מהדורה שנייה

בשלום בית:

כהמשך-
תקשורת חלק כז' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

קימות שתי דרכים נפוצות שבהן האשה עשויה בלא יודעין להפריע ולעקב את המהלך התקין והבריא של מחזוריות הנפשית הגברית.
 א. לרדוף אחריו כאשר הוא מתחיל להתרחק.
 ב. להענישו על התרחקותו. באופן פיזי:
אם הוא ילך לחדר הסמוך היא תלך בעקבותיו, או שלא תעשה שום מלאכה ובלבד שתוכל להימצא בחברתו.
באופן רגשי:
כאשר הוא חש צורך להתרחק, היא הולכת בעקבותיו מבחינה רגשית על מנת לדאוג לו.
כלומר-
היא מעוניינת לגרום לו להרגיש טוב, לכן היא מרחמת עליו וחונקת אותו בשפע של תשומת לב והערכה.
דרך רגשית אחרת:
היא פוסלת את התרחקותו ואינה מוכנה לקבל את הצורך שלו להיות זמן מה עם עצמו. באמצעות פסילתה היא מושכת אותו בחזרה אליה מבחינה רגשית.
גישה רגשית נוספת-
להראות לו השתוקקת ואף פגועה בשעה שהיא מרגישה שהוא מתחיל להתרחק.
בדרך זו היא  מתחננת לאינטימיות והוא מרגיש כבול ונשלט.
מבחינה נפשית:
היא תנסה בתמימותה למשוך אותו חזרה ע"י אמצעים רגשיים, ע"י כך שתציף אותו בשאלות המעוררות רגשי אשם,[נשים אלופות בזה].
כגון:
"איך יכולת להתנהג אליי בצורה כזו"?
או, "איך יכולת להכאיב לי בצורה כזו"?
או, "מדוע אתה פוגע בי"?
או, "אינך טופס עד כמה זה מכאיב לי כאשר אתה מתרחק ומתעלם ממני" ועוד..
דרך אחרת-
שבה האשה עלולה לנסות להחזיר את בן זוגה אליה, ע"י כך שנעשית נוחה להסתגל ולהתבטל אליו בצורה מוגזמת. היא תנסה להיראות האשה המושלמת על מנת שלא תהיה לו שום סיבה בעולם לעוזבה ולנטושה.
היא פשוט מוותרת על-"האני שלה" ומנסה להיות דמות האשה שהיא סבורה שהוא רוצה שהיא תהיה, לכן היא חוששת לנענע את הספינה מחשש שמא יפלט החוצה.
לפיכך-
היא מסתירה את רגשותיה ומחשבותיה האמתיים ונמנעת מלעשות כל דבר העלול להכעיסו או להוציאו משלוותו. דרך נוספת-
קיצונית שבה היא עלולה בלא יודעין להפריע את מהלכו הטבעי של הגבר במחזוריותו היא, להענישו על התרחקותו.
להלן מובאות רשימת דברים שכיחים ביותר שבהן האשה מענישה את בן זוגה בתהליך הנפשי שלו ומונעת ממנו  בעצם את שובו אליה להתחבר שנית ואת הרצון לדבר ולהיפתח לה: 
באופן פיזי:
בשובו כאשר הוא חושק בה מחדש, היא דוחה אותו מעל פניה.
היא עשויה גם לדחות את ניסיונותיו מלקיים מצוות יחוד, ולהשתמש במצווה יקרה זו על מנת להענישו וללמדו לקח,
[בעיה נפוצה].

יתרה מכך-
היא לא תניח לו להיות עמו בשום מגע או להימצא בקרבתה.
כמו כן-
היא עלולה להכות אותו, או לשבור חפצים במטרה להביע את אי שביעות רצונה  בהתרחקותו והתעלמותו ממנה.   

כאשר גבר נענש על התרחקותו וכ'ו, הוא עלול  לפתח פחד וחרדה מפני חזרה על מעשהו. פחד זה עשוי להניא אותו מלנטוש אותה בעתיד וחומת המחזוריות התקינה שלו נפרצת. התוצאה-
עלולה להיות היווצרות זעם שיחסום בעדו את תחושת הריגוש שהוא זקוק לה ואת אותה התקרבות רגשית שמתעוררת לו אחר חזרתו, לכן הוא עלול לנטושה ולא לשוב אליה יותר,[בעיה נפוצה].
באופן רגשי:
לאחר שהוא חוזר, היא איננה שמחה ומטיחה בו תלונות ואשמות.
כמו כן-
אינה מוכנה לסלוח לו על התייחסותו ועל אופן הזנחתו. הוא חש שאינו מסוגל לספק לה את צרכיה ואזי מרים ידיים.
ועוד-
 עם שובו היא נותנת ביטוי לפסילתה באמצעות מילים ומשפטים קשים וע"י נימת קולה הצעקני תולה בבן זוגה מבטים של חיה פצועה נואשת.
באופן נפשי:
בחזרתו היא מסרבת להיפתח ולשתפו ברגשותיה, היא נהפכת לצוננת כלפיו ומתרעמת כנגדו, בעיקר על כך שהוא אינו נפתח ומדבר אליה.
כמו כן-
חדלה להאמין שאכפת לו ממנה באמת, לכן מענישה אותו ע"י שאינה נותנת לו את ההזדמנות להקשיב לה ולהיות בעל נאמן כבראשונה.
יוצא-
שלאחר שהוא השתחרר וחוזר אליה קורן מאושר, מוצא את עצמו בזוי חלש ומזולזל.
לפיכך-
כאשר גבר חש שהוא ייענש על התרחקותו כבעבר, הוא עשוי לפחד שמא אהבתה תאבד לו אם שוב יסתלק, לכן מבין שלא יהיה ראוי לאהבתה אם שוב יתרחק ועלול לפחד מלבקש את אהבתה מחדש, כיוון שהוא חש בלתי ראוי לה וחושש מראש שמא ידחה מעל פניה.
פחד זה מונע ממנו לשוב מטיולו, ממערתו ואזי עלול לפול ולרעות בשדות זרים ודי למבינות.
נקודה עמוקה-
הפרעת מחזוריות הטבעית של הגבר עלולה להתרחש כבר בילדותו.
הוא עלול לחשוש מפני ההתרחקות משום שהיה עד להבעת אי הסכמה מצד אמו כלפי התרחקותו הרגשית של אביו.
גבר כזה אינו מודע לצורך הנפשי שלו להתרחקות,[בעיה נפוצה אצל גברים].
לפיכך-
הוא עשוי ליזום וויכוחים וריבים מתוך חוסר מודעות, על מנת להמציא סיבות ונימוקים שיצדיקו את התרחקותו כדי להרגיש שלם עם עצמו.
לעומת זאת-
אלו שלא מצליחים להתגבר על מצפונם, מפתחים באישיותם באופן תת הכרתי את הצד הנשי שבהם ומדכים חלקית את הצד הגברי, [כמבואר בדברי האריז"ל שבדורות האחרונים-"הגברים יהפכו לרגשיים והנשים לשכליות"].
הגבר נעשה רגיש ביותר לרצות, להעניק ולאהוב, ואישיותו  הגברית הולכת אט אט לאיבוד בתוך עומק התרחשות תהליך זה. מאחר-
והתרחקותו גורמת לו לרגשי אשם, מבלי להיות מודע לתהליך פנימי זה, הוא מאבד בהדרגה את תשוקתו ואהבתו לבת זוגו ואת אותו הלהט והתלהבות שהייתה לו.
הוא-
נהפך אדיש קר, חסר רגש ותלותי יתר על המידה.
מטבע הדברים הוא יחשוש לנסות לפרוש שנית למערתו ועלול לחשוב שאין הוא אוהב להיות לבדו, מפאת ובמעמקי נפשו הוא חושש בעצם מפני איבוד אהבתו.
בפרט-
 שהתנסה בילדותו בנטישה כאשר אמו דחתה מעל פניה את אביו, או אפילו אותו ישירות. בעיה מצויה-
בעוד שגברים מסוימים אינם יודעים כיצד להתרחק בצורה הנכונה, ישנם גברים אחרים שאינם יודעים כיצד להתקרב. לדוגמא:
הגבר השכלי, אין לו קושי להתרחק כאשר הוא חש בצורך זה.
אולם-
בחזרתו הוא אינו מסוגל לדבר ולהיפתח.
בתוך ליבו פנימה סבור שאינו ראוי לאהבתה, לכן הוא חושש מקרבת יתר.
הוא מעדיף להישאר מרוחק, שמור ומוגן על מנת שלא להיפגע.
הגבר הרגשי-
קיים בו פחד להתרחק עבור התהליך הטבעי שלו.
לעומת זאת-
כאשר הוא מתגבר על פחדיו ומצליח להתרחק, הוא חוזר מיד מפאת רגישותו וחששותיו לבת זוגו.
לסיכום:
לגבר השכלי ולגבר הרגשי, חסרים את הידע הנכון על מחזוריות הטבעית שלהם ומשום שאין הם מודעים לה כלל, חוששים מן התוצאות.
בעיקר-
 שנשותיהן אינן מודעות לתהליך נפשי זה ומגיבות ברגשנות גדולה, לכן מכביד עליהם לעבור תהליך בריא זה בבטחה.
אומנם-
אחר שזכינו לתובנות הללו, נזכה יחדיו לעבור תהליך זה בשלום, שבת שלום ומבורך.

מהדורה שלישית
בשלום בשלום בית:

מעשה בזוג שהזמינו אותי לשבע ברכות.

שאלתי- "מדוע החלטתם להינשא"?
הסתכלו בתמיהה זה על זו ולא הבינו את השאלה .
שאלתי שוב-
"מה היא סיבת הנישואין"?
אני חושב שאנו אוהבים ומתאימים ולכן החלטנו

להינשא."מה את חושבת"?
יש בינינו הבנה ואהבה גדולה לכן החלטנו להינשא.
"אני נשוי מעל שלושים שנה ועד היום אני עובד על עצמי לאהוב את אשתי כראוי ועדיין לא זכיתי, אם טענתכם שהספקתם בזמן קצר של הכרות לאהוב זה את זו ועל בסיס זה אתם הולכים להינשא, כדאי לבטל את החתונה מכיון שבעוד מספר חודשים הכי מאוחר תהפכו לאויבים זה לזו ותמצאו את עצמכם ברבנות".

לרגע חשבו בליבם חבל שהגענו לכאן.

"תחשבו שוב מדוע החלטתם להינשא"?
כך השם ציווה כדי לקיים מצות פרו ורבו.
"כבודו מבין מה כולל ציווי זה"? "ציווי זה מחייב אותך  למלא לרעייתך את  חסרונותיה, צרכיה, לכבדה, לתמוך ולהעריך בכל

מצב ובלי שום תנאים או צפייה לקבל תודה, הערכה וכבוד ובכל עת, כי עיקר חובתך היא כלפי הקב"ה ולא כלפיה וזה הוא עומק מצות פריה ורביה".

כמו כן-
ובאותה מידה צווי זה מחייב גם  אותך-"לכבד, להעריך ולתמוך בבעלך בכל מצב ובכל הזמנים מבלי צפייה לקבל שום יחס, הערכה, כבוד ועידוד, כי גם את חייבת לקב"ה ולא לבעלך".
"אם על בסיס זה אתם נישאים הצלחתכם בטוחה, אולם אם יש צפייה זה מזו  ואפילו הקטנה ביותר, ביום שתתבעו אותה, השלום מכאן והלאה וסופו מעיד על תחילתו".
מכאן,
כל אחד צריך לחשוב איך לגרום אושר לשני ולא מה להוציא ממנו, כי כל נתינה התלויה  בצפייה  לקבל ואפילו יחס, הערכה או הודאה, זו לא נתינה אלא קבלה, כי שורשה בתאווה והיא מתכון בדוק לגירושין וכגודל הצפיות כך גודל האכזבות, רק שאלה של מחיר וזמן, כמבואר.
כי זאת עלינו לדעת שחיוב הכרת הטוב של,המקבל אינו קשור כלל לנותן.
כלומר-
אין לתלות את הנתינה כלל בהכרת הטוב של המקבל, אלא לקיים זאת לשם שמים גמור בלי לצפות לשום תמורה ואפילו לתודה ,כי גם הכרת הטוב של המקבל כלפי הנותן, עיקר חיובה הוא  כלפי שמיא, זה הקושי הגדול וכאן טמונה עיקר ההצלחה.

אולם-
כאן אורב היצר, כי אם עיקר החיוב של בן/ת זוגי לכבד אותי זה כלפי שמיא, אזי קודם שהוא ימלא את תפקידו ואת כל חובותיו כלפיי, זו הטעות וזה הקושי הגדול.

רבים טועים-
במשמעות הנישואין ועיקר טעותם נובעת שמדמים את הזוגיות לשותפות ומנהלים את חיי הזוגיות כמו שני סוחרים.
עד כמה להוציא מבן/ת הזוג טובות הנאה ואינטרסים.
ברגע שאחד מהצדדים לא קיים את חובתו כלפי בן זוגו מיד הנישואין עולים על שירטון ומפרקים את הבית.

אומנם-
הנישואין הם שותפות, אולם אסור לשכוח את השותף השלישי והעיקרי שזה- הקב"ה, ככתוב- "איש ואשה זכו שכינה שורה בביתם".
כלומר,
תנאי שותפות זו מחייבת את שני בני הזוג כלפי הקב"ה, להבדיל מעסק של שני שותפים שחובתם אחד כלפיי השני.
מכאן ההבדל-
הגדול והעצום, מאחר שבנישואין שנינו חייבים בשווה כלפי הקב"ה לכבד זה את זו ולא משנה אם בן זוגי קיים את חובתו כלפיי או לא, כי זה לא עסק פרטי של שותפות, אלא כלפי שמיא כאמור.
מובן-
שיסוד זה נותן מבט והשקפה שונה  לכל החיים וההצלחה תלויה בעומק תובנה זו.
עצתי-
שכל אחד יחשוב מה היא חובתו כלפי בן זוגו ולא ההיפך.
כמו כן-
ללא צפיות, שזה עצת היצר כאמור.
כתבנו בעלון הקודם שהכוח המניע בעיקר את בני הזוג לנישואין זה השוחד הגופני, כלומר רצון לקבל וגילוי זה יוצא מיד לאחר הנישואין.
כי האהבה החזקה ביותר של האדם, זו אהבת האני.
לפיכך-
כותב  הרב בן ציון אבא שאול זצק"ל-על מנת שנוכל להתגבר על אהבת האני, להסכים להינשא ולהשקיע בבן/ת זוגנו, שם הקב"ה בכוונה תחילה את העונג הגדול ביותר בחיבור בין האיש והאשה, כי לולא זה לא היינו נישאים.
שאלתי-
 זוג שבאו לקבל הדרכה, מה יותר תענוג לתת או לקבל?
אחד אמר לקבל והשני אמר לתת, שניכם צודקים.
כי כל אחד דיבר מהמקום שלו. אומנם-
רק מי שזכה לתת על מנת לתת, מכיר ויודע מה הוא התענוג האמתי!!

מהדורה רביעית
בשלום בית:

תקשורת לה',
נשים וגברים מדברים בשתי שפות.

כאשר אנו נסערים וכעוסים, קשה לנו לתקשר בדרכי נעימות. אנו נוטים בעתים הללו לאבד אמון וכבוד הדדי וכל שיחה תהפוך למריבה, כי בזמנים אלו אין לנו את הכלים והיכולות לתקשר בדרך רגועה ונעימה. הגברים נסערים ונהפכים לשיפוטיים ואכזריים ביחס לרגשות האשה, פוגעים ומתנהגים בזלזול והנשים מאבדות שליטה-צועקות, צורחות ושוברות כל הבא ליד על מנת להרגיע את עצמן.
למרבה המזל קיימת דרך אחרת טובה, מועילה ומוצלחת יותר, שניתן בזמנים הללו להשתמש בה וכל שכן בזמנים רגועים יותר. במקום שנחלוק את רגשותינו השליליים בגישה ובצורה מילולית עם בן/בת זוגנו בזמני מתח ומריבה, פשוט להעלות על הכתב את אותם רגשות.
תועלת הכתיבה-
א. מאפשרת לנו להאזין לרגשותינו השליליים בשקט ורוגע ללא חשש שיפגעו בבן/ת זוגנו ב. אין את החשש להיפגע מזולתנו כתוצאה מהוצאת רגשות שליליים אלו ג. דרך ההבעה בכתב אודות רגשותינו והקשבה להם, אנו נעשים מרוכזים בעצמנו ובאופן פלאי וללא מודעות מתפנה מקום לרגשות חיוביים כלפי בן/בת זוגנו.
כאשר גברים מעלים את רגשותיהם על גבי הכתב, נעשים רגשיים, אכפתיים, מבינים ומכבדים יותר. לנשים זה מעורר בהן לתת אמון מחודש, להעריך ולקבל את הגבר כפי שהנו. יתרה מכך,
העלאת רגשותינו השליליים על הכתב, הופכת אותנו להיות מודעים לעצמנו שבזמני כעס אנו בלתי נאהבים ולא מסוגלים לאהוב.
תחילת מודעות זו, תאפשר לנו בעתיד לשנות את גישתנו כלפי זולתנו ובפרט כלפי בן/בת זוגנו. ככל שנעלה רגשות שליליים על הכתב ולא נשליך על בן/ת זוגנו, אנו משתחררים מרגשות וכעסים שליליים ומרגשות אשם ומתמלא לבנו באור חדש כלפי עצמנו וזולתנו.
ועוד-
מאחר והכתיבה תשחרר לנו את הרגשות השליליים, זה יהפוך אותנו למרוכזים יותר בדברים המהותיים והחשובים ביותר וממילא נבוא לבין/בת זוגנו בדרך חיובית וטובה יותר ולא בצורה שיפוטית  ומאשימה.
בעקבות זאת ירבו סיכויינו לזכות ביחס של הבנה, הערכה וכבוד. נקודה חשובה,
יתכן מאוד שלאחר העלאת רגשות שליליים על הכתב, לא נחוש עוד בצורך  לדבר בעניין אותם רגשות כי השתחררנו מהם, ויתכן שנחוש רגשי אשם שיעוררו בנו דחף לעשות שינויים חיוביים או מעשה טוב עבור בן זוגנו.
לכן חשוב שנהיה עקביים בכל התפתחות של מריבה, כי כאן אורב היצר, על מנת ללמוד כיצד לעצור בזמן ולהעלות את אותם רגשות שליליים על הכתב, במקום להטיח אותם על בן/בת זוגנו.
בין אם נעלה רגשות אלו כדי לשתף אחרים ברגשותינו ובין אם המטרה על מנת לשפר את הרגשותינו בלבד, עצם העלאת רגשות אלו על הכתב, מהווה מכשיר חיוני ויקר לשיפור מערכת היחסים ובפרט לשיפור הרגשתינו.
כמו כן-
אם נצליח להביע ולהוציא את אותם רגשות החוצה באמצעות שיחה חופשית עם בורא עולם ולשתף אותו במחשבותינו ורגשותינו העמוקים ללא שום חשש ופחד, שיחה זו תגרום לנו לחוש לפתע משוחררים מאותם רגשות שלילים ויתפנה לנו באופן מידי מקום למחשבות ורגשות חיוביים, בנוסף זוכים להרגשת שמחה ואמונה- "שאין עוד מלבדו".
כמו כן,
מכתב הודאה לקב"ה והעלאת תחושותינו על הכתב בזמנים הללו, תשפר את הרגשתינו ונחוש לפתע משוחררים מאותם רגשות שליליים ויתפנה באופן פלאי מקום מיוחד לרגשות חיוביים.
בן אם נכתוב את אותם רגשות ובין אם נוציא ונביע אותם ע"י דבורים, אנו גורמים להחלשת כח רגשות שליליים אלו ומאפשרים באופן מידי לרגשות חיוביים לשוב להופיע ולמלא את כל חלל לבנו וזו כוחה של-ההתבודדות כידוע.
יתרה מכך-
קיים בנו צורך עמוק וחזק לשתף אדם חיצון ברגשותינו העמוקים. לנשים בעיקר יש חשיבות אדירה לשתף גורם חיצון ברגשותיהן על מנת להרגיש שלמישהו אכפת מהן, מבין ומכבד אותן.
באותה מידה חשוב לגברים להרגיש שמעריכים ומקבלים אותם כפי שהם ונותנים בהם אמון.
הבעיה הגדולה-
במערכות היחסים מתעוררת כאשר האשה משתפת את בעלה ברגשותיה הסוערים וכתוצאה מכך מרגיש הגבר דחוי ושאינו נאהב.
מאחר שבטבעו לפרש את רגשותיה השליליים כביקורת, האשמות, תביעות ותרעומות כלפיו.
כתוצאה מכך הוא דוחה אותה ומתעלם ממנה ואזי היא מרגישה דחויה  ובלתי נאהבת.
יש לציין-
שהצלחתה של מערכת יחסים תלויה בשני גורמים:
א. ביכולתו של הגבר להקשיב בהבנה ובכבוד לרגשותיה של האשה מבלי להרגיש רגשי אשם.
 ב. ביכולתה של האשה לשתף את בן זוגה ברגשותיה בצורה אוהבת ומכבדת ללא הטחת אשמה.
מאחר שאנו חסרים ולא ערוכים לתקשורת בריאה זו, זה הזמן לשחרר רגשות אלו ע"י כתיבה או שיחה עם גוף שלישי.
בטכניקת הכתיבה קיימים שלושה שלבים חשובים:
א. לכתוב את רגשי-הכעס, העצב, הפחד, החרטה והאהבה. ב. בסוף הכתיבה אנו מביעים את רצוננו ביחס לתגובת בן/בת זוגנו, כלומר איך רצוננו שיגיבו על מכתבנו ג. שיתוף בן/בת זוגנו בתוכן המכתב.
חשוב-
שטכניקת הכתיבה תהיה גמישה ביותר.
כלומר, נוכל לבחור בתחילה להשתמש בשלב-א' ו ב' במטרה לשחרר רגשות שליליים ולהיות יותר ממוקדים בעיקר ולאחר שנרגיש מוכנים יותר, להשתמש בשלב השלישי שהוא-לשוחח פנים אל פנים עם בן/בת זוגנו, אולם בלי תרעומות והאשמות.
יש לזכור-
 שביצוע שלושת השלבים עשוי להיות חוויה מרפאת עבור שני בני הזוג.
אבל אם שלושת השלבים אינם הולמים את המצב המסוים מפאת שאנו עדיין כועסים זה על זו, הצעד היעיל בשלב זה-כתיבת מכתב והוצאת רגשות החוצה בלבד.
דוגמא:
א. לפני הכתיבה יש למצוא פינה שקטה ורגועה שבה נוכל להתבודד באין מפריע ב. בכל מכתב לתת ביטוי לרגשות- הכעס, העצב, הפחד והחרטה ולבסוף לרגש האהבה.
מעלת הכתיבה מאפשרת לתת ביטוי מלא לכל רגשותינו, לקבלם ולהבינם.
כתוצאה מהבנת רגשותינו נוכל לתקשר עם בן/בת זוגנו בהבנה, סבלנות, ואהבה ובצורה רגועה וממוקדת יותר בעיקר ולא בעניינים הטפלים.
נקודה חשובה-
על מנת שנוכל לגלות את הרגשות החיוביים שלנו, עלינו להרגיש תחילה את כל רגשותינו השליליים.
אחרי שנצליח לתת ביטוי לארבע דרגות ריגוש אלו-כעס, עצב, פחד וחרטה, נוכל להרגיש במלואם את רגשותינו החיוביים  על מנת לתת להם ביטוי ומשמעות בחיינו.
מעלת הכתיבה-
מפחיתה באופן משמעותי את עוצמת רגשותינו השליליים ומאפשרת לחוות את רגשותינו החיוביים ומעודדת למי שמיועד לו המכתב להיות בעמדה של קבלה, הבנה ולא במצב של מגננה ומלחמה.
אופן הכתיבה:
א. הפנו את המכתב לבן/בת הזוג והעמידו פנים שהוא מקשיב לכם מתוך הבנה ואהבה ב. פתחו בהבעת רגשות-הכעס, העצב, הפחד והחרטה וסיימו בהבעת רגשי אהבה, כתבו את כל חמש דרגות הרגש באופן נפרד ג. תארו כל רגש במשפטים אחדים, דברו במילים פשוטות ד. בין קטע לקטע עשו הפסקה קטנה, המתינו להגחת הרגש הבא וכתבו אודותיו ה. העלו את כל רגשותיכם השליליים ואל תפסיקו לכתוב עד שתגיעו לרגש חיובי ותהיו סבלנים והמתינו לרגש האהבה שיופיע. ו. לאחר מכן חישבו על דברים שאתם זקוקים  ואוהבים וכתבו אותם ז. בסוף כתבו באיזה אופן הייתם רוצים שבן/בת זוגכם יתייחסו ויגיבו למכתבכם.
הביטויים המשחררים ביותר הינם:
אני "כועס/ת, עצוב/ה,  פוחד/ת, חושש/ת, מצטער/ת, מתחרט/ת, סולח/ת, מוחל/ת, מוותר/ת, רוצה, זקוק/ה, אוהב/ת".
כל ביטוי שיש בו כדי לסייע בידכם לתת ביטוי לרגשותיכם חשוב לכותבו, לאחר שהוא ישתחרר ישחרר אתכם ויועיל לשיפור הרגשתכם.
אם אתם מרגישים צורך, לא לחסוך בכתיבת רגשותיכם. מכתב באופן קצר:
א. "אני כועס/ת על שאת/ה מאחר/ת, על כך שאת/ה לא מתייחס/ת אליי בכבוד, או כלל וכ'ו".

ב. "אני עצוב/ה על שפגעת בי, על שאינך מתייחס אליי וכ'ו" ג. "אני חושש/ת שבכלל לא אכפת לך ממני, על שאנחנו הולכים ומתרחקים זה מזו" ד. "אני מצטער/ת על עקשנותי ועל חוסר סלחנותי, על שדחיתי אותך וכמו כן מצטער/ת על כך שאני מאשימה אותך בכל בעיותינו" ה. "אני אוהב/ת אותך, אני סולח/ת על התנהגותך ואני יודע/ת שאת/ה אוהב/ת  אותי באמת". "תודה על השתדלותך להבין, להכיל אותי ולהתנהג עמי במידת הסלחנות".
"נוכחותך חסרה לי, מה דעתך לקבוע שעה לשוחח הערב או בכל מועד אחר קרוב כדי שאוכל לשתף אותך במה שאני עובר/ת ותודה מראש".
בסוף המכתב לרשום- "אני מצפה לשמוע ממך תודה לך על שכתבת לי על רגשותייך, אני מבין/ה שאני חסר/ה לך, בוא/י נקבע לנו זמן מיוחד להיות ביחד, הערב בין שמונה לתשע אוהב/ת".

 מעלת שיתוף בן/בת הזוג במכתב :

א. יוצרת בעבורנו הזדמנות חדשה לזכות מבן/ת זוגנו להבנה, הערכה ותמיכה שאנו זקוקים לה.
 ב. להעלות לידיעת בן/ת הזוג את הדברים החשובים לנו וזה מניע אותם כיצד להעניק לנו את התמיכה הנחוצה בדיוק ג. מסייע לבני הזוג לחדש תקשורת בונה גם כאשר ההבנה קרסה והקשר נותק לחלוטין ד. מלמד את בני הזוג כיצד להביע ולהעלות רגשות שליליים בצורה מכובדת ה. מאפשר לנו לשמוע אותם בצורה בלתי מאיימת ומאשימה.   מספר טיפים לתקשורת בונה:

א. להשמיע לבן/ת הזוג את מה שהוא אוהב לשמוע ולא את מה שאני רוצה להשמיע ב. לחשוב אם יש בזה תועלת ולומר במתק שפתים ג.לא לחזור על אותם דברים שוב ושוב ד. להשתדל לא לראותו בשעת קלקלתו[להעלים עין]ולאחר זמן בקורת מחושבת ה.יש לבקר ביחידות בלבד ובשקט ו. תכלול את עצמך בביקורת[אנחנו], לדבר בלשון רבים ולא בלשון נוכח ז. הביקורת תהיה על פרט אחד בלבד ולא על כל החסרונות ח. תגובה מתוך כעס מקורה ברגש פגוע ואין בה תועלת ט. חשוב להתמקד בעתיד ורוד ולא להזכיר את העבר השחור,[בעיקר האשה]
י. לדבר בכבוד ומתוך דאגה אמיתית כלפי השני יא. יש להתחיל בטוב, המסר באמצע ולסיים בטוב יב. יש להאיר ע"י נקודות טובות כגון:
אתה מסוגל, טוב, יכול, אני סומך עליך וכ'ו יג. אין להשתמש במילה למה יש להחליפה ב-חבל.
"סוף מעשה במחשבה תחילה", כלומר-לחשוב לפני, ורק אם יש תועלת לומר.
המודד-
איך אנו היינו מקבלים ועם האשה להיזהר במשנה זהירות.
משפט כמו: "אני לא סומך או לא מאמין בך", גורם לנזק כמעט בלתי הפיך.
כי גם אם היה סיכוי לצד השני לעשות שינוי עבורנו הפסדנו, הן בחינוך הילדים והן בזוגיות.
לכן-
יש להעמיד פנים שאנו מאמינים וסומכים ואפילו אם עדיין לא, ע"י כך נגרום לו/ה להתאמץ לא לאכזב אותנו בעתיד!!

מהדורה חמישית
בשלום בית:

תקשורת מ', מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

הבנת מחזוריות הנפשית של האיש, חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים.
מאחר שבחסרון מודעות בתהליך מחזוריות זו, גברים חשים מתוסכלים ורגשי אשם בשל הצורך שלהם לבלות זמן רב במערותיהם.
יש המרגישים מבוכה רבה ובלבול גדול בעניין זה, לכן כאשר הם חשים בצורך להתרחק, מיד לאחר מכן נתקפים ברגשי אשם וקופצים חזרה לאותה נקודת התחלה.
הם גם עלולים לחשוב בטעות שדבר מה אינו כשורה אצלם, בעיקר כאשר נשיהן שואלות על פשר התנתקותם ואין להם תשובה מספקת.
הבנת סודות התנהגות הנפשית של האיש, מסייעת ומביאה הקלה עצומה לגברים ונשים כאחד, לאחר שיהיו מודעים לסיבת התרחקותם והשיבה הפתאומית בעקבותיה.
עומק העניין-
ידוע ע"פ הסוד שהאיש שורשו מצד החסד [התפשטות]והאשה מצד הדין[צמצום].
מאחר ושורשו מצד החסד הוא חייב להיות בתנועה ולא במקום אחד. לעומת זאת מאחר והאשה מצד הדין, היא מעוניינת להיות במקום אחד ולצמצם את כל סביבתה אליה,
[עיין באריכות ברבינו הלש"ם].
מכאן מובן מדוע האשה בנויה בטבעה להיות בקשר תמידי עם בן זוגה והאיש חייב להתנתק מידי פעם על מנת להתמלאות בכוחות ואנרגיות, בפרט לאחר "מצות שלום הבית".
לאחר שהתרוקן, הוא חייב להתרחק כדי להתמלאות שנית כדי להעניק לה את המיטב.
אולם מפני שהאשה בטבעה לצמצם הכל אליה ובעיקר אחר החיבור והשיא, לכן היא אינה מבינה מדוע הוא מתנתק ממנה,בפרט שכעת היא זקוקה לו יותר מכל ואינה מבינה שזה לא קשור אליה כלל,אלא כך הוא בנוי בטבעו ואין זה בבחירתו.
חשוב לציין שהתנתקות האיש,אינה בהכרח פיזית אלא מחשבתית בלבד,לכן אין לאשה להיבהל או להילחץ מהתנתקות זמנית זו.
לאחר הקדמה חשובה זו,
ניתן להבין בצורה בוגרת את מחזוריות נפש האיש ולצמצם פערים על האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזוריות אינטימיות זו, ומצד שני לגברים להבין, מה רבה חשיבות ההקשבה לשיחות האשה בזמנים הללו.
כמו כן יבינו הגברים ויכבדו את הצורך של הנשים בהפחת אמון מחדש, שהן רצויות  ומקובלות כמו שהיו לפני התנתקותם.
לכן קיימת חשיבות רבה בכל עת שהגבר אינו חש צורך להתרחק, ליזום שיחה עם האשה, להתעניין, לחזר ולהתחבר אליה מבחינה ריגשית ללא מטרה פיזית, כי לזה היא מעוניינת בעיקר.
התבוננות זו בהבנת מחזוריות הגבר מסייעת גם לו, להגיע לידי הבנה הולכת וגוברת בנפש האשה ע"י תמיכה והפחת אימון מחודש גם בשעת התרחקותו.
דהיינו לומר לה בפירוש-"שהתרחקותו אינה קשורה אליה ולאחר שהיא תבין אותו ותעניק לו את הזמן הנדרש, הוא יחזור בהקדם האפשרי ויעניק לה את המיטב כפיצוי על הבנתה".
כאשר הגבר מרגיש את הצורך להתרחק בזמן שהיא מתקרבת אליו [בעיה נפוצה], ישתדל להתאפק ובמידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה-"אני צריך כעת זמן עם עצמי על מנת לחשוב בעניין מסוים ולאחר מכן נשוב נדבר".
חשוב שהגבר יבין את מה שמתחולל בקרבה בעת התרחקותו, על מנת להרגיע אותה שישוב אליה בהקדם ויסביר לה שהתנתקותו היא צורך רב עבורו.
כמו כן על האשה להבינו ולא לדחוק בו או להפגיזו בשאלות המעוררות ריגשי אשם,כעת זה לא הזמן, כי זה עלול להרחיקו לזמן ארוך יותר.
עיקר הקושי לאחר שהוא שב, והיא מצפה ממנו שיספק לה הסברים הגיוניים לסיבת התרחקותו, וכאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ואינה מוכנה לסלוח ולקבלו חזרה,כי היא תולה את התנתקותו בעצמה.
אולם כפי שהסברנו אין שום סיבה מיוחדת להתרחקותו, זה פשוט תהליך נפשי בריא שהוא חייב לעבור ואינו בשליטתו כאמור.
בדרך כלל לגברים אין תשובות מרגיעות לסיבת עזיבתם, כי הם בעצמם אינם מודעים לתהליך תת הכרתי שעוברים וזה עשוי לתסכל גם אותם.
אומנם אחר התובנות החשובות שלמדנו, יכול לומר לה בפירוש-שזה תהליך פנימי שלא קשור אליה והוא זקוק לשקט ולמרחב זמן עם עצמו, כדי לחדש כוחות וכלים על מנת להעניק לה את התמיכה הראויה.
הבנת האשה בצרכים של האיש, תסייע לו להיות מודע ורגיש יותר לצרכים הריגשיים שלה- להקשבה, הבנה, עידוד והזדהות בתקופות שאינו מתרחק ממנה,מפני שהיא גילתה הבנה בהתרחקותו.
כמו כן-
הוא נעשה מודע שהקשבה מסייעת לו להיות פתוח יותר לדברים שהוא בעצמו מעוניין לחלוק עימה, והאשה לומדת שעל מנת להכיר את בן זוגה, אין צורך לדרוש מהאיש לשוחח על רגשותיו, אלא  מסתפקת בכך שהוא יקשיב לה,ולומדת היטב כאשר משנים הדגשים, היא פשוט משחררת אותו מן הלחץ שהוא נתון בו ודווקא מנקודה זו יתעורר בו הצורך להיפתח ולשתף אותה ברגשות שלו מבלי שתתבע זאת ממנו, אלא זה יבוא לו בטבעיות ואין יותר אמיתי ונפלא מזה.
חשוב שהאשה תדע שגבר נפתח בהדרגה, רק לאחר שיחוש בטוח שהיא מקבלת אותו כפי שהנו, ואין היא מענישה אותו או רודפת אחריו כאשר הוא נס למערתו.
אלא מבינה שרגשותיה השליליים פעמים גוררים תגובה של התרחקות מצדו ללא שליטה, בעוד שבפעמים אחרות בשעה שהוא שב בדרכו חזרה, הוא יהיה בהחלט מסוגל להקשיב ולקבל אותה כפי שהיא בלי לתקנה או להעיר לה על אופן התנהגותה. לעומת זאת-
נפש האשה בנויה לגל והערכתה העצמית עולה ויורדת בתנודות דוגמת הגלים.
כאשר היא מרגישה מחוזרת ונאהבת, הערכתה העצמית עולה וחשה בראש הפסגה,אולם במידה והיא אינה מקבלת הערכה מספקת, עלול מצב רוחה להשתנות לפתע פתאום,לרדת ולהתנפץ בזמן ירידתה מטה.
אמנם התנפצות זו היא זמנית בלבד, כי בהגיעה לתחתית שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ויהיה לה דעת טובה על עצמה ועל בן זוגה,[לא מדובר במניה]. כאשר האשה נמצאת בזמן עלייה, היא תחוש בצורך רב לתת ולהעניק, ואילו בעת ירידתה היא חשה ריקנות וצורך רב שימלאו אותה בחום ואהבה. למעשה תקופה זו של התרוקנות עד תחתית, היא המועד המתאים לאשה לבדק בית ריגשי.
כלומר אם היא דיכאה במשך שנים רגשות שליליים או התכחשה לצרכיה בזמני עליה, במטרה להיראות המושלמת ככל האפשר [בדומה לנותנת כפייתית], הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש באותן כאבים ובצרכים הבלתי מסופקים.
בתקופת ירידה יש לה צורך רב לדבר אודות בעיותיה ורגשותיה, ולחוש נאהבת ומוערכת יותר מכל זמן אחר. חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה, אשר היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולעומק סבך רגשותיה האפלים והחשוכים.
היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר ולהרגיש חוסר ישע,נטושה ובודדה ואיש אינו תומך בה ומבינה.
זמן קצר לאחר שהגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה ותרגיש נאהבת במידה הראויה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב, להקרין ולהשפיע חום ואהבה במערכת היחסים.
יכולתה להעניק ולקבל אהבה, תלויה גם בהתייחסות שלה כלפי עצמה ובאופן ראייתה,אם בחיוב או בשלילי. בזמנים שאין לה דעה טובה במידה מספקת על עצמה, היא לא תהיה מסוגלת להעריך די הצורך את הסביבה ובעיקר את בן זוגה.
בתקופת הירידה כאשר היא כורעת תחת מעמסת לחציה, תגובתה נעשית ריגשית וקצרה יתר על המידה.
נהפכת לכעסנית ופגיעה מתמיד וכעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.
לפיכך-
יש חשיבות רבה שבן זוגה יעניק לה בזמנים הללו תמיכה והערכה יתרה, שאם לא כן, הוא עלול לשבור ולרסק אותה לרסיסים.
הקושי הרב, כאשר האשה נמצאת בזמן ירידה והאיש נמצא בזמן בריחה, מי יעזור למי?
מודה ומתוודה שזו סוגיה לא פשוטה  כלל, בעיקר שהיא משתנה

 בין אחד למשנהו ולא ניתן לעשות השוואות ולהגיע  למסקנות.
הכלל בזה, זוג חכם עושים לו שלום בית חכם וזוג טיפש עושים לו שלום בית טיפשי.
לא שיש זוג טיפש או חכם, אלא הכל נידון בערכים וע"פ הנפשות הפועלות, לדעת לתת להם עצה נכונה ומתאימה עבורם.
באופן כללי ניתן לפתור בעיה זו, ע"י שבני הזוג יקבעו זמן מסוים לשיחה משותפת ובעיקר לאפשר לאשה לשחרר מטענים שהצטברו לה והאיש יעניק לה אוזן קשבת, תמיכה והבנה ללא עצות ופתרונות, אלא רק הקשבה והזדהות בלבד, ובזמן אחר האשה תאפשר לבן זוגה להתנתק ולקחת את הזמן שלו.
אולם-
ניגע בנקודה עמוקה אחת שהיא נוגעת לכולם.
כאשר האיש חש בצורך להתרחק, האשה מרגישה מיד, נכנסת ללחץ ומחליטה לרדוף אחריו, דבר שגורם לו לנוס למערתו ולהיכנס למערה חשוכה יותר.
לכן בזמנים הללו על האשה לשחרר ולאפשר לו לקחת את מרחב הזמן שהוא זקוק,כפי שהיא זקוקה בזמנים שלה להקשבה, הבנה והזדהות. אחרת, אם באופן רגיל היה לוקח לו זמן מסוים להתנתקות, כעת יקח הרבה יותר, כי נוספה לו עוד בעיה קשה והיא- כיצד יפייס את רעייתו בשובו אליה.
לכן אם האשה תשכיל לאפשר לבן זוגה לשהות במערתו בהבנה ובנעימות ותתעסק עם עצמה ובענייני הבית ותשדר לו רוגע, הוא יזדרז לשוב אליה כדי להעניק לה התעניינות וחיזורים כראוי,כי בעיה אחת גדולה נפתרה לו והיא-לפייס אותה.
ניגע בנקודה נוספת-
רבים מחליפים בין מושג אהבה לתאווה ושואלים מדוע לא זכו לאהבה, כאשר השקיעו את המיטב.
אהבה או תאווה,מהו ההבדל ומה המודד?
אהבה זה רצון לתת על מנת לתת, תאווה זה רצון לתת כדי לקבל.
ועוד-
אהבה זה לתת לשני את מה שזקוק ואוהב ולא את מה שאני חושב.
האיש בנוי שכלי והאשה ריגשית.
האיש פותר בעיות בכסף ומרצה באופן חיצון, והאשה זקוקה ליחס הערכה ושימת לב אוהבת.
מובן, כשיש תמיכה ריגשית, היא תשמח גם בנתינה גשמית.
אולם חשוב לא להחליף את התמיכה הריגשית בנתינה גשמית וזו הטעות. כשיש יחס והערכה טובה, היא מתרצה בנתינה מועטה.
כאשר אין יחס הולם, היא עשויה להוציא את תסכולה על הילדים, בקניות וטיולים, זה לא הוגן, אבל זה הגיוני.
כיצד זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר?
כותב הרב דסלר זצ"ל-"שנתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה". כלומר לא ניתן לאהוב שום דבר בעולם ובעיקר את בן/ת הזוג ללא נתינה והשקעה תמידית.
סוד העניין-
כאשר אנו משקיעים בדבר מסוים, חלק מהויה שלנו עוברת אליו ואנו בעצם מתחברים אליו דרך האני שעבר לשם.
יוצא שלא ניתן לאהוב ללא נתינה, דוגמת האם לילד, שע"י השקעה ונתינה היא מתחברת אליו.
שאלה-
יש אם שנגעלת להחליף לבנה? צדקתם,כן.
עיניי ראו ולא זר, על אם שערכה ביקור לילדיה במשפחת אומנה ולא היתה מסוגלת להחליף להם, מפני שלא השקיעה בהם.
ישנם כאלו שמחוברים לבעלי חיים יותר מילדיהם, מפאת שהשקיעו את חייהם בהם.
לטוענים שאיבדו ריגשי אהבה, זו הוכחה שלא השקיעו, או שהייתה להם צפיה, או שנתנו את מה שחשבו ולא את מה שבן/ת הזוג היה צריך, זקוק ואוהב, שבת שלום ומבורך.





מהדורה שישית
בשלום בית:

מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:
הבנת מחזוריות הנפשית של האיש, חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים. מאחר שבחסרון מודעות בתהליך מחזוריות זו, גברים חשים מתוסכלים ורגשי אשם בשל הצורך שלהם לבלות זמן רב במערותיהם.
הם מרגישים מבוכה רבה ובלבול גדול בעניין זה, לכן כאשר הם חשים בצורך להתרחק, מיד לאחר מכן נתקפים בפחד ובהלה וקופצים חזרה לאותה נקודת התחלה. הם גם עלולים לחשוב בטעות שדבר מה אינו כשורה אצלם, בעיקר כאשר נשיהן שואלות על פשר התנתקותם ואין להם תשובות מספקות.
הבנת סודות נפש האיש, מסייעת ומביאה הקלה עצומה לגברים ונשים כאחד, לאחר שיהיו מודעים לסיבת התרחקותם והשיבה הפתאומית בעקבותיה.
עומק העניין-
ידוע ע"פ הסוד שהאיש שורשו מצד החסד [התפשטות] והאשה מצד הדין[צמצום]. מאחר ושורשו מצד החסד הוא חייב להיות בתנועה ולא במקום אחד.
לעומת זאת מאחר והאשה מצד הדין, היא מעוניינת להיות במקום אחד ולצמצם את כל סביבתה אליה, [עיין באריכות ברבינו הלש"ם בספר הכללים].
מכאן מובן מדוע האשה בנויה בטבעה להיות בקשר תמידי עם בן זוגה והאיש חייב להתנתק מידי פעם על מנת להתמלאות בכוחות ואנרגיות, בעיקר לאחר שקיים את- "מצות שלום הבית".
הוא פשוט חייב להתנתק כדי להתמלאות שנית על מנת להעניק לאשה את המיטב. אולם מפני שהאשה בטבעה לצמצם הכל אליה ובעיקר אחר האינטימיות, לכן היא נתקפת לבהלה ולחרדת נטישה ואינה מבינה מדוע הוא מתנתק ומתרחק, בפרט שכעת היא זקוקה לו יותר מכל זמן אחר, ואינה מודעת שזה לא קשור אליה כלל, אלא כך הוא בנוי בטבעו ואין זה בבחירתו.
חשוב לציין-
שהתנתקות האיש, אינה בהכרח פיזית אלא מחשבתית בלבד, לכן אין לאשה להיבהל או להילחץ מהתנתקות זמנית זו.
לאחר הקדמה יקרה זו-ניתן להבין בצורה בוגרת ואחראית את מחזוריות נפש האיש ולצמצם פערים על האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזוריותו.
מצד שני הגברים חייבים להבין מה רבה חשיבות ההענקה וההקשבה לשיחות האשה בזמנים הללו. כמו כן-יש חובה לכבד את הצורך של הנשים בהפחת אמון מחדש.כלומר-להסביר להן שזה לא קשור אליהן ושהן רצויות  וחשובות בזמן התנתקותם, רק שהם זקוקים לזמן מסוים כדי לחזור לעצמם על מנת להעניק להן את המיטב.
לפיכך-
קיימת חשיבות רבה בכל עת שהגבר אינו חש צורך להתרחק,ליזום שיחה עם האשה,להתעניין, לחזר ולהתחבר אליה מבחינה ריגשית ללא מטרה וכוונה אישית, כי לזה היא מעוניינת בעיקר.
למעשה התבוננות בהבנת מחזוריות האיש מסייעת גם לו, להגיע לידי הבנה הולכת וגוברת בנפש האשה ע"י תמיכה והפחת אימון מחודש גם בשעת התרחקותו.
דהיינו לומר לה בפירוש- שהתרחקותו אינה קשורה אליה ואם היא תבין אותו ותעניק לו את הזמן הנדרש, הוא יחזור בהקדם האפשרי ויעניק לה את המיטב כפיצוי על הבנתה.
במידה והאיש חש בצורך להתרחק בזמן שהאשה חשה בצורך של קירבה [בעיה נפוצה], ישתדל להתאפק ולהתעלות על עצמו ובמידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה- "אני צריך כעת זמן עם עצמי על מנת לחשוב בעניין מסוים ולאחר מכן נשוב נדבר".
חשוב שהאיש יבין את מה שמתחולל בקרבה בעת התרחקותו, על מנת להרגיע אותה שישוב אליה בהקדם ויסביר לה שהתנתקותו היא צורך רב עבורו.
כמו כן על האשה להבינו ולא לדחוק בו או להפגיזו בשאלות המעוררות ריגשי אשם,כעת זה לא הזמן, כי זה עלול להרחיקו לזמן ארוך יותר.
עיקר הקושי לאחר שהוא שב, האשה מצפה ממנו שיספק לה הסברים הגיוניים לסיבת התרחקותו וכאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ואינה מוכנה לסלוח ולקבלו חזרה,משום שהיא תולה את התנתקותו בגללה.
אולם כפי שהסברנו שאין צורך בסיבה מיוחדת להתרחקותו, זה פשוט תהליך נפשי בריא שהוא חייב לעבור ואינו בשליטתו כאמור.
בדרך כלל לגברים אין תשובות מרגיעות לסיבת עזיבתם, כי הם בעצמם אינם מודעים לתהליך תת הכרתי שעוברים וזה עשוי לתסכל גם אותם.
אומנם אחר התובנות החשובות שלמדנו כאן ובעלונים הקודמים, יכול לומר לה בפירוש-שזה תהליך פנימי שלא קשור אליה והוא זקוק לשקט ולמרחב זמן עם עצמו, כדי לחדש כוחות וכלים על מנת להעניק לה את התמיכה הראויה.
יצוין- שהבנת האשה בצרכים של האיש, תסייע גם לו להיות מודע ורגיש יותר לצרכים הריגשיים שלה- לעידוד, חיזורים ותמיכה רגשית, בתקופות שאינו מרוחק ממנה, מפני שהיא גילתה הבנה והכלה בהתרחקותו.
כמו כן-הוא נעשה מודע לצורך הנפשי של האשה להקשבה והבנה, וזה יסייע לו להיות פתוח יותר לדברים שהוא בעצמו מעוניין לחלוק עימה.
לעומת זאת האשה צריכה ללמוד שעל מנת להכיר את בן זוגה, אין צורך להפציר ולדרוש ממנו לשוחח על רגשותיו, אלא  תסתפק בשלב ראשוני שיקשיב לה ויזדהה עימה. במידה והאשה מצליחה לשנות הדגשים,היא פשוט משחררת אותו מהלחץ שהוא נתון בו ודווקא מנקודה זו,יתעורר בו הצורך להיפתח ולשתף אותה ברגשותיו בלי שתתבע זאת ממנו.
זה פשוט יזרום לו בטבעיות, ואין יותר אמיתי ונפלא מזה. יצוין שהאיש נפתח בהדרגה ולא כמו האשה. לכן רק לאחר שיחוש בטוח שהיא מקבלת אותו כפי שהנו, ואין היא מענישה אותו על שתיקתו או רודפת אחריו כאשר הוא נס למערתו, הוא ישתחרר בזריזות ובאופן המושלם ביותר.
פעמים רגשותיה השליליים גוררים תגובה של התרחקות מצדו ללא קשר למה שהוא עובר בנפשו,כפי שבהחלט היה קורה גם לה. אולם בדרך כלל לאחר שהוא שב ממערתו, יהיה מסוגל יותר להכיל ולהבין את האשה ולקבל אותה כפי שהיא בלי הערות וביקורות, בלבד שלא תעיר לו או תעניש אותו על אופן התרחקותו.
זה הזמן שתעביר לו את כאבה ומצוקותיה, כי כעת הוא נמצא במצב של קבלה, אולם בצורה מכובדת ובלי האשמות.
לעומת זאת האשה בנויה כמעין גל והערכתה העצמית עולה ויורדת בתנודות כדוגמת הגלים.
בזמן שהיא חשה מחוזרת ונאהבת, הערכתה העצמית עולה ומרגישה בראש הפסגה, אולם במידה והיא אינה מקבלת הערכה מספקת, היא עלולה להשתנות לפתע פתאום,לנחות ולהתנפץ בן רגע בזמן ירידתה מטה.
ככתוב-"אל אשך תשוקתך והוא ימשול בך", כלומר הבעל שולט ומושל במצב רוחה של האשה ע"פ כמות העידוד, הפירגון והחיזורים שמעניק לה וכל השמחה וההצלחה שלה תלויים בהערכה זו, כי כך היא בנויה מראשיתה ואין זה בבחירתה.
אמנם התנפצות זו היא זמנית בלבד, כי בהגיעה לתחתית שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ויהיה לה דעת טובה על עצמה, על הכלל ועל בן זוגה, [כידוע ליודעי חן שהאשה מושרשת בספירת המלכות ויש לה את הכוח והעוצמה לעלות עד מלכות האין סוף ולרדת חזרה עד מלכות דמלכות דעשיה ללא קושי, עיין באריכות ברבינו הלש"ם]. כאשר האשה נמצאת בזמן עלייה, היא תחוש בצורך רב לתת ולהעניק, ואילו בעת ירידתה היא תרגיש ריקנות וצורך רב שימלאו אותה בתשומת לב, חום ואהבה.
למעשה תקופה זו של התרוקנות עד תחתית, היא המועד המתאים לאשה לבדק בית ריגשי. כלומר אם היא דיכאה במשך שנים פגיעות ורגשות שליליים והתכחשה לצרכיה בזמני עליה במטרה להראות לסובבים שהכל טוב ומושלם [בדומה לנותנת כפייתית כפי שציינו בעבר], הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש את אותן כאבים ותרגיש את הצרכים הבלתי מסופקים.
לכן בתקופת ירידה תחוש בצורך רב לדבר אודות בעיותיה ומצוקותיה ולחוש נאהבת ומוערכת יותר מכל זמן אחר.
חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה, אשר היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולעומק סבך רגשותיה האפלים והחשוכים.
היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר ולהרגיש חוסר ישע, נטושה ובודדה, ושאיש אינו תומך בה ומבינה.אולם זמן קצר לאחר שהיא מגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה רגשית טובה ותחוש נאהבת במידה הראויה ובעיקר מבן זוגה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב, להקרין ולהשפיע חום ואהבה לכולם.
יצוין שבמידה והאשה סובלת-משינויי מצבי רוח קיצוניים[מניה פרהסיה] או מבעיית-"רחמים עצמיים",אזי יכולתה לחוש שמחה כדי להעניק ולקבל חום ואהבה, תלויה בהתייחסות שלה כלפי עצמה ובאופן ראייתה על החיים אם לחיוב או לשלילי.
בזמנים שאין לה דעה טובה במידה מספקת על עצמה, היא לא תהיה מסוגלת להעריך די הצורך את הסביבה ובעיקר את בן זוגה.
בתקופת הירידה כאשר היא כורעת תחת מעמס לחציה, תגובתה נעשית ריגשית וקצרה יתר על המידה. היא נהפכת לכעסנית ופגיעה מתמיד, לכן כעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.
לפיכך-
יש חשיבות רבה שבן הזוג יעניק לה בזמנים הללו תמיכה והערכה יתרה, שאם לא כן, הוא עלול לשבור ולרסק אותה לרסיסים.
הקושי הרב, כאשר האשה נמצאת בזמן ירידה והאיש נמצא בזמן נסיגה, מי יעזור למי?
מודה ומתוודה שזו סוגיה לא פשוטה  כלל, בעיקר שהיא משתנה בין אחד למשנהו ע"פ הנפשות הפועלות ולא ניתן לעשות השוואות ולהגיע  למסקנות.
הכלל בזה- "זוג חכם עושים לו שלום בית חכם וזוג טיפש עושים לו שלום בית טיפשי", וזה סוד יקר שגם המגשרים ואנשי מקצוע אינם מודעים לו.
מובן שאין זוג חכם או טיפש חלילה, אלא הכל נידון בערכים וע"פ ערכי הנפשות, לדעת כיצד לתת להם עצה נכונה ומתאימה עבורם. אגב-כולם מומחים לתת עצות טובות, גם חברים ובני המשפחה של הזוג.
אולם להעניק  עצה מתאימה לזוג ע"פ הנפשות הפועלות,זה לא כל אחד יודע ולכך צריך המון תפילה וס"ד מעבר לניסיון
ולרקע המקצועי.
נזכרתי במעשה שהתקשר אליי אחד המגשרים הידועים ושאל אותי- "מה הוא סוד ההצלחה שלך"? עניתי-יש לי ס"ד.
שאל מדוע לי אין? עניתי-

האם כבודו מרגיש את הכאב של הזוג,מתפלל בעדו וכ'ו? לא.

אמרתי-בכך זוכים לס"ד.
כאשר האשה טעונה ואין לה אפשרות לפרוק אצל בן זוגה, יהיה לה מאוד קשה לאפשר לו לברוח למערתו. לכן חשוב שהזוג יקבעו זמן לשיחה משותפת, ועיקר השיח לאפשר לאשה לשחרר מטענים שהצטברו לה והאיש יעניק לה תמיכה והבנה ללא עצות ופתרונות, וכפיצוי האשה תאפשר לו להתנתק ולקחת את הזמן שלו.
יצוין-כשהאיש חש בצורך להתרחק, האשה מיד מרגישה,נכנסת ללחץ ומחליטה לרדוף אחריו.ענין זה גורם לו לנוס למערה חשוכה יותר, לכן בזמנים הללו על האשה לאפשר לו את מרחב הזמן, כפי שהיא זקוקה בזמנים שלה להבנה והכלה.
אחרת, אם היה רגיל לזמן קצר, כעת יקח הרבה יותר, כי נוספה לו עוד בעיה-כיצד לפייס את רעייתו בשובו ממערתו.
לכן על האשה לאפשר לו לשהות במערתו מתוך הבנה ותתעסק עם עצמה ותשדר לו רוגע, הוא יזדרז לשוב  אליה  במהירות  האפשרית,
שבת שלום ומבורך.



מהדורה שביעית
בשלום בית:

סוד מחזוריות הנפשית:

כאשר האיש מתרחק ע"פ מסלול מחזור הנפשי שלו, זה לא הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור עימו קירבה כל שהיא. על האשה להניח לו כעת לפרוש למערתו[שתיקתו], וככל שתשחרר ותרפה בעיתים הללו,הוא יחזור בהקדם האפשרי,יתמוך ויכיל יותר.
לאחר חזרתו זה הזמן הנכון עבור האשה להיפתח ולשוחח על תסכוליה ועל הקושי הרב שיש לה כאשר הוא מתנתק ואינו משתף, כי כעת הוא פתוח לשמוע הכל, אולם בצורה מכובדת ללא האשמות ובלי חקירות על סיבת התרחקותו, מפני שאין הכרח לסיבה מיוחדת להתנתקותו, כי זה מחזור הנפשי שלו.
לאחר שהאיש שב ממערתו אין לצפות ממנו שיפתח בשיח, אלא זה הזמן הנכון לאשה ליזום שיחה ולדבר על רגשותיה בצורה מכובדת,מפני שכעת הוא פתוח לשמוע יותר מכל זמן אחר.
לאחר ששיתפה אותו בחוויותיה ובקשיים שהיא עוברת, תביע את הערכתה על הקשבתו,ובאמצעות הערכה זו הוא יקבל את האומץ לשתף אותה בחוויותיו ובמה שהוא עובר.
מעשה-
בבחורה ששאלה אותי לפני הנישואין על המשודך שלה שהוא תלמיד חכם- שעושה חבורות מדהימות בישיבה והוא אחד המצטיינים, אולם בפגישות הבחור מאוד סגור ומופנם והיא המובילה היחידה בכל שיחה. כמו כן במידה והיא לא תיזום שיח אזי אין עם מי לדבר. גם כאשר היא שואלת ומתעניינת בו, הוא עונה בקצרה ונקודתי ואינו משתף.
היא סיפרה שמאחר שחשוב לה שיתוף ושהוא יוביל ויזום שיחה, לכן היא מעוניינת לבטל את החתונה.
סיפרתי לה שבתקופת הסטיפלר זצ"ל שאלו אותו על משודך תלמיד חכם שהיה סגור ומופנם,האם הרב ממליץ על השידוך?ענה הרב זצק"ל- "שהבחור הוא מצוין עם החברותא והסטנדר, אבל לא עם אשה".
עומק העניין-
וודאי שלכתחילה צריך לעשות הכל על מנת להשיא את הבת עם תלמיד חכם, כמובא בגמרא בפסחים מ'ט-"שכל המשיא את ביתו לעם הארץ כאילו כופתה לפני הארי וכ'ו",ומה לא יתן אדם בעד תלמיד חכם, לכן אין ספק שיש לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי לזכות לשידוך עם תלמיד חכם.
אולם אם אותו תלמיד חכם לא למד את נפש האשה ואת תכונותיה המיוחדים, הוא לא יצליח לספק לה את הצרכים הנפשיים והרגשיים שהיא זקוקה להם במיוחד ובסופו של דבר הבית עשוי לעלות על שירטון [ויש לי סיפורים מעניין זה].
יתכן שזה גם תלוי באופי סגור ומופנם לכן על הבחורה לבדוק את העניין לפני כניסתה לנישואין כי זה בנפשה.
לא אכחיש שיש זוגות שהאשה היא המובילה והסמכותית בבית, והיא שמחה שיש לה בן זוג שמאפשר לה להיות הסמכותית בכל עניין והוא מבוטל אליה בכל.
אולם במקרה הנ"ל חשוב לאשה שבן זוגה יהיה המוביל ולא המובל, לכן שאלה האם לאחר הנישואין הוא יפתח, יקבל סמכות, ישתף יותר ויהיה מעורה בכל ענייני הבית? עניתי לאחר הנישואין בדרך כלל נסגרים יותר ונעשים מקובעים בתוך עצמם ובעיקר בעלי אופי סגור. לכן חשוב ללכת להדרכה מקצועית לפני הנישואין כדי להכיר את הנפשות הפועלות מעבר להדרכת "חתנים וכלות", ולא לסמוך על הנס.
נחזור-
עבור הגברים לשוחח ולשתף אחרים נחוץ להם סיבות מיוחדות, מאחר שאינם חשים בצורך לשתף אחרים במה שעובר עליהם, וזה היפך הנשים שקיים בהן צורך נפשי רב לשתף אחרים ובעיקר את בן זוגן כדי לשחרר מטענים ולשתף בחוויות.
ישנה טעות נפוצה לאשה לשפוט ולפסול את האיש כאשר הוא משוחח על רגשותיו ומעלה חוויות. בתמימותה היא דוחה את גישתו, דבר שעלול להרחיקו ולגרום לו חסימות בנוסף לקיימות. לכן חשוב לעודד ולתמוך בו כאשר הוא אוזר אומץ ומביע רגשות וחוויות ולקבלו כפי שהנו בלי לתקנו, כי זה מה שעשוי לעודדו להיפתח יותר ולשתפה ברגשותיו. כאשר האשה מדברת על רגשותיה, באופן טבעי היא מניעה אותו לשוחח על רגשותיו.
אולם כאשר הוא חש שתובעים ממנו לדבר, מיד מוחו מתרוקן ואין לו מה לומר. גם אם יהיה לו מה לשתף, הוא יעמוד בפני הפיתוי ולא יאמר את דברו, מאחר שהוא חש מאוים הוא נכנס למצב של חוסר אונים. האשה מניחה בטעות שיש לו צורך לשתף ואם לא, זה מפאת שאינו אוהב אותה ומסתיר דברים ממנה,לכן היא כועסת ודוחה אותו מעל פניה.
לדחות גבר מפאת שאינו מדבר פירושו-להבטיח שגם להבא לא יהיה לו מה לומר. כי קיים בו צורך רב לחוש שהוא רצוי כפי שהנו ובעיקר כאשר הוא מסתגר במערתו, ורק לאחר מכן יתחיל להיפתח בהדרגה. האיש בטבעו זקוק מידי פעם להתנתק כדי לממש לו את זכות השתיקה בטרם יהיה מסוגל להיפתח, כפי שניתחנו עומק עניין זה בעבר.
ככל שהיא תדובבו לדבר בזמן התנתקותו, כך תגדל התנגדותו. במידה והאשה זקוקה לשיחות מרובות, עליה ליזום שיח מתוך מודעות בוגרת ונכונות לקבל שפעמים יהיה נגיש ופעמים הוא יתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו.
כמו כן עליה להבין שהתרחקותו לא קשורה אליה, אלא זה פשוט בטבעו ולא בשליטתו. הזמן הראוי לשוחח עימו בשובו ממערתו, אולם אין טעם לחקור אותו על עצם התרחקותו ולתבוע ממנו התנצלויות, די לה בכך שתרמוז לו שהיא תעריך את הקשבתו, כי זה הדבר היחידי שיכול לשכנעו להתגבר על פחדיו וחששותיו כדי לפתוח בהדרגה את חסימותיו.
במידה והוא אינו זוכה להערכה על הקשבתו, הוא עלול לאבד סבלנות וחשק להאזנה, מפני שהוא מפרש את הקשבתו שאינה מועילה, מאחר ואין הוא מודע כלל לערכה וחשיבותה של ההקשבה ובפרט לבת זוגו. נשים בטבען יודעות מה רבה חשיבות ההקשבה, לכן לצפות מגבר שיבין את מעלת ההאזנה ללא הכשרה מיוחדת או בלי לקבל עידוד מרעיתו, פירושו-לצפות ממנו שיהיה בנוי כמו אשה.
כאשר הוא זוכה להערכה מרעייתו על הקשבתו, הוא לומד במהירות להכיר ולהבין בערכה של ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת. נשים רבות מתלוננות על בעליהן שאינם מביעים רגשי אהבה.
למרות שגבר מתחבר לאשה דווקא כשמביעה כלפיו משפט של רגש, אולם קיים בו קושי רב לשוחח על רגשותיו ולהביע אהבה.
רוב הנשים אינן מודעות לאופי הגברי, לכן מדובבות אותם לדבר על רגשותיהם ומצפות מהם שיפתחו וישתפו. אולם גבר שדוחקים אותו ומפצירים בו לשוחח על רגשותיו, הוא נחסם ונסגר עוד יותר.
לי אישית לקח לי שנים להביע רגשי אהבה לרעייתי למרות שאני אוהב אותה מאוד. כאשר האשה מבקשת לדעת כיצד בן זוגה מרגיש כלפיה, הוא חש מושפל ופגוע, כי עבורו זה להוכיח את נאמנותו. כי מבחינתו זה פשוט שהוא אוהב אותה ואין צורך בשום הוכחה.
במקום לשכנעו לדבר על רגשותיו, תטיב האשה לעודדו על הקשבתו, וכך הוא יתחיל בהדרגה להיפתח ולחשוף את רגשותיו בלי שיחוש מאולץ, ודווקא מנקודה זו הוא יפתח.
אולם ראשית,יש לו צורך להרגיש שמקבלים אותו כפי שהנו. רוב הגברים אינם מקשיבים לנשיהן, וגם כשהם מאזינים הם לא מקשיבים באמת, הסיבות לכך:
א. הם חושבים שנשיהן זקוקות לעצות ופתרונות כפי שהם למודים, לכן בזמן השיחה הם חושבים על פתרון כיצד לעזור לה וכאשר מוצאים, הם קוטעים אותה באמצע השיח ומציעים לה פתרון.
עצתי-
שלפני השיח האשה תצהיר בפניו שאינה זקוקה לפתרונות אלא הקשבה, הבנה והכלה בלבד, ותבהיר לו שזה עיקר שחרורה.
 ב. גברים נלחצים וחשים מותקפים ומואשמים במצבה, בעיקר כשהיא מוציאה קשיים ותסכולים בצעקות ובאימוציות רגשיות.
עצתי-
שלפני השיח האשה תסביר לבעל שהיא עוברת תקופה לא פשוטה והיא זקוקה ממנו לתמיכה רגשית, וגם כשהיא צועקת או מאשימה אותו במצבה זו לא כוונתה, כי אין לה כתובת אחרת לפרוק מטענים ומצוקות, וכך הוא יטיב לקבל ולשמש לה כמאזין תומך יותר טוב מכל יועץ אחר.
ג. כאשר האשה משוחחת על מצוקותיה, היא פשוט  לא מרחמת עליו. היא מסוגלת לשפוך עליו את כל התסכולים והאכזבות בשיחה אחת ולכלול את הילדות, את ההווה והעתיד שלה בפעם אחת ללא מעצורים.
עניין זה גורם לגברים לאבד חשק ומוטיבציה להקשיב ולתמוך, כי עבורם זה סיוט שלא נגמר.
עצתי-
שהאשה תערוך רשימה מסודרת על מה שהיא מעוניינת בעיקר לשוחח, ובכל שיחה תשתדל להוסיף עניין חדש ע"פ סדר העדיפויות שלה וכך תהיה עקבית אחר רשימתה.
 ג. כאשר האשה מעוניינת בדבר מה, היא מחליטה לשכנע אותו ולהציג לו ראיות וסיבות עד כמה זה חשוב לה ושהיא זקוקה לזה. במצב כזה גברים חשים חסרי ערך ושאין להם את היכולות והמסוגלות לרצות ולהעניק לבת זוגם את צרכיה, לכן הם מאבדים כל חשק ורצון להקשיב ולתמוך בה.
הם גם עלולים לחוש אנוסים לבצע את בקשותיה לכן באופן אוטומט הם מתנגדים. כי טבע הגברים להרגיש משוחררים ואינם חייבים, ודווקא מנקודה חשובה זו הם עשויים להיענות יותר מאשר להתנגד.
עצתי-
במידה והאשה זקוקה לדבר מה, פשוט תאמר לו באופן ישיר את מה שהיא בעצם צריכה בלי סיבות ושכנועים, ותוסיף שזה עשוי לשמח אותה מאוד. גם אם הבעל מבקש הסבר, תנמק לו בקצרה בלי לנסות לשכנעו, אולם חשוב שתאמר לו שהיא סומכת עליו שיעשה את המיטב למענה.
 ד.כאשר האשה זקוקה לדבר מה, היא אינה מדברת באופן ישיר, כגון: במידה וזקוקה לבגדים, היא תספר לו שהבגדים לא עולים עליה, או שכבר נמאס לה מאותם לבושים וכ'ו. במידה והילדים זקוקים להתחדש בבגדים, נעלים וכ'ו, היא תספר לו שהילדים גדלו הבגדים לא עולים וכ'ו.גברים אוהבים לשמוע נקודתי וענייני. לכן במצב כגון זה, הם חשים מזולזלים וחסרי יכולת להעניק לה את המיטב, לכן הם מאבדים חשק להקשבה.
עצתי-
שתדבר עימו ישירות בלי להאריך בסיפורים ושכנועים ותאמר לו שהיא סומכת עליו שיעשה את המקסימום עבורה.
 ה. כאשר האשה נפגעה מהבעל או שהוא אכזב בעניין מסוים, היא מפעילה עליו מניפולציה רגשית ונדמה לה שתצליח לחנך אותו ואינה קולטת עד כמה זה דוחה אותו.לדוגמא:
במידה ושכח להביא דבר מה,תגובתה-"איך יכולתה לשכוח וכ'ו". במידה ולא התקשר להודיע על איחורו-"איך לא עדכנת אותי וכ'ו". אם היא נפגעה ממנו-"איך אתה מסוגל לפגוע בי וכ'ו". כאשר מופעל לחץ רגשי על האיש בלי להתחשב בסיבות ובמניעים שלו,הוא נפגע ונהפך לאפתי וחסר אחריות.זה גם מבטיח שבפעם הבאה יתנהג בחוסר אכפתיות מאחר שהוא מעוניין להיתפס כבעל טוב ולא נזוף,לכן הוא מאבד חשק ומוטיבציה בקשר מחייב.
עצתי-
לאשה לא להפעיל  סחיטה רגשית, כי אין בזה שום תועלת ותשדל להבין את המניעים שעומדים מאחורי המעשה ותעניק לו תמיכה על עצם השתדלותו, וזה מה שיניע אותו בהמשך להתאמץ להעניק לה את המיטב.
 ו.כאשר האיש טעה או אכזב, האשה פוסלת אותו ושוכחת מהכל. עניין זה מכעיס מאוד את האיש, לכן  יש  להבין  את  מניעיו  ולתמוך בו .



מהדורה שמינית
בשלום בית:

מעשה בזוג שהאשה טענה שיש לה בעל צדיק, מידות וכ'ו, אולם בורח למערתו לזמן ארוך ומנותק ממנה ומכל ענייני הבית.שאלתי מהי התדירות?ענתה-"בתחילה הניתוקים היו למשך חודש ימים ועד למצות שלום הבית ולאחרונה הוא מנותק מספר חודשים,האם זה נורמלי"? עניתי-וודאי שלא. שאלה מה עושים?עניתי-כתוב "חוכמת נשים בנתה ביתה", עלייך לנסות לשוחח עימו ברוגע ולהסביר לו שהוא חסר לך ולבית ושאת זקוקה ממנו לשיחות, שיתוף,חיזורים וכ'ו. אולם אל תצפי ממנו שיפתח בשיחה אחת, פשוט תעבירי לו את המצוקה שלך מפאת חוסר ההתעניינות שלו וכ'ו, אולם בלי ביקורת והאשמות ולאט לאט תפתחי את סוגר ליבו. במידה וזה לא צלח תיגשו ליעוץ זוגי ולטיפול רגשי לבעל.
ציינו בעבר שהבנת מחזוריות הנפשית של האיש חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים. מאחר שקיים חוסר מודעות בתהליך מחזוריות זו, גברים חשים מתוסכלים ורגשי אשם בשל הצורך שלהם לבלות במערה. הם מרגישים מבוכה רבה ובלבול גדול בעניין זה, לכן כאשר הם חשים בצורך להתרחק לזמן מסוים, מיד לאחר מכן נתקפים בפחד ובהלה וקופצים חזרה לאותה נקודת התחלה. הם גם עלולים לחשוב בטעות שדבר מה אינו כשורה אצלם,[לא מדובר בהתרחקות ארוכת טווח]בעיקר כאשר נשיהן שואלות על פשר התנתקותם ואין להם תשובות מספקות. הבנת מחזוריות נפש האיש תגרום להקלה עצומה לגברים ונשים כאחד אם יהיו מודעים לסיבת התרחקותם והשיבה הפתאומית בעקבותיה.
עומק העניין- ע"פ הסוד האיש שורשו מהחסד [התפשטות] והאשה מהדין [צמצום]. מאחר ושורשו מצד החסד הוא חייב להיות בתנועה ולא במקום אחד. אולם מאחר והאשה מצד הדין, היא מעוניינת להיות במקום אחד ולצמצם את כל סביבתה אליה, [עיין ברבינו הלש"ם בספר הכללים]. מכאן מובן מדוע האשה בנויה בטבעה להיות בקשר רציף עם הבעל והאיש חייב להתנתק מידי פעם על מנת להתמלאות בכוחות חדשים,בפרט לאחר מצות שלום הבית. הוא פשוט חייב להתנתק כדי להתמלא באנרגיות חדשות על מנת להעניק לה שוב את המיטב. אולם מפני שהאשה בטבעה לצמצם הכל אליה ובעיקר אחר האינטימיות, לכן היא נתקפת לבהלה ולחרדת נטישה ואינה מבינה מדוע הוא מתנתק ומתרחק ממנה,בפרט שכעת היא זקוקה לו יותר מכל זמן ואינה מודעת שזה לא קשור אליה כלל, אלא כך הוא בנוי בטבעו ואין זה בבחירתו.
התנתקות האיש אינה בהכרח פיזית אלא מחשבתית בלבד, לכן הוא זקוק לניתוק זמנית כדי להתחבר שנית.
לאחר הקדמה עמוקה זו ניתן להבין בצורה בוגרת ואחראית את מחזוריות נפש האיש ולצמצם פערים על האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזוריותו. מצד שני הגברים חייבים להבין מה רבה חשיבות התמיכה וההקשבה לאשה בזמנים הללו, לכן יש חובה לכבד את הצורך של הנשים בהפחת אמון מצידם.כלומר-להסביר להן שהניתוק לא קשור אליהן ושהן רצויות וחשובות בזמן ההתרחקות באותה מידה כמו בזמן ההתקרבות, רק שהם זקוקים לזמן מסוים להיות עם עצמם כדי להעניק להן את המיטב.
לעומת זאת יש חשיבות רבה בכל עת שהאיש אינו חש בצורך להתרחק, ליזום שיחה עם האשה, להתעניין, לחזר ולהתחבר אליה מבחינה ריגשית בלי מטרה וכוונה אישית.למעשה התבוננות בהבנת מחזוריות האיש מסייעת גם לו להגיע לידי הבנה הולכת וגוברת בנפש האשה ע"י תמיכה והפחת אמון מחודש גם בשעת התרחקותו. דהיינו לומר לה בפירוש שהתרחקותו אינה קשורה אליה ואם היא תבין אותו ותעניק לו את הזמן הנדרש, הוא יחזור בהקדם האפשרי ויעניק לה את המיטב כפיצוי על הבנתה.
במידה והאיש חש בצורך להתרחק בזמן שהאשה חשה בצורך של קירבה [בעיה נפוצה], ישתדל להתאפק ולהתעלות על עצמו ובמידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה- "אני צריך כעת זמן עם עצמי על מנת לחשוב בעניין מסוים ולאחר מכן נשוב נדבר". חשוב שהאיש יבין את מה שמתחולל בקרבה בעת התרחקותו על מנת להרגיע אותה שישוב אליה בהקדם ויסביר לה שהתנתקותו היא צורך רב עבורו.
כמו כן על האשה להבינו ולא לדחוק בו או להפגיזו בשאלות המעוררות ריגשי אשם,כעת זה לא הזמן. עיקר הקושי לאחר שהוא שב והאשה מצפה ממנו שיספק לה הסברים הגיוניים לסיבת התרחקותו וכאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ומענישה אותו על התרחקותו. אולם כפי שהסברנו שאין צורך בסיבה מיוחדת להתרחקותו, כי זהו תהליך נפשי ובריא שהוא חייב לעבור ואינו בשליטתו כאמור.
בדרך כלל לגברים אין תשובות מרגיעות להתרחקותם,כי אינם מודעים לתהליך תת הכרתי שעוברים וזה עשוי לתסכל גם אותם. אומנם אחר התובנות החשובות שציינו יכול לומר לה בפירוש-שזה תהליך נפשי שלא קשור אליה והוא זקוק לשקט ולמרחב זמן עם עצמו, כדי לחדש כוחות וכלים על מנת להעניק לה את התמיכה הראויה. הבנת האשה בצרכים של האיש תסייע גם לו להיות מודע ורגיש יותר לצרכים הריגשיים שלה- לעידוד, חיזורים ותמיכה רגשית, בתקופות שאינו מרוחק ממנה, מפני שהיא גילתה הבנה והכלה בהתרחקותו. לעומת זאת על האשה לדעת שעל מנת להתחבר עם בן זוגה, אין צורך לדרוש ממנו לשוחח על רגשותיו, אלא תסתפק בשלב ראשוני שיקשיב לה ויזדהה עימה.
במידה והאשה תשנה גישה ותקבלו כפי שהנו, דווקא מנקודה זו יתעורר בו הצורך להיפתח ולשתף אותה ברגשותיו בלי שתתבע זאת ממנו. זה פשוט יזרום לו בטבעיות ואין יותר אמיתי ונפלא מזה. יצוין שהאיש נפתח בהדרגה ורק לאחר שיחוש בטוח ושהיא לא מנסה לשנותו או להענישו על שתיקתו, הוא ישתחרר בזריזות ויפצה אותה על ההבנה. לאחר שובו ממערתו יהיה מסוגל יותר להכיל ולהבין את המצוקות שלה,אך בלבד שלא תעניש אותו על התרחקותו כאמור. זה הזמן שתעביר לו את כאבה ותסכוליה כי כעת הוא נמצא במצב של קבלה והכלה.
לעומת זאת האשה בנויה כמעין גלגל שהערכתה העצמית עולה ויורדת בתנודות כדוגמת הגלים.בזמן שהיא חשה מחוזרת ונאהבת,הערכתה העצמית עולה ומרגישה בראש הפסגה, אולם במידה והיא אינה מקבלת הערכה מספקת, היא עלולה להשתנות לפתע פתאום לנחות ולהתנפץ בן רגע בקרקעית התהום. כתוב-"אל אשך תשוקתך והוא ימשול בך", כלומר הבעל שולט ומושל במצב רוחה של האשה ע"פ כמות העידוד, הפירגון והחיזורים שמעניק לה וכל השמחה וההצלחה שלה תלויים בהערכה זו, כי כך היא בנויה מראשיתה ואין זה בבחירתה. אמנם התנפצות זו היא זמנית בלבד, כי בהגיעה לתחתית שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ויהיה לה דעה טובה על עצמה, על הכלל ועל בן זוגה, [כידוע ליודעי חן שהאשה מושרשת בספירת המלכות ויש לה את הכוח והעוצמה לעלות עד מלכות האין סוף ולרדת חזרה עד מלכות דמלכות דעשיה ללא קושי, עיין באריכות ברבינו הלש"ם].
כאשר האשה נמצאת בזמן עלייה היא תחוש בצורך רב לתת ולהעניק, ואילו בעת ירידתה היא תרגיש ריקנות וצורך רב שימלאו אותה בתשומת לב, חום ואהבה. למעשה תקופה זו של התרוקנות עד תחתית, היא המועד המתאים לאשה לבדק בית ריגשי. כלומר אם היא דיכאה במשך שנים פגיעות ורגשות שליליים והתכחשה לצרכיה במטרה להראות לסובבים שהכל טוב ומושלם [בדומה לנותנת כפייתית כפי שציינו בעבר], הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש את אותן כאבים ותרגיש את הצרכים הבלתי מסופקים. לכן בתקופת ירידה תחוש בצורך רב לדבר אודות בעיותיה ומצוקותיה ולחוש נאהבת ומוערכת יותר מכל זמן אחר וחובת הבעל להעניק לה.
חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה אשר היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולעומק סבך רגשותיה האפלים והחשוכים. היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר ולהרגיש חוסר ישע, נטושה ובודדה ושאיש אינו תומך בה ומבינה.אולם זמן קצר לאחר שהיא מגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה רגשית טובה ותחוש נאהבת במידה הראויה ובעיקר מבן זוגה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב, להקרין ולהשפיע חום ואהבה לכולם.
יצוין שבמידה והאשה סובלת-משינויי מצבי רוח קיצוניים[מניה פרהסיה]או מבעיית-"רחמים עצמיים", אזי יכולתה לחוש שמחה כדי להעניק ולקבל חום ואהבה, תלויה בהתייחסות שלה כלפי עצמה על אופן ראיית החיים אם לחיוב או לשלילי. בזמנים שאין לה דעה טובה במידה מספקת על עצמה,היא לא תהיה מסוגלת להעריך די הצורך את הסביבה ותשליך את כל תסכולה על בן זוגה. בתקופת הירידה כאשר היא כורעת תחת מעמס לחציה, תגובתה נעשית ריגשית וקצרה יתר על המידה. נהפכת לכעסנית ופגיעה מתמיד, לכן כעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.
לפיכך-יש חשיבות רבה שבן הזוג יעניק לה בזמנים הללו תמיכה והערכה יתרה, שאם לא כן הוא עלול לשבור ולרסק אותה לרסיסים. הקושי הרב כאשר האשה נמצאת בזמן ירידה והאיש נמצא בזמן נסיגה, מי יעזור למי? מודה ומתוודה שזו סוגיה לא פשוטה  כלל, בעיקר שהיא משתנה בין אחד למשנהו ע"פ הנפשות הפועלות ולא ניתן לעשות השוואות ולהגיע  למסקנות. הכלל בזה- "זוג חכם עושים לו שלום בית חכם וזוג טיפש עושים לו שלום בית טיפשי" וזה סוד יקר שגם המגשרים ואנשי מקצוע אינם מודעים לו.
מובן שאין זוג חכם או טיפש חלילה, אלא הכל נידון בערכים וע"פ ערכי הנפשות, לדעת כיצד לתת להם עצה נכונה ומתאימה עבורם. אגב-כולם מומחים לתת עצות נכונות, גם חברים ובני המשפחה של הזוג, אולם להעניק  עצה מתאימה לזוג ע"פ הנפשות הפועלות זה לא כל אחד יודע ולכך צריך המון תפילה וס"ד מעבר לניסיון ולרקע המקצועי.
נזכרתי במעשה שהתקשר אליי אחד המגשרים הידועים ושאל אותי- "מה הוא סוד ההצלחה שלך"? עניתי-יש לי ס"ד.שאל מדוע לי אין? עניתי האם כבודו מרגיש את הכאב של הזוג, מפלל בעדם וכ'ו? לא. ענית-בזה זוכים לס"ד.
כאשר האשה טעונה ואין לה אפשרות לפרוק אצל בן זוגה, יהיה לה מאוד קשה לאפשר לו לברוח למערתו. לכן חשוב שהזוג יקבעו זמן לשיחה משותפת ועיקר השיח לאפשר לאשה לשחרר מטענים שהצטברו לה והאיש יעניק לה תמיכה והבנה ללא עצות ופתרונות, וכפיצוי האשה תאפשר לו להתנתק ולקחת את הזמן שלו.
יצוין-כשהאיש חש בצורך להתרחק, האשה מיד מרגישה,נכנסת ללחץ ומחליטה לרדוף אחריו.ענין זה גורם לו לנוס למערה חשוכה יותר, לכן בזמנים הללו על האשה לאפשר לו את מרחב הזמן, כפי שהיא זקוקה בזמנים שלה להבנה והכלה. אחרת- אם היה רגיל לזמן קצר, כעת יקח הרבה יותר, כי נוספה לו עוד בעיה-כיצד לפייס את רעייתו בשובו ממערתו. לכן על האשה לאפשר לו לשהות במערתו מתוך הבנה ותתעסק עם עצמה ותשדר לו רוגע, הוא יזדרז לשוב  אליה  ולהעניק תמיכה ראויה, שבת שלום ומבורך.


בשורה משמחת:
ספר שלום בית יצא בשני כרכים ע"פ סדר פרשיות השבוע,העלות- 150 ש"ח כולל משלוח בטלפון 0543359848 בהצלחה.

שבת שלום ומבורך.
לכל בית ישראל