נגיעות מסוגל לסלוח ולוותר ואינו יכול לראות שום חסרון בשני למרות שהוא קיים.
דוגמא לכך-
אהבת האם לילדיה,אהבה שאינה תלויה בדבר.
כלומר-לתת על מנת לתת וזו עיקר הנאתה,להעניק רק חום ואהבה .אם עדין לא הגענו לכך זה סימן שחסר לנו "באהבה שמכסה על כל פשעים".
כמובן-מחוסר נתינתנו בשלמות.
האם יש אם שנגעלת להחליף לבנה?
צדקתם כן.הריני עד למקרים של ילדים שגדלו במשפחות אומנה, כאשר האמא הגיעה לביקור נגעלה להחליף לבנה מהסיבה שלא השקיעה בו ולכן לא הרגישה שום שייכות אליו יוצא מכאן-שרק נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה וכן על דרך זו לאין סוף.אולם-אמורה להיות אהבה בלי שום אינטרס או תמורה,"וכגודל הציפיות כך גודל האכזבות"!!
מהדורה שניה
בשלום בית:
רגשות מודחקים מגיחים החוצה!!
אחד ההפכים הגדולים המתגלים ביחסי אהבה בין איש ואשה,שדווקא בעתות כשורה כשאנחנו מרגישים אוהבים ומאוהבים,לפתע אנו מתרחקים או מרחיקים את בן הזוג מבחינה רגשית,או שתגובתינו מעידה על חוסר אהבה.
ניתן מספר דוגמאות:
א.יום אחד חשים המון אהבה כלפי בן הזוג,ולמחרת רואין בו מטרד,או חשים תרעומת כלפיו.
ב.יום אחד חשים אהבה,סבלנות וקבלה, ולמחרת נעשים תובענים ובלתי מרוצים.
ג.יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים,ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין.
ד.בן זוגכם עושה למענכם מעשה שמעיד אהבה,ואתם חשים תרעומת כלפיו.
ה.כשצד אחד מתקרב ,השני מתעלם.
ו.מצד אחד אנו מרגישים קירבה,ופתאום מרגישים בנוכחותו דחיה וריחוק.
ז.יום אחד מרגישים מאושרים עם בן זוגנו,ולפתע חשים חוסר בטחון,סיפוק ושמחה ביחס למערכת היחסים.
ח.אנו מרגישים מלאי בטחון שבן זוגנו אוהב אותנו,ולפתע פתאום חשים מיואשים וחסרי אהבה.
ט.מצד אחד אנו מעניקים אהבה בנדיבות רבה,ולפתע אנו מתחילים למנוע את אהבתינו ונעשים שיפוטיים, ביקורתיים, כעוסים ושתלטנים.
י.אנו נמשכים לבן זוגנו וברגע שהוא מוכן לקבל אותנו,המשיכה פגה והלכה לה כאילו לא היתה.
יא.יש לנו דעה טובה על עצמנו ושבעי רצון מעצמנו ומחיינו,ולפתע מרגישים נטושים וחסרי ערך.
יב.יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח,וכשנפגשים מיד מרגישים תחושת אכזבה,דכאון,דחייה,עיפות ומרגישים מרוחקים מבחינה רגשית,ועוד רשימה לאין סוף...
שאלה נפוצה-
זוגות שואלים אותי,איך זה שלפני הנישואין הינו מאוהבים בטירוף, וזמן קצר לאחר הנישואין נהפכנו לשונאים ואויבים זה לזו.
תופעה זו-
של שניים אוהבים זה את זו עד טירוף, ולמחרת שונאים זה את זו,או רבים, זו תופעה טבעית לחלוטין ונפוצה ביותר.
אכן-
שינויי מצבי הרוח פתאומיים אלו מבלבלים ביותר,ובכל זאת הם טבעיים ביותר ואין צורך להיבהל כאמור!!
מי שאינו יודע סוד זה ומדוע זה קורה,עלול לחשוב שהוא חולה או בן זוגו,או להגיע למסקנה מוטעית שאין כאן אהבה ,חיבור או התאמה, ולמרבה המזל קיים הסבר.
עומק העניין:
כמעט בכל אחד מאיתנו קיימים טראומות, משקעים וחסכים מן העבר בילדות,ואותם רגשות עכורים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא-
בעתות אהבה וזמנים טובים כדי להירפא מאותם מומים.
כלומר-
זכרונות מכאיבים מהעבר של דחיות ופגיעות ,צפים ועולים על פני השטח,בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת אמון, תמיכה ואהבה לבן זוגנו וכן לקבל ממנו.
זכרונות כאובים ופחדים אלו הם לאו דווקא שעברנו אנו בעצמנו,אלא חווינו אותם בילדות בחברה ובעיקר בבית,במערכת
היחסים של הורינו זה כלפי זו,והם צפים לנו בעיקר בזמנים טובים,מהצורך להוציא את אותם רגשות שלא טופלו בעבר וזועקים להירפא כאמור.
בעיקר-
בזמנים שאנו אוהבים את עצמנו או את האחרים יותר מאשר ברגיל,או אחר אוהב אותנו יותר,נוטים רגשות מודחקים אלו לעלות ולהעיב על יכולתינו לאהוב או לקבל אהבה.
זאת הסיבה-
לכך שאנו עלולים לפתע פתאום להיעשות- רגזנים, הגנתיים, ביקורתיים, מלאי תרעומת, תובענים וקהי רגש כלפי אחרים ובן זוגנו בעיקר בזמנים טובים כאמור,ללא קשר כלפהם!!
יוצא מכאן-
שהאהבה מפשירה את רגשותינו הבלתי מטופלים והמודחקים בתוך התת מודע שלנו ומתחילים לצוף, לעלות ולהתערב במערכות היחסים שלנו בהווה.
כמעט כולנו-
סובלים מרגשות בלתי מטופלים מן העבר כאמור,אלו הם פצעי העבר שלנו הרדומים,ומתעוררים בזמני אהבה, כשאנו מרגישים מאוהבים או אוהבים,או כאשר אנו מרגישים בטוחים,אזי איננו חוששים להרגיש את עצמנו ואת אותם רגשות פגועים הנמצאים בתוכנו, ואזי עולים וצפים אותם רגשות כדי להירפא מן הכאב הכרוך בהם ולאחר מכן להישלח לחופשי, כמבואר היטב!!
במידה-
ואנו מצליחים להתמודד עם רגשות אלה בצורה הנכונה, הרגשתינו משתפרת ויכולתנו היצירתית לחזור ולאהוב מתחדשת ביתר שאת.
אם מכל מקום אנו רבים ומטיחים אשמות בבן זוגנו במקום לטפל ברגשות אלו,התוצאה תהיה שנהיה לנסערים יותר,כעוסים,ממורמרים ונשוב ונדכא את רגשותינו שנית,עד לחיבור הבא ולנתינת אמון כאמור!!
הבעיה העיקרית היא-
שרגשות שהודחקו אינם מכריזים לפתע על בואם.
אם למשל רגשות הכרוכים בפחדי נטישה ודחייה מן הילדות מתעוררים,תחושו לפתע נטושים ודחויים ע"י בן זוגכם.
הכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים שלנו בהווה,כמו בדברים שלא צריך לעשות מזה ענין גדול,מתחילים להכאיב לנו בצורה ניכרת, והתוצאה מריבה גדולה שאין לה שום סיבה מוצדקת.
יתרה מכך-
רגשות בלתי מטופלים מן העבר עולים על פני השטח בעיקר בזמנים הללו,ואנו נעשים רגישים ביותר לפגיעות מבן זוגנו,או ממעשיהם ותגובותיהם,כאשר אנו נסערים,תשעים אחוז מסערת נפשינו מקורה מהעבר ועשר אחוז מההווה, ואנו חושבים בטעות שהיא נגרמה בגלל המצב בהווה.
לסיכום:
במשך שנים אנו מדכאים את רגשותינו המכאיבים,ויום אחד אנו מתאהבים, והאהבה יוצרת בתוכנו תחושת בטחון שאפשר להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו.
יוצא-
שהאהבה פותחת אותנו ועושה אותנו רגשיים יותר,ואנו מתחילים להרגיש את הכאב,ומחוסר-דעת,כוחות,יכולות וכלים נכונים להתמודד עם זה,אנו משליכים את כאבנו על הצד השני,וכך אנו מרגישים זמנית טוב עם עצמנו עד התקרית הבאה,או החיבור הבא כאמור!!
רגשות-
מן העבר גואים בנו לפתע פתאום,לא רק כאשר אנחנו מתאהבים,אלא גם בתקופות אחרות שבהם בטחון העצמי עולה,הרגשתינו נהדרת ואנו מאושרים.!!
יוצא מכאן-
שדווקא בתקופות טובות, כאשר נדמה לנו שאנו ממש אוהבים ומאושרים, עלולות לפרוץ מריבות חריפות בין בני הזוג שאין להם הסבר כאמור.
עומק הענין:
באותן זמנים עולים אותם רגשות כאובים מהילדות שדחקנו אותם עמוק בתוך תת מודענו לצוף, ואותם רגשות רוצות להירפא ולהשתחרר. וכאשר הם לא קיבלו את הטיפול הראוי, הם שוב נדחקים בתוכנו וצפים שנית בעתות אהבה כשאנו מרגישים מאוהבים ומלאי בטחון!!
יתרה מכך-
פעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן הזוג ולהיפגע קמעה, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה ביותר על דברים קטנים ופשוטים ביותר.
הענין הוא-שבאותו יום רגשות פגועים מן העבר התעוררו ומתכוננים להגיח, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה בחוץ, כתוצאה מכך אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו באותה מידה. בדרך כלל-
ביקורת מכאיבה לנו,מכיון שבילדותנו הינו נתונים לביקורת חריפה,הן מצד החברה,הן מהמשפחה,או אחים, הורים,או חווינו מערכת יחסים קשה של הורינו.כידוע-הביקורת של בן זוגנו מכאיבה ביותר ואפילו המוצדקת ביותר,כייהיא מתניעה ומעוררת את הפגיעה מן העבר, והכאב מתעורר ומיתוסף להווה.
בילדותינו-לא הינו מסוגלים להבין שאנו חפים מפשע,והפגיעות שלנו זה לא באשמתנו, ונפגענו מכל ביקורת דחייה ואשמה באופן אישי.
כתוצאה מכך-כאשר רגשות בלתי מטופלים עולים לנו,אנו מפרשים את הביקורת של בן זוגנו באופן אישי,ואנו מגיבים בדחייה ובאשמות,כאשר 90/אחוז מהפגיעה היא למעשה שייכת לאותם רגשות פגועים מן העבר ויוצאים כעת כדי להירפא כאמור.
קיום שיחות בוגרות בעתות מעין אלו, קשות עלינו במיוחד,כי הכל מתפרש בצורה מוטעית.בתחילת הכרותינו אנו סגורים בתוך עצמנו ומדכאים את אותם רגשות העבר מלהתעורר.
אולם-זמן קצר לאחר הנישואין, אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות, וכאשר הם מגיעים, אנו שוב לא מגיבים כלפי בן זוגנו באותו אופן שהגבנו קודם לכן.
זו הסיבה-לטוענים שלפני הנישואין היו מאוהבים ואחרי הנישואין כשני שונאים, או שטוענים לא הכרנו מספיק.
לפי זה מובן-שרגשות אלו לפני כן הם מוסתרים ואינם עולים,ורק לאחר שמרגישים מאוהבים ובטוחים,אזי אותם רגשות כאובים צפים כדי להירפא כאמור!!כאשר רגשות העבר של הגבר גואים,בדרך כלל הוא פונה "למערתו",להיות לבד עם עצמו.
הוא רגיש באותה תקופה מהרגיל,והוא זקוק לזמן להיות עם עצמו,ולאחר מכן להתקרב שוב בהדרגתיות,וחשוב לקבלו משובו "ממערתו" בחן ובאהבה רבה.
רגשות האשה-מתעוררים בדרך כלל כאשר אינה מקבלת יחס והערכה טובה מהבעל,הערכתה העצמית קורסת,אזי היא שוקעת בתוך באר רגשותיה,והיא זקוקה להבנה, תמיכה,חום ואהבה בזמנים הללו יותר מהרגיל.
עצתי-
כאשר צצים רגשות כאובים מן העבר,בטרם תתעמתו אתם או עם בן זוגכם,העלו על הכתב את רגשותכם,ותוך כדי אם יעלו רגשות כאובים מן העבר כלפי הוריכם וכ'ו,תעלו את אותם רגשות על הכתב,ותהפכו את זה למכתב אהבה להוריכם או לאותם אנשים שנפגעתם מהם ובעיקר לסיים את המכתב אהבה כלפי בן הזוג.
"מכתב האהבה"-
יסייע לכם להתרכז בהווה,וכך תהיו מסוגלים להגיב לבן זוגכם ביתר אימון, קבלה, הבנה וסלחנות וזה בדוק ומנוסה!!!
נקודה חשובה-
הבנת-"עקרון התשעים אחוז של העבר בייחס להווה, עשויה להיות לנו לעזר רב בזמנים שבו בן הזוג מגיב ברגישות יתר כלפינו ,והידיעה שהתנהגותו מושפעת מן העבר, תסייע לנו להיות מבינים, סבלנים ותומכים בעיקר בעתות הללו שבן זוגנו זקוק לנו יותר מתמיד!!!
נקודה נוספת-
בראשית כתיבת "מכתבי אהבה",יתכן שלא יעלו הזיכרונות והרגשות של העבר,אבל אגב שנתחיל להיפתח,נרד אט אט לנבכי רגשותינו העמוקים,ונבין כאשר אנו נסערים וכועסים מן ההווה,בעצם אנו נסערים בעיקר מן אותם רגשות כאובים של העבר,וכעת הם גואים החוצה במטרה להירפא.
נקודה עמוקה-
כאשר גבר נמצא במצוקה וזקוק כעת להבנה ותמיכה מבת זוגו יותר מתמיד והאשה אכן מגישה לו את עזרתה, היא עושה זאת מתוך חמלה ורחמים מרובים.
לעומת זאת-
כאשר האשה נמצאת במצב של מצוקה וכ'ו, בעבור הגבר להגיש לה את עזרתו זו מעלה וגדולה, כי משם הוא יונק את עיקר גאוותו ומקור חיותו הגברית.
ע"פ הקדמה-
יקרה ויסודית זו נבין, כאשר האשה זקוקה להקשבה, הבנה, תמיכה וכ'ו, והגבר שקוע כעת בתוך מערתו [בתוך עצמו],אל תלחיצי אותו ואל תהיה תובענית, זה הזמן להראות לו את הצד החלש והעדין שלך שלזה הוא משתוקק יותר מכל.
אפשרי לו לאסוף כוחות על מנת להעניק לך את המיטב שאת ראויה לו וודאי.
זהירות-
כאשר הוא שב ממערתו, לא להענישו או ללמדו לקח, זה לא הזמן.
בפרט-שהוא זקוק לך כעת יותר מכל והוא מוכן לפצות ולרצות על היעדרותו הלא צפויה ושאינה בשליטתו כאמור לעלונים האחרונים.
נקודה נוספת-בעניין חילוקי הדעות שמתעוררים לאחר הנישואין,אשר לא היו קודם לכן.חשוב לדעת שמצד הטבע אין שום זוג מתאים בעולם ואפילו האבות הקדושים עם האמהות הקדושות מצד הטבע הם לא מתאימים.מאחר והאשה שורשה מכוחות הדין והאיש שורשו מהחסד,הם שני הפכים שבטבעם מתנגדים זה לזו ולא שייך שום התאמה וחיבור בין האיש והאשה, לא מצד האופי, לא מצד הטבע ולה מצד מהות התכונות כי הם שני הפכים זה לזו כאמור.
בתחילת הקשר מה שמוליך את בני הזוג לנישואין זה השוחד הגופני שמטעה ומעוור את עיני השכל של בני הזוג לחשוב שיש בניהם דברים ועניינים משותפים ורק לאחר הנישואים הכל צף ומתגלה שאין דבר אחד משותף.לכן על מנת להתכונן נכון ולמנוע הפתעות כאלו שעלולים לערער את הנישואין,חייבים ללמוד את ההבדלים המהותיים והחשובים של בני הזוג לפני הנישואין[רצוי גם לאלו שנישאו כבר,כי מוטב מאוחר מאשר בכלל] וככל שישכילו להבין שאין דבר דומה ושווה לבני הזוג[כאמור לעלונים הקודמים] וילמדו לכבד כל אחד ע"פ טבעו ותכונתו ולתת לו את המקום הראוי, ניתן לחבר ולגשר בין בני הזוג.
הנושא עמוק ורחב, עוד נרחיב ונעמיק בס"ד בהבדלים של בני הזוג,אולם אין להסתפק ע"י לימוד מתוך עלונים או ספרים בלבד!!
מהדורה שלישית
בשלום בית:
כהמשך-
תקשורת חלק לז'
נשים וגברים מדברים
בשתי שפות!!
מעלת הכתיבה רבה מאוד ומסייעת לנו בין היתר לומר את כל האמת כולה ללא חשש של פחד, דחיה או איום. אולם כתיבת חלק מרגשותינו הפגועים, אינה מובילה לריפוי המיוחל, לכן יש להעלות את כל רגשותינו הפגועים.
לדוגמא:
מודעות לקיום רגש הכעס בתוכנו בלבד עלולה להזיק לנו ולהפוך אותנו לכעסנים יותר. ככל שנתעסק ברגש הכעס בלבד, נהיה פחות סבלנים ואף נסערים יותר ב. בכי למשך שעות וימים ארוכים עלול להותיר אותנו מרוקנים ותשושים אם לא נרפא את עצמנו ע"י רגשות אחרים ג. הרגשת הפחדים שלנו בלבד, עלולה לגרום לנו להיות מבוהלים ומפוחדים אף יותר. ד. הרגשת חרטה מבלי לעבור הלאה לשאר רגשות, עלולה לגרום לנו לרגשי אשם, בושה והורדת הביטחון ואף להזיק להערכה העצמית שלנו.
ה. השתדלותנו לרכוש ולהעניק אהבה תמידית לזולתנו, ילדנו ולבן/ת זוגנו, ללא טיפול ומענה נכון ברגשותינו הכאובים, תגרום לנו לכפות ולדכות אותם וכעבור שנים נתרוקן ונהפוך לחסרי תחושה, שמחה, אהבה, ישועה ונטולי רגשות. טיפול מוקדם ונכון בהוצאת תסכולים ורגשות שליליים, יסייע לנו להשתחרר ולהירפא מרגשות כאובים אלו. כמו כן- העלאת רגשותינו הכאובים על הכתב, תועיל ותסייע בידנו לשכך ולהחליש את כאבנו. על מנת להשתחרר מרגשות שלילים אלו, עלינו להיות מסוגלים תחילה להרגיש את כל ההיבטים של הסבל הרגשי שהם- כעס, עצב, פחד וחרטה. חשוב לדעת- שקיים בתת מודעינו מנגנון הגנה שפועל באופן מהיר [אינסטינקטיבי], על מנת למגר ולהסתיר את רגשותינו האמתיים. נקדים-
בטבע האדם לשקר ולרמות את עצמו[לחיות בהכחשה עצמית] על מנת לא לחשוף את רגשותיו הכאובים האמתיים ומחליף אותם ברגשות שקריים מפאת שאין ביכולתו לעמוד מולם או מול החברה, המשפחה, הילדים ובעיקר מול בן/ת זוגו. הכי מדאיג ומפחיד שהתרגלנו לרמאיות היצר ואנו מאמינים לשקרים הללו ומניחים בטעות שזו האמת. רצוי מאוד לשתף אדם נוסף ברגשותינו על מנת לקבל תמיכה ולהשתחרר מאותן רגשות שליליים ולא להחליפן בדמיונות. לכתחילה רצוי לשוחח עם אותו אדם שפגע בנו על מנת להתפייס עמו, אם זה לא אפשרי, ניתן לחלוק רגשות אלו עם בן/ת הזוג, אם גם זה לא אפשרי אזי עם יועץ מקצועי,[להיזהר מבני המשפחה].אם גם זה לא אפשרי, העלאת רגשותינו על הכתב תועיל לנו להשתחרר מרגשות שלילים אלו, לכן חשוב לרשום את כאבנו ולתת ביטוי אמיתי לרגשותינו. אולם-
חייבים להעלות את כל ארבע רמות הסבל הרגשי וע"י כך משתחרר הכאב האצור בתוכנו.
יש לזכור-
שכתיבה אודות רגש שלילי אחד או שניים בלבד אינו מועיל, מאחר שרוב תגובותינו הרגשיות אינן רגשות אמתיים, אלא-מנגנוני הגנה רגשיים שקיימים בתת מודע ואנו משתמשים בהם באופן תת-הכרתי במטרה להתחמק מרגשותינו האמתיים כדי לא להרגיש את הכאב שנית. דוגמאות לכך-
אנשים הנוחים לכעוס, בדרך כלל הם אנשים המבקשים להסתתר מפני-הכאב, העצב, הפחד והחרטה שלהם. אולם כאשר הם נחשפים לרגשות הפגיעים שלהם, נעלם הכעס ונעשים אוהבים יותר ב. אנשים שבוכים בקלות, הם אנשים שמתקשים לכעוס, אולם כאשר מסייעים להם להרגיש את הכעס שלהם ולתת לו ביטוי, משתפרת הרגשתם ונעשים מסוגלים לאהוב יותר מאשר קודם לכן ג. אלו שסובלים מפחדים, יש להם צורך לחוש בכעס שלהם על מנת לתת לו ביטוי, התוצאה-הפחד מסתלק ונעלם ד. אנשים החשים חרטה ורגשי אשם לעתים קרובות, חייבים להרגיש ולתת ביטוי לרגשותיהם הפגועים ולכעס שלהם, בטרם יהיו מסוגלים להרגיש את האהבה העצמית שהם ראויים לה ה. אלו שמגלים יכולת לאהוב תמיד, אך תוהים מהי הסיבה לכך שהם מדוכדכים וקהי חושים, צריכים לשאול את עצמם-"אילו יכולתי לכעוס בעניין מסוים איך הייתי מרגיש" ולהעלות את התשובות על הכתב, פעולה זו תסייע בידיהם ליצור מגע עם רגשותיהם השליליים המסתתרים מאחורי הדיכאון וחוסר התחושה שלהם. ניתן להשתמש במכתב אהבה ולהעלות רגשות כאובים אלו כלפי אותם שפגעו בנו, התוצאות ידהימו אתכם.
להלן דוגמאות-
כיצד אנו משתמשים ברגשות שקריים על מנת להסתיר ולהתחמק באמצעותם מהכאב האמתי ומדכאים אותו עמוק בתוך תת-מודענו. להזכיר-
התהליך הוא בזמן אמת, מהיר ותת-הכרתי. תנו דעתכם בכובד ראש לשאלות הבאות: א. האם זכור לכם מקרים שמצאתם את עצמכם מחייכים כאשר אתם נורא כועסים ב. האם התנהגתם אי פעם כאדם כועס כלפי חוץ בעוד שבתוככם חשתם פחד גדול ג. האם אתם נוהגים לחייך, לצחוק ולהתבדח, כאשר אתם בעצם עצובים, נבוכים או פגועים ד. האם מיהרתם אי פעם להאשים אנשים אחרים כאשר חשתם מבפנים אשמים או מפוחדים. מכאן- מובן כיצד גברים ונשים נוטים להכחיש את רגשותיהם האמתיים, להתנכר ולהישאר להם זרים. יתרה מכך- אנו נמנעים מלהרגיש את רגשותינו השליליים והכאובים ע"י התמכרויות למיניהן ולמרבית הפלא, ניסיון התחמקות זו מעניק להם את הכח והעוצמה לשלוט בחיינו. לעומת זאת-
כשאנו לומדים להקשיב לרגשותינו הפנימיים בזמן הנכון ולטפל בהם כראוי, הם מאבדים בהדרגה את כוחם ואחיזתם בנו ומשתחררים לשלום.יתרה מזו-ככל שנתנגד להרגיש את סבלנו הפנימי, כך תגדל התנגדותנו להקשיב לסבלם של אחרים. אם אנו חשים חוסר הבנה, סבלנות ופגיעה, כאשר אחרים ובפרט בן/ת זוגנו נותנים ביטוי לרגשותיהם הכאובים בפנינו, זה מצביע על אופן שבו כך אנו מתייחסים לעצמנו. על מנת להתחנך להעניק תמיכה רגשית, עלינו לשמש כהורים חדשים לעצמנו.
שלב א-
לא להתכחש לרגשותינו הכאובים, כלומר עלינו להכיר בעובדה שקיים בתוכנו חלק ריגושי כואב הנוטה מדי פעם להתרגש ואף לצעוק גם כאשר תודעת הבוגר הנבון שלנו אומרת לו שאין שום סיבה הגיונית להיות נרגש. עלינו לבודד את אותו חלק ריגושי שבתוכנו ולשמש לו למאזין אוהב. שלב ב-
עלינו לשאול את עצמינו-"מה הבעיה להתפרצותנו", "מדוע אני פגוע/ה", "מדוע אני כועס/ת", "מה מעציב אותי", "מה מפחיד אותי". כאשר אנו מקשיבים לרגשותינו בשקט ובסבלנות, מיד שוככים מכאובי רגשותינו ובדרך פלא אנו נעשים מסוגלים להגיב במצבים הללו בחמלה רבה.
עצם הבנת רגשות כאובים אלו, אנו פותחים באופן פלאי דלת בפני רגשות חיוביים. אם בילדותינו היה לרגשותינו אוזן קשבת מתוך יחס, חום ואהבה, הרי שבבגרותנו לא הינו נתקעים עם רגשות שליליים אלו. אומנם-
רובינו לא זכינו לתמיכה בילדותינו, לכן עלינו לעשות זאת בכוחות עצמנו, או לבקש תמיכה מבן/ת זוגנו, מאוהבים, או אנשי מקצוע וכ'ו, על מנת להשתחרר מפסולת רגשית זו,שתוקעת לנו את החיים.
מהדורה רביעית
בשלום בית:
הכניעה משתלמת, מתגמלת ואף מפחידה, אולם תוצאותיה שלווה, אושר, שמחה ושביעות רצון מנישואייך ומעצמך בפרט.
כניעה לבעל אין פירושה חזרה לשנות החמישים או לצאת במרד
נגד שוויון הזכויות.
איני ממליץ לך לשתוק ולוותר או להיות קשוחה וללחום. המטרה להעביר לך כמה יסודות בסיסיים מבחינת- "חכמות נשים בנתה
ביתה", שיעזרו לך לשנות את הרגלייך ואת גישותייך לחיים ויסייעו לך להחזרת האושר, ההרמוניה והשלום לנישואייך ואת מערכת היחסים התקינה לביתך ולהפיק מכך את מיטב הצמיחה המשותפת של שניכם ולילדיכם והשכינה תשרה בביתכם.
איני אומר-
שאת אחראית לכל בעיה בנישואייך כי זו אינה אמת, גם בן זוגך יכול וצריך להשתנות ולשפר בהרבה תחומים.אולם על כך אין לך שליטה ואינךיכולה לשנות בו מאומה ובפרט שזה לא תפקידך.את יכולה רק
להשתנות בעצמך ולשנות את גישתך וזה הרבה יותר קל מאשר לנסות לשנות אותו.במקום לבזבז זמן, כוחות, מחשבה ואנרגיות סרק על מה בעלי צריך לתקן ולשנות, כדאי ורצוי להתנהג בחכמה ולשמור את הכוחות הללו לשיפור אושרך שזה הרבה יותר קל, מוצלח ומועיל. וויתור בהתנהגות שתלטנית זה להסתכל פנימה ולא החוצה ובכל המובנים, כי שם האושר, השמחה והשלווה שלך מונחים וודאי.
השלב הראשון:
בחודש הראשון לא להעביר שום הערות וביקורת שלילית, עם כל הקושי הכרוך בכך ובעיקר כשאת מרגישה חייבת וצודקת. גם אם זה יגרום לך לנשוך את השפתיים, כי הנזק וההפסד הרבה פחות כואב מאשר להעיר, פשוט להתעלם מהחסרונות ולהתמקד בחיובי.
בחודש השני-
לתת אימון ולסמוך, גם כאשר בעלך טועה או נכשל , העמידי פנים שאת סומכת. תאמרי לו ותפנימי את זה אל עצמך והשתדלי בכל הכח לא לעזור ולתת עצות על מנת לשפרו.
הכלל-בבניית אימון ונתינת סמכות, לומר בלי סוף לבן זוגך את המשפטים הבאים- "אני סומכת עליך", "מאמינה בך", "אתה מסוגל", "מוכשר", "יכול וכ'ו". משפטים אלו יעודדו ויעוררו אותו לעשות הכל על מנת להוכיח לך שהוא יכול ומסוגל לקבל מנהיגות וסמכות ויעשה כל שביכולתו כדי לרצותך.
יש להיזהר-ממשפטים כמו- "אני לא סומכת", "לא מאמינה", "אכזבת אותי וכ'ו". כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף שייקח יוזמה ואחריות כדי לדאוג לכל צרכייך, הפסדת. לכן גם אם אכזב בעבר ואת עדיין לא מאמינה או סומכת עליו, העמידי פנים ותאמרי לו שאת אכן סומכת וכך תחזירי לו את האימון שהוא הבסיס החשוב והמרכזי לשלום ביתך.
בעיקר-תפנימי אל ליבך שראוי לסמוך עליו וזה יחזיר לך את האימון בו ויסלק מתוכך את השליטה שמקורה בפחד דמיוני ויהפוך אותך לאשה רגועה, שלווה ומאושרת בוודאי.
חשוב לזכור-שהשינוי בהתנהגות לא חל ביום אחד ובעיקר להקניית הרגלים חדשים לוקח זמן, אולם בתפילה והתמדה מנצחים. אפשר להתחיל לתרגל זאת בדברים קטנים:
א. בעניינים שהוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו הניחי לו, כגון לקנות לו הלבשה, נעליים תחתונים וכ'ו, אלא אם ביקש ב. לא למתוח ביקורת על אופן שבו תחזק את הרכב. ג. לא להעיר על שלא שילם את התשלומים בזמן ד. לעצום את העיניים ולא להעיר בשעה שנדמה לך שבעלך עומד לעשות תאונה,[חוץ מפיקוח נפש].
ה. לא להנחותו כשהוא טועה בדרך או כשאת מכירה דרך קצרה יותר ו. לא לפקח עליו ולייעץ לו ז. לא לקבור אותו תחת רשימות של מטלות ח. לא להתלונן על חוסר עזרה בבית ולגרום לו הרגשת צער ותסכול.
ט. להיות לו זמינה תמיד ובעיקר בינו לבינה.
י. לכבד את רעיונותיו ולא לסתור אותם יא.לתת הערכה על כל דבר קטן ולקבל את מתנותיו בשמחה יב. לעודד, לתמוך ולאפשר לו להתמודד במצב לבד, אלא אם ביקש עזרה במפורש יג. לחלוק עמו אחריות בכל התחומים ללא אשמה וכעס יד. תרגילי על לשונך את משפט הפלא- "אתה צודק", בעיקר עם בעל שיפוטי וביקורתי. היפך מזה בא מהצורך לשלוט.
כאשר תתחילי ליישם את העצות הנפלאות הללו, במועד קצר יחזור הבעל שחיזר אחריך,האהבה והאיחוד שחלמת עליהם ובהבטחה.
מהדורה חמישית
בשלום בית:
תקשורת חלק מב' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!
ציינו בעבר שקיים קושי רב לנשים לבקש תמיכה מבעליהן מהסיבה שהן סבורות בטעות, שבני זוגן אמורים לדעת מעצמם מבלי שיבקשו מהם.
בעיקר שכך הן בנויות עם בינה יתרה, לדעת דבר מתוך דבר ומגישות את עזרתן לזולתם ללא בקשה מיוחדת.
וזה היפך הגברים שהם בנויים בצורה שכלית, שאם האשה זקוקה לעזרה היא אמורה לבקש ואם בכל זאת אינה מבקשת, הם מבינים שהיא מסתדרת נהדר.
יתרה מכך-
לפי דעתם הגשת עזרה לאשה מבלי שנתבקשו, היא רק תפריע למהלך התקין שלה, שהרי כך הם בנויים.
לפיכך-
הביעי את רצונותייך, אל תהססי לומר לבעלך מה את רוצה, כגון: חופשה, בית חדש, ריהוט חדש, ביגוד, הנעלה ובעיקר בילוי עמו, יחס, הקשבה, הבנה, תמיכה רגשית וכ'ו.
יתרה מזו-
אם תמתיני שיתעורר מעצמו על מנת שיעניק לך את תמיכתו, זה יהיה מאוחר מדי וגם אם כן, את תתמלאי בתרעומות וכעסים עליו בעוצמה כזו, שכל מה שייתן ויעשה בעבורך זה לא ירצה אותך, כי את תחסמי ותגובותייך יהיו קשות וחריפות ויתוספו לפגיעות הרגשיות של העבר. למעשה זה מה שקורה בדרך כלל אצל רוב הזוגות כאשר הנשים מחכות לבעליהן שיתעוררו מעצמם וזה כבר מאוחר וחבל. אופן הבקשה:
א. העיתוי, הגישה והנימה, לא בצורה תובענית. ב. לציין את הבקשה בקצרה, ללא נתינת הסברים מדוע את צריכה, כי הסברים והפצרות גורמים לגברים להרגיש חסרי ערך ג. לציין את הבקשה מבלי להקציב לו זמן ובאיזה אופן את מעוניינת שיעשה זאת.
נקדים:
כאשר את מציבה לו זמן, מרחיבה בטעמים והסברים לסיבת הבקשה ומציבה לו הוראות כיצד יבצע זאת, הוא מרגיש נשלט על ידך, באופן טבעי יתנגד, בצדק ובחוכמה הוא יתחמק!!
כאשר הבקשה היא בצורה קצרה ועניינית בלי הסברים מיותרים, או הוראות כיצד לבצע זאת, את מעניקה לו הזדמנות נפלאה להרגיש מוכשר וגאה לגרום לך את האושר המיוחל.
היפך מזה, הוא מרגיש נשלט ומחויב וגם אם הוא יעשה, זה מתוך כפיה וחוסר ברירה!!
נמשיל משל:
לחכות לגבר שיתעורר מעצמו על מנת לקבל את תמיכתו וכ'ו, זה דומה לכך שאת יושבת במסעדה לאכול וכאשר מגיע המלצר ושואל מה להגיש? את עונה-"תנחש", או "אתה אמור לדעת".
כמו כן-
לתת הוראות לבעל כיצד למלא את בקשתך, זה כמו לומר לטבח במסעדה כיצד להכין לך את תפריט, איך לבשל, להכין וכ'ו..
רכישת דרכי בקשה:
א. להעריך ולהיות מודעת לדברים הקטנים והפשוטים שבן זוגך עושה כבר למענך ולא להתייחס לזה כאל דבר המובן מאליו.
ב. לאחר שביצע אותם, התייחסי אליו בהערכה מרובה, תפרגני ותשבחי אותו יתר על המידה, על מנת לעורר בו רצון להמשיך להעניק לך, כמו שאימו מטיבה בזה.
לעת עתה וותרי על הציפייה שלך שהוא יציע לך את תמיכתו מבלי שנתבקש. בשלב ראשון-
לא לדרוש ממנו יותר ממה שהוא רגיל לתת לך בדרך כלל. התמקדי בבקשות שהוא רגיל ממלא לעשות והעיקר בשלב זה לאפשר לו לשמוע את בקשותייך שלא בנימת קול תובעני,
אלא ברוך ועדינות.
כאשר בן זוגך שומע את הנימה התובענית, תהיה בקשתך מנוסחת כאשר תהיה, הוא שומע דבר אחד בלבד, את הציווי והתביעה שאין הוא מעניק לך די הצורך וזה גורם לו לחוש שאינו נאהב ומוערך כראוי ונטייתו הטבעית הופכת להעניק לך פחות עד המינימום, עד אשר תתחילי להעריך את מה שהוא עושה עבורך ממילא.
יתכן שהוא הותנה על ידייך ואולי גם כן ע"י אימו בילדותו, לסרב באופן אוטומטי לבקשות ולומר מיד-"לא", ולאחר מכן-"מה את רוצה".
לכן הצעד הראשון נועד להתנות אותו ולהרגילו מחדש להשיב בחיוב לבקשותייך. כאשר הבעל נוכח בהדרגה להבין שהוא זוכה בהערכה ושאין מתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו, הוא יהיה מוכן להיענות לבקשות בכל עת שתהיה לו אפשרות להיענות,וכעבור זמן הוא יתחיל באופן עצמאי להציע את תמיכתו.
ברם, אין לצפות בשלב כה מוקדם שיתרחש דבר זה.
שלב שני:
עיתוי נכון.יש לזכור שלעיתוי יש חשיבות מכרעת.
א. הישמרי מלבקש ממנו לעשות דבר מה, אשר ברור לך שהוא מתכוון לעשותו בזמן הקרוב ב. אם הוא שקוע בעניין מסוים, אל תצפי שיגיב בחיוב לבקשותייך, תמתיני לזמן רגוע יותר ג. היציאה והכניסה לבית הם זמני לחץ, השתדלי לא לבקש בזמנים הללו ד. לא לבקש בנוכחות אנשים זרים, אלא בצנעה.
שלב שלישי-
גישה לא תובענית. בקשה זו לא תביעה, לכן תהיה בקשתך אשר תהיה, אם גישתך תהיה ממורמרת, צעקנית ותובענית, אפילו תנוסח במלים היפות ביותר, הוא ירגיש נשלט ומחוסר הערכה כלפי הדברים שהוא נוהג לעשות למענך וקרוב לוודאי שישיב את פניך ריקם.
שלב רביעי-
קיצור נמרץ. הימנעי מהשמעת סיבות לכך שהוא חייב לעזור לך, אין צורך שתפעילי עליו אמצעי שכנוע. הסברים רבים להצדקת בקשתך, גורמים לו להרגיש נשלט, מתומרן ולא חופשי להציע לך את תמיכתו ולחוש שאת מאוכזבת ממנו ושאין את בוטחת בו.
כל אימת שאת מבקשת את תמיכתו, צאי מתוך הנחה שאין צורך להפעיל עליו אמצעי שכנוע, למרות שבפעמים קודמות זה עבד רק בדרך זו.
כשם שאשה אינה מעוניינת לשמוע שורה ארוכה של סיבות והסברים לכך שאין היא צריכה להרגיש נסערת, כן על אותו משקל אין הגבר מעוניין לשמוע מגילה של סיבות והסברים לכך שעליו למלא אחר בקשתך, למרות שבעבר רק באופן זה עבד, הוא פשוט היה מתומרן, כפוי ולא מתוך רצון חופשי.
בעיה נפוצה-
נשים משמיעות רשימה ארוכה של סיבות והסברים להצדקת צורכיהן, מפני שהן סבורות שזה יסייע ויזרז את בעליהן להבין ולמלא אחר בקשתן.
אולם ההיפך הוא הנכון, אותם הסברים גורמים לבעל להרגיש נשלט ושחייב להגיש את עזרתו ולחוש חוסר הערכה כלפי אותם דברים שהוא עושה ממילא ושהיא מאוכזבת ממנו ולא סומכת עליו. יתרה מכך-
ככל שרשימת הסיבות וההסברים לבקשה יגדלו, כך עלולה להיות התנגדותו חזקה יותר. במידה וישאל אותך לסיבת הבקשה, תוכלי לספק לו סיבה אחת או שתיים, דברי קצר וענייני.
העיקר שתלמדי לבטוח בו שאם יוכל, הוא ייענה לבקשתך בשמחה. ככל שתבטחי בו, כך הוא יזדרז להחזיר לך אמון ולרצותך מבלי שתצטרכי לתמרן ולהפעיל אותו. נשים סבורות שהן מביעות בקשה, בשעה שכלל לא עושות זאת.
לדוגמא-
אשה שזקוקה לעזרה או לתמיכה כלשהיא, עלולה להציג את הבעיה ולהרחיב בהסברים מדוע היא זקוקה לתמיכה זו, אך לא לבקש באופן ישיר את תמיכת הבעל, מפאת שמצפה שיבין את הרמז מעצמו ויציע את תמיכתו מבלי שנתבקש במפורש ממנה.
בקשה עקיפה היא רומזת לתוכן הבקשה, אך אינה מבטאת אותה באופן ישיר.
גבר לא מבין רמזים, דברי ישירות, ענייני ונקודתי.
בדרך כלל נשים בכוונה אינן מעוניינות לבקש ישירות מבעליהן להעניק להן את העזרה והתמיכה הרצויה,[היפך הגברים]. הסיבות:
א. הוא אמור לדעת ולהבין מעצמו, [טעות נפוצה] ב. פחד מתגובה שלילית ג. לא להיחשף לפגיעות ד. לא להיראות חלשות ושהן זקוקות ותלויות בבעל, ולעתים כל הסיבות הנ"ל, [בעיה זו קיימת בפרט בקרב נשים שתלטניות].
כל הסיבות הנ"ל מופרכות מעיקרן:
א. אם תמתיני שיבין לבד מעצמו, יקח המון זמן וגם אם כן, בזמן ההמתנה תתמלאי עליו בתרעומות וכעסים שהוא לא יצליח לרצותך בשום עניין ותגובותייך יהיו בהתאם לאותם כעסים ומשקעים אשר צברת ב. אין צורך להיבהל מצד תגובתו השלילית, כי היא תיצור אפשרות נפלאה שבפעם הבאה הוא כן ימלא אחר בקשתך, בתנאי שתקבלי את סירובו בשמחה ותודי לו על כך אבל לא בציניות. כי זה יעורר בו ייסורי מצפון שיבין מעצמו לתמוך בך כראוי, בעיקר שתוכיחי לו שהוא אהוב ויקר לך באותה מידה למרות סירובו וזה
סוד יקר.
על מנת לזכות לזוגיות טובה ומוצלחת, האשה חייבת להכין את עצמה להיות פגיעה.
אין כוונתי חלילה שכך תרגיש האשה או להמעיט מערכה, ההיפך הוא הנכון. התורה נותנת מעמד מכובד וערכי מאוד לאשה כמבואר בזוהר הקדוש-"שכל הברכות וההשפעות יורדים דרכה".
נקדים-
קיימים פחדים ודמיונות בתת מודע של האשה, שאסור לה להיפגע מהבעל, כדי שערכה וחשיבותה לא ירדו בעיניו.
אותם פחדים מעמידים אותה במצב של מגננה על מנת להגן על כבודה בחירוף נפש ושלא להיפגע מהבעל בעד שום מחיר.
ההיפך הוא הנכון, ע"י שהאשה לומדת להתמודד עם אותן פגיעות ולקבלן באהבה, כך הערכתה תגדל ותתעצם, ותיהפך לנערצת ואהובה יותר מתמיד!! סוד העניין-
גבר בטבעו פחדן ואין לו את האומץ להיכנס לקשר מחייב עם אשה.
בתחילת הקשר שוכנע ע"י בת זוגו שהיא זקוקה לו ושהוא הגבר המושלם שלה ושרק הוא יוכל להעניק לה את האושר המיוחל, ולהופכה למאושרת עלי אדמה.
זו הסיבה העיקרית שעוררה בו את האומץ להיכנס לקשר מחייב במערכת מחייבת.
ע'פ הקדמה יקרה זו,
מובן שגבר באופיו בנוי לאשה חלשה, פגיעה, רכה ועדינה, כי למעשה זה מה שהופך אותו לגבר חזק עם בטחון ודימוי עצמי גבוה.
בתחילת הקשר כל אשה בטבעה יודעת כיצד להפגין ולשדר לו את החלק החלש והעדין שבה, שאליו הוא בעצם מתחבר במיוחד, רק חבל שלאחר הנישואין כשצפים הבעיות, שוכחת האשה להבליט לו שוב את החלק היקר והחשוב הזה, שכעת הוא זקוק לו יותר מכל, לצורך גבריותו וביטחונו, וזו ההוכחה בעבורו שהיא אוהבת אותו באמת ושזה לא היה משחק חיצון על מנת להשיג מטרות, וזה
סוד יקר!!
נחזור-
בקשות עקיפות גורמות לגבר לחוש, שמתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו, ושאין היא בוטחת בו כראוי. עקב שימוש חוזר ונשנה בבקשות עקיפות, עלול הגבר לפתח התנגדות מוחלטת להעניק תמיכה לאשה, ויתכן שהוא לא יהיה מודע לסיבת התנגדותו.
נשים שמתנהלות סחור עם בעליהן ולא באופן ישיר, בדרך כלל הן בעלות אופי חלש או שנפגעו בילדותן מחסכים שונים-עוני, חינוך כפייתי, פגיעות מהחברה, מהורים, חוו מערכת יחסים קשה בין הורים והגיעו למסקנה מוטעית שאין מי שידאג להן ולילדיהן טוב יותר מהן.
פגיעות ומשקעים אלו מתעוררים ועולים להן לאחר הנישואין, בעיקר בזמנים של קושי כלכלי, החלטות גורליות, או כשצריך לתת אימון ולקבל.
בזמנים שאנו אוהבים ומאוהבים, מתעורר אומץ פנימי לקום ולהתמודד עם אותם רגשות כאובים של העבר, והוצאת פחדים אלו אינם בשליטתנו, לכן אין את מי להאשים.
התמודדות שאינה נכונה עם תופעות אלו, עלולה ליצור פחד ודאגה יתרה לאשה, שתוצאתה שליטה בכל התחומים.
מכאן מובן מדוע התנהלותן באופן עקיף, כדי לא להיחשף לפגיעות ולא לגלות חולשה מול בעליהן, במקום לבקש תמיכה ישירה, [טעות נפוצה], שבת שלום ומבורך.
מהדורה שישית
בשלום בית:
תקשורת:
ציינו בעבר שקיים קושי רב לנשים לבקש תמיכה מבעליהן מפאת שהן סבורות בטעות, שהם אמורים לדעת מעצמם להעניק להן את העזרה בלי שיבקשו. בעיקר שכך הן בנויות עם בינה יתרה, לדעת דבר מתוך דבר ומגישות את עזרתן לזולתם גם בלי שיבקשו. בנקודה זו הגברים שונים לחלוטין כי הם בנויים באופן שכלי, שאם האשה זקוקה לעזרה היא אמורה לבקש, ואם היא לא מבקשת הם מבינים שהיא מסתדרת נהדר.
יתרה מכך- לפי דעתם הגשת עזרה לאשה בלי שנתבקשו, היא רק תפריע למהלך התקין שלה שהרי כך הם בנויים.
לכן הביעי את רצונותייך וכמובן בצורה רגועה ומכובדת ולא תובענית, מפני שגישה זו דוחה אותו והופכת אותו לאנטי. אל תהססי לומר לבעלך מה את רוצה. כגון: חופשה, ריהוט, ביגוד, הנעלה ובעיקר בילוי עמו, יחס, הקשבה, חיזורים, תמיכה רגשית וכ'ו, מאחר שגברים סובלים מנכות רגשית.
יתרה מזו- אם תמתיני שיתעורר מעצמו על מנת שיעניק לך את תמיכתו זה יהיה מאוחר מידי,מפני שתתמלאי עליו בכעסים ותרעומות בעוצמה כזו, שכל מה שייתן ויעשה עבורך זה לא ירצה אותך, ותגובותייך יהיו קשות וחריפות ויתוספו לפגיעות הרגשיות של העבר. למעשה זה מה שקורה בדרך כלל אצל רוב הזוגות כאשר הנשים מחכות לבעליהן שיתעוררו מעצמם וזה כבר מאוחר וחבל.
אופן הבקשה:
א. העיתוי, הגישה והנימה ב. לציין את הבקשה בקצרה, ללא נתינת הסברים מדוע את צריכה, כי הסברים והפצרות גורמים לגברים להרגיש חסרי ערך,[אלא אם ביקש, לומר בקצרה] ג. לציין את הבקשה בלי להקציב לו זמן ובאיזה אופן את מעוניינת שיעשה, [טעות נפוצה בקרב נשים].
נקדים: כאשר את מציבה לו זמן, מרחיבה בטעמים והסברים לסיבת הבקשה ומציבה לו הוראות כיצד יבצע זאת, הוא מרגיש נשלט על ידך, באופן טבעי יתנגד, בצדק ובחוכמה הוא יתחמק!! כאשר הבקשה היא בצורה קצרה ועניינית בלי הסברים מיותרים, או הוראות כיצד לבצע, את פשוט מעניקה לו הזדמנות נפלאה להרגיש מוכשר וגאה לגרום לך את האושר המיוחל. היפך מזה, הוא מרגיש נשלט ומחויב וגם אם הוא יעשה, זה מתוך כפיה וחוסר ברירה!!
נמשיל משל: לחכות לגבר שיתעורר מעצמו על מנת לקבל את תמיכתו וכ'ו, זה דומה לכך שאת יושבת במסעדה לאכול וכאשר מגיע המלצר ושואל מה להגיש? את עונה-"תנחש", או "אתה אמור לדעת". כמו כן לתת הוראות לבעל כיצד למלא את בקשתך, זה כמו לומר לטבח במסעדה כיצד להכין לך את תפריט, איך לבשל, להכין ולהגיש.
רכישת דרכי בקשה: א. להעריך ולהיות מודעת לדברים הקטנים והפשוטים שבן זוגך עושה כבר למענך ולא להתייחס לזה כאל דבר המובן מאליו, [גם הגברים חייבים להתחזק בנקודה זו] ב. לאחר שביצע את מטלותיו, התייחסי אליו בהערכה מרובה, תפרגני ותעודדי אותו יתר על המידה, על מנת לעורר בו רצון להמשיך להעניק לך, כפי שאימו מטיבה בזה,[לעת עתה וותרי על הציפייה שהוא יציע לך את תמיכתו מבלי שנתבקש].
בשלב ראשון-לא לדרוש ממנו יותר ממה שהוא רגיל לתת לך בדרך כלל. התמקדי בבקשות שהוא רגיל ממלא לעשות והעיקר בשלב זה לאפשר לו לשמוע את בקשותייך שלא בנימת קול תובעני,אלא ברוך ועדינות. כאשר בן זוגך שומע את הנימה התובענית, תהיה בקשתך מנוסחת כאשר תהיה, הוא שומע דבר אחד בלבד, את הציווי והתביעה שאין הוא מעניק לך די הצורך וזה גורם לו לחוש שאינו נאהב ומוערך כראוי. נטייתו הטבעית הופכת להעניק לך פחות עד המינימום, כדי שתתחילי להעריך את מה שהוא עושה עבורך ממילא. יתכן שהוא הותנה על ידייך ואולי גם כן ע"י אימו בילדותו, לסרב באופן אוטומטי לבקשות ולומר מיד-"לא", ולאחר מכן-"מה את רוצה".
לכן הצעד הראשון נועד להתנות אותו ולהרגילו מחדש להשיב בחיוב לבקשותייך. כאשר הבעל נוכח בהדרגה להבין שהוא זוכה בהערכה ושאין מתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו, הוא יהיה מוכן להיענות לבקשות בכל עת שתהיה לו אפשרות להיענות, וכעבור זמן הוא יתחיל באופן עצמאי להציע את תמיכתו. ברם- אין לצפות בשלב כה מוקדם שיתרחש דבר זה.
שלב שני:עיתוי נכון. יש לזכור שלעיתוי יש חשיבות מכרעת א. לא לבקש ממנו לעשות דבר מה, אשר ברור לך שהוא מתכוון לעשותו בזמן הקרוב ב. אם הוא שקוע בעניין מסוים, אל תצפי שיגיב בחיוב לבקשותייך, תמתיני לזמן רגוע יותר ג.היציאה והכניסה לבית הם זמני לחץ, תשתדלי לא לבקש בזמנים הללו ד. לא לבקש בנוכחות אנשים זרים, אלא בצנעה.
שלב שלישי- גישה לא תובענית. בקשה זו לא תביעה, לכן תהיה בקשתך אשר תהיה, אם גישתך תהיה ממורמרת, צעקנית ותובענית, אפילו תנוסח במלים היפות ביותר, הוא ירגיש נשלט ומחוסר הערכה כלפי הדברים שהוא נוהג לעשות למענך וקרוב לוודאי שישיב את פניך ריקם.
שלב רביעי- קיצור נמרץ. הימנעי מהשמעת סיבות שהוא חייב לעזור לך, אין צורך שתפעילי עליו אמצעי שכנוע. הסברים רבים להצדקת בקשתך, גורמים לו להרגיש נשלט, מתומרן ולא חופשי להציע לך את תמיכתו. לכן הוא יחוש שאת מאוכזבת ממנו ושאין את בוטחת בו להשביע את רצונך. כל אימת שאת מבקשת את תמיכתו, צאי מתוך הנחה שאין צורך להפעיל עליו אמצעי שכנוע, למרות שבפעמים קודמות זה עבד רק בדרך זו.
כשם שאשה אינה מעוניינת לשמוע שורה ארוכה של סיבות והסברים לכך שאין היא צריכה להרגיש נסערת, כן על אותו משקל אין הגבר מעוניין לשמוע מגילה של סיבות והסברים לכך שעליו למלא אחר בקשתך, למרות שבעבר זה עבד רק באופן זה. הוא פשוט היה מתומרן, כפוי ולא מתוך רצון חופשי.
נשים משמיעות רשימה ארוכה של סיבות והסברים להצדקת צורכיהן, מפני שהן סבורות שזה יסייע ויזרז את בעליהן להבין ולמלא אחר בקשתן. אולם ההיפך הוא הנכון, אותם הסברים גורמים לבעל להרגיש נשלט ושחייב להגיש את עזרתו ולחוש חוסר הערכה כלפי אותם דברים שהוא עושה ממילא ושהיא מאוכזבת ממנו ולא סומכת עליו כאמור. ככל שרשימת הסיבות וההסברים לבקשה יגדלו, כך עלולה להיות התנגדותו חזקה יותר.
במידה וישאל אותך לסיבת הבקשה, תוכלי לספק לו סיבה אחת או שתיים, דברי קצר וענייני. העיקר שתלמדי לבטוח בו שאם יוכל, הוא ייענה לבקשתך בשמחה. ככל שתבטחי בו והוא ירגיש זאת, כך הוא יזדרז להחזיר לך אמון ולרצותך מבלי שתצטרכי לתמרן ולהפעיל אותו. נשים סבורות שהן מביעות בקשה, בשעה שכלל לא עושות זאת. לדוגמא-
אשה שזקוקה לעזרה או לתמיכה כלשהיא, עלולה להציג את הבעיה ולהרחיב בהסברים מדוע היא זקוקה לתמיכה זו, אך לא לבקש באופן ישיר את תמיכת הבעל, מפאת שמצפה שיבין את הרמז מעצמו ויציע את תמיכתו מבלי שנתבקש במפורש ממנה. בקשה עקיפה היא רומזת לתוכן הבקשה, אך אינה מבטאת אותה באופן ישיר. גבר לא מבין רמזים, דברי ישירות, ענייני ונקודתי. בדרך כלל נשים בכוונה אינן מעוניינות לבקש ישירות מבעליהן להעניק להן את העזרה והתמיכה הרצויה, [היפך הגברים].
הסיבות:
א. הוא אמור לדעת ולהבין מעצמו, [טעות נפוצה] ב. פחד מהבעל או מתגובה שלילית ג. לא להיחשף לפגיעות ד. לא להיראות חלשות, זקוקות ותלויות בבעל, [סיבה זו קיימת בעיקר בקרב נשים שתלטניות, אלא אם הן ספגו פגיעות קשות בעבר ממנו], לעתים כל הסיבות הנ"ל. אולם הסיבות הנ"ל מופרכות מעיקרן א. אם תמתיני שיבין מעצמו,יקח המון זמן ובזמן ההמתנה תתמלאי עליו בתרעומות וכעסים שהוא לא יצליח לרצותך בשום עניין ותגובותייך יהיו בהתאם לאותם כעסים ומשקעים אשר צברת ב. אין צורך להיבהל מצד תגובתו השלילית, כי היא תיצור אפשרות נפלאה שבפעם הבאה הוא כן ימלא אחר בקשתך, בתנאי שתקבלי את סירובו בשמחה ותודי לו על כך, אבל לא בציניות. כי זה יעורר בו ייסורי מצפון שיבין מעצמו לתמוך בך כראוי, בעיקר שתוכיחי לו שהוא אהוב ויקר לך באותה מידה למרות סירובו
וזה סוד יקר.
על מנת לזכות לזוגיות טובה ומוצלחת, האשה חייבת להכין את עצמה להיות פגיעה. אין כוונתי שכך תרגיש האשה או להמעיט מערכה חלילה, ההיפך הוא הנכון. התורה נותנת מעמד מכובד וערכי מאוד לאשה כמבואר בזוהר הקדוש-"שכל הברכות וההשפעות יורדים דרכה".
נקדים- קיימים פחדים ודמיונות בתת מודע של האשה, שאסור לה להיפגע מהבעל, כדי שערכה וחשיבותה לא ירדו בעיניו. אותם פחדים מעמידים אותה במצב של מגננה על מנת להגן על כבודה בחירוף נפש ושלא להיפגע מהבעל בעד שום מחיר. ההיפך הוא הנכון- ע"י שהאשה לומדת להתמודד עם אותן פגיעות ולקבלן באהבה, כך הערכתה תגדל ותתעצם, ותיהפך לנערצת ואהובה יותר מתמיד!!
סוד העניין- גבר בטבעו פחדן ואין לו את האומץ להיכנס לקשר מחייב עם אשה. בתחילת הקשר שוכנע ע"י בת זוגתו שהיא זקוקה לו ושהוא הגבר המושלם שלה ושרק הוא יוכל להעניק לה את האושר המיוחל, ולהופכה למאושרת עלי אדמה.
זו הסיבה העיקרית שעוררה בו את האומץ להיכנס לקשר מחייב במערכת כה מחייבת עבורו. על פי הקדמה יקרה זו, מובן שגבר באופיו בנוי לאשה חלשה, פגיעה, רכה ועדינה, כי למעשה זה מה שהופך אותו לגבר חזק עם בטחון ודימוי עצמי טוב.
בתחילת הקשר כל אשה בטבעה יודעת כיצד להפגין ולשדר לו את החלק החלש והעדין שבה, שאליו הוא בעצם מתחבר במיוחד, רק חבל שלאחר הנישואין כשצפים הבעיות, שוכחת האשה להבליט לו שוב את החלק היקר והחשוב הזה, שכעת הוא זקוק לו יותר מכל, לצורך גבריותו וביטחונו, וזו ההוכחה בעבורו שהיא אוהבת אותו באמת ושזה לא היה משחק חיצון על מנת להשיג מטרות,
וזה סוד יקר!!
לכן בקשות עקיפות גורמות לגבר לחוש, שמתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו, ושאין היא בוטחת בו כראוי. עקב שימוש חוזר ונשנה בבקשות עקיפות, עלול הגבר לפתח התנגדות מוחלטת להעניק תמיכה לאשה, ויתכן שהוא לא יהיה מודע לסיבת התנגדותו.
נשים שמתנהלות סחור עם בעליהן ולא באופן ישיר, בדרך כלל הן בעלות אופי חלש או שנפגעו בילדותן מחסכים שונים-עוני, חינוך כפייתי, פגיעות מהחברה, מהורים, חוו מערכת יחסים קשה בין הורים והגיעו למסקנה מוטעית שאין מי שידאג להן ולילדיהן טוב יותר מהן. פגיעות ומשקעים אלו מתעוררים ועולים לאחר הנישואין,בפרט בזמנים של קושי כלכלי, החלטות, או כשצריך לתת ולקבל אמון.
גם בזמנים טובים אנו מקבלים את האומץ לשחרר רגשות שליליים כדי להירפא מהם. התמודדות שאינה נכונה עם תופעות אלו יוצרת פחדים חרדות ואיבוד שליטה.
מכאן מובן מדוע גישתן באופן עקיף, כדי לא להיחשף לפגיעות. עצתי לקיים שיחות פתוחות, אם לא הולך,לערב איש מקצוע, כי פסולת רגשית זו רעילה, מסוכנת וממתינה, שבת שלום ומבורך.
מהדורה שביעית
בשלום בית:
תקשורת: אחד ההפכים המופלאים שמתגלים בין בני הזוג, שדווקא בעתות כשורה כשאנו חשים בטוחים, לפתע אנו מתרחקים או מרחיקים את בן הזוג, או שתגובתינו אכזרית ובלתי מתחשבת כפי שציינו בעבר. לדוגמא:
יום אחד אנו חשים המון הערכה כלפי בן הזוג ולמחרת רואים בו מטרד או חשים כעס ותרעומת כלפיו. יום אחד אנו חשים רגועים ושמחים עם בן הזוג ולמחרת אנו כועסים ובלתי מרוצים. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולפתע מתלקח ויכוח ולפתע חושבים לסיים את הנישואין. בן הזוג עושה למעננו מעשים של ריצוי ופיוס ואנו חשים תרעומת כלפיו. צד אחד מנסה להתקרב ולהתחבר והשני דוחה ומתעלם. פעמים אנו חשים צורך בקרבה וגעגועים לבן הזוג ופתאום בנוכחותו חשים דחיה וריחוק.
יום אחד מרגישים מאושרים עם בן זוגנו ולמחרת אנו חשים ריחוק ודחייה כלפיו. אנו עשויים להרגיש מאושרים ומלאי בטחון עם בן הזוג ולפתע פתאום חשים מיואשים וחסרי אמון. יום אחד אנו מעניקים יחס ואהבה בנדיבות רבה ולמחרת אנו נהפכים לכעוסים וביקורתיים. פעמים אנו נמשכים לבן זוגנו, וברגע שהוא מוכן לקבל אותנו, המשיכה פגה והלכה כאילו לא היתה.
אנו עשויים להרגיש שבעי רצון מעצמנו ומבן זוגנו ולפתע לחוש נטושים וחסרי ערך. יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים מיד חשים תחושת אכזבה, דכאון ודחייה, ועוד רשימה לאין סוף...
זוגות שואלים- כיצד יתכן שבימי ההכרות היה חיבור והתלהבות באופן המושלם וזמן קצר לאחר הנישואין נהפכנו למרוחקים.
תופעה זו של שניים מחוברים ואוהבים עד ריגוש ולמחרת רבים או שונאים, היא טבעית לחלוטין ונפוצה ביותר.
אכן שינויי מצבי הרוח הפתאומיים מבלבלים במיוחד ובכל זאת הם אנושיים וטבעיים ואין צורך להיבהל, ואין בכך חולי או- "מניה פרסייה", [שינויי מצבי רוח קיצוניים].
מי שאינו מודע לסוד התרחשות שינויי מצבי הרוח הטבעיים, עלול לחשוב שדבר מה לא כשורה עם בן זוגו, ולהסיק מסקנה מוטעית שבן הזוג חולה או סובל מחוסר איזון, אולם למרבה המזל קיים הסבר.
נקדים-
כולנו סובלים ממשקעים, טראומות וחסכים מהעבר, ואותם רגשות עכורים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים טובים כאשר אנו חשים רגועים ובטוחים. זיכרונות כואבים וחוויות של דחיות ופגיעות מהעבר, צפים על פני השטח בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת או לקבל אמון, תמיכה ואהבה מבן/ת זוגנו.
חסכים ומשקעים שליליים אלו, הם לאו דווקא שעברנו וחווינו בעצמנו, אלא היינו עדים להם בילדות, בחברה, בבית הספר ובעיקר בבית במערכת היחסים בין הורים,אחים,קרובי משפחה וכ'ו. כאשר אנו חשים בטוחים ורגועים, רגשות שלא טופלו מהעבר עולים וזועקים מהצורך להירפא ולהשתחרר החוצה. בעיקר בזמנים שאנו חשים אוהבים ומאוהבים, נוטים רגשות מודחקים אלו לעלות ולהעיב על יכולתנו לאהוב ולתמוך או לקבל תמיכה מבן הזוג.
זו הסיבה שאנו עלולים להתהפך לפתע פתאום ממצב של רוגע ושלווה,ולהגיב במרמור ובכעס על עניינים פעוטים ופשוטים, ולהתנהג בביקורתיות ושפיטה, ולחוש חסרי רגש כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו ללא סיבה מוצדקת שנראית לעין.
יוצא- שהאהבה והקרבה במערכת היחסים מפשירה את רגשות העבר הבלתי מטופלים, ופסולת רגשית זו, מתערבת ומערערת לנו את מערכת הזוגית בהווה. אם נרצה להיות אמיתיים עם עצמנו, נגלה שכולנו סובלים מרגשות מודחקים מהעבר ואלו הם פצעי ילדות הרדומים שמתעוררים דווקא בזמנים טובים כשאנו חשים רגועים ובטוחים בעצמנו.
בזמנים הללו אנו מקבלים את האומץ להיות יותר מודעים לעצמנו, אזי מתעורר בנו רצון עז להוציא ולחשוף את כאבנו. אולם ההטעיה הגדולה היא-שאנו סבורים שכאבנו נובע מחמת בן הזוג, לכן אנו שופכים עליו את כל תסכולינו וכעסינו.
בעתים הללו אנו כלל לא חוששים להרגיש את אותם רגשות שליליים שקנו שביתה בתוך תת המודע שלנו וכעת אנו מעוניינים להירפא ולשלוח פסולת רגשית זו החוצה לחופשי. במידה ונוציא רגשות אלו באופן הנכון ונצליח לטפל בהם בצורה הנכונה ונקבל כמובן תמיכה ראויה, הנפש תתרפא והרגשתינו תשתפר ויכולתנו היצירתית לחזור ולאהוב תתחדש ביתר שאת.
אם מכל מקום אנו רבים ומטיחים אשמות בבן/ת זוגנו במקום לטפל ברגשות אלו, התוצאה תהיה שנהיה לנסערים יותר, כעוסים וממורמרים, ונדכא שוב את רגשותינו, עד לחיבור הבא או לנתינת אמון מחודש.
יצוין- שרגשות שהודחקו אינם מכריזים על שובם. אם למשל רגשות הכרוכים בפחדי נטישה ודחייה מן הילדות מתעוררים, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן/ת זוגנו, והכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים בהווה. בעניינים שאין צורך לעשות מזה עסק גדול, מתחילים להכאיב לנו בצורה ניכרת והתוצאה- מריבה גדולה שאין סיבה מוצדקת נראית לעין.
יתרה מכך- כאשר רגשות בלתי מטופלים מן העבר עולים על פני השטח בעיקר בזמנים טובים, אנו נעשים רגישים במיוחד לפגיעות מבן/ת זוגנו או ממעשיהם ותגובותיהם. אולם חשוב לציין, כאשר אנו כעוסים ונסערים, תשעים אחוז מסערת נפשינו מקורה מהעבר ועשר אחוז מההווה, רק אנו חושבים בטעות שהיא נגרמה בגלל המצב בהווה. לסיכום:
א. במשך שנים אנו מדכאים רגשות שליליים,יום אחד אנו מתאהבים והאהבה יוצרת בתוכנו תחושת בטחון שאפשר להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו.
ב. החיבור והאהבה פותחים לנו רגשות כאובים, לכן אנו חשים את הכאב,כי בתת מודע אנו חשים שיש מי שיבין אותנו.
ג. בהעדר הבנה וכלים נכונים להתמודד עם רגשות ישנים שלא טופלו בזמן ובצורה הנכונה, אנו משליכים את הכאב על בן/ת זוגנו וכך אנו חשים באופן זמני טוב עם עצמנו עד התקרית או החיבור הבא.
מעשה- בזוג שנישאו [סיבוב שני] והגיעו אליי לטיפול באופן בהול. בני הזוג סבלו מאוד בנישואין הקודמים והשליכו את התסביכים שלהם זה על זו. האשה טענה שבן זוגה סובל מהפרעה נפשית וחייב טיפול באופן מעמיק ויסודי, אחרת אין מנוס מגירושין. לאחר אבחון ראשוני הודעתי לאשה באופן אישי שהבעיה העיקרית אצלה ואם היא מעוניינת שהנישואין יתקיימו, היא חייבת לטפל בעצמה.
כמובן האשה התנגדה למסקנה שלי וביקשה שאטפל בבן זוגה בלבד. הסכמתי- בתנאי שהיא תגיע יחד עימו לטיפולים משולבים. לאחר מספר טיפולים עם האשה התפרצה בבכי ואמרה- "עשית לי ניתוח לב פתוח בלי הרדמה,חשבתי שהבעיה בו,היום אני מודעת ומודה שעיקר הבעיה בי". אמרתי לה- אם את מסוגלת להודות שעיקר הבעיה אצלך, חמישים אחוז מהבעיה פטורה, מה שנותר רק לקחת את העצות והכלים ולהשלים את החמישים אחוז הנותרים.
כעבור סדרת טיפולים עם האשה בקשה להודות וכך אמרה-"תודה לך, על שחררת אותי ממצוקה של שנים שלא הייתי מודעת לה ומודה לך על עקשנותך, ומהיום מבקשת שתאמר לי רק את האמת בלי לחשוש. היום ברוך השם עלו על דרך המלך והכל הודות למידת האמת שהייתה לה ולעקשנותה להירפא.
נחזור- רגשות העבר גואים בנו לפתע פתאום לא רק כשאנו מתאהבים ומרגישים בטוחים, אלא גם בתקופות אחרות שבהם מצב רוחנו טוב וחשים שבעי רצון מעצמנו, עלולות לפרוץ מריבות חריפות במערכת היחסים שאין להם הסבר הגיוני.
עומק העניין- באותן זמנים עולים וצפים אותם רגשות שליליים שדחקנו אותם עמוק בילדות, וכעט הם מעוניינים להשתחרר ולהירפא ממאסרם ולהישלח החוצה. אולם במידה ולא יקבלו את המענה הנכון, הם שוב ידחקו בתוכנו ויצופו שנית בזמנים שנחוש צורך להתחבר ולתת אמון.
פעמים אנו מסוגלים לקבל ולהכיל הערות וביקורות מבן/ת הזוג ולהיפגע קמעה, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים ופשוטים ביותר. הסיבה לכך- באותו יום רגשות פגועים מן העבר התעוררו ומתכוננים להגיח, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה ולא נעים. לכן אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו בהתאם למצב רוחנו. במידה ואנו סובלים מרגישות יתר מהערות, מפני שבילדות היינו נתונים לביקורת חריפה מצד החברה והמשפחה.
ידוע שביקורת מצד בן הזוג מכאיבה במיוחד,כי טמון בכוחה כח להתניע ולעורר את הפגיעה מהעבר והכאב מתווסף להווה. בילדות לא היה לנו את הכלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחווינו זה לא באשמתנו,לכן אנו נעשים רגשיים ונפגעים מכל ביקורת ודחייה באופן משמעותי.
קיום שיחות בוגרות בזמנים מעין אלו קשות עלינו במיוחד, כי הכל מתפרש באופן מוטעה. בתחילת ההכרות היינו מופנמים ובישנים, לכן הצלחנו לדכא עמוק בתוך הנפש את רגשות העבר, אולם זמן קצר לאחר הנישואין כשנהפכנו לפתוחים יותר, רגשות העבר התעוררו והגישה נהפכה לקצרה וקשוחה.
זו הסיבה לאלו שטוענים שבזמן ההכרות היה הבנה, חיבור וקשר טוב ואחרי הנישואין כשני אויבים. הם סבורים בטעות שמחמת שלא הכירו מספיק, אולם ע"פ הקדמתנו מובן-שהצלחנו להסתיר את רגשות העבר ולאחר שחשנו בטוחים, קבלנו את האומץ להוציא ולשחרר כדי להירפא.
כאשר רגשות העבר של האיש גואים, בדרך כלל הוא פונה למערתו כדי להתמודד לבד בכוחות עצמו. הוא רגיש באותה תקופה מהרגיל וזקוק לזמן להיות עם עצמו, ולאחר זמן מה להתקרב שוב בהדרגתיות ולהתחבר לבת זוגו. אולם כאשר רגשות האשה צפים, הערכתה העצמית קורסת ושוקעת בתוך באר רגשותיה. כעת היא זקוקה להבנה ותמיכה רגשית יותר מכל זמן.
עצתי- כאשר צצים רגשות כאובים מהעבר, בעיקר כשהאיש רץ למערתו והאשה זועקת לאוזן קשבת, בטרם תתעמתו- עשו חשבון נפש מעמיק מאיין צצו רגשות אלו והעלו אותם על הכתב. במידה ויעלו רגשות שליליים כלפי הוריכם או כל אדם אחר,נסו לשוחח ולהתפייס עימם,כי פעולה זו תשחרר לכם כאבים ומחסומים רגשיים. ניתן לשחרר רגשות בשליחת הודעה בפ"ל, וזה יסייע לכם להתרכז בנקודת הכאב האמיתי בלי להתפזר, וכך תהיו מסוגלים להגיב לבן זוגכם מתוך הכלה וסלחנות, ופעמים אין מנוס מטיפול רגשי ופרטני עם אנשי מקצוע.
אגב שנתחיל להיפתח ונרד לנבכי רגשותינו העמוקים, נצליח להבין שעיקר כעסנו מרגשות העבר, וכעת הם תובעים את זכותם לדבר. הבנת עקרון הכעס ששייך לעבר ומתערב לנו בהווה, עשוי להיות לנו לעזר רב בזמנים שבן הזוג מגיב ברגישות יתר בכל עניין.
כשהאיש נמצא במצוקה וזקוק לתמיכה מבת זוגו,לרוב היא שופטת ודנה אותו בזמן שהוא זקוק לה יותר מכל.גם האיש עשוי לשפוט את האשה כשהיא במצוקה,אולם כשמגיש לה את עזרתו, זהו כבוד גדול עבורו,לכן חשוב שגישתה תהיה לבבית. טבע האשה כשנפגעה מהאיש לשכוח את כל הטוב שנתן לה עד כה,בפרט אם צפו לה רגשות העבר.האיש יבין שזו תגובת זמנית על כאב חולף והאשה לא תפסול אותו, כי עבורו זה אכזרי ונראה לו כנצחי, שבת שלום ומבורך.
מהדורה שמינית
בשלום בית:
קיימת תופעה בימינו כאשר זוגות רוצים לקבל את מבוקשם, משתמשים בשיטת האיומים לגירושין ובעיקר הנשים. יתכן שזה בא ממקום של פחד, חוסר בטחון וכ'ו, או השגת יעדים ומטרות בצורה קלה ללא קבלת אחריות ומאמץ מיוחד ובפרט שזה עבד טוב בעבר. אכן הפחדות וכ'ו מניבים שקט לזמן מסויים, אולם לאחר שבן הזוג מתרגל לאיומים ולהפחדות, הוא מתהפך על בן זוגו, מאבד אמון ונלחם בכל מחיר לסיים את הזוגיות.
כמו אותו הזוג שטיפלתי בהם ובכל פעם שהאשה דרשה דבר מה ולא קבלה,השתמשה במשפט של גירושין.כשחקרתי את האשה על פשר הדבר, מתברר שזה מה שחוותה בבית הוריה. לאחר מספר טיפולים שנסתי לבנות לאשה מודל חדש עם גישה מכבדת יותר והסברתי לה את הנזקים הבלתי הפיכים בגישה זו ולא עזר, בסופו אזר הבעל אומץ קם ופירק את הבית למרות כל הפצרותיי.
לאחר הגירושין פנתה אליי בבכי שליש כדי שאחזיר אותה לבעל בטענה שהיא חשה עזובה ונטושה ומוכנה לעשות הכל וכמובן שהוא לא היה מוכן לשמוע לשום תנאי. כששאלתיה הרי לפני ירד לך מסך שחור ולא היית מוכנה לשמוע על שום תנאי? ענתה- "אין לי הסבר הגיוני, הוא פשוט הלך ולקח לי את הלב". תופעה זו של ירידת מסך ובעיקר בקרב נשים לפרק את הבית ולאחר מכן הן חוזרות ומפצירות לעשות הכל כדי לחזור לבעל, היא די מוכרת אצלי.
סוד העניין- מובא "בעץ חיים"-שכל זוג הם נשמה אחת בעולמות העליונים וכאשר הם יורדים לעולם, הנשמה מתחלקת והצד הזכרי הולך לבעל והצד הניקבי הולך לאשה וכאשר הם נישאים חוזרים שוב להתחבר כבתחילה. אולם במידה ומחליטים להתגרש, נפרדת החבילה והאשה מרגישה שחלק מהנפש שלה נכרת והלך לצד הבעל. זהו הסוד שהגט נקרא- "גט כריתות" על שם כריתת הנשמה.
היו גם נשים שהזהרתי והפצרתי בהן שלאחר הגט הם יחזרו יחדיו מבית הדין לבית ולא טעיתי!!זו הסיבה שעושים תיקון מיוחד לאלמנה שמעוניינת להינשא לאחר פטירת הבעל, על מנת לשחרר את נפש הנפטר ממנה כי הוא אחוז בה. אולם לאחר פטירת האשה היא חוזרת שנית להתחבר אליו בעולם הנשמות כידוע ליודעי חן. זהו הסוד- כאשר רבי אלעזר נפטר שלח רבי לאשתו הנשאי לי. שלחה לו-"כלי שהשתמש בו קודש ישתמש בו חול"? כלומר רמזה לו שרבי אלעזר אחוז בה. שלח במה הוא יותר גדול ממני? שלחה לו בתורה שניכם גדולים, אך הוא זימן ייסורים שיבואו עליו וקבלם באהבה. לכן רמזה לו שהוא קשור עימה בשורש נשמתה ואם הוא יינשא לה הוא עלול להסתכן.
נחזור- קיים קושי רב לנשים לבקש תמיכה מבעליהן באופן ישיר ואחת הסיבות כי הן סבורות בטעות שהבעלים אמורים לדעת מעצמם את צורכיהן בלי שיבקשו מהם. מאחר שנשים בנויות עם בינה יתרה לדעת דבר מתוך דבר ומגישות את עזרתן לזולתם גם בלי שיבקשו מהן, לכן הן סבורות שכך הגברים אמורים לנהוג. אולם בנקודה זו גברים שונים בתפיסתם כי הם בנויים באופן שכלי, שאם האשה זקוקה לעזרה היא אמורה לבקש.במידה והיא לא מבקשת, הם מבינים שהיא מסתדרת נפלא.
לפי דעתם להגיש עזרה לאשה בלי שנתבקשו, היא רק תשבש ותפריע למהלך התקין שלה. לכן אם האשה מעוניינת בדבר מה, עליה לבקש וכמובן בצורה מכובדת ללא תביעה, מפני שגישה זו דוחה ומרחיקה אותו. ישנן נשים במידה ונפגעו מבעליהן אינן טורחות להסביר את פגיעתן, אלא נכנסות למערותיהן כדוגמת הגברים ונתקעות שם כאשר כל שכנוע להוציאן, מכניס אותן למערה חשוכה יותר.
עצתי-לגברים במקרים הללו כאשר הם מנסים לעזור בכל מיני שיטות ולא הולך, ניתן לנסות בשני אופנים: לומר לה באופן קשוח והחלטי-"צאי משם וחיזרי לעצמך וכ'ו". אם זה לא צלח לומר לה-"כאשר תחליטי לצאת אני כאן בשבילך", ולתת לה את הזמן הנדרש בלי לחץ.
ציינו בעבר שעצה זו מועילה לשחרר גם את הגברים שתקועים ממערתם, אולם היא בהחלט עשויה לעזור גם לאשה שנוהגת להסתגר בתוך עצמה מידי פעם מכל סיבה שהיא וכאשר כל נסיון לשחרר אותה ממערתה לא צלח, רצוי לערב אנשי מקצוע. אחת הדוגמאות האופייניות לנשים אלו, כאשר הבעל שואלה-"מה עובר עלייך וכ'ו", היא עונה-"אתה יודע, או אתה אמור לדעת וכ'ו". טבע האדם שנהנה מעצם זה שנותנים לו במה, ופעמים הוא מקשה עורף כדי לקבל צומי, חיזורים וייחס מיוחד. אמנם אין בעיה להעניק יחס מיוחד ובפרט לאשה, בעיקר אם האיש חסום בהענקה וחיזורים. אולם אם זה נעשה באופן שיטתי והבעל מנסה בכל צורה לפייס ולחזר וזה לא עובד, יש לעצור ולעשות בדק בית כיצד יש לנהוג.
אולם צריך עדינות יתרה עם האשה כדי שלא תבין שנוח לאיש להניח לה לנפשה,כי יתכן שבעקיפין זה משרת את האינטרס שלו. עצתי במידה והאשה זקוקה לדבר מה, שלא תהסס לבקש אולם לא לפעול ע"פ התניות ופרשנויות קודמות למרות שאכזב בעבר.בעיקר אם היא זקוקה להקשבה,בילוי, יחס, חיזורים וכ'ו, כי גברים סובלים מנכות רגשית ומרצים באופן גשמי וחיצון. יתרה מכך- אם האשה תמתין עד שיתעורר מעצמו כדי להעניק לה תמיכה רגשית וכ'ו, זה יהיה מאוחר מידי, מפני שתתמלא עליו בכעסים ותרעומות, וכל מה שיעשה עבורה זה לא ירצה אותה. לאופן הבקשה יש חשיבות לעיתוי, לגישה והנימה:
א.יש לציין את הבקשה בקצרה, כי הסברים והפצרות גורמים לאיש לחוש חסר ערך ב. לא להקציב לו זמן ג. לאפשר לו לבצע את הבקשה בדרך שלו ללא הדרכה. כאשר את מציבה לו זמן, מרחיבה בטעמים והסברים לסיבת הבקשה ומציבה לו הוראות כיצד לבצע,הוא מרגיש נשלט,באופן טבעי יתנגד,בצדק ובחוכמה יתחמק.כאשר הבקשה מוגשת באופן ענייני וקצר,את פשוט מעניקה לו הזדמנות נפלאה לחוש מוכשר וגאה לרצותך.על מנת לעוררו לרצותך מרצונו, יש להעריך את הדברים הקטנים שבן זוגך עושה למענך ולא להתייחס להם כאל דבר המובן מאליו. לאחר שביצע את מטלותיו, תתייחסי אליו בהערכה מרובה ותעודדי אותו כדי לעוררו להמשיך להעניק לך מעצמו.
יש להתמקד בבקשות שהוא רגיל ממלא לעשות והעיקר בשלב זה לאפשר לו לשמוע אותך ללא נימת קול תובעני, אלא ברוך ועדינות. כאשר בן זוגך שומע את הנימה התובענית, תהיה בקשתך מנוסחת כאשר תהיה, הוא שומע דבר אחד בלבד, את הציווי והתביעה שאין הוא מרצה ומעניק לך מספיק. נטייתו תהפוך להעניק לך את המינימום, כדי שתעריכי את מה שהוא עושה עבורך ברגיל. יתכן שהותנה על ידיך ואולי גם כן ע"י אימו בילדותו, לסרב באופן אוטומטי לבקשות ולומר לא ולאחר מכן-"מה את רוצה". הצעד הראשון נועד להרגילו להשיב בחיוב, וכאשר הוא נוכח לקבל הערכה ראויה ושאין מתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו, הוא יהיה מוכן להיענות לבקשות בכל עת שיוכל וכעבור זמן יתחיל באופן עצמאי להציע תמיכה, אבל אין לצפות בשלב כה מוקדם.
עיתוי נכון. לעיתוי יש חשיבות מכרעת א. לא לבקש דבר אם ברור לך שהוא מתכוון לעשותו בזמן הקרוב ב. אם הוא שקוע בעניין מסוים אל תצפי בחיוב לבקשותייך, תמתיני לזמן רגוע יותר ג. היציאה והכניסה לבית הם זמני לחץ, תשתדלי לא לבקש בזמנים הללו ד. לא לבקש בנוכחות אנשים, אלא בצנעה.
גישה עדינה- בקשה זו לא תביעה, גם אם תהיה בקשתך מנוסחת כראוי, אם גישתך ממורמרת, צעקנית ותובענית, הוא יחוש נשלט וחסר ערך וקרוב לוודאי שישיב את פניך ריקם. קיצור נמרץ- אין צורך שתפעילי אמצעי שכנוע [מניפולציה רגשית]. הסברים רבים להצדקת הבקשה גורמים לו להרגיש נשלט, מתומרן ולא חופשי להציע לך את תמיכתו. כל אימת שאת מבקשת את תמיכתו, צאי מתוך הנחה שאין צורך להפעיל עליו אמצעי שכנוע, למרות שבפעמים קודמות זה עבד רק בדרך זו, כי הוא פשוט היה מתומרן, כפוי ולא מתוך רצון חופשי, העיקר שתבטחי בו שיענה לבקשתך. ככל שתסמכי בו והוא ירגיש זאת, הוא יזדרז להחזיר לך אמון ולרצותך בלי שתצטרכי לתמרן ולהפעיל אותו.
נשים מביעות בקשה עם המון הסברים. אם היא זקוקה לעזרה כל שהיא, עלולה להרחיב בהסברים אך לא לבקש באופן ישיר את תמיכתו. בקשה עקיפה רומזת לתוכן הבקשה,אך אינה מבטאת אותה באופן ישיר. גבר לא מבין רמזים, דברי ישירות, ענייני ונקודתי. ישנן נשים שבכוונה אינן מבקשות באופן ישיר. א.הוא אמור לדעת ולהבין מעצמו ב. פחד מתגובה שלילית ג. לא להיחשף לפגיעות ד. לא להיראות חלשות ותלויות בבעל ולעתים כל הסיבות הנ"ל.אולם כל הסיבות מופרכות מעיקרן: א. אם תמתיני שיבין מעצמו, יקח המון זמן עד שתתמלאי עליו בתרעומות וכעסים שלא יצליח לרצותך בשום עניין ב. אם תקבלי את סירובו בהבנה, היא תיצור אפשרות נפלאה שבפעם הבאה הוא ימלא אחר בקשתך, כי זה יעורר בו ייסורי מצפון על שדחה אותך והגבת לסירובו בחיוב וזה סוד יקר.
על מנת לזכות לזוגיות טובה ומוצלחת, האשה חייבת להכין את עצמה לתגובות שליליות. אין כוונתי שכך תרגיש או להמעיט מערכה, אלא לעשות זאת ממקום טוב וחיובי. קיים פחד לאשה שאסור לה להרגיש נחותה מהבעל, כדי שהערך שלה לא ירד בעיניו. אותם פחדים יוצרים לה מגננה להגן על כבודה בחירוף נפש כדי לא להרגיש פחותה ממנו. ההיפך הוא הנכון- ע"י שהאשה לומדת לקבל את בן זוגה כמו שהוא, כך הערכתה תגדל ותתעצם. גבר בטבעו פחדן ואין לו אומץ להיכנס לקשר מחייב. בתחילת הקשר שוכנע ע"י בת זוגו שהיא זקוקה לו והוא עבורה הגבר המושלם בעולם וזו הסיבה העיקרית שעוררה בו את האומץ להיכנס לקשר כה מחייב עבורו. מספיק במבט אוהב וגלגול עיניים כדי לשבות את ליבו ולשכנעו למסור נפש עבורה. מכאן מובן מדוע גבר באופיו בנוי לאשה חלשה, רכה ועדינה, כי למעשה זה מה שהופך אותו לגבר חזק עם בטחון ומוטיבציה חזקה להשקיע בה ובמערכת הזוגית.
בתחילת הקשר כל אשה בטבעה יודעת כיצד להפגין ולשדר לו את החלק החלש והעדין שאליו הוא בעצם מתחבר במיוחד, רק חבל שלאחר הנישואין כשצפים הבעיות, היא שוכחת לשדר לו שוב את החלק היקר והחשוב הזה, שכעת הוא זקוק לו יותר מכל זמן אחר לצורך ביטחונו וכאן ההוכחה עבורו שהיא אוהבת אותו באמת ובכנות וזה לא היה משחק חיצון על מנת להשיג מטרות וזה סוד יקר!!
נחזור- נשים שמתנהלות סחור עם בעליהן ולא באופן ישיר, נפגעו בילדותן מחסכים שונים או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים. פגיעות ומשקעים אלו מתעוררים ועולים לאחר הנישואין ובעיקר בזמני קושי כלכלי, החלטות, או כשצריך לתת אמון. התמודדות שאינה נכונה עם תופעות אלו יוצרת פחדים וחרדות לנשים וגברים כאחד. עצתי לבני הזוג לקיים שיחות פתוחות מתוך הכלה והבנה. אם לא הולך, לערב איש מקצוע כי פסולת רגשית זו רעילה ומסוכנת, בהצלחה, שבת שלום ומבורך.
שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל היקרים
מעבדכם ומוקירכם
יעקב אליהו!!
לשאלות :
0543359848
מ:13.00
עד: 15.00.
מ-21.00/24.00.
בשעה טובה יצא ספר שלום בית פנימי 2 ספרים על פרשיות השבוע
