נקודה חשובה-במקרים רבים בבעיות קשות בשלום בית כשלא היה שום פתרון, נתתי עצה לבני הזוג שיתפללו זה על זו כל יום במשך עשר דקות ותוך זמן קצר ראו נסי נסים וזכו לאהוב זה את זו מה שלא הצליח שום מגשר אחר.
מובן-שחייבים בני הזוג ללכת להדרכה מקצועית אם לא מצליחים להתמודד לבד.אולם-עם כל זאת התפילה הרבה יותר מועילה מכל השתדלות אחרת וזה בדוק.בעיקר-במקרים שהאיש חוזר בתשובה והאשה עדין לא, או ההיפך, אין ליצור על כך מריבות, כי גדול השלום.
אולם-ברור מעל כל ספק שרק תפילה על בן הזוג היא שיכולה לעזור לו ולהחזירו למוטב וכך מוכח בהמון מקרים.
כמובן-שיש להתייעץ עם דעת תורה מוסמכת בענייני זוגיות וכל ענין נידון לגופו, אבל בלי תפילה וודאי לא יועיל שום טיפול.
נקודה חשובה בענין זה-עיקר התגברות היצר להסית את בני הזוג להעיר זה לזו ולהאשימו כדי להרגיש טוב על חשובונו.
צריך לזכור זהו המתכון הבדוק והחזק ביותר לקלקול שלום הבית.
לכן על זה בעיקר צריך להרבות בתפילה, שלא להעיר זה לזו שום הערה מכל סיבה אשר תהיה.מקור זה-
בא משליטה פסולה אשר שורשה-"בכוחי ועוצם ידי".
עוד נרחיב בס"ד בפרשיות הבאות עם דוגמאות והמחשות מהחיים.!!
מהדורה שנייה
בשלום בית:
כהמשך-
מעשה בזוג המבקשים שאערוך להם הסכם גירושין.
האם אלו נישואין ראשונים?לא, זה סיבוב שלישי.
מה הסיבה שהנכם מעוניינים להתגרש?לא מסתדרים,רע לנו וסובלים. שאלתי את האשה מה סיבת הגירושין הראשונים?
רע לי,סבלתי.ומה בפעם השניה? סבלתי.
מדוע חיפשתם זיווג שלישי?רצינו לנסות דבר חדש וחשבנו שנזכה לאושר.האם זכיתם לאותו אושר שייחלתם? לא,מפעם לפעם זה הלך והחמיר,הסבל והייסורין הלכו וגדלו.
מי מבטיח לכם שאם תתגרשו ותתחתנו שוב מצבכם ישתפר,הרי יש לכם חזקה של שלושה נישואין שונים והמצב רק הלך והחמיר?שתקו ולא ענו.לפנינו מקרה נפוץ מאוד על זוג שמקור הכשלון נעוץ בהרגשת פספוס וחוסר אמונה ולכן כל קושי קטן שמתעורר נופלים ליאוש ולא מתמודדים.רוב בני אדם חיים בסבל וייסורין מפאת הרגשת פספוס המכרסמת בתוכם.
ניתן דוגמאות:
קטן רוצה להיות גדול וגדול להיות קטן,רווק מתפלל להינשא, ונשוי רוצה להיות גרוש,ערירי רוצה ילדים,ומי שיש לו היה מעדיף בלי,נגר רוצה להיות גנן וכן על דרך זו בלי סוף.
רוב האנשים חיים את המשקעים והמרירות של העבר או את הפחד והדאגה מהעתיד.הכלל באמונה זה לחיות בהווה ולשמוח בקיים.
לכן עיקר ההצלחה בהתמודדות החיים בעמידה ובקבלת הניסיונות באמונה.חשוב לדעת כי רק הקשיים וקבלת הייסורים באמונה ללא תרעומות מביאים את האדם למעלות גבוהות ולתכליתו.
טבע האדם לרצות שהכול יתנהל על פי רצונו,
בוודאי שמצד ההשתדלות כך צריך לנהוג ושאין להסתבך בכוח בקשיים וניסיונות.
אולם-אם מופיע נסיון או קושי, יש לדעת שלפני המעשה יש בחירה ולאחר מעשה אין בחירה.כל שעלינו לעשות לקבל זאת באהבה ובלי להתרעם ולהאשים ובכך זוכים לתכלית.
התפילה היא תנאי חשוב והכרחי להצלחה בחיים ובעיקר בזוגיות ובחינוך הילדים.
גם אם נלמד את כל הספרים שיש בעולם בנושא שלום בית, וניקח את כל העצות הטובות ביותר וננסה להיות בעלי מדות הכי מושלמים, בלי תפילה אין שום סיכוי להצלחה.
חז"ל אומרים-"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף".
כלומר כמו שלקרוע את הים לגזרים ולהפוך אותו ליבשה זהו נס מעל הטבע,כך זיווגו של האדם ושלום הבית שלו הוא נס מעל הטבע.
וזה משום שבני הזוג הם שני הפכים מנוגדים לגמרי כאמור לעלון הקודם, ולחבר את שני ההפכים הללו בחיבור אמיתי, תמידי, יציב וחזק צריכים נס שהוא שינוי הטבע.
לשינוי הטבע חייבים תפילה כי התפילה למעלה מהטבע.
הטבע מחייב והתפילה משנה את הטבע .
מובא בחז"ל-
"כל המתפלל על חברו נענה תחילה".
מכאן סגולה להצלחה שבני הזוג יתפללו כל אחד על הצלחתו של השני, וע"י כך תתעורר האהבה בניהם מבחינת "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", וכך יזכו להצלחה מבחינת כל המתפלל על חברו וכ'ו.
בדוק ומנוסה במקרים רבים בבעיות קשות בזוגיות ובחינוך ילדים שרק לאחר שהתפללו זה על זה בכל יום בתוך זמן קצר ראו נסי נסים והכל התהפך לטובה,מה ששום יועץ או מומחה לא עשה.
מובן שחייבים בני הזוג ללכת להדרכה מקצועית, אולם עם כל זאת אני מוכרח להודות שהתפילה מועילה הרבה יותר מכל השתדלות אחרת וזה בדוק. ועוד-עיקר המריבות זה בחסרון אמונה ובהתעוררות יצר השליטה.לכן מעבר לכח הסגולי הטמון בתפילה, זוכים מכח השפעת התפילה לשנות את עצמנו משתלטנות למידת ההכנעה והשפלות.
בזה זוכים להכריע את בן זוגנו לכף זכות ולקבל אותו כמו שהוא ללא צורך לשנות בו מאומה.
כי עיקר התגברות היצר הוא בלהעיר ולהאשים שזהו המתכון הבדוק ביותר להרס וחורבן הבית.לכן על זה בעיקר צריך להרבות בתפילה כדי לזכות להכנעה ובזה תלויה הגאולה.
שאלה למחשבה-
מה יותר תענוג להאשים ולפגוע או לשתוק?
פגיעה בזמן מריבה מביאה לידי הנאה של כמה רגעים ולאחר זמן מועט, להמון שעות של סבל,רגשי אשם וייסורין.
אולם-
שתיקה בזמן מריבה מביאה לסבל לזמן קצר ולאחר זמן מועט, לימים ארוכים של סיפוק ושמחה.!!
מהדורה שלישית
בשלום בית:
איך מניעים גבר לקבל את תמיכתו:
נקדים-
לפני שמבקשים מגבר שיעניק יותר מהרגיל, את חייבת לתת לו עידוד והערכה מספקת על הדברים שהוא כבר עושה ונותן ממילא.
באמצעות עידודך והערכתך הרבה, מבלי לבקש או לצפות ממנו שיעשה מעבר לרגיל, הוא יחוש לא רק שהוא מוערך ורצוי, אלא שאת שמחה לקבל את תמיכתו הרצויה והראויה לך.
זהו שלב א' יקר וחשוב על מנת להניע אותו לעשות עוד דברים ולהציע את תמיכתו מבלי שנתבקש.!!
יש לזכור-
שאחד ההבדלים בין גבר לאשה הוא-
גבר זקוק וחייב הערכה מרובה על מעשיו, בפרט בדברים שהוא עושה ממילא, כי מבחינתו שום דבר לא מובן מאליו.
טבעו לעשות מעט ולקבל הערכה מרובה, בפרט שכך חונך בילדותו ע"י אמו, כידוע.
להבדיל מאשה שרגילה לעשות את מטלותיה כחובה וכמובן מאליו, בלי תמיכה והערכה מיוחדת ודי לה במילה טובה ובהערכה מועטה, בעיקר שכך חונכה בילדותה.!!
עומק העניין-
כאשר גבר מתרגל לשמוע את עידודך והערכתך מבלי לבקשו לעשות דברים מעבר לרגיל, הוא יחוש מוערך, נערץ, אהוב בנוכחותך ושאינו חייב להשתנות כדי לזכות באהבתך.
דווקא-
בנקודה חשובה זו, הוא יגלה נכונות להשתנות ולהרחיב את תחומי תמיכתו ואהבתו.
רק לאחר מכן את יכולה להסתכן ולבקש לקבל מעבר לרגיל וכמובן מבלי להעביר לו את המסר שהוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי.
הצעד השני בתהליך הוא-
לגרום לו להיווכח שגם אם הוא לא יענה לבקשתך בחיוב, הוא עדיין ראוי ויכול לקבל את אהבתך כבראשונה.
נקודה חשובה-
כאשר הוא ירגיש שהוא יכול לסרב לבקשתך, הוא ירגיש חופשי להיענות יותר מאשר לא להיענות.
יש לזכור-
שנכונותם של גברים להיענות לבקשות גדולות הרבה יותר, כאשר יש להם את חופש הבחירה שלא להיענות, היפך הנשים שעושות חלק גדול ממטלותיהן מתוך אילוץ, כפיה, חובה ובסוף נהנות מזה !!
יש חשיבות רבה-
בתהליך זה, שנשים תלמדנה ותתרגלנה כיצד לבקש, [ע"פ התנאים שציינו בעלונים הקודמים], והעיקר ללמוד לקבל בצורה טובה וחיובית-
סירוב ותשובה שלילית מבעליהן.
כי זה יגרום לגברים נקיפות מצפון ויפתח פתח גדול שבפעם הבאה, הסיכוי שהם יעטרו לבקשה יהיה הרבה יותר גדול, עם סבלנות, התמדה ותפילה מנצחים!!
טעות נפוצה-
טבע בני האדם להתנהל-ע"פ תחושות וקריאת מחשבות של זולתם, נשים בעיקר סובלות מבעיה זו.
שורש הבעיה נובע-
בגלל שטבעה של האשה, להכיר ולדעת את בעלה, הליכותיו, הרגליו, מחשבותיו ותשובותיו מפאת הבינה יתרה שניחנה בה לדעת דבר מתוך דבר.לפיכך-הן חשות מיד את תגובות בעליהן עוד לפני שמבקשות ממנו דבר, בעיקר שהורגלו בעבר באותן תשובות.
לכן אם יש להן תחושה מוקדמת שהוא יסרב, הן אפילו לא תטרחנה לבקש ובנוסף לזה ירגישו דחויות, או שבקשתן תהיה עם הצדקות והסברים רבים, כדי לא לקבל תשובה שלילית מבעליהן כאמור.
ברוב המקרים אין לגברים מושג מה מתרחש בראש האשה ואינם מבינים את פשר התנהגותה ומפרשים אותה באופן מוטעה!!.
עצתי-
א.זה השלב שבו צריך להסיר את אותם חששות, פחדים ולא להתנהל על פיהם ואפילו שאת יודעת בוודאי שהוא יסרב, כי העיקר להתאמן בכל המצבים לבקש, כדי לדעת לקבל את סירובו- בחיוב ובהבנה.
ב. לאחר הבקשה להמתין לתגובתו, ולאחר סירובו, לומר לו-"תודה רבה", "תזכה למצוות", "אני מבינה", "אני אסתדר", "תהיה בריא וכ'ו", אבל לא בציניות.
כי חשוב שהוא ירגיש מוערך בעינייך גם לאחר סירובו.
ג. ללמוד לסמוך עליו ולתת בו אמון, שבזמן שיתאפשר לו הוא יענה מיד, וזה ישפיע עליו רצון גדול יותר לתת, מאשר אותם חששות כאמור.
ד. לשוחח עם הבעל על אותם חששות ופחדים, [ע"פ רוב, גברים אינם יודעים זאת כאמור], בעיקר שלא תמיד אתן צודקות בקריאת מחשבותיו!!
חשוב ביותר-
שלאחר בקשתך תתנהגי עמו בצורה שתעיד על כך, שאין כל פסול לסירובו.
להזכיר לך, כדי- "להניע אותו" לפעמים הבאות שיעשה את מבוקשך, עלייך להוכיח לעצמך, ולהראות לו שאינו צריך לחשוש לסירובו כאמור.
נקודה חשובה-
השתדלי להתאמן בשלב זה, בבקשת דברים שממילא הוא עושה , ולא בדברים החשובים לך ביותר, כדי שתהיי מסוגלת להכיל ולקבל את סירובו בחיוב והבנה רבה כאמור!!
זהירות-
לא לבקש בזמנים שהוא טרוד או עסוק בעניינים חשובים ביותר,כי מטבע הדברים הוא יסרב ויקשה עליו למלא את בקשתך בזמנים הללו !!
יש יזכור-
מערכת יחסים בריאה וטובה-
זו מערכת שיש בה רשות לשני בני הזוג לבקש את מה שהם-צריכים, זקוקים ורוצים, ולשניהם הזכות לסרב לבקשת בן/בת הזוג-אם הם בוחרים בכך.
לפיכך-
כאשר את מבקשת תמיכה מבעלך, ואינך פוסלת אותו בגלל סירובו,
הוא יזכור זאת לזכותך, ויגלה נכונות רבה יותר לעזור בפעמים הבאות.
לעומת זאת-
אם החלטת,[מתוך ייאוש וכ'ו], להקריב את צרכייך על מזבח רצונותיו ואינך מבקשת ממנו מאומה, לא יהיה לו מושג, מה רבות פעמים שבהן היית צריכה וזקוקה לו והתמודדת לבד, למרות שבעבר שבעת מהמון דחיות וסירובים.
לכן- כאשר תתאמני איך לבקש ממנו-ברוך ועדינות, ולא בצורה טובענית, וע"פ הכללים שציינו בעלונים הקודמים, בעיקר להתרגל לקבל את סירובו בחן,יעשה בן זוגך הכל כדי להפוך אותך המאושרת על האדמה.!!
מהדורה רביעית
בשלום בית:
נשים וגברים מדברים
בשתי שפות!!
קיימות ארבעה דרכים לשיתוף בן/ת הזוג בתוכן מכתבנו:
א.הכותב קורא בקול רם את המכתב בנכוחות בן זוגו ולאחר מכן השומע מעניק את תמיכתו מתוך מודעות למה שנחוץ לו לשמוע.
ב. בן/ת הזוג קוראים את מכתב המופנה אליהם בקול רם בנוכחות בן/ת הזוג ולאחר מכן מעניקים את תמיכתם מתוך מודעות גדולה למה שנחוץ לו/ה לשמוע.
ג. הכותב קורא תחילה את התגובות החיוביות ולאחר מכן את הרגשות השליליים. כידוע הרבה יותר קל לשמוע רגשות שליליים לאחר ששמענו תגובות חיוביות.לאחר מכן מעניק השומע את תמיכתו ואהבתו מתוך מודעות גדולה למה שנחוץ לו לשמוע.
ד. הכותב נותן לבן/ת הזוג את מכתב ומאפשר לו לקרוא את המכתב לזמן מאוחר יותר ולאחר מכן מודה לו על ששיתף אותו ברגשותיו ומעניק לו את תמיכתו ואהבתו מתוך מודעות רבה למה שהוא זקוק לשמוע.
יש לזכור,שבעקבות משקעים לא נעימים מהעבר מתקשים נשים וגברים כאחד לשמוע או לקרוא רגשות שליליים.
במקרים מעין אלו, אין לדרוש מהם להגיב מיד, אלא לתת להם את הזמן הנדרש מתוך הבנה וסבלנות.
לאחר זמן שקראו בנחת, יחולו שינויים לטובה ברגשותיהם.
כמו כן,ישנם מצבים שבן/ת הזוג בשעת הקריאה עלולים להיתקף בתחושת זעם, להיפגע ולהפוך הגנתיים. בזמנים מעין אלו ניקח פסק זמן על מנת לקרוא שוב את המכתב בצורה חיובית ולאחר מכן ההרגשה תשתנה לטובה. במידה ואנו עדיין מרגישים נסערים ולא מסוגלים לתת תמיכה חיובית ומכובדת, ניתן להגיב ע"י כתיבה וזה יאפשר לנו לעבד שוב את הרגשות השליליים שחשנו בשעה שקראנו את מכתב.
כמובן שניתן להמשיך לתקשר דרך מכתבי אהבה ע"פ הכללים והיסודות שציינו עד שנירגע ונחוש מסוגלים לתקשר באופן ישיר.
אם שוב נגלה קושי תקשורתי, חוזרים שוב למכתבי אהבה.
יש לזכור-
שמעלת הכתיבה בזה שאנו מעלים את רגשותינו השליליים, מרוקנים אותם מזיכרוננו ומפנים באופן משמעותי מקום רחב לרגשות טובים המשנים את הרגשתינו לטובה.
בעקבות זאת נהיה מסוגלים לקרוא שנית את המכתב של בן/ת זוגנו ויאפשר לנו לשמוע את רגשי האהבה המוסתרים אחורי רגשותיו/ה הפגועים בהערכה ובאהבה רבה.
שיתוף בן/ת הזוג ברגשותינו עלול להיות מפחיד ביותר.
כי מי שחושף את רגשותיו האמתיים, ירגיש באופן טבעי חשוף לפגיעה.לכן אם הכותב ידחה או יפגע, זה יכאיב לו מאוד ועלול לחסום אותו באופן קשה.
עיקר- מטרת הכתיבה לשתף את בן/ת הזוג על מנת לשחרר רגשות שליליים בצורה רגועה ללא אשמות, פגיעות ולעורר את הרגשות החיובים החבויים ומוסתרים בתוכנו, אשר אין לנו את האומץ להביע אותם באופן החופשי ביותר הן של הכותב והן של הקורא כדי לקרב ולאחד באופן רגוע זה את זו.
לפיכך יש חיוב לקבל את המכתב בכבוד ובהערכה רבה, בעיקר את הבעת רגשותיו השליליים של הכותב.
במידה והקורא אינו מסוגל לתת את התמיכה הראויה מכל סיבה שהיא, עליו לסרב לשמוע את תוכן המכתב, או לחילופין לבקש לקוראו ביחידות בזמן רגוע יותר מתוך כוונה טובה לתת לכותב את התמיכה וההערכה הראויה.
כמו כן על הכותב להבינו, לתת לו את האפשרות ולא לאונסו.
בראש כל מכתב יש לציין את הצהרת הכותב:
כתבתי מכתב זה כדי לגלות את רגשותיי החיוביים, במטרה להעניק לך את האהבה שאת/ה ראוי/ה לו/ה.
תהליך זה כולל גם את שיתופך ברגשותיי השליליים המונעים ממני לתת ביטוי לרגשותיי החיוביים.
לכן הבנתך תסייע לי באופן משמעותי להיפתח ולהשתחרר מרגשותיי השליליים.
אני מאמין/ה בך ומאמין/ה שאני חשוב/ה לך.
כמו כן מאמין/ה שתגיב/י לרגשותיי בהבנה ובצורה הנעימה ביותר שהנך מסוגל/ת לה.
אני מעריך/ה את נכונותך להקשיב ולתמוך בי ובנוסף לכך, אני מקווה שמכתב זה יסייע בידך להבין את רצונותיי, צרכיי ומשאלותיי, תודה מראש.
הצהרת מקבל:
הריני מבטיח/ה לעשות כמיטב יכולתי, על מנת להבין את רגשותייך, ולקבל בחן את ההבדלים בהשקפותינו.
כמו כן לכבד את צרכייך כמו שאני מכבד את שלי ולהעריך את מאמצייך הכנים לחלוק עמי את רגשותייך ואהבתך.
מקבל עליי להקשיב, להבין ולא להציע תיקונים ושיפורים לרגשותייך ולא להתכחש להם, מכיוון שאת/ה חשוב/ה לי, לכן מאמין שנוכל לפתור את בעיותינו יחדיו ללא עזרה מבחוץ.
עצה חשובה,לקרוא את ההצהרות הללו בקול רם זה לפני זו, לפני ואחרי שכותבים.
הצהרות אלו יסייעו בידכם לזכור שעליכם לשמור ולכבד את רגשות בן/ת זוגכם ולהגיב בדרך שמעניקה בטחון, הערכה ואהבה רבה.
קיום מערכת יחסים בריאה דורשת ששני בני הזוג יקיימו תקשורת שבה יהיו מסוגלים להבהיר זה לזו מה הם צרכיו ורגשותיו השונים של כל אחד. מובן שצרכינו השונים, המשתנים והמתחדשים גורמים לחוסר תקשורת, לכן קשה לבן/ת הזוג להכיל ולקבל אותם בפרט שהם יוצאים ונאמרים באימוציות והתפרצויות חזקות אשר אין מסוגלות לבן/ת זוג לקבלם בהבנה, לכן מטבע הדברים אין לצפות לתקשורת מושלמת.
היתרון הגדול שניתן להעלות את הדברים על הכתב ללא חשש של פחד, בצורה ברורה, ממוקדת ומתחשבת ביותר ללא אשמות וכעסים.
אין לצפות שתהיה תמיד תקשורת קלה ונעימה, בעיקר כשקיימים משקעים ורגשות פגועים מהעבר קשה מאוד לתקשר בצורה מובנת, רכה, עדינה, ומתחשבת, בלי להאשים ולפגוע בבן/ת זוג. ידוע לי-
על זוגות שמקיימים מערכות יחסים תומכת, אוהבת ועושים פעמים מאמצים אדירים על מנת למצוא תקשורת שתטיב לבני הזוג כאחד.הקושי הרב לקבל את דעתו של אדם אחר בעיקר שזה נוגד להשקפותינו.
לכן מטבע הדברים איננו מעוניינים לשמוע אותו, בפרט כאשר אנו פגועים ממנו.זוגות רבים סוברים שחוסר יכולתם לתקשר בהבנה נובע מפאת שאינם אוהבים זה את זו די הצורך,[טעות נפוצה].
ברור שקיים קשר בין אהבה לתקשורת בריאה, אולם מיומנות התקשורת מהווה רכיב חשוב הרבה יותר מאהבה ודורשת מיומנות מיוחדת שניתן לרכוש אותה ע"י עבודה ושינון. תקשורת טובה יכולה להיפך לטבע שני אילו גדלנו במשפחות שהיו מסוגלות לקיים תקשורת כנה ואוהבת.
הימנעות מהבעת רגשות שליליים בדורות קודמים נחשבת לתקשורת טובה.
דומה שרגשות שליליים נחשבו למחלה רעה ומבישה שאסור להביע אותה ויש להחביאה עמוק בתוך כספת הלב,המשך יבוא בס"ד,עם דוגמאות ועצות מעשיות.
מהדורה חמישית
בשלום בית:
מובא בחסד לאברהם יסוד עמוק וחשוב בהנהגת הקב"ה את בריותיו:הקב"ה מנהיג את בריותיו מידה כנגד מידה.
כלומר בדרך שאדם מתנהג עם הקב"ה כך העולם מתנהג עמו.
למשל, מי שמכבד את הקב"ה העולם מכבד אותו ומי שמזלזל בקב"ה העולם מזלזל בו ובאותה מידה.
מבואר מכאן-
אדם שמורד בקב"ה אשתו מורדת בו וכן להיפך אשה שמורדת בקב"ה בעלה מורד בה הן לחיוב והן לשלילי וכן על דרך זו בכל העניינים.
בחסרון ידיעה בתובנה בסיסית זו נגרם קצר תקשורתי.
בפרט זה מצוי כשאחד מתנהג כשורה וממלא את חובתו כלפי בן זוגו ואינו מבין מדוע לא מקבל שום הערכה על מעשיו ומחזירים לו רעה תחת טובה.ע"פ ההנהגה וההשגחה, מסביר הרב שזה מגיע לנו מידה כנגד מידה וזה לא קשור כלל לבן זוגנו. כי באותה מידה שאנו מזלזלים במצוות ולא מכבדים את הבורא יתברך, כך הצד שכנגד מזלזל בנו ואינו מכבד אותנו.
כידוע שאין אדם רואה חובה לעצמו, לכן ברחמיו המרובים מגלה לנו את חסרונותינו ע"י תגובתו והתנהגותו של בן/ת זוגנו כלפינו כדי שנתעורר ונתקן את מעשינו. יש לזכור שכלל זה הוא דווקא שקיימנו את חובתנו כיאות כלפי בן זוגנו וקבלנו את ההיפך, רק אז אפשר לתלות זאת בדיני שמים.
אולם במידה ומעלנו בתפקידנו ולא קיימנו את חובותינו כראוי וקיבלנו באותה מידה, זה אומר שעלינו לעשות בדק בית, לשנות את מעשינו וגישתנו כלפי בן זוגנו.
רק מי שבעל מידות ורצון לשפר את עצמו, מתנהג בעדינות ובדרך ארץ ויודע לשמוע בזיונו ולמחול על כבודו ואף שמח לדעת מה חסרונותיו ושואף לתקנם, רק הוא יכול באמת להיות ראוי לכך שהצד שכנגד ישמש כמראה לתקן את מידותיו.
אולם מי שאין לו את המידות הללו, כאשר יעירו לו או יבזו אותו ויגיב בתוקפנות ואף באלימות, הוא עלול לנפץ את המראה והצד שכנגד לא יוכל לעזור לו לתקן וזה הפסד גדול.
יוצא מכאן-
שהאשה היא המראה של הבעל והאיש הוא המראה של האשה. כלומר כל חסרון שאנו רואים בזולתנו קיים בנו מבחינת-
"כל הפוסל במומו פוסל".
כלומר בעל שמכבד את אשתו כראוי ומעניק לה את מלוא היחס, הערכה והכבוד, ובכל אופן אשתו מגיבה בהתפרצויות וכעסים, מראים לו משמים שהכעס של אשתו כלפיו, זה נובע מהעבירות שבידו שקיימים בו בדקות ולא קשורים כלל לרעייתו.
אולם בעל שמעיר לאשתו השכם והערב ומעביר לה בקורת שלילית תמידית, אזי הכעסים וההתפרצויות שלה נובעים ישירות מהצער העמוק שגורם לה, המסר במקרה כזה הוא לא ברמז אלא בגלוי,
"תפסיק לאמלל את אשתך"!!
כמו כן אשה שמכבדת את בעלה כראוי ומעניקה לו את מלוא ההערצה והכבוד ובכל זאת רואה שבעלה מתוח, כועס ומתפרץ, מראים
לה משמים שעדין חסר לה בצניעות ובשלימות שלה בדרך השם.
אולם אשה שמעירה ופוגעת בבעלה ומזלזלת בו, אזי הכעסים שלו נובעים ישירות מהצער הישיר שגורמת לו. המסר כאן הוא לא ברמז אלא בגלוי,
"תפסיקי לאמלל את בעלך"!!
כמו כן הדבר הכי שנוא על גבר כשיש לו עוד- גבר בבית!!
ישנן נשים שתלטניות שלקחו לעצמן את תפקיד הגבר והפסידו בכך מספר דברים חיוניים וחשובים שזקוקה כל אשה:
א.את ההגנה והביטחון שמעניק הבעל.
ב.האחריות והדאגה של הבעל לאשה ולבית.
ג. נטל הבית וחינוך הילדים נופל על האשה בלבד.
ד.קבלת הערכה, יחס, חיזורים והערצה לאשה מצד הבעל, כי גבר נמשך לאשה ולא לגבר.
ה.מפסידה בכך את המשיכה והריגוש לבעלה, כי אשה בטבעה נמשכת לגבר ולא לאשה וכן את שלום ביתה.
זו התשובה לנשים שתלטניות הטוענות שהן אינן מתרגשות ואינן נמשכות לבעליהן!!
אם היו עושות בדק בית וחשבון נפש מעמיק ואמתי, היו מגלות שרוב המריבות נובעות משתלטנות יתר שיוצרת התנגדות מצד
הבעל, או לחילופין לכניעתו מתוך חוסר ברירה.
חילוף התפקידים גרמו שהאשה נהפכת לגבר והגבר לאשה.
בחסרון הודאה במעשיהן מאשימות את בעליהן במצבן העגום, במקום לחזור לתפקיד המיוחד של האשה הנשית, העדינה והכנועה, שלזה כל
גבר מצפה, נמשך ואוהב, ותזכה לכל המתנות שמנינו,עוד נרחיב את הנושא בס"ד !!
מהדורה שישית
בשלום בית:
"קשב וריכוז"!
בענין הטיפול התרופתי או האלטרנטיבי, ישנם מקרים בהם הילדים מאובחנים כגבוליים. כלומר-די בעזרה לימודית בשיתוף טיפול משפחתי.
ורק אם לערך כשלושה חודשים לא הצלחנו להעלות את משך זמן הקשב והריכוז של הילד, נצטרך לשלב טיפול אלטרנטיבי, או תרופתי בהמלצת נוירולוג.
ישנם מקרים שהדרך היחידה לטפל בבעיה הלימודית באמצעות כדורי ריטלין לסוגיהם. קיימים סוגים ומינונים שונים ולכל אחד צריך להתאים לו את המינון והסוג ע"פ צרכיו.
הכדורים נותנים יכולת הקשבה המאפשר לילד/ בחור להצליח ללמוד כשאין ברירה אחרת.
כמו כן-
הכדור מאפשר הצלחה לילד ללמוד ולהתרכז יותר ומונעת ממנו הידרדרות ונשירה לרחוב. ברור שנטילת כדור בלבד אינה מספקת ובכל מקרה יש לשלב עזרה לימודית הולמת ושיתוף מלא מצד ההורים.
אם לאחר זמן הילד הסתגל ללמוד לאורך זמן ולהתרכז,ניתן לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע, להפחית את המינון ולקחתו לסירוגין.
הערה-
נטילת הכדור אמורה להיות ע"פ רופא מומחה וצריך שהנ"ל יהיה בעל השקפה תורנית, מאחר ותפיסת עולמם של הרופאים אינה עולה בקנה אחד עם השקפת התורה.
כמו כן טיפול תרופתי מוצלח נוצר ע"י מינון מדויק ונכון.
בדרך כלל מתחילים במינון נמוך ולאחר מכן עולים במינון עד שמשיגים את המצב האופטימלי. יש לציין-שלכדור יש תופעות לוואי לא נעימות:
חוסר תאבון, כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, אפתיות ואדישות לסובבים, כי לוקח זמן עד שהגוף מתרגל והתופעות חולפות ונחלשות, ואם התופעות ממשיכות, משנים כדור עד לכדור המתאים.
אין צורך לומר לילד שזה ריטלין, אפשר לומר לו שזה ויטמינים, כדי שלא יחוש שהוא חולה או שונה משאר ילדים.
יש להדגיש ולומר לילד שמי שלומד ומצליח זה-"הוא" והכדור רק מסייע לו.
מאחר והכדורים יוצרים חוסר תאבון לכן יש לסדר את הארוחות לפני נטילת הכדור. בדרך כלל השפעתו של כדור הריטלין כ-4 שעות, ויש כדור ל- 8 שעות והכדור הקונצרטה השפעתו ל-12 שעות ותופעות הלוואי שלו פחותות.
אמנם יתכן שעדין נוכל ליצור מערכת אלטרנטיבית שתתן לנו כמעט את התוצאה של הכדור ללא נטילתו, אולם ע"י שמירת קשר רציף עם המחנך ובשיתוף ההורים חובה.
מערכת האלטרנטיבית מתבצעת ע"י שילוב של מספר גורמים בו זמנית:
א. חובה לדאוג שהילד יאכל ארוחות מסודרות ומשביעות ב. ההורים והמורים לא יעירו לו ככל האפשר-למעט מצבי התנהגות קיצונית, ומאידך יתנו לו רק חום, אהבה ותשומת לב ג. שילוב שיעורי עזר מתאימים ע"פ הכללים שציינו בעלונים הקודמים ד. שיעורי התעמלות מיוחדים לטיפול בקשב וריכוז ה. נטילת תוספי מזון העשירים באומגה 3, שמן פשטן, שמן דגים, צמחי מרפא ועוד ו. לשלב שיעורי התעמלות רגילים-שחיה,כדור רגל וסל, רכיבה על אופניים כל יום למשך 30 דקות לפחות ז. ריפוי בעיסוק כמו-חוגים בנגרות,כלי נגינה,מוזיקה,תרפיה אומנית,פינת החי, רכיבה על סוסים, [בפיקוח מדריכים יר"ש כמובן], המטרה- לאפשר לו לשחרר אנרגיות עודפות, מתחים והשגת הצלחות.
כעיקרון- הטיפול התרופתי עוזר באופן ישיר לפתרון הבעיה הלימודית ובאופן עקיף לתיקון מערכת היחסים בין התלמיד ההורים והמורים.
נקודה חשובה-
אם הילד מרבה לקום ולהפריע בשיעור, אך כאשר הוא יושב ולומד הוא בדרך כלל כן מסוגל להקשיב ולהתרכז בחומר הנלמד, במצב כזה הטיפול התרופתי[ריטלין]אינו בשבילו, למרות שהכדור נותן לו את ההרגעה הדרושה.
לכן יש למצוא את מקור הבעיה ולטפל באמצעים אחרים, למרות שעדין לא שוללים טיפול תרופתי אחר- או קונבנציונלי.
יצירת הצלחות:
כאשר הכדורים לא פתרו את הבעיה הלימודית, למרות המאמצים של הילד ובשילוב הוריו ומחנכיו, הילד ממשיך לצבור לו תסכולים מאי הצלחותיו בלימודיו, נצטרך לבנות לו מודל הצלחה אלטרנטיבי אחר. כמו-לחזקו בעניין חסד וכל מה שקשור לדרך ארץ ובין אדם לחברו.
כלומר נקטין בעיניו את לימוד התורה כמו-לימוד הגמרא שלא מצליח בה, ונגדיל בעיניו את הדברים שהוא אכן מצליח בהם, כגון-עשית חסד עם הזולת, עבודת המידות וחיזוק בעשיית מצוות בין אדם לחברו.
חשוב שההורים יפנימו לעצמם שהילד שלהם הוא המוכשר והמוצלח ביותר ולקבל אותו כמו שהוא[ולא לחשוש "למה יגידו"]וזו הבעיה המרכזית של כולם.
ללא הפנמה זו הילדים חשים את תחושת ההורים האמיתית ועלולים לא לקבל את הכוונת ההורים ולנשור לרחוב ולחברה רעה.
כמו כן ההורים ישתדלו לתת לילד אחריות ותפקידים של עזרה וחסד בעיקר בבית ובמשפחה ויקפידו לשבח ולהעריך אותו שוב ושוב, [תוספת הערכה לא ליד שאר הילדים, כי עלולים לפגוע בו ואף לשנאתו, כידוע מהשבטים].
מומלץ תמיד ללכת לאבחון מקצועי ולהתייעץ עם בעלי מקצוע.
העלונים אינם מקיפים את כל דרכי הטיפול בקשב וריכוז, ישנם דרכים נוספות לטיפול.
קיימות סדנאות מצוינות כיצד לטפל ולהתמודד עם ילדים רגישים ונפלאים אלו שמלאים בשמחה, אהבה, חן ורגישות לזולת ומעניקים המון אושר לסובבים אותם כידוע.
במקרים רבים האב, האם או שניהם סבלו בילדותם מבעית-קשב וריכוז, עובדה זו אמורה להבין את התמודדות הילד כדי להיות סבלנים עמו,הואיל וזוכרים את הקשיים שחוו בבית עם האחים ההורים והמורים וגם כשהצליחו להתמודד זה היה עם קושי רב והמון פגיעות והשפלות ואל לנו לשכוח שהדור הקודם היה הרבה יותר חזק להכיל ולקבל את הפגיעות וההשפלות,אזי צריך זהירות בדור כזה חלשלוש שזקוק לתמיכתנו ואהבתינו בפרט שאנו לא זכינו לקבל זאת.
במקרים רבים-מבנה האישיות של הילד/הילדה[אופי] דומה למבנה האישיות של האב או האם, עובדה זו עוזרת להורים להבין טוב יותר את הילד מחד, ומאידך מקשה עליהם ההתמודדות עם מי שכל כך דומה להם באישיותו.
האריז"ל מסביר בשער הגלגולים מפאת שאותו ילד שדומה לאב באישיותו, הוא מאותו שורש נשמה, לכן ההתמודדות היא תמידית, כי בשורש כל אחד רוצה להשיג יותר שלמות, לכן המלחמה בניהם היא בלתי מן הנמנע.
במקרים רבים עדיף להפריד בניהם עד כמה שאפשר כי כל מגע יוצר בניהם קצר שמהווה לפגיעה ישירה ועמוקה בנפש הילד שהשלכותיה בכל תחומי החיים ותוצאותיה הרות אסון כידוע ולא חידשתי דבר.
הריני מודה ומתוודה שטעיתי המון בחיים בחינוך ילדיי ואם הייתי זוכה לשנות גישה בזמן מוקדם יותר, הייתי מרוויח מילדיי הרבה יותר והיו הרבה יותר מוצלחים, למרות שכיום אני אוהב אותם ומקבלם כפי שהם ויש בנינו קשר עמוק ומשתדל לתמוך בהם יותר למרות שאני ממשיך להיכשל אבל אין ייאוש בעולם וה' רוצה את תשובת השבים- "ובמקום שעומדים בעלי תשובה וכ'ו" והשם יתברך יכפר.
ילדים אלו קשה להם לתפקד במיוחד כאשר יש להם מועקה נפשית או דחף כל שהוא, לפיכך יש לצור אצלם מנגנון שחרור ריגשי על בסיס יומי, כלומר-שיחות קבועות כל יום במטרה להתחבר אליהם ולאפשר להם לשחרר מועקות ומצוקות והזמן המתאים- בזמן ההשכבה לישון וכך נהגתי לעשות.
שורש תדמית השלילית של הילד/הילדה בעיניהם, נובע מאי ההצלחה בחייהם ובפרט בלימודים ובנוסף לביקורתיות, פגיעות והשפלות שעברו בילדות מצד ההורים והחברה.
מצב זה גורם להם להגיע למסקנה שהם אינם שווים, התוצאה- מתייאשים מעצמם.
אך אסור לנו לתת להם הרגשה זו, שאנו גם מיואשים או שנמאס לנו מהם חלילה.
במידה וחלילה נתנו להם תחושה זו, יהיה להם קשה מאוד לצאת ממצב עגום זה ולהצליח בחיים.
כמו כן ילדים אלו מתקשים מאוד לעמוד ולדייק בזמנים.
חובה עלינו כהורים, מורים, בני הזוג ועוד,להשלים עם עובדה זו. מובן- שבעלי קשב וריכוז צריכים להתאמץ במידת האפשר, אולם לא ללחום בעצמם באופן מוגזם ולאחר מכן להאשים את עצמם או את הסובבים אותם מאי הצלחתם לעמוד בזמנים.
על ההורים והסובבים מוטלת החובה והזכות לעזור להם, במידה והם משתדלים ולא מצליחים מוטל עליהם להשלים עם ילדם כי כך הבורא יתברך ברא אותם, [כמובא במסכת תענית כא'- "לך למי שברא אותי ותשאל אותו מדוע ברא אותי כך"].
עיקר הקושי בעמידה בזמנים נובע מפאת-מסיחים חיצוניים, דהיינו-דברים המושכים אותם לעשותם.
לדוגמא:
נגררים זמן רב בקריאת ספרים, מתקנים כל מיני חפצים, מציירים או מקשטים, מסדרים את החדר או התיק, מפטפטים המון גם מאוחר בלילה לפני שינה ועוד, במקום לעשות את הפעולות הרצויות בזמן.
כגון:
לאכול ולישון בזמן, להגיע למקום המיועד ועוד.
וכן-ללכת מהבית למקום קרוב, יכול לקחת להם זמן ארוך מהרגיל, הואיל ומושכים אותם כל מיני מסיחים בדרך שמעניינים אותם וזה כלל לא באשמתם. מצוי גם שהם זקוקים לזמן רב יותר לתנועתיות ופעילות פיזית או עיסוק במלאכות מאשר שאר הילדים בגילם, מפאת שקשה להם להתרכז שעות רבות בלימוד, או שיש להם דחפים ורצונות לזוז ולתפקד יותר משאר אנשים.במידה ולא נעניק להם פעולות יתר, תתכן פגיעה חמורה במערכת העצבים, פגיעה בראיה או אי שקט מוטורי-ידיים ורגלים זזות כל הזמן או הידרדרות נפשית עד איבוד הדעת.
הפתרון:
"תנועתיות מאומצת יזומה". כגון-שלוש פעמים בשבוע הליכה מאומצת כשעה ב. רכיבה רצופה ומאומצת באופניים במשך כחצי שעה שלוש פעמים בשבוע ג. שיעורי התעמלות קבוצתיים פעמיים בשבוע לפחות ד. התעמלות עצמאית בכל יום במאמץ בינוני עד קשה, אפשר לשלב משקולות ידניות.
מובן שצריך לערוך בדיקה רפואית לפני שמתחילים פעילות יזומה כלשהי.
הערה חשובה-
חובה על אנשים אלו להשלים עם עצמם שכך הבורא יתברך ברא אותם ולא לנסות לחקות דפוסי אישיות אחרים.
לדוגמא:
אברכים שמצליחים ללמוד שלושה סדרים והם לא, צריכים להיות שלמים במה שהם כי זה המושלם ביותר וכך הבורא יתברך ברא אותם ויש לכל אחד את עבודת השם הפרטית בתיקון המיוחד שלו ואינו דומה לשום ברייה בעולם ורק לו הזכות והחובה להשלימו וזה הטוב המוחלט בעבורו בשליחותו ותפקידו בעולם כמובא ליודעי חן-
ברבתינו התקובלים, הלשם שבו והכרם שלמה כידוע.
ידוע שחלק גדול מגדולי ישראל סבלו מבעית קשב וריכוז בצעירותם והצליחו להתמודד עם זה עד שזכו להיות גדולי הדור כל אחד ע"פ בחינתו ובערכו.
לכן אנו נדאג שנצליח בחיינו בהתאם ליתרונות והמגבלות שחננו השם יתברך, רק שלא נהיה מודל חיקוי של אחרים ונפסיד את התיקון והיעוד אליו נשלחנו כמבואר, עם תפילה וסבלנות נזכה לס"ד ונצליח ובהבטחה.
בעלי מבנה נפש קשב וריכוז סובלים במיוחד ממצבי נפש המושפעים במיוחד מרעב ועייפות ועל כך בפרשה הבאה בס"ד.
מהדורה שביעית
בשלום בית:
טיפול ברגשות!!
סביר להניח שהתנסינו בעבר ברגשות המשתלטים עלינו. להלן יתוארו דרכים אחדות שבהן עלולים רגשותינו הבלתי מטופלים מן העבר להשפיע עלינו בהווה:
א. כאשר דבר מה מתסכל אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות-הכעס והסבל, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להיות רגועים, לשלוט במצב ולהישאר אוהבים.
ב. כאשר דבר מה מאכזב אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשי-עצב וכאב, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להרגיש מלאי אושר ושלווה.
ג. כאשר דבר מה מסעיר אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות-פחד ודאגה, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להרגיש רגועים, בטוחים ומסופקים.
ד. כאשר דבר מה מביך אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות חרטה ובושה, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להרגיש בטוחים,שלווים ורגועים.
בבגרותנו התרגלנו ע"י אימונים תת הכרתיים להתעלם מרגשותינו הכאובים וישנם כאלו שלא הצליחו לטפל או להשתיק רגשות אלו, אזי דכאו אותם ע"י התמכרויות
שונות.
אכן התמכרויות מסייעים להשתקה זמנית, אולם כאשר מתפקחים, מיד חוזרים אותם רגשות כאובים להציק ביתר שאת.
יתרה מכך,עצם ניסיוננו להתחמק ולהתכחש לרגשותינו הכאובים ע"י התמכרויות שונות, אנו מעניקים להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו.
לעומת זאת-כאשר אנו לומדים להקשיב לרגשותינו הפנימיים ברוך ומטפלים בהם כראוי, הם מאבדים בהדרגה את כוחם ואחיזתם בנו.
כאשר אנו נסערים ביותר, אין באפשרותנו לתקשר עם הזולת בצורה נעימה ובאותה יעילות שהיינו רוצים, מאחר שבמצב כזה חוזרים ועולים רגשות העבר הבלתי
מטופלים.
נראה שהילד שבתוכנו שמעולם לא קיבל רשות להתפרצות של זעם, עושה זאת בהווה כשהוא מבוגר רק על מנת ששוב לא יענישו אותו ויכלאו אותו בשירותים.
טמונים ברגשותינו הבלתי מטופלים כוחות המשתלטים עלינו, מאחר שקנו להם אחיזה בתודעתנו הבוגרת ומונעים מאתנו את האפשרות לקיים תקשורת בריאה ואוהבת.
לפיכך-עד שלא נהיה מסוגלים להקשיב בהבנה ובאהבה לרגשות הללו שנראים לכאורה ילדותיים ובלתי הגיוניים מן העבר, ימשיכו להתערב לנו בהווה בזמנים שאנו זקוקים לשפיותנו יותר מתמיד ובפרט בניהול תקשורת בריאה ותקינה.
סוד ההצלחה לתקשר בצורה נכונה ובוגרת בעיקר בזמנים שרגשות בעייתיים גואים בתוכנו, טמון במידת יכולת ההכרה והמודעות שלנו בלתת לרגשות אלו ביטוי בכתב או להוציאם בנכוחות אנשים אוהבים או בעלי מקצוע שמסוגלים לשמוע, לקבל, להבין ולתת לנו את התמיכה
הראויה.
המטרה בסיכומו של דבר שנוציא רגשות כאובים אלו על מנת לפנות מקום לרגשות חיוביים במקומם. ככל שנזכה לתקשר עם בן/ת זוגנו מתוך הבנה, כך תלך ותשתפר מערכת היחסים לטובה.
כמו כן כאשר נצליח לשתף את בן/ת זוגנו ברגשותינו הסוערים בדרך רגועה ואוהבת, יהיה לבן/ת זוגנו הרבה יותר קל לתמוך בנו ולהחזיר אהבה בתמורה.
העלאת רגשותינו הכאובים על הכתב, הוא מכשיר מעולה לעזרה עצמית, אולם אם לא ניכנס מיד למשטר כתיבת מכתבים שבסיכומו של דבר יהפוך לנו להרגל, אנו עלולים לשכוח כיצד משתמשים בו.
הצעתי-
שפעם ביום לפחות כאשר אנו מרגישים שדבר מה מטריד את מנוחתנו, להתיישב ולכתוב את הדברים המציקים.
מובן שהכתיבה יעילה לא רק כשאנו נסערים מבן/ת זוגנו, אלא בכל מקרה שאנו עוברים הרגשה לא נעימה, אכזבה וכ'ו.
הכתיבה עוזרת להתגבר על תחושות של-תרעומת, אומללות, חרדה, דיכאון, נטישה, טרדה, עייפות, או פשוט לחץ, לכן בכל עת שנרצה לשפר את הרגשותינו, רצוי להשתמש
בכתיבה.
יתכן שלא תשתפר הרגשותינו באופן מידי, אולם לאחר זמן של תרגול זה יניע אותנו ללכת בדרך נעימה ורצויה יותר.
כמו כן העלאת רגשותינו על הכתב מסייעת לנו להתגבר על חרדות, להשתחרר מתרעומות ונותנת את הכח והיכולת לסלוח.בפרט לחוש אהבה כלפי הילד שבתוכנו ולרפא פצעים רגשיים מן העבר.
לפיכך-אם לא נאפשר ליצור מגע עם רגשותינו הכאובים ונאפשר לאותו חלק ריגושי כואב להישמע ולומר את דברו, אם ע"י כתיבה או הוצאת דבורים אלו ע"י תמיכה ועזר מאנשים תומכים ואוהבים, הוא לא ירפא לעולם.
הקשבה לרגשותינו מתוך רוך והבנה והעלאתם על הכתב באמצעות נתינת ביטוי מילולי כולל הכאב שכרוך בכך, הם בעצם מהווים את תהליך הריפוי.
תוך כדי אימון בטכניקת הכתיבה נתחיל לחוות ולהרגיש את אותו חלק באישיותנו הזקוק לאהבה
יותר מכל.
ע"י הקשבה לרגשותינו, נסייע אט אט לאותם חלקים כאובים להירפא ולהשתחרר.
לאחר ש"האני הרגשי" יתחיל לקבל את ההבנה והאהבה שהוא זקוק, נזכה באופן פלאי לשפר את התקשורת עם בן/ת זוגנו וזולתנו ונתחיל להגיב למצבים בצורה מתונה ואוהבת
יותר.
למרות שכולנו מומחים להסתיר את רגשותינו ולהגיב בהגנתיות ובצורה בלתי מכובדת, יש באפשרותנו לחנך את עצמנו מחדש ולקוות לעתיד טוב יותר.
החינוך והתרגול החדש, דורש מאתנו הקשבה והבנה כלפי רגשות שטרם התגברנו עליהם וכלפי הכאב הכרוך בהם אשר מעולם לא היתה לנו את ההזדמנות להירפא מהם וע"י שנקשיב, נבין ונזדהה עמם, בעקבות זאת יתרפאו וישלחו החוצה.
שימוש בטכניקת הכתיבה, היא הדרך הבטוחה למתן ביטוי לרגשות בלתי מטופלים ולריגושים ורצונות שליליים, מבלי לחשוש מביקורת
או דחייה.
באמצעות ההקשבה לרגשותינו, אנו בעצם מטפלים באני הריגשי הילדותי שלנו, כדרך הורה אוהב המטפל בילד הקטן שלו כאשר הוא בוכה, מחבק אותו בזרועותיו ונותן לו את כל החום, יחס ואהבה.
ע"י ביטוי כל האמת ביחס לרגשותינו, אנו מעניקים לעצמנו את הרשות המלאה להיות בעלי רגשות אלו, מבלי לחשוש או לפחד מפגיעה ודחייה כלשהי.
מובן שרק בדרך טיפול בחלק הילדותי של אישיותנו מתוך יחס של הערכה, כבוד ואהבה, אנו מאפשרים לפצעים הריגשיים מן העבר שטרם הגלידו, להירפא אט אט בהווה ולהישלח החוצה לחופשי ולמלאות במקומם רגשות חיוביים.
קיימת תופעה נפוצה בימינו שילדים רבים מתבגרים בטרם עת, מפאת שהם דוחים ומדכאים את רגשותיהם, אולם מכאובם הרגשי הבלתי מטופל, ממתין בתוכם פנימה ליום שבו יוכל להגיח החוצה כדי להתקבל על ידם בחום ואהבה על מנת להירפא.
מאחר ואנו מנסים לדכא את רגשותינו ואת הכאבים הכרוכים בהם, הללו ממשיכים להכאיב ולהשפיע עלינו. יתרה מכך-
למרבית המחלות הגופניות, קיימת כיום הסכמה רחבה שהן קשורות לכאב וסבל רגשי בלתי מטופל.
כאב רגשי שדוכא במשך שנים, הופך לכאב גופני או למחלות פיסיות קשות ועלול לגרום למוות בטרם עת, כפי שאנו עדים לכך.
כל הכפיות הטורדנים, [אובססיות] וההתמכרויות למיניהן, הנם ביטוי חיצוני לפצעינו הפנימיים הריגשיים.
לדוגמא-
הטרדה הגברית להיות רדוף אחר ההצלחה, הוא ניסיון נואש לזכות לאהבה והערצה, מתוך תקוה לצמצם את המכאובים הריגשיים ואת הפחדים הפנימים שבתוכנו.
וכן האובססיה הגדולה הנפוצה כיום של האשה, להיראות בלתי מנוצחת, אינה אלא מאמץ על מנת להיות ראויה להערצה ולמקום ראשון ומעל כולם, כדי לצמצם את הכאב הריגשי שלה. הכלל בזה-
כל דבר שנעשה במידה מופרזת וטורדני, זהו אמצעי לשיכוך מכאובים ריגשיים הנובעים מהעבר שטרם התגברנו עליהם!!
החברה האנושית מספקת לנו שפע של עינוגים ותרופות שמטרתם לסייע לנו לברוח מייסורנו ולא להרגיש את כאבנו.
אולם העלאת רגשותינו הכאובים ונתינת ביטוי מילולי או על הכתב, מסייעת בידנו להיות במגע ישיר ואמיתי עם רגשות אלו, במטרה כדי להרגיש אותם ולתת להם את ההערכה, ההבנה וההזדהות הראויה,על מנת לרפא את הכאב הריגשי ולשלוח אותו החוצה, בלי שננסה לברוח ממנו ע"י כל מיני תאוות והתמכרויות למיניהן, או לדכאו פנימה, עד שיגיח ויופיע
מחדש.
לכן ע"י טכניקת הכתיבה,אנו מעניקים "לאני הריגשי" הפצוע, את ההבנה והאהבה שהוא זקוק, וע"י כך נירפא הכאב ונישלח החוצה כאמור!!
עצה נוספת-
להתבודד ולשוחח עם הקב"ה על כל הרגשות הכאובים והרצונות השליליים, פשוט להוציא הכל החוצה ולהשליך על ה' ית' ולהאמין באמונה שלמה שהכול לטובה.
כי למען האמת בלי אמונה בקב"ה שהוא המשגיח והאחראי על הכל, אי אפשר להירפא בשלימות משום מחלה, מפאת שטבע האדם למצוא אשמים, במידה והוא לא מוצא, אזי מאשים את עצמו ונופל לרדיפה עצמית הקשה מכולם.
למי שקשה לשוחח עם הקב"ה, יתחיל ע"י מכתב אהבה לקב"ה ולהעלות את כל רגשי הכאב, החוויות, הרצונות והחלומות הטובים והשליליים ולאחר מכן ישליך הכל על השם ית', לבקש את עזרתו ותמיכתו ויאמין באמונה שלמה- "שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", ותראו בזה ניסים ונפלאות, זה בדוק ומנוסה ובהבטחה!
אם קשה לכם למחול למי שפגע בכם, כתבו מכתב בהיפוך תפקידים. כלומר-העמידו פנים בשעת כתיבת המכתב, שהנכם אותו האדם שמן הראוי שתמחלו לו ותכתבו את מכתב הבקשה ממנו אליכם, אתם תידהמו להיווכח באיזו מהירות תהפכו לסלחנים, כמעין-"כבשת הרש", עם דוד המלך כידוע.
אם אתם מרגישים מאוד נסערים והתעוררו בכם רגשות ניבזיים על עצמכם או על אחרים, תנו להם ביטוי בכתב, ואחרי כן שרפו את המכתב, אם אתם מתייראים שמה אדם אחר יקרא אותו.
במקרים מעין אלו, גם מכתבים מפלצתיים עשויים להועיל.
כמו כן-כאשר אירועים מן ההווה מסעירים אתכם ומזכירים לכם רגשות כאובים מהעבר שלא טופלו, תכתבו מיד "מכתב אהבה" לאחד מהוריכם או לאלו שנפגעתם מהם.
שתפו אותם ברגשותיכם ותבקשו מהם את סליחתם, תידהמו מהתוצאות. העלאת רגשותינו ע"י הכתיבה הוא אכן תהליך ריפוי מדהים בפני עצמו, אולם אין הוא יכול לספק לנו את הצורך שחבר ישמע, יבין ויזדהה
בכאבנו.
כאשר אנו מעלים על הכתב את רגשותינו, אנו בעצם אוהבים את עצמנו, אולם כאשר אנו משתפים אדם אחר ברגשותינו, אנו מקבלים אהבה.
על מנת שיכולתנו היצירתית לאהוב את עצמינו תגדל,כדי שנצליח לרפא את כאבנו, יש את הצורך לקבל
אהבה.
שיתוף אדם אחר ברגשותינו הכאובים, פותח את הדלת כדי לקבל תמיכה ואהבה.
על מנת שנוכל לזכות לתמיכה והבנה, אנו זקוקים לאנשים אשר נוכל להיפתח אליהם בבטחה ולשתפם
ברגשותינו.
מי שזכה לאוזן קשבת ותומכת, בעיקר מבן/ת זוג, שניתן לבטוח בו/ה ולחלוק עמו/ה את רגשותיו ללא חשש ביקורת שפיטה, פחד ודחייה, יכול לשאוב מזה כוחות נפש אדירים וריפוי מדהים ונפלא בפני עצמו,
עוד נרחיב בס"ד כיד ה' הטובה עלינו,
שבת שלום ומבורך.
מהדורה שמינית
בשלום בית:
תקשורת:
כולנו סובלים מרגשות שמשתלטים עלינו. להלן יתוארו רגשות בלתי מטופלים מן העבר שמשפיעים עלינו בהווה:
א. כאשר דבר מה מתסכל אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות הכעס והסבל, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להיות רגועים, לשלוט במצב ולהישאר מאוזנים.
ב. כשאנו מאוכזבים מדבר מה, אנו נשארים תקועים עם רגשי העצב והכאב, אפילו כאשר "האני הבוגר" אומר לנו שעלינו להרגיש מלאי אושר ושלווה.
ג. כשדבר מה מסעיר אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות הפחד והדאגה, אפילו "כשהאני הבוגר" אומר לנו שעלינו להישאר רגועים ובטוחים.
ד. כאשר דבר מה מביך אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות החרטה והבושה,למרות "שהאני הבוגר" אומר לנו שעלינו להרגיש בטוחים ורגועים.
בבגרותנו הרגלנו את עצמנו באמצעות אימונים תת הכרתיים להתעלם מרגשותינו הכאובים. ישנם כאלו שלא הצליחו לטפל או להשתיק רגשות אלו ודכאו אותם ע"י התמכרויות שונות. אכן התמכרויות מסייעים להשתקה זמנית, אולם כאשר מתפקחים, מיד חוזרים אותם רגשות כאובים להציק ביתר שאת.
יתרה מכך- עצם ניסיוננו להתחמק ולהתכחש לרגשותינו הכאובים ע"י התמכרויות שונות, אנו מעניקים להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו. אולם כשאנו לומדים להקשיב לרגשותינו הפנימיים ברוך ומטפלים בהם כראוי, הם מאבדים בהדרגה את כוחם ואחיזתם בנו.
כאשר אנו נסערים ביותר, אין באפשרותנו לתקשר עם הזולת בצורה נעימה ובאותה יעילות שהיינו רוצים, מאחר שבמצב הנוכחי חוזרים ועולים רגשות העבר הבלתי מטופלים.
נדמה שהילד שבתוכנו שמעולם לא קיבל רשות לדבר, יוצא בהתפרצות זעם, כדי שבהווה לא יענישו אותו ויכלאו אותו בשירותים כמו בעבר.
טמונים ברגשות הבלתי מטופלים שלנו כוחות המשתלטים עלינו, מאחר שקנו להם אחיזה בתודעתנו הבוגרת ומונעים מאתנו את האפשרות לקיים תקשורת בריאה ותומכת. עד שלא נהיה מסוגלים להקשיב בהבנה ובהכלה לרגשות הללו שנראים לכאורה ילדותיים ובלתי הגיוניים, הם ימשיכו להתערב לנו בהווה ובזמנים שאנו זקוקים לשפיותנו יותר מתמיד, ובעיקר בניהול תקשורת
בריאה ותקינה.
סוד ההצלחה לתקשר בצורה נכונה ובוגרת בעיקר בזמנים שרגשות בעייתיים גואים בתוכנו, טמון במידת יכולת ההכרה והמודעות לתת לרגשות אלו ביטוי בכתב או להוציאם בנכוחות אנשים אוהבים או בעלי מקצוע שמסוגלים להבין, להכיל ולתת לנו את
התמיכה הרצויה.
המטרה בסיכומו של דבר שנשחרר רגשות כאובים אלו על מנת לפנות מקום לרגשות חיוביים במקומם. ככל שנצליח לתקשר עם בן/ת זוגנו מתוך הבנה והכלה, כך תלך ותשתפר מערכת היחסים לטובה. כאשר נצליח לשתף את בן/ת זוגנו ברגשותינו הסוערים בדרך רגועה ושקטה, יהיה להם הרבה יותר קל לתמוך ולהחזיר לנו
תמיכה בתמורה.
העלאת רגשותינו הכאובים על הכתב, הוא מכשיר מעולה לעזרה עצמית, אולם אם לא ניכנס למשטר כתיבה שבסיכומו של דבר יהפוך לנו להרגל, אנו עלולים לשכוח כיצד משתמשים בשיטה נפלאה זו. רצוי שפעם אחת ביום לפחות כאשר אנו מרגישים שדבר מה מטריד את מנוחתנו, להתיישב ולכתוב את הדברים המציקים.
מובן שהכתיבה יעילה לא רק כשאנו נסערים, אלא בכל מקרה שאנו עוברים פגיעה, הרגשה לא נעימה או אכזבה, רצוי לכתוב. הכתיבה עוזרת לנו להתגבר על תחושות של תרעומת, אומללות, חרדה, דיכאון, נטישה, טרדה, עייפות, או פשוט לחץ, לכן בכל עת שנרצה לשפר את הרגשותינו, רצוי להשתמש בכתיבה.
יתכן שלא תשתפר הרגשותינו באופן מידי, אולם לאחר זמן של תרגול זה יניע אותנו ללכת בדרך נעימה ורגועה יותר.
יצוין-שהעלאת רגשותינו על הכתב מסייעת לנו להתגבר על חרדות, להשתחרר מתרעומות ונותנת את הכח והיכולת לסלוח. בפרט לחוש אהבה כלפי הילד שבתוכנו ולרפא פצעים רגשיים מן העבר. אם לא ניצור מגע עם רגשותינו השליליים ונאפשר לאותו חלק ריגושי כואב להישמע ולומר את דברו, אם ע"י כתיבה או הוצאת דבורים אלו ע"י תמיכה ועזר מאנשים תומכים ואוהבים, הוא לא
ירפא לעולם.
הקשבה לרגשותינו מתוך רוך והבנה והעלאתם על הכתב באמצעות נתינת ביטוי מילולי כולל הכאב שכרוך בכך, הם בעצם מהווים את תהליך הריפוי. תוך כדי אימון בטכניקת הכתיבה, נתחיל לחוות ולהרגיש את אותו חלק באישיותנו הזקוק לאהבה יותר מכל. לכן ע"י הקשבה לרגשותינו, אם ע"י כתיבה או שיח עם אוהבים שתומכים נצליח אט אט לאותם חלקים ריגושים להירפא
ולהשתחרר.
לאחר שהאני הרגשי יתחיל לקבל את ההבנה והאהבה שהוא זקוק, נזכה באופן פלאי לשפר את התקשורת עם בן/ת זוגנו וזולתנו ונתחיל להגיב למצבים בצורה מתונה ותומכת יותר.
כולנו מומחים להסתיר את רגשותינו ולהגיב בהגנתיות ובצורה בלתי מכובדת, אולם יש אפשרות לחנך את עצמנו ע"י תרגול חדש ולקוות לעתיד טוב יותר.
זה דורש מאתנו הקשבה והבנה כלפי רגשות שטרם התגברנו עליהם וכלפי הכאב הכרוך בהם אשר מעולם לא היתה לנו את ההזדמנות להירפא מהם. שימוש בטכניקת הכתיבה, היא הדרך הבטוחה למתן ביטוי לרגשות בלתי מטופלים ולריגושים ורצונות שליליים, מבלי שנחשוש לביקורת או דחייה.
באמצעות ההקשבה לרגשותינו, אנו בעצם מטפלים באני הרגשי הילדותי שלנו, כדרך הורה אוהב המטפל בילד הקטן שלו כאשר הוא בוכה, מחבק אותו בזרועותיו ונותן לו את חום, יחס ואהבה. באמצעות ביטוי על כל האמת ביחס לרגשותינו, אנו מעניקים לעצמנו את הרשות המלאה להיות בעלי רגשות אלו, בלי לחשוש או לפחד מפגיעה ודחייה כלשהי.
מובן שרק בדרך טיפול בחלק הילדותי של אישיותנו מתוך יחס של הערכה, כבוד ואהבה, אנו מאפשרים לפצעים הרגשיים מן העבר שטרם הגלידו, להירפא בהווה, להישלח החוצה לחופשי ולמלאות במקומם רגשות חיוביים.
קיימת תופעה נפוצה בימינו שילדים רבים מתבגרים בטרם עת, מפאת שהם דוחים ומדכאים את רגשותיהם, אולם מכאובם הרגשי הבלתי מטופל, ממתין בתוכם פנימה ליום שבו יוכל להגיח החוצה כדי להתקבל על ידם בחום ואהבה על מנת להירפא. מאחר ואנו מנסים לדכא את רגשותינו ואת הכאבים הכרוכים בהם, הללו ממשיכים להכאיב ולהשפיע עלינו.
למרבית המחלות הפיזיות, קיימת כיום הסכמה רחבה בתחום הרפואה, שהן קשורות לכאב וסבל רגשי בלתי מטופל. מפני שכל כאב רגשי שדוכא עמוק בנפש במשך שנים, הופך לכאב גופני או למחלות פיזיות קשות, ועלול לגרום למוות בטרם עת, כפי שאנו עדים בימנו שרוב הנפטרים הם בגיל צעיר יותר ממבוגרים, רחמנא לצלן.
כל הדחפים והכפיות הטורדנים, [אובססיות], וסוגי ההתמכרויות למיניהן, הם ביטוי חיצוני לפצעים הריגשיים שבתוכנו.
לדוגמא- הדחף והטרדה הגברית להיות רדוף אחר הישגים, תארים והצלחה, הוא ניסיון נואש לזכות להערכה וכבוד מאחרים ובעיקר מבת הזוג.באמצעות הערצה זו אנו מצמצים ומשתיקים מכאובים רגשיים ופחדים פנימיים שמציקים לנו.אולם אם לא נצליח לקבל הערכה ראויה,שוב יעלו אותם רגשות, יציקו ויתבעו מאתנו את השלמות.רדיפה מסחררת זו לא נותנת לנו מנוח ובעיקר-"המה יגידו".
כמו כן- האובססיה הגדולה והנפוצה כיום של האשה- "להיראות חזקה ובלתי מנוצחת", אינה אלא מאמץ על מנת להיות ראויה להערצה ולמקום ראשון ומעל כולם, במטרה לצמצם את הכאב הרגשי שבתוכה.
הכלל בזה-
כל דבר שחוצה קווים אדומים ונעשה במידה מופרזת וטורדני, זו היא עדות חותכת לשיכוך כאבים רגשיים הנובעים מהעבר שטרם התגברנו עליהם!! החברה האנושית מספקת לנו שפע של עינוגים ותרופות שמטרתם לסייע לנו לברוח מייסורנו ולא להרגיש את כאבנו ללא הועיל. אולם רק באמצעות העלאת רגשותינו השליליים ונתינת ביטוי מילולי עם אוהבים וכ'ו או על הכתב, מסייעת בידנו להיות במגע ישיר עם רגשותינו. בהבנה והזדהות הראויה נוכל לרפא את הכאב הריגשי ולשלוח אותו החוצה, בלי שנדכא אותו פנימה,
עד שיגיח ויופיע מחדש.
כמו כן ניתן להתבודד ולשוחח עם הקב"ה על כל המצוקות והרגשות השליליים. פשוט להוציא את כל הכאבים החוצה ולהשליך על ה' ית' ולהאמין באמונה שלמה שהכול לטובה. כי למען האמת בלי אמונה בקב"ה שהוא המשגיח והאחראי על הכל,אי אפשר להירפא בשלימות משום חולי או מחלה.
טבע האדם למצוא אשמים, במידה והוא לא מוצא, מאשים את עצמו ונופל לרדיפה עצמית הקשה מכולם.
האמונה בקב"ה מוציאה אותה מכל רדיפה ואשמה. למי שקשה לשוחח עם הקב"ה, יתחיל ע"י מכתב אהבה לקב"ה ולהעלות את כל רגשי הכאב, החוויות, הרצונות והחלומות הטובים והשליליים ולאחר מכן ישליך הכל על השם ית', לבקש את עזרתו ותמיכתו ויאמין באמונה שלמה- "שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", ותראו בזה ניסים ונפלאות, זה בדוק ומנוסה ובהבטחה!
אם קשה לכם למחול למי שפגע בכם, כתבו מכתב בהיפוך תפקידים. כלומר העמידו פנים בשעת כתיבת המכתב, שהנכם אותו האדם שמן הראוי שתמחלו לו ותכתבו את מכתב הבקשה ממנו אליכם, אתם תידהמו להיווכח באיזו מהירות תהפכו לסלחנים, כמעין "כבשת הרש" עם דוד המלך כידוע.
אם אתם מרגישים מאוד נסערים והתעוררו בכם רגשות נבזיים על עצמכם או על אחרים, תנו להם ביטוי בכתב ולאחר מכן שרפו את המכתב אם אתם מתייראים שמה אדם אחר יקרא אותו.
במקרים מעין אלו, גם מכתבים מפלצתיים עשויים להועיל.
כמו כן כאשר אירועים מן ההווה מסעירים אתכם ומזכירים לכם פגיעות ורגשות כאובים מהעבר שלא טופלו, תכתבו מיד "מכתב אהבה" לאחד מהוריכם או לאלו שנפגעתם מהם.
שתפו אותם ברגשותיכם ותבקשו מהם התנצלות, תידהמו מהתוצאות. העלאת רגשותינו ע"י הכתיבה הוא אכן תהליך ריפוי מדהים בפני עצמו, אולם אין הוא יכול לספק לנו את הצורך שחבר או כל אוהב אחר ישמע אותנו, יבין ויזדהה בכאבנו.
מפני כשאנו מעלים רגשות על הכתב, אנו בעצם אוהבים את עצמנו, אולם כאשר אנו משתפים אדם אחר ברגשותינו, אנו מקבלים אהבה מזולתנו.
על מנת שיכולתנו היצירתית לאהוב את עצמינו תגדל במטרה להתגבר על כאבנו ולהצליח לרפא את מכאובינו, יש לנו צורך רב לקבל אהבה. לכן שיתוף אדם אחר ברגשותינו השליליים, פותח בפנינו דלת כדי לקבל תמיכה ואהבה.
על מנת שנוכל לזכות לתמיכה והבנה, אנו זקוקים לאנשים אשר נוכל להיפתח אליהם בבטחה ולשתפם ברגשותינו.
מי ששפר עליו גורלו וזכה לאוזן קשבת מבן/ת זוגתו ויכול לחלוק את רגשותיו ללא חשש פחד ודחייה,ויכול לשאוב כוחות נפש אדירים וריפוי מדהים ונפלא בפני עצמו ששום אדם לא יכול להעניק לו ובהבטחה, שבת שלום ומבורך.
מהדורה תשיעית
בשלום בית:
טיפול ברגשות:
מעלת הכתיבה רבה מאוד מפני שמסייעת לנו להשתחרר מרגשות שליליים ולומר את האמת ללא חשש של פחד ודחיה. אולם חלק מכתיבת רגשותינו אינה מובילה לריפוי המיוחל, לכן יש להעלות את כל הרגשות. מודעות לקיום רגש הכעס בלבד, עלולה להזיק לנו ולהפוך אותנו לנסערים,לחסרי סבלנות ולאי שביעות מעצמנו. בכי לימים ארוכים עלול להותיר אותנו מרוקנים ותשושים. אם לא נרפא את עצמנו באמצעות רגשות של סיפוק ותענוג, הסבל רק יעלה ויגבר.
פחד מתמשך עלול לגרום לנו בהלה וטראומות אף מדברים פשוטים, אם לא נעצים את עצמנו ונחזק בטחוננו. רגשי חרטה ממושכים עשוי לעורר בנו רגשי אשם, בושה והורדת ההערכה העצמית, אם לא נשתמש ברגש הכעס ונעמוד על זכויותינו.מאמצינו התמידי להעניק חום ואהבה לבן/ת זוגנו ללא קבלת עידוד והערכה, יגרום לנו לדכא רצונות וכעבור זמן נתרוקן ונהפוך לנטולי רגשות.
טיפול מוקדם ונכון בהוצאת תסכולים ורגשות כאובים,יסייע לנו להשתחרר ולהירפא מהן.במידה ואין לנו כתובת תומכת,יש להעלות את רגשותינו על הכתב ויועיל בידנו לשכך ולהחליש את הכאב במידה מסוימת. על מנת לשחרר רגשות שלילים,חובה להרגיש את כל היבטי הסבל הריגשיים שהם- כעס, עצב, פחד וחרטה.אולם קיים בתת מודע מנגנון הגנה שפועל באופן מהיר [אינסטינקטיבי], כדי להסתיר את רגשותינו האמיתיים.
טבע האדם לשקר ולרמות את עצמו [הכחשה עצמית], כדי לא לחשוף את רגשותיו השליליים ומחליף אותם ברגשות שקריים, מפני שאין לו את האומץ לעמוד מול רגשות אלו, או פחד מבן הזוג, חברה, משפחה וכ'ו.
יצוין-שלאחר זמן האדם מתרגל לשקרים שלו ומניח בטעות שזו האמת. לכן רצוי מאוד לשתף אדם נוסף ברגשותינו ולקבל תמיכה נכונה, על מנת להשתחרר מאותן רגשות שליליים ולא להחליפם בדמיונות כוזבים. רצוי מאוד לשוחח עם אותו אדם שפגע בנו או פגענו בו, על מנת להתפייס עימו ולשחרר משקעים. אם זה לא אפשרי ניתן לחלוק רגשות אלו עם בן/ת הזוג, אם גם זה לא אפשרי, אזי עם חבר, יועץ או כל אדם תומך, [להיזהר מבני המשפחה]. אם גם זה לא אפשרי, עצם העלאת רגשותינו על הכתב,יועיל לנו להשתחרר ממצוקות ורגשות שלילים.
אולם חייבים להעלות את כל ארבע רמות הסבל הרגשי וע"י כך משתחרר הכאב האצור בתוכנו. כתיבה אודות רגש שלילי אחד או שניים בלבד אינו מועיל, מאחר שרוב תגובותינו הרגשיות אינם רגשות כנים, אלא מנגנוני הגנה שקריים ואנו משתמשים בהם באופן תת-הכרתי במטרה להתחמק מרגשותינו האמיתיים כדי לא לחוש את הכאב שנית.
נציין דוגמאות:
א. אנשים הנוחים לכעוס, הם בדרך כלל מסתתרים מפני העצב והחרטה שלהם. אולם במידה ויהיו מסוגלים לחשוף את שאר רגשותיהם, הכעס יעלם כלא היה ויהפכו לאוהבים יותר.
ב. אנשים שבוכים בקלות,מפאת שהם מתקשים לכעוס, אולם כאשר יהיו מסוגלים לחוש את רגש הכעס ויעניקו לו ביטוי נכון,הרגשתם תשתפר ויהיו מאוזנים יותר.
ג.אלו שסובלים מלחצים ומרירות,יצטרכו לחוש את רגש הכעס ולעמוד על זכויותיהם וכך הפחד יסתלק, [חוץ מהסובלים מרחמים עצמיים].
ד. אנשים שלעתים קרובות סובלים מרגשי אשם, חייבים לתת ביטוי לרגשות הפגועים ולמידת הצדק שלהם, וכך יהיו מסוגלים לקבל יחס, פירגון חום ואהבה.
ה. אלו שמגלים יכולת לאהוב ולהעניק באופן תמידי, אך תוהים מדוע הם מדוכדכים וקהי חושים, צריכים לעמוד על זכותם לכעוס ולעמוד על זכויותיהם. פעולה זו תסייע בידיהם ליצור מגע עם רגשות שעומדים מאחורי הדיכאון וחוסר התחושה. ניתן להשתמש בעצה נפלאה זו בכל היבטי הרגש שציינו, ולהעלות את הרגשות שעולים על הכתב או כלפי אלו שפגעו בנו ואט אט הכאב ייחלש וישתחרר.
להלן דוגמאות כיצד אנו משתמשים ברגשות שקריים על מנת להתחמק באמצעותם מהכאב האמיתי ומדכאים אותו שנית עמוק בתוך הנפש.
להזכיר- התהליך הוא בזמן אמת, מהיר ותת-הכרתי. תנו דעתכם בכובד ראש לשאלות הבאות:
א. האם זכור לכם מקרים שמצאתם את עצמכם מחייכים כאשר אתם נורא כועסים?
ב.האם התנהגתם אי פעם כאדם כועס כלפי חוץ בעוד שבתוככם חשתם פחד גדול?
ג. האם אתם נוהגים לחייך, לצחוק או להתבדח, כאשר אתם בעצם עצובים, נבוכים או פגועים?
ד. האם מיהרתם אי פעם להאשים אנשים אחרים, כאשר חשתם בפנים אשמים או מפוחדים? מכאן רואים בחוש, כיצד אנו נוטים להכחיש את רגשותינו האמיתיים ולחוש זרים כלפיהם ולהטמין אותם עמוק בתוך הנפש.
ישנם גם כאלו שנמנעים מלהרגיש את רגשותיהם השליליים באמצעות התמכרויות למיניהן, ולמרבית הפלא דווקא ניסיון ההתחמקות, מעניק להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו.לפיכך רק כאשר אנו לומדים להקשיב לרגשותינו הפנימיים ולטפל בהם כראוי, הם מאבדים בהדרגה את כוחם ואחיזתם בנו ומשתחררים אט אט החוצה.
יצוין- ככל שנתנגד להרגיש את הכאב הפנימי, כך גם תגדל התנגדותנו להקשיב לסבלם של אחרים. אם אנו חשים חסרי סבלנות והבנה, כלפי אחרים ובפרט כלפי בן/ת זוגנו כאשר הם נותנים ביטוי לרגשותיהם בפנינו, זה מצביע על אופן שבו אנו מתייחסים לרגשותינו. על מנת להעניק תמיכה ריגשית לאחרים, עלינו לשמש כהורים חדשים לעצמנו.
שלב ראשון-
לא להתכחש לרגשות. כלומר עלינו להכיר בעובדה שקיים בתוכנו חלק ריגושי כואב הנוטה מדי פעם להתעורר ואף לצעוק, גם כאשר תודעת הבוגר שלנו אומרת שאין שום סיבה הגיונית להיות נרגש. פשוט עלינו לבודד את אותו חלק ריגושי שבתוכנו ולשמש לו למאזין טוב ותומך.
שלב שני-
עלינו לשאול את עצמינו-"מה היא בעצם בעיית התפרצותנו"?, "מדוע אני פגוע"?, "מדוע אני כועס"?, "מה מעציב אותי"?, "מה מפחיד אותי"? וכ'ו. במידה ונצליח להקשיב לרגשות מתוך הבנה והכלה,מיד שוככים מכאובינו ובדרך פלא אנו נעשים מסוגלים להגיב במצבים מעין אלו בחמלה ובסבלנות רבה. בעצם הבנת רגשות כאובים אלו, אנו פותחים באופן פלאי דלת בפני רגשות חיוביים. אם בילדות היה לנו אוזן קשבת לרגשות שליליים, בבגרות לא היינו נתקעים עם רגשות אלו. מאחר שלא זכינו לתמיכה ראויה, לכן עלינו לעשות זאת בכוחות עצמנו, או ע"י בקשת תמיכה מבן/ת זוגנו, מאוהבים, או מאנשי מקצוע וכ'ו, על מנת לעשות ככל הניתן כדי לשחרר פסולת ריגשית שתוקעת לנו את החיים.
מעשה- בזוג שסבלו מכעסים ותסכולים קשים מהילדות. לאחר מספר טיפולים, מתברר שמאחר והם בעלי מידות נעלות, לכן דאגו תמיד לשדר כלפי חוץ רוגע ושלמות. פשוט סבלו בשקט ממרירות,פחדים וחרדות.לאחר שקיבלו העצמה לתבוע את זכויותיהם מאלו שפגעו בהם, הצליחו להשתחרר מאותם חרדות ומשקעים.
ישנם כאלו שעברו פגיעות קשות בילדות ובמקום לטפל בעצמם באופן הנכון, נהפכו לאנשים שתלטנים ונטולי רגשות במטרה לשעבד ולשלוט בסביבה, בילדים ובבן הזוג. ניתן לראות בחוש כיצד בדורנו נתקיימה נבואתו של האריז"ל [בשער הגלגולים הקדמה כ'] את שליטת הנשים על הגברים, אשר כל מי שנמצא במגע איתן סובל, ועיקר הסבל למעשה הוא שלהן. כי חילוף התפקידים נטרל את האיש מתפקידו כבעל סמכותי ומשפיע, וכעת היא חייבת למלאות את שתי התפקידים,מעבר להשלכות ולסבל של כולם.
עבורן להודות בגישה זו, בלתי אפשרי. הן מתרצות את התנהגותן שהן מייעצות ומיעלות כי אין להן על מי לסמוך. תהיה הסיבה אשר תהיה אך לעולם לא יודו בשליטתן ובעיקר בכאב שהן חוות. אולם שינוי גישה ובפרט עבורן היא משתלמת ומתגמלת ותוצאותיה שלווה ואושר, ושביעות רצון ובפרט מעצמן. קבלת סמכות מהבעל אין הפירוש חזרה לשנות החמישים או לצאת במרד נגד שוויון הזכויות.
איני ממליץ לאשה לשתוק ולוותר או להיות קשוחה וללחום. המטרה להעביר לה כמה יסודות בסיסיים מבחינת- "חכמות נשים בנתה ביתה", שיעזרו לה לשנות גישות לחיים, ויסייעו לה להחזרת האושר והשלוה כבעבר ואת הצמיחה המשותפת שלהם ושל ילדיהם והשכינה תשרה בביתם.
איני אומר שהאשה אחראית לכל הבעיות בנישואין כי זו אינה אמת, גם בן הזוג צריך וחייב להשתנות בכל תחומים. אולם על כך אין לאשה שליטה ובפרט שזה לא תפקידה. את יכולה רק להשתנות בעצמך ולשנות את גישתך מאשר לנסות לשנות אותו. במקום לבזבז זמן, כוחות ואנרגיות סרק על מה בעלי צריך לתקן ולשנות, ראוי שתתנהגי בחכמה ותשמרי על כבודך לשיפור אושרך ולקבלו כפי שהנו. וויתור על גישה שתלטנית,זה להסתכל על העיקר והתכלית בכל עניין, כי שם האושר והשלווה שלך מונחים.
א. לא להעביר שום הערות וביקורת שלילית למרות הקושי, ובעיקר כשאת מרגישה חייבת וצודקת, וגם אם זה יגרום לך לנשוך את השפתיים, כי הנזק והכאב הרבה פחות מאשר להעיר, פשוט להתעלם מהשלילי ולהתמקד בחיובי.
ב. לתת אמון ולסמוך גם כאשר בעלך טעה או נכשל, העמידי פנים שאת סומכת.
ג. תשתדלי לא לעזור או לתת עצות על מנת לשפרו. הכלל בבניית אמון לאפשר סמכות, ולומר בלי סוף לבן זוג את המשפטים הבאים-"אני סומכת עליך","מאמינה בך","אתה מסוגל,יכול וכ'ו".משפטים אלו יעודדו אותו לעשות הכל על מנת להוכיח לך שהוא מסוגל לקבל מנהיגות וסמכות כדי לרצותך למרות שהוא עדיין לא מוכן.להיזהר מביטוים-"אני לא סומכת", "לא מאמינה", "אכזבת אותי וכ'ו". כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף שייקח יוזמה ואחריות כדי לדאוג לך, הפסדת. גם אם אכזב בעבר ואבדת אמון, העמידי פנים ותאמרי לו שאת אכן סומכת עליו וכך תחזירי את האמון הבסיסי והעיקרי של הבית.
ראוי שתפנימי לעצמך שכדאי לסמוך עליו, כי זה יחזיר לך את האמון בו ויסלק ממך את השליטה שמקורה בפחד דמיוני ויהפוך אותך לאשה רגועה, שלווה ובוטחת. שינוי בהתנהגות לא חל ביום אחד ובעיקר לביטול שליטה, אולם בתפילה והתמדה זוכים.כגון:בעניינים שהוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו הניחי לו. כמו לקנות לו הלבשה, נעליים תחתונים וכ'ו, אלא אם ביקש. לא למתוח ביקורת על אופן שבו תחזק את הרכב. לא להעיר אם לא שילם את תשלום בזמן. לעצום את העיניים ולא להעיר בשעה שנדמה לך שבעלך עומד לעשות תאונה, [חוץ מפיקוח נפש]. לא להנחותו כשטעה בדרך או כשאת מכירה דרך קצרה. לא לבקר אותו או לייעץ לו. לא לקבור אותו תחת משא של מטלות. לא להתלונן על חוסר עזרה ולגרום לו רגשי אשם.
להיות לו זמינה ובעיקר בינו לבינה.
לכבד את רעיונותיו ולא לסתור אותו. להעניק הערכה ולקבל את מתנותיו בשמחה.לעודד ולאפשר לו להתמודד,אלא אם ביקש עזרה. לחלוק עימו אחריות ללא אשמה וכעס. להשתדל לומר לו תמיד-"אתה צודק". כשתיישמי את העצות הנפלאות, יחזור הבעל שחיזר והאיחוד שחלמת עליו,
שבת שלום ומבורך.
מהדורה עשירית
בשלום בית:
טמונים בנו רגשות בלתי מטופלים שמשתלטים עלינו כי קנו להם אחיזה בתודעתנו ומונעים מאתנו את האפשרות לקיים תקשורת בריאה תומכת. עד שלא נהיה מסוגלים להקשיב בהבנה ובהכלה לרגשות הללו שנראים לכאורה ילדותיים ובלתי הגיוניים, הם ימשיכו להתערב לנו בהווה ובזמנים שאנו זקוקים לשפייתנו.
נציין מ' דוגמאות: א. כאשר דבר מה מתסכל אותנו, אנו נשארים תקועים עם רגשות הכעס והתסכול למרות שהאני הבוגר אומר שעלינו להיות רגועים ולשלוט במצב ב. כשאנו מאוכזבים מדבר מה, אנו נשארים תקועים עם רגשי העצב והכאב, למרות שאנו בוחרים להתעלם מהסבל ג. כשדבר מה מסעיר אותנו אנו נשארים תקועים עם רגשות הפחד והדאגה למרות שאנו מעוניינים להישאר רגועים ובטוחים ד. כאשר אנו מובכים מדבר מה, אנו נשארים תקועים עם רגשות החרטה והבושה, למרות שאנו רוצים להרגיש בטוחים ורגועים.
בבגרות הרגלנו את עצמנו באמצעות אימונים תת הכרתיים להתעלם מרגשותינו הכאובים וישנם גם כאלו שלא הצליחו לטפל או להשתיק רגשות ודכאו אותם באמצעות התמכרויות שונות.
ציינו בעבר שאכן התמכרויות מסייעים להשתקה זמנית, אולם כאשר מתפקחים הם מיד חוזרים להציק ביתר שאת.יתרה מזו-בניסיון ההתחמקות וההכחשה לרגשות באמצעות התמכרויות שונות, אנו מעניקים להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו. אולם כאשר אנו לומדים להקשיב לרגשותינו השליליים ברוך ומטפלים בהם כראוי, הם מאבדים בהדרגה כח ואחיזה בנו.
סוד ההצלחה לתקשר בצורה נכונה ובוגרת בעיקר בזמנים שרגשות בעייתיים גואים מתוכנו,טמון במידת היכולת לתת לרגשות אלו ביטוי נכון בנכוחות אנשים אוהבים או בעלי מקצוע שמסוגלים להבין, להכיל ולהעניק לנו תמיכה טובה. המטרה בסיכומו של דבר שנשחרר רגשות שליליים על מנת לפנות מקום לרגשות חיוביים במקומם. כמו כן ככל שנצליח לשתף את בן/ת זוגנו ברגשותינו הסוערים בדרך רגועה ושקטה, יהיה לו/ה הרבה יותר קל להבין ולתמוך בנו.
העלאת רגשותינו בנוכחות אנשים תומכים תשחרר לנו תרעומות, פחדים, חרדות,דיכאון,חרדת נטישה ועוד, ותשתפר את הרגשותינו באופן מידי. כמו כן תעניק לנו שליטה ברגשות ואת הכח והיכולת לסלוח שזה חלק מאוד משמעותי בריפוי פצעי העבר.
במידה ונחליט לא ליצור מגע עם רגשותינו ולאפשר לאותו חלק ריגושי כואב להשמיע ולומר את דברו ע"י עזר מאנשים תומכים ואוהבים, הוא לא ירפא לעולם. נתינת ביטוי מילולי לסבל שאנו חווים בנוכחות תומכים כולל הכאב שכרוך בכך, הם בעצם מהווים את תהליך הריפוי. תוך כדי העלאת הכאב נתחיל לחוות ולהרגיש את אותו חלק באישיותנו שזקוק לאהבה ואט אט יתרפא וישתחרר.
ממילא נזכה לשפר תקשורת עם בן/ת זוגנו ואחרים, ונגיב למצבים בצורה מתונה ותומכת בלי שנחוש ביקורת או דחייה. כי באמצעות ביטוי אמיתי למה שאנו מרגישים, אנו מעניקים לעצמנו את הרשות המלאה להיות בעלי רגשות אלו בלי לחשוש או לפחד מפגיעה
ודחייה כלשהי.
קיימת תופעה נפוצה בימינו שאנשים מתבגרים בטרם עת מפאת שדיכאו רגשות.למרבית המחלות הפיזיות והנפשיות קיימת כיום הסכמה רחבה בתחום הרפואה, שהן קשורות לכאב וסבל רגשי שלא טופל. כל כאב רגשי שדוכא עמוק בנפש במשך שנים, הופך לכאב גופני או למחלות פיזיות קשות, ועלול לגרום למוות בטרם עת,כפי שאנו עדים בימנו שרוב הנפטרים צעירים.
הדחפים והכפיות הטורדניות [אובססיות] וההתמכרויות למיניהן, הם ביטוי חיצון לפצעים רגשיים. למשל הטרדה הגברית להיות רדוף אחר הישגים, תארים והצלחות, הוא נסיון נואש לזכות להערכה וכבוד מהבית ומאחרים. באמצעות הרדיפה אנו מרגיעים פחדים ופצעים רגשיים שמערערים את שלוות נפשנו. רדיפה מסחררת זו לא נותנת לנו מנוח ובעיקר-"המה יגידו". כמו כן האובססיה שנפוצה בימנו בקרב נשים-להיראות חזקה ובלתי מנוצחת, אינו אלא מרוץ מטורף לקבל הערכה והערצה במטרה להרגיע פצעים רגשיים. נזכרתי במעשה באשה שהתקוטטה עם בן זוגה שייתן לה אלפיים ₪ כדי שתטפל בפנים שלה. הסתכלתי בחצי מבט לעברה וראיתי שהפנים מנופחות. מיד הפצרתי בו לתת לה את הסכום הנדרש. לאחר שיצאה מהמשרד שאל אותי ביחידות- "האם אני יודע למה היא צריכה את הכסף"? "כן היא סובלת הפנים שלה מנופחות". התפרץ עליי בצחוק ואמר-"היא רוצה זריקה כדי לנפח לה גם את השפתיים". התכווצתי ולא הבנתי לאיזה רמה הגענו. הכלל בזה כל דבר שחוצה קווים אדומים ונעשה באופן קיצוני וטורדני, זו עדות חותכת לשיכוך כאבים רגשיים הנובעים מהעבר שטרם התגברנו עליהם!
החברה האנושית מספקת לנו שפע של עינוגים ותרופות שמטרתם לסייע לנו לברוח מייסורנו ולא להרגיש את כאבנו ללא הועיל. אולם רק באמצעות העלאת רגשותינו השליליים ונתינת ביטוי מילולי עם אוהבים וכ'ו, תסייע בידנו להיות במגע ישיר עם רגשותינו ולהחלישם כאמור. בנוסף ישנו כדור רפואי בדוק ומנוסה שמתאים לכולם בלי יוצא מהכלל-"כדור האמונה". למען האמת בלי אמונה בקב"ה שהוא המשגיח והכל מאיתו יתברך, לא ניתן להירפא בשלימות משום חולי או מחלה. מי ששפר עליו גורלו וזכה לאוזן קשבת מבן/ת זוגו ויכול לחלוק את רגשותיו ללא חשש פחד ודחייה, יכול לשאוב כוחות נפש אדירים וריפוי מדהים ונפלא בפני עצמו ששום תרופה או יועץ יכול להעניק ובהבטחה!!
ציינו בעבר שמי שחסר בהערכה ובטחון עצמי,עלול גם לפול לתלות רגשית באחר.מצב שבו האדם מרגיש שזקוק מאוד לחפץ או לאדם מסוים.במידה ואין לא אפשרות למלא לו את סיפוקו, חש הרגשת נטישה וריקנות שחורה.תלות רגשית עשויה להיות בין חברים, בזוגיות, בין הורים לילדים ועוד. כאשר שני אנשים מיודדים אין בכך בעיה וזה גם חיובי וטוב. אולם כאשר הקשר עובר גבולות, במקום לחבב ולהנות מקרבתו, מפתחים בו תלות ולא מסוגלים לחשוב מאומה מלבדו והקשר נהפך למשיכה אובססיבית חולנית ובעיה של ממש.
כאשר התלות באה לידי ביטוי במחשבה בלבד, לעתים נשוא המשיכה אפילו אינו יודע שפלוני "חולה עליו", אבל למעשה הוא ממלא את כל מחשבותיו ועולמו. האדם שפיתח תלות עוקב אחר אביר חלומותיו בצורה מטורפת-"מתי לומד, מה אומר, איך מגיב, מתנהג, אוכל וכ'ו". הוא מתקשה להסיח את דעתו ממנו ואפילו לרגע קט ומסוגל "להשתגע" מרוב מחשבות.
כאשר התלות באה לידי ביטוי במעשים של שניים, מבוקר עד ערב נמצאים ביחד ועושים הכל בצוותא ומגיעים למצב של-"ביטול האני". מתמסרים זה לזה בצורה טוטלית ומוכנים לעשות למען השני כל דבר ואף יותר ממה שהם מוכנים לעשות למען עצמם. כאשר הסובבים מעירים להם, הקשר ביניהם עשוי להתחזק יותר.
מה ההבדל בין אהבה לתלות? אהבה מבוססת על כיבוד הזולת והרצון להיטיב לו ללא רצון לקבל. תלות רגשית זה דחף כפייתי וצורך ממכר למלאת לאדם עצמו את החסכים. המסובכים בתלות רגשית טוענים שהם אוהבים את החבר ומטרתם להיטיב לו, כאשר למעשה הם זקוקים נואשות שהחבר יאהב אותם ועשויים להגיע למצב שגם אם החבר יסרב במילים מפורשות לקבל את מחוותיהם, הם ילחמו עימו עד שיקבל את עזרתם וקרבתם.
הם מקיפים אותו באהבה מעיקה וחשים שהוא רוכשם הפרטי,יציקו ויתווכחו עימו אם רק יעיז לדבר עם אחרים או יפנה לבקש עזרה או דבר מה מאיש זולתם.שתלטנות מוחלטת וחסרת התחשבות באופן אובססיבי חולני. במקרים רבים אנשים אלו אטומים לחלוטין לכל דעה ואינם מוכנים לשמוע על אפשרות לצנן את הקשר ולשמור על מרחק בריא מן האדם שבו פיתחו את תלות.
הסיפורים והפרשנויות השונים על מה שמסתתר מאחורי התופעה, אינן משנות את המציאות שזה הרסני ומזיק מאוד לכול המעורבים ופוגע בחופש ובעצמאות. כאשר התלות קונה שביתה בין הורים לילדים, ההורה מחבר את הילד אליו בעבותות אהבה והופך אותו לחלק בלתי נפרד ממנו. מצב זה גורם נזק אדיר לנפש הילד, מאחר שהוא נהפך "להורה של ההורה שלו". הוא מרגיש אחריות כבדה לרוגע ולשקט הנפשי של ההורה שפיתח בו את התלות ועשוי להגיע למצב שלא לחשוב על עתידו ולא לצאת מהבית מפאת החרדה להוריו. תלות זו ממשיכה גם לאחר שאותו ילד זכה להינשא [אם בכלל].
אותו הורה לא יניחו לנפשו, יתקשר מידי יום וישתף אותו בכל חוויה ומריבה ויתייעץ עימו בכל בעיה שעומדת על הפרק. כמו כן ההורה ירחיב את תחומי השליטה על הילד כדי שישתף אותו בכל מה שעובר עם בת זוגו עד לשאלות וחקירות של בינו ובינה והריני עד למקרים הללו.
במקרים רבים האחריות הכבדה שמוטלת עליו גורמת לו לפתח חרדות והתקפי פניקה בגיל מבוגר יותר. במידה והילד פיתח תלות בהוריו, הנזק יתבטא כאשר יגיע זמנו להקים את ביתו, כי לא יהיה מסוגל להיות עצמאי ולהתנהל עם בת זוגו בלי מעורבות ההורים ובדרך כלל הבית מתפרק ולא מחזיק. במידה והתלות בין בני הזוג, האדם התלותי סובל בשקט במשך שנים ואין לו אומץ לעשות צעד ולהיגאל מייסוריו. כמו אותו סיפור עם אשה שסבלה מהבעל מאלימות פיזית, מילולית ועוד. שאלתי האם היא מעוניינת לקבל העצמה כדי להשתחרר מהתלות ולהיגאל מייסוריה: ענתה-"לא אני רגילה".
הטיפול: כמו בכל גמילה בהתמכרות או הרגל כפייתי. להתמקד בתחום הרגשי ולעזור לשקם את הערך העצמי של התלותי וללמדו כיצד לקבל אהבה מהסביבה באיזון הנכון, להשלים עם חולשותיו ולהתמודד עם מידת הקנאה והחוסר אהבה שגורמים לו לפתח תלות רגשית.
בניגוד לדחפים כפייתיים שיש לפעול בהדרגה, בקשר תלותי מוכרחים לנתק אותו בצורה נחרצת וטוטלית.ייסורי הגמילה עשויים להיות קשים ביותר. האדם ירגיש ריקנות מחרידה והרגשת נטישה קשה, לכן יצטרך לעידוד ותמיכה מצד הסובבים שעושה את הדבר הנכון עם כל הקושי. כי לאחר שישתחרר מהתלות לא יצטער כלל,כי ירגיש
חופשי ומאושר.
בשכלם כולם יודעים את האמת בצורך להתנתק מתלות רגשית, אולם היא כואבת מידי כדי להסכים בקלות לעבור תהליך ניתוק. המאבק הקשה להתנתק מהמחשבות המייגעות. ניתן להיעזר בפיתוח תחומי התעניינות רבים וכאשר האדם מצליח להתחבר לעיסוקים אחרים, יהיה פנוי פחות מכדי לחשוב על הקשר החרדתי.
לסיכום: א. בניגוד לידידות שנמדדת בכיבוד הזולת, התלות משעבדת את האחר כדי לקבל יחס ואהבה ב. הנתק עשוי להיות כואב והמסובכים בתלות חייהם אינם חיים, ילחמו ולא ינתקו את הקשר ג. כשיש רודף ונירדף, על הנירדף לדעת שאינו חייב מאומה לרודף וזכותו לנתק את הקשר גם אם הרודף יזעק כלפיו מרה ד. כדי לעזור לצד התלותי להתנתק, עלינו לתמוך בו נפשית ורגשית לעבור את התהליך, למרות שבתחילה יחוש חרדה ונטישה, אולם יש להסביר לו שעם הזמן יירגע ויפיק סיפוק רב מההצלה,שבת שלום ומבורך.
שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל היקרים
מעבדכם ומוקירכם
יעקב אליהו!!
לשאלות:
0543359848.
13:00/15:00
20:00/23:00.