-
בזכות האזנתם, הבנתם וסבלנותם להן, גילו לפתע שהשתפרה הרגשתן, ונהפכו מלאות הערצה, הערכה ונכונות לקבלם כמו שהם.
לעומת זאת-
ניתן לראות בחוש כיצד ע"י הקשבה והערכה לאשה ללא נתינת עצות, בפרט כאשר מעלה את בעיותיה, לחציה, ותסכולה, לפתע היא פורחת וחוזרת לעצמה, עם מרץ וכוחות חדשים ביתר שאת ויתר עוז, כידוע!! יתרה מכך-
גבר מוצא שלווה לנפשו כשתברר לו שהצורך של האשה לדבר על בעיותיה ולחציה, אינו נובע מהרגשה שהוא אכזב אותה בדרך כלשהי, כפי שחשב כך בתחילה.
נוסף לכך-
לומד הגבר במהרה, שמרגע שזכתה האשה לאוזן קשבת, היא חדלה לדשדש עוד בבעיותיה ובבעיות של אחרים, נעשית יותר רגועה וחיובית לגבי עצמה, הבית,הילדים,הבעל והחיים בכלל.
לכן-
כאשר זוכים הגברים למשמעות זו של ההקשבה-נעשים סבלנים, מסוגלים לשמוע יותר, לקבל ולתמוך מבלי לחוש אשמים או אחראים ובלי חיפוש אחר עצות ופתרונות כאמור.
נקודה חשובה-
אם האשה מפסיקה את רצף דיבורה לבקש עצה, ושואלת את הבעל-
"מה דעתך", יזהר בשלב כה מוקדם לייעץ.
כי למען האמת היא לא רוצה עצה, אלא-תמיכה והזדהות בכאבה.
וכן-פעמים עוברת מבחן תת הכרתי- האם הגבר קשוב אליה או לא.
לפיכך-
בשלבים כה מוקדמים, כאשר היא שואלת את דעתו, יאמר לה-"אני שומע", אני מבין", "אני מקשיב".
עד לשלב מאוחר יותר-
שיהפוך למאזין קבוע וטוב.
במידה והאשה מתעקשת לשמוע עצות, יתן פתרון או עצה אחת בזהירות רבה ומיד יחזור לעמדת האזנה ותמיכה, כי לזה היא זקוקה ורוצה יותר מכל.
בדרך כלל-
גברים הם שיפוטיים וביקורתיים ביחס לאחרים, בגלל שלא התנסו בכח "הדיבור המרפא".
בעיקר כשלא זכו לראות, כיצד האשה משתנה משלילית לחיובית, כאשר מקשיבים לה בסבלנות ומעניקים לה תמיכה רגשית טובה.
על פי רוב, אולי התנסו לראות כיצד האשה,[או אמם] חשה, כאשר לא מתייחסים אליה בכבוד, או מזלזלים בה וברגשותיה ולאחר מכן כיצד חוזרת ומדשדשת באותן מצוקות וכאבים.
יתרה מכך-
כאשר גבר אינו יודע את סוד-"הדיבור המרפא" של האשה, הוא דוחה אותה ואינו רוצה להיות בקרבתה.
לעומת זאת-
האשה מפרשת אותו, שזה לא מפאת הצורך שלה לדבר ולפרוק, אלא בגלל שהיא דחויה ואינה נאהבת,על כן מתאכזר אליה ולא משתתף בכאבה ורגשותיה.
לעומת זאת-
כאשר גבר מתאמן לתת אוזן קשבת, הבנה ותמיכה רגשית טובה, כאן- התגמול כפול, מצד אחד חווה בחוש את השינויים הטובים שחלים ברעייתו, מצד שני באופן מפתיע ומדהים מגלה שההקשבה לאשה אודות בעיותיה וכ'ו, עוזרות לו בעצם לצאת מ"מערתו", ממש באותו אופן שבו היה עסוק בכל מיני הסחי דעת כדי לצאת ממבוכתו ומצוקתו.
לפיכך-
כאשר גבר לומד להקשיב ולתת תמיכה וכ'ו, מבלי להרגיש מואשם, או אחראי למצבה העגום, ההקשבה נעשית קלה, נעימה ואזי הוא עובר תהליך תת הכרתי, שעצם ההקשבה לרעייתו בבעיותיה לחציה, מבוכותיה, תסכוליה וכ'ו, משכיחה לו את צרותיו ובעיותיו.
יוצא-
שהרוגע והשמחה שגורם לרעייתו, היא השמחה והרוגע שלו.
כמו כן-
זה עוזר לו לצאת לעשות הפוגה מלחציו, לאגור כוחות ולחזור שוב לטפל בבעיותיו, והפעם עם סיכויי הצלחה גדולים יותר.
אולם-
האשה צריכה לזכור, שבימים שהוא לחוץ ביותר, להבינו ולא לשכנעו כדי לדבר על בעיותיו, אלא-לאפשר לו להתבודד בתוך "מערתו", כפי שהוא רגיל, ולאפשר לו לצאת ממנה בהדרגה אט אט, בעזרת מסיחי הדעת האחרים שהוא רגיל בהם.
לפיכך-
כאשר האשה מבינה שפנייתו של הגבר "למערתו", אינה סוג של בריחה ממנה, או לאות לאי אהבתו אליה, זוכה להבנה ולשלוות הנפש, וכעת תהיה מסוגלת לקבלו בעתות לחצים מעין אלו ולהבינו, כמו שהיא מצפה שיבין אותה בזמני לחץ ולתת לה אוזן קשבת.
נקודה חשובה-
ישנה בעיה נפוצה לגברים להקשיב ברצף למשך שיחה ארוכה , בעיקר בתחילת אימונם להקשיב לנשותיהן.
לכן-
בשלבים ראשונים על האשה לקצר בשיחות במידת האפשר, עד שיתרגל הגבר להקשיב יותר ויותר.
כמו כן-
על האשה לעודד את הבעל על הקשבתו ותמיכתו.
כלומר-
תעשה הפסקה בין נושא לנושא, ותודה לו על הקשבתו.
ותאמר לו שזה מאוד עוזר לה, משחררה ועושה אותה מאושרת.
כמו כן-
כאשר היא מבחינה שדעתו מוסחת בשעת דיבורה, לא להתקיף אותו ולהאשימו בחוסר יחס וכ'ו.
אלא-
תנהג בחכמה ותפסיק את שיחתה ותאמר לו בנועם -
"תודה על הקשבתך",
"זה עוזר לי מאוד וכ'ו",[אבל לא בציניות] ולאחר תגובתו תמשיך בשיחה וכך תעשה תמיד.
יש לזכור-
גבר שמרגיש שהאשה זקוקה לו, לתמיכתו ולתשומת לבו ומבקשת ברוגע ורוך ולא בנימה תובענית, הוא מיד שמח להיענות לבקשתה ומחדש את תשומת לבו.
יש לדעת-
שקיים באשה פחד תת הכרתי שמתעורר בעת שהגבר בורח "למערתו", ופחד זה מעורר בה את הצורך לשוחח ולהיות עמו.
הסיבות-
א.חסרון הבנה בצרכיו הבסיסיים .
ב. מרגישה פגועה ומבינה שזה מכוון אליה.
ג. פחד נטישה,[בעיקר אלו שחוו נטישה בילדותן].
ד.שתלטנות יתר.
ה. חוששת שיעזוב אותה לצמיתות.
ו.חושבת שע"י שתדובבו לדבר כעת אזי הוא ישתחרר מהר ממערתו[שתיקתו],כפי שהיא רגילה בכך.
ז. מבינה שרק היא יכולה לעזור לו ובלבד שישתף אותה במה שעובר.
ח.מבינה שאם יש בעיות אזי צריך לדבר עליהם כפי שהיא רגילה לעשות זאת.
ט.מפרשת אותו כחסר ביטחון ואין לו כח להתמודד עם בעיות ללא עזרתה.
י. הוא לא אוהב אותי,לא סובל אותי וכ'ו, לכן בוריח ממני ואם היתה לו אפשרות מזמן היה בוריח להוריו או למערכת יחסים חדשה ופעמים כל הסיבות שמנינו.
לפיכך-
יש לגבר להסביר לאשה שהוא בנוי אחרת ממנה ובריחתו לא קשורה אליה כלל, כי כך דרכו של כל גבר[וגם שלי], ושהוא זקוק לזמן להיות עם עצמו[וכך אני נוהג לעשות].
עצתי-
לאפשר לו את הזמן מבלי ללחוץ כעת,כי ככל שתלחיץ ותדובב אותו לדבר,יברח למערה חשוכה יותר.
כמו כן-
זה הזמן שהאשה תפרגן לעצמה, תפנה לעיסוקיה תחביבה וכ'ו, בלי להרגיש עלבון אישי וככל שתרפה ותשדר לו שהיא מסתדרת נפלא, כך הוא יחזור לעצמו מהר ככל האפשר ובהבטחה.
זהירות-
כאשר הוא חוזר לעצמו,לא לפגוע בו ולהאשימו,כי מיד הוא יחזור למערתו והפעם למקום הרבה יותר חשוך במצב הטוב ובמצב הגרוע יברח לחבריו,הוריו, תחביביו או יפול להתמכריות שונות כגון:
הימורים אלכוהול,סמים,נשים ועוד רחמנא לצלן,הנושא עמוק עוד נרחיב בס"ד.
מהדורה שלשית
בשלום בית:
כהמשך-
ע"י ויתור ונתינת סמכות מרויחים הרבה יותר.
כגון מי שמוותר על זמנו כדי לעזור בבית ולהיות יותר עם אשתו,חוסך לו זמן הרבה יותר ארוך ויקר ממה שהפסיד.
כי ע" שיצטרך לפייס את אשתו ולרצותה כדי להחזיר את השמחה והאחדות אל הבית, ובעיקר את האימון לאשה שהיא במקום הראשון,מעל הכל ולפני הכל שזה עיקר הבסיס הראשוני של הבית,ייקח זמן הרבה יותר ארוך. יוצא-
במקום שחשב שאיבד זמן,הוא חסך לו זמן יקר מאוד,שזה שלום ביתו.
כמן כן-
חשוב שהעזרה בבית והתמיכה לאשה, יהיה מקורם מתוך שמחה ורצון, ולא כדי להתפטר ולצאת ידי חובה.
כי בזה הוא מגלה את עיקר חיבתו לבית ואהבתו לאשה.
ועוד-
בהתנהגות זו של לצאת ידי חובה, היא מרגישה מיד וזה פגיעה ישירה בכבודה ומהותה.
מכיון שהכלל של מקום ראשון מתבטא לא רק בדיבורים, אלא במעשים בפועל,בצורת הנתינה והכוונה של הבעל, ובזה היא מתרצה מיד.
אולם-
גם אם עדיין הבעל לא הגיע לדרגת נתינה מושלמת, תדע האשה להיות חכמה, להעריך ולעודד על עצם עזרתו ונתינתו, ולא לקבור אותו תחת משא של מטלות ודרישות,כי בזה היא תפסיד את עזרתו, ובסוף גם אותו.
כמו כן-
תאמר לו שהיא זקוקה לתמיכה,הבנה,הקשבה ,הערכה ותמיכה רגשית שבעבורה זה שווה יותר מהכל.
אולם-
חשוב שתעביר לו בצורה עדינה שקטה ומתקבלת ולא באופן ביקורתי- בצעקות, תביעות ואשמות, כי הוא יחוש נשלט[גברים שונאים את זה מאוד] ואזי שוב יברח.
כי הבית מבחינתו ייהפך לסוף סדרי עדיפותיו, בכל הזדמנות שימצא יברח, ובכל סיבה שתתעורר ישתמש בה כדי לא להגיע לביתו,עד כדי לשקר
[יש לי המון סיפורים מעין זה],
מכיון שהבית ששימש לא כגן עדן נהפך לו לגיהנום.
לסיכום:
"חכמת נשים", זו שעושה הכל שהבית ישמש כבית מלון לבעל, כדי לגרום לו לרצות ולהשתוקק כל רגע לבא לביתו ולא כעיר מקלט, לעונש ומפלט.
כמובן-
שחינוך הילדים והצלחתם, תלוי בדוגמא האישית של בני הזוג. ביחס, בהערכה ובכבוד זה לזו, ובעיקר בנכחותם.
לדוגמא:
זוג שמעירים זה לזו, או פוגעים ומשפילים זה את זו ליד הילדים, אין להם מושג בגודל החורבן והנזק הבלתי הפיך שגורמים לילדים.
ועוד,ישנם כאלו שמגודל רחמנותם על הילדים,
כשרואים את בן זוגם מענישים את ילדיהם לצורך חינוכם, מעירים ופוגעים זה בזו לידם.
יש לזכור:
שרחמנות זו על הילדים במטרה כדי לגונן עליהם:
א. אין אכזריות גדולה ממנה.
ב.פגיעה בבן הזוג ליד הילדים, זו הורדת סמכות כלפי הילדים ומעכשיו הם לא ישמעו לשניהם.
ג.מהיום ואילך הם ינצלו את חולשות ההורים לטובתם בלבד.
ד. יגרמו לסכסוך בין ההורים, כדי להשיג מטרות אישיות. ה.יפרקו עול ויעשו עבירות קשות וחמורות, כדי להתנקם בהורים על הצער והכאב שגרמו להם,עקב אותה מערכת יחסים הרוסה.
ו.יעברו הרגשת נטישה שתגרום להם להתחבר לאנשי רחוב ויעשו עבירות על מנת למצוא חן בעיניהם וממלא שלום הבית וחינוך הילדים נהרס.
מבדיקה יסודית-
ומקיפה שערכתי, מתברר שרוב הבעיות הקיימות בשלום בית, מקורם הם בילדות, שראו או חוו מערכת יחסים קשה, או תהליך גירושין אכזרי.
מתברר-
מעל כל ספק,שרק בבית שהשכילו בני הזוג לפתור את בעיותיהם בצנעה,ונתנו סמכות הורית משותפת בחינוך הילדים,כלומר- אבא ואמא זה אחד,באותו בית הילדים גדלים שמחים ומאושרים, בריאים בגופם ובנפשם,עם בטחון חזק ודימוי עצמי גבוה ולמרבית הפלא למרות שהחינוך היה לוקה בחסר,אולם היה באחדות אחת. ענין זה מצוי בעיקר-
כשהבעל צועק, מעניש ומכה את הילדים לעיני האשה,ומרוב רחמנותה עליהם, היא מעירה לו, פוגעת בו ומגוננת עליהם.
יש לדעת-
שרחמנות זו, היא אכזריות הכי קשה כלפי הילדים כאמור,ושלא נדבר על העלבון הגדול וכבוד הבעל שנירמס
ושאין להשיב.
חשוב לדעת-
שהמדובר כאן לצורך חינוך הילדים ולא במכות אכזריות או בפיקוח נפש חלילה,שעל כך ודאי האשה צריכה וחייבת לגונן ולשמור על ילדיה, וכן הבעל.
אולם-
אסור לאשה לקחת את האחריות לעצמה ולפרש אם זה פיקוח נפש או לא.
לכן כל סיפור לגופו ובכל ענין יש לשאול בדעת תורה מקצועית ולא להחליט על דעת עצמנו[וכמובן שבדקו ובחנו את העניין מקרוב ומכירים את הנפשות הפועלות].
כמו כן-
גם כאשר האשה צועקת ומכה את ילדיה, יתאפק הבעל לא להעיר לידם או לפגוע בה חלילה.
כי מתוך כך,גילה שהם יותר חשובים ממנה והוריד לה את המקום הראשון.
ועוד,
כאשר האשה היא הכעסנית,ההרס והקלקול לא מתקרב לנזק הבעל,כי בטבע הילדים להיות קשורים יותר לאם ויודעים את ליבה הרך וטבעה החלש,הרגשי והאוהב,
ולזהיר ולנזהר ירבו שלום כנהר,עוד נרחיב בס"ד.
מהדורה רביעית
בשלום בית:
מעשה שטיפלתי באשה שסיפרה על כל צרותיה במשך מספר שעות ברצף, בלי שיכולתי להשחיל אפילו מילה. בגמר השיחה הודתה ואמרה לי שאני יועץ חכם ושעזרתי לה מאוד.
סוד המגשר המקצועי תלוי בכח הסיבולת שקיים בו להקשבה והכלה. ככל שיש לו כוחות להכיל יותר, הוא נחשב לאדם גדול יותר. כי עיקר הטיפולים הם באמצעות האזנה והקשבה חוץ ממקרים שדרושים פתרונות מידיים, או טיפולים עם פגיעות רגשיות קשות שלכך צריך ס"ד מיוחדת כדי לאבחן את המטופל באופן הנכון,
מעבר לרקע המקצועי.
כי אם האבחון הוא לא מדויק ונכון, אין בטיפול תועלת ופעמים נזקים גדולים יותר, כי הוא לא נוגע בנקודת הכאב. אחת הסיבות העיקריות שזוגות באים לטיפול מפני שאין מי שישמע אותם, יבין ויזדהה בכאבם, [בעיקר האשה].מי שמעונין לעזור לעצמו ובפרט לרעייתו, ולפתור את בעיותיה ללא מגשרים, יועצים והוצאות רבות, ילמד רק להקשיב ולהזדהות עימה בלי עצות ופתרונות. כי עיקר ריפוי הנפש שלה תלוי בתמיכה זו. עצתי שיחשוב שהיא המטופלת שלו והוא הפסיכולוג שלה. עצה נפלאה זו תעזור לו כדי לא לערבב אצלו את הרגש עם השכל, להיפגע ולהיחסם.
אלא יטיב להקשיב לה באופן שכלי וענייני ויתמוך בה, וכך יוכל להכיל אותה למשך זמן ארוך וכך אני משתדל לנהוג עם רעייתי. יצוין- שהאזנה לבן/ת הזוג מתוך הכלה והבנה, זו לא ראיה שהוא צודק או שאנו מסכימים עימו/ה, אלה מעבירים לו/ה מסר יקר וחשוב-"אני מבין אותך, מזדהה וכואב את כאבך".
יתרה מזו- אם האיש ילמד להכיל ולהעצים את הכאב של האשה ולא לבטלו או לזלזל ברגשותיה חלילה, וודאי שיצליח לשחרר אותה ממצוקותיה יותר מכל רב או מגשר אחר, רק סבלנות והתמדה.
למעשה כך אשה תומכת ברעותה באמצעות הכלה והעצמת הכאב כמו-"מה את אומרת", "איך התמודדת", "כל הכבוד", "נכון", "את צודקת וכ'ו". כמו כן באמצעות קולות-"פששש, ווי, ווי וכ'ו. בדרך כלל גברים שלא מאמצים את "התמיכה הרגשית", מפני שיש להם פחד וחשש להעצים את הכאב של האשה, כי הם חשים מותקפים ומואשמים במצב [טעות נפוצה].
גם חשש שמא תפרש את תמיכתו כהסכמה לטענותיה. ובמקום לתמוך בה באופן שציינו,הם עושים טעות נוראה-ממעיטים במשמעות הדברים ומבטלים את דבריה. כמו-"זה שטותי", "מכל דבר את עושה עניין", "זה לא ענייני", "תתבגרי", "נשארת ילדותית", "כדאי שתרגעי וכ'ו. מטבע הדברים האשה נפגעת עד עומק נשמתה כי היא חשה מזולזלת, חסרת ערך ושאין הוא מבין אותה, ותגובתה בהתאם למצב
נפשה הרגשי.
כמובן שגם האיש נפגע ואינו מבין מדוע תמיכתו נידחת וגררה לתגובה קשה מצידה. כי האיש סבור שבאמצעות המעטה וביטול רגשותיה היא תחוש הקלה, כי כך הוא למוד לתמוך בחברו שזקוק לעזרתו,לכן הוא מניח שדרך זו מועילה גם לאשה. אמנם זו טעות נוראה שיוצרת קצר תקשורתי, והצער מתווסף לכאב והמשקעים גדלים ומתעצמים רק שאלה של זמן עד שהכל בסופו מתפרץ ללא שליטה וחבל. לכן מי שמעוניין לשחרר את בת זוגו מהסבל והמשקעים שהיא מושכת, יעצים לה את הכאב וייתן לה תמיכה רגשית כפי שרעותה או המגשר מטיבים לעשות זאת. פשוט ישמש לה כיועץ ופסיכולוג האישי שלה וכך יחסוך לה ולו המון עוגמת נפש הוצאות מיותרות וכ'ו.
בעת שהאשה משוחחת על רגשותיה, חוויותיה וכ'ו, היא אינה מייחסת קדימה משמעותית לבעיה כלשהי מבעיותיה. למשל- אם היא בלחץ בעניין מסוים, היא תחוש נסערת ביחס לכל הבעיות שלה ועשויה לערבב את הכל ביחד. לכן בשלב ראשון היא אינה מעוניינת לפתור את בעיותיה, אלא לחוש הקלה בדרך של מתן ביטוי זרימה לרגשותיה ע"י קבלה,הבנה, הכלה והזדהות בכאבה בלבד. כי בדרך זו היא משתחררת מלחציה ותסכוליה, רק על האיש לעמוד בפיתוי ולא להמעיט ברגשותיה וכמו כן לא להציע פתרונות בשלב כה מוקדם. ניתן לנסות מידי פעם לתת עצה או פתרון מסוים ואם האשה תדחה אותם, יחזור מיד לעמדת הקשבה, מפני שעדיין יש לה מה להוציא ולפרוק. יצוין- כל עת שהאשה לא סיימה לשחרר את תסכוליה,כל עצה או פתרון מיד ידחו, מפני שהיא חשה שעדין בן זוגה לא הבין אותה ולא ירד לסוף דעתה.
מעשה- בזוג שבפגישה הראשונה הצעתי להם פתרונות מעשיים להצלת נשואיהם. למחרת האשה יצרה קשר ובקשה לקבל מספר טיפולים, כי היא סבורה שלא הבנתי אותה מספיק ולא ירדתי לסוף דעתה. יצוין- שבאבחון הראשוני עם זוגות, תוך זמן קצר אני מצליח בס"ד לאבחן את שורש בעייתם [חוץ ממקרים חריגים]ושאר הטיפול זה רק על מנת לאפשר להם לשחרר מצוקות, תסכולים ומשקעים ובפרט לאשה. כיום הטיפולים בעיקר הם לצורך טיפול וריפוי פצעים רגשיים ונפשיים, והם עשויים להימשך לזמן ארוך, וכל זוג מאובחן לגופו של עניין ואין לעשות השוואות כפי שהארכנו בעבר בנקודה חשובה זו. לעומת זאת בטיפול רגיל בשלום בית, כגון בעיות בתקשורת וכ'ו, ניתן להעלות את הזוג על דרך המלך בשלושה פגישות.
בעבר הייתי מציע פתרונות מיידיים במטרה להקל על בני הזוג את הכאב והסבל הנורא שעוברים, אולם הם היו דוחים את העצות ולא מעריכים כראוי, מפני שחשו שלא הבנתי אותם מספיק. מכאן רואים בחוש את משמעות ההקשבה, ההבנה וההכלה וגילוי הסבלנות כלפי השני שיכול לעזור לו יותר מכל עצה אחרת ובעיקר לאשה כאמור. לעומת זאת גבר שנתון בתוך לחץ, הוא נוטה להתמקד בבעיה אחת ולשכוח את שאר הבעיות וזה היפך האשה.
זהו למעשה המושג של "מערה", שבעת שהוא בלחץ או שיש לו צורך מכל סיבה שהיא להתחבר לאני שלו, הוא זקוק להיות לבד עם עצמו ולעבד נתונים בשקט ללא מעורבות חיצונית ובעיקר לא מבת זוגו. כי הוא זקוק יותר לפתרונות ולהגיע למסקנות בכוחות עצמו ולא לשיתוף והוצאת תסכולים ורגשות כמו האשה. ברגע שימצא הוא יצא ממערתו ויהיה ערוך לשמוע, להכיל ולשתף. לכן על האשה לאפשר לו מתוך הבנה והכלה כפי שהיא זקוקה ממנו להקשבה בעת שיש לה צורך לפרוק מטענים או סתם לשתף אותו בחוויות.
נשים עשויות לשוחח על העבר, ההווה והעתיד, ועל כל המתרחש סביב למרות שלא קשור אליהן, כי באמצעות השיח הרגשתן משתפרת. ככל שירבו לדבר וללבן בעיות, כך יוטב להן יותר. לכן יש חשיבות רבה לגברים לשמוע ולהשתתף בשיח, למרות שזה נשמע להם לשון הרע, שטותי ולא ענייני, כי עבורן זה עומד ברומו של עולם וזהו מקור ריפוי הנפש שלהן.
יצוין- שגם מבחינה הלכתית אין איסור לשמוע את כל השיחות הללו כמו המגשר,מאחר וזה לתועלת,כי זה מנגנון השחרור הנפשי שלה. במידה ומספרת על אנשים זרים ולא קשור אליה, האיש יקשיב ויתמוך אך לא יקבל בליבו. אולם חשוב שכלפי חוץ יתן לה אוזן קשבת, הבנה ותמיכה רגשית,כמו-"נכון","את צודקת וכ'ו".לצפות מאשה דרך אחרת לשחרור לחצים, פרושו- לשלול ממנה את תחושת האני ואת זכות קיומה, כי זהו מקור חיותה ואינו בבחירתה, וכך היא בנויה מראשיתה.
יתרה מזו- כאשר האיש מזלזל בדבריה, היא חשה חסרת ערך ושלא מבינים אותה, לכן המודעות שלה לבעיות נוספות מתרחבת אף יותר ועלולה לחוש את אותן בעיות כמו שלה ולהתרגש מהן אף יותר ולהפוך לנסערת רק מפאת שלא קיבלה תמיכה רגשית ראויה.
גברים תומכים בנשיהן באמצעות שלילת רגשותיהן מכמה סיבות:
א. חוסר הבנה בצורך שלהן לדבר ולשחרר רגשות ב. חסרי סבלנות ג. חשים מואשמים ומותקפים במצבן ד. סבורים שבדרך זו יניחו את דעתן ויפתרו את בעיותיהן, ופעמים כל הסיבות הנ"ל. אולם גישה זו מובילה לכשלון רק שאלה של זמן. עצתי גם כאשר האיש אינו מבין את האשה יאמר לה- "אני שומע", "אני מבין", "את צודקת וכ'ו", אבל לא יאמר לה מהשפה ולחוץ כדי לצאת ידי חובה, אלא ממקום שכן מעונין להבין, כי גם בתמיכה זו היא מתרצה ומתפייסת.
יצוין- אשה שזכתה לבעל מאזין ותומך טוב שמאפשר לה לשחרר רגשות שליליים ולחצים כאובים, אין לה צורך להתעסק בבעיות של אחרים כדי לשחרר מעליה לחצים.כי הוא מאפשר לה להשתחרר מתוך הבנה והכלה, ומעניק לה תמיכה רגשית טובה.
גברים אינם מצליחים לתפוס שנשיהן זקוקות לפרוק ולהוציא רגשות וכעסים, רק כדי לשחרר לחצים ולשפר את הרגשתן. מודעות חדשה זו תאפשר להם לא לחוש אשמים עקב שמיעת רגשותיה, ובנקל יעניקו לה אוזן קשבת ללא עצות ופתרונות, וכך יזכו להערכה והבנה כאשר הם זקוקים לטייל במערתם.
הצורך של האיש לדבר על בעיות ולחצים, רק אם יש לו את מי להאשים או שזקוק לפתרון. לכן כאשר האשה מרגישה צורך לדבר ובעיקר כשהיא נסערת, הוא מניח שהיא זקוקה לפתרון, או שמאשימה אותו במצב, לכן הוא חש מותקף ובטרם שסיימה את דבריה הוא מציע את עצותיו. לכן חשוב לדעת שגם בעתות שהאשה כועסת ומאשימה את הבעל בתסכוליה, זה הוצאת רגשות כאובים, על כך שאין לה תמיכה ואוזן קשבת מצידו, רק קשה לה להצביע בדיוק
בנקודת כאבה.
אם הגברים ילמדו סוד יקר זה שהאשה זקוקה להקשבה והכלה בלבד, לאחר שיאפשרו לה להוציא את תסכוליה, היא תשתנה מקצה לקצה ותפסיק להאשימו ולדוש בבעיות ותתהפך לבריה חדשה.
חז"ל אומרים-"איתתך גוצא נחית דרגא ולחיש לה". כלומר אם אשתך דעתה קטנה, רד מדרגתך ותתמוך בה מהמקום שלה כי זו היא מעלתך. גם כשהיא מאשימה אותך במצב ואתה סבור שאינך אשם, תתמוך בה, כי כך היא תרגיש הקלה ובטוחה במחיצתך, וישתחרר בקלות כאבה וזה סוד נפלא.
אני אישית משתמש בעצה יקרה זו עם רעייתי ורואה בזה ניסים גלויים. עצה נפלאה זו ראוי שגם האשה תשמש בה, כאשר בן זוגה פורק מטענים, אכזבות ומשקעים, ללא עצות ופתרונות כדי שלא יחוש שלא מבינים, או שדנים ושופטים אותו, ויראו בזה ניסים.
יצוין-שהאיש עשוי לאבד סבלנות בעיקר כאשר האשה משוחחת על בעיותיה בפירוט יתר, מאחר שהוא סבור שהיא מפרטת את בעיותיה מפאת שנחוצים לה פתרונות, לכן מתחיל לעוץ לה.
וכן דרך האיש להבין שיש קשר הגיוני בין סיפור אחד למשנהו, לכן כשהיא עוברת באקראיות גמורה מבעיה לבעיה ללא קשר, הוא נעשה מתוסכל ומבולבל עקב ניסיונו למצוא קשר הגיוני בין הסיפורים וכאשר אינו מוצא, הוא מתייאש. כמו כן דרך האיש לחפש בשורה האחרונה של כל סיפור כדי להציע פתרון, לכן נעשה חסר סבלנות לגבי הפרטים וכל תוספת מהווה עבורו סיוט חדש שמוסיף על תסכולו, לכן האיש יזכור שעיקר הנאתה בריבוי הפרטים ולא בעצות. אולם כדי להקל מעליו, רצוי שתספר לו את סוף הסיפור, ולאחר מכן תתעכב בפרטים.תזכיר לו שאינה זקוקה לעצות אלא להבנה בלבד,ותעשה הפסקה ברצף הדיבור ותודה על הקשבתו ותהפוך אותו למאזין טוב, שבת שלום ומבורך.
מהדורה חמישית
בשלום בית:
חז"ל- "עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם תשעה לקחו הנשים ואחד הגברים". מכאן שנשים אוהבות לדבר, [חוץ מיוצאות דופן שזה נושא בפני עצמו].המשנה באבות אומרת-"אל תרבה שיחה עם האשה וכ'ו",אולם אתה מחויב בהקשבה!! נשים משוחחות על העבר, ההווה והעתיד ועל כל המתרחש סביב למרות שלא קשור אליהן, כי באמצעות הדיבור הן משחררות משקעים ותסכולים וזה ריפוי נפשי בפני עצמו. ככל שירבו לדבר ולשחרר רגשות וללבן בעיות, כך יוטב להן יותר. לכן יש חשיבות רבה לשמוע, להבין ולהכיל, למרות שזה נשמע שטותי ולא ענייני, כי עבורן זה עומד ברומו של עולם ומקור ריפוי הנפש כאמור.יצוין שמבחינה הלכתית אין איסור לשמוע לשון הרע אם יש לה צורך לשחרר משקעים, כי זה לתועלת מנגנון שחרור הנפשי שלה אך לא יקבל בלב,כמו המטפל הרגשי.
בעבר בקשתי מפלוני שיקשיב לאשתו ויעניק לה תמיכה רגשית ויחסוך לו טיפולים והוצאות מיותרות. ענה-"היא מדברת לשון הרע".שאלתי ולמה לי מותר לשמוע?ענה-"אתה המגשר"? עניתי-הריני ממנה אותך למגשר ומטפל רגשי של רעייתך. לצפות מאשה דרך אחרת לשחרור רגשות ולחצים, פרושו- לשלול ממנה את זכות קיומה, כי זהו מקור חיותה ואינו בבחירתה וכך היא נוצרה מראשיתה. יתרה מזו- במידה והאיש מזלזל או מבטל את דבריה,היא חשה טיפשה וחסרת ערך והמודעות שלה לבעיות נוספות מתרחבת אף יותר ועלולה לחוש את אותן בעיות כמו שלה ולהפוך לנסערת ולבלתי שפויה, רק מפאת שלא קיבלה תמיכה רגשית ראויה. גברים תומכים ע"י שלילת רגשות מכמה סיבות:
א. חוסר מודעות בצורך של האשה לדבר ולשחרר רגשות ב. מעוניינים לשמוע בשורה אחרונה של כל סיפור את מקור הבעיה כדי להציע פתרון, לכן נעשים לחסרי סבלנות ג. חשים מואשמים ומותקפים במצבן ד. סבורים שבדרך זו יניחו את דעתן ויפתרו את בעיותיהן ופעמים כל הסיבות הנ"ל. אולם גישה זו מובילה לכשלון ולקצר תקשורתי. כי כל עת שלא אפשר לה לשחרר חוויות ומשקעים ולא הרגישה אותו בשיתוף רגשותיה, היא תמשיך להתלונן, לכעוס ולרטון. עצתי שהאיש יתן אוזן קשבת וגם כאשר אינו מבין אותה יאמר לה- "אני שומע", "אני מבין", "את צודקת וכ'ו", אבל לא מהשפה ולחוץ כדי לצאת ידי חובה, אלא לנסות לרדת לסוף דעתה ולהבין את מצוקתה, כי גם בתמיכה זו היא מתרצה ומתפייסת.
טיפלתי באשה שסיפרה לי את צרותיה במשך שש שעות לערך ורק הקשבתי לה. בגמר השיחה הודתה ואמרה לי שאני יועץ חכם ושעזרתי לה מאוד. מכאן רואים את כח ההקשבה. סוד המגשר המקצועי תלוי בכח הסיבולת שקיים בו להקשבה והכלה. ככל שיש לו כוחות להכיל יותר, הוא נחשב לאדם גדול יותר.יצוין שעיקר הטיפולים הם באמצעות האזנה והקשבה חוץ ממקרים שדרושים פתרונות מידיים. כיום הטיפולים הם בעיקר לרפאות פגיעות ופצעים רגשיים, וצריך ס"ד מיוחדת כדי לאבחן את שורשי הבעיות מעבר לניסיון ולרקע המקצועי. כי בדרך כלל המטופל אינו מודע למקור הבעיות ופעמים ללא מתכוון גם מטעה את המטפל. במידה והאבחון אינו מדויק ונכון, אין בטיפול תועלת ופעמים הנזקים גדולים יותר, כי הוא לא נוגע בנקודת הכאב. אחת הסיבות העיקריות שזוגות באים לטיפול מפני שאין מי שישמע אותם, יבין ויזדהה בכאבם, [בעיקר הנשים].
מי שמעונין לעזור לעצמו ובפרט לרעייתו לפתור את בעיותיה ללא מגשרים, יועצים והוצאות רבות, ילמד רק להקשיב ולהזדהות בכאבה בלי עצות ופתרונות, כי עיקר ריפוי הנפש שלה תלוי בתמיכה זו. עצתי שיחשוב שהאשה המטופלת שלו והוא הפסיכולוג שלה. עצה נפלאה זו תועיל לא לערב את הרגש עם השכל, כדי לא להיפגע ולהיחסם וכך אני משתדל לנהוג עם רעייתי. ציינו בעבר שהאזנה לבן/ת הזוג מתוך הכלה והבנה, זו לא ראיה שהוא צודק או שאנו מסכימים עימו/ה, אלה מעבירים לו/ה מסר יקר וחשוב-"אני מבין אותך, מזדהה וכואב את כאבך". יתרה מזו- אם האיש ילמד להכיל ולהעצים את הכאב של האשה ולא לזלזל ברגשותיה חלילה, וודאי שהוא יצליח לשחרר אותה ממצוקותיה יותר מכל רב או מגשר אחר, כי היא זקוקה לתמיכה דווקא ממנו, רק סבלנות והתמדה.
למעשה כך אשה תומכת ברעותה באמצעות הכלה והעצמת הכאב כמו-"מה את אומרת","איך התמודדת","כל הכבוד", "כמה זה כואב", "את צודקת וכ'ו". כמו כן באמצעות קולות-"פשש, ווי, ווי וכ'ו". בדרך כלל גברים לא מאמצים את "התמיכה הרגשית", מפני שיש להם פחד וחשש להעצים את הכאב של האשה, כי הם חשים מותקפים ומואשמים במצב [טעות נפוצה]. גם חשש שמא תפרש את תמיכתו כהסכמה לטענותיה ותשתמש בזה נגדו, בעיקר אם חווה בעבר חוויה דומה. במקום זאת הם עושים טעות נוראה וממעיטים במשמעות הדברים ומבטלים את דבריה. כגון-"זה שטותי", "מכל דבר את עושה עניין", "זה לא ענייני", "תתבגרי", "זה ילדותי, כדאי שתרגעי וכ'ו".מטבע הדברים האשה נפגעת עד עומק נשמתה כי היא חשה מזולזלת, חסרת ערך ושאין הוא מבין אותה ויורד לסוף דעתה. כמובן שגם האיש נפגע כי תמיכתו נידחת וגררה לתגובה קשה ע"פ מצב רוחה. האיש סבור שבאמצעות המעטה וביטול רגשותיה היא תחוש הקלה, כי כך הוא למוד לתמוך בחברו שזקוק לעזרתו ומניח שדרך זו מועילה גם לאשה. מי שמעוניין לשחרר את רעייתו מהסבל והמשקעים שהיא מושכת, יעצים לה את הכאב וייתן לה תמיכה רגשית כפי שרעותה או המגשר מטיבים לעשות זאת.
בעת שהאשה משוחחת על רגשותיה, חוויותיה וכ'ו, היא אינה מייחסת קדימה משמעותית לבעיה כלשהי מבעיותיה. למשל- אם היא בלחץ בעניין מסוים, היא תחוש נסערת ביחס לכל הבעיות מסביב ועשויה לערב את כולם. בשלב ראשון היא אינה מעוניינת לפתור את בעיותיה, אלא לחוש הקלה בדרך של מתן ביטוי זרימה לרגשותיה ע"י הבנה, הכלה והזדהות בכאבה בלבד. בדרך זו היא משתחררת מלחציה ותסכוליה, רק על האיש לעמוד בפיתוי ולא להמעיט ברגשותיה ולהציע את פתרונותיו בשלב כה מוקדם. ניתן לנסות מידי פעם לתת עצה או פתרון מסוים ואם האשה תדחה אותם, יחזור מיד לעמדת הקשבה מפני שעדיין יש לה מה להוציא ולפרוק.
יצוין שכל עת שהאשה לא סיימה לשחרר את תסכוליה, כל עצה או פתרון מיד ידחו מפני שהיא חשה שעדין בן זוגה לא הבין וירד לסוף דעתה. מעשה בזוג שבפגישה הראשונה הצעתי להם פתרונות מעשיים להצלת נשואיהם. למחרת האשה יצרה קשר ובקשה לקבל מספר טיפולים כי היא סבורה שלא הבנתי אותה מספיק ולא ירדתי לסוף דעתה. בדרך כלל באבחון הראשוני עם זוגות אני מצליח בס"ד לאבחן את שורשי בעייתם [חוץ ממקרים חריגים] ושאר הטיפול זה רק על מנת לאפשר להם לשחרר מצוקות, תסכולים ומשקעים ובפרט לאשה. הטיפול הרגשי והנפשי עשוי להימשך לזמן ארוך וכל זוג מאובחן לגופו ע"פ הנפשות הפועלות ואין טיפול דומה לחברו.לעומת זאת בטיפול של שלום בית כגון בעיות תקשורתיות וכ'ו, ניתן להעלות את הזוג על דרך המלך במספר פגישות. בעבר הייתי מציע פתרונות מיידיים במטרה להקל מעל בני הזוג את הכאב והסבל הנורא שעוברים, אולם דחו את העצות ולא העריכו כראוי, מפני שהרגישו שלא הבנתי אותם מספיק.מכאן רואים בחוש את משמעות ההקשבה, ההבנה וההכלה וגילוי הסבלנות כלפי השני שיכול לעזור לו יותר מכל עצה אחרת ובעיקר לאשה כאמור.
לעומת זאת כאשר האיש נמצא בתוך לחץ, הוא נוטה להתמקד בבעיה אחת ולשכוח את שאר הבעיות וזה היפך האשה. זהו למעשה המושג של "מערה"- שבעת שיש לו צורך מכל סיבה שהיא להתנתק מהסביבה ולהתחבר לעצמו, הוא נסגר במערתו כדי לעבד נתונים בשקט ללא הפרעות. האיש זקוק יותר להגיע לפתרונות בכוחות עצמו ובפרט לא מבת זוגו, כדי שהערך העצמי לא יפגע לו. או אפילו להתבודד ולהנות מהשקט לבדו ולאו דווקא לשיתוף והוצאת תסכולים ורגשות כמו האשה [חוץ מיוצאי דופן]. ברגע שימלא את סיפוקו או ימצא פתרון לבעייתו, יצא ממערתו ויהיה ערוך לשמוע, להכיל ולשתף. על האשה לאפשר לו מתוך הבנה והכלה, כפי שהיא זקוקה ממנו להקשבה בעת שיש לה צורך לפרוק מטענים או סתם לשתף אותו בחוויות.
נקודה חשובה- אשה שזכתה לבעל שמאזין ותומך ומאפשר לה לשחרר רגשות ולחצים, אין לה צורך להתעסק בבעיות של אחרים כדי לשחרר מעליה לחצים,כי הוא מעניק לה תמיכה רגשית טובה. גברים אינם מצליחים לתפוס שנשיהן זקוקות לפרוק ולהוציא רגשות רק כדי לשחרר לחצים ולשפר את הרגשתן. מודעות חדשה זו תאפשר להם לא לחוש אשמים עקב שמיעת רגשותיה, ובנקל יעניקו לה אוזן קשבת ללא עצות ופתרונות וכך יזכו להערכה והבנה כאשר הם זקוקים לטייל במערתם. הצורך של האיש לדבר על בעיות ולחצים, רק אם יש לו את מי להאשים או שזקוק לפתרון. כאשר האשה מרגישה צורך לדבר ובעיקר כשהיא נסערת, הוא מניח שהיא זקוקה לפתרון, או שמאשימה אותו במצב, לכן הוא חש מותקף ובטרם שסיימה את דבריה הוא מציע את עצותיו. לכן חשוב לדעת שגם בעתות שהאשה כועסת ומאשימה את הבעל בתסכוליה, זה רק הוצאת כעסים על כך שאין לה תמיכה ואוזן קשבת מצידו. אם הגברים ילמדו סוד יקר זה שהאשה זקוקה להקשבה והכלה בלבד, לאחר שיאפשרו לה להוציא את תסכוליה, היא תירגע ותפסיק להאשימו ולדוש בבעיות ותהפוך לבריה חדשה. גם כשהיא מאשימה אותך במצב ואתה סבור שאינך אשם, תתמוך בה כי היא תרגיש הקלה, שחרור ובטוחה במחיצתך וישתחרר בקלות כאבה וזה סוד נפלא.
עצה נפלאה זו ראוי שגם האשה תשמש בה, כאשר בן זוגה פורק מטענים ומשקעים ללא עצות ופתרונות כדי שלא יחוש חסר אונים, או ששופטים אותו. יצוין- שהאיש עשוי לאבד סבלנות בעיקר כאשר האשה משוחחת על בעיותיה בפירוט יתר, מאחר שהוא סבור שהיא מפרטת את בעיותיה מפאת שנחוצים לה פתרונות, לכן מתחיל לעוץ לה. וכן דרך האיש להבין שיש קשר הגיוני בין סיפור אחד למשנהו, לכן כשהיא עוברת באקראיות גמורה מבעיה לבעיה ללא קשר, הוא נעשה מתוסכל ומבולבל עקב ניסיונו למצוא קשר הגיוני בין הסיפורים וכאשר אינו מוצא הוא מתייאש.
כמו כן דרך האיש לחפש בשורה האחרונה של כל סיפור כדי להציע פתרון, לכן נעשה חסר סבלנות לגבי הפרטים וכל תוספת מהווה עבורו סיוט חדש שמוסיף על תסכולו, לכן האיש יזכור שעיקר הנאתה בריבוי הפרטים ולא בעצות. אולם כדי להקל מעליו רצוי שתספרי לו את סוף הסיפור ולאחר מכן להתעכב בפרטים. תזכירי לו שאינך זקוקה לעצות אלא להבנה בלבד. תעשי הפסקה ברצף הדיבור ותודי על הקשבתו ויהפוך למאזין טוב ומיומן, שבת שלום ומבורך.
שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל היקרים,מעבדיכם ומוקירכם
יעקב אליהו!!
פ"ל לשאלות:
0543359848!!
13.00/15.00
19.00/22.00