כהמשך-
תקשורת חלק ב',
נשים וגברים מדברים בשתי שפות שונות:

יתכן שאמרו לכם שהמפתח לנישואים טובים הוא תקשורת. ואני אומר, שכל עת שחסר לנו את עומק הבנת נפש האיש/ה, רצוי לא לתקשר כלל!!

חשבו על כל השיחות ש"תקשרתם" כמיטב יכולתכם עם בן זוגכם ובסופו של דבר זה הוביל לגירושין במצב הטוב, ובמצב הגרוע הייתם מוכנים להרוג זה את זו.
אכן תקשורת נכונה מביאה לחיבור אהבה וכ'ו, אולם תקשורת לקויה הרי היא מביאה להרס, חורבן, לנזקים חמורים ופעמים בלתי הפיכים כאשר חסר לנו את הבנת השוני של המין האנושי, וזה לא קשור כלל להעדר אהבה כפי שהעולם טוען. נהפוך הוא, רק ע"י תקשורת טובה ונכונה אפשר להגיע לאהבה המיוחלת של -
"איש ואשה זכו שכינה שורה בביתם",ונוכיח זאת בס'ד.

נקדים-
גברים מתקשרים באופן שונה לחלוטין מנשים.
לדוגמא-נשים מדברות ללא הרף על רגשותיהן, מבוכותיהן, תסכוליהן, כישלונותיהן וחולקות את סודותיהן, כאשר זכו לאוזן קשבת מבן זוגן.
אם לאו, אזי יצטרכו לבקש עזרה מבחוץ, ע"י חברה וכ'ו, על מנת לחלוק עמן את רגשותיהן ולקבל תמיכה רגשית, הבנה והזדהות, ללא עצות ופתרונות, וכך הן עשויות להשתחרר מאותן רגשות כאובים כאמור בעלונים הקודמים. לעומת זאת-
גברים ממעטים בדיבור ככל האפשר וגם כשהם משוחחים, הם מעדיפים לדבר על מעשיהם, כישרונותיהם, הצלחותיהם, לימודיהם, חדשות, ספורט וכ'ו. כמו כן-

הם נמנעים מלדבר כלל על רגשותיהם, היפך הנשים כאמור. טעות נפוצה-
כיוון שנשים רגילות לדבר על רגשותיהן וכ'ו, הן מבקשות ופעמים מפצירות  בגברים לדבר על רגשותיהם ותחושותיהם.
כמו- מה הם מרגישים כלפיהן. יתרה מכך-
אשה המבקשת ,מפצירה ומפגיזה את בן זוגה בשאלות על רגשותיו, וכן שיביע כלפיה רגשות, כמו- אם הוא-"אוהבה", או מה הוא- "מרגיש כלפיה", זה כמו להושיב אותו על ספסל הנאשמים ולהטיח בו אשמות וטענות שלא קשורות אליו כלל, ובלי גוזמא.
יש לזכור-
בעולם הגברים לדבר על רגשות, נחשב כזר לחלוטין, וגם אם עושים זאת, בדרך כלל זה מהשפה ולחוץ, כי כך הודרכו לפני הנישואין.
לכן הכלל הראשון בתקשורת, הוא לדעת ולהכיר את השוני של המין השני ,לכבד אותו מבלי לרצות לשנותו, או להלחיצו ולגרום לו לומר דבר שבעטיו ירגיש לא נוח, או ללעוג לו חלילה, כי כך הוא בנוי.
נשים רבות חושבות שהן יכולות להגיע לחיבור טוב עם בעליהן, כשם שהן זוכות לעשות זאת עם חברותיהן, ע"י שמביעות רגשות ומאזינות לרגשות.
לפיכך-
מבקשות מבעליהן לחלוק עמן את רגשותיהם.
יש לדעת-
שלשאול גבר איך הוא מרגיש, זה כמו לשאול אשה על משקלה, או על הפצעים והקמטים שיש לה בפנים, במקרה הטוב זה לא נוח,במקרה הגרוע זה מביך,מלחיץ ומבייש מאוד.

יתרה מכך-
מכיוון שגבר אינו מבטא רגשות, אלא הוא אומר את מה שהוא "חושב", אין את צריכה להימנע מלדבר על רגשותייך.
כי ההאזנה לרגשותייך והבעתן בצורה מכובדת, תעזורנה לך לשאת ולתת באופן ברור, להתחבר רגשית לעצמך ,לבן זוגך ולהישאר נשית, וזו מתנה נפלאה לבן זוגך.
אולם-
אל תבקשי ממנו שיבטא רגשות, כי עולם הגברים שונה מעולם הנשים כאמור.
נקודה חשובה-
אף-על-פי שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, קל להם להזדהות ולהתחבר לנשיהן כאשר הן משתמשות במשפט של רגש.
יתרה מכך-
משפט של רגש, אינו דורש ממנו להגיב, לתקן, או להתווכח מי צודק!!
נכתוב מספר דוגמאות:

א. במקום לומר-"הכלב של השכנים נראה תוקפני ואני חושבת שהוא עלול לתקוף את הילדים", תאמרי-"אני פוחדת מן הכלב של השכנים".
הוא יטיב יותר לשמוע ולקבל איך את מרגישה, ולאו דווקא כשיצטרך להתווכח אתך על מה שאת חושבת.
סוד הדבר-
משפט של רגש אינו דורש ממנו להגיב ולהתנצח, עם רגשות לא מתווכחים.
לעומת זאת-
במשפט הראשון הוא עלול להתווכח ולשכנע אותך שאינך צודקת בקשר למה שאת חושבת על השכן או הכלב, ובסופו של דבר אתם עלולים למצוא את עצמכם רבים ומתווכחים על השאלה אם הכלב מסוכן, או אם השכן רשלן, ואת מי זה מעניין או אכפת.
ללא ספק תהיי הרבה יותר מאושרת אם תביעי רגשות, ישמע שכעסת או פחדת ,ישתתף בצערך והסיכוי שיפעל למענך הרבה יותר גדול, וזה סוד יקר!! דוגמא נוספת-
במקום לומר לו-"אני יודעת שזה לא טוב בשבילי לאכול הרבה שוקולד ,לא הייתי צריכה לעשות זאת", תאמרי-"אני מרגישה רגשי אשם בגלל השוקולד שאכלתי". במשפט הראשון הוא עשוי לעזור לך למצוא שיטה איך לא לאכול יותר מדי שוקולד, דבר שעלול להעליב ולהכעיס אותך מאוד. לבסוף תמצאו את עצמכם מתווכחים כמה משקל עלית ואיך את נראית, זה עלול לצער ולתסכל אותך מאוד.

לעומת זאת-
כאשר ישמע איך את מרגישה בלבד, הוא עשוי להשתתף בצערך, לעודד ולנחם אותך. דוגמא שלישית-
במקום לומר-"המעבר לבית החדש יהיה שינוי גדול בעבורנו וזה יהיה נפלא", תאמרי-"אני מתרגשת מאוד לקראת המעבר לבית החדש".
במשפט הראשון-
הוא עלול להבין כתלונה על כך שהוא אינו גורם לך אושר, זה עשוי לפגוע בו ולגרור וויכוח האם הוא טוב דיו או לו, לבסוף לגרום לכם לריב האם הוא מוצלח וכשרוני דיו כדי לרצותך.
לעומת זאת-
במשפט של רגש, הוא עשוי להתרגש כמוך ולהשתתף בשמחתך.
עכשיו את מבינה כמה חשוב שתיצמדי לרגשותייך ותביעי אותם??
לסיכום:
למרות שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, קל להם להתחבר למשפט של רגש. לעומת זאת-
במשפט של שכל, הם מרגישים מואשמים, מותקפים ולא מוצלחים דיים!! 
מכאן מובן-

מדוע גברים כועסים ונשיהן טוענות -
"מה סך הכל אמרנו", שזה

כל כך עצבן והכעיס אותם? 

 כי בהעדר סוד יקר זה, נשים משתמשות במשפטים של שכל, ומוצאות את עצמן בסופו של דבר,רבות ומתווכחות,מי "הצודק"                 או "החכם"!!

מכאן-
החשיבות הרבה בהבנת המין השני ובהעדר ידיעה, נגרמים קצרים תקשורתיים.

יתרה מכך-
טעות נפוצה לחשוב שאם אני- "אמתי" ,אזי עלי להביע את כל הרגשות והמחשבות השליליים כלפי בן/ת זוגי, להשפיל ,להכאיב לו ולהצטדק במשפט המפורסם-"אני אדם אמתי".

עומק העניין-
אומר הרב דסלר-שאמת ושקר, אינם תלויים בהבעת רגשותינו השליליים כלפי בן/ת זוגנו, לפגוע ולשפוך את דמם ולהצטדק במשפט של-"אני אדם אמיתי", כדי להרגיש טוב על חשבונו.
יתרה מכך-
אדם אמיתי ניכר בכך שהוא יודע לקבל אמת מבן/ת זוגו, להודות ולבקש סליחה.
בזה ניכרת גדלות האדם, ולא במה שפוגע ומשפיל את השני ושמח לאידו שהוא-"אדם אמיתי", כי מזה מלאים כל בתי הדין לענייני גירושין.
יתרה מזו-
בדקו את הנושא ותיווכחו  שכל אלו שהרסו או עומדים להרוס לעצמם ולילדיהם את בתיהם, בגלל טעות זו שהם אמתיים ומוכרחים לומר את האמת הכואבת לשני ולא משנה מהו המחיר.
אכן-
ההרגשה של אני-"צודק ואמתי", זו תחושה נפלאה המלווה בסיפוק רב.
אולם-
המחיר הכבד שהיא גובה, אינו שווה כלל כידוע.

למען האמת מה שמניע את בני הזוג למריבות, בנוסף לתקשורת לקויה, זה מידת האגו והניצחון.
על כך אנו משלמים מחיר יקר מאוד רחמנא לצלן,
נחזור לעניין.
תקשורת נאותה-
זה להשמיע לשני בין היתר, את מה שהוא מעוניין ורוצה לשמוע, ולא את מה שאני רוצה להשמיע לו, כדי להכאיב לו ולהרגיש טוב על חשבונו כמבואר היטב!! הכלל בזה-
"סוף מעשה במחשבה תחילה".
כלומר-
לחשוב לפני הבעת רגשות ומחשבות שליליים כלפי השני, אם הוא ישמח לשמוע  וזה יביא לתועלת לומר,כי זו האמת.

ואם הוא עלול להיפגע מכך ולהחזיר מלחמה, לא לומר, כי זה השקר הגמור.

לסיכום:
כדי להתחיל לבנות תקשורת טובה, אין צורך שבעלך יאמר לך איך הוא מרגיש כלפייך.
אם הוא ירגיש צורך אזי הוא יאמר לך זאת מעצמו, וזה יהיה אמתי יותר מאשר שתבקשי ותביכי אותו,
כי זה יצא לו בצורה מלכותית ולא כנה מספיק.
נקודה חשובה-
אולי לעולם לא תרגישי בבית בתרבות הגברית, מכיוון שזו לא הסביבה הטבעית שלך, אבל את יכולה וודאי ללמוד להסתדר בה נפלא, בתנאי שתיצמדי לרגשותייך ותביעי אותם בצורה טובה ומכובדת.
כמו כן-
 חובה עלינו להתעלם מהשלילי ולהתרכז בחיובי יותר.
כלומר-
לצנזר את "הביקורת וההאשמות" ולקבל את השני כמו שהוא בלי לנסות לשנותו, זה כלל גדול בבניית אמון ותקשורת טובה!!
כלל שני בתקשורת-
להקשיב למסרי הלב:

כלל זה אומר להקשיב לשני בשעה שהוא מדבר, מבלי לחשוב על דבר אחר, כדי להבין מתחת למילים את מסרי הלב.
בדרך כלל-
גברים נמצאים במצב של- מגננה בשעה שמקשיבים לנשיהן ומטבע הדברים אינם מבינים את מסרי הלב.
הסיבה לכך-
בגלל שהאשה מדברת עמו בצורה שכלית, לכן הוא תמיד חושב על מה לענות כדי להצדיק את עצמו.
סיבה נוספת-
גברים מרגישים מואשמים וחסרי תועלת במצבן העגום של נשיהן. לכן על האשה להיצמד לרגשותיה ולהביע אותן בצורה מכובדת ללא האשמות, כדי שיוכל להקשיב לה בנחת בלי להרגיש מפוחד ובמצב של מגננה.
כמו כן-
 רצוי שלפני כל שיחה, תודיע לו שהיא מביעה רגשות כאובים שאינם קשורים אליו כלל, וחשובה לה הקשבתו ותמיכתו ללא נתינת פתרונות ועצות,
רק הזדהות ותמיכה רגשית בלבד. ע"י כך הוא יטיב לשמוע אותה ולתת לה את התמיכה הראויה בלי להרגיש מואשם כאמור.
כמו כן-
חשוב שהבעל יקשיב בסבלנות ויאפשר לה להבין שהוא אכן שומע ומבין אל לבה, ע"י תנודות ראש ולומר לה-
"את רצינית", "מה את אומרת וכ'ו", וכן-השמעת קולות כמו-פש...,צצ...,ויוי...
כמו כן-
גם האשה תנהג כך בשעה שמאזינה לבעל ותאמר מדי פעם "אני מקשיבה","ומתוך שלא לשמא בא לשמא" כידוע,הנושא עמוק ורחב,עוד נרחיב,בס"ד!!
כהמשך-

מהדורה שלישית
בשלום בית:

תקשורת,
נשים וגברים מדברים
בשתי שפות:

כתבנו בעלון הקודם שאחת הסיבות העיקריות שגברים פורשים למערותיהם היא, מפאת שמרגישים שהולכים לאיבוד ושוכחים את עצמם,
עומק הענין:
כאשר גבר מרגיש מאוהב, אזי בשיא הוא עלול לחוש שהאינטימיות היתרה ביחסיו עם האשה חונקת אותו וגוזלת לו למעשה את עצמאותו, לכן הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד.
זהו תהליך מובנה ותת הכרתי שקיים במחזוריות נפש האיש,[עוד נרחיב בס"ד בפרקים שלמים בענין עמוק זה].
יתרה מכך,
כל עת שגברים מרגישים שעומדים לאבד את עצמאותם,פעמוני האזהרה נדלקים באוזניהם ומיד בורחים למערתם ללא סיבה נראית לעין ולאחר שהותם שם אוגרים כוחות חדשים, שבים שוב ומחדשים את האני האוהב והרב עוצמה שאבד להם, אולם בתנאי שיאפשרו להם לעבור תהליך פנימי זה בשקט בלי הפרעות ושאלות מציקות. עיקר הקושי לאשה בהבנת תהליך פנימי זה, כאשר הוא עשוי להתעורר להם דווקא כשהם נמצאים לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד".
תהליך זה יכול לתסכל כל אשה, בפרט כאשר מערכת היחסים תקינה, טובה ואין שום סיבה מוצדקת שנראית לעין לבריחתו. ועוד-
כשהיא שואלת אותו לפשר הדבר גם לו אין תשובה עניינית מספקת, כי הוא בעצמו אינו מודע לתהליך תת-הכרתי זה שעובר בנפשו פנימה ,לכן הוא נסגר ובורח למערה חשוכה יותר כדי שלא יציקו לו בהאשמות ושאלות שאין לו למעשה תשובות עליהם. מטבע הדברים האשה מדמיינת לה את הדברים הקשים ביותר ומשליכה את האשמה עליו שהוא אינו אוהבה ,לא מעונין בה, יש לו תכניות אחרות, אינה מוצאת חן בעניו ולא מספיק יפה ומושלמת בעבורו ולכן הוא בורח בעתות מעין אלו ללא הצדקה למערתו[שתיקתו].
עימותים רבים ומיותרים מקורם בהליכת האשה בעקבות הגבר אל מערתו.
חשוב ביותר שנשים יבינו שאסור להן לנסות לדובב גבר לדבר בזמן הליכתו למערתו לפני שהוא מוכן לדבר מעצמו.
יש לזכור-
שגברים זקוקים להתבודדות ושקט בפרט כאשר הם נסערים או מטרידה אותם בעיה מסוימת ולא יצאו משם עד שימצאו פתרון. עיקר הבעיה-
מתעוררת כאשר הגבר פורש למערתו והאשה נלחצת וחוששת שזה בגללה, מפגיזה אותו בשאלות ומנסה לשכנעו לדבר ומאמינה שאם אכן יש לו בעיה, ע"י שתדובבו לדבר הוא ישתחרר מזה.
אינה מבינה שמבחינתו אין לו שום בעיה וכעת העזרה הגדולה ביותר זה להניח לו לנפשו ולאפשר לו לעבד נתונים בשקט ולחזור אט אט לעצמו וככל שהיא תלחץ ותדובב אותו להיפתח הוא ייסגר ויתרחק יותר וככל שתרפה, כך הוא יחזור מהר יותר וישתף אותה בתהליך הפנימי שהוא עובר.
ניתן דוגמאות:
האשה שואלת-
"משהוא לא בסדר"?
הגבר עונה-
"לא".
האשה-
"אני מרגישה שאתה נסער"? הגבר-"הכל בסדר".

האשה-"אני יודעת שמשהו לא בסדר". הגבר-"הביטי, אני בסדר גמור".

האשה-
"אני מרגישה שאתה עובר משהו, שתף אותי אני יכולה לעזור לך". הגבר-
"תניחי לי ותפסיקי לחפור לי זו העזרה הגדולה ביותר בעבורי". האשה-
"למה אתה מתעלם ממני, אתה כבר לא מדבר אתי, איך אני אמורה לדעת מה אתה מרגיש על מנת לעזור לך, אני מרגישה דחויה, אני יודעת שאתה לא אוהב אותי, יש לך דברים אחרים שמעניינים אותך יותר ממני, די נמאס לי אני רוצה לסיים את הסיפור והפעם זה סופי".
הגבר-
"את צודקת אני לא אוהב אותך, את דחויה בעיני, לא סובל אותך, כפוית טובה, תחשבי מה שאת רוצה לחשוב, את בדיוק כמו אמא שלך וכ'ו", ועוד דוגמאות בלי סוף...
מכאן מובן-
שאם האשה היתה מבינה שבריחתו של הגבר למערתו זה צורך נפשי רב בעבורו ותהליך חיוני של ריפוי בפני עצמו, כמו הצורך הנפשי שלה לדבר ולהוציא רגשות שליליים בעתות מצוקה, היתה מכילה ומקבלת שזה כלל לא קשור אליה, אלא סוג של שחרור והרפיה שחוזר על עצמו בעתות מצוקה, מתח, כעסים או סתם בעיה שמטרידה אותו.
לפיכך-
חשוב להניחו לנפשו, כי הוא לא יחזור לקדמותו עד שיניחו לו לעבד נתונים בשקט, להירגע ולחזור לעצמו.
לאחר שהגבר משתחרר מבעייתו ומצוקתו ויוצא ממערתו, חוזר ומזנק באופן פתאומי לאותה נקודה ראשונה שמשם בעצם התרחק בתחילה כאלו מאומה לא קרה וכעת הוא מוכן לתת לה את מלוא היחס, ההערכה והחיזור שהאשה אכן ראויה לה.
אולם-
מאחר והתרחקות האשה זה רק כאשר יש לה סיבות מוצדקות וענייניות, כמו-שאינה מוצאת עניין בקשר, אבדה אימון, כעוסה, פגועה וכ'ו, לכן היא מאמינה שגם בן זוגה התרחק מסיבות הללו, או מסיבות מוצדקות אחרות, לפיכך אינה מוכנה להתפייס מבלי לקבל תשובות ענייניות, משכנעות ומספקות. מכאן מובן-
מדוע האשה כועסת ואינה מוכנה לסלוח, מאחר ואינה מודעת לתהליך שהגבר עובר.
מציפה אותו בשאלות, טענות, כעסים, האשמות וכ'ו, ומצפה להסברים הגיוניים כפי שהיא רגילה.
כאשר אין לגבר תשובות משכנעות, בפרט כשהוא בעצמו אינו מודע לתהליך העמוק והתת הכרתי שהוא עובר, אזי גם הוא כועס, פוגע וחוזר שוב למערתו. תהליך מחזוריות נפש האיש חוזר חלילה עד שנוצר קצר תקשורתי. נשים נפגעות ונכוות לא רק כאשר בלא יודעין קוטעות את תהליך השקט וחוט מחשבותיו של הגבר בשעה שהוא טרוד בהסתכלותו פנימה בנפשו, אלא גם כשהן רודפות אחריו בדרכו למערתו.
ביטוים המשמשים סימני אזהרה שהוא נמצא במערתו או בדרכו אליה:
האשה שואלת-
"מה שלומך", "איך אתה מרגיש" או "ספר לי איך עבר עליך היום וכ'ו"?
האיש עונה-
"זה בסדר", "הכל בסדר", "לא קרה כלום".
ע"י ביטויים קצרצרים אלו, האשה צריכה להבין שיש להניחו ולתת לו מרחב זמן על מנת לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו ולצאת ממערתו בזמנו החופשי ללא טרדה ולחץ.
עצתי לגבר-
במקום לומר-
"אני לחוץ, כעוס, נרגז, הניחי לנפשי", יאמר לה-
"תני לי מרחב זמן לחשוב, להרהר ולפתור את בעיותיי בכוחות עצמי, זה לא קשור אליך וברגע שאשתחרר אפצה על שתיקתי".
כשגברים משתתקים הם בעצם מבקשים הסכמה לשתיקה, מרחב זמן וכ'ו.
נשים שאינן מודעות לסוד יקר זה, נכנסות לבהלת יתר ומדמיינות את הגרוע ביותר-
"הוא לא אוהב אותי, אני דחויה בעיניו וכ'ו".
באמצעות  ביטויים קצרים הוא משדר-"אני מסוגל לטפל בבעיותיי, תתמכי בי, אל תדאגי לי, סמכי עלי ותאמרי לי זאת". האשה מפרשת-
"הוא מתעלם ממני, מתכחש לבעיותיו ואין לא כלים להתמודד בכוחות עצמו".
לכן מנסה בכל דרך לעזור לו ע"י שאלות מציקות וניחושים וחושבת שע"י כך יפתח אליה ותוכל להגיש לו את עזרתה.
אינה מבינה שבעתות אלו היא מסיגה בדיוק את ההיפך ואם היה סיכוי שלאחר שעות יחזור לעצמו, כעת יידרש לו ימים אף לילות,כי בזמנים הללו השאלות הם מציקות, מכעיסות ודוחקות אותו להיכנס עוד ועוד בתוך עצמו, עוד נרחיב בס'ד!!

מהדורה רביעית-
בשלום בית:
כהמשך-

 מודעות עצמית טובה

ע"י חשיבה נכונה!!  

מי אני מלכות
או שפחה?

בברכות השחר אנו מברכות-"שלא עשני שפחה" וכן "ברוך שעשני כרצונו".
השאלה- האם אני מלכות או שפחה?  

א.מלכות-רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה.
שפחה-מרגישה אומללה ומסכנה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.  

ב.מלכות-עושה מתוך רצון ושמחה.
שפחה-מרגישה מחויבת, מנוצלת  וקורבן לכל הסביבה
ג. מלכות-עושה כל דבר מתוך רצון ובחירה.
שפחה-עושה מתוך קושי עצלות וכפייה.
 ד. מלכות- מפרגנת לעצמה מתוך כוונה לעזור לאחרים. שפחה-דואגת לאחרים מתוך שאיפה שיפרגנו לה.
ה. מלכות-מרגישה בכל יום חוויה חדשה של עוד יום של שיגרה.
שפחה-מקווה שיום אחד משהו ישתנה וישתפר בעבורה.
 ו. מלכות-רואה נקודות טובות וזכות בעצמה.
שפחה-תולה הצלחתה באחרים ז. מלכות-רואה את כולם כבני מלכים אשר מגיע להם הכל. שפחה-רואה את עצמה מנוצלת כאשר לא יספיקו למלא את חסרונה.
 ח. מלכות-כל תשוקתה זה רצון לתת.
שפחה-כל מחשבתה זה רצון לקבל.
 ט. מלכות-כל תשוקתה לזכות לענווה.
שפחה-רודפת אחרי חשיבות גאווה ושליטה.
 י. מלכות-מעניקה מתוך אהבה, תענוג ושמחה.
שפחה-נותנת מתוך עצבות, מסכנות וחוסר ברירה.
 יא. מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה. שפחה-מרגישה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.
יב. מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה.
שפחה-מרגישה מלכה ביחס לאחרים.
 יג. מלכות- נותנת  על מנת לתת.
שפחה-נותנת על מנת לקבל.
 יד. מלכות- בורחת מן הכבוד והשררה.
שפחה- רודפת אחר הגאווה והשליטה.
 טו. מלכות- אוהבת ותומכת.
שפחה-מתלוננת, מתרעמת ומרגישה מנוצלת.
 טז. מלכות- מקבלת אחריות ויוזמה בשמחה.
שפחה- כועסת ומאשימה את כולם.
 יז. מלכות- רואה בכל דבר את טובת הזולת.

שפחה- רואה בכל דבר את טובת עצמה.

יח. מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים.
שפחה-משעבדת את כולם למען עצמה.
 יט. מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה.
  שפחה-משדרת קנאה, מתח ומלחמה.
כ. מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה.
שפחה-תולה את כישלונה  וחוסר הצלחתה באחרים.
 כא. מלכות-רואה רק טוב וחיובי.
שפחה-רואה רק רע ושלילי.
 כב. מלכות-שמחה ורגועה.

שפחה-לחוצה ומלחיצה.
כג. מלכות-מאמינה בכוחות שה' העניק לה.
שפחה- תולה את אמונתה והצלחתה באחרים.
 כד. מלכות-יש לה כבוד עצמי וביישנית.
שפחה- כעסנית תובענית ועזת פנים.
 כה. מלכות- שמחה להודות על האמת.
שפחה-מאשימה ומכחישה את האמת.
כו. מלכות- כנועה ומעניקה סמכות מתוך רצון ושמחה. שפחה- שתלטנית, תובענית ומרגישה מעל כולם.
 כז. מלכות- ענוותנית,  תומכת ומפרגנת.
שפחה- גאוותנית, משפילה ופוגעת.
כח. מלכות-מאמינה ויודעת שהכל הוא אך ורק לטובה. שפחה-כעוסה, מתרעמת ומתלוננת על החיים,  על עצמה ועל כל הסביבה!!

הקב"ה ברא אותי מלכה והבחירה בידי להרגיש מלכות או שפחה.
ע"י חשיבה טובה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה.
יש לזכור-
שפחה או מלכות זו הרגשה ותחושה פנימית שאני מחליטה וקובעת אותה בבחירתי החופשית.

 כמו כן-
תחושה זו אינה תלויה בזולת, בנסיבות  או בגורמים  חיצוניים, אלא אך ורק בי.
לפיכך-
תחושה זו  היא  בהישג ידי ובכל רגע מזמני החיים אני יכולה לזכות לה וזה לא משנה מה עובר עלי או מה אני עושה כרגע.
לסיכום:
איני אומר שאת האחראית לכל הבעיות בנישואייך, כי זה לא אמת. גם הבעל צריך,רצוי ויכול להשתפר בהרבה תחומים. אולם-
על כך אין  לך שליטה ובעיקר שזה לא תפקידך.
את יכולה רק להשתנות  בעצמך וזה הרבה יותר קל מאשר לנסות לשנות אותו.
במקום להשקיע מחשבה וכוחות סרק על מה בעלי צריך לתקן ולשפר, תשמרי את הכוחות הללו לשיפור אושרך, זה הרבה יותר נעים, מועיל ומוצלח כמבואר היטב!!

הגיע הזמן-
לקחת את כתר המלכות ולהניח אותו על ראשנו וכאשר נהפך למלכות, בני זוגנו  יהפכו למלכים וילדנו לנסיכים, כך  ניצור את הארמון בתוכנו, בילדנו ובביתנו וזה כמובן תלוי אך ורק בבחירתנו!!
מהדורה חמישית
בשלום בית:

תקשורת: נשים וגברים מדברים בשתי שפות שונות:
תקשורת היא מפתח להצלחה, אולם היא גם עשויה להיות לכשלון גדול. חשבו על כל הזוגות שתקשרו ללא הרף, וכיום מתקשרים דרך עורכי הדין. אם תקשורת נכונה זו מתנה נפלאה, תקשורת לקויה זו קללה איומה. כדי לתקשר נכון צריך לדעת ולהבין את מבני גוף נפש האיש/ה. אם עדיין חסרים לנו כלים והבנה בסיסית זו, עדיף שלא לתקשר כלל!!
נתאר לעצמנו שנחתנו בארץ זרה על מנת לעשות עסקים, ואנו לא מכירים את השפה המדוברת שם, וודאי שהסיכוי לכישלון גדול יותר מהצלחה, למרות שיש לנו את הכישרונות, כסף, אמצעים וכ'ו, אולם את עיקר שפת האם איננו יודעים, אזי תבוסתנו מובטחת. על אותו משקל אם מאפשרים לאיש ואשה לחיות יחדיו ומדברים בשתי שפות שונות, כישלונם מובטח יותר מהצלחתם. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הגברים, כיצד לפרש כהלכה את דברי האשה ולהעניק לה את התמיכה הראויה כאשר היא מוציאה רגשות שליליים, בלי לחוש מותקפים ומואשמים. כמו כן, האתגר הגדול של הנשים, כיצד לפרש באופן הנכון את שתיקתו של הגבר ולהעניק לו תמיכה, כאשר הוא נכנס "למערתו" ואינו משתף,מבלי לחוש רגשי אשם או פחד נטישה.
נקדים:
התמודדותן של נשים בפתרון בעיות שונה לחלוטין מגברים.לדוגמא,נשים מרבות לשוחח על בעיותיהן ותסכוליהן ללא צורך בפתרונות, ורק ע"י כך הן משתחררות ממצוקותיהן, אולם בלבד שיקבלו הקשבה, הבנה והכלה רגשית ללא מתן עצות ופתרונות. כי עצם הוצאת רגשותיהן, משחרר להן מקום לרגשות חיוביים. נשים חושבות בקול רם כאשר הן משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע אותן. תוך כדי דיבור האשה מבינה את מה שהיא רוצה בעצם, ובאמצעות תהליך זה של מתן חופש זרימה למחשבות והבעתן בקול רם, מסייע לה להבין את כאבה ולהתחבר לעצמה, זהו תהליך טבעי והכרחי ביותר עבורה.
לעומת זאת-
גברים חושבים ומעבדים את הדברים בצורה שונה לחלוטין.לפני שמדברים הם חושבים ומתכננים כמה צעדים קדימה עד התוצאות, ואז מגיבים בצורה שקולה ומחושבת. הם חייבים לעבד את כל הנתונים  במחשבתם לפני שהם מוציאים אותם מהכוח אל הפועל. תהליך זה עשוי להימשך בין דקות לשעות ואף ימים, דבר שיכול לתסכל כל אשה בהעדר הבנת נפש האיש. היא עלולה לחוש רגשי אשם, פחד ונטישה, ולהגיב בצורה שאינה הולמת ולקבל כנגד זה תגובה שלילית בהתאם לתגובתה. לפיכך תלמדנה הנשים, כאשר גבר שותק ולא מגיב, זה אומר שהוא חושב ועדיין אין לו מה לומר וזה לא קשור אליהן.בחסרון ידיעה חשובה זו, נשים מפרשות את שתיקתו כהתעלמות, זלזול ופגיעה ברגשותיהן ותגובתן בהתאם למצב רוחן. הן גם עלולות לדמיין את הגרוע ביותר-"הוא שונא אותי, לא אוהב אותי, מתכנן לעזוב אותי וכ'ו".בדרך כלל אשה אינה שותקת אלא אם יש לה סיבות מיוחדות, כגון:
א. היא כועסת עליו ואינה רוצה לפגוע בו ב. איבדה אמון בזוגיות ואינה מעוניינת במשא ומתן ג. הוא מזולזל ודחוי בעיניה.כאשר האיש נכנס למערתו,היא מפרשת את שתיקתו כמו הסיבות שלה. מכאן מובן מדוע נשים מאבדות את האיזון והבטחון, כאשר הגבר שותק ונכנס למערתו, ואינן מבינות שזו דרך ההתמודדות שלו.
לעומת זאת-
הרחבת האני של האיש,זה סוג של יציאה מעצמו. גבר שיוצא מהנוחיות ושלוות הנפש שלו במטרה להעניק לבת זוגתו, עבורו זה מפחיד מאוד, מפני האפשרות שיכשל ויצטרך לתקן את שגיאותיו, ולא יהיה מוערך ומקובל כבתחילה. מחשבת כישלון מכאיבה לו במיוחד, בעיקר כאשר מונח לו בתת מודע אמונה שקרית שהוא אינו מוצלח דיו.סביר להניח שאמונה זו התחזקה והתעצמה בילדותו, כאשר ציפו ממנו הוריו ליותר ממה שהוא מסוגל, או כאשר קיבל עידוד רק כאשר זכה להישגים וציונים גבוהים. כאשר מאמציו לא זכו להערכה ראויה ומספקת, החלה להתפתח עמוק בתוך נפשו אמונה שלילית שאין הוא טוב ומוצלח דיו. ככל  שפחד זה התחזק והתעצם בו, סיכויו לכישלונות גדולים יותר, מבחינת- "את אשר יגורתי יבוא לי". הוא עשוי להיכנס בתוך עצמו ולאבד מוטיבציה לתת ולהשפיע ובעיקר לבת זוגתו, מהפחד שמא יכשל ולא יצליח לרצותה די הצורך, ולכן הוא אפילו אינו מנסה.
כמו כן-הוא עלול לפצות את עצמו ע"י דאגה לו בלבד ולא לשום אדם אחר, ובעיקר לקרובים אליו ביותר, שהוא מעונין ורוצה לתת להם יותר מכל.תגובתו נהפכת להגנתית ואוטומטית לומר-"לא אכפת לי,לא מעניין אותי, אני עסוק, טרוד בלימודי, תניחו לי, תסתדרו בלעדי וכ'ו". כל מיני תירוצי כזב כדי לברוח ולא לטול סיכונים לכשלונות.הצעד

הראשון שהגבר חייב לעשות בניסיון זה,ללמוד לקבל את עצמו כפי שהוא כי כך הבורא יתברך ברא אותו ולא לנסות להתחקות לאחרים, ולהיות ערוך לקבל בהבנה כל כשלון ומעידה, וזה בסדר לעשות טעויות ושגיאות ואין בזה שום בושה,חסרון או ירידת ערך.מכאן החשיבות הרבה לגברים לקבל מנשיהן עידוד ופירגון, על כך שהם שווים כמו שהם בלי שידרשו לעשות שינוי כלשהו, ודווקא מנקודה חשובה זו,הם יהיו מסוגלים לעשות שינוי כדי להוכיח לבנות זוגם, שהם אכן טובים ומוצלחים דיים.
מעשה-
בבחור שהיה מעוקב שידוך זמן רב.בכל שידוך מצא תירוץ כדי להתחמק מקשר מחייב. באחת הפגישות אמרה לו המשודכת שהיא מעוניינת בו בכל מחיר, גם אם יהיה אדם עני ולא מוצלח, למחרת הוא הציע לה נישואין. מתברר שהעיקוב היה מצידו, כי היה זקוק לאישור ולהסכמה, שהוא טוב דיו עבורה ללא צורך בשום שינוי. מכאן גם מובן הקושי הרב שקיים בגברים,להעניק הכלה ואוזן קשבת לנשיהן.
נקדים-
כפי שקיים בנשים רגישות יתר כאשר אינן מקבלות יחס הולם, הבנה ותמיכה רגשית כשמשוחחות על מצוקותיהן, כך על אותו משקל, קיים בגברים רגישות יתר לתחושת כישלון, עקב שמיעת בעיותיהן ותסכוליהן, מפני שהם מייחסים את סיבת צערן וכאבן ישירות אליהם, לכן זו הסיבה שקשה לגברים להקשיב לנשיהן לאורך זמן.
עומק העניין-
טבעו של כל גבר להרגיש במקום הראשון בעיני האשה, ולחוש הגיבור והמוצלח בעבורה. לכן כאשר היא מאוכזבת ומשדרת לו אומללות ומסכנות, הוא חש תחושת כשלון ואכזבה. כי אומללותה מאשרת למעשה את פחדו העמוק שהוא אינו מוצלח דיו, אינו מספקה ואין ביכולתו לרצותה. בנקודה עמוקה זו הגברים מאוד חלשים ופגיעים, למרות שכלפי חוץ הם מסתירים ולא מראים. לכן גברים זקוקים מאוד לחיזוק ועידוד מנשיהן, כי זה מסייע להם להיווכח שהם מוצלחים דיים, ושמסוגלים לרצות ולהשביע את רצונותיהן.דווקא בנקודה חשובה זו, הם יעשו הכל כדי להוכיח שהם אכן מוצלחים וראויים לאמון ולשבחים שקבלו. גבר ששפר עליו גורלו וזכה לאשה שמפרגנת ומעודדת, בעיקר כאשר הוא נכשל או טעה, אין הוא נבהל ממחויבות ומקבלת אחריות,מפני שהערכתו טובה וביטחונו העצמי גבוה, עקב עידוד ותמיכת רעייתו. הוא גם משוכנע שאם קצרה ידו מלהעניק ולהשפיע כראוי, הוא עדיין ישאר המוכשר והמוצלח בעיני בת זוגתו, כי את עיקר ההערכה הוא זוכה לקבל על עצם השתדלותו ומאמציו ולא על הצלחותיו.הוא נעשה מסוגל להתנצל על כישלונותיו,מאחר שהוא יודע  שיקבל תגובה של סלחנות, הבנה והכלה, על עצם השתדלותו בלבד, וזה סוד יקר!!
עניין זה הוא קשור גם לנשים, לכן על הגברים להעניק להן תמיכה רגשית ראויה,בלי לחוש מותקפים ומואשמים.אולם הדגשנו נקודה חשובה זו לגברים, כי בדורנו הם רגישים במיוחד ביחס לכישלון וחוסר הצלחה כידוע ליודעי חן.
מעשה- באשה שמתעקשת לקבל גט והבעל מתחנן על נפשו לשלום בית ומוכן לכל תנאי שהאשה תציב, [הפרטים שונו למען צנעת הפרט].מה הסיבה לגט? הבעל הבטיח שיחזור בתשובה ולא עמד בכך. האם הוא מתנגד לטהרת הבית? ענתה לא. האם הבעל דואג לפרנסה? ענתה בחיוב. פסקתי- שע"פ הטענות הנ"ל אין שום הצדקה לגירושין א. בעלך מתפקד ומקיים את חיובו כלפייך ב. מפרנס כראוי ג. את לא אחראית על הבחירה שלו ובוודאי לא על נשמתו, אלא רק הקב"ה. אולם בוודאי שאת מחויבת להתפלל עליו ולקרבו בנועם. ענתה האשה- יש לי את הדרכים שלי כדי לקבל את מבוקשי. מה פירוש? ענתה- ע"י עורכי דין ובתי משפט. עניתי-יתכן שיש ברשותך דרכים רבות, אולם את הדבר החשוב אין לך, את הקב"ה. אם תשתמשי בדרך שהיא נוגדת דעת תורה, תצטרכי לתת את הדין ובוודאי לא תצמח לך שום ישועה  והצלחה. התפרצה בבכי, הוא דוחה אותי, לא מעוניינת בו, הרס לי את החיים וכ'ו.
לאחר שנרגעה, הבנתי שישנם עוד בעיות מעבר לטענתה  רק הלבישה את כאבה בעניין אחר ומחמת בושתה נמנעה מלהודות.ביקשתי שתתן בו שוב אמון, מאחר והבטיח לבוא אליי כל יום וללמוד כיצד לכבד את האשה ובדרך אגב לחזקו באמונה, והבטחתי שבזמן הקרוב תקבל בעל חדש שלא הכירה עד כה. אכן הגיע כל יום ללמוד ובתוך זמן קצר פשט צורה ולבש צורה, אולם האשה עדיין מתעקשת לקבל גט. יום אחד טענה שאחד מגדולי הדור פסק לה להתגרש. שאלתי את הבעל האם זה נכון? ענה לא. אני מוכן לנסוע לגדול הדור עם בעלך ולשמוע את פסיקתו, אבל אם אצליח לשכנעו להזדמנות נוספת לשלום בית האם את מוכנה? ענתה כן.
נסענו לרב ושאלתיו-האם כבודו פסק להם להתגרש?חס ושלום,ממני לא תשמע פסק כזה לעולם. ביקשתי מהרב שיכתוב המלצה בכתב ידו כדי להראות לאשה.ענה-אני לא כותב ומעולם לא כתבתי זה חוק אצלי, אבל אתה יכול לומר לה בשמי שאני ממליץ לשלום בית. עניתי-אחר המחילה, הקב"ה מוחק את  שמו על שלום בית וכבודו לא מוכן לכתוב? מיד סילק  את הספרים מהשולחן וכתב לי המלצה די חמה וארוכה. תוך כדי התנצלתי בפני הרב על שהעזתי פניי. ענה-חס ושלום, כך תמסור נפש על כל זוג שיבואו אליך, קיבלתי  בירכתו ויצאנו לדרך.
האשה כמובן המשיכה בעקשנותה ללא  פשרות גם לאחר פסיקתו של גדול הדור, עד שבעלה התייאש ונתן לה גט. לאחר חיפוש של מספר שנים אחר שידוך מתאים הצליחה להינשא שנית. כעבור מספר חודשים מהנישואין ניגש אליי הרב שלה וביקש ממני להציל לה את הבית לפני פירוק. שאלתי במה מדובר?בעל אלים. אני מוכן, תשאל אותה אם היא גם מוכנה. כמובן שגאוותה לא אפשרה לה לקבל את עזרתי והעדיפה להתבזות ולסבול בשקט וכעבור שנה התגרשה. יום  אחד מגיע אליי הבעל הראשון ושואל האם הם יכולים לחזור ולהינשא שנית.
עניתי- לצערי לאחר שנישאה אסור לה לחזור לבעל הראשון. האשה המשיכה ללא ייאוש למצוא את השידוך המוצלח הבא, ולבסוף זכתה להינשא בפעם השלישית עם גרוש וחמישה ילדים. מגיעים אליי מידי יום זוגות שמתחננים על נפשם שאפסול את כתובותיהם כדי לחזור שנית וחבל,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה שישית
בשלום בית:

תקשורת: תקשורת היא מפתח להצלחה, אולם היא גם עשויה להפוך לצרה צרורה.
חשבו על כל הזוגות שתקשרו ללא הרף וכיום מתקשרים דרך עורכי הדין.
אם תקשורת נכונה זו מתנה נפלאה, תקשורת לקויה זו קללה איומה. כדי לזכות לתקשר נכון, צריך ללמוד ולהבין את מבני נפש האיש והאשה על בוריו.
אם עדיין חסרים לנו כלים בהבנת נפש האדם,עדיף שלא לתקשר כלל!
נתאר לעצמנו שנחתנו בארץ זרה על מנת לעשות עסקים ואנו לא מכירים את שפת האם, וודאי שהסיכוי לכישלון רב יותר מהצלחה, למרות שיש לנו את הכישרונות, האפשריות, כסף וכ'ו. אולם את עיקר השפה אנו לא מכירים,אזי הכשלון מובטח.
על אותו משקל- כאשר זוג נישאים ומדברים בשתי שפות שונות ואינם מבינים זה את זו, כישלונם מובטח.
אחת הסוגיות הקשות העומדות בפני האיש, כיצד לפרש באופן הנכון את דברי האשה ולהעניק לה תמיכה ראויה כאשר היא משתפת ומוציאה רגשות כאובים, בלי לחוש מואשם וחסר ערך מולה. כי טבע האיש להשליך את כישלונות האשה עליו, בעיקר כשהיא מאשימה אותו.
כמו כן- האתגר הגדול של האשה, כיצד לפרש באופן הנכון את שתיקתו או את התעלמותו של האיש ולהעניק לו תמיכה ראויה, כאשר הוא נכנס "למערתו" ואינו משתף אותה במאומה, בלי לחוש רגשי נחיתות, פחד או נטישה.
נקדים:התמודדותן של נשים בפתרון בעיות שונה לחלוטין מגברים. לדוגמא-נשים משוחחת על חוויותיהן ובעיותיהן, ללא צורך לקבל עצות ופתרונות, כי רק ע"י שיתוף, האזנה והבנה לתסכוליהן, הן משתחררות ממצוקותיהן, אולם בלבד שיקבלו הקשבה, והכלה ללא מתן עצות ופתרונות. מפני שבאמצעות הוצאת רגשותיהן, הן משחררות אנרגיות שליליות ומתפנה להן מקום לרגשות חיוביים.
יתרה מכך-נשים חושבות בקול רם כאשר הן משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן, מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע, להבין ולהצדיק אותן. כי תוך כדי דיבור האשה מבינה את מה שהיא בעצם רוצה, ובאמצעות תהליך זה של מתן חופש זרימה למחשבות והבעתן בקול רם, מסייע לה להבין את עיקר כאבה ולהתחבר לעצמה,וזהו תהליך טבעי והכרחי ביותר עבורה.
לעומת זאת- גברים חושבים ומעבדים את הדברים בצורה שונה לחלוטין. לפני שהם מדברים, הם חושבים ומתכננים כמה צעדים קדימה מה יהיו התוצאות, ורק אז הם מחליטים לשתוק או להגיב בצורה שקולה ומחושבת. הם חייבים לעבד את כל הנתונים  במוחם לפני שהם מוציאים דבר מהכוח אל הפועל.
תהליך זה עשוי להימשך בין דקות לשעות ואף ימים, דבר שיכול לתסכל כל אשה בהעדר הבנת נפש האיש. היא עלולה לחוש רגשי נחיתות, אשם, פחד ונטישה, ולהגיב בצורה שאינה הולמת ולקבל תגובה בהתאם לתגובתה.
לפיכך על הנשים ללמוד, כאשר האיש שותק ולא מגיב, זה אומר שהוא חושב ואינו מעוניין להגיב ולפגוע, ועל האשה לכבד ולהעניק לו את הזמן הנדרש. בחסרון ידיעה חשובה זו,נשים מפרשות בטעות את שתיקת האיש כהתעלמות וזלזול ברגשותיהן, ותגובתן בהתאם למצב רוחן. הן גם עלולות לדמיין את הגרוע ביותר-"הוא לא אוהב אותי,אני לא חשובה לו, מתכנן לעזוב וכ'ו".
עומק העניין- תכונת האיש להתעלם ולהיכנס למערתו גם ללא סיבה מיוחדת כפי שציינו. אולם תכונת האשה לשתוק ולא לשתף את בעלה,זה רק כאשר יש לה סיבות מיוחדות לכך.
א.כאשר היא פגועה וכעוסה עליו, ואינה מעוניינת בשיח כדי לא לפגוע ולהיפגע ב.במידה ואיבדה אמון בזוגיות,היא אינה מעוניינת במשא ומתן. ג.כאשר נפגעה ממנו והוא דחוי בעיניה.
לכן כאשר האיש נכנס למערתו, היא מפרשת את שתיקתו כמו אותן סיבות שמנינו. מכאן מובן- מדוע האשה מאבדת איזון ובטחון, ומדמיינת את הגרוע ביותר כאשר האיש שותק ונכנס למערתו. כי היא חושבת  שהתמודדותו בקשיים זהה לה, ואינה מודעות שדרך התמודדות האיש שונה לחלוטין.
לפיכך- על האשה לתת לו את הזמן הנדרש לצאת ממערתו בלי להלחיצו ולא לפרשו בצורה שאינה הולמת.
לעומת זאת- נתינה והענקה של האיש, זה סוג של יציאה מעצמו. גבר שיוצא מהנוחיות ושלוות הנפש שלו במטרה להעניק לבת זוגו, עבורו זה מפחיד מאוד, מפני האפשרות שיכשל ויצטרך לתקן את שגיאותיו, ולא יהיה מוערך ומקובל בעיניה כבעבר.
מחשבת כישלון מכאיבה לו במיוחד, בעיקר כאשר מונח לו בתת מודע אמונה שקרית שהוא אינו מוצלח דיו. סביר להניח שאמונה זו התחזקה והתעצמה בילדותו, כאשר ציפו ממנו הוריו ומלמדיו ליותר ממה שהוא מסוגל להגיע, או כאשר קיבל עידוד רק כאשר זכה להישגים וציונים גבוהים.
כאשר מאמציו לא זכו להערכה ראויה ומספקת, החלה להתפתח עמוק בתוך נפשו אמונה שלילית שאין הוא טוב ומוצלח דיו. ככל  שפחד זה התחזק והתעצם בו, סיכויו לכישלונות גדולים יותר, מבחינת- "את אשר יגורתי יבוא לי".
הוא עשוי להיכנס בתוך עצמו ולאבד מוטיבציה לתת ולהשפיע ובעיקר לבת זוגו, מהפחד שמא יכשל ולא יצליח לרצותה די הצורך, לכן הוא עלול אפילו לא לנסות.
כמו כן- הוא עלול לפצות את עצמו ע"י דאגה לעצמו בלבד ולא לזולתו, ובעיקר לקרובים אליו ביותר שהוא מעונין לתת להם יותר מכל. תגובתו נהפכת הגנתית ואוטומטית לומר-"לא אכפת לי,לא מעניין אותי, אני עסוק, טרוד בלימודי, תניחו לי, תסתדרו בלעדי וכ'ו". כל מיני תירוצים על מנת לברוח מאחריות ולא לטול סיכונים מיותרים.
לכן הצעד הראשון שהאיש חייב לעשות בניסיון הפחדים שלו, ללמוד לקבל את עצמו כפי שהנו, וזו היא השלמות שהבורא יתברך ברא אותו כמו שהוא, ולא לנסות להתחקות לאחרים.
כמו כן להיות ערוך לקבל בהבנה כל כשלון ומעידה, ולהבין שזה בסדר לעשות טעויות ושגיאות ואין בזה שום בושה וחסרון. מכאן החשיבות הרבה לגברים לקבל מנשיהן עידוד וחיזוק שהם שווים כמו שהם בלי שידרשו לעשות שינוי,ודווקא מנקודה חשובה זו,יעשו שינוי כדי להוכיח לנשיהן שהם אכן טובים ומוצלחים דיים.
מעשה-בזוג שהאשה חזרה בתשובה והאיש עדיין.
היא ספגה ממנו המון ביזיונות עקב החזרה בתשובה, אולם היא לא התייאשה ממנו. היא דאגה תמיד לכבד אותו ולהעניק לו כבוד מעל ומעבר. יום אחד הוא מופיע במשרדי בלבוש שחור לבן ומתחנן על נפשו תיקון על כל התקופה שביזה ופגע ברעייתו. שאלתיו-מה גרם לך לחזור בתשובה? ענה-קיבלתי אהבה ללא תנאים.
מכאן מובן הכח והעוצמה של האשה ככתוב-"חוכמת נשים בנתה ביתה וכ'ו".
יצוין- שקיים באיש רגישות יתר לתחושת כישלון עקב שמיעת בעיות ותסכולים של האשה, מפני שהוא מייחס את הצער והכאב שלה ישירות אליו.זו הסיבה שקשה לו להקשיב לה לזמן ממושך.
עומק הענין-טבעו של האיש לחוש הגיבור והמוצלח בעיני האשה. לכן כאשר היא מאוכזבת ומשדרת לו אומללות ומסכנות, הוא חש תחושת כשלון ואכזבה. כי למעשה חולשתה מאשרת את פחדו העמוק שהוא אינו מוצלח דיו ואינו מספקה כראוי.
נקודה זו היא רגשית עבור הגברים,למרות שכלפי חוץ הם מגלים חוסן ועוצמה. לכן הגברים זקוקים מאוד לחיזוק ועידוד מנשיהן, כי זה מסייע להם להיווכח שהם מוצלחים דיים כדי להשביע את רצונותיהן, ודווקא בנקודה חשובה זו הם יעשו הכל כדי להוכיח שהם אכן מוצלחים וראויים לאמון ויעשו הכל על מנת לא לאכזב.
גבר ששפר עליו גורלו וזכה לאשה שמפרגנת ומעודדת, בעיקר כאשר הוא נכשל, אין הוא נבהל ממחויבות ומקבלת אחריות, מפני שהערכתו טובה וביטחונו העצמי גבוה, עקב עידודה ותמיכתה. הוא גם משוכנע שאם קצרה ידו מלהעניק ולהשפיע לה כראוי, הוא עדיין ישאר המוכשר והמוצלח בעיניה. כי את עיקר ההערכה הוא זוכה לקבל על עצם השתדלותו ומאמציו ולא על עצם הצלחותיו.
הוא גם נעשה מסוגל להתנצל על כישלונותיו, מאחר שהוא יודע  שיקבל תגובה של סלחנות, הבנה והכלה, על עצם השתדלותו בלבד, וזה סוד יקר!!
עניין זה הוא קשור גם לנשים,אולם הדגשנו נקודה חשובה זו לגברים, כי בדורנו הם רגישים במיוחד ביחס לכישלון וחוסר הצלחה.
מעשה- באשה שתבעה גט מבעלה והוא מתחנן לשלום בית. שאלתי-מה הסיבה לגט? ענתה- שהבעל הבטיח לחזור בתשובה ולא עמד בזה. שאלתי- האם הוא מתנגד לטהרת הבית? ענתה לא. האם הבעל דואג לפרנסה? ענתה בחיוב. פסקתי- שע"פ הטענות הנ"ל אין שום הצדקה לגירושין:
 א. בעלך מתפקד ומקיים את חיובו כלפייך ב. מפרנס כראוי ג. הוא מכבד אותך כראוי ואת לא אחראית על הבחירות שלו, אולם בוודאי שאת מחויבת להתפלל עליו ולקרבו בנועם.
ענתה האשה- יש לי את הדרכים שלי כדי לקבל את מבוקשי. מה פירוש? ענתה- ע"י עורכי דין ובתי משפט. עניתי-יתכן שיש ברשותך דרכים לקבל את מבוקשך, אולם את הדבר החשוב אין לך, את הקב"ה. אם תשתמשי בדרך שהיא נוגדת דעת תורה, תצטרכי לתת את הדין ובוודאי לא תצמח לך שום ישועה  והצלחה.
התפרצה בבכי, הוא דוחה אותי, לא מעוניינת בו, הרס אותי את החיים וכ'ו. לאחר שנרגעה, הבנתי שישנם עוד בעיות מעבר לטענתה, רק הלבישה את כאבה בעניין אחר ומחמת בושת נמנעה מלספר.
ביקשתי שתתן בו שוב אמון, מאחר והבטיח לבוא אליי כל יום וללמוד כיצד לכבד את האשה ובדרך אגב לחזקו באמונה, והבטחתי שבזמן הקרוב תקבל בעל חדש שלא הכירה עד כה.
אכן הגיע כל יום ללמוד ובתוך זמן קצר פשט צורה ולבש צורה, אולם האשה עדיין מתעקשת לקבל גט.
יום אחד טענה שאחד מגדולי הדור פסק לה להתגרש. שאלתי את הבעל האם זה נכון? ענה לא. אני מוכן לנסוע לגדול הדור עם בעלך ולשמוע את פסיקתו, אבל אם אצליח לשכנעו להזדמנות נוספת לשלום בית האם את מוכנה? ענתה כן. נסענו לרב ושאלתיו-האם כבודו פסק להם להתגרש?חס ושלום,ממני לא תשמע פסק כזה לעולם.
ביקשתי מהרב שיכתוב המלצה בכתב ידו כדי להראות לאשה. ענה-אני לא כותב ומעולם לא כתבתי זה חוק אצלי, אבל אתה יכול לומר לה בשמי שאני ממליץ לשלום בית. עניתי- אחר המחילה, הקב"ה מוחק את  שמו על שלום בית וכבודו לא מוכן לכתוב? מיד סילק  את הספרים מהשולחן וכתב לי המלצה די חמה וארוכה.
תוך כדי התנצלתי בפני הרב על שהעזתי פניי. ענה-חס ושלום, כך תמסור נפש על כל זוג שיבואו אליך,
קיבלתי  בירכתו ויצאנו לדרך.
האשה כמובן המשיכה בעקשנותה ללא  פשרות גם לאחר פסיקתו של גדול הדור, עד שבעלה התייאש ונתן לה גט.
לאחר חיפוש של שנים אחר שידוך מתאים הצליחה להינשא שנית. לאחר הנישואין ניגש אליי הרב שלה וביקש ממני להציל את הבית לפני פירוק.
עניתי- תשאל אותה אם היא גם מוכנה. כמובן שגאוותה לא אפשרה לה ובסוף התגרשה.
יום  אחד מגיע אליי הבעל הראשון ושואל-האם הם יכולים לחזור ולהינשא שנית. עניתי- לצערי לאחר שנישאה אסור לה  לחזור  לבעל  הראשון  וחבל,
 שבת שלום ומבורך.


מהדורה שביעית
בשלום בית:

מובא במסכת פסחים מט'- "שלעולם ישיא אדם את ביתו לתלמיד חכם ולא עם הארץ, כי כמו שארי דורס ואוכל כך עם הארץ מתנהג עם אשתו וכ'ו". כלומר במידה והאיש מתנהג עם רעייתו בחוסר רגש וריצוי וניגש למצות שלום הבית ללא הכנה ראויה, חז"ל מדמים אותו "לארי דורס"!! ולעניות דעתי הוא יותר אכזרי, כי ארי בטבעו כך נוהג, אך אדם שנוצר בצלם אלוקים שמתנהג באופן זה, הוא יותר גרוע מחייה טורפת. יוצא ע"פ חז"ל שההבדל בין תלמיד חכם או עם הארץ נמדד דווקא בהתנהגותו כלפי אשתו ולא בכמות הלימוד או המצוות שהוא מקיים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר בודקים שידוך מתאים, יש לבדוק בעיקר את המידות ועדינות הנפש של המשודך ולא כמה ספרים סיים וכ'ו. מגיעים אליי זוגות מכל המגזרים והעדות ולאחר בדיקת האבחון, אני מגלה להפתעתי על אותם שנראים כלפי חוץ תלמידי חכמים עם עדינות נפש מיוחדת,מתנהגים במצוות שלום הבית רחמנא ליצלן כמו- "ארי דורס" מכל מה שמשתמע מכך, וכמובן שאיני עושה הכללה, אך זה חומר חשוב למחשבה ולעריכת חשבון נפש אמיתי.
ציינו בעבר שבעיות של תקשורת ניתן במספר טיפולים להעלות את הזוג על דרך המלך, אולם בעניין מידות או בעיות רגשיות ונפשיות, הטיפול הוא מורכב וארוך מהרגיל ולא תמיד זה מצליח.זו הסיבה שחז"ל הקדושים דימו את האדם שלקוי במידותיו לחייה טורפת, השם יצילנו.יצוין שהצלחת הזוג תלוי בתקשורת תקינה, [מעבר לבעיות הרגשיות וכ'ו] אולם תקשורת לקויה עשויה להפוך לצרה צרורה. חשבו על כל הזוגות שתקשרו ללא הרף וכיום מתקשרים באמצעות לשכות הרווחה. אם תקשורת נכונה זו מתנה נפלאה, תקשורת לקויה זו קללה איומה. על מנת לזכות לתקשר נכון, צריך ללמוד תקשורת וזה לא בושה [גם אני למדתי איך לתקשר עם רעייתי שתחיה]. אם עדיין חסרים לנו כלים כיצד לתקשר, עדיף לא לתקשר כלל! נתאר לעצמנו שנחתנו בארץ זרה על מנת לעשות עסקים ולא מכירים את שפת האם, וודאי שהסיכוי לכישלון רב מהצלחה, למרות שיש לו את הכישרונות, האפשריות, כסף וכ'ו.
אולם את עיקר השפה אנו לא מכירים, לכן הכשלון מובטח.על אותו משקל- כאשר זוג נישאים ומדברים בשתי שפות שונות ואינם מבינים זה את זו, כישלונם מובטח. אחת הסוגיות הקשות העומדות בפני האיש, כיצד לפרש באופן הנכון את דברי האשה ולהעניק לה תמיכה ראויה כאשר היא משתפת ומוציאה רגשות שליליים, בלי לחוש מואשם וחסר ערך,מאחר שבטבעו להשליך את כישלונותיו עליה,ובעיקר אם היא מאשימה אותו במצב. כמו כן האתגר הגדול של האשה, כיצד לפרש באופן הנכון את שתיקתו או את התעלמותו של האיש ולהעניק לו תמיכה ראויה, כאשר הוא מתנתק ונכנס למערתו ואינו משתף אותה בבעיותיו, בלי שתחוש רגשי אשם, פחד או נטישה.
נקדים-התמודדות הנשים שונה מגברים. נשים בדרך כלל מוציאות תסכולים ללא צורך לקבל עצות, כי באמצעות שיתוף, האזנה והבנה, הן משתחררות ממצוקותיהן ובלבד שיקבלו הקשבה והכלה ללא הצעת פתרונות. כי ע"י הוצאת רגשות הן משחררות אנרגיות שליליות ומתמלאות ברגשות חיוביים.
יתרה מכך-נשים חושבות בקול רם כאשר הן משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע, להבין ולהצדיק אותן. תוך כדי דיבור האשה מבינה את מה שהיא בעצם רוצה ובאמצעות תהליך של מתן חופש זרימה למחשבות והבעתן בקול רם, מסייע לה להבין את עיקר כאבה ולהתחבר לעצמה, וזהו תהליך טבעי והכרחי עבורה. אולם גברים חושבים ומעבדים את הדברים בצורה שונה לחלוטין. לפני שהם מדברים, הם חושבים ומתכננים כמה צעדים קדימה על התוצאות, ורק אז הם מחליטים להגיב בצורה שקולה ומחושבת. הם חייבים לעבד את הפרטים במוחם לפני שמוציאים דבר מהכוח אל הפועל.
תהליך זה עשוי להימשך בין דקות לשעות ויכול לתסכל כל אשה בהעדר הבנת נפש האיש. היא עלולה לחוש רגשי נחיתות, אשם ורגשי נטישה, ולהגיב בצורה שאינה הולמת. על הנשים ללמוד כאשר האיש שותק ולא מגיב, זה אומר שהוא חושב ואינו מעוניין להגיב כדי לא להיכשל ויצטרך לתקן את הטעות,לכן על האשה לכבד ולהעניק לו את הזמן הנדרש.בחסרון ידיעה חשובה זו,נשים מפרשות בטעות את שתיקתו כהתעלמות וזלזול ברגשותיהן ותגובתן בהתאם למצב רוחן. הן גם עלולות לדמיין את הגרוע ביותר-"הוא לא אוהב אותי,אני לא חשובה לו, מתכנן לעזוב אותי וכ'ו". תכונת האיש להתנתק ולהיכנס למערתו גם ללא סיבה מיוחדת כפי שציינו בעבר.
אולם תכונת האשה להתעלם ולא לשתף אחרים רק כאשר יש לה סיבות מיוחדות לכך, [כעת איני מדבר על נשים שלוקח להם זמן ארוך לפיוס כתוצאה מפצעים רגשיים שעברו בעבר] א. כאשר היא פגועה וכעוסה על בן זוגה ואינה מעוניינת בשיח כדי לא לפגוע ולהיפגע ב. במידה ואיבדה אמון בקשר ואינה מעוניינת במשא ומתן ג. כאשר נפגעה ממנו והוא דחוי בעיניה ומעוניינת לסיים את הנישואין. לכן כאשר האיש מתנתק, היא מפרשת את שתיקתו מאותן סיבות שהיא מתנתקת. מכאן מובן מדוע האשה מאבדת בטחון בעצמה, ומדמיינת את הגרוע ביותר כאשר האיש שותק ונכנס למערתו. כי היא סבורה שהתמודדות בקשיים של האיש זהה להתמודדות שלה, ואינה מודעות שדרך התמודדותו שונה ממנה לחלוטין.
לכן על האשה להיות רגועה כאשר האיש מתרחק ממנה ונכנס למערתו ולאפשר לו זמן יציאה בלי להילחץ ולהלחיצו. נתינה והענקה של האיש זו יציאה ממקום הנוחיות ושלוות הנפש שלו. בדרך כלל נתינתו היא במגע ובאופן גשמי כי כך הוא בנוי, אולם מלווה בפחד שמא יכשל ולא יהיה מוערך בעיניה כראוי. מחשבת כישלון מכאיבה לו במיוחד שמא הוא אינו מוצלח לרצותה די הצורך. סביר להניח שתפיסה זו התעצמה לו בילדות כאשר ציפו ממנו מלמדיו או הוריו [בעיקר דורשי שלמות] ליותר ממה שהוא מסוגל להגיע, או כאשר קיבל עידוד רק על הישגים וציונים גבוהים.
פחד זה גורם לו להתעלם מהסביבה ולצלול עמוק לתוך מערתו ולאבד כל חשק להעניק לבת זוגו ואפילו את הצרכים המינימליים ובעיקר אם הוא נפגע ממנה בעבר.תגובתו הגנתית ואוטומטית-"לא אכפת לי,לא מעניין אותי, אני עסוק, טרוד, לומד, תניחו לנפשי, תסתדרו בלעדי וכ'ו". כל מיני תירוצי כזב על מנת לברוח מאחריות ולא לטול סיכונים מיותרים. הצעד הראשון בניסיון סילוק פחדיו לא להתכחש להם, אלא להיות ערוך לקבל בהבנה כל כשלון ומעידה, ולהבין שזה נורמלי לחלוטין לעשות טעויות ושגיאות ואין בזה שום בושה וחסרון. מצד שני ישנה חשיבות רבה לגברים לקבל מנשיהן עידוד והערכה שהם שווים כמו שהם בלי שידרשו לעשות שינוי, ודווקא מנקודה חשובה זו יעשו הכל על מנת להוכיח להן שהם אכן מוכשרים דיים כדי לרצותן. מעשה באשה שחזרה בתשובה והאיש עדיין. היא ספגה ממנו המון ביזיונות עקב החזרה אולם לא התייאשה ממנו כלל, ודאגה תמיד לכבד אותו ולהעניק לו כבוד מעל ומעבר.
יום אחד הוא מופיע במשרדי בלבוש שחור לבן ומתחנן על נפשו לערוך תשובה ותיקון על כל אותה תקופה שפגע בה. שאלתי- מה גרם לך לחזור בתשובה? ענה-"קיבלתי אהבה ללא תנאים".מכאן מוכח הכח והעוצמה של האשה ככתוב-"חוכמת נשים בנתה ביתה". קיים באיש רגישות יתר לתחושת כישלון ובעיקר אם האשה משתפת אותו בקשייה, מפני שהוא מייחס את תסכולה ישירות אליו, וזו גם הסיבה שקשה לו להקשיב לה לזמן ארוך. טבעו של האיש לחוש הגיבור והמוצלח בעיני האשה, לכן כאשר היא מאוכזבת ומשדרת לו אומללות או מסכנות, הוא חווה תחושת כשלון ואכזבה.
כי למעשה כאבה מאשר את חששותיו העמוקים שהוא אינו מוצלח דיו לספקה כראוי. לכן גברים זקוקים מאוד לחיזוק ועידוד מנשיהן למרות שכלפי חוץ הם לא מראים, אולם זה מחזק את ביטחונם לרצותן כראוי. גבר שזכה לאשה שמפרגנת ומעודדת, ובעיקר אם הוא נכשל או לא מילא תפקידו ע"פ שביעות רצונה, הוא לא נבהל ממחויבות ומקבלת אחריות. הוא גם משוכנע שאם קצרה ידו להשפיע כראוי, הוא ישאר המוכשר והמוצלח בעיניה, לכן לא יהסס להתנצל על כישלונותיו, מאחר שהוא יודע שיקבל תגובה של סלחנות והבנה מצידה
וזה סוד יקר!!
מעשה באשה שתובעת גירושין והאיש מוכן לעשות הכל למען שלום הבית. שאלתי-מה הסיבה לגט? הבעל הבטיח לחזור בתשובה ולא עמד בזה. האם הוא מתנגד לטהרת הבית? ענתה לא. האם הבעל דואג לפרנסה? ענתה בחיוב. פסקתי שע"פ טענותיה אין שום הצדקה לגירושין ובעיקר שהוא מכבד אותה כראוי ושהיא לא אחראית על הבחירות שלו, אולם וודאי שהיא מחויבת להתפלל עליו ולקרב אותו בנועם. ענתה-יש לי דרכים לתבוע את דרישתי.מה פירוש? באמצעות עורכי דין, בתי משפט וכ'ו. עניתי-יתכן שיש לך דרכים לקבל את מבוקשך, אולם את הדבר החשוב אין לך- את הקב"ה. לכן אם תשתמשי בדרך שנוגדת את ההלכה, תצטרכי לתת את הדין ובוודאי לא תצמח לך שום ישועה. 
התפרצה בבכי-"הוא דוחה אותי,לא מעוניינת בו,הרס אותי את החיים וכ'ו". לאחר שנרגעה הבנתי שישנם עוד בעיות מעבר לטענתה, רק הלבישה את כאבה בעניין אחר ומחמת הבושה נמנעה מלספר. ביקשתי שתתן בו שוב אמון, מאחר והבטיח לבוא מידי יום ללמוד כיצד לכבד אותה כראוי ובדרך אגב לחזקו באמונה. אכן הגיע מידי יום ובתוך זמן קצר פשט צורה ולבש צורה, אולם האשה עדיין מתעקשת לקבל גט. יום אחד טענה שאחד מפוסקי הדור פסק לה להתגרש. אני מוכן לנסוע לגדול הדור עם בעלך ולשמוע את פסיקתו,אבל אם אצליח לשכנעו לשלום בית האם תתני הזדמנות? ענתה כן. נסענו לרב ושאלתיו-האם כבודו פסק להם להתגרש?חס ושלום,ממני לא תשמע פסק כזה לעולם.
ביקשתי מהרב שיכתוב המלצה כדי להראות לאשה. ענה-אני לא כותב ומעולם לא כתבתי זה חוק אצלי, אבל אתה יכול לומר לה בשמי שאני ממליץ לשלום בית. עניתי- אחר המחילה- "הקב"ה מוחק את  שמו על שלום בית וכבודו לא מוכן לכתוב"? מיד סילק  את הספרים מהשולחן וכתב לי המלצה די חמה וארוכה. תוך כדי התנצלתי בפני הרב על שהעזתי פניי, וענה-"חס ושלום, כך תמסור נפש על כל זוג שיבואו אליך",קיבלתי  בירכתו ויצאנו לדרך.האשה כמובן המשיכה בעקשנותה ללא פשרות עד שבעלה התייאש ונתן לה גט. לאחר חיפוש של שנים אחר שידוך מתאים הצליחה להינשא שנית.
לאחר נישואיה ניגש אליי הרב שלה וביקש ממני להציל את הבית לפני פירוק. עניתי- אין לי בעיה רק תשאל אותה אם גם היא מוכנה. כמובן שמרוב בושה לא היתה מסוגלת לקבל עזרה ולבסוף התגרשה. יום אחד מגיע אליי הבעל הראשון בבקשה להתיר להם לחזור ולהינשא שנית. עניתי- "לצערי לאחר שנישאה שנית ההלכה אוסרת עליה לחזור לבעל  הראשון  וחבל".

מהדורה שמינית
בשלום בית:

מעשה באשה שחזרה בתשובה והאיש עדיין. היא ספגה ממנו המון ביזיונות עקב התשובה, אולם לא התייאשה ממנו כלל ודאגה תמיד לכבד אותו ולהעניק לו הערכה וכבוד. יום אחד הוא מופיע במשרדי בלבוש שחור לבן ומתחנן על נפשו לערוך תשובה ותיקון על כל אותה תקופה שפגע בה.
שאלתי- מה גרם לך לחזור בתשובה? ענה-"קיבלתי אהבה ללא תנאים". מכאן רואים את הכח והעוצמה של האשה ככתוב-"חוכמת נשים בנתה ביתה". מובא במסכת פסחים מט'- "לעולם ישיא אדם את ביתו לתלמיד חכם ולא עם הארץ, מה ארי דורס ואוכל כך עם הארץ מתנהג עם אשתו וכ'ו". כלומר במידה והאיש מתנהג עם רעייתו בחוסר רגש וריצוי כל החודש וניגש למצות שלום הבית ללא הכנה ראויה, חז"ל מדמים אותו "לארי דורס". לעניות דעתי הוא יותר אכזרי, כי ארי נוצר בטבעו לדרוס, אך אדם שנוצר בצלם אלוקים ומתנהג באופן זה, הוא יותר גרוע מחייה טורפת. יוצא לפי חז"ל שההבדל בין תלמיד חכם לעם הארץ נמדד דווקא בהתנהגותו כלפי אשתו ולא בכמות הלימוד, המצוות או זיכוי הרבים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר בודקים שידוך מתאים, יש לבדוק בעיקר את המידות ועדינות הנפש של המשודך ולא כמה ספרים סיים וכ'ו. מגיעים אליי זוגות מכל המגזרים והעדות ולאחר בדיקת האבחון אני מגלה להפתעתי על אותם שנראים כלפי חוץ תלמידי חכמים עם עדינות נפש וכ'ו, מתנהגים במצוות שלום הבית כמו "ארי דורס" רחמנא ליצלן מכל מה שמשתמע מכך. כמובן שאיני עושה הכללה, אך זה חומר חשוב למחשבה ולעריכת חשבון נפש אמיתי. ציינו בעבר שבעיות של תקשורת ניתן במספר טיפולים להעלות את הזוג על דרך המלך, אולם בעניין מידות או בעיות רגשיות ונפשיות,הטיפול הוא מורכב וארוך מהרגיל וצריך המון ס"ד מעבר לניסיון ולרקע המקצועי וזו הסיבה שחז"ל הקדושים דימו את האדם שלקוי במידותיו לחייה טורפת.
יצוין שהצלחת הזוג תלוי בתקשורת תקינה [מעבר לבעיות רגשיות וכ'ו] אולם תקשורת לקויה עשויה להפוך לצרה צרורה. חשבו על כל הזוגות שתקשרו ללא הרף וכיום מתקשרים באמצעות עורכי דין ולשכות הרווחה. אם תקשורת נכונה זו מתנה נפלאה, תקשורת לקויה זו קללה איומה. על מנת לזכות לתקשר נכון, צריך ללמוד תקשורת וזה לא בושה [גם אני למדתי איך לתקשר עם רעייתי שתחיה].
אם עדיין חסרים לנו כלים כיצד לתקשר, עדיף לא לתקשר כלל! נתאר לעצמנו שנחתנו בארץ נוכרייה על מנת לעשות עסקים ואנו לא מכירים את שפת האם, וודאי שהסיכוי לכישלון רב מההצלחה למרות שיש לנו את הכישרונות, האפשריות, כסף וכ'ו. אולם את עיקר השפה אנו לא מכירים לכן הכשלון מובטח. על אותו משקל- כשמנחיתים זוג בבית אחד ומדברים בשתי שפות שונות ואינם מבינים זה את זו, כישלונם מובטח. אחת הסוגיות הקשות העומדות בפני האיש כיצד לפרש באופן הנכון את דברי האשה ולהעניק לה תמיכה ראויה כאשר היא משתפת ומוציאה רגשות שליליים, בלי לחוש מואשם וחסר ערך. מאחר שבטבעה להשליך את כישלונותיה עליו, מטבע הדברים הוא נסגר וחש הרגשת כשלון ובעיקר אם היא מאשימה אותו במצב.
כמו כן האתגר הגדול של האשה כיצד לפרש באופן הנכון את שתיקתו או את התעלמותו של האיש ולהעניק לו תמיכה ראויה, כאשר הוא מתנתק ונכנס למערתו ואינו משתף אותה בבעיותיו, בלי שתחוש רגשי אשם, פחד או נטישה.
נקדים- התמודדות הנשים שונה מגברים.נשים בדרך כלל משתפות ומוציאות תסכולים ללא צורך לקבל עצות ופתרונות.באמצעות שיתוף,האזנה והבנה מצד בן הזוג, הן משתחררות ממצוקותיהן ובלבד שיעניקו להן תמיכה והכלה כנה. ע"י הוצאת דיבורים הן משחררות אנרגיות שליליות ומתמלאות ברגשות חיוביים. כמו כן נשים חושבות בקול רם כאשר הן משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע, להבין ולהצדיק אותן. תוך כדי דיבור האשה מבינה את מה שהיא בעצם רוצה, ובאמצעות תהליך של מתן חופש זרימה למחשבות והבעתן בקול רם, מסייע לה להתחבר לעצמה ולהבין את עיקר כאבה וזהו תהליך טבעי והכרחי עבורה. אולם גברים חושבים ומעבדים את הדברים בצורה שונה לחלוטין.
לפני שהם מדברים, הם חושבים ומתכננים כמה צעדים קדימה על התוצאות, ורק אז הם מחליטים להגיב בצורה שקולה ומחושבת. הם חייבים לעבד את הפרטים במוחם לפני שמוציאים דבר מהכוח אל הפועל. תהליך זה עשוי להימשך בין דקות לשעות ואף ימים ויכול לתסכל כל אשה בהעדר הבנת נפש האיש. היא עלולה לחוש רגשי נחיתות, אשם ורגשי נטישה ולהגיב בצורה שאינה הולמת. על הנשים ללמוד כאשר האיש שותק ולא מגיב, זה אומר שהוא חושב ואינו מעוניין להגיב כדי לא להיכשל ויצטרך לתקן את הטעויות ועל האשה לכבד ולהעניק לו את הזמן הנדרש.
בחסרון ידיעה חשובה זו,נשים מפרשות בטעות את שתיקתו כהתעלמות וזלזול ברגשותיהן ותגובתן בהתאם למצב רוחן. הן גם עלולות לדמיין את הגרוע ביותר-"הוא לא אוהב אותי, לא מעניין אותו ממני, נשאר בגלל הילדים, פריקת יצרים ועוד".יצוין שתכונת האיש להתנתק ולהיכנס למערתו גם ללא סיבה מיוחדת כפי שצוין בעבר,אך תכונת האשה להתנתק רק בנסיבות מיוחדות, לכן היא מפרשת את התנתקותו מאותן סיבות. נקדים- נשים מתרחקות מהסיבות הנ"ל: א. כאשר היא פגועה וכעוסה על בן זוגה ואינה מעוניינת בשיח כדי לא לפגוע ולהיפגע ב. במידה ואיבדה אמון בקשר ואינה מעוניינת במשא ומתן ג. כאשר נפגעה ממנו והוא דחוי בעיניה ומעוניינת לסיים את הנישואין. לכן כאשר האיש מתנתק היא מפרשת את שתיקתו מאותן סיבות שהיא מתנתקת.
מכאן מובן מדוע האשה מאבדת בטחון בעצמה ומדמיינת את הגרוע ביותר כאשר האיש שותק ונכנס למערתו. כי היא סבורה שהתמודדותו בקשיים זהה להתמודדותה ואינה מודעות שדרכו שונה ממנה לחלוטין. מכאן שהיא אמורה להיות רגועה כאשר האיש מתרחק ממנה ונכנס למערתו ולאפשר לו זמן יציאה בלי להילחץ ולהלחיצו.
יצוין שנתינה והענקת האיש זו יציאה ממקום הנוחיות ושלוות הנפש שלו. בדרך כלל נתינתו היא במגע ובאופן גשמי כי כך הוא בנוי, אולם מלווה בפחד שמא יכשל ותרד הערכתו בעיניה.מחשבת כישלון מכאיבה לו במיוחד,שמא הוא אינו מוצלח די הצורך עבורה. סביר להניח שתפיסה זו התעצמה לו בילדות כאשר ציפו ממנו בחברה, מלמדיו או הוריו [בעיקר דורשי שלמות] ליותר ממה שהוא מסוגל להגיע, או כאשר קיבל עידוד רק על הישגים וציונים גבוהים. פחדים אלו גורמים לו בן היתר להתעלם מהסביבה ולצלול עמוק לתוך מערתו ולאבד חשק להעניק לבת זוגו ואפילו את הצרכים המינימליים ובעיקר אם הוא פגוע ממנה. תגובתו הגנתית ואוטומטית-"לא אכפת לי,לא מעניין אותי,אני עסוק, טרוד, לומד, תניחו לנפשי, תסתדרו בלעדי וכ'ו". כל מיני תירוצים כדי לברוח מאחריות ולא לטול סיכונים מיותרים.הצעד הראשון לסילוק פחדיו לא להתכחש לחולשתו ולקבל בהבנה כל כשלון ומעידה ואין אדם עומד על דעתו אם לא נכשל ואין בזה שום בושה וחסרון.
מצד שני ישנה חשיבות רבה לגברים לקבל מנשיהן עידוד והערכה שהם שווים כמו שהם בלי שידרשו לעשות שינוים ודווקא מנקודה חשובה זו יעשו הכל על מנת להוכיח להן שהם אכן מוכשרים דיים כדי לרצותן. קיים באיש רגישות יתר לתחושת כישלון ובעיקר אם האשה משתפת אותו בקשייה ותסכוליה, מפני שהוא מייחס את מצוקתה ישירות אליו. זו גם הסיבה שקשה לו להקשיב לה לזמן ארוך.
עומק העניין- טבעו של האיש לחוש הגיבור והמוצלח בעיני האשה, לכן כאשר היא מאוכזבת ומשדרת אומללות ומסכנות, הוא מייחס את מצוקתה ישירות אליו. למעשה כאבה מאשר את חששותיו העמוקים שהוא אינו מוצלח דיו לספקה כראוי.לכן גברים זקוקים מאוד להערכה ועידוד מנשיהן למרות שכלפי חוץ אינם מראים, אולם בפנימיות זה מחזק את ביטחונם וגבריותם שהם שווים.
גבר שזכה לאשה שמעריצה אותו ובעיקר אם הוא נכשל או לא מילא תפקידו ע"פ שביעות רצונה, הוא לא נבהל ממחויבות ומקבלת אחריות. הוא גם משוכנע שאם קצרה ידו להעניק כראוי, הוא ישאר המוכשר והמוצלח בעיניה ולא יהסס להתנצל על כישלונותיו, מאחר שהוא יודע שיקבל תגובה של סלחנות והבנה מצידה וזה סוד יקר!!
מעשה באשה שתבעה גירושין והבעל מוכן לעשות הכל למען שלום הבית. שאלתי-מה הסיבה לגט? הבעל הבטיח לחזור בתשובה ולא עמד בזה. האם הוא מתנגד לטהרת הבית? ענתה לא. האם הבעל דואג לפרנסה? ענתה בחיוב. פסקתי שע"פ טענותיה אין שום הצדקה לגירושין ובעיקר שהוא מכבד אותה כראוי ושהיא לא אחראית על הבחירות שלו, אולם וודאי שהיא מחויבת להתפלל עליו ולקרב אותו בנועם. ענתה-יש לי דרכים לתבוע את דרישתי.מה פירוש? באמצעות עורכי דין וכ'ו.עניתי-יתכן שיש לך דרכים לקבל את מבוקשך, אולם את הדבר החשוב אין לך- את הקב"ה. לכן אם תשתמשי בדרך שנוגדת את ההלכה, תצטרכי לתת את הדין ובוודאי לא תצמח לך שום ישועה.
התפרצה בבכי-"הוא דוחה אותי,הרס לי את החיים וכ'ו".
לאחר שנרגעה הבנתי שישנם עוד בעיות מעבר לטענותיה,רק הלבישה את כאבה בעניין אחר ומחמת הבושה נמנעה מלספר.
ביקשתי שתתן בי אמון, מאחר והבטיח לבוא מידי יום ללמוד כיצד לכבד אותה כראוי ובדרך אגב לחזקו באמונה. אכן הגיע מידי יום ובתוך זמן קצר פשט צורה ולבש צורה, אולם האשה מתעקשת לקבל גט. יום אחד טענה שאחד מפוסקי הדור פסק לה להתגרש. אני מוכן לנסוע לגדול הדור עם בעלך ולשמוע את פסיקתו,אבל אם אצליח לשכנעו לשלום בית האם תתני הזדמנות? ענתה כן.
נסענו לרב ושאלתיו-האם כבודו פסק להם להתגרש?חס ושלום,ממני לא תשמע פסק כזה לעולם. ביקשתי מהרב שיכתוב המלצה כדי להראות לאשה. ענה-אני לא כותב ומעולם לא כתבתי זה חוק אצלי, אבל אתה יכול לומר לה בשמי שאני ממליץ לשלום בית. עניתי- אחר המחילה- "הקב"ה מוחק את  שמו על שלום בית וכבודו לא מוכן לכתוב"? מיד סילק  את הספרים מהשולחן וכתב לי המלצה די חמה וארוכה.
תוך כדי התנצלתי בפניו על שהעזתי פניי. ענה-"חס ושלום כך תמסור נפש על כל זוג שיבואו אליך",קיבלתי  בירכתו ויצאנו לדרך. כמובן שהיא המשיכה בעקשנות ללא פשרות עד שבעלה התייאש וגירש. לאחר חיפוש של שנים אחר שידוך מתאים הצליחה להינשא. יום אחד ניגש אליי הרב שלה וביקש ממני להציל את הבית לפני פירוק. עניתי- אין לי בעיה רק אם  היא מוכנה. כמובן שמרוב בושה לא היתה מסוגלת לקבל עזרה ולבסוף התגרשה. יום אחד מגיע אליי הבעל הראשון בבקשה להתיר להם לחזור ולהינשא שנית. עניתי- "לצערי הרב לאחר שנישאה שנית ההלכה אוסרת עליה לחזור לבעל  הראשון  וחבל", שבת שלום ומבורך.