מעשה:בזוג שהגיעו אלי   כל אחד עם רשימתו השחורה על בן זוגו,[בעיה נפוצה].שאלתי מי מדבר ראשון? ענתה האשה אני.

 התחילה להקריא את רשימתה השחורה. כשסיימה שאלתי מה דעתך שתהפכי את הדף לצד השני ותקראי את הדברים הטובים והחיוביים של בעלך.הופכת את הדף ורואים דף לבן חלק. שאלתי,אני מבין לפי הדף הלבן שכך גם לבו לבן?
שתקה ולא ענתה.שאלתי-אולי זו הזדמנות לכתוב את  הדברים החיוביים של בעלך לפני שעוברים לרשימה שלו? ענתה -
אני אשה אמיתית, השתדלתי לחפש כדי ללמד עליו  זכות ולמצוא אצלו נקודה טובה  ולצערי לא מצאתי.
עניתי-אם כן אז כל הרשימה  שהקראת אינה נכונה.
שאלה בהתפלאות  מדוע הרב פוסל את דבריי?
עניתי-בתקופת התלמוד היה בית דין שנקרא "סנהדרין", הכולל שבעים ואחד חכמים שהיו דנים בו דיני נפשות על פי רוב.

כלומר-אם רוב החכמים מחליטים להוציא להורג הורגים ואם רוב מחליטים לחיים אז יוצא לחיים.
אבל אם כולם מחליטים שיוצא להורג מבלי יוצא מן הכלל,הוא  יוצא לחיים וזה נקרא בית דין עויין,כלומר לא אמין.
הסיבה לכך-שלא יתכן ביהודי ואפילו ברשע הכי גדול שאין עליו מליץ יושר אחד או איזה נקודת  זכות אחת טובה.
מיד הבינה את טעותה וכדי להצדיק את רשימתה וצדקותה החלה לומר נקודות טובות:הוא אחראי ,עניתי-יפה מאוד מצידו,
אני מכיר הרבה בטלנים,המשיכה-יש לו לב טוב,וכ'ו ,וכך המשכנו ורשמנו בלי גוזמא רשימת שבחים לא פחות מהרשימה השחורה.תוך כדי הבעל מקפל את רשימתו בשקט ומצניעה בבגדו. פניתי לבעל ושאלתיו מה עם ענה- אין לי רשימה. שאלתיו-

תקשורת חלק ה', נשים וגברים מדברים בשתי שפות:

מובא במסכת אבות פרק חמישי שיש שבעה דברים בחכם וחילופיהן בגולם. אחד מהם שחכם אינו נכנס לדברי חברו ואינו נבהל להשיב וחילופיהן בגולם.לפי משנה זו כמעט כולנו גלמים ורחוקים מלקבל תואר של חכמים.

נקדים במעשה:כידוע שיש המון סיפורים מדהימים, מצמררים ומרגשים על מורנו ורבינו עטרת ראשינו מר"ן הרב הגאון עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה.אולם אחד הסיפורים שריגשו אותי במיוחד, סיפר הרב חנן פרץ שליט"א בהילולה של מר"ן . כשנסע למ"רן זצק"ל שיפסוק בענין מסוים עם משלחת אנשים וכאשר סיים לספר, אחד מן המשלחת הוסיף פרטים נוספים בעניין ואזי הרב חנן התפרץ לדברו ומר"ן זצק"ל הטה את ראשו ובחצי עין הסתכל עליו במבט מתמיה-
"איך אתה נכנס לדברי חברך". הוא סיפר שבעבורו זה היה הבית ספר של החיים כיצד יש להיזהר בכבוד הזולת ולא להיכנס לדבריו!!
בעיה נפוצה זו קיימת בעיקר בין בני הזוג מכמה סיבות:

א. כאשר אנו נמצאים במצב של  מגננה ,חושבים מה לענות ולא מקשיבים.

ב. חושבים איך לסתור את השני ולהצטדק על חשבונו.
ג. נמצאים בעמדה של פחד, בגלל שמרגישים מואשמים ומותקפים.
 ד. עומדים במצב של היכון, "מנצחים מול מפסידים".
 ה. בטחון עצמי ירוד, חסימות רגשיות ועוד.
לכן מפאת הסיבות שמנינו אנו לא מצליחים לתקשר בצורה הנכונה ובעיקר מפסידים את מסרי הלב שזה היסוד לתקשורת טובה ותקינה כאמור לעלונים הקודמים!! 
ניתן מספר דוגמאות:

הגבר אומר-"הרסת לי את החיים, אני מעוניין לגמור ולסיים את הקשר אתך סופית".האשה מפרשת-"אני האכזבה הגדולה שלו, אני איומה, מרשעת, הוא לא אוהב אותי, יש לו תכניות אחרות בלעדי וכ'ו".
מסרי הלב-"בבקשה אל תעזבי אותי, אני זקוק ליחס, צומי, התעניינות, חיזורים וכ'ו, אני מתחנן שתאמרי לי שאת אוהבת אותי, זקוקה לי ,לא יכולה לחיות רגע אחד בלעדיך ומה אני שווה בלעדיך". הגבר אומר-
"את לא מגיעה לסולית העקב של אחותי ובטח לא של אמא שלי ושלא תעזי לדבר בגנותן". האשה מפרשת-"הוא לא אהב אותי, אני רק חפץ שמשתמש בי כרצונו ,מתי שבא לו ואיך שבא לו, מה שמעניין אותו זה רק משפחתו ,עדין כרוך בטבור האמא, אני בסוף סדרי עדיפותיו, אנוכי, אכזרי, רע לב, אוהב את עצמו ומשפחתו, אני כאן רק כדי להשלים לו את צרכיו נטו ותו לא".מסרי הלב-"את יודעת כמה את חשובה לי, את גרמת לי את האושר הגדול בחיי, איני מחליף אותך בשום אשה בעולם וגם לא באמה שלי, רק אני מתחנן אל תפגעי לי בדבר היקר לי ביותר כפי שאת מצפה ממני, תכבדי את משפחתי ותקבלי תמורה בכפל כפליים אהובתי, כי מה אני שווה בלעדיך".
הגבר אומר-"לא משנה מה אני עושה בשבילך, בעבורך זה אף פעם לא מספיק".
האשה מפרשת-"אני נצלנית, חסרת הכרת הטוב, תובענית, רעה, הוא חושב עלי רק רע כל היום, אני לא שווה מאומה בעבורו, כשמדובר בי אני בסוף סדרי עדיפותיו וכ'ו".
מסרי הלב-"אני מקווה שאת מעריכה את מה שאני עושה בשבילך, תאשרי לי בכך שאני עושה את המקסימום בעבורך ותאמרי לי זאת, תעריכי אותי יותר, תתייחסי אלי בכבוד ושתביני ששום דבר לא מובן מאליו".הגבר אומר-"אין שום דרך לרצות אותך, את פשוט כפוית טובה ואין לך שום הערכה אלי". האשה מפרשת-"הוא לא אוהב אותי, הוא נמצא כאן רק בגלל הילדים או כדי לספק לו את הצרכים האישיים שלו, הוא רואה רק את עצמו ובכל מה שקשור אלי הוא מתעלם וחוסר אכפתי". מסרי הלב-"אני חושש שאני לא מוצלח דיו, תאמרי לי שאתה הגבר המוצלח ביותר, שאני עושה הכל בעבורך, תאמרי שאני בעל טוב ועדיין ראוי להערכתך ותאשרי לי זאת, אזי אהפוך את כל העולם בעבורך וכ'ו".הגבר אומר-
"תפסיקי לפנק את הילדים ולתת להם כל מה שהם רוצים".האשה מפרשת-
"כל מה שאני עושה זה מפריע לו, הוא חייב להתערב לי בחינוך הילדים, כואב לו שאני מעניקה לילדים מעט אהבה, הוא חייב להעיר ולפגוע בי ליד הילדים, הוא נפגע מכך שאני מצליחה עם הילדים יותר ממנו, מעוניין בכישלוני ורע לו כשטוב לי וכ'ו".
מסרי הלב-"אני גם מעוניין וזקוק לתשומת לב, לייחס, להרגיש שאת אוהבת אותי כמו הילדים, תתייחסי אלי באותה הערכה, אהבה וכבוד, אל תשכחי שבזכותי יש לך אותם, אזי תגלי סבלנות אלי כמו עם הילדים, אני רוצה להרגיש גם חלק ממך וחשוב שתאמרי לי זאת באותה רכות, עדינות ושזה יצא לך מתוך הלב כפי שאת עושה זאת עם הילדים. האשה אומרת-"אני שונאת אותך, תצא מהבית, אתה דוחה אותי, מגעיל אותי, הרסת לי את החיים ,אני רוצה לסיים את הסיפור בנינו".הגבר מפרש-"חולת נפש, כפוית טובה, חסרת הערכה והכרת הטוב, שום דבר לא מספק אותה, אני מסומן אצלה, רואה בי רק את השחור והרע, לא ניתן לרצות אותה, היא מושפעת מהחברות, אין לה תקנה, אם לא היו הילדים באמצע מזמן הייתי בורח מהמפלצת הזו, מעוניין לגרש ולהינשא עם אשה אחרת רק כדי לראות אותה סובלת.מסרי הלב-"שלא תעזוב אותי, אני זקוקה לך כעת יותר מכל זמן אחר, תבין אותי, אני עוברת משבר, רוצה להרגיש בראש מעיינך, אל תזלזל בי וברגשותיי, תהיה רגיש אלי כפי שהכרתי אותך בתחילה, אין לי כלום בחיים בלעדיך, מתי תבין שאני קשורה אליך ואיני יכולה לחיות רגע אחד בלעדיך, תחזר אחרי, תתעניין בי ותשאל אותי מה עובר עלייך, תאמר לי אוהב אותך ושארגיש שזה יוצא לך מתוך הלב ולא מהשפה ולחוץ.
מכאן רואים-כיצד משפט נשמע כתרעומת ותלונה קשה, כאשר חבויות מתחתיו רגשות עמוקים כאובים וככל שהתרעומות קשות יותר מסתתרים רגשות כאובים יותר ובחוסר הבנת מסרי הלב, בנקל טועים בפירושן.

 מעשה-בזוג שבא כל אחד עם רשימתו  השחורה על בן זוגו[בעיה נפוצה].  החלההאשה להקריא את רשימתה השחורה.

כשסיימה בקשתי שתהפוך את הדף על מנת לקרוא את הדברים הטובים של בעלה.הופכת את הדף ורואים דף לבן חלק. אמרתי אני מבין לפי הדף הלבן שכך גם ליבו לבן.
הצעתי-אולי זו הזדמנות נפלאה לכתוב את  הדברים החיוביים שלו לפני שעוברים לרשימתו. ענתה, אני אשה  אמיתית אולם ניסיתי ללמד עליו זכות  ולמצוא בו נקודה טובה ולא מצאתי.עניתי, אם כן אז כל רשימתך אינה נכונה.שאלה בהתפלאות  מדוע הרב פוסל את דברי?

אסביר, בתקופת התלמוד היה בית דין הנקרא סנהדרין הכולל שבעים ואחד חכמים שהיו דנים בו דיני נפשות על פי רוב. אם רוב חכמים מחליטים להוציא להורג הורגים ואם הרוב לחיים אז יוצא לחיים.
אולם-אם כולם מחליטים שיוצא להורג מבלי יוצא מן הכלל אז יוצא לחיים וזה נקרא בית דין עוין, כלומר לא אמין.
הסיבה לכך כי לא יתכן שאין ביהודי ואפילו ברשע הכי גדול מליץ יושר אחד או איזה נקודת זכות טובה.לפיכך אם אין עליו סנגור אחד, זו ראייה שזה בית דין עוין ואכזרי.מיד-הבינה את טעותה וכדי להצדיק את רשימתה וצדקותה החלה לומר נקודות טובות.הוא אחראי, דואג,יש לו לב טוב וכ'ו.כך המשכנו ברשימת שבחים לא פחות מהרשימה השחורה.תוך כדי, אני רואה  שהבעל מקפל את רשימתו ומצניעה בבגדו. כשסיימה שאלתי אותו מה עם רשימתך? אין לי שום טענות.
אתה יכול לציין  נקודות טובות ? ודאי.כך מנינו את שבחיה ומעלותיה לא פחות ממה שאמרה עליו.חז"ל אומרים "כל הפוסל במומו  פוסל".מדוע המום של הזולת הוא המום שלי? עומק הדברים: אם היינו נקיים וטהורים במידות בשלמות וכן עם לב זך טהור ונקי  לא היינו מסוגלים לראות שום מום וחסרון בזולת ובטח לא בבן זוגנו.
צדיקים שזכו לעבוד על מדותיהם וכן ועל אהבת עם ישראל בשלמות אינם מסוגלים לראות שום חסרון או מום בשום יהודי ואפילו ברשע הכי גדול.לכן כל יהודי מבחינתם הוא מלאך.
לפיכך-כשרואים מום או חסרון בזולתנו, אותו מום קיים גם בנו.כי אם לא היה קיים, לא היינו מסוגלים לראות אותו בזולתנו.
רק אצלנו זה קיים בהעלם גדול ובזולתנו במראה גדולה, לכן זה הקושי שלא מצליחים לראות זאת בעצמנו אלא באחרים.
יתרה מכך, מובא בחז"ל "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".כלומר הצד שכנגד הוא המראה שלנו וכפי מה שאנו רואים או חושבים עליו כך אנו נראים בעניו בן לחיוב או לשלילי.

עוד יותר, כותב בעל חסד לאברהם-האשה היא המראה של הבעל וכל חסרון או מום שרואה בה זה החסרון והמום שלו.
משום-"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו",לכן כך הקב"ה  הטביע בבריאה שאת חסרוננו נוכל לראות דרך המראה של זולתנו ודרכם נוכל להכיר את עצמנו ולתקן.וכן הבעל הוא גם המראה של האשה וכל מום שרואה בו זה המום והחסרון שלה ודרכו האשה יכולה להכיר את המומים שלה.על פי כלל יסודי וחשוב זה נשאלתי ע"י אדם צנוע וירא שמיים כאשר אשתו הולכת בחוסר צניעות מה הקשר או המסר שעליו ללמוד מכך? עניתי שהמסר כאן הוא דק מאוד,רומזים לו להתחזק בשמירה וקדושת העניים וזו הסיבה שמראים לו את אשתו בחוסר צניעות.וכן אשה שטוענת שבעלה פוגם בעיניים ועושה השוואות בינה לשאר נשים,המסר כאן  לאשה להצטנע ולא להתבלט וכן על דרך זו ניתן להקיש דוגמאות לאין ספור.בתובנה עמוקה-וברורה שהמום של השני הוא קיים בנו בדקות ובהעלם גדול כאמור,יכול לעזור לנו בהבנה ובהתמודדות החיים ובעיקר בזוגיות וחינוך הילדים.איני מדבר בהיבט ההלכתי איך צריך לנהוג, אולם וודאי זה יכול לעזור לנו לשנות גישה כדי לא לפגוע ולרמוס את השני וככל שנשנה בעצמנו ונתקן את מידתנו כך נוכל להשפיע ולשנות בזולתנו.
לדוגמא:מהו היצר החזק באיש?לראות.והיצר החזק באישה?
להיראות.ככל שנתחזק בעצמנו נזכה להשפיע כח וקדושה בבן/ת זוגנו,באותה מדה.!!

שלום בית
מהדורה שלישית:

תקשורת חלק י' נשים וגברים מדברים בשתי שפות:

מובא ברבינו האריז"ל שבדורות האחרונים ישלטו הנשים על הגברים כמתן שכרן על שלא נתנו את זהבן בחטא העגל,

[שער הגלגולים,הקדמ כ'].

.משמע מדברי רבינו שבזה מסתיים שכרן.
אולם נשים שנותנות סמכות לבעליהן, שכרן לאין קץ.
הגברים בימנו רגשיים והנשים שכליות ובזה הפסידו בעיקר הנשים.
מכורח המציאות הן לקחו את תפקיד הגבר וזה לא מקומן הטבעי, כי אין דבר יותר דוחה ומדכא את הגבר,כאשר יש לו עוד גבר בבית.
נשים שתלטניות ספגו בעבר אכזבות, חסכים, חוסר אהבה, הערכה ,חינוך כפייתי  ראו או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים שסופה הוביל לתהליך גירושין אכזרי.
תהיה הסיבה אשר תהיה המסקנה השגויה שהסיקו, "שום אדם לא יוכל לדאוג לנו כראוי". טפחו אמונה ילדותית מתחת לסף הכרתן שאיש לא ישלוט בהן ובמצב והעניינים יתנהלו אך ורק כרצונן וכך יוכלו להשיג את מבוקשן, התוצאה-
שליטה בכל.
האמינו שככל שיצליחו לשלוט בחברה, באנשים, משפחה ילדיהן ובעיקר בבן זוגן, כך ישתפר מצבן וישיגו את מטרתן. למרבית הפלא הן האחרונות שמסוגלות לזהות ולהודות בהתנהגות זו וכאשר מעירים או שואלים אותן על פשר התנהגותן, תשובתן בצדן- "אנו מנסות לעזור, לייעץ, ליעל, או בעלי אינו סמכותי,
אחראי וכ'ו".
לעולם לא יודו בתכונה זו מפאת הפחד הקיים בתוכן מלאבד שליטה ויעשו כל שביכולתן להצדיק את עצמן על מנת להרחיב את שטח שליטתן. באחת התוכניות שלי ברדיו דברתי בהרחבה על הנזקים של שליטת הנשים על הגברים. עלתה מאזינה בשידור חי וטענה-"שהרב נגד נשים".
עניתי-"כנראה שאת לא מכירה אותי, אולם כולם טוענים שאני רב שמצדד לטובת הנשים, וכל מה שאמרתי זה לטובתך".
עלתה מאזינה אחרת ואמרה-
"מה שהרב אמר זו האמת, רק חבל שלנשים אין את האומץ לקבל אמת כזו נוקבת".
הודתה שהיא בעצמה התנגדה לתת אמון וסמכות לבעלה וזה גרם לה להתגרש מספר פעמים ולשלם מחיר כבד עם נזקים קשים בלתי הפיכים.
נשים שזכו ללמוד
בסדנת חכמת נשים,
נעשו מודעות לעצמן ולכל הטעויות העבר, ונתמלאו בהרגשת אשמה וחרטה איומה על אופן התנהגותן.
אחת המטופלות סיפרה לי-"המתנתי בקוצר רוח שהפגישה תסתיים ולרב איני חוזרת יותר בעד שום מחיר, אולם כשחזרתי לביתי ועשיתי חשבון נפש מעמיק, החלטתי שאני חוזרת ויהי מה, כי זו האמת למרות שזה קשה, אבל יש יותר קשה, החלטתי לבחור בקשה".
בדרך כלל נשים שתלטניות סובלות מהרגשת פספוס שגורמת להן להרגיש במצב היכון עם תוכנית מגירה מסודרת, מזוודות ארוזות עם כל התכולה, כרטיס אשראי וכ'ו, עם נעלי ריצה מוכנות על מנת שיכלו לברוח במהירות ובהזדמנות הראשונה שתתאפשר להן לקראת חיים,

שבהם יקבלו את מה שהן מדמיינות ללא עזרה משום אדם ובפרט לא מבן זוגן.לפי פרי דמיונן האושר ממתין להן מחוץ לבית וכל יום שעובר זה הפסד ופספוס גדול שאין להשיבו.מחשבת החמצה זו אוכלת ומכרסמת בתוכן וגורמת להן סבל רב.התוצאה-חשות פחדים וחרדות מחשש שמא לא יקבלו את מבוקשן ומרגישות דחף לשלוט בכל.
אינן שמחות, אינן נהנות, מריריות, מתוחות, כעוסות ואינן מסופקות בפרט בעניינים של בינו ובינה.סובלות מהרגשת תסכול שאין מי שיבין אותן ויספק את צורכיהן. כמו כן מהרגשת אומללות ומסכנות וכל ניסיון, קושי ובעיה שמתעוררת מהווה בעיניהן עילה מספקת לסיים את הנישואין בכל מחיר ולקוות לחיים יפים יותר בסיבוב הבא.
לפיכך-אם את מרגישה רגשי אשם, שבורה, עייפה, מותשת, בודדה, מנוצלת, נותנת כפייתית ואחראית על הכל, הרי אלו סימנים המעידים על-שליטת יתר.אם את מסוגלת להודות שלעתים קרובות את מעירה, מפצירה, מנדנדת, מאיימת, דנה, שופטת, מבקרת  ומותחת בקורת בפרט על בן זוגך, הרי שאת ורק את יכולה לפעול ע"פ תוכנית סדנת-"חכמת נשים" ולהחזיר את האושר לנשואייך ובעיקר את הכבוד, ההערכה והשלווה שאת ראויה לה וודאי.
איני אומר-שאת האחראית היחידה לכל הבעיות בנשואייך כי זו לא האמת.גם בן זוגך יכול, צריך וחייב להשתפר בהמון תחומים, אולם על כך אין לך שליטה ובפרט שזה כלל לא תפקידך.
את יכולה רק להשתנות בעצמך וזה הרבה יותר קל ומועיל מאשר לנסות לתקן ולשפר אותו.במקום לבזבז זמן, מחשבה, כוחות ואנרגיות סרק על במה בן זוגך צריך להשתנות ולתקן, קבלי אותו כפי שהוא ושמרי את הכוחות והאנרגיות לשיפור אושרך.עקרון-מטרת תוכנית ההבראה, זה וויתור על התנהגות שתלטנית, להסתכל פנימה ולא החוצה כי שם האושר והשלווה שלכם מונחים.
ויתור-על שליטה, אין הכוונה שהאשה תהיה נשלטת וכפופה לבן זוגה, אלא להשאיר את השליטה שנשים זקוקות להן בניהול הקריירה ובהעצמה האישית מחוץ לבית ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך, לעודד ולתת אמון בבן הזוג.גם אם בן זוגך עדיין אינו סמכותי דיו, לעודד, לתמוך ולתת בו אמון וע"י כך יעשה כל שביכולתו כדי להצדיק ולהוכיח את מסוגלותו כדי לרצותך ולספק לך את כל צרכייך.
טעות חמורה-לומר "איני סומכת עליך, או "איני מאמינה בך", "אכזבת אותי וכ'ו", כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף שיצליח הפסדת.
  זכרי-ככל שתשאפי להיות יותר נשית, עדינה, רכה, מבינה, מקבלת, חביבה ומתחשבת, כך בן זוגך יחזור להיות יותר גברי, חזק, סמכותי, אוהב, תומך, אחראי ומתחשב יותר, בפרט שעל מנת כן נשא אותך.
ועוד-ככל שתמעיטי את ההערות, ההאשמות, הדרישות וההפצרות שמקורן בשליטה, כך תגבר ותתעצם המשיכה, תחושות החיבור והריגוש יחזרו, ויתעצמו כוחות האהבה וההרמוניה כבתחילה.
ברור מעל כל ספק ששליטת הנשים בניסיון להתכחש לתפקיד הגברי המיוחד, ולאופיו היחודי כמנהיג סמכותי, גרמו לחילופי תפקידים ולחוסר שמחה, הנאה, ריגוש וסיפוק במערכת היחסים ומי שהפסיד בעיקר זה הנשים כידוע וחבל.לכן נשים שאימצו את תוכנית- "חכמת נשים", נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כמו:
א. את הדאגה והאחריות של הבעל כלפיהן וכלפי הבית והילדים.
 ב. נטל הבית וחינוך הילדים התחלק בין בני הזוג.
 ג. האשה נהפכת למשוחררת יותר לצרכה ותחביבה האישיים.
 ד. הריגוש, החיבור והאהבה של בני הזוג חזר כבתחילה ואף יותר. חשוב לזכור-שגבר נמשך בטבעו לאשה מצד העדינות והרוך שבה ולא מצד הגבריות שבה.כמו כן אשה בטבעה נמשכת לגבר מצד חוסנו וסמכותו הגברית ולא מצד אופיו החלש.כאשר האשה מעבירה
באופן הנכון-מסר יקר וחשוב לגבר שהיא-תלויה בו וזקוקה לו, מיד משתחרר מעבותות כבלי אנוכיותו והרגליו הישנים,האנוכיים ומוכן כעת לעשות הכל על מנת להפוך אותה למאושרת עלי אדמה שזה למעשה אושרו ורצונו של כל גבר, כי מסר זה גורם לו להרגיש הגבר המושלם!!

 מהדורה רביעית
בשלום בית:

כותב בעל חובת הלבבות שהמתחסד עם הבריות בעצם הוא מתחסד  עם עצמו, מפאת שמתעוררים בו רחמים עליו, תוקפו מצפונו ואזי עושה חסד עמו.יוצא מכאן,כאשר אנו מרחמים על הזולת אנו מרחמים בעצם על עצמנו.מובן שלחוש את הכאב של הזולת כמו הכאב שלנו,וודאי  שזו מעלה גדולה ולוואי ונזכה למידה זו. אולם-יש דרגה בחסד הרבה יותר גבוה, כמו לתת לנזקק את צרכיו לשם שמים בלי לצפות לקבל שום תמורה וכמובן לא מצד התעוררות הרחמים העצמיים, אלא מצד אהבת החסד בלבד. מה היא האהבה הכי חזקה של האדם? אהבת האני,[האנוכיות שבאדם].ככל שמתעצמת אהבה זו, כך גדל ומתעצם הקושי לתת ולהעניק ומתחזק עמו הרצון לקבל.כותב הרב דסלר זצ"ל

"שנתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה"
וכן על דרך זו לאין סוף.וצא מכאן יסוד נפלא וחשוב, שלא ניתן בשום אופן להתחבר ולאהוב ללא נתינה והשקעה. מכאן-תשובה ניצחת לאלו התוהים ואינם מבינים כיצד זמן קצר לאחר הנישואין נעלמת האהבה שבעצם לא היתה מעולם, אלא סוג של התלהבות והתרגשות כי עדיין לא היתה נתינה. עומק הענין-כאשר אנו משקיעים בדבר מסוים,  חלק מהאני[הויה] עובר להשקעה ואנו בעצם מתחברים לאותו חלק האני שעבר לשם וכך מתפתח החיבור והאהבה.יוצא-כאשר אנו מתחברים אל הדבר שהשקענו בו, אנו בעצם אוהבים את עצמנו שזה החלק האני שעבר לשם, כאמור.לדוגמא-יש הבדל גדול בהתחברות לדירה שקיבלנו מאשר דירה שבנינו במו ידנו.יתרה מכך-

ישנם כאלו שהשקיעו בעסקים, פרויקטים בעלי חיים, צמחייה וכ'ו, והתחברו אליהם יותר מהבית ואף מילדיהם.מאחר והשקיעו בהם את עיקר זמנם ומיטבם התחברו להם במיוחד, וכגודל  ההשקעה והנתינה כך גודל החיבור והאהבה. ידוע לי על הרבה זוגות עם אהבה

חד צדדית, כשחקרתי את הענין לעומק, מתברר שרק מי  שהשקיע יותר אוהב יותר, עד כדי שלא הפריע לו כלל אם בן זוגו אוהבו באותה מדה או לא,כי כל נתינה העניקה לו אושר וסיפוק רב כאהבת האם לבנה.יתרה מכך,ע"י השקעה בהתמדה ללא שום צפייה, מתפתח חיבור שמביא לאהבה עצומה ובכל נתינה ונתינה מתחדש תענוג והנאה חדשה.האם יש אמא שנגעלת להחליף לבנה התינוק? צדקתם, כן.

אני מכיר ילדים שגדלו במשפחות אומנה וכאשר האם הגיעה לביקור נגעלה להחליף לבנה, והסיבה לכך מפאת שלא השקיעה בו.
מכאן שרק נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה, וזה הסוד יקר.

מעשה והוזמנתי לדבר בשבע ברכות ודרשתי את  דברי קודשו של רבינו הרמב"ם בהלכות אישות פרק טו'.

"ציוו חכמים שיהא אדם  מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו וכ'ו.
"וכן ציוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי וכ'ו".
כשסיימתי, ציינתי- שאין האיש חייב לאשה מאומה ואין  האשה חייבת לאיש.מיד צעקו, לפני רגע  דרשת את חובת האיש והאשה? עניתי לא הבנתם את עומק דברי קודשו של רבינו הרמב"ם.
את אותה טעות שטעיתם בהבנה זו  רוב העולם טועה וזו הסיבה שבתינו נראים כך ובתי הדין לענייני גירושין מלאים בעוונות הרבים.
כתוב-"ציוו חכמים".שאלתי ע"י מי ציוו חכמים? ענו ע"י הקב"ה.
עניתי זה בדיוק מה שאמרתי, שאין האיש חייב לאשה ואין האשה חייבת לאיש מאומה, אלא שניהם חייבים  לקב"ה.
ציווי האיש והאשה לכבד זה את זו,הוא כלפי הקב"ה ולא עסק פרטי שלנו.כמו כן-ציווי זה אינו תלוי ברצוננו ובשיקול דעתנו, מאחר שזה ציווי אלוקי כמו כל ציווי אחר שבעשרת הדיברות.
לפיכך-יש לקיים ציווי זה ללא שום אינטרס או צפייה לקבל תמורה או טובת הנאה מבן זוגי.חיוב זה אינו מותנה בקיום חובתו של בן זוגי כלפיי, מאחר ששנינו חייבים כלפי שמיא וזה סוד ההצלחה.
כאשר בני הזוג מעניקים זה לזו בתובנה זו שחובת הכרת הטוב של המקבל כלפי הנותן בעיקרה היא כלפי שמיא ולא כלפי הנותן,אזי אין מה לצפות.לכן קל יותר לתת גם כאשר בן זוגי אינו מקיים את חובתו כלפיי, כי אני חייב כלפי הקב"ה. זהירות-כאן אורב היצר, קודם שבן זוגי ימלא את חובתו.לכן ההצלחה מה אני חייב ולא מה הוא חייב, בהתמדה, תפילה,סבלנות מנצחים!!

מהדורה חמישית
בשלום בית:

אחת הבעיות הגורמות להפרת שלום הבית היא, חוסר תעסוקה.
מחקרים מגלים כי אדם שיש לו מטרה, תכלית, כיוון ודרך, מתמלא באנרגיות חיוביות.אדם שלפניו יום מלא וגדוש בפעילויות יוצרות, נהנה מאיכות חיים גבוהה פיזית רגשית ונפשית.מתמלא בשמחה, כבוד וערך עצמי רב.ולהיפך, אדם בטל משועמם וחסר תעסוקה נופל במלוכדת הבדידות והעצבות ומתמלא באנרגיות שליליות.נעשה פגיע, טעון, בקורתי ומלא מרירות כלפי עצמו בן זוגו וכלפי כל העולם.
עלול לפתח דיכאון, חרדות ומחלות נוספות, על רקע נפשי ירוד ולהיפגע בריאותית, להיחלש ואף לחלות.
יש תקופות מלאות ועמוסות בחיים, בהן לוח הזמנים צפוף עד אפס מקום ואנו מוצאים את עצמנו לחוצים, רצים וממהרים ממשימה אחת לאחרת עם אין סוף התחייבויות.אך יש גם תקופות שקטות, דלילות, ואפילו ריקות, כגון: חופשות פיטורין, מחלה, פרישה לגמלאות, נישואי הילדים ויציאתם מהבית ועוד.שעות פנאי רבות לפנינו ואין אנו יודעים כיצד למלא אותן בתוכן נכון ואמיתי.חובתנו לקחת אחריות על סדר היום, למלא את זמנינו ולהעסיק את עצמנו, כדי לנטרל את הפצצה המתקתקת ששמה שעמום.ראשית יש לגבש תוכנית עבודה ולבנות סדר יום מלא: א.מה עלי לעשות כדי להשיג עבודה?
ב. מה מתאים לי במציאות העכשווית?
ג. מה אני אוהב לעשות?
ד. מה מהנה ומשמח אותי?
ה. מה באמת מעניק לי אנרגיה חיובית?
ו. אלו תחומי חיים מושכים ומעניינים אותי?
ז.אילו תחביבים מתאים לי לפתח?
ח. במה אני כשרוני?
ט. במה אני יכול לסייע ולהושיט עזרה לבני משפחתי? י. במה אני יכול להקל מעליהם ולהועיל להם? יא.במה אני יכול לתרום,להתנדב ולהעניק לקהילה ולעולם סביבי?
נזכור-כאשר אנו לא מניחים את עצמנו לשבת בבטלה, מייצרים ועסוקים בפעילויות שונות, מקפידים על סדר יום מלא, אנו מגלים עניין בעצמנו ומתמלאים בטעם, סיפוק והנאה מהחיים.
התוצאה-
אנו לא מפתחים תלות רגשית באחרים ובבן/ת זוגנו ולוקחים אחריות מלאה על האושר שלנו ומגלים פן חדש  בעצמנו בבן/ת זוגנו ובעולם בכלל.חז"ל אומרים-"הבטלה מביאה לידי שעמום", מפרש רש"י-שעמום, שיגעון[כתובות נ"ט].קיים תהליך מוחי בן חמשה שלבים.נקדים:כאשר מבקשים בקשה כלשהי מבן הזוג, פעמים רבות התגובה המיידית שלילית."לא", "לא שייך", "לא מתאים", "לא מסתדר", "זה לא אפשרי", "לא יכול וכ'ו" ותגובתנו בהתאם למצב רוחנו.לאחר פרק זמן כאשר אפשרנו לו לחשוב ולעבד את הדברים, פתאום פונה בן הזוג ומשיב בחיוב,[כמובן מדובר שלא הצקנו וחפרנו בהצקות חוזרות].בדרך כלל אנו מאוכזבים,נועצים בו מבט מאשים וכואב  ומגיבים בשלילה-"לא רוצה, אל תעשה טובות, אתה קודם פוגע ומתחרט, אין לי חשק, הלכה לי ההנאה,לא בא לי,אין לי כבר חשק וכ'ו".
השאלה הנשאלת-מדוע כאשר אנו נדרשים לקבל החלטה,לאשר בקשה לבוא לקראת לתת הסכמה וכ'ו, התגובה המיידית והאוטומטית היא שלילית, מדוע לוקח לנו זמן על מנת להיענות בחיוב?
[בעיקר הגברים, חוץ ממקרים של פגיעה קשה מבן/ת הזוג, אזי ההיענות שלילית לשני הכוונים].
כאשר נהיה מודעים לתהליך שעובר המוח עד שהוא מעבד נתונים ומעקל תפיסות חדשות, נקבל הבנה חדשה בעניין ההתנגדות המיידית של בן/ת זוגנו ולא ניגרר אחר ויכוחים וכעסים מיותרים.
קיימים חמישה שלבים לתהליך המוחי בדרך לעיקול תפיסה חדשה.
עומק העניין:א. דחייה:כל תפיסה חדשה שסותרת תפיסות קודמות ישנות, המוח דוחה אותה לאלתר.ב.התנגדות:המוח עדיין מתנגד לקבל, מפאת שקשה לו לקבל שינוי.ג. קבלה חלקית:המוח מקבל ומבין באופן חלקי,אך עדיין מתקשה ליישם .ד. קבלה מלאה:
המוח מקבל ומבין באופן מלא ומוכן ליישם.ה. ההפנמה:המוח מטמיע את המידע החדש ומיישמו.
רשמו תרגיל:
א. הבקשה, עם הכנה מוקדמת שיתכן שתדחה.
 ב. כאשר הבקשה נידחת מה עלי לעשות?
ג. האם אני מתנגד או מקבל? ד.האם אני מאפשר לו זמן עיקול מחשבתי?
ה.האם אני דוחק אותו ואת השעה?
ו. האם זה נכון ומה התועלת? ז.האם אפשרתי לו זמן מספיק על מנת שישיב לי בחיוב או שאני חסר סבלנות?!
יש לזכור-שחוסר סבלנות/ מתח/ לחץ/ רוגז/כעס ועצבות הם תופעה נפוצה והם חלק מהרגשות הטבעיים שלנו.
כאשר אנו חלשים/ עייפים עמוסים/טרודים/מאוכזבים וחשים-שלא הולך כפי הציפיות ושלא מבינים אותנו/שלא מקשיבים לנו/שלא מכבדים אותנו/שמזלזלים בנו/שדוחים אותנו, אנו נוטים לכעוס ולהתפרץ.אמנם-אנו צריכים לבטא רגשות, אך השאלה כיצד?
האם רגשות אלו בשליטה או שאין להם פרופורציה?
האם אנו מתמודדים בצורה הנכונה או פוגעים בעצמנו ובאחרים?
יש המתפרצים בכעס,צועקים,מעליבים ופוגעים בנוכחות הילדים, חברים ובני המשפחה.אנו נעשים שיפוטיים,מבקרים,מאשימים, מתלוננים מתקיפים ונכנסים למאבקי כוח ושליטה.
מאחר וקשה לנו לראות את האחר השונה,אין לנו גמישות חשיבתית,אלא רואים רק את טובת עצמנו בלבד!!
המחיר של הכעס והחוסר סבלנות גובים מחיר יקר מאוד.
פגיעה-באיכות החיים/בבריאות הגוף והנפש/מערכת הזוגית כורסת/איבוד פרנסה/ מריבות/ סכסוכים/מחלוקת בין בני הזוג והמשפחות/גירושין ופירוק המשפחה.
כיצד נמנע קריסה של מערכת העצבים שהיא אם כל חטאת:
א. זיהוי מוקדם של מוקד הכעס וננסה לנטרל אותו לפני שמקבל כוח ושליטה.
 ב. נזכיר לעצמנו כי הכעס לא פותר שום בעיה ויוצר בעיות נוספות.
 ג.נבין ונכיר בנזק העצום שהכעס מסב לנו, בפן הרגשי הפרטי והכללי.
ד.נשאל את עצמנו האם זו הדוגמא האישית שניתן לילדנו?
ה.מומלץ לנהל יומן שמתעד בכל פעם כשאנו מתמודדים וכיצד אנו מגיבים[מומלץ לתעד את זה ע"י צילום או הקלטה, תידהמו כיצד התנהגתם].
ו. יציאה קצרה להליכה, ריצה, פסק זמן  למנוחה עם נשימות עמוקות, נשנה אווירה ונתרענן.
 ז.נבצע פעילות גופנית,נרפה את השרירים ונפעיל טכניקות הרפייה,ע"י נשימות עמוקות ונתרכז כיצד הכעס והרגשות השליליים מתנקזים החוצה.
 ח.נעצור ונבדוק,יתכן  שגורם המצב הוא בעיה בריאותית כלשהי ונשקול פנייה לרופא המשפחה.
 ט. נשקול אפשרויות להשתתף בסדנא לשליטה בכעסים ופעמים אין מנוס מפנייה לטיפול באופן פרטני.
ביכולתו של איש מקצוע להעניק טכניקות וכלי עזר מעשיים.
המטפל-מעלה מהעולם הפנימי למודעות העצמית את החלקים הדוחפים להתפרצויות, תסכולים וכעסים ומעניק למטופל יכולת זיהוי רגשות שליליים, מיקוד בשליטה, לקיחת אחריות על מעשים ללא אשמה, רכישת מיומנות הקשבה, תקשורת בין אישית, ויסות מתחים, ניהול קונפליקטים, הפיכת חשיבה שלילית לחיובית, הכשרה לניהול משא ומתן, קבלת האחר והשונה, דרכים להרפיה ולהרגעה עצמית. כמו כן- נקרא ונלמד ספרי מוסר העוסקים בגנות הכעס,ונישא תפילה לקבלת ס"ד ונבין שהכל מאתו יתברך "ואין עוד מלבדו".
נחזור-קיימים שלושה מרכיבים בנפש באדם:
א. המוח העתיק [התת מודע].
ב. המוח החדש[המודע].
ג. המוח המגוון[השילוב והעיבוד בין המוח העתיק לחדש].
נקדים:מרכיבי נפש האדם עמוקים ומורכבים מאוד.
כל חיינו האשיים ,הכלליים והזוגיים מונהגים ומוכתבים בהתאם לשלושה מרכיבים אלו.הנטייה הטבעית של האדם לראות את הזולת האשם היחידי בכישלונותיו ובחוסר הצלחתו ובעיקר בזוגיות.
אם נלמד ממה מורכב המוח, איך הוא פועל וכיצד גורם לנו במודע ובתת מודע-לראות/ לחשוב/ להתאכזב/ להיפגע ולהחליט, נבין כי מה שמפריע לנו בנוגע לזולתנו ובן/ת זוגנו הוא החסרונות הקיימים בנו ולא בהם, מבחינת-"כל הפוסל במומו פוסל",נדע כי שום דבר לא ישתנה אם אנחנו לא נשתנה, כי הכל בא מתוך העולם הפנימי שלנו.
המוח העתיק-מחבר אותנו לעבר,הוא הארכיון המאכסן חוויות ילדות/דרכי חינוך/דפוסי התנהגות/הרגלים/ מידות/תכונות/ תהליכים וחסכים רגשיים ונפשיים ומכיל את האני הפנימי, האני הנסתר/האני האבוד/האני המוכחש/האני המזויף/ האני החסר והסמוי.
המוח החדש:הוא ההווה/המציאות העכשווית/מה שקורה לנו כאן כרגע ועכשיו והוא קובע ומחליט כיצד ננהג ואיך נפעל.
המוח העתיק והחדש מעבירים מידע זה לזה וכל מידע שמגיע למוח החדש, מתנקז אוטומטית למוח העתיק לצורך בדיקה.
המוח העתיק בודק את המידע החדש ומשווה אותו למאגר הקיים בתוכו והדומה לו.המוח העתיק-שומר על בטחוננו ומגן עלינו מפני כל פגיעה אפשרית.אם המוח מזהה דבר שמזכיר לו את העבר,
כגון:תקיפה/ פגיעה/ ביקורת/ האשמה/נטישה/ דחייה ועוד, המוח מיד מתגונן, נורת האזהרה נדלקת מיד ומופעלת מערכת אזעקה.
למוח העתיק-אין תחושת זמן, היום, מחר, ואתמול.הוא לא לוקח בחשבון את שינוי הנסיבות ואת העבר להווה ואינו מתחשב בתנאים שהשתנו.לכן מטשטש את המציאות, מעוות אותה ומשדר למוח החדש שדרים שאינם עדכניים אלא ישנים.הוא מעלה מהארכיון סרטים ישנים ותמונות עתיקות ופועל כאילו הם ההווה העכשווי.
המוח החדש-מעביר את כל המידע שקיבל מהמוח העתיק לרשותו של המוח המגוון.תפקידו של-המוח המגוון-לבלום את התגובה האוטומטית של המוח העתיק ולקחת אחריות על הקשיים שהתעוררו בעולמו הפנימי.כמו כן-תפקיד המוח הגוון-לחקור/ לסנן/ להשוות/ ולנתח לפי המצב העכשווי ולספר סיפור חדש בהתאם למציאות כפי שהיא באמת ולא ע"פ העבר.לכל אדם יש מזכרת נצח מימי הילדות:
צורת חיים/חוויות/חסכים ופצעים ותהליכים רגשיים ונפשיים, חסכים וצרכים בלתי מסופקים.אלו הם מוקשים סמויים המושלכים באופן ישיר מהילדות על החיים בכלל ועל הזוגיות בפרט.אנו באים לחיי הנישואין, מתוך ציפייה שהם יעניקו לנו את האושר המיוחל, לכן אנו מצפים במודע ובתת מודע, שבן/ת זוגנו ימלא את החללים הריקים שבתוכנו וירפא את הצלקות שלנו.זו הסיבה שאנו  מהר מאוד מתאכזבים ומגלים שלפנינו התמודדויות, אתגרים וניסיונות חדשים.על מנת לשפר את חיי הנישואין, עלינו להיות מודעים לעברנו ומחוברים אליו.עלינו ללמוד ולהכיר את עצמנו מבפנים,לגלות את האני הפנימי,להיות מודעים לחוזקות ולחולשות ולהיות נכונים להשתנות.
יש לשנות אורח חיים,לשבור דפוסי התנהגות ולבצע שינוים פנימיים.
לסיכום:
האתגרים,הניסיונות וההתמודדויות שלנו הם חלק מתהליך הריפוי של פצעי הילדות שלנו.הם לא המחלה אלא התרופה!!
חיי הזוגיות הם בית הספר  של החיים הטובה ביותר ומעניקה לנו את הזכות לצמוח, לגדול, להשלים ולרפא את עצמנו ובן/ת הזוג הוא המרפא העיקרי של פצעי הילדות שלנו ובלבד שנראה אותו באופן הנכון ע"י ניתוח נכון ואמיתי של המוח המגוון ולא להאשימו בחסכים ובחסרים של העבר ואשרי הזוכה[מתוך חוברת נישואין מוצלחים],
עוד נרחיב .

מהדורה שישית
בשלום בית: 
ציינו בעבר את הכח המיוחד שניתן  באשה ליצור מעגל אנרגיה חיובי. כאשר האשה מנהלת את בן זוגה באופן הנכון, נותנת אמון/סמכות/מכבדת/מחמיאה/ מעריכה ומפרגנת לו על כל פרט ולא מותחת עליו ביקורת, גם אם הוא נכשל לוקחת עמו אחריות ואינה מאשימה אותו ומקבלת את שגיאותיו בחן, היא עשויה להפוך אותו לאדם מדהים, כשרוני ומוצלח ויעשה הכל על מנת להוכיח לה שהוא ראוי לכל האמון וההערכה שזכה לה.
מצד אחר-כאשר האשה מתנהלת עם בן זוגה באופן שתלטני ואינה מקבלת אותו כפי שהנו-מתווכחת/ מעירה/ מתקנת/ מחנכת/ מזלזלת/ פוגעת/משפילה/מסרבת ודוחה אותו בפרט במצות שלום הבית [בעיה נפוצה],מותחת עליו בקורת ומוכיחה לו עד כמה שהוא טועה, יוצרת מעגל אנרגיה שלילי ופסול.
התוצאה-פוגעת/ מחלישה/ מקטינה/ מסרסת ומערערת את בטחונו וגבריותו והראשון שמפסיד באופן ישיר זה האשה.
מפאת שהאשה זקוקה וחייבת בעל חזק ויציב כדי להישען עליו ולחוש בטוחה עמו, ערערה לו את הסמכות, היציבות והבטחון וכעת היא צריכה להתמודד עם הבית, הילדים, הפרנסה וניסיונות החיים לבד.
כמו כן-לחוש את המרירות והבדידות הנוראה, עם דמיונות שב של הצלחה בסיבוב שני ויש לי המון סיפורים בעניין זה וחבל.
על האשה לדעת ולזכור-שהצורך הריגשי החשוב ביותר לבעל הוא הכבוד.לכן, הוא חייב לחוש שהוא-"בעל הבית ובעל הסמכות".
לפיכך-אל תעירי לו/ אל תזלזלי בו/ אל תחנכי אותו/ אל תשפטי אותו/ אל תסתרי את דבריו/ אל תוכיחי לו שהוא טועה ואל תתני לו פקודות.
מפאת שהתנהגות מסוג זה מכניסה אותו למערתו לזמן ארוך, מרחיקה, דוחה והופכת אותו לשבר כלי.הביעי את רצונותייך בצורה מכובדת ותעניקי לו אהבה, הערכה וכבוד, תעלימי עיין מכישלונות, תפרגני ותחמיאי לו ויעשה כל שביכולתו להוכיח לך שהוא ראוי להערכתך ומי שירוויח וייהנה באופן ישיר זה רק את. זכרי-שהבעל אוהב שאשתו מתייעצת עמו בכל עניין ולשמוע ממנה את המשפטים הבאים-"מה אתה אומר"? "מה אתה חושב"? מה נראה לך"? "מה דעתך"? "אתה הקובע"! "אתה המחליט"!
לסיכום:
היחס שתתני לבעלך הוא היחס שתקבלי ממנו, הבחירה בידך האם ליצור מעגל אנרגיה חיובי או מעגל אנרגיה שלילי,כי הכל תלוי בך ורק בך!! מעשה-שטיפלתי בזוג בעלי תשובה, עיניי ראו ולא זר אוזני שמעו ולא אחר,כיצד היה מבזה,מקלל ומשפיל אותה.שאלתי אותה מדוע את לא מתגרשת? הליצה בעדו-"הרב לא מכיר אותו,הוא אדם טוב, יש לו לב טוב, מידות טובות, הוא עובר תקופה קשה, עוד יתעשת ויחזור לעצמו".כך היתה מתפללת ומליצה בעדו במשך שנים. יום אחד הוא מגיע למשרדי עם לבוש שחור לבן כאברך לכל דבר ופרץ בבכי ומתחנן לנפשו שאתן לו תיקון, עצה או כל דבר שצריך על מנת לכפר על כל הצער והסבל שגרם לרעייתו ולילדיו במשך שנים ותוך כדי בוכה ומפציר שהוא לא סולח לעצמו,[הפרטים שונו מפאת צנעת הפרט].המעשה הזה לימד אותי שיעור לכל החיים בעניין החוזק והחוסן שזכו להן הנשים, מה שאין לגברים, ומה בכוחה של האשה לחולל מכח ההכלה, הסבלנות והתפילות ושאין שום ייאוש בעולם.
נחזור-
תקשורת הוא הבסיס החשוב ביותר בחיי הנישואין וכמעט כל הבעיות בין בני הזוג נובעות מתקשורת לקויה, לכן משברים רבים יושבים על בעיות תקשורת. לא אחת אנו שומעים על זוגות רבים שטוענים-"אין בנינו תקשורת".נקדים-תקשורת אינה רק דיבור. יתכן מאוד מצב שבו בני הזוג משוחחים רבות במשך היום ובכל זאת מתווכחים וכל סוף שיחה מסתיימת בפיצוץ ומעדיפים שלא לדבר מפאת שאין תקשורת טובה.מהי תקשורת נכונה:א. תקשורת היא היכולת להתחבר ולהיכנס לעולמו הפנימי של בין הזוג ללא חשש פחד.ב. תקשורת היא היכולת לקרוא את המסרים המסתתרים מתחת למילים ולדעת לפרשם בצורה הנכונה [עוד נרחיב בענין זה בס"ד].
ג. תקשורת-היא היכולת להכיל רגשות שליליים של בן/ת זוגי ולהעניק לו/ה את התמיכה הרצויה.
 ד. תקשורת-היא היכולת להבין ולכבד את הרצונות, הצרכים והשיגעונות של בן/ת זוגי.
 ה.תקשורת-מאפשרת להביע ולהוציא רגשות ללא חשש של פחד, זלזול, דחייה או פגיעה מבן/ת זוגי.
ו. תקשורת-בונה אמון ומאפשרת לדבר בפתיחות וחופשיות ולשפוך את הקשיים, המצוקות והרגשות הכאובים ללא פחד.
 ז. תקשורת-מאפשרת להכיר ולחוש את השני מנקודת המבט שלו ולקבל אותו כפי שהנו.
 ח. תקשורת- מסלקת פחדים, חששות ובדידות ויוצרת שיתוף, הבנה וחיבור.
 ט. תקשורת-מעמיקה את ההכרות של בני הזוג- לצרכים/ לרגשות/למחשבות ולמה שאוהב במיוחד.
 י. תקשורת-מייצרת-פיוס/אמון/יחס/ חום/ קירוב/ הבנה/ אהבה/ אושר/  תענוג והנאה.
 יא. תקשורת היא-לא רק מה אני, אלא גם מה בן זוגי.
כלומר-לא רק מה שאני חושב וצריך, אלא גם מה בן זוגי דורש/חושב/מרגיש/רוצה/זקוק ואוהב.
 יב תקשורת- מעלה את הבטחון,המוטיבציה והיכולת של בני הזוג לאהוב ולהעניק ללא תנאים וציפיות.
 יג. תקשורת מפתחת יכולת יצירתית להעניק,להראות ולהשמיע לבן זוגי את מה שזקוק צריך ואוהב  במיוחד ולא את מה שנדמה לי, כי בנקודה זו רוב העולם טועה.אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני גברים, כיצד לפרש כהלכה את דברי האשה ולהעניק לה את התמיכה הראויה, כאשר מוציאה רגשות כאובים, מבלי לחוש מאוימים ומואשמים. לעומת זאת-האתגר הגדול של הנשים, לפרש כהלכה את שתיקתו של הגבר ולהעניק לו תמיכה, כאשר הוא נכנס למערתו ואינו מדבר, מבלי לחוש פגיעה או אשמה.
נקדים-ההתמודדות של נשים עם בעיות ופתרונן, שונה לחלוטין מגברים. לדוגמא-נשים משוחחות ללא הרף על בעיותיהן ותסכוליהן ובאמצעות הדיבור הן נרגעות ובלבד שיזכו לאוזן קשבת,הבנה והזדהות ללא מתן עצות ופתרונות.כי ע"י הוצאת רגשותיהן, הן משתחררות ונהפכות לחיוביות יותר.ועוד-לגברים ונשים דרכים שונות לעיבוד נתונים.נשים חושבות בקול רם, כאשר משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע אותן.
תוך כדי דיבור האשה מבינה את מה שהיא רוצה לומר, לכן תהליך זה של מתן חופש זרימה למחשבות והבעתן בקול רם, מסייע להן להתחבר ולהסביר את עצמן וזהו תהליך טבעי לחלוטין והכרחי ביותר עבורן.לעומת זאת-גברים לפני שמדברים או מגיבים, הם חושבים ומהרהרים היטב על התוצאות. בתוך תוכם חושבים ומחשבים כמה מהלכים קדימה.כיצד תהיה תגובת האשה ואיך יגיבו לה בהתאם,לכן הם חייבים לעבד את הנתונים במחשבתם לפני שמוציאים אותם לאור.
תהליך זה עשוי להימשך בין דקות, שעות ואף ימים.
עניין זה יכול לתסכל כל אשה בהעדר הבנת נפש האיש ועלולה לחוש מואשמת ולהגיב בצורה שאינה מכובדת ולספוג תגובה שלילית בהתאם לתגובתה.
לפיכך-כאשר גבר שותק ולא מגיב, זה אומר שהוא חושב ועדיין אין לו מה לומר ולא לפרשו באופן מוטעה, שמזלזל ומתעלם.
יתרה מכך-ככל שתפציר ותנדנד, הוא יסתגר יותר ופשוט לא יהיה לו מה לומר, מאחר שלחץ והפצרות סוגרים וחוסמים את מוחו.
בהעדר ידיעה חשובה זו, נשים מפרשות את שתיקתו כהתעלמות וזלזול ברגשותיהן ותגובתן בהתאם למצב רוחן.
כמו כן-עלולה האשה לדמיין את הגרוע ביותר-"הוא שונא אותי, לא אוהב אותי, מתכוון לעזוב,לדחות אותי מעל פניו ואיש לא יאהב אותי לעולם". מפני שבטבעה אינה רגילה לשתוק, אלא אם יש לה סיבות מוצדקת לכך. כגון:כדי לא לפגוע בבן זוגה, או כאשר אינה מעוניינת לדבר עמו מפני שאיבדה אמון ואינה רוצה בשום משא ומתן, לכן כך היא מפרשת את שתיקתו.
מכאן מובן-מדוע נשים מאבדות איזון ואימון בעצמן כאשר גבר שותק ונכנס למערתו, מפאת שאינן מודעות לתהליך  התמודדותו.
יתרה מזו-גברים ממעטים בדיבור ככל האפשר וגם כשהם משוחחים, מעדיפים לדבר על כישרונותיהם והצלחותיהם ונמנעים מלדבר על רגשותיהם,היפך הנשים.מפאת שנשים רגילות לדבר על רגשותיהן, הן מבקשות ופעמים מפצירות  בגברים לדבר על רגשותיהם [טעות נפוצה].כאשר האשה שואלת את בן זוגה על רגשותיו, האם הוא "אוהבה"? זה נשמע לו מוזר ומחפש כל דרך אפשרית להתחמק מזה.
בעולם הגברים לדבר על רגשות זה נחשב כזר לחלוטין וגם אם עשו זאת בעבר, זה מהשפה ולחוץ כי כך הודרכו לפני הנישואין.
נשים חושבות שיכולות להגיע לחיבור טוב עם בעליהן כפי שהן זוכות לעשות זאת עם חברותיהן ע"י שמביעות רגשות ומאזינות לרגשות,לכן מבקשות מבעליהן לחלוק עימן את רגשותיהם.לשאול גבר- "איך הוא מרגיש כלפיה"? זה כמו לשאול אשה-על משקלה, או על הפצעים שיש לה בפנים, זה מביך, פוגע ומבייש.למרות שגבר אינו מבטא רגשות, אלא אומר את מה שהוא חושב, אין את צריכה להימנע מלדבר על רגשותייך, מאחר שהאזנה לרגשותייך והבעתן בצורה מכובדת, תעזור לך להתחבר לעצמך ולבן זוגך ולהישאר נשית וזו מתנה נפלאה עבורו, אולם אל תבקשי שיבטא רגשות, כי עולם הגברים שונה מעולם הנשים.
חשוב לציין-למרות שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, קל להם להתחבר לנשיהן כאשר מבטאות רגשות.
משפט של רגש אינו דורש ממנו להגיב, לתקן או להתווכח מי צודק. למשל-במקום לומר-"הכלב של השכנים נראה תוקפני ואני חושבת שהוא עלול לתקוף את הילדים", תאמרי-"אני פוחדת מן הכלב של השכנים".הוא יטיב יותר לשמוע איך את מרגישה ולא יצטרך להתווכח על מה שאת חושבת.משפט של רגש אינו דורש ממנו להגיב ולהתנצח, כי עם רגשות לא מתווכחים. לעומת זאת במשפט הראשון הוא עלול להתווכח ולשכנע אותך שאינך צודקת בקשר למה שאת חושבת על השכן או על הכלב ובסופו של דבר תמצאו את עצמכם מתווכחים על השאלה, האם הכלב מסוכן או האם השכן רשלן? ואת מי זה מעניין או אכפת.אם תביעי רגשות וישמע שפחדת, ישתתף בצערך ויפעל למענך וזה סוד יקר!!
במקום לומר-"אני יודעת שלא טוב עבורי לאכול שוקולד", תאמרי-"אני מרגישה רגשי אשם בגלל השוקולד שאכלתי".
במשפט הראשון יעזור לך למצוא שיטה איך לא לאכול שוקולד, דבר שעלול להעליב אותך ולבסוף תמצאו את עצמכם מתווכחים כמה משקל עלית ואיך את נראית.כאשר ישמע איך את מרגישה בלבד,יבין ויעודד אותך.במקום לומר-"המעבר לבית החדש יעשה שינוי עבורנו", תאמרי-"אני מתרגשת לקראת המעבר לבית החדש".
במשפט הראשון עלול לפרשו כתלונה שאינו מספק אותך כפי הצורך.
זה יפגע בו ויגרור ויכוח האם הוא מוצלח דיו.
במשפט של רגש, הוא יחוש מוערך וישמח בשמחתך.
לסיכום:
למרות שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, הם מתחברים  למשפט של רגש. כי במשפט של שכל, חשים מואשמים ולא מוצלחים דיים.מכאן מוכח שתקשורת לקויה נובעת מחסרון  הבנת  נפש  האיש והאישה, שבת שלום ומבורך.

מהדורה שביעית
בשלוםבית:
מודעות עצמית טובה ע"י חשיבה נכונה!!  

בברכות השחר אנו מברכות-"שלא עשני שפחה",וכן"ברוך שעשני כרצונו".השאלה-האם אני מלכות או שפחה? א. מלכות-רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה, שפחה-חשה אומללה ומסכנה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.  

ב.מלכות-עושה מתוך רצון ושמחה, שפחה-חשה מחויבת, מנוצלת  וקורבן לכל הסביבה.
ג. מלכות-עושה כל דבר מתוך רצון ובחירה, שפחה-עושה מתוך קושי וכפייה
ד. מלכות-מפרגנת לעצמה כדי לפרגן לאחרים, שפחה-דואגת לאחרים כדי שיפרגנו לה.
ה.מלכות-מרגישה בכל יום חוויה של עוד יום של שיגרה, שפחה-מקווה שיום אחד משהו ישתנה עבורה.
ו.מלכות-רואה נקודות טובות בעצמה שפחה-תולה הצלחתה באחרים.
 ז. מלכות-רואה את כולם כבני מלכים, שפחה-רואה את כולם כנצלנים.
 ח. מלכות-כל תשוקתה זה רצון לתת, שפחה-כל מחשבתה זה רצון לקבל ט. מלכות-כל רצונה לזכות לענווה, שפחה-רודפת אחרי חשיבות ושליטה.
 י. מלכות-מעניקה מתוך אהבה, תענוג ושמחה, שפחה-נותנת מתוך עצבות וחוסר ברירה.
יא.מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה,שפחה-חשה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.
יב. מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה, שפחה-מרגישה מלכה ביחס לאחרים.
 יג. מלכות- נותנת על מנת לתת, שפחה-נותנת כדי לקבל.
 יד. מלכות- בורחת מן הכבוד והשררה, שפחה- רודפת אחר הגאווה והשליטה.
 טו. מלכות-אוהבת ותומכת, שפחה-ממורמרת ומתרעמת.
 טז. מלכות- מקבלת אחריות ויוזמה בשמחה, שפחה-עושה הכל בעל כורחה.
 יז. מלכות- רואה בכל דבר את טובת הזולת, שפחה- רואה בכל דבר את טובת עצמה.
 יח. מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים, שפחה-משעבדת את כולם למען עצמה.
 יט. מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה, שפחה-משדרת קנאה, מתח ומלחמה.
כ. מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה, שפחה-תולה את כישלונה באחרים.
 כא. מלכות-רואה רק טוב וחיובי, שפחה- רואה רק רע ושלילי.
כב. מלכות- מאמינה בכוחות שה' העניק לה, שפחה- תולה את הצלחתה בעצמה.
 כג. מלכות-יש לה כבוד עצמי וביישנית, שפחה- כעסנית ותובענית.
 כד.מלכות-רגועה ומאירה פנים,שפחה-מאשימה ופוגענית.
 כה. מלכות- מעניקה סמכות מתוך רצון ושמחה, שפחה- שתלטנית ומרגישה מעל כולם.
 כו. מלכות- תומכת ומפרגנת,שפחה-ממורמרת וממרמרת כז. מלכות-מאמינה שהכל לטובה, שפחה-מתרעמת ומתלוננת על כל הסביבה!

הקב"ה ברא אותי מלכה והבחירה בידי להרגיש מלכות או שפחה.
ע"י חשיבה נכונה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה.
שפחה או מלכות זו חשיבה שתלויה בבחירתי החופשית בלבד ואינה תלויה בזולת, בנסיבות  או בגורמים  חיצוניים.
תחושה זו  היא  בהישג ידי ובכל רגע מזמני החיים אני יכולה לזכות לה, וזה לא משנה מה עובר עלי בהווה.
הגיע הזמן לקחת את כתר המלכות ולהניחו על ראשי, בני זוגנו יהפכו למלכים,ילדינו לנסיכים,וכך  ניצור את הארמון בתוכנו ובביתנו וכמובן זה תלוי אך ורק בבחירתנו.
מובא ברבינו האריז"ל שבדורות האחרונים ישלטו הנשים על הגברים כמתן שכרן על שלא נתנו את זהבן בחטא העגל, [שער הגלגולים, הקדמה כ'].
משמע מדברי רבינו שבזה מסתיים שכרן. אולם נשים שנותנות סמכות לבעליהן, שכרן לאין קץ.
הגברים בדורנו רגשיים והנשים שכליות ומי שמפסיד בעיקר, אלו הנשים. הן לקחו את התפקיד הגברי וזה לא מקומן הטבעי, כי אין דבר יותר דוחה ומדכא גבר, בכך שיש לו עוד גבר בבית.
נשים שתלטניות ספגו בעבר אכזבות, חסכים,חינוך כפייתי  ראו או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים. תהיה הסיבה אשר תהיה, המסקנה השגויה שהסיקו- "שום אדם לא יוכל לדאוג לנו כראוי".
טפחו אמונה ילדותית מתחת לסף הכרתן שאיש לא ישלוט בהן, והעניינים יתנהלו אך ורק כפי ראות ענייהן וכך יוכלו להשיג את מבוקשן, התוצאה- שליטה בכל. האמינו שככל שיצליחו לשלוט בחברה, באנשים, במשפחה בילדיהן ובעיקר בבני זוגן, כך ישתפר מצבן וישיגו את מטרתן.
למרבית הפלא הן האחרונות שמסוגלות לזהות ולהודות בהתנהגות זו,וכאשר מעירים או שואלים אותן על פשר התנהגותן, תשובתן בצדן- "אנו מנסות לעזור, לייעץ, ליעל, או בעלי אינו סמכותי, אחראי וכ'ו". לעולם לא יודו בתכונה זו,מפאת הפחד הקיים בתוכן מלאבד שליטה, ויעשו כל שביכולתן להצדיק את עצמן על מנת להרחיב את שטח שליטתן.
באחת התוכניות שלי ברדיו הרחבתי בעניין הנזקים של שליטת הנשים על הגברים. עלתה מאזינה בשידור חי וטענה-"שהרב נגד נשים".עניתי-"כנראה שאת לא מכירה אותי, אולם כולם טוענים שאני רב שמצדד לטובת הנשים, וכל מה שאמרתי זה לטובתך". עלתה מאזינה אחרת ואמרה-"מה שהרב אמר זו האמת, רק חבל שלנשים אין את האומץ לקבל אמת כזו נוקבת". הודתה שהיא בעצמה התנגדה לתת אמון וסמכות לבעלה וזה גרם לה להתגרש מספר פעמים ושילמה מחיר כבד עם נזקים קשים בלתי הפיכים.
אחת המטופלות שלי סיפרה שהמתינה בקוצר רוח שהפגישה תסתיים ואינה חוזרת בעד שום מחיר. אולם כשחזרה לבית ערכה חשבון נפש מעמיק והחליטה שהיא חוזרת למרות האמת הכואבת, מפני שזה לטובתה.
בדרך כלל נשים שתלטניות סובלות מהרגשת פספוס והחמצה.
רגשות אלו גורמות להן להיות במצב היכון עם תוכנית מגירה מסודרת, מזוודה ארוזה עם כל התכולה, כרטיס אשראי וכ'ו, ובהזדמנות הראשונה שיתאפשר להן ירוצו לקראת חיים שבהם יקבלו את מה שהן מדמיינות ללא עזרה משום אדם ובעיקר לא מבני זוגן.לפי פרי דמיונן האושר ממתין להן בחוץ וכל יום שעובר זה הפסד ופספוס גדול שאין להשיבו. מחשבת החמצה זו אוכלת ומכרסמת בתוכן וגורמת להן סבל רב.
התוצאה-
חשות פחדים וחרדות מחשש שמא לא יקבלו את מבוקשן ומרגישות דחף לשלוט בכל, אינן שמחות, מתוחות, מרירות, כעוסות וממורמרות. כל ניסיון, קושי ובעיה שמתעוררים, מהווה עבורן עילה מספקת לסיים את הנישואין בכל מחיר ולקוות לחיים יפים יותר.כאשר את חשה רגשי אשם, שבורה, מותשת, בודדה, מנוצלת ואחראית על הכל, הרי אלו סימנים המעידים על שליטת יתר.
איני אומר שאת האחראית היחידה לכל הבעיות בנשואייך כי זו אינה אמת. גם בן זוגך יכול, צריך וחייב להשתפר בהמון תחומים, אולם על כך אין לך שליטה ובעיקר שזה לא תפקידך. את יכולה רק להשתנות בעצמך, וזה הרבה יותר קל ומועיל מאשר לנסות לתקן ולשפר אותו. במקום לבזבז זמן, מחשבה, כוחות ואנרגיות סרק על מה בן זוגך צריך להשתנות ולתקן, קבלי אותו כפי שהוא ושמרי את הכוחות והאנרגיות לשיפור אושרך. וויתור על התנהגות שתלטנית, זה להסתכל פנימה ולא החוצה כי שם האושר והשלווה שלך מונחים.
ויתור על שליטה, אין הכוונה שהאשה תהיה נשלטת וכפופה לבן זוגה, אלא להשאיר את השליטה שנשים זקוקות להן בניהול הקריירה ובהעצמה האישית מחוץ לבית ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך, לעודד ולתת אמון בבן הזוג. גם אם בן זוגך עדיין אינו סמכותי דיו, לעודד, לתמוך ולתת בו אמון וע"י כך יעשה כל שביכולתו כדי להצדיק ולהוכיח את מסוגלותו כדי לרצותך ולספק לך את כל צרכייך.
טעות חמורה-
לומר "איני סומכת עליך, או "איני מאמינה בך", "אכזבת אותי וכ'ו", כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף שיצליח הפסדת.ככל שתשאפי להיות נשית,עדינה, מקבלת, חביבה ומתחשבת, כך בן זוגך יחזור להיות יותר גברי, חזק, סמכותי, אוהב, תומך, אחראי ומתחשב יותר, בפרט שעל מנת כך נשא אותך. ככל שתמעיטי את ההערות, ההאשמות וההפצרות שמקורן בשליטה, כך תגבר ותתעצם המשיכה, החיבור והריגוש יחזרו ויתעצמו כבתחילה.
ברור מעל כל ספק ששליטת הנשים בניסיון להתכחש לתפקיד הגברי ולאופיו הייחודי כמנהיג סמכותי, גרמו לחילופי תפקידים,לריבים ומחלוקות ולהריסת מערכת היחסים, ומי  שהפסיד בעיקר זה הנשים כידוע וחבל. נשים שזכו לשנות גישה, נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כמו: א. הדאגה והאחריות של הבעל כלפיהן וכלפי הבית והילדים. ב. נטל הבית וחינוך הילדים התחלק בין בני הזוג ג. האשה משוחררת יותר לתחביבה האישיים ד. הריגוש, החיבור והאהבה של בני הזוג חוזר כבתחילה ואף יותר.
גבר בטבעו נמשך לאשה מצד העדינות והרוך שבה ולא מצד הגבריות שלה והאשה בטבעה נמשכת לגבר מצד חוסנו הגברי החזק

ולא מצד אופיו החלש.
כאשר האשה מעבירה מסר יקר וחשוב לגבר שהיא-תלויה בו וזקוקה לו, מיד משתחרר מעבותות כבלי אנוכיותו והרגליו הישנים והאנוכיים ומוכן כעת לעשות הכל על מנת להפוך אותה למאושרת עלי אדמה שזה למעשה אושרו של כל גבר.
כתבנו בעבר שאחת הסיבות העיקריות שגברים פורשים למערותיהם מפאת שמרגישים שהולכים לאיבוד ושוכחים את עצמם.
עומק העניין-
כאשר האיש מרגיש מאוהב, אזי בשיא הוא עלול לחוש שהאינטימיות היתרה ביחסיו עם האשה חונקת אותו וגוזלת לו למעשה את עצמאותו, לכן הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד. זהו תהליך מובנה ותת הכרתי שקיים במחזוריות נפש האיש. כל עת שגברים מרגישים שעומדים לאבד את עצמאותם, הם מיד בורחים למערתם ללא סיבה נראית לעין, ולאחר שהותם שם אוגרים כוחות חדשים שמחדשים את האני האוהב והרב עוצמה שאבד להם. אולם בתנאי שיאפשרו להם לעבור תהליך פנימי זה בשקט, בלי הפרעות ושאלות מחשידות.
עיקר הקושי לאשה בהבנת תהליך פנימי זה, כאשר האיש עשוי להתרחק דווקא כשהם נמצאים לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד". תהליך זה יכול לתסכל כל אשה, בעיקר שכעת מתעורר בה רצון להתחבר אליו ואין סיבה מוצדקת שנראית לעין לבריחתו. כאשר היא שואלת אותו על פשר התנהגותו ואין לו תשובה מרגיעה, כי הוא בעצמו אינו מודע לתהליך הפנימי שעובר, הוא נסגר ובורח למערה חשוכה יותר, מאחר שאין לו תשובות מספקות. האשה מדמיינת לה את הדברים הקשים ביותר ומשליכה את האשמות עליו שהוא אינו אוהבה, לא מעוניין בה, אינו נמשך אליה ומנצל אותה לצרכיו האישיים.
סוד העניין-
החיבור נקרא דעת כלשון התורה-"וידע האדם את חווה". ההסבר ע"פ תורת הסוד הוא- שמקור ירידת השפע של האיש לאשה הוא ממוח הדעת, [המוח האמצעי] ושפע זה הוא למעשה כל כוחו וחיותו. כאשר הוא משפיע לה את אורו הוא מיד מתרוקן וזקוק לניתוק על מנת להתחבר שוב לעצמו ולהתמלאות, כדי להשפיע לה שנית את שפעו.
זמן התהליך הוא משתנה מאחד  לשני  ואין  לעשות  השוואות, לכן עימותים רבים ומיותרים מקורם בהליכת האשה בעקבות הבעל למערתו, מאחר ואינה מודעת לתהליך הנפשי שהוא עובר.
מכאן ניתן להבין את ניתוק הבעל ובלבד שתאפשר לו האשה מתוך הבנה כי  זה  לא  קשור  אליה  כלל,
שבת שלום ומבורך.




מהדורה שמינית
בשלום בית:

 הרגשה טובה באמצעות פרשנות נכונה! נקדים-
מעשה בזקן וצעיר ששכבו בחדר אחד בבית החולים. לצעיר היה חם קם ופתח את החלון, ולזקן היה קר לכן סגר את החלון.

לקראת הלילה בעת סגירת האורות, לקח הצעיר אגרטל וזרק אותו לעבר החלון והתנפץ. הזקן סבל כל הלילה מהקור והצעיר התענג. לקראת הבוקר הסתכלו לעבר החלון, ולתדהמתם התברר שהאגרטל התנפץ והחלון נשאר סגור.
אולם מאחר שהזקן הבין שהחלון התנפץ סבל כל הלילה,והצעיר שהבין שהחלון נשבר נהנה כל הלילה.
מכאן רואים בחוש-שהפרשנות מייצרת רגשות המשפיעים על חיינו אם לטוב או לרע. בברכות השחר האשה מברכת-"שלא עשני שפחה, וברוך שעשני כרצונו".
השאלה- האם אני מלכות או שפחה?
מלכות-רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה,שפחה-חשה אומללה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.
מלכות- עושה מתוך רצון ושמחה, שפחה-חשה מנוצלת וקורבן לכל הסביבה.
מלכות- נוהגת מתוך רצון ובחירה, שפחה- עושה מתוך קושי וכפיה. מלכות-דואגת לעצמה כדי לפרגן לאחרים, שפחה-דואגת לאחרים כדי שיפרגנו לה.
מלכות- מרגישה חוויה של עוד יום של שיגרה, שפחה-מקווה שיום אחד משהו ישתנה עבורה.
מלכות- רואה נקודות טובות בעצמה, שפחה-תולה את הצלחתה באחרים.
מלכות-רואה את כולם כבני מלכים, שפחה- רואה אותם חסרי רגש ונצלנים.
מלכות- רואה גם את האחרים,שפחה- רואה רק את עצמה.
מלכות-כל רצונה לזכות לענווה, שפחה- רודפת אחרי השליטה והשררה.
מלכות- מעניקה מתוך אהבה ושמחה, שפחה- נותנת מתוך עצבות וחוסר ברירה.
מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה,שפחה-חשה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.
מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה, שפחה- מרגישה מלכה ביחס לאחרים.
 מלכות- נותנת על מנת לתת, שפחה- נותנת על מנת לקבל.
מלכות- בורחת מן הכבוד והשררה, שפחה- רודפת אחר הגאווה והשליטה.
מלכות-אוהבת ותומכת, שפחה-כועסת וממורמרת.
מלכות-שמחה ומפרגנת,שפחה- עצובה ומדוכדכת.
מלכות-רואה בכל עניין את טובת הזולת, שפחה-רואה בכל דבר את טובת עצמה.
מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים, שפחה-מוסרת את כולם למען עצמה.
מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה, שפחה-משדרת קנאה, מתח ומלחמה.
מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה, שפחה-תולה את כישלונה באחרים.
מלכות-רואה רק טוב וחיובי, שפחה- רואה רק רע ושלילי.
מלכות- מאמינה בכוחות שה' העניק לה, שפחה-תולה את הצלחתה בעצמה.
מלכות-יש לה כבוד עצמי וביישנית, שפחה- עזת פנים ותובענית. מלכות- רגועה ומאירה פנים, שפחה- מאשימה ופוגענית.
מלכות- מעניקה סמכות מתוך רצון ושמחה, שפחה-מרגישה מעל כולם.
 מלכות- מרימה את כולם. שפחה- מאשימה וחסרת אמונה.
 מלכות- מאמינה שהכל לטובה.
שפחה-מתרעמת ומתלוננת על כל הסביבה.
מלכות-מודה להקב"ה על כל מה שהעניק לה.
הקב"ה ברא אותי מלכה והבחירה בידי להרגיש מלכות או שפחה. ע"י חשיבה נכונה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה.
שפחה או מלכות זו פרשנות שתלויה בבחירתי החופשית בלבד ואינה תלויה בנסיבות או בזולת.
תחושה זו היא  בהישג ידי בכל רגעי הזמנים ולא משנה מה עובר עלי בחיים.
הגיע הזמן לקחת את כתר המלכות ולהניחו על ראשנו,בן זוגנו יהפכו למלכים, ילדינו לנסיכים וכך ניצור את הארמון בתוכנו וזה תלוי אך ורק בבחירתנו.
מובא ברבינו האריז"ל שבדורות האחרונים ישלטו הנשים על הגברים כמתן שכרן על שלא נתנו את זהבן בחטא העגל,[שער הגלגולים, הקדמה כ'].
מדיוק דברי הרב, בזה מסתיים שכרן,אולם נשים שנותנות סמכות לבעליהן, שכרן לאין קץ.
הגברים בדורנו רגשיים והנשים שכליות, ומי שמפסיד בעיקר אלו הנשים כפי שהוכחנו בעבר.
הן לקחו את התפקיד הגברי וזה לא מקומן הטבעי, כי אין דבר יותר דוחה ומדכא את האיש כשיש לו עוד גבר בבית.
נשים שתלטניות ספגו בעבר אכזבות, חסכים, חינוך כפייתי  ראו או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים ובין הורים לילדים. תהיה הסיבה אשר תהיה המסקנה השגויה שהסיקו- "שום אדם לא יוכל לדאוג לנו כראוי". טפחו אמונה ילדותית מתחת לסף הכרתן שאיש לא ישלוט בהן, והעניינים יתנהלו אך ורק כפי ראות ענייהן וכך יוכלו להשיג את מבוקשן, התוצאה- שליטה בכל.
האמינו שככל שיצליחו לשלוט בחברה, באנשים, במשפחה בילדיהן ובעיקר בבני זוגן, כך ישתפר מצבן וישיגו את מטרתן.
למרבית הפלא הן האחרונות שמסוגלות לזהות ולהודות בהתנהגות זו. כאשר מעירים או שואלים אותן על פשר התנהגותן, תשובתן בצדן- "אנו מנסות לעזור, לייעץ, ליעל, או בעלי אינו סמכותי, אחראי וכ'ו". לעולם לא יודו במידה זו, מפאת הפחד הקיים בתוכן מלאבד שליטה,לכן יעשו כל שביכולתן להצדיק את עצמן על מנת להרחיב את שטח שליטתן.
באחת התוכניות שלי ברדיו הרחבתי בעניין הנזקים של שליטת הנשים על הגברים. עלתה מאזינה בשידור חי וטענה-"שהרב נגד הנשים".עניתי-"כנראה שאת לא מכירה אותי, אולם כולם טוענים שאני רב שמצדד לטובת הנשים, וכל מה שאמרתי זה לטובתך".
עלתה מאזינה אחרת ואמרה-"מה שהרב אמר זו האמת, רק חבל שלנשים אין את האומץ לקבל אמת כזו נוקבת".
הודתה שהיא בעצמה התנגדה לתת אמון וסמכות לבעלה וזה גרם לה להתגרש מספר פעמים ושילמה מחיר כבד עם נזקים קשים בלתי הפיכים.
אחת המטופלות שלי סיפרה שהמתינה בקוצר רוח שהפגישה תסתיים ואינה חוזרת בעד שום מחיר. אולם כשחזרה לבית ערכה חשבון נפש מעמיק והחליטה שהיא חוזרת למרות האמת הכואבת, מפני שזה לטובתה.
בדרך כלל נשים שתלטניות סובלות מהרגשת פספוס והחמצה. רגשות אלו גורמות להן להרגיש במצב היכון עם תוכנית מגירה מסודרת, מזוודה ארוזה עם כל התכולה, כרטיס אשראי וכ'ו, ובהזדמנות הראשונה שיתאפשר להן ירוצו לקראת חיים שבהם יקבלו את מה שהן מדמיינות ללא עזרה משום אדם ובעיקר לא מבן זוגן.
לפי פרי דמיונן האושר ממתין להן בחוץ וכל יום שעובר זה הפסד ופספוס גדול שאין להשיבו. מחשבת החמצה זו אוכלת ומכרסמת בתוכן וגורמת להן סבל רב.
התוצאה-חשות פחדים וחרדות מחשש שמא לא יקבלו את מבוקשן ומרגישות דחף לשלוט בכל, אינן שמחות, מתוחות, מרירות, כעוסות וממורמרות.
כל ניסיון, קושי ובעיה שמתעוררים, מהווה עבורן עילה מספקת לסיים את הנישואין בכל מחיר ולקוות לחיים יפים יותר.
לפיכך-כאשר את חשה רגשי אשם, שבורה, מותשת, בודדה, מנוצלת ואחראית על הכל, הרי אלו סימנים המעידים על שליטת יתר.
איני אומר שאת האחראית היחידה לכל הבעיות בנשואייך כי זו אינה אמת. גם בן זוגך יכול, צריך וחייב להשתפר בהמון תחומים, אולם על כך אין לך שליטה ובעיקר שזה לא תפקידך.
את יכולה רק להשתנות בעצמך, וזה הרבה יותר קל ומועיל מאשר לנסות לתקן ולשפר אותו.
במקום לבזבז זמן, מחשבה, כוחות ואנרגיות סרק על מה בן זוגך צריך להשתנות ולתקן, קבלי אותו כפי שהוא ושמרי את הכוחות והאנרגיות לשיפור אושרך.
וויתור על התנהגות שתלטנית, זה להסתכל פנימה ולא החוצה כי שם האושר והשלווה שלך מונחים.
ויתור על שליטה, אין הכוונה שהאשה תהיה נשלטת וכפופה לבן זוגה, אלא להשאיר את השליטה שנשים זקוקות להן בניהול הקריירה ובהעצמה האישית מחוץ לבית ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך, לעודד ולתת אמון בבן הזוג.
גם אם בן זוגך עדיין אינו סמכותי, יש לפרגן,לתמוך ולהעניק לו אמון.באמצעות עידודך יעשה כל שביכולתו כדי להצדיק ולהוכיח את מסוגלותו כדי לרצותך ולספק לך את כל צרכייך.
טעות חמורה לומר- "איני סומכת עליך", "איני מאמינה בך", "אכזבת אותי וכ'ו". כי גם אם היה סיכוי אחד לאלף שיצליח הפסדת.
ככל שתשאפי להיות נשית,עדינה ומקבלת,בן זוגך יהפוך לגברי  יותר,סמכותי,אוהב ותומך.
במידה ותמעיטי את ההערות, ההאשמות וההפצרות שמקורן בשליטה,כך יתעצם החיבור והמשיכה, ויחזור הריגוש כבתחילה.
ברור מעל כל ספק ששליטת הנשים בניסיון להתכחש לתפקיד הגברי ולאופיו הייחודי כמנהיג סמכותי, גרם לחילופי תפקידים, לריבים ומחלוקות ולהריסת מערכת היחסים.
נשים שזכו לשנות גישה, נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כמו:
א. אחריות הבעל כלפיה וכלפי הבית.
 ב. נטל הבית וחינוך הילדים התחלק בין בני הזוג.
 ג. האשה משוחררת יותר לתחביבה האישיים.
 ד. החיבור והאהבה של בני הזוג חוזר כבתחילה ואף יותר.
כי גבר בטבעו נמשך לאשה מצד העדינות והרוך שבה, ואשה בטבעה נמשכת לאיש מצד חוסנו הגברי ולא מצד אופיו החלש.
כאשר האשה מטיבה להעביר מסר חשוב לאיש שהיא תלויה בו וזקוקה לו, מיד משתחרר מעבותות כבלי אנוכיותו והרגליו הישנים ומוכן לעשות הכל על מנת להפוך אותה למאושרת עלי אדמה.
אחת הסיבות העיקריות שהאיש פורש למערתו מפאת שמרגיש שמאבד את עצמו.
עומק העניין-לאחר השיא הוא עלול לחוש שהאינטימיות היתרה ביחסיו עם האשה חונקת אותו וגוזלת לו למעשה את עצמאותו, לכן הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד.
זהו תהליך מובנה ותת הכרתי שקיים במחזוריות נפש האיש. כל עת שגברים מרגישים שעומדים לאבד את עצמאותם, הם מיד בורחים למערתם ללא סיבה נראית לעין, ולאחר שהותם הם אוגרים כוחות חדשים לאני האוהב והרב עוצמה שאבד להם וקופצים חזרה.
אבל בתנאי שיאפשרו להם לעבור תהליך פנימי זה בשקט ללא שאלות וחקירות.
עיקר הקושי לאשה בהבנת תהליך פנימי זה, כאשר האיש עשוי להתרחק דווקא כשהם נמצאים בשיא של "שלום הבית".
תהליך זה יכול לתסכל כל אשה, בעיקר שכעת מתעורר בה רצון להתחבר אליו ואינה רואה סיבה מוצדקת לבריחתו.
יתרה מכך-כאשר היא שואלת אותו על פשר התנהגותו, אין לו תשובה מרגיעה, כי הוא בעצמו אינו מודע לתהליך הפנימי שעובר, לכן נסגר ובורח למערה חשוכה יותר.
האשה מדמיינת לה את הדברים הקשים ביותר ומאשימה אותו שאינו אוהבה ומנצל אותה לצרכיו האישיים.
סוד העניין- החיבור נקרא דעת כלשון התורה-"וידע האדם את חווה". ההסבר ע"פ הסוד- שמקור ירידת השפע של האיש ממוח הדעת ושפע זה הוא למעשה כל כוחו וחיותו.
כאשר הוא משפיע לה את אורו, הוא מיד מתרוקן וזקוק לניתוק כדי להתחזק ולהתחבר שוב לעצמו.
מובן שזמן התהליך הוא משתנה מאחד  לשני  ואין  לעשות  השוואות. עימותים רבים ומיותרים מקורם בהליכת האשה בעקבות הבעל למערתו, בעיקר אם היא מחליטה לפגוע כעת בגבריותו.
מכאן ניתן להבין את הצורך הרב של האיש בחיזוק גבריותו וסמכותו, כי רק באמצעות עידודה, יחזור  לעצמו לתת לה את המיטב בשמחה, שבת שלום ומבורך.


מהדורה תשיעית
בשלום בית:

פרשנות מייצרת רגש! במידה והפרשנות חיובית מולידה רגש טוב וכאשר היא שלילית, מולידה רגש שלילי. מעשה

בזוג-לאיש היה חם קם ופתח את החלון ולאשה היה קר סגרה את החלון וכך פרצה מריבה ביניהם. בלילה בעת השינה,לקח הבעל אגרטל וזרק אותו לעבר החלון והתנפץ. האשה סבלה כל הלילה והבעל התענג. כשהתעוררו בבוקר ראו לתדהמתם שהאגרטל התנפץ והחלון נשאר סגור.אולם מאחר שהאיש פירש שהחלון התנפץ התענג כל הלילה, והאשה הבינה שהחלון נשבר סבלה כל הלילה.מכאן רואים בחוש-שפרשנות מייצרת רגשות שמשפיעים על הלך חיינו אם לטוב או לרע.
בברכות השחר האשה מברכת- "שלא עשני שפחה, וברוך שעשני כרצונו". השאלה- האם אני מלכות או שפחה? מלכות- רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה,שפחה-חשה אומללה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.מלכות-עושה מתוך רצון ושמחה, שפחה- חשה מנוצלת וקורבן לכל הסביבה. מלכות- נוהגת מתוך רצון ובחירה, שפחה- עושה מתוך קושי וכפיה. מלכות- מפרגנת לעצמה במטרה לפרגן לאחרים, שפחה-דואגת לאחרים כדי שידאגו לה.מלכות- מרגישה חוויה של עוד יום של שיגרה, שפחה- מקווה שיום אחד משהו ישתנה עבורה. מלכות- רואה נקודות טובות בעצמה, שפחה- תולה את הצלחתה באחרים.מלכות-רואה את כולם כבני מלכים, שפחה- רואה אותם חסרי רגש ונצלנים. מלכות- רואה גם את האחרים, שפחה- רואה רק את עצמה. מלכות-רצונה לזכות להכנעה וענווה, שפחה- רודפת אחר השליטה והשררה.
מלכות- מעניקה מתוך אהבה ושמחה, שפחה- נותנת מתוך עצבות וחוסר ברירה. מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה, שפחה-חשה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה,שפחה-מרגישה מלכה ביחס לאחרים. מלכות- נותנת על מנת לתת, שפחה- נותנת על מנת לקבל. מלכות-בורחת מהכבוד והשררה,שפחה-רודפת אחר גאווה ושליטה.מלכות-אוהבת ותומכת, שפחה-מרירה וממורמרת. מלכות-שמחה ומפרגנת,שפחה- עצובה ומדוכדכת. מלכות-רואה בכל עניין את טובת הזולת,שפחה-רואה בכל דבר את טובת עצמה.מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים,שפחה-משעבדת את כולם למען עצמה.מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה, שפחה- משדרת לחץ, מתח ומלחמה. מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה, שפחה- תולה את כישלונה באחרים.מלכות-רואה רק טוב וחיובי, שפחה- רואה רק רע ושלילי. מלכות- מאמינה בכוחות שה' העניק לה, שפחה-תולה את הצלחתה בעצמה.
מלכות-בעלת הכנעה וביישנית, שפחה- עזת פנים ותובענית. מלכות- רגועה ומאירה פנים, שפחה- מאשימה ופוגענית. מלכות- מעניקה סמכות מתוך שמחה,שפחה-נלחמת על השליטה. מלכות-מפרגנת לכולם, שפחה-מרגישה מעל כולם. מלכות- מאמינה שהכל לטובה, שפחה-מתרעמת על כל העולם והסביבה. מלכות- מודה על כל מה שהשם העניק לה, שפחה-חשה שכולם חייבים לה. הקב"ה ברא אותי בעלת בחירה ובידי להרגיש מלכות או שפחה. ע"י חשיבה נכונה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה. שפחה או מלכות זו פרשנות שתלויה בבחירתי החופשית בלבד ואינה תלויה בנסיבות או בזולת.תחושה זו היא  בהישג ידי והיא קיימת בכל רגעי החיים. הגיע העת להניח את כתר המלכות על ראשי, בן זוגי יהפוך לנסיך וילדינו לבני נסיכים וכך ניצור את הארמון בבתינו, וזה תלוי אך ורק בבחירתנו.
מובא ברבינו האריז"ל שבדורות האחרונים ישלטו הנשים על הגברים כמתן שכר על שלא נתנו את זהבן בחטא העגל, [שער הגלגולים, הקדמה כ'].מדיוק בדברי הרב שבזה מסתיים שכרן. אבל נשים שמעניקות סמכות לבעליהן מתוך רצון ושמחה, שכרן לאין קץ.הגברים בדורנו רגשיים והנשים עוצמתיות, [כך מובא בעץ חיים שכח הנוק יתעצם]לכן עיקר הניסיון והקושי שלהן לוותר על סמכות ולהעניקו לבן זוגן ובעיקר אם נפגעו מהם בעבר.אחרת מי שמפסיד בעיקר אלו הנשים, כי לקחו את התפקיד הגברי וזה לא מקומן הטבעי. גם הגברים נפגעו קשות מכך, כי אין דבר יותר דוחה ומדכא את הגבר כשיש לו עוד גבר בבית. נשים שתלטניות ספגו בעבר אכזבות, חסכים, חינוך כפייתי,  ראו או חוו מערכת יחסים קשה בין הורים ובין הורים לילדים. אבל המסקנה השגויה שהסיקו-"שום אדם לא יוכל לדאוג לנו כראוי". פשוט טפחו אמונה ילדותית מתחת לסף ההכרה, שאיש לא ישלוט בהן,ובמידה והכל יתנהל כפי ראות ענייהן,כך יוכלו להשיג את מבוקשן,והתוצאה-שליטה בכל. האמינו שככל שיצליחו לשלוט בחברה, באנשים, במשפחה בילדיהן ובעיקר בבין זוגן, כך ישתפר מצבן וישיגו את מטרתן.
למרבית הפלא הן האחרונות שמסוגלות להודות בהתנהגות זו. כאשר מעירים או שואלים אותן על פשר התנהגותן תשובתן בצידן- "אנו מנסות לעזור, לייעץ, ליעל, או בעלי אינו סמכותי, אחראי וכ'ו", [כך בכל אופן מתנהלות השיחות במשרדי]. לעולם לא יודו בפחד הקיים בתוכן מלאבד שליטה,לכן יעשו כל שביכולתן להצדיק את עצמן על מנת להרחיב את שטח שליטתן.באחת התוכניות שלי ברדיו הרחבתי בעניין הנזקים של שליטת הנשים על הגברים. עלתה מאזינה בשידור חי וטענה-"שהרב נגד הנשים". עניתי-"כנראה שאת לא מכירה אותי, אולם כולם טוענים שאני רב שמצדד לטובת הנשים וכל מה שאמרתי זה לטובתך". עלתה מאזינה אחרת ואמרה-"מה שהרב אמר זו האמת, רק חבל שלנשים אין את האומץ לקבל אמת כזו נוקבת". הודתה שהיא בעצמה התנגדה לתת אמון וסמכות לבעלה וזה גרם לה להתגרש מספר פעמים ושילמה מחיר כבד עם נזקים קשים בלתי הפיכים.
אחת המטופלות שלי סיפרה שהמתינה בקוצר רוח שהפגישה תסתיים ואינה חוזרת בעד שום מחיר. אולם כשחזרה לבית וערכה חשבון נפש מעמיק, החליטה שהיא חוזרת למרות האמת הכואבת, מפני שהבינה שזה לטובתה. בדרך כלל נשים שתלטניות סובלות מהרגשת פספוס והחמצה. רגשות אלו גורמות להן לחוש במצב היכון עם תוכנית מסודרת, כסף, כרטיסי אשראי וכ'ו, ובכל סיבה שתתעורר ירוצו לקראת חיים שבהם יקבלו את מה שהן מדמיינות ללא עזרה משום אדם ובעיקר לא מבן זוגן.
במידה ואין להן אפשרויות כלכליות, הן יתמרמרו וימררו את בעליהן לקבל שליטה בכספים, כי בתת מודען הן מתכננות את יום השחור, כך בכל אופן הן מתבטאות [אגב מי שחושב על יום השחור, הוא פשוט מזמין אותו]. לפי פרי דמיונן האושר ממתין להן בחוץ וכל יום שעובר זה הפסד ופספוס גדול שאין להשיבו. מחשבת החמצה זו אוכלת ומכרסמת בתוכן וגורמת להן סבל רב.
התוצאה-פחדים וחרדות שמא לא יקבלו את מבוקשן, דחף לשלוט בכל, אינן מסופקות, מתוחות,כעוסות וממורמרות.
סימני שליטה:במידה והאשה חשה רגשי אשם, שבורה,מותשת, בודדה,מתוחה ומנוצלת, הרי אלו סימנים המעידים על שליטת יתר.איני אומר שהיא האחראית היחידה אם מערכת היחסים עלובה, כי זו אינה אמת. גם בן הזוג יכול וצריך להשתפר בהמון תחומים, אולם על כך אין לאשה שליטה ובעיקר שזה לא תפקידה. יותר קל להשתנות ולשנות גישות מאשר לתקן את האחר. במקום לבזבז זמן, מחשבה, כוחות ואנרגיות סרק על מה בן הזוג צריך להשתנות, קבלי אותו כפי שהוא ושמרי את הכוחות לשיפור אושר. וויתור על שליטה זה להסתכל על תכלית החיים ולא בחיצוניות הדברים, כי שם האושר והשלווה מונחים. אין הכוונה שהאשה תהיה משועבדת וכפופה לבן זוגה, אלא להשאיר את השליטה מחוץ לבית, ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך, לעודד ולתת בו אמון. גם אם הוא עדיין אינו סמכותי די הצורך יש לפרגן ולעודד, כי באמצעות עידודך יעשה כל שביכולתו על מנת להוכיח את מסוגלותו לרצותך ולספק לך את צרכייך, ובתנאי שתעניקי לו סמכות ממקום חיובי. במקרים הללו אני ממליץ לאשה לקבל העצמה וכמובן מהמקורות, אולם יש לציין לפני הטיפול שמטרת קבלת ההעצמה על מנת לשחרר שליטה ולהעצים את הבעל.
טעות חמורה לומר-"איני סומכת", "איני מאמינה", "אכזבת אותי וכ'ו", כי גם אם היה סיכוי שיצליח לעשות שינוי עבורך, הפסדת. הכלל- ככל שתשאפי להיות נשית, עדינה ומקבלת,בן זוגך יהפוך לגברי, סמכותי,אוהב ותומך. במידה ותמעיטי את ההערות, ההאשמות וההפצרות, כך יתעצם החיבור והמשיכה, ויחזור הריגוש הראשון ביניכם. שליטת הנשים להתכחש לתפקיד הגברי ולאופיו הייחודי כמנהיג סמכותי, גרם לחילופי תפקידים, לריבים ומחלוקות ולהריסת מערכת היחסים,[בית הדין לענייני גירושין יוכיח שאחוז הגירושין מטפס לשמונים אחוז].נשים שזכו לשנות גישה, נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כמו: א. אחריות הבעל כלפיה וכלפי הבית חזר ב. נטל הבית וחינוך הילדים התחלק בין בני הזוג ג. האשה משוחררת יותר לתחביבה האישיים ד. החיבור והאהבה של בני הזוג חוזר כבראשונה ואף יותר. כי גבר בטבעו נמשך לאשה מצד העדינות והרוך שבה, ואשה בטבעה נמשכת לאיש מצד חוסנו הגברי ולא מצד אופיו החלש.
כאשר האשה מטיבה להעביר מסר יקר לאיש שהיא זקוקה לו, מיד משתחרר מטבעו האנוכי ומוכן לעשות הכל על מנת להפוך אותה למאושרת עלי אדמה.גם כאשר הבעל פונה למערתו ובפרט לאחר שלום הבית, אל לאשה להיכנס לבהלה.
נקדים-לאחר השיא הוא עלול לחוש ריקנות פנימית ולהרגיש שהאשה לוקחת לו את עצמאותו, לכן הוא יחוש בצורך של התנתקות. תהליך זה מובנה ובלתי נשלט בנפש האיש. לכן כל עת שהאיש יחוש שעומד לאבד את עצמו הוא מיד ינוס למערתו. לאחר שהותו יאגור  כוחות ואנרגיות חדשות כדי להעניק לבת זוגו ותכף שיתמלא, יקפוץ שוב לאותה נקודה שפרש ממנה. אבל בתנאי שתאפשר לו לעבור תהליך פנימי זה בבטחה ללא פגיעות והאשמות.עיקר הקושי לאשה בהבנת תהליך פנימי זה, כאשר הוא עשוי להתרחק כשהיא נמצאת בשיא של שלום הבית. תהליך זה יכול לתסכל ולאמלל כל אשה, בעיקר שכעת מתעורר בה רצון להתחבר אליו כבתחילה ואינה רואה סיבה מוצדקת לבריחתו. בעיקר כאשר היא שואלת על פשר התנהגותו ואין לו תשובה מרגיעה, כי הוא בעצמו אינו מודע לתהליך הפנימי שעובר, לכן נסגר ובורח למערה חשוכה יותר. מטבע הדברים האשה מדמיינת לה את הדברים הקשים ביותר ומאשימה אותו שמזניחה ואינו אוהבה, והוא אינו מבין מה היא רוצה ממנו.
סוד העניין- החיבור נקרא דעת ככתוב-"וידע האדם את חווה". מקור ירידת השפע לאשה ממוח הדעת של האיש, ושפע זה הוא למעשה כל כוחו וחיותו. לכן כשהוא משפיע את אורו, הוא מתרוקן וזקוק לניתוק כדי להתחבר לעצמו. מובן שבעתים הללו על האשה להיזהר ולא לפגוע בגבריותו. מכאן סיבה נוספת להבין את הצורך הרב של האיש בחיזוק גבריותו וסמכותו להעניק לה את המיטב. אין במאמר זה לפתור את האיש ללמוד לפייס ולספק את רעייתו, אבל יש כאן תובנה  חשובה לאשה  להבין  את  מצוקתו, שבת שלום ומבורך.

מהדורה עשירית
בשלום בית:

פרשנות מייצרת רגש! במידה והפרשנות חיובית מולידה רגש טוב וכאשר היא שלילית, מולידה רגש שלילי. מעשה

בזוג-לאיש היה חם קם ופתח את החלון ולאשה היה קר סגרה את החלון וכך פרצה מריבה ביניהם. בלילה בעת השינה,לקח הבעל אגרטל וזרק אותו לעבר החלון והתנפץ. האשה סבלה כל הלילה והבעל התענג. כשהתעוררו בבוקר ראו לתדהמתם שהאגרטל התנפץ והחלון נשאר סגור.אולם מאחר שהאיש פירש שהחלון התנפץ התענג כל הלילה, והאשה הבינה שהחלון נשבר סבלה כל הלילה.מכאן רואים בחוש-שפרשנות מייצרת רגשות שמשפיעים על הלך חיינו אם לטוב או לרע.
בברכות השחר האשה מברכת- "שלא עשני שפחה, וברוך שעשני כרצונו". השאלה- האם אני מלכות או שפחה? מלכות- רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה,שפחה-חשה אומללה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.מלכות-עושה מתוך רצון ושמחה, שפחה- חשה מנוצלת וקורבן לכל הסביבה. מלכות- מתנהגת מתוך רצון ובחירה, שפחה- עושה מתוך קושי וכפיה. מלכות- מפרגנת לעצמה במטרה לפרגן לאחרים, שפחה-דואגת לאחרים כדי שידאגו לה.מלכות- מרגישה חוויה של עוד יום של שיגרה, שפחה- מקווה שיום אחד משהו ישתנה עבורה. מלכות- רואה נקודות טובות בעצמה, שפחה- תולה את הצלחתה באחרים.מלכות-רואה את כולם כבני מלכים, שפחה- רואה אותם חסרי רגש ונצלנים.
מלכות- רואה גם את האחרים, שפחה- רואה רק את עצמה. מלכות-רצונה לזכות להכנעה וענווה, שפחה- רודפת אחר השליטה והשררה. מלכות- מעניקה מתוך אהבה ושמחה, שפחה- נותנת מתוך עצבות וחוסר ברירה. מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה, שפחה-חשה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה,שפחה-מרגישה מלכה ביחס לאחרים. מלכות- נותנת על מנת לתת, שפחה- נותנת על מנת לקבל. מלכות-בורחת מהכבוד והשררה,שפחה-רודפת אחר גאווה ושליטה.מלכות-אוהבת ותומכת, שפחה-מרירה וממורמרת. מלכות-שמחה ומפרגנת,שפחה- עצובה ומדוכדכת. מלכות-רואה בכל עניין את טובת הזולת,שפחה-רואה בכל דבר את טובת עצמה.
מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים,שפחה-משעבדת את כולם למען עצמה.מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה, שפחה- משדרת לחץ, מתח ומלחמה. מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה, שפחה- תולה את כישלונה באחרים.מלכות-רואה רק טוב וחיובי, שפחה- רואה רק רע ושלילי. מלכות-מאמינה בכוחות שהשם מעניק לה, שפחה-תולה את הצלחתה בעצמה. מלכות-בעלת הכנעה וביישנית, שפחה- עזת פנים ותובענית. מלכות- רגועה ומאירה פנים, שפחה- מאשימה ופוגענית. מלכות- מעניקה סמכות מתוך שמחה,שפחה-נלחמת על השליטה. מלכות-מפרגנת לכולם, שפחה-מרגישה מעל כולם. מלכות- מאמינה שהכל לטובה, שפחה-מתרעמת על כל העולם והסביבה. מלכות- מודה על כל מה שהשם העניק לה,
שפחה-חשה שכולם חייבים לה.
הקב"ה ברא אותי בעלת בחירה ובידי להרגיש מלכות או שפחה. ע"י חשיבה נכונה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה. שפחה או מלכות זו פרשנות שתלויה בבחירתי החופשית בלבד ואינה תלויה בנסיבות או בזולת.תחושה זו היא  בהישג ידי והיא קיימת בכל רגעי החיים. הגיע העת להניח את כתר המלכות על ראשי, בן זוגי יהפוך לנסיך וילדינו לבני נסיכים וכך ניצור את הארמון בבתינו, וזה תלוי אך ורק בבחירתנו.
מובא ברבינו האריז"ל שבדורות האחרונים ישלטו הנשים על הגברים כמתן שכר על שלא נתנו את זהבן בחטא העגל, [שער הגלגולים, הקדמה כ'].מדיוק בדברי הרב שבזה מסתיים שכרן. אבל נשים שמעניקות סמכות לבעליהן מתוך רצון ושמחה, שכרן לאין קץ.
הגברים בדורנו רגשיים והנשים עוצמתיות, [כך מובא בעץ חיים שכח הנקבה יעלה]לכן עיקר הניסיון והקושי שלהן לוותר על סמכות ולהעניקו לבן זוגן ובעיקר אם נפגעו מהם בעבר, אולם מי שמפסיד בעיקר אלו הנשים, כי לקחו את התפקיד הגברי וזה לא מקומן הטבעי. גם הגברים נפגעו קשות מכך, כי אין דבר יותר דוחה ומדכא את הגבר כשיש לו עוד גבר בבית. נשים שתלטניות ספגו בעבר אכזבות,חסכים,חינוך כפייתי,ראו וחוו מערכת יחסים קשה בין הורים או בין הורים לילדים. אבל המסקנה השגויה שהסיקו-
"שום אדם לא יוכל לדאוג לנו כראוי".
פשוט טפחו אמונה ילדותית מתחת לסף ההכרה, שאיש לא ישלוט בהן,ובמידה והכל יתנהל כפי ראות ענייהן כך יוכלו להשיג את מבוקשן, התוצאה-שליטה בכל. האמינו שככל שיצליחו לשלוט בחברה, באנשים, במשפחה בילדיהן ובעיקר בבן זוגן, כך ישתפר מצבן וישיגו את מטרתן. למרבית הפלא הן האחרונות שמסוגלות להודות בהתנהגות זו. כאשר מעירים או שואלים אותן על פשר התנהגותן תשובתן בצידן- "אנו מנסות לעזור, לייעץ, ליעל, או בעלי אינו סמכותי, אחראי וכ'ו", [כך בכל אופן מתנהלות השיחות במשרדי].
לעולם לא יודו בפחד הקיים בתוכן מלאבד שליטה,לכן יעשו כל שביכולתן להצדיק את עצמן על מנת להרחיב את שטח שליטתן.
באחת התוכניות שלי ברדיו הרחבתי בעניין הנזקים של שליטת הנשים על הגברים. עלתה מאזינה בשידור חי וטענה-"שהרב נגד הנשים". עניתי-"כנראה שאת לא מכירה אותי, אולם כולם טוענים שאני רב שמצדד לטובת הנשים וכל מה שאמרתי זה לטובתך". עלתה מאזינה אחרת ואמרה-"מה שהרב אמר זו האמת, רק חבל שלנשים אין את האומץ לקבל אמת כזו נוקבת". הודתה שהיא בעצמה התנגדה לתת אמון וסמכות לבעלה וזה גרם לה להתגרש מספר פעמים ושילמה מחיר כבד עם נזקים קשים בלתי הפיכים.
אחת המטופלות שלי סיפרה שהמתינה בקוצר רוח שהפגישה תסתיים ואינה חוזרת בעד שום מחיר. אולם כשחזרה לבית וערכה חשבון נפש מעמיק, החליטה שהיא חוזרת למרות האמת הכואבת, מפני שהבינה שזה לטובתה. בדרך כלל נשים שתלטניות סובלות מהרגשת פספוס והחמצה. רגשות אלו גורמות להן לחוש במצב היכון עם תוכנית מסודרת, כסף, כרטיסי אשראי וכ'ו, ובכל סיבה שתתעורר ירוצו לקראת חיים שבהם יקבלו את מה שהן מדמיינות ללא עזרה משום אדם ובעיקר לא מבן זוגן. במידה ואין להן אפשרויות כלכליות, הן יתמרמרו וימררו את בעליהן לקבל שליטה בכספים, כי בתת מודען הן מתכננות את יום השחור וכך בכל אופן הן מתבטאות
[אגב מי שחושב על יום השחור, הוא פשוט מזמין אותו].
לפי פרי דמיונן האושר ממתין להן בחוץ וכל יום שעובר זה הפסד ופספוס גדול שאין להשיבו. מחשבת החמצה זו אוכלת ומכרסמת בתוכן וגורמת להן סבל רב. התוצאה-פחדים וחרדות שמא לא יקבלו את מבוקשן, דחף לשלוט בכל, אינן מסופקות, מתוחות,כעוסות וממורמרות.
סימני שליטה:במידה והאשה חשה רגשי אשם, שבורה,מותשת, בודדה,מתוחה ומנוצלת, הרי אלו סימנים המעידים על שליטת יתר.איני אומר שהיא האחראית היחידה אם מערכת היחסים עלובה, כי זו אינה אמת. גם בן הזוג יכול וצריך להשתפר בהמון תחומים, אולם על כך אין לאשה שליטה ובעיקר שזה לא תפקידה. יותר קל להשתנות ולשנות גישות מאשר לתקן את האחר.
במקום לבזבז זמן, מחשבה, כוחות ואנרגיות סרק על מה בן הזוג צריך להשתנות, קבלי אותו כפי שהוא ושמרי את הכוחות לשיפור אושרך. וויתור על שליטה זה להסתכל על תכלית החיים ולא בחיצוניות הדברים, כי שם האושר והשלווה מונחים. אין הכוונה שהאשה תהיה משועבדת וכפופה לבן זוגה, אלא להשאיר את השליטה מחוץ לבית, ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך, לעודד ולתת בו אמון. גם אם הוא עדיין אינו סמכותי די הצורך יש לפרגן ולעודד, כי באמצעות עידודך יעשה כל שביכולתו על מנת להוכיח את מסוגלותו לרצותך ולספק לך את צרכייך ובתנאי שתעניקי לו סמכות ממקום חיובי.
במקרים הללו אני ממליץ לאשה לקבל העצמה וכמובן מהמקורות, אולם יש לציין לפני הטיפול שמטרת קבלת ההעצמה על מנת לשחרר שליטה ולהעצים את הבעל. טעות חמורה לומר-"איני סומכת", "איני מאמינה", "אכזבת אותי וכ'ו", כי גם אם היה סיכוי שיצליח לעשות שינוי עבורך, הפסדת. הכלל- ככל שתשאפי להיות נשית, עדינה ומקבלת,בן זוגך יהפוך לגברי, סמכותי,אוהב ותומך.
במידה ותמעיטי את ההערות, ההאשמות וההפצרות, כך יתעצם החיבור והמשיכה, ויחזור הריגוש הראשון ביניכם. שליטת הנשים להתכחש לתפקיד הגברי ולאופיו הייחודי כמנהיג סמכותי, גרם לחילופי תפקידים, לריבים ומחלוקות ולהריסת מערכת היחסים,
[בית הדין לענייני גירושין יוכיח שאחוז הגירושין מטפס לשמונים אחוז].
נשים שזכו לשנות גישה, נהנות משפע בתחומים שהיו חסרות בעבר כמו: א. אחריות הבעל כלפיה וכלפי הבית חזר ב. נטל הבית וחינוך הילדים התחלק בין בני הזוג ג. האשה משוחררת יותר לתחביבה האישיים ד. החיבור והאהבה של בני הזוג חוזר כבראשונה ואף יותר. כי גבר בטבעו נמשך לאשה מצד העדינות והרוך שבה, ואשה בטבעה נמשכת לאיש מצד חוסנו הגברי ולא מצד אופיו החלש. כאשר האשה מטיבה להעביר מסר יקר לאיש שהיא זקוקה לו, מיד משתחרר מטבעו האנוכי ומוכן לעשות הכל על מנת להפוך אותה למאושרת עלי אדמה.גם כאשר הבעל פונה למערתו ובפרט לאחר שלום הבית, אל לאשה להיכנס לבהלה.
נקדים-לאחר השיא הוא עלול לחוש ריקנות פנימית ולהרגיש שהאשה לוקחת לו את עצמאותו, לכן הוא יחוש בצורך של התנתקות. תהליך זה מובנה ובלתי נשלט בנפש האיש. לכן כל עת שהאיש יחוש שעומד לאבד את עצמו הוא מיד ינוס למערתו. לאחר שהותו יאגור  כוחות ואנרגיות חדשות כדי להעניק לבת זוגו ותכף שיתמלא, יקפוץ שוב לאותה נקודה שפרש ממנה. אבל בתנאי שתאפשר לו לעבור תהליך פנימי זה בבטחה ללא פגיעות והאשמות.
עיקר הקושי לאשה בהבנת תהליך פנימי זה, כאשר הוא עשוי להתרחק כשהיא נמצאת בשיא של שלום הבית. תהליך זה יכול לתסכל ולאמלל כל אשה, בעיקר שכעת מתעורר בה רצון להתחבר אליו כבתחילה ואינה רואה סיבה מוצדקת לבריחתו. בעיקר כאשר היא שואלת על פשר התנהגותו ואין לו תשובה מרגיעה, כי הוא בעצמו אינו מודע לתהליך הפנימי שעובר, לכן נסגר ובורח למערה חשוכה יותר.
מטבע הדברים האשה מדמיינת לה את הדברים הקשים ביותר ומאשימה אותו שמזניחה ואינו אוהבה, והוא אינו מבין מה היא רוצה ממנו.
סוד העניין- החיבור נקרא דעת ככתוב-"וידע האדם את חווה". מקור ירידת השפע לאשה ממוח הדעת של האיש, ושפע זה הוא למעשה כל כוחו וחיותו. לכן כשהוא משפיע את אורו, הוא מתרוקן וזקוק לניתוק כדי להתחבר לעצמו. מובן שבעתים הללו על האשה להיזהר ולא לפגוע בגבריותו. מכאן סיבה נוספת להבין את הצורך הרב של האיש בחיזוק גבריותו וסמכותו להעניק לה את המיטב.
אין במאמר זה לפתור את האיש ללמוד לפייס ולספק את רעייתו, אבל יש כאן תובנה  חשובה לאשה  להבין  את  מצוקתו,
שבת שלום ומבורך.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל 
מעבדיכם ומוקירכם יעקב אליהו !!