חלק א'-

כיצד ניתן להניע
את בן/ת הזוג לפעול:

ניתן להניע גברים ולאפשר להם לפעול, כאשר נותנים להם את ההרגשה שצריכים וזקוקים להם.
לעומת זאת-
ניתן להניע נשים ולאפשר להן לפעול, כאשר נותנים להן הערכה והרגשה שמוקירים אותן.

כאשר גבר חש שלא זקוקים לו בכל מערכת יחסים ובפרט במערכת הזוגית, הוא הולך ונעשה קר, אדיש ופחות נמרץ.
כמו כן-כל יום שחולף יש לו פחות מה להציע ואינו מוצא ענין במערכת היחסים.
לעומת זאת-
כאשר הוא חש שבוטחים בו שיעשה כמיטב יכולתו למלא את צרכי האשה, בעיקר כשזוכה למלוא הערכה על מאמציו, ולא על התוצאות,הוא מרגיש חזק, מאמין בעצמו ,מקבל כוחות לתרום ולתת בלי סוף.

מאידך גיסא-
ניתן להניע נשים ולאפשר להן לפעול במלוא העוצמה כאשר נותנים להן הערכה והרגשה שמעריכים ומוקירים אותן.
כאשר אשה  אינה מרגישה שמוקירים אותה וכ'ו, בכל מערכת יחסים ובעיקר בזוגיות, היא הולכת ודועכת, נעשית אחראית כפייתית ומותשת מרוב הענקת יתר.
לעומת זאת-
כאשר דואגים לה ומכבדים אותה, מרגישה רצויה, נאהבת, שבעת רצון מעצמה ובזוגיות בפרט, ממילא יש לה המון מה לתרום ולתת.

טעות נפוצה-
קיימת אצל נשים וגברים כאחד.
בדרך כלל נשים נותנות הערכה לגברים על תוצאות טובות ולא על מאמץ.
כי בטבען הרגשתן משתפרת, רק כאשר הגברים מוצלחים ומביאים  תוצאות טובות, מקסימליות. לדוגמא-
כאשר גבר מקבל יחס, הערכה ועידוד, רק כאשר הוא מפרנס מצליח, או שמביא תוצאות טובות בתחום הלימוד,העסקים,

 ספורט, או בעזרה בבית, חינוך הילדים וכ'ו, ולא מקבל הערכה על עצם מאמציו, רוחו נשברת בקרבו, מאבד כל טעם להתאמץ במערכת היחסים ואינו מוצא ענין בזה.
לעומת זאת-
בדרך כלל גברים נותנים הערכה לנשים, רק אם הן תורמות מעבר לרגיל או עושות דבר מיוחד, ועל מה שהן רגילות ועושות במשך השגרה היומית, אינן מקבלות שום הערכה ויחס מיוחד, כי זה מתפרש להם כחובה ומובן מאליו.
כאשר האשה אינה מקבלת הערכה ויחס מיוחד על מה שעושה ממילא, נהפכת לנותנת כפייתית, נפשה דועכת, עד שנשברת בקרבה ומאבדת כל טעם וחשק להמשיך במערכת יחסים זו.
כידוע התפיסה הגברית היא-
"מנצחים מול מפסידים".
רואים זאת בהתנהלות בין אומות העולם וכן בתחום העסקים, הספורט ועוד.
בעוונות הרבים זה חדר גם במחנות התורה. לנוסחה משובשת זו אנו עדים כיום להיסחפות מורחבת גם אצל הנשים.
ענין זה של- 
מנצחים מול מפסידים 
תפס תאוצה, כח ומקום מכובד בחיינו מחורבן בית שני ועד היום, וזה גדר של-"שנאת חינם".
אולם-
יש לזכור, שגישה זו של עימות בין- מנצחים למפסידים, הופכת להרסנית וגובה מחיר וקורבנות כבדים, בעיקר במערכת היחסים הזוגית ובתי הדין לענייני גירושין יעידו על כך.!!

אם אחד מבני הזוג מעוניין רק לספק את צרכיו ותאוותיו על חשבון בן/ת זוגו, מובטח להם-
אומללות, ייסורים, צער, כאב, תרעומות, עימותים וריבים בלי סוף.
הסוד-
לעניין כינון מערכת יחסים זוגית מוצלחת, טמון בכך ששני בני הזוג יהיו מנצחים, אולם כל אחד בתחום הפרטי שלו ובתפקיד המיוחד שנועד לו. הפכים נמשכים זה לזה:

גברים ונשים [נורמטיביים] נמשכים זה לזו, בגלל ההבדלים, הניגודים וההפכים הטבעיים שקיימים בהם.
גברים נמשכים באופן טבעי ומסתורי לנשים בגלל הרכות והעדינות המיוחדת שנחנו בהן, בעיקר בגלל שהן חלשות לעומתם.
אזי הגברים חשים רצון תת הכרתי עז שנשים צריכות וזקוקות להם.
לעומת זאת-
נשים נמשכות בטבען לגברים מפאת חוסנם, כוחם, ושיש מי שידאג להם.
עומק העניין-
כוחה של האשה כלפי הגבר, בזה שהיא יודעת לשדר לו בשפה בלתי מדוברת, אני זקוקה לך. הזמנה בלתי מילולית זו, למעשה היא שהניעה את הגבר ואפשרה לו להתגבר על חוסר הביטחון שלו לנסות ליצור קשר רציני ואמתי עם בת זוגו. נשים נחנו בכישרון תת הכרתי כיצד להעביר מסר מיוחד זה בראשיתה של מערכת היחסים מבלי להעביר את זה באופן מילולי כאמור.
ע"י ששולחת לו מבט האומר-
"אתה האיש שעשוי לעשות אותי מאושרת".
בדרך רמז חשוב ויקר זה, היא יוזמת בעצם את ראשית התרקמותו של הקשר.
אומנם-
מסר זה מוציא את הגבר מדיכאונו ומעוררו לחיים, בעיקר להתחיל בקשר רציני כדי לספק ולתת לבת זוגו את כל חסרונה ואושרה.
השראה זו-
נותנת כוחות ותעצומות רבות לגבר להתגבר על פחדיו,  כדי להשקיע את כל כולו במערכת היחסים.
אולם-
לרוע מזלו כאשר הם נכנסים למערכת יחסים מחייבת והבעיות מתחילות לצוץ, היא שוכחת להמשיך ולהעביר לו את המסר היקר והחשוב הזה.
מדוע?
 סוד הדבר-
בתחילת הקשר המסר היה תת הכרתי, לכן היא אינה מודעת לעוצמתו שעדיין טמון בכוחו לחולל נפלאות בגבר.
ועוד-
היא אינה מודעת שמסר זה רצוי, נחוץ, חשוב וחובה לגבר, לאחר הנישואין יותר מלפני, כמו אויר לנשימה ובלי גוזמה, לכן בתמימותה היא אינה טורחת עוד לשדר לו מסר חשוב ויקר זה כאמור וחבל,
וזה-סוד יקר!!!

לעומת זאת-
כוחו של הגבר כלפי האשה, מתבטא בהעברת המסר הערכי והיקר של הרגשת "חשיבות", שהיא לפני הכל ומעל הכל.
תחושה יקרה וערכית זו, היא בנפשה ובנשמתה ואין זה בבחירתה, כי כך היא  נבראה מראשיתה.
בתחילת הקשר הגבר העביר מסר יקר זה באופן תת-הכרתי.
זו הסיבה שהיא נתרצתה להיות שותפתו לחיים ולחלוק עמו את הכל.
אולם-

חבל שלאחר הנישואין שכח הגבר להעביר לה מסר יקר וחשוב זה מפאת חוסר מודעתו לעוצמתו של מסר זה, הנושא עמוק, עוד נרחיב בס"ד!!
שלום בית
מהדורה שלישית:

 כהמשך-

ע"פ תורת הסוד הזכר הוא בחינת רצון לתת ולהשפיע והנקבה

היא בחינת מקבל.
גם בזכר יש את הרצון לקבל וכן גם בנקבה יש את הרצון לתת,אולם אלו הם הכוחות החלשים והרדודים יותר.
מקור הבעיה  מתחילה כאשר מתגבר בזכר כח המקבל ובנקבה כח הנותן ואזי נהפכים היוצרות. הזכר נהפך לנקבה והנקבה נהפכת לזכר.
איזון זה הוא דק ועדין מאוד ובחסרון ידיעה ולימוד מעמיק בנושא זה בנקל מתהפכים התפקידים כאמור.
ההשלכות:

הזכר נהפך לכפוף ונשלט והנקבה למושלת ושתלטנית, ע"י כך עוברים על עירובי תחומים מבחינת- "אור וחושך משמש בערבוביה", ותוצאות החורבן ידועות כאמור לעלונים הקודמים.
אם האשה תבין, תכבד ותפנים את תפקידו המיוחד של האיש כמשפיע וכמנהיג סמכותי, ותאפשר לו זאת מתוך רצון ושמחה, וכן האיש יכבד,  יבין ויפנים את תפקידה המיוחד של האשה כמקבלת, וידע להשפיע ולתת לה חשיבות הערכה ומקום ראשון מתוך רצון,אזי כל הבעיות נפתרים.

 ביאור עומק הדברים:
עיקר הנתינה אמורה להיות מבחינת-
"לתת על מנת לתת ושלא על מנת לקבל".
מודה ומתוודה שזה הניסיון הקשה ביותר מכל הניסיונות, וכאשר אנו נתקלים בקושי זה בכל רגע מזמני החיים,  כמעט כולנו נכשלים בזה,ו"כגודל הציפיות כך גודל  האכזבות".
אולם-
בהתגברות על צפייה זו, שם טמונה כל ההצלחה ובעיקר בזוגיות.
כמו כן-
למקבל יש את חובת הכרת הטוב וההודאה לנותן.
אבל-חובת הודאה זו אינה קשורה כלל לנותן,כי מבחינתו הוא אמור לתת על מנת לתת, מבלי שום צפייה לקבל ואפילו הודאה על מעשיו.

מכאן מובן-

הקושי הגדול של הנותן, בעיקר כאשר מצפה, תובע ומתנה תנאים בנתינתו.

וכן כאשר למקבל הכל מובן מאליו, ואין לו שום הערכה לנותן,סוג של עירובי תחומים והחלפת תפקידים כאמור.

קיים הבדל גדול ומהותי בין זוגיות 

לשותפות.  בשותפות כל אחד חייב כלפי  השותף על-פי התנאים והנורמה שקבעו.

אולם-
 בזוגיות,בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה.

בזה יש את השוני וההבדל הגדול.
לפיכך שותפות מחזיקה מעמד,רק בתנאי שהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם אחד כלפי השני.
אולם-
הכלל בזוגיות,בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה.
כלל-
זה אומר גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן/ת זוגו ,זה לא פותר את בן/ת הזוג מלקיים את חובתו/ה. כי חובתנו היא כלפי הקב"ה ולא כלפי בן הזוג, להבדיל מעסק או שותפות כמבואר  היטב.
ע"פ כלל יסודי זה-
שבני הזוג חייבים לכבד ולקיים את חובתם זה לזו הוא כלפי הקב"ה, זוכים לנתינה מושלמת ומרווחים מס' דברים:
א. לתת מבלי לצפות לשום תמורה, כי "כגודל הציפיות כך  גודל האכזבות".
ב. גם כאשר בן/ת זוגנו לא מכבד/ת מכל סיבה ,או חסום/ה בלקיים את חובתו/ה כלפיו/ה,מכל-מקום קל יותר יחסית להמשיך לכבד, לתת ולהשפיע, מכיון שחובתנו היא כלפי הקב"ה,  ללא קשר לבן/ת זוגנו כאמור.
ג.ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה,כח הפגיעה מבן/ה הזוג מצטמצמת ומתמעטת,וכח ההשפעה, הנתינה הולכת גדלה ומתעצמת.
 ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי שנהנים מכל נתינה ונתינה, כדוגמת השפעת ההורים לילדיהם.
 ה. ע"י נתינה זו, זוכים לחיבור ואהבה, שלא רואים שום מום וחסרון בבן/ת הזוג,ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה".
בעיקר זוכים-
להידמות למידותיו של הבורא ית',מבחינת-"והלכת בדרכיו",מה הוא משפיע ונותן ללא צפייה ותמורה, כך אנחנו.
התוצאה-
השתוות הצורה, מבחינת-"שויתי ה' לנגדי תמיד",כלומר- השתוות בצורת ההנהגה, שזה תכלית יעודנו ושליחותנו בעולם הזה.
בסופו- זוכים לשלום בית, אושר ושלווה מבחינת-"איש ואשה זכו שכינה שורה בביתם", בהבטחה.!!
אולם-
חייבים לנקוט במשני זהירות,

מכיוון שכאן מתעורר יצר חדש, מקודם בן/ת זוגי יקיים את חובתו/ה כלפיי, כי חובתו/ה לקב"ה לכבד אותי, ורק לאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו/ה.
לפיכך,עצתי שכל אחד יחשוב איך לקיים כלל יסודי זה,בלי קשר לבן/ת זוגו בתפילה והתמדה זוכים,הנושא עמוק עוד נרחיב בס"ד!
שלום בית
מהדורה רביעית
בתקשורת:
כהמשך-

תקשורת, נשים וגברים

 מדברים בשתי שפות שונות:

הקושי הרב בתקשורת הוא להבין את מסרי הלב של בן/ת הזוג ולפרשו בצורה הנכונה.
בפרט כאשר האשה נסערת ואינה מצביעה במדויק על נקודת כאבה האמיתי ומטבע הדברים הגבר אינו מצליח להבין אותה ומגיב לה בצורה חריפה, בלתי תומכת ולבסוף זה מוביל לוויכוחים, ריבים ומחלוקות מפאת חוסר הבנה במין האנושי.
נקדים-
נשים מדברות בהכללות, גוזמאות ובאימוציות רגשיות בעלות עוצמה רבה ואינן נוגעות בעיקר כאבן שזה- לקבל יחס, הבנה ותמיכה רגשית.
הסיבות:
כדי לא לחשוף את כאבן ולהרגיש מובסות לעומת בן זוגן,[בפרט כאשר הן פגועות].
 ב. חשש שלא ירדו ערכן וחשיבותן בעיניהם.
 ג. שמא בעתות ריבים וויכוחים ישתמשו בחולשתן נגדן.
 ד. לא להיראות חלשות לעומתן.
 ה. פחד מתגובתו.
 ו. מפאת זלזול וחוסר תמיכה בכאבן, בעיקר שכך הגיבו בעבר.
 ז. גאוות יתר וחסימות מהעבר ופעמים כל הסיבות הנ"ל.
כל הטענות שגויות ומופרכות מעיקרן, ומקורן בכח המדמה למרות שבעבר כך הגיבו והתנהגו הבעלים.
נקדים-
התכונה החזקה ביותר של הגברים זה לתת ולהשפיע.
גברים שאין להם למי לתת, נמצאים במצב של- עצבות, דיכאון, חוסר סיפוק ושמחה.
גברים שנישאו בגיל מאוחר או שלא זכו להינשא כלל וכן נשואים שאין להם למי להשפיע ולתת, נמצאים בדיכאון בלתי מוסבר.
אולם-
 ישנה חשיבות רבה לגברים בגישה ובאופן בקשת העזרה והתמיכה מהם.
מה שמניע בעיקר את הגבר להעניק ולתת, זו הגישה בהעברת המסר באופן הנכון של האשה שהיא- "זקוקה לו" יותר מכל ושהוא האדם היחידי שיכול לעשותה המאושרת עלי אדמה. לעומת זאת-
כאשר האשה פגועה ומראה לגבר את הצד החזק שבה [צד הגברי], מעבירה לו מסר בטעות וללא מתכוון, שהיא מסתדרת בלעדיו ושאינה זקוקה לו כלל.
מסר זה עשוי לסרסו, לדכאו ולשברו.
ישנו כח חזק ואדיר שנשים נחנו בו, לדעת לשדר לגברים מסר מיוחד-"אנו זקוקות לכם".
מסר זה הוא כל כך ערכי וחזק עבור הגברים, שמוכנים למסור נפש בעד האשה שיודעת להעבירו באופן הנכון.
בתחילת הקשר כל אשה יודעת להעביר במומחיות, באופן מסתורי, בשפה בלתי מדוברת ובצורה ברורה וחזקה-"אני זקוקה לך", "אתה הגבר שעשוי להסב לי את הסיפוק והאושר הגדול ביותר".
הזמנה בלתי מילולית זו, היא שהניעה ושכנעה את הגבר להסכים להיכנס למסגרת נישואין מחייבת ותומכת.
מסר יקר וחשוב זה כל אשה מוכשרת ויודעת להעביר אותו ע"י מבט אוהב בלבד.
מכח מסר יקר זה הגבר נענה לבקשה ומוכן לעשות כל שביכולתו להסב לה את האושר המיוחל לה שזה אושרו למעשה.
בכוחו של מסר זה לבנות את ביטחונם של הגברים ולסלק מהם את הפחדים והחששות מלהיכנס למערכת יחסים מחייבת.
אולם-
 זמן קצר לאחר הנישואין כאשר מתעוררות בעיות ומחלוקות, חבל שהאשה שוכחת את כוחו הסגולי והמיוחד של מסר זה ואינה טורחת לשדרו בעיקר שכעת הוא זקוק לו יותר מכל זמן אחר ולגביו זה מבחן האמת שלה.
לעומת זאת-
 כאשר האשה מפעילה את הצד הגברי שבה ומבליטה את החלק החזק, הוא מבין שאינה זקוקה לו,מסתדרת בלעדיו ונוכח לדעת שיש לו עוד גבר בבית.
מיד הוא נשבר ואט אט נכנס לדיכאון, ייאוש ומבחינתו זו מיתה קשה מתמשכת.
כמו כן-
עלולה להתפתח מלחמה סמויה של מנצחים מול מנוצחים כאשר היצר, מידת האגו והניצחון תורמים חלק לא קטן במחלוקת זו, שסופה רק הפסדים, פגיעות, כאבים וסבל לשני הכיוונים כידוע.
לעומת זאת-
כאשר ניתנת הזדמנות לגברים להוכיח את כישרונם ויכולתם, הם מסוגלים לתת ביטוי טוב לאני הטוב שבהם, אולם כאשר הם חשים שאינם מוצלחים בפרט כשאומרים להם זאת, הם שבים ונסוגים לדיכאונם, אנוכיותם ואל מנהגיהם הישנים.
לסיכום:
ככל שהאשה תראה ותבליט את החלק הנשי, הרגשי, החלש והרך שבה, תעורר ותחזק את גבריותו, בטחונו, כישוריו ויכולתו של בן זוגה להעניק לה יחס, כבוד והערכה רבה ויטיב לעשות זאת כמיטב יכולתו.
יתכן שבעבר נפגעת מיחסו המזולזל וחוסר תמיכתו, בעיקר בזמנים שהיית זקוקה לו ביותר, אולם וודאי שהיה לך חלק בזה.
איני אומר-
שאת האשמה היחידה לכישלון מערכת היחסים, גם בן זוגך צריך וחייב לעשות שינויים עבורך, אבל זה לא תפקידך.
אם תקבלי אחריות על  חלקך היחסי ותורידי את הפחדים והסיבות שמנינו שמקורם בכח המדמה ואת מדות האגו והניצחון, יהיה לך קל יותר להשפיע עליו שינוים ותזכי לאושר שאת מצפה וראויה לו וודאי, כי אין דרך אחרת ובהבטחה. יתרה מכך-
גברים בטבעם משפיעים ומרצים באופן גשמי וחיצוני.
לעומת זאת-
נשים זקוקות ליחס, הערכה, הבנה, הזדהות ותמיכה רגשית.
מובן-
שגם הצד הגשמי הוא חלק חשוב במערכת היחסים, אולם כאשר חסרים לה את היחס והערכה הראויה, כל זה אינו שווה לה.
עיקר-
הבעיה מתחילה כאשר הגבר משפיע ומרצה באופן גשמי כי כך הוא בנוי והאשה מזלזלת, אינה מעריכה ודוחה אותו מפאת שאינה מקבלת את התמיכה הרגשית שהיא זקוקה לה יותר מכל. הבעל נפגע עד עומק נשמתו ומחזיר לה באותה מדה.
הוא טוען כלפיה- "כפוית טובה" והיא טוענת כלפיו-"אנוכי וחסר לב".
עקב כך הוא מחליט שגם את החלק הגשמי שהעניק עד כה להפסיק לתת והאשה מחליטה להעניש אותו ע"י חוסר תפקוד בכל ענייני הבית ובעניינים של בינו ובינה ומכאן ועד שהבית עולה על שרטון הדרך קצרה כידוע.
להלן ניתן מספר דוגמאות של תלונות הנשים על חוסר תמיכה, יחס וכ'ו, ותגובת הגברים בהתאם לפירוש המילולי ובהעדר חסרון הבנת מסרי הלב.
האשה אומרת-
"אנחנו אף פעם לא יוצאים".
הגבר מפרש-
"אתה אכזבה אחת גדולה".
מסרי הלב-
"נורא מתחשק לי שנהיה ביחד".
האשה אומרת-"כולם מתעלמים ממני". הגבר מפרש-"אתה כל כך אנוכי שאתה אוהב רק את עצמך".
מסרי הלב-
"אני חוששת שיש לך דבר יותר חשוב ממני, ספר לי כמה אני חשובה לך".
האשה אומרת-"אני לא מסוגלת לעשות כלום". הגבר מפרש-"אני עושה הכל אתה לא עושה מאומה, אתה פשוט בטלן וכישלון גדול".
מסרי הלב-
"אני זקוקה לתמיכה ועידוד, תחזיר לי אמון שאני עושה עבודה טובה וראויה להערכה מרובה מצדך".
האשה אומרת-"אני רוצה לשכוח מהכול ולפרק את הקשר". הגבר מפרש-"אני סובלת ממך, אתה איום ונורא, אין לך תקנה, רוצה בן זוג אחר שיעשה אותי מאושרת".
מסרי הלב-
"אין לך מושג עד כמה אני זקוקה לך, זקוקה לשמוע שאתה אוהב אותי ולא מוכן לוותר עלי בעד שום הון שבעולם".
האשה אומרת-"הבית הזה מבולגן תמיד". הגבר מפרש-אני לא מצליחה לסדר ולנקות את הבית בגללך, אתה עצלן, רשלן, בטלן ואיני מוכנה לחיות עוד יום אחד במחיצתך, אם לא תשתנה ותתחיל לעזור, אזי תסתלק מהחיים שלי".
מסרי הלב-
"היום אני מעט עייפה, זקוקה למנוחה ואין לי כח לסדר, אני מקווה שתבין אותי, לא תעיר לי ואשמח אם תוכל לעזור".
האשה אומרת-"אף אחד לא מקשיב לי". הגבר מפרש-"אתה לעולם לא מקשיב לי, אנוכי, לא אכפתי, אני לא מעניינת אותך כלל ואתה האכזבה הגדולה שלי".
מסרי הלב-
"אני חוששת שאני משעממת אותך, שאתה לא מוצא בי עניין, אולי תתמוך בי היום יותר מהרגיל ותתעניין בי ע"י שאלות-"איך עבר עלי היום"?"איך את מרגישה"?"את חסרה לי, התגעגעתי אלייך וכ'ו".
האשה אומרת-"שום דבר לא מסתדר לי היום". הגבר מפרש-"אני לא בוטחת בך, הכל בגללך, אלמלא שמעתי לך לא הייתי מסובכת עד כה, הרסת לי הכל, גבר אחר היה הרבה יותר מתחשב ומבין וכ'ו".
מסרי הלב-
"אני זקוקה לעידוד, מילה טובה, אני מודה לאלוקים שיש לי אותך, לחלוק את רגשותיי, לקבל תמיכה ,הבנה, הזדהות וכ'ו, אולי תתן לי עידוד ותגיד לי שאני אשה מוצלחת, טובה ועושה הכל לשביעות רצונך, כי זה מה שיגורם לי להרגיש טוב ומאושרת".
האשה אומרת-"אתה כבר לא אוהב אותי". הגבר מפרש-"הקדשתי למענך את מיטב שנותיי, לא החזרת לי תמורה  מאומה, ניצלת אותי, אתה אנוכי וקר, כל מה שאתה עושה זה בשבילך, אתה אוהב רק את עצמך, אנוכי, אני טפשה שהתאהבתי בך והטעות הגדולה שלי זה ביום שהכרתי אותך".
מסרי הלב-
"אני יודעת שאתה כן אוהב אותי, אני חוששת שעשיתי דבר שדחה אותי מעליך, אתה עושה המון למעני ומוכן למסור נפש בעבורי, אני חסרת בטחון וזקוקה שתאמר לי עד כמה אתה אוהב אותי ומוכן לעשות הכל בעבורי, תגיד לי את שלוש מלות הקסם, אני אוהב אותך, כי זה מה שבעצם יעשה אותי מאושרת, אבל תאמר מהאמת, מתוך הלב".
האשה אומרת-"אנחנו תמיד לחוצים בזמן וממהרים". הגבר מפרש-"אתה חסר אחריות, אני לא מאושרת בחברתך, לא בא לי לצאת אתך, אתה תמיד הורס לי הכל.
מסרי הלב-
אני ממהרת, איש אינו אשם בוודאי לא אתה, אתה עושה כמיטב יכולתך ואני מעריכה את מאמציך.
האשה אומרת-"אני רוצה להיות לבד אתך וליהנות בחברתך". הגבר מפרש-"אתה גבר קר ולא מספק, אתה כבר לא מלהיב, אתה כישלון מוחלט, זה לא הגבר מה שהכרתי ובעצם מאז מתמיד אתה כישלון גדול".
מסרי הלב-
"בא ניקח מעט זמן לעצמנו, התגעגעתי אליך, אתה חסר לי, אני נהנית כאשר אני עמך לבד, אולי תחזר אחרי מעט אני זקוקה לך ,לחום אהבה וכ'ו".

להלן מספר תלונות של גברים ותגובת הנשים:

גבר אומר-"תניחי לי".
האשה מפרשת-"לא אכפת לי ממך וממה שעובר עלייך, הבעיה הזאת היא שלך, לא מעניינת אותי ולא חשובה לי כלל, תתמודדי לבד".
מסרי הלב-
"אני מרגיש טוב ויודע להתמודד עם בעיותיי, איני זקוק לעזרתך בשלב זה ואם אזדקק אבקש, רק תרגישי טוב אל תפגעי ממני וכשאצא ממערתי אהיה כולי בעבורך".
גבר אומר-
"שום דבר לא מטריד אותי".
האשה מפרשת-
"אני לא יכול להתמודד לבד, אני זקוק לך, שתשאלי ותתענייני בי ותנסי לעזור לי ,אל תניחי אותי לבד".
מסרי הלב-
"בבקשה אל תשאלי אותי שאלות מציקות, אל תלחיצי אותי, פשוט תניחי לי לנפשי ,תסמכי עליי ותתני בי אמון שאסתדר לבד בלי עצות, פשוט תני לי את הזמן הנדרש, אם אצטרך את עזרתך אבקש".
הגבר אומר-
"הכל בסדר תרדי ממני".
האשה מפרשת-
"את האשמה המרכזית במצבי, אני סובל ממך, נמאס לי ממך ותפסיקי להציק לי".
מסרי הלב-
"אני אוהב אותך, את הכל בעבורי, אני לא שווה בלעדייך, אני לא מאשים אותך בבעייתי, אתמודד לבד, תני לי זמן אויר, אל תלחיצי אותי ואל תדוני ותשפטי אותי, חשוב לי שתתני בי אמון ותסמכי עליי".
מכאן מובן-
חשיבות ומעלת כוונת הדברים ואיך בנקל ניתן לפרשם בצורה מוטעית בחסרון הבנת מסרי הלב, עוד נרחיב בדוגמאות והמחשות בס"ד. 
שלום בית
מהדורה חמישית:

       תקשורת, גברים בורחים למערותיהם

       ונשים צוללות במעיינותיהן:

קיימת טעות נפוצה בקרב נשים וגברים כאחד.
בדרך כלל נשים נותנות הערכה לגברים על תוצאות טובות ולא על מאמץ, מאחר והרגשתן משתפרת כאשר הגברים מוצלחים ומביאים  תוצאות טובות, מקסימליות.
אולם כאשר גבר מקבל  יחס והערכה רק כאשר הוא מפרנס מצליח, או רק כאשר מביא תוצאות טובות בתחום העסקים, לימודים או בכל תחום אחר ולא על עצם מאמציו, רוחו נשברת בקרבו, מאבד כל טעם להתאמץ במערכת היחסים ואינו מוצא שום חשק להמשיך.
לעומת זאת-
גברים נותנים הערכה לנשים רק אם הן תורמות מעבר לרגיל או עושות דבר מיוחד, ועל מה שהן רגילות ועושות במשך השיגרה היומית, אינן מקבלות שום הערכה ויחס מיוחד, כי זה מתפרש לגברים כמובן מאליו.
כאשר האשה אינה מקבלת הערכה ויחס מיוחד על מה שעושה ממילא, היא נהפכת "לנותנת כפייתית", נפשה דועכת ונשברת בקרבה ומאבדת כל טעם וחשק להמשיך במערכת היחסים.
נקדים:
התפיסה הגברית היא-
"מנצחים מול מפסידים".
רואים זאת בהתמודדות בין אומות העולם וכן בתחום העסקים, הספורט ועוד, ובעוונותינו זה חדר גם במחנות התורה. לנוסחה משובשת זו אנו עדים כיום להיסחפות מורחבת גם בחוג הנשים.
תופעה זו של "מנצחים מול מפסידים" תפסה תאוצה, כח ומקום מכובד בחיינו, מחורבן בית שני ועד היום, וזו הגדרה של-"שנאת חינם".
גישה זו של מנצחים מול מפסידים הופכת להרסנית וגובה מחיר יקר וקורבנות כבדים, בעיקר במערכת היחסים הזוגית ובתי הדין לענייני גירושין יעידו על כך. אם כל אחד מעוניין רק לספק את צרכיו ותאבותיו על חשבון בן זוגו, מובטח להם אומללות, ייסורים, צער, כאב, תרעומות, עימותים וריבים בלי סוף.
הסוד-
לעניין כינון מערכת יחסים זוגית מוצלחת, טמון בכך ששני בני הזוג יהיו "מנצחים", אולם כל אחד בתחום העיקרי שלו ובתפקיד המיוחד שנועד לו. הפכים נמשכים זה לזו, כלומר-גברים ונשים [נורמטיביים] נמשכים זה לזו מפאת ההבדלים, הניגודים וההפכים הטבעיים שקיימים בהם.
גברים נמשכים באופן טבעי ומסתורי לנשים מפאת אופיין החלש, הרכות והעדינות המיוחדת שנחנו בהן. לכן הגברים חשים רצון תת-הכרתי עז להעניק לנשים, מאחר והן חלשות לעומתם.
לעומת זאת-
נשים נמשכות בטבען לגברים מפאת חוסנם, כוחם ושיש מי שידאג להן. כוחה של האשה כלפי הגבר, שיודעת לשדר לו ואפילו בשפה בלתי מדוברת-"אני זקוקה לך".
הזמנה בלתי מילולית זו, היא שהניעה למעשה את הגבר ועזרה לו להתגבר על פחדיו וחוסר ביטחונו, להיכנס לקשר רציני מחייב עם בת זוגו.
נשים ניחנו בכישרון מיוחד כיצד להעביר מסר חשוב זה, עוד בראשיתה של מערכת היחסים ואפילו לא באופן מילולי. היא שולחת לו מבט האומר-"אתה האיש שעשוי לעשות אותי המאושרת עלי אדמה".
בדרך רמז חשוב ויקר זה, היא יוזמת בעצם את ראשית התרקמות הקשר. מסר זה מעלה את בטחונו מוציאו מדיכאונו ומעוררו לחיים,ובעיקר להתחיל בקשר רציני, כדי להעניק לבת זוגו את כל אושרה שלמעשה זה אושרו שלו.
"השראה זו"-
נותנת כוחות ותעצומות רבות לגבר להתגבר על פחדיו, על מנת להשקיע את כל כולו במערכת היחסים ולעשות כל שביכולתו להפוך את בת זוגו למאושרת עלי אדמה.
אולם לרוע מזלו, כשהוא נכנס למערכת יחסים מחייבת והבעיות מתחילות לצוף, האשה שוכחת להמשיך להעביר לו מסר יקר וחשוב זה.
עומק העניין-
בתחילת הקשר המסר היה תת-הכרתי, לכן האשה אינה מודעת לעוצמתו שעדיין טמון בכוחו לחולל נפלאות בגבר.
היא גם אינה מודעת שמסר זה רצוי, נחוץ, חשוב, יקר וחובה עבור הגבר לאחר הנישואין יותר מלפני, מפני שאהבתה האמיתית נמדדת כלפיו במסר זה. לכן בתמימותה אינה טורחת לשדר לו עוד מסר חשוב ויקר זה וחבל, וזה סוד יקר!!
לעומת זאת, כוחו של הגבר כלפי האשה מתבטא,בהעברת המסר הערכי והיקר של-"הרגשת חשיבות", שהיא לפני הכל ומעל הכל.
הצורך שלה לחוש במקום הראשון עבור הבעל,הוא בנפשה ולא בבחירתה, כי כך היא  נוצרה מראשיתה. בתחילת הקשר הגבר ידע כיצד  להעביר לה בחוכמה מסר יקר זה, וזו הסיבה שהתרצתה להיות שותפתו לחיים, להתמסר אליו בשלימות ולחלוק עמו את הכל. אולם-
חבל שלאחר הנישואין שכח הגבר להעביר לה מסר יקר וחשוב זה, מפאת חוסר מודעתו לעוצמתו של מסר זה.אמנם חובת האיש "לאהוב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו",כדברי רבינו הרמב"ם בהלכות אישות טו', אולם כיצד ניתן להניע את האיש למטרה חלומית ונשגבה זו של כל אשה?
הסוד-
הוא תלוי בגישה ובהעברת המסר של האשה לאיש שהיא-"זקוקה לו ותלויה בו בלי רצון לשנותו".
כאשר האשה משכילה להעביר מסר יקר וחשוב זה באופן הנכון, לפתע פתאום משתחרר האיש מכבלי שלשלות האנוכיות שלו ומוכן לדאוג ולהעניק לה באותה מידה שהוא דואג לעצמו ואף יותר, כדברי רבינו הרמב"ם.
פשוט מתעורר בו רצון עז, שהופך את מטרתו להעניק לבת זוגו כל מחסורה מבחינה גשמית וריגשית ולהופכה למאושרת בכל תבל עולם.
מאחר שמניע אותו כעת כח פנימי, לחוות בדיוק את הרגשת הסיפוק והשמחה של בת זוגו כמו שלו.

את ניסיונותיו ומאבקיו הוא נושא בקלות,מאחר והרגשה זו מעניקה לו את הסיבולת והכוחות להתמודד ולקבל כל ניסיון, קושי ואכזבה, כי כעת ממריצה אותו מטרה נשגבה מכל עניין והיא, להעניק ולגרום לה את האושר הגדול לרעייתו, שלמעשה זה אושרו שלו.

כאשר ניתנת לגבר הזדמנות להוכיח את יכולתו להעניק לאחרים ובפרט לבת זוגו, מתעוררים ומתחדשים בו כלים ויכולות חדשים, להעניק לה את המיטב ולעשות הכל למענה יותר מאשר לעצמו.

אולם כאשר הוא חש מואשם, דחוי ולא מוצלח, באופן מידי הוא שב ונסוג לדעותיו הרעות ולמנהגיו האנוכיים הישנים וחבל. כל גבר בנעוריו הסתפק  בטיפול עצמי בלבד, וככל שהתבגר לא מצא נחת רוח  בסיפוק עצמי זה, כי הוא בנוי בצורה אחרת, להעניק ולהשפיע.
לכן ככל שהעניק לעצמו נעשה דיכאוני יותר, משועמם, חסר אונים ואינו מבין את פשר הדבר.

כאשר זכה  לאשה חכמה, שיודעת את סוד נפש האיש והעניקה לו צורך נפשי זה שהיא-"תלויה בו וזקוקה לו" יותר מכל, באופן פתאומי קם לתחייה,יוצא מדיכאונו וזוכה  לחיים חדשים, וזה "סוד יקר" בהבנת הנעת נפש האיש, ואשרי הזוכה.
אמנם-
גם האיש בטבעו זקוק ליחס והערכה, אולם הכח המניע שהופך אותו לאדם שמח, חזק ומאושר, הוא צורך הנפשי שלו להעניק לבת זוגו את כל צורכה. אולם כח זה תלוי בעוצמת העברת המסר שהיא "זקוקה לו יותר מכל".
יתרה מכך,גברים משקיעים בחוץ יותר מאשר בבית, מפאת שאת המסר החשוב שמניע גבר-"שזקוקים לו ואוהבים אותו כמו שהוא", הוא זוכה לקבל דווקא בחוץ. בעיקר אם חטף מבת זוגו תלונות,ביקורות,דחיות,תרעומות ואשמות. לכן על מנת להוכיח את מסוגלותו כדי להרים את דימויו ובטחונו העצמי, הוא מעדיף לברוח להוריו, חבריו, אוהביו, עיסוקיו לימודו וכ'ו, כדי להפגין את כוחו ועוצמתו לאלו שמעריכים ומעריצים אותו "כמו שהוא".
במידה ולא ימצא,הוא עשוי לפול לכל מיני התמכרויות,כדי לברוח ממרירותו, דיכאונו וסבלו.

צורך נפשי זה להרגיש "מוערך ושזקוקים לך", מצוי גם אצל מרצים, רבנים וצדיקים גדולים, כל שכן בפשוטי העם. רואים זאת בחוש בתלמידי חכמים גדולים שמשקיעים את כל כוחם, מרצם ומאמצם בחוץ,ביחס לנתינה בבית ששואפת לאפס.
אמנם איני עושה הכללה, אבל כך הם פני הדברים כידוע ולא חידשתי דבר.
כשהאישה אינה מודעת"לסוד הנעת נפש האיש",וגישתה כלפיו היא כעסנית ותובענית, בתמימותה גורמת לו לברוח מהבית,להמציא אמתלות ותירוצים כדי להיות כמה שפחות במחיצתה על מנת לא להיתקל בה וחבל.
תחושת התענוג והסיפוק הרב ביותר אצל גברים היא-הנתינה וההענקה.
לכן רוב הגברים רוצים וכמהים לתת ולהשפיע,כי זה מקור חשוב עבורם לתחושת מילוי סיפוק העצמי. כאשר מערכת היחסים קורסת, חלה ירידה משמעותית באכפתיות כלפי עצמם וכלפי היקרים להם ואפילו לילדיהם.
נהפכים לדיכאוניים בורחים למערתם ואין להם מושג מדוע הם עצובים, מדוכים ואין להם חשק לעשות דבר. לתחושה דיכאונית זו הגיעו מפאת שאין מי שזקוק להם, והרגשה זו עבורם זה-"מוות איטי".
כאשר האיש חש שאינו מהווה גורם חשוב ומשמעותי כלפי רעייתו וילדיו,הוא אינו מסוגל

לחוש אכפתיות ביחס לחייו וביחס לחיי כל אדם אחר. כדי שתחזור לו שוב ההנעה הנפשית ויתחיל לפעול מחדש, יש לו צורך עמוק לחוש שמעריכים אותו ומקבלים אותו כמו שהוא, בוטחים בו וזקוקים לו ובעיקר בבית.
לעומת זאת-
נשים מרגישות טוב, כאשר מקבלות אוזן קשבת, הזדהות והבנה בכאבן בלי עצות ופתרונות. כאשר האשה נסערת ומותשת, היא זקוקה להוציא את רגשותיה ותסכוליה על מנת להשתחרר מהם, ובאותם זמנים היא צריכה לחוש נאהבת ומוערכת מתמיד. הבנה, תמיכה והכרה ברגשותיה, תורמים לה להיפתח, להירגע ולהשתחרר ממצוקתה.

מאחר שגברים שונים מנשים, הם סבורים שעדיף להניח להן להתמודד ולפתור את בעיותיהן לבדן כפי שהם רגילים לעשות זאת. אין להם מושג עד כמה חשוב לאשה הקירבה, הבנה והשיתוף בחוויותיה בעתות הללו, יותר מכל עצה או  פתרון אחר, ורק ע"י שיתוף בחוויותיה היא תהיה מסוגלת להשתחרר ולחוש נאהבת ושכל צרכיה ייענו.
נטייתה הכפייתית להעניק פוחתת, ומבינה שאין היא חייבת לעבוד קשה על מנת לזכות ליחס והערכה,מפני שהיא חשה ראויה לכך. רוב הנשים הן נותנות כפייתיות:
א. למצוא חן בעיני הבעל.
 ב.לקבל הערכה מרובה.
 ג. נדמה להן שאין הן ראויות להערכה ללא נתינה כפייתית, בעיקר נשים שעברו נטישה או חינוך כפייתי בילדותן, לכן הן כורעות תחת משא ההקרבה ובסוף נזקקות לתרופות, טיפול ריגשי והעצמה, אחרת, הן נהפכות לאפתיות כלפי עצמן ואחרים, ובמצב הגרוע לטיפולים נפשיים.
בתחילת הנישואין האשה מגלה נכונות רבה להקריב מעצמה על מנת לרצות את בן זוגה כי כך היא חונכה בנעוריה.
לעומת זאת-
האיש בנעוריו היה שקוע בעצמו ומטבע הדברים אינו מודע לצורכי בת זוגו. כעבור שנים מהנישואין, עשויה האשה להתעורר מהקרבה המרובה לבן זוגה, והגבר לומד שראוי לוותר יותר מעצמו למען האשה.

עיקר השינוי שחל בהם, זו המודעות החדשה שיכולים להצליח להגיע ליעדם ללא אותן טעויות.
האשה לומדת לקבל את מבוקשה ע"י הצבת גבולות לנתינתה בלי להאשים את בן זוגה על אומללותה והאי צדק שנגרם לה, כי חלק גדול מהבעיה נגרמה עקב נתינתה הכפייתית שאינה קשורה לבן זוגה, והאיש לומד להגדיל את נתינתו למען אשתו,
הנושא עמוק עוד נרחיב בס"ד.

מהדורה שישית
בשלום בית:

תקשורת!הצורך הגדול ביותר של האיש לראות את אשתו שמחה, מסופקת ומאושרת. מילוי סיפוקה, למעשה הוא מילוי סיפוקו ואושרו.
הזמן הראוי לספק לה את הצרכים הללו הם- כאשר האשה מתלוננת/ מבקרת/ מעירה/ כועסת ומקטרת על כל מיני קשיים, משדרת מצוקה/ מתח/ לחץ/ מאוכזבת/ מדוכדכת ומתוסכלת, אל תילחץ, אל תיפגע ואל תרגיש מואשם ותשתדל לא להסתגר במערתך, מאחר שכעת היא זקוקה לתמיכתך יותר מתמיד ובדרך זו היא משתפת אותך במצוקותיה ותסכוליה.
זה הוא אופייה, וע"י ההקשבה וההכלה שלך היא מתרווחת ומשתחררת.
לפיכך הקשב לה, תתעניין, תשתתף ותזדהה בכאבה. אל תחשוש להעצים את כאבה וסבלה ע"י הקשבה מלאה והשמעת קולות כמו-פשש, צצצ, ויויוי ותנועת ראש לצדדים, כי זה מה שמרגיע אותה וכך היא משתחררת ומרגישה שאתה מבין לליבה, למצוקותיה ומחובר אליה. רק תשתדל לתת לה תמיכה ריגשית אמיתית, וככל שהיא תרגיש שאתה מבין לליבה, כך זה ישחרר אותה יותר ותחוש שאתה אוהב וכואב אותה באמת.
זהירות-
אל תעוץ לה עצות ואל תתן לה פתרונות, אל תמתח עליה ביקורת או אשמות, כרגע זה מיותר וזה לא הזמן, מפני שכעת היא זקוקה לאהבה ללא תנאים, אחרת היא תפרש אותך שאתה מתנשא מעליה ולא מבין לליבה והתגובה תהיה בהתאם.
הוצאת תסכוליה הם לא בהכרח קשורים אליך,אלא אם יש זלזול, חוסר הקשבה והערכה או התעלמות מצידך למצבה.
בכל מקרה אל תיבהל להשיב, אל תפגע, אל תחסם ואל תנוס למערתך, כי זה לא הזמן. פשוט בדרך זו היא פורקת מצוקות ותסכולים, וכעת היא זקוקה למאזין תומך, מבין ומכיל. באמצעות הקשבתך תחסוך לך עוגמת נפש, כספים, מגשרים ויועצים למיניהם, כי אתה ורק אתה, יכול להפוך אותה לאשה רגועה, שמחה ומאוזנת, בעיקר באמצעות האזנתך.
יתרה מזו-
גם אם היא מציינת שכל בעיותיה ותסכוליה בגללך ומאשימה אותך, אל תתרגש ואל תיפגע, כי בדרך זו כל אשה נרגעת. יתכן שיש לך חלק תורם במצבה, אולם דרכה להעצים כל דבר, לכן תתאזר בסבלנות, תן לה את הזמן הנדרש על מנת שתחוש שאתה מבין לליבה ולמצוקתה. זמן זה הוא משתנה מאשה לאשה וממקרה אחד למשנהו ואין לעשות השוואות.
מצד שני-
הצורך הגדול של האשה הוא- להראות לבעלה עד כמה שהיא מסכנה, סובלת וקשה לה. לפיכך, כאשר את מתלוננת/מבקרת/ כועסת/ לחוצה ומלחיצה, זכרי שבן זוגך   נלחץ, נכנס למגננה ואינו מצליח  להתחבר אלייך, מאחר והוא חש מואשם ומותקף, וזו הסיבה שהוא נס למערתו.
אגב, כאשר שואלים אותי לפני שידוך על מה צריך להתמקד, לנשים אני מציע- לבדוק אם הגבר מעניק להן תחושת בטחון אמיתית או שהוא מנסה להרשים אותן, ולגברים אני מציע- לבדוק אם האשה שמחה או ממורמרת, כי כיום בעוונות הרבים רוב הנשים ממורמרות, וגילוי זה יוצא זמן קצר לאחר הנישואין.
הצעתי-לפני שאת שופכת עליו את קשייך ותסכולייך,תודיעי לו מראש שאלו  קשיים ולחצים שאת עוברת עם עצמך וחשוב לך הקשבתו, הכלתו והבנתו. תשתדלי לא לאשים אותו,כי זה יגרום לו להיחסם ולהיכנס למערתו לזמן ממושך עד המפגש הבא. בפרט כאשר את מאשימה אותו, תאמרי לו שחשוב לך האזנתו והבנתו, ואלו הוצאת תסכולים ומצוקות שבנוכחותו את מרגישה בטוחה ומשוחררת להוציאם.
חשוב שמידי פעם תעשי הפסקה ברצף דיבורך,תודי לו על סבלנותו ותביעי את הערכתך על הקשבתו ותאמרי לו שזה עוזר לך,משחרר אותך ועושה לך טוב,משום שרוב הגברים סתומים בנקודה זו ואינם מבינים את מעלת ההקשבה.
רק ע"י הערכתך ועידודך הוא יתחיל לקלוט ולהבין את מצבך ויעניק לך את התמיכה הראויה לך וודאי.
אל תחששי להרבות בעידוד ופירגון, עד שתהפכי אותו למאזין קבוע, מבין ומכיל יותר מכל יועץ אחר, ותחסכי לך ולבן זוגך המון צער, כאב עוגמת נפש, מגשרים, יועצים והמון הוצאות מיותרות. תשתדלי למעט בביקורות, הערות, האשמות ותלונות ואל תהססי לעודד ולפרגן לו שטוב לך במחיצתו. בעיקר כאשר הוא נותן לך אוזן קשבת, כי רצונו האמיתי לחוש שאת צריכה אותו וזקוקה לו, כפי שהטבת לעשות זאת בפגישות, בחיזורים ובימים הראשונים של הנישואין. כי בעצם זה מה שמחזק את בטחונו והופך אותו לגבר מעניק ומשפיע, ויהפוך אותך לאשה המאושרת עלי אדמה.
מפני שזו היא שמחתו ושאיפתו העיקרית מאותו יום ששידרת לו במבט בלבד ללא דיבור,את החולשה, העדינות והנשיות המיוחדת שבך, ולזה הוא מתחבר במיוחד, והופך אותו לבעל בטחון ומוטיבציה להעניק לך את המיטב הראוי לך וודאי!!
כמו כן-
תשתדלי לא לשפוך עליו בבת אחת את כל קשייך ותסכולייך [בעיית הנשים], על מנת שיהיה לו נעים לשמוע אותך, להבין ולהזדהות בכאבך. אחרת, הוא יחוש מותקף ומואשם וימהר לתת לך עצות ופתרונות כדי להיפטר מהסיוט הזה, בלי שיבין אותך וירד לסוף דעתך ובפעם הבאה הוא ימציא תירוצים וסיבות רק כדי לא להיות בקרבתך,[בעיית הגברים].
לסיכום:
תתחברו ותלמדו היטב זה את זו ותעניקו את הצורך הנפשי שכל אחד זקוק לו במיוחד, ולא את מה שאתם חושבים או רוצים לתת, ובכך תמנעו פגיעות, אכזבות, ריבים ומחלוקות. כי שימת לב נכונה למילוי הצורך הנפשי של בן/ת הזוג, מונעת אין סוף פגיעות, כעסים ואכזבות!!
לדוגמא-
כאשר האשה נלחצת ושוטחת טענות ומצוקות שונות, הבעל מתמלא ברגשות אשם, חש מותקף ומגיב בהתאם למצב רוחו. האשה נפגעת כי חשה לא מובנת ולא מוערכת, שני הצדדים מתקיפים נפגעים ופוגעים.
נקדים-
קיים צורך נפשי נוסף לאשה,לחוש שבן זוגה אוהב ומעריץ אותה מכל,והיא זקוקה לשמוע זאת על תקן יומי קבוע. גברים אינם מודעים לצורך עמוק זה, והכי מתסכל אותם,כאשר האשה שואלת-"האם אתה אוהב אותי". לשאול גבר על רגשותיו, זה כמו לשאול אשה על משקלה או על הפצע שיצא לה בפנים.במצב הטוב זה מביך ובגרוע זה מבייש מאוד. [אין ראייה מתקופת החיזורים].
שאלתי גבר- "מדוע אתה לא אומר לרעייתך שאתה אוהב אותה"? ענה- "אמרתי לה בחופה אם יהיה שינוי אודיע לה". זה נשמע מצחיק, אולם כך הגברים מגיבים, משום שאינם מבינים את עוצמת הסיפוק וההנאה שניתן להעביר לאשה ע"י משפטים של רגש, או שחושבים שערכם ירד אם יבטאו מילות רגש.
מעבר לכך שאשה זקוקה לביטחון כלכלי ולחוש רגועה ובטוחה עם בן זוגה,אולם מה שמרגש אותה בעיקר זה-התעניינות,חיזורים והבעת רגש באמצעות מילים.לעומת זאת,התעלמות של האיש מהאשה, בעבורה זהו עונש קשה יותר מגיהנום. לכן גברים נמצאים במבחן אהבה תמידי מצד האשה,והמודד הוא- כמה משפטי רגש ואהבה מעניק לה בן זוגה.
ע"פ הקדמה יקרה זו מובן-
שבכל עת שהאשה תחוש שבן זוגה לא אוהב אותה או לא נותן לה את החיזור שהיא רגילה בו, היא נכנסת ללחץ, אי שקט ולמתח פנימי, ומתעורר בה רצון חזק להציק ולשלוט. הסימפטומים- מתלוננת/ מקטרת/ כועסת/ צועקת/ שוברת ומאבדת איזון בעצמה.כאשר הוא לא מבין את כאבה, ואינו מתעורר להעניק לה את היחס הראוי, היא עשויה להביע את מצוקתה באופן שנראית לו בלתי הגיונית, ועלולה להצטייר בעיניו כאשה קשה, רעה וחולת נפש, בו בזמן שהיא בעצם נאבקת על חייה ממש.
במידה והיא חשה שאיבדה את מקומה הראשון בעיני בעלה, היא עשויה להלביש את תסכולה וכאבה בענייני הבית. לתבוע ממנו לבוא מוקדם כדי לעזור בסידור הבית והילדים, כאשר היא בעצם משוועת ליחס וצומי.
הבעל לתומו מגיע מוקדם מהרגיל, עוזר לה בענייני הבית, ומגלה שהיא עדיין אינה רגועה, מקטרת וכועסת, ואינו מבין שכל תסכולה בעצם, על חוסר יחס כאמור. הוא מפרשה לאשה תובענית וכעסנית, מאחר שעשה את כל מטלותיו והיא עדיין לא רגועה, והיא כועסת עליו מפני שלא מבינה ואינו מצליח לגעת בעיקר כאבה- שהיא אינה אהובה ומחוזרת  כבעבר.
אולם גבר בטבעו פחדן וחסר בטחון להיכנס להתחייבות ובעיקר למערכת נישואין מחייבת. רוב הגברים מעדיפים להשקיע בלימודים, תארים,עסקים וכ'ו,כדי לבוא לנישואין עם מעמד,כח ועוצמה ביחס לאשה. זו אחת הסיבות שגבר מעקב את נושא השידוכים. מה בכל זאת מניע גבר להיכנס לנישואין?
סוד העניין:
הבורא יתברך הטביע באשה תכונות מיוחדות של קסם, עדינות וחולשה. מסרים אלו שידרה לו כבר בתחילת ההכרות ובעקבות כך השתכנע להיכנס למערכת כה מחייבת עבורו. מאחר ורמזה לו שהוא הגבר היחידי שעשוי להפוך אותה לאשה המאושרת עלי אדמה. די במסר כזה באמצעות מבט רך ואוהב, ע"י גלגול עיניים בלבד, להעלות לו את בטחונו ולשכנעו להיכנס למסגרת כה מפחידה ומחייבת עבורו.
אולם מאחר והאשה אינה מודעת לתכונות פלא הללו שזכתה להן, ולהשפעתם על בן זוגה,זמן קצר לאחר שנישאים וצפים הבעיות,האשה אינה טורחת להעביר לו את המסר האהוב והיקר לו מכל, שהוא הגבר המוצלח,המיוחד והמוכשר ביותר עבורה. מסר זה יקר וחשוב לו כעת יותר מכל זמן אחר, ובעבורו זה מבחן האהבה האמיתי שלה מאז החיזורים הראשונים. חבל שנעדר ממנו מסר כה חשוב שמחזק את בטחונו וגבריותו, ומספק לו עוצמה ומוטיבציה להעניק לאשה את כל צורכה באהבה ובשמחה.
העצה לאשה-
להזכיר לבעל ובעיקר לעצמה, את אותם סיבות שבגינם נישאה לו, כי סביר להניח שהוא לא השתנה מכפי שהיה, ולומר לו בפה מלא-"אני זקוקה לך", "אני אוהבת אותך", "אתה הגבר המוכשר שלי", "אתה הגבר המוצלח בעיני וכ'ו". משפטים אלו יעשו לו תחיית המתים ויתנו לו את האומץ לצאת ממערתו, על מנת להוכיח לכולם ובעיקר לרעייתו, שהוא אכן ראוי לכל השבחים והתארים הללו, עם התמדה ותפילה זוכים
וזה סוד יקר!
עצתי לגבר, להשכיל ולדעת- כאשר האשה מתלוננת, כועסת ואינה רגועה ובעיקר בעניינים פעוטים ועושה מזה עניין של ממש, יבין שמתחת לתלונות מסתתרים כאבים, סבל, יסורין ורגשות כאובים על כך שאינו מחזר, מחמיא ומפרגן לה כראוי. מפאת שקיים באשה פחד תת הכרתי להגדיר את כאבה האמיתי ולומר במפורש, שמה שירצה אותה באמת זה לקבל הערכה, חיזורים ואהבה כבעבר, משום שלא להיראות חלשה לעומתו, כדי שלא יפגע בה וישתמש בחולשתה נגדה.
זו הסיבה שקשה לאשה לשדר חולשה, בפרט אם הוא פגע בה בעבר והשתמש בזה נגדה,[כגון זה יש לבנות אמון חדש].מכאן מובן מדוע האשה מלבישה את תסכולה וכאבה בעניינים שלא קשורים לסבלה.
חובת הגבר להבין את המסר שמסתתר מתחת לתלונות, ולא להתייחס אליהן באופן חיצוני.כאשר האשה לא רגועה ומתלוננת על דברים קטנים שנראים לבעל שטותיים, אני  בודק את מצות שלום הבית ומגלה שאינה מרוצה ומפויסת, ומלבישה את כאבה בעניינים חיצוניים, חומר למחשבה,
שבת שלום ומבורך.



מהדורה שביעית
בשלום בית:

תקשורת-
החלום הגדול ביותר של האיש לראות את אשתו שמחה, מסופקת ומאושרת. מילוי סיפוקה למעשה הוא מילוי סיפוקו ואושרו. הזמן הראוי לספק לה את הצרכים הללו, בעתות שהיא מתלוננת, כועסת ומקטרת על כל מיני קשיים.
לכן אל תיפגע, אל תרגיש מואשם ואל תסתגר במערתך, מאחר שכעת היא זקוקה לתמיכתך יותר מתמיד, כי בדרך זו היא משתפת אותך במצוקותיה ותסכוליה.
נכון שזה לא נעים, אולם זה הוא אופייה ובאמצעות הקשבתך וההכלה שלך היא תירגע ותשתחרר.
העצה- הקשב לה, תתעניין, תשתתף ותזדהה במצבה. אל תחשוש להעצים לה את כאבה ע"י השמעת קולות כמו-פשש, צצצ, ויויוי וכ'ו,  באמצעות תנועת ראש לצדדים,כי זה מה שמרגיע ומשחרר אותה וכך היא תחוש שאתה מבין לליבה ולמצוקותיה. ככל שתתמוך בה,היא תחוש שאתה אוהב אותה באמת.
זהירות-אל תעוץ לה עצות ואל תתן לה פתרונות בטרם ששחררה את כל המטענים שלה, מפני שכעת היא זקוקה לאהבה ללא תנאים. אחרת היא תפרש את חוסר סבלנותך שאינך מבין לליבה ורצונך להתנשא מעליה, ותגובתה תהיה בהתאם למצב רוחה.
יצוין- שהוצאת תסכוליה הם לא בהכרח קשורים אליה,אלא בעיקר על זלזול,חוסר הקשבה והערכה או התעלמות מצידך.
לכן אל תיבהל להשיב, אל תפגע ואל תנוס למערתך כי היא זקוקה לך.פשוט בדרך זו היא פורקת מצוקות וכאבים וכעת היא זקוקה לבעל תומך, מבין ומכיל.
באמצעות הקשבתך תחסוך לך, לרעייתך ולילדך, צער עוגמת נפש, כספים מיותרים, מגשרים ויועצים למיניהם, ותהפוך אותה לאשה רגועה, שמחה ומאושרת.
יתרה מזו- גם אם היא מאשימה אותך במצבה, אל תתרגש ואל תיפגע, כי בדרך זו היא בודקת את הנאמנות שלך כלפיה. יתכן שיש לך חלק תורם במצבה, אולם דרכה להעצים כל דבר, לכן תתאזר בסבלנות, תן לה את הזמן הנדרש על מנת שתחוש שאתה מבין לליבה. זמן זה הוא משתנה מאשה לאשה וממקרה אחד למשנהו ואין לעשות השוואות.
לעומת זאת- הצורך הרב של האשה לקבל יחס של מקום ראשון בעיני בעלה, ולצורך מימוש זה היא מציגה לו עד כמה שהיא מסכנה, סובלת וקשה לה. לכן זכרי כאשר את מתלוננת, כועסת ומשדרת לו מצוקה, בן זוגך נלחץ, נכנס למגננה ואינו מצליח להבין אותך ולהתחבר אלייך כראוי, כי הוא חש מואשם ומותקף, וזו הסיבה שהוא נס למערתו.
אגב- כששואלים אותי לפני שידוך על מה צריך להתמקד? לנשים אני מציע לבדוק אם הגבר מעניק להן תחושת בטחון אמיתית או שהוא מנסה להרשים אותן, ולגברים אני מציע לבדוק אם האשה שמחה או ממורמרת. כי כיום רוב הנשים ממורמרות וגילוי זה יוצא לאחר הנישואין.
נחזור-לפני שאת שופכת עליו את קשייך, תודיעי לו מראש שאלו קשיים ולחצים שאת עוברת עם עצמך וחשוב לך הקשבתו והבנתו בלבד. תשתדלי לא לאשים אותו, כי הוא עשוי להיחסם ולהיתקע במערתו לזמן ארוך ולהצטער על כך שניסה להעניק לך אוזן קשבת. בזמן השיח תעשי מידי פעם הפסקה ותודי לו על הקשבתו, ותאמרי לו שחשוב לך האזנה, הבנה ותמיכה בשלב זה, ואלו הוצאת תסכולים ומצוקות שבנוכחותו חשוב לך להרגיש בטוחה
ומשוחררת להוציאם.
אל תחששי להביע את הערכתך על הקשבתו ותאמרי לו שזה עוזר לך מאוד, משחרר אותך ועושה לך טוב,משום שרוב הגברים חסומים בנקודה זו ואינם מבינים את מעלת ההקשבה.
לי אישית לקח שנים להבין את מעלת ההקשבה, ובמבט לאחור אני יודע שאם הייתי זוכה להבין בתחילת הנישואין,יכולתי לחסוך לעצמי, לבני ביתי ובפרט לרעייתי, המון צער, סבל ויסורים.
לכן רק באמצעות הערכתך ועידודך הוא יתחיל לקלוט ולהבין את מעלת ההקשבה ויעניק לך את התמיכה הראויה לך וודאי.
אולם אל תחששי להרבות בעידוד ופירגון, עד שתהפכי אותו למאזין קבוע, מבין ומכיל יותר מכל יועץ אחר, ותחסכי לך ולבן זוגך המון צער, כאב עוגמת נפש, מגשרים, יועצים והמון
הוצאות מיותרות.
בשלב ראשון תשתדלי למעט בביקורות, האשמות ותלונות, ואל תהססי לעודד ולפרגן לו שטוב ונעים לך במחיצתו על עצם האזנתו. בעיקר כאשר הוא עושה שינוי ותומך בך כראוי, כי רצונו האמיתי לחוש שאת צריכה אותו,זקוקה לו ושהוא מועיל לך, כפי שהטבת לעשות זאת בפגישות ובחיזורים בימים הראשונים של הנישואין.
כי בעצם זה מה שמחזק את בטחונו והופך אותו לגבר מעניק ומשפיע, ויהפוך אותך לאשה המאושרת עלי אדמה. וזו היא למעשה שמחתו ושאיפתו העיקרית מאותו יום ששידרת לו במבט בלבד ללא דיבור- את החולשה, העדינות והנשיות המיוחדת שבך, כי לזה הוא מתחבר במיוחד, והופך אותו לבעל בטחון ומוטיבציה להעניק לך את המיטב הראוי לך וודאי!!
כמו כן- תשתדלי לא לשפוך עליו בבת אחת את כל קשייך ותסכולייך [בעיית הנשים], על מנת שיהיה לו נעים לשמוע אותך, להבין ולהזדהות בכאבך. אחרת, הוא יחוש מותקף ומואשם וימהר לתת לך עצות ופתרונות כדי להיפטר מהסיוט הזה, בלי שיבין אותך וירד לסוף דעתך ובפעם הבאה ימציא תירוצים ושקרים רק כדי לא להיות בקרבתך, [בעיה מצויה].
לסיכום:
תתחברו ותלמדו היטב זה את זו ותעניקו את הצורך הנפשי שכל אחד זקוק לו במיוחד ולא את מה שאתם חושבים או רוצים לתת, ובכך תמנעו פגיעות, אכזבות, ריבים ומחלוקות. כי שימת לב נכונה למילוי הצורך הנפשי של בן/ת הזוג, מונעת אין סוף פגיעות,
כעסים ואכזבות!!
לדוגמא- כאשר האשה נלחצת ושוטחת טענות ומצוקות שונות, הבעל מתמלא ברגשות אשם, חש מותקף ומגיב בהתאם למצב רוחו, האשה נפגעת כי חשה לא מובנת ולא מוערכת, שני הצדדים מתקיפים נפגעים ופוגעים.
יצוין- שקיים צורך נפשי נוסף לאשה, לחוש שבן זוגה אוהב ומעריץ אותה יותר מכל והיא זקוקה לשמוע זאת על תקן יומי קבוע. גברים אינם מודעים לצורך עמוק זה, והכי מתסכל אותם, כאשר האשה שואלת-"האם אתה אוהב אותי", או שמנסה לבדוק
את הרגש שלו.
לשאול גבר על רגשותיו, זה כמו לשאול את האשה על משקלה או על הפצע שיצא לה בפנים. במצב הטוב זה מביך ובגרוע זה מבייש מאוד. שאלתי גבר- "מדוע אתה לא אומר לרעייתך שאתה אוהב אותה"?ענה-"אמרתי לה בחופה אם יהיה שינוי אודיע לה". אולי זה נשמע מצחיק,אולם זו תכונת הגברים, משום שהם שכליים ואינם מבינים את עוצמת הסיפוק וההנאה שניתן להעביר לאשה ע"י משפטים של רגש, או שנדמה להם שהאיש אמור להיות שכלי וגברי.
מעבר לכך שאשה זקוקה לביטחון כלכלי ולחוש רגועה ובטוחה עם בן זוגה, אולם מה שמהנה ומעצים אותה במיוחד-התעניינות, חיזורים והבעת רגש באמצעות מילים.
אבל חוסר יחס והתעלמות של האיש ממנה, זהו עונש קשה יותר מגיהנום. לכן גברים נמצאים במבחן אהבה תמידי עם האשה והמודד הוא- כמה משפטי רגש ואהבה מעניק לה בן זוגה.
בכל עת שהאשה תחוש שבן זוגה לא אוהב אותה או לא נותן לה את החיזור שהיא זקוקה לו, היא מיד תכנס ללחץ, אי שקט ולמתח פנימי, ויתעורר בה רצון חזק להציק ולשלוט.
הסימנים-אינה רגועה, מתלוננת, צועקת ומאבדת שליטה. כאשר הוא לא מבין את כאבה, ואינו מתעורר להעניק לה את היחס הראוי, היא עשויה להביע את מצוקתה באופן שנראית לו בלתי הגיונית, ועלולה להצטייר בעיניו כאשה קשה, רעה וחולת נפש, בו בזמן שהיא בעצם נאבקת על חייה ממש.
במידה והיא חשה שאיבדה את מקומה הראשון בעיני בעלה, היא עשויה להלביש את תסכולה וכאבה בענייני הבית. לתבוע ממנו לבוא מוקדם כדי לעזור בסידור הבית והילדים, כאשר היא בעצם משוועת ליחס וצומי.
הבעל לתומו מגיע מוקדם מהרגיל, עוזר לה בכל העניינים, ומגלה שהיא עדיין אינה רגועה, מקטרת וכועסת, ואינו מבין שכל תסכולה בעצם, על חוסר יחס כאמור.
הוא מפרשה לאשה תובענית וכעסנית, מאחר שעשה את כל מטלותיו והיא עדיין אינה רגועה, והיא כועסת עליו מפני שאינו מבינה ולא מצליח לגעת בעיקר כאבה- שהיא אינה אהובה ומחוזרת  כראוי. לכן על הגברים ללמוד יסוד חשוב זה להעניק לאשה את היחס, החיזור וההתעניינות שהיא זקוקה יותר מכל,אחרת ישבעו ריבים ומרורים ולא יצליחו להרגיע ולשמח את נשיהן.
ציינו בעבר שגבר בטבעו פחדן וחסר בטחון להיכנס להתחייבות כל שהיא, בפרט למערכת נישואין כה מחייבת. רובם מעדיפים להשקיע בלימודים תארים, עסקים וכ'ו, כדי להיכנס לנישואין עם מעמד, כח ועוצמה ביחס לאשה. זו אחת הסיבות שהאיש מעקב את נושא השידוכים.
אולם מה בכל זאת משכנע את האיש להיכנס לנישואין?
נקדים-קיים באשה תכונות מיוחדות של עדינות וחולשה.תכונות אלו היא דאגה להעביר לו בתחילת ההכרות, ובעקבות כך הוקסם והשתכנע להיכנס לנישואין. היא פשוט רמזה לו שהוא הגבר היחידי שעשוי להפוך אותה לאשה המאושרת עלי אדמה. די במסר כזה ע"י מבט רך ואוהב באמצעות גלגול עיניים בלבד, להעלות לו את בטחונו ולשכנעו להיכנס למסגרת כה מפחידה ומחייבת עבורו.
אולם מאחר והאשה אינה מודעת לקסם המיוחד שיש בה, זמן קצר לאחר שנישאים וצפים הבעיות, האשה אינה טורחת להעביר לו את השדר האהוב והיקר לו מכל, שהוא הגבר המוצלח,המיוחד והמוכשר ביותר עבורה.
מסר זה יקר וחשוב לו כעת יותר מכל זמן אחר ועבורו זה מבחן האהבה האמיתי שלה מאז החיזורים הראשונים.
חבל שנעדר ממנו מסר כה חשוב שמחזק את בטחונו וגבריותו, ומספק לו עוצמה ומוטיבציה להעניק לאשה את כל צורכה באהבה ובשמחה. עצתי לאשה-
לומר לו בפה מלא-"אני זקוקה לך", "אני אוהבת אותך", "אתה הגבר המוכשר שלי", "אתה הגבר המוצלח בעיני וכ'ו". משפטים אלו יעשו לו תחיית המתים ויתנו לו את האומץ לצאת ממערתו, על מנת להוכיח לכולם ובעיקר לרעייתו, שהוא אכן ראוי לכל השבחים והתארים הללו. עצתי לאיש-
ללמוד את נפש האשה, כאשר היא מתלוננת, כועסת ואינה רגועה ובעיקר בעניינים פעוטים ועושה מזה עניין של ממש, יבין שמתחת לתלונות מסתתרים כאבים, סבל  וייסורים קשים על כך שאינו מחזר, מחמיא ומפרגן לה כראוי.
כמו כן-קיים באשה פחד תת הכרתי להגדיר את כאבה האמיתי ולומר במפורש, שמה שירצה אותה באמת זה לקבל הערכה, חיזורים ואהבה, משום שלא להיראות חלשה לעומתו, כדי שלא יפגע בה וישתמש בחולשתה נגדה.
זו גם הסיבה שקשה לאשה לשדר חולשה, בפרט אם הוא פגע בה בעבר.
מכאן מובן מדוע האשה מלבישה את תסכולה וכאבה בעניינים שלא קשורים לסבלה.
חובת הגבר להבין את המסר שמסתתר מתחת לתלונות, ולא להתייחס אליהן באופן חיצון.
יצוין-אם היא לא רגועה ומתלוננת על דברים פעוטים שנראים שטותיים,יש לבדוק את מצות שלום הבית כי היא אינה מרוצה ומפויסת, לכן מלבישה את כאבה בעניינים חיצוניים, חומר למחשבה,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה שמינית
בשלום בית:

תקשורת-

מסרתי שיעור לנוער במרכז הארץ בעניין הפ"ל הפתוח ושאלתי-"האם יש כאן אשה שמוכנה שבן זוגה יסתכל על נשים נא להרים את היד"? פתאום התפרצו בזעקות-"בשום אופן". שאלתי את הגברים-"האם יש כאן גבר שלא נכשל במראות אסורים ביממה האחרונה ירים את היד"? לא היתה שום תגובה. הוספתי- שנאמנות לא נמדדת רק במעשה, אלא גם בהרהור ומחשבה, כמובא בחז"ל-"שהרהורי עבירה קשים מעבירה", הן לגברים והן לנשים. לפתע נגשו אליי והביאו לי את המכשירים ובקשו שאשבור אותם. תוך כדי ניגש אליי בחור עם בכי שליש ואמר-"שברתי חמש-עשרה פלאפונים ואני שוב נכשל". אמרתי לו בשם הבעל שם טוב זצק"ל-"שהיצר הרע אינו מעוניין בעבירה שלך, אלא ביאוש שנולד מהעבירה". לכן תמשיך לשבור פלאפונים, והכי חשוב שהמכשיר יתייאש ממך ולא אתה, מבחינת-
"שבע יפול צדיק וקם".
לכל אחד יש חלום לראות את בת זוגו שמחה ומאושרת, כי מילוי סיפוקה למעשה הוא מילוי סיפוקו ואושרה זה אושרו. אולם על מנת שהאשה תחוש שלווה ומאושרת, היא חייבת לדעת ולחוש שאין לבן זוגה שום  בריה בעולם זולתה, כי ברגע שמתעורר בה חשד, כל האיזון הנפשי שלה משתבש. חז"ל אומרים-"אין אפוטרופוס לעריות". בעיקר מי שעסקו עם נשים או שמעסיק  נשים במסגרת עבודתו,היצר מתגרה בו מאוד.לכן יש לנהוג במשנה זהירות גדולה ולא להסתכל עליהן,ולדבר אך ורק ענייני ונקודתי במסגרת העבודה, אחרת המכשלה מצויה ויש לי המון סיפורים מזה ולא העת להאריך, "ודי לחכימה ברמיזה".
הזמן הראוי לבנות את האמון בעת שהיא מתלוננת על חוסר יחס, התעניינות, כועסת ומשחררת תסכולים. לכן אל תיפגע ואל תרגיש מואשם, מאחר שכעת היא זקוקה לתמיכתך יותר מתמיד, כי בדרך זו היא משתפת אותך במצוקותיה וקשייה. נכון שזה לא נעים, [גם לי זה קורה] אולם באמצעות הקשבתך והכלתך, היא תירגע ותשתחרר. העצה- תאזין, תתעניין, תשתתף ותזדהה בכאבה.אל תחשוש להעצים לה את הכאב באמצעות קולות כמו-פשש, צצצ, ויויוי וכ'ו, וכן תנועת ראש לצדדים,כי זה מה שמרגיע ומוציא אותה ממצוקותיה. ככל שתתמוך בה בכנות ותחוש את כאבה, כך היא תחוש שאתה אוהב אותה וחשוב לך ממנה.בשלב זה אל תעוץ לה עצות ואל תתן לה פתרונות בטרם ששחררה את  המטענים שצברה,כי כעת היא זקוקה לאהבה ללא תנאים. אחרת היא תפרש את עצותיך שאינך מבין לליבה ורצונך להשתיק אותה בלבד.
יצוין- שהוצאת תסכוליה כעת הם לא בהכרח קשורים אליך למרות שכך היא טוענת, אלא בעיקר הוצאת תסכולים על זלזול, חוסר התעניינות והערכה מצידך. לכן אל תיבהל להשיב, אל תפגע ואל תנוס למערתך, כי היא זקוקה לך כעת יותר מכל זמן אחר. חשוב על אותם זמנים שהיה לך צורך להיות עימה ומה היתה מסוגל לעשות למענה כדי לפייסה ולרצותה, לכן עבורה זה הזמן האמיתי. פשוט בדרך זו היא פורקת מצוקות וכאבים וכעת היא זקוקה לבעל תומך, מבין ומכיל. באמצעות תמיכתך תחסוך לך, לרעייתך ולילדך, צער עוגמת נפש, כספים מיותרים, מגשרים ויועצים, כי אתה ורק אתה יכול להפוך אותה לאשה רגועה, שמחה ומאושרת.
היא גם עשויה מתוך חוסר מודעות להאשים אותך בתסכולה ולאיים עליך בגירושין [בעיית נפוצה] כדי לבדוק את האהבה והנאמנות שלך,  ועד כמה אתה מוכן למסור נפש עבורה. יתכן שיש לך חלק תורם במצבה אולם דרכה להעצים כל דבר, לכן תן לה את הזמן הנדרש על מנת שתחוש שאתה מבין לליבה וכך תבנה את האמון ואפילו אם הוא קרס. זמן זה הוא משתנה מאשה לאשה וממקרה אחד למשנהו ולכן יש להתאזר בסבלנות ותפילה.
ציינו בעבר שהצורך הרב של האשה לקבל יחס ומקום ראשון בעיני בעלה. לצורך מימוש זה היא עשויה להציג את עצמה לאשה מסכנה ואומללה, כי זה בנפשה. לכן על האשה לזכור כשהיא מתלוננת, כועסת ומשדרת לו מצוקה, הוא נכנס למגננה ואינו מצליח להבין ולהתחבר אליה כראוי, כי הוא חש מואשם ומותקף,ונס מיד למערתו. אגב- כששואלים אותי לפני שידוך על מה צריך להתמקד? לנשים אני מציע לבדוק אם הגבר מעניק להן תחושת בטחון אמיתית או שהוא מנסה להרשים אותן, ולגברים אני מציע לבדוק אם האשה שמחה או ממורמרת. כי כיום רוב הנשים ממורמרות וגילוי זה יוצא לאחר הנישואין.
נחזור-לפני שאת שופכת עליו את קשייך, תודיעי לו מראש שאלו קשיים ולחצים מצטברים, וחשוב לך לקבל הבנה בלבד. תשתדלי לא להאשימו, כי הוא עשוי להיחסם ולהיתקע במערתו לאורך זמן ולהתחרט על שניסה להעניק לך אוזן קשבת. בזמן השיח תעשי מידי פעם הפסקה ותודי לו על הקשבתו, ותאמרי לו שבשלב זה את זקוקה להאזנה, הבנה ותמיכה, וחשוב לך לחוש בטוחה ומשוחררת בנוכחותו. אל תהססי להביע הערכה על הקשבתו, ותאמרי לו שזה עוזר לך מאוד, משחרר אותך ועושה לך טוב. משום שרוב הגברים חסומים רגשית בנקודה חשובה זו ואינם מבינים את מעלת ההקשבה, וגם לי אישית לקח שנים להבין את מעלת ההאזנה וההכלה.
במבט לאחור אם הייתי זוכה למודעות זו, יכולתי לחסוך לעצמי, לבני ביתי ובפרט לרעייתי, המון צער, סבל ויסורים מיותרים. לכן רק באמצעות עידודך הוא יתחיל לקלוט ולהבין את מעלת הקשבה, ויעניק לך את תמיכה טובה יותר מכל מגשר אחר.

רצונו העמוק של האיש לחוש שאת צריכה אותו וזקוקה לו יותר מכל אדם אחר, כפי שהטבת להראות לו בפגישות בימי החיזורים. בעצם מה שמעצים את בטחונו והופך אותו לגבר מעניק ונותן, שיש לו למי להשפיע. לכן שאיפתו העיקרית מאותו יום ששידרת לו במבט בלבד- "אתה הגבר שלי", להפוך אותך מאושרת עלי אדמה שזה בעצם אושרו. לסיכום:
תתחברו ותעניקו את הצורך הרגשי שכל אחד זקוק לו במיוחד,ולא את מה שאתם חושבים או רוצים לתת ובכך תמנעו אכזבות, ריבים ומחלוקות. כי שימת לב נכונה למילוי הצורך הנפשי של בן/ת הזוג, מונעת אין סוף פגיעות, כעסים ואכזבות.
יצוין- שקיים באשה צורך נפשי רב נוסף, לחוש שבן זוגה אוהב ומעריץ אותה כפי שהיא וזקוקה לשמוע ממנו על תקן יומי קבוע. גברים אינם מודעים לצורך עמוק זה, והכי מתסכל אותם כאשר האשה מתעניינת ברגשותיו-"האם אתה אוהב אותי וכ'ו". לשאול גבר על רגשותיו, זה כמו לשאול את האשה-"כמה עלתה במשקל", במצב הטוב זה מבייש ובגרוע זה פוגע מאוד. משום שגברים שכליים ואינם מבינים את עוצמת הסיפוק וההנאה שניתן להעביר לאשה ע"י משפטים של רגש, או טעותם נובעת- שהאיש אמור להיות שכלי וגברי. אולם מעבר לביטחון הכלכלי שאשה צריכה כדי לחוש רגועה ובטוחה עם בן זוגה, היא זקוקה יותר להתעניינות, חיזורים והעצמה
באמצעות הבעת רגש.
התעלמות האיש ממנה או חוסר התעניינות, עבורה זה עונש קשה יותר מגיהנום וללא גוזמא. את חטאיי אזכיר- בעבר כשחשתי פגוע מרעיתי, נהגתי להחזיר לה באמצעות התעלמות. אך לאחר שלמדתי את הנושא לעומק, הבנתי שאין שום סיבה והצדקה להחזיר לה בדרך זו, היא פשוט נהפכה לשבר כלי.
האיש נמצא במבחן אהבה תמידי עם האשה והמודד עבורה- בכמות משפטי רגש שמעניק לה. בכל עת שהיא לא מקבלת את החיזור שזקוקה לו [זה משתנה מאחת לרעותה], היא מיד תכנס ללחץ, לאי שקט ולמתח פנימי, ועלול להתעורר בה רצון חזק לשלוט. כשהאיש אינו מבין את כאבה ומצוקתה, ואינו מתעורר להעניק לה את היחס הראוי, היא עשויה להתנהג אליו וגם לילדיה באופן אכזרי, ועלולה להצטייר בעיניו כאשה רעה וחולת נפש, בו זמנית שהיא בעצם נאבקת על חייה ושפיותה ממש.
במידה והיא תחוש שאיבדה את מקומה הראשון בעיני בעלה, היא עשויה להלביש את תסכולה וכאבה בעניינים שלא קשורים לסבלה.כמו לתבוע ממנו לבוא מוקדם כדי לעזור בסידור הבית והילדים, כאשר היא בעצם משוועת ליחס והערכה ממנו. יתכן שהיא זקוקה גם לעזרה פיזית וכ'ו, אולם מאחר והיא חסומה להעביר לו את המצוקה האמיתית, היא מלבישה את כאבה בכל מיני עזרה ושיתוף מצידו כדי לעוררו בפן הרגשי. הבעל לתומו מגיע מוקדם מהרגיל ועוזר לה בכל העניינים, ומגלה שהיא עדיין אינה רגועה מקטרת וכועסת, ואינו מבין שכל תסכולה בעצם על חוסר יחס כאמור. הוא מפרש אותה לאשה תובענית וכעסנית מאחר שעשה את כל מטלותיו והיא עדיין אינה רגועה, והיא כועסת עליו מפני שנפל בגורלה בן זוג סתום מבחינה רגשית שאינו מצליח לגעת לה בעיקר כאבה- לחוש אהובה ומחוזרת כראוי. עוד יותר מכאיב לה ומצער אותה, כאשר הוא מתעורר עבור מצוות שלום הבית ומחזר אחריה כבימים ראשונים.
גישה זו דוחה אותה במיוחד ואינה מסוגלת להתחבר אליו כראוי, כי זה בעצם מוכיח לה שהוא אינו אוהבה בכנות אלא מילוי צרכיו בלבד. אמנם על האשה להבין שזו דרכו של האיש לחזר באופן זה ולא להיפגע בפן הרגשי, אולם איני פותר את האיש מאחריות ללכת ללמוד כיצד לחזר אחר האשה בלי שום אינטרס.
כאשר מגיעים אליי זוגות לגישור והאשה פגועה עד עומק נפשה ואיני מצליח לפייס אותה ולגשר ביניהם, אני מציע לבן זוג להתחיל לחזר אחריה ולהעניק לה אהבה ללא תנאים כי זה הדבר היחידי שעשוי לרפאות לה את הנפש ולהחזירה למוטב. רק שאלה של זמן כי זה תלוי בעומק הפגיעה, אבל זה ניתן לתיקון עם סבלנות, התמדה ותפילה זוכים.
לכן על הגברים ללמוד יסוד חשוב זה להעניק לאשה את היחס, החיזור וההתעניינות שהיא זקוקה יותר מכל, אחרת ישבעו ריבים ומרורים וייקח להם המון זמן, מגשרים ועגמות נפש כדי להרגיע את נשיהן ולהחזיר את שלום ביתם. עצתי לאשה לומר לו בפה מלא-"אני זקוקה לך", "אני אוהבת אותך", "אתה הגבר המוכשר שלי", "אתה הגבר המוצלח בעיני וכ'ו". משפטים אלו יעשו לו תחיית המתים ויתנו לו את האומץ לצאת ממערתו, על מנת להוכיח לכולם ובעיקר לרעייתו, שהוא אכן ראוי לכל השבחים והתארים הללו. עצתי לאיש- ללמוד את נפש האשה ובפרט כשהיא מתלוננת על דברים שבעיניו הם פעוטים והיא עושה מזה עניין של ממש, יבין שמתחת לתלונות מסתתרים כאבים וייסורים על שאינו מחזר, מחמיא ומפרגן לה כראוי.
קיים באשה סוג של פחד להגדיר את כאבה האמיתי ולומר במפורש שהיא זקוקה- לחיזורים, הערצה וכ'ו, משום לא להיראות חלשה לעומתו, כדי שלא יפגע בה וישתמש בזה נגדה. זו גם הסיבה שקשה לה לשדר חולשה, בעיקר אם פגע בה בעבר, לכן מלבישה את תסכולה בעזרה לבית. חובת האיש להבין את המסר שמסתתר מתחת לתלונות ולא להתייחס אליה באופן חיצון.
יצוין-אם היא לא רגועה ומתלוננת על דברים שנראים לו שטותיים,יש לבדוק את מצות שלום הבית, כי יתכן שהיא אינה מפויסת כראוי ומלבישה את כאבה בגורמים חיצוניים מחמת הבושה ובצדק,חומר למחשבה,שבת שלום ומבורך.

מהדורה תשיעית
בשלום בית:

טפלתי בזוג שהאשה התלוננה שהבעל אינו אוהבה ונמצא איתה רק עבור הילדים או כדי לפרוק את חשקיו. שאלת מניין לך? ענתה-כל החודש מתעלם וגם כשמדבר עימה ההתעניינות שלו בעיקר בנושא הבית והילדים, לכן מרגישה לבד נטושה ובודדה.אולם כשמגיע החודש הוא קם לתחייה ומתחיל לחזר כבימים ראשונים.
תלונות מסוג אלו הם מאוד מוכרות לי, על היחס הקריר של הגברים במשך החודש [פעמים ללא מתכוון] וביום המצוה מתעוררים לחיים.
רגשי פחד ונטישה התעצמו בימינו בעיקר אחר השביעי לאוקטובר אחרי כל הזוועות שהרשעים עשו השם ינקום דמם.
אנשים שסבלו מניקור פחדי נטישה וכ'ו, צפו להם כל החרדות והיום הם דורשים יותר יחס מהעבר ובעיקר הנשים ועל הגברים לתת את הדעת. כיום עיקר הטיפולים שלי-ריפוי רגשות והוצאת פחדים וחרדות וכ'ו. בעיקר שקיים צורך נפשי רב לאשה שאינו בבחירתה לחוש שבן זוגה אוהב, מעריך ומעריץ אותה כפי שהיא וזקוקה לשמוע ממנו חיזורים על תקן יומי קבוע ולא רק פעם בחודש.
גברים אינם מודעים לצורך נפשי עמוק זה, והכי מתסכל אותם כאשר האשה בודקת אותו-"האם אתה אוהב אותי, מה אתה מרגיש כלפיי וכ'ו".לשאול את האיש על רגשותיו, זה כמו לשאול אותה על משקלה, זה מבייש ופוגע מאוד.
משום שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם [יש יוצא דופן] לכן אינם מבינים את עוצמת הסיפוק וההנאה שניתן להעביר לאשה באמצעות התעניינות ומשפטים של רגש ובעיקר אהבה ללא תנאים ואינטרסים ודי למבינים.
או שטעותם נובעת-שעל מנת שהאיש יהיה סמכותי,הוא אמור להיות שכלי וגברי ואינו מבין שזה עובד בדיוק ההיפך. כי ברגע שהאשה תקבל את החלק הריגושי שלה באמצעות תמיכה, חיזורים וכ'ו, היא תשמח גם להסמיך אותו לאדון בלעדי שלה לפני כל יועץ רב או בר סמכא אחר.
מעבר לביטחון הכלכלי שאשה צריכה כדי לחוש רגועה ובטוחה עם בן זוגה, היא זקוקה יותר להתעניינות, הערכה, חיזורים והעצמה באמצעות הבעת רגש, כל שכן אם היא המפרנסת העיקרית.
התעלמות האיש ממנה או חוסר התעניינות, עבורה זה עונש קשה יותר מגיהנום וללא גוזמא. את חטאיי אזכיר- בעבר כשחשתי פגוע מרעייתי נהגתי להחזיר לה באמצעות התעלמות.אך לאחר שלמדתי את הנושא לעומק, הבנתי שאין שום סיבה והצדקה להחזיר לה בדרך זו, היא פשוט נהפכה לשבר כלי.
האיש נמצא במבחן אהבה תמידי עם האשה והמדד עבורה בכמות משפטי רגש שמעניק לה. בכל עת שהיא לא מקבלת את החיזור שזקוקה לו[זה משתנה מאחת לרעותה] היא נכנסת ללחץ, מצוקה ולאי שקט פנימי, ועשוי להתעורר בה יצר חזק לשלוט כדי לתבוע ממנו את כבודה ועלבונה.במידה והוא אינו מבין את כאבה ומצוקתה, ואינו מתעורר להעניק לה את היחס הראוי, היא עשויה להתנהג אליו באופן אכזרי ואם הוא ממשיך להתעלם, להוציא את תסכולה גם על ילדיה. היא עלולה להצטייר בעיניו כאשה רעה וחולת נפש, בו זמנית שהיא בעצם נאבקת על חייה ושפיותה ממש.
במידה והיא תחוש שאיבדה את מקומה הראשון בעיניו, בתחילה היא תלביש את כאבה בעניינים שלא קשורים לסבלה. כמו לתבוע ממנו לבוא מוקדם כדי לעזור בסידור הבית והילדים, כאשר היא בעצם משוועת ליחס והערכה ממנו. יתכן שהיא זקוקה גם לעזרה פיזית וכ'ו, אולם מאחר והיא חסומה להעביר לו את המצוקה האמיתית שלה ליחס וכ'ו, היא מלבישה את כאבה בכל מיני עזרה ושיתוף מצידו כדי לעוררו בפן הרגשי. הבעל עשוי להגיע מוקדם מהרגיל ולעזור בענייני הבית והילדים, ולגלות לתומו שהיא עדיין תקועה ואינה רגועה, מקטרת וכועסת, ואינו קולט שעיקר תסכולה בעצם על חוסר יחס מצידו. הוא מפרש אותה לאשה תובענית וכעסנית מאחר שמילא את דרישותיה והיא עדיין אינה רגועה, והיא מתוסכלת מפני שנפל בגורלה בעל סתום מבחינה רגשית שאינו מצליח לגעת בעיקר כאבה- לחוש אהובה ומחוזרת כבתחילה.
בנוסף מכאיב ומצער אותה במיוחד, כאשר הוא מתעורר עבור מצוות שלום הבית ומחזר אחריה למלאות את חסרונותיו. גישה זו דוחה אותה ואינה מסוגלת להתחבר אליו כראוי, כי זה מוכיח לה שהוא אינו אוהבה בכנות אלא מילוי צרכיו בלבד. אמנם על האשה להבין שבדרך זו האיש מחזר ולא לקחת לפן האישי, [כך רוב הגברים מתנהגים] אולם איני פותר את האיש מאחריות ללכת ללמוד כיצד לחזר אחר האשה בלי שום אינטרס.
כאשר מגיעים אליי זוגות לגישור והאשה חסומה עד עומק נפשה ואיני מצליח לגשר ביניהם,אני מציע לבעל להתחיל לחזר אחריה ולהעניק לה אהבה ללא תנאים,כי זה הדבר היחידי שעשוי לרפאות לה את הנפש ולהחזיר את שפיותה, עם סבלנות, התמדה ותפילה זוכים. על הגברים ללמוד את סודות הזוגיות להעניק לאשה את היחס, החיזור וההתעניינות שהיא זקוקה יותר מכל, אחרת ישבעו ריבים ומרורים וייקח להם המון זמן, מגשרים ועגמות נפש כדי להרגיע את נשיהן ולהחזיר את שלום ביתם.
עצתי לאשה לומר לו בפה מלא-"אני זקוקה לך, לייחס, הערכה וכ'ו". משפטים אלו יעשו לו תחיית המתים ויעניקו לו את האומץ לצאת ממערתו, על מנת להוכיח לכולם ובעיקר לאשה, שהוא אכן ראוי לשבחים ולתארים הללו.
עצתי לאיש- ללמוד את נפש האשה ובפרט כשהיא מתלוננת על דברים שבעיניו נראים שטותיים והיא עושה מזה עניין של ממש, יבין שמתחת לתלונות מסתתרים כאבים וייסורים על חוסר חיזורים,הערכה,יחס וכ'ו. קיים באשה סוג של פחד להגדיר את כאבה האמיתי ולומר במפורש שהיא זקוקה לחיזורים, הערצה וכ'ו, משום לא להיראות חלשה לעומתו, כדי שלא יפגע בה וישתמש בזה נגדה. זו גם הסיבה שקשה לה לשדר חולשה, בעיקר אם פגע בה בעבר, לכן מלבישה את תסכולה בעזרה לבית. חובת האיש להבין את המסר שמסתתר מתחת לתלונות ולא להתייחס אליה באופן חיצון.

סיבה נוספת לחוסר הרוגע שלה- במידה והיא מתלוננת על דברים שנראים לו קטנים ופשוטים, ישוחח עימה באופן פתוח ויבדוק את מצות שלום הבית, כי יתכן שהיא אינה מפויסת כראוי ומלבישה את כאבה בגורמים חיצוניים מחמת הבושה ובצדק, ועל האיש לתת את הדעת. לכל אחד יש חלום לראות את בת זוגו שמחה ומאושרת, כי מילוי סיפוקה למעשה הוא מילוי סיפוקו ואושרה זה אושרו. אולם על מנת שהאשה תחוש שלווה ומאושרת, היא חייבת לדעת ולחוש שאין לבן זוגה שום  בריה בעולם זולתה, כי ברגע שמתעורר בה חשד, כל האיזון הנפשי שלה משתבש.

נאמנות אינה נמדדת רק במעשה, אלא גם בהרהור ומחשבה. במידה ובני הזוג מחזיקים מכשיר פתוח רחמנא ליצלן, לעולם לא יהיה שלום, אמון ואהבה אמיתית ביניהם כמובא בחז"ל-"שהרהורי עבירה קשים מעבירה", הן לגברים והן לנשים וקרוב לוודאי שילדיהם בני תמורה כמובא מסכת נדרים כ'.
חז"ל אומרים-"אין אפוטרופוס לעריות" ובעיקר למי שמחזיק את המכשיר הטמא שבוודאי עובר כל רגע על גילוי עריות ועל כך כתוב-"יהרג ואל יעבור", "ולזהיר והנזהר ירבו שלום כנהר".
נחזור-הזמן הראוי לבנות את האמון בעת שהיא מתלוננת על חוסר יחס, התעניינות, כועסת ומשחררת תסכולים.לכן אל תיפגע ואל תרגיש מואשם, מאחר שכעת היא זקוקה לתמיכתך יותר מתמיד, כי בדרך זו היא משתפת אותך במצוקותיה וקשייה. נכון שזה לא נעים, אולם באמצעות הקשבתך והכלתך, היא תירגע ותשתחרר.
אל תחשוש להעצים לה את הכאב באמצעות קולות כמו-פשש, צצצ, ויויוי וכ'ו, וכן תנועת ראש לצדדים, כי זה מה שמרגיע ומוציא אותה ממצוקותיה. ככל שתתמוך בה בכנות ותחוש את כאבה, כך היא תחוש שאתה אוהב אותה וחשוב לך ממנה.
בשלב זה אל תעוץ לה עצות ואל תתן לה פתרונות בטרם ששחררה את  המטענים שצברה, כי כעת היא זקוקה לאהבה ללא תנאים. אחרת היא תפרש את עצותיך שאינך מבין לליבה ורצונך לעשות כיבוי שריפות כדי להשתיקה.יתכן שהוצאת תסכוליה הם לא קשורים אליך כי היא מצביעה על דברים אחרים, אולם וודאי שמעורבים איתם תסכולים על זלזול, חוסר התעניינות והתעלמות מצידך. לכן אל תיבהל להשיב, אל תפגע ואל תנוס למערתך, כי היא זקוקה לך כעת יותר מכל זמן אחר.
חשוב על אותם זמנים שהיה לך צורך להיות עימה ומה היתה מסוגל לעשות למענה כדי לפייסה ולרצותה, לכן עבורה זה הזמן האמיתי. פשוט בדרך זו היא פורקת מצוקות וכאבים וכעת היא זקוקה לבעל תומך, מבין ומכיל. באמצעות תמיכתך תחסוך לך, לרעייתך ולילדך, צער עוגמת נפש, כספים מיותרים, מגשרים ויועצים, כי אתה ורק אתה יכול להפוך אותה לאשה רגועה, שמחה ומאושרת. היא גם עשויה מתוך חוסר מודעות להאשים אותך בתסכולה ולאיים עליך בגירושין [בעיית נפוצה] כדי לבדוק את האהבה והנאמנות שלך,  ועד כמה אתה מוכן למסור נפש עבורה ולא לוותר עליה.
יתכן שיש לך חלק תורם במצב אולם דרכה להעצים כל דבר, לכן תן לה את הזמן הנדרש על מנת שתחוש שאתה מבין לליבה וכך תבנה את האמון ואפילו אם הוא קרס. זמן זה הוא משתנה מאשה לאשה וממקרה אחד למשנהו ולכן יש להתאזר בסבלנות ותפילה.
ציינו שעיקר הצורך הרב של האשה לקבל יחס ומקום ראשון מבעלה. לצורך מימוש זה היא עשויה להציג את עצמה לאשה מסכנה ואומללה ומוכנה גם למות, רק כדי שתרגיש את חסרונה כי זה בנפשה וחובתך להעניק לה הרגשה זו.
לעומת זאת- על האשה לזכור כשהיא מתלוננת, כועסת ומשדרת לו מצוקה, הוא נכנס למגננה ואינו מצליח להבין ולהתחבר אליה כראוי. הוא חש מואשם ומותקף ומיד נס למערתו. לכן לפני שאת שופכת עליו את קשייך, תודיעי לו מראש שאלו קשיים ולחצים מצטברים, וחשוב לך לקבל הבנה ותמיכה. תשתדלי לא להאשימו, כי הוא עשוי להיחסם ולהיתקע במערתו לאורך זמן ולהתחרט על שניסה להעניק לך אוזן קשבת. בזמן השיח תעשי מידי פעם הפסקה ותודי לו על הקשבתו ותאמרי לו שבשלב זה את זקוקה להאזנה, הבנה ותמיכה, וחשוב לך לחוש בטוחה ומשוחררת בנוכחותו.
אל תהססי להביע הערכה על הקשבתו ותאמרי לו שזה עוזר לך מאוד, משחרר אותך ועושה לך טוב, כי רוב הגברים חסומים רגשית בנקודה חשובה זו ואינם מבינים את מעלת ההקשבה.
גם לי אישית לקח שנים להבין את מעלת ההאזנה וההכלה ובמבט לאחור אם הייתי זוכה למודעות זו, יכולתי לחסוך לעצמי, לבני ביתי ובפרט לרעייתי, המון צער, סבל ויסורים מיותרים.
לכן רק באמצעות עידודך הוא יתחיל לקלוט ולהבין את מעלת ההקשבה ויעניק לך תמיכה טובה יותר מכל יועץ.
זכרי- רצונו העמוק של האיש לחוש שאת צריכה אותו, זקוקה לו ומחזיקה ממנו יותר מכל אדם אחר כפי ששידרת בפגישות בימי החיזורים. מה שבעצם מעצים את בטחונו והופך אותו לגבר חזק ומעניק,כשיש למי לתת, הרצון קיים עוררי אותו  להעניק  לך את המיטב, שבת שלום ומבורך.

 שבת שלום ומבורך