תקשורת- נשים וגברים מדברים בשתי שפות:

הבעלים המובחרים ביותר,הם המאזינים הטובים ביותר.
לפיכך-גברים שלמדו את סוד ההקשבה והתמיכה הרגשית לנשותיהן, נוכחו להבין ולדעת כאשר חשו מבוקרים, מואשמים ומותקפים ע"י נשותיהן, שמדובר במצב ארעי חולף וסוג של הוצאת כעסים ותסכולים שלא קשורים אליהם כלל.
אולם בזכות האזנתם, הבנתם וסבלנותם, גילו לפתע שהשתפרה הרגשתן ונהפכו מלאות הערצה, הערכה ונכונות לקבלם כמו שהם.כמו כן-
ניתן לראות איך ע"י הקשבה והבנה לאשה ללא נתינת עצות, בפרט כאשר מעלה את בעיותיה, לחציה, ותסכולה, כיצד לפתע היא פורחת וחוזרת לעצמה, עם מרץ וכוחות חדשים ביתר שאת ועוז.גבר מוצא שלווה לנפשו כשמתברר לו שהצורך של האשה לדבר על בעיותיה ולחציה, אינו נובע מהרגשה שהוא אכזב אותה בדרך כלשהי,כפי שחשב כך בתחילה וכן לומד הגבר במהרה שמרגע שזכתה האשה לאוזן קשבת, היא חדלה לדשדש עוד בבעיותיה ובענייני זולתה, נעשית יותר רגועה וחיובית לגבי עצמה, הילדים,הבעל והחיים בכלל.
כאשר זוכים הגברים להבין את מעלת ההקשבה, נעשים סבלנים, מסוגלים לשמוע יותר,לקבל ולתמוך מבלי לחוש מואשמים או אחראים ובלי חיפוש אחר עצות ופתרונות כהרגלם. בשלבי אימונים ראשונים בהאזנה לאשה, כאשר מפסיקה את רצף דיבורה ומבקשת עצות ושואלת מה דעתך?
יזהר בשלב כה מוקדם לייעץ. כי למען האמת היא לא רוצה עצה, אלא תמיכה והזדהות בכאבה וללא שימת לב עוברת מבחן תת הכרתי, האם הגבר קשוב אליה או לא.
עצתי-כאשר האשה מבקשת עצה, יאמר לה-"אני שומע", "אני מבין", "אני מקשיב", עד לשלב מאוחר יותר שיהפוך למאזין קבוע וטוב. במידה והאשה מתעקשת לשמוע עצות, יתן פתרון או עצה אחת בזהירות רבה ומיד יחזור לעמדת האזנה ותמיכה, כי לזה היא זקוקה ורוצה יותר מכל.גברים בטבעם הם יועצים וביקורתיים ביחס לנשיהן מפאת שלא התנסו בכח ההקשבה המרפא ובפרט שלא זכו לראות כיצד האשה משתנה משלילית לחיובית כאשר מקשיבים לה בסבלנות ומעניקים לה תמיכה והבנה טובה.
על פי רוב אולי התנסו לראות כיצד האשה [או אמם] חשה, כאשר לא מתייחסים אליה בכבוד ומזלזלים בה וברגשותיה ולאחר מכן כיצד חוזרת ומדשדשת באותן מצוקות וכאבים.
כאשר גבר אינו מודע לסוד ההקשבה המרפא את האשה, מרגיש מואשם ודוחה אותה מעל פניו ואינו רוצה להיות בקרבתה. האשה מפרשת שאינו מעוניין לאפשר לה לדבר ולפרוק מפאת שהיא דחויה, בלתי נסבלת ועל כן מתאכזר אליה ולא משתתף בכאבה וצערה. כאשר גבר מתאמן לתת אוזן קשבת והבנה טובה,כאן התגמול כפול, מצד אחד חווה בחוש את השינויים הטובים שחלים ברעייתו, ומצד שני באופן מפתיע ומדהים מגלה שההקשבה לאשה,
עוזרת לו בעצם לצאת ממערתו ממש באותו אופן שבו היה עסוק בכל מיני הסחי דעת כדי לצאת ממבוכתו ומצוקתו.לפיכך, כאשר גבר לומד להקשיב ולתת תמיכה רגשית מבלי להרגיש מואשם או אחראי למצבה העגום, ההקשבה נעשית קלה ונעימה ותוך כדי עובר תהליך תת הכרתי, שעצם ההקשבה לבעיותיה, לחציה ותסכוליה, משכיחה לו את צרותיו ובעיותיו. יוצא-שהרוגע והשמחה שגורם לרעייתו, היא השמחה והרוגע שלו.כמו כן זה עוזר לו לצאת ולעשות הפוגה מלחציו, לאגור כוחות ולחזור שוב לטפל בבעיותיו והפעם עם סיכויי הצלחה גדולים יותר.
אמנם-האשה צריכה לזכור שבימים שהוא לחוץ ביותר, להבינו ולא לשכנעו כדי לדבר על בעיותיו, אלא לאפשר לו להתבודד בתוך מערתו,[שתיקתו] כפי שהוא רגיל ולאפשר לו לצאת ממנה בהדרגה אט אט, בעזרת מסיחי הדעת האחרים שהוא רגיל בהם. כאשר האשה יודעת שפנייתו של הגבר למערתו אינה סוג של בריחה ממנה או סימן לאי אהבתו אליה, זוכה להבנה ולשלוות הנפש וכעת תהיה מסוגלת לקבלו בעתות לחצים מעין אלו ולהבינו, כמו שהיא מצפה שיבין אותה בזמני לחץ וייתן לה הבנה ואוזן קשבת.נקודה חשובה,
קיימת בעיה קשה לגברים, להקשיב ברצף למשך שיחה ארוכה  ובעיקר בתחילת אמונם להקשיב לנשותיהן. לכן בשלבים ראשונים על האשה לקצר בשיחות במידת האפשר, עד שיתרגל הגבר להקשיב יותר ויותר.
כמו כן-על האשה לעודד את הבעל על הקשבתו ותמיכתו, מדי פעם תעשה הפסקה בין נושא לנושא, תודה לו על הקשבתו ותאמר לו- "שזה מאוד עוזר לה, משחרר אותה ועושה אותה מאושרת".כאשר היא מבחינה שדעתו מוסחת בשעת דיבורה, לא להתקיפו ולהאשימו בחוסר יחס וכ'ו, אלא תפסיק בחכמה את שיחתה ותאמר לו בנועם[ולא בציניות] "תודה על הקשבתך", "זה עוזר  לי מאוד וכ'ו", לאחר תגובתו תמשיך בשיחה וכך תעשה תמיד.יש לזכור,
גבר שמרגיש שהאשה זקוקה לו ולתמיכתו ומבקשת ברוגע ורוך ולא בנימה תובענית, הוא ישמח מיד להיענות לבקשתה ויחדש את תשומת לבו.
אולם-קיים באשה פחד עמוק ותת הכרתי שמעורר בה רצון חזק לשוחח ולהיות עם בן זוגה בעת שבורח למערתו:
 א. מפאת חסרון הבנה בצרכיו הבסיסיים.
 ב. חשה פגועה ממנו.
 ג. פחד נטישה,[בעיקר אלו שחוו נטישה בילדותן].
 ד. חשש שמא עשתה דבר מה שגרם לו לנטושה ולעוזבה.
חובת-הגבר להרגיעה שבריחתו אינה קשורה אליה כלל, אלא זקוק לזמן להיות עם עצמו. על האשה לאפשר לו ולא להמתין בפתח המערה מתי יצא.
עצתי-לאשה שתפרגן לעצמה, תפנה לעיסוקיה ותחביבה [כמובן לא על חשבון הבית והילדים], ככל שתרפה ותשדר לו שהיא מסתדרת בלעדיו בזמן שהותו במערה, יחזור במהירות לעצמו וזה סוד יקר.
אולם חשוב לעודד גברים ולקבלם בהארת פנים בשובם ממערתם כדי למנוע את בריחתם שוב לשם.כמו כן-ניתן להניע נשים ולאפשר להן לפעול, כאשר מעניקים להן הערכה והרגשה שמוקירים אותן, בפרט כאשר הן זקוקות לפרוק ולהוציא מטענים ורגשות כאובים. לעומת זאת-כאשר גבר חש שלא זקוקים לו במערכת הזוגית, הוא הולך ונעשה קר,אדיש ופחות נמרץ. כל יום שחולף יש לו פחות מה להציע ואינו מוצא ענין במערכת היחסים.
אולם-כאשר הוא מרגיש  שבוטחים בו שיעשה כמיטב יכולתו למלא את צרכי האשה, בעיקר כשזוכה למלוא הערכה על מאמציו ולא על התוצאות, [בעיה נפוצה] הוא מרגיש חזק, מאמין בעצמו ומקבל כוחות לתרום ולהעניק בלי סוף.
לעומת זאת-כאשר האשה חשה שלא מוקירים אותה ואין לה הערכה מספקת, הולכת ודועכת, נעשית אחראית כפייתית ומותשת מרוב הענקת יתר,[בעיה נפוצה].
אולם-כאשר דואגים לה ומכבדים אותה כראוי ומרגישה רצויה, נאהבת ושבעת רצון מעצמה ובזוגיות בפרט, ממילא יש לה המון מה לתרום ולתת.
נשים בטבען נותנות הערכה לגברים על תוצאות טובות ולא על מאמץ. בעיקר הרגשתן משתפרת כשהגברים מוצלחים ומביאים  תוצאות טובות ומקסימליות,[טעות נפוצה] עוד נרחיב בעניין זה בס"ד, שבת שלום ומבורך.

מהדורה רביעית
בשלום בית: 

 ע"פ תורת הסוד הזכר הוא בחינת רצון לתת ולהשפיע והנקבה היא בחינת מקבל. גם בזכר יש את הרצון לקבל וכן גם בנקבה יש את הרצון לתת, אולם אלו הם הכוחות החלשים והרדודים יותר.

מקור הבעיה  מתחילה כאשר מתגבר בזכר כח המקבל ובנקבה כח הנותן ואזי נהפכים היוצרות. הזכר נהפך לנקבה והנקבה נהפכת לזכר.
איזון זה הוא דק ועדין מאוד ובחסרון ידיעה ולימוד מעמיק בנושא זה בנקל מתהפכים התפקידים.
ההשלכות-
הזכר נהפך לכפוף ונשלט והנקבה למושלת ושתלטנית, ע"י כך עוברים על עירובי תחומים מבחינת- "אור וחושך משמש בערבוביה", ותוצאות החורבן ידועות כאמור לעלונים הקודמים. אם האשה תבין, תכבד ותפנים את תפקידו המיוחד של האיש כמשפיע וכמנהיג סמכותי, ותאפשר לו זאת מתוך רצון ושמחה, וכן האיש יכבד, יבין ויפנים את תפקידה המיוחד של האשה כמקבלת, וידע להשפיע ולתת לה חשיבות הערכה ומקום ראשון מתוך רצון,אזי כל הבעיות נפתרים.
ביאור עומק הדברים-
עיקר הנתינה אמורה להיות מבחינת-"לתת על מנת לתת ושלא על מנת לקבל".מודה ומתוודה שזה הניסיון הקשה ביותר מכל הניסיונות, וכאשר אנו נתקלים בקושי זה- בכל רגע מזמני החיים, כמעט כולנו נכשלים בזה,[אני הראשון]ו"כגודל הציפיות כך גודל  האכזבות".אולם-
בהתגברות על צפייה זו, שם טמונה כל ההצלחה ובעיקר בזוגיות.
כמו כן-
למקבל יש את חובת הכרת  הטוב וההודאה לנותן.
חובת הודאה זו אינה קשורה כלל לנותן, כי מבחינתו הוא אמור לתת על מנתלתת, מבלי שום צפייה לקבל ואפילו הודאה על מעשיו.מכאן מובן-הקושי הגדול של הנותן, בעיקר כאשר מצפה, תובע ומתנה תנאים בנתינתו.וכן כאשר למקבל הכל מובן מאליו, ואין לו שום הערכה לנותן, סוג של עירובי תחומים והחלפת תפקידים כאמור.

קיים הבדל גדול ומהותי בין זוגיות,לשותפות. בשותפות כל אחד חייב כלפי  השותף על-פי התנאים והנורמה שקבעו.
אולם-בזוגיות,בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה,

בזה יש את השוני וההבדל הגדול.
לפיכך שותפות מחזיקה מעמד,רק בתנאי שהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם אחד כלפי השני.
אולם-הכלל בזוגיות,בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה.
כלל-זה אומר גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן/ת זוגו ,זה לא פותר את בן/ת הזוג מלקיים את חובתו/ה.
כי חובתנו היא כלפי הקב"ה ולא כלפי בן הזוג, להבדיל מעסק או שותפות.
 ע"פ כלל יסודי זה, שבני הזוג חייבים לכבד ולקיים את חובתם זה לזו הוא כלפי הקב"ה, זוכים לנתינה מושלמת ומרווחים מס' דברים:
א. לתת מבלי לצפות לשום תמורה, כי "כגודל הציפיות כך  גודל האכזבות".
ב. גם כאשר בן/ת הזוג לא מכבד/ת מכל סיבה ,או חסום/ה בלקיים את חובתו/ה כלפיו/ה,מכל-מקום קל יותר יחסית להמשיך לכבד, לתת ולהשפיע, מכיון שחובתנו היא כלפי הקב"ה, ללא קשר לבן/ת זוגנו.
 ג. ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה, כח הפגיעה מבן/ה הזוג מצטמצמת ומתמעטת,וכח ההשפעה, הנתינה הולכת גדלה ומתעצמת.
 ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי- שנהנים מכל נתינה ונתינה, כדוגמת השפעת ההורים לילדיהם.
 ה. ע"י נתינה זו, זוכים לחיבור ואהבה, שלא רואים שום מום וחסרון בבן/ת הזוג,ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה". בעיקר זוכים-
להידמות למידותיו של הבורא ית',מבחינת-"והלכת בדרכיו",מה הוא משפיע ונותן ללא צפייה ותמורה, כך אנחנו.
התוצאה-
השתוות הצורה, מבחינת-"שויתי ה' לנגדי תמיד".
כלומר- השתוות בצורת ההנהגה, שזה תכלית יעודנו ושליחותנו בעולם הזה. בסופו- זוכים לשלום בית, אושר ושלווה מבחינת-"איש ואשה זכו שכינה שורה בביתם" ובהבטחה.
אולם-כאן מתעורר יצר חדש, מקודם בן/ת זוגי ת/יקיים את חובתו/ה כלפיי, כי חובתו/ה לקב"ה לכבד אותי, ורק לאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו/ה. לכן,
עצתי שכל אחד יחשוב איך לקיים כלל יסודי זה ללא קשר לבן/ת זוגו.
יש לזכור שאיש ואשה הם שני הפכים ושני עולמות שונים ואין דבר אחד משותף בניהם.
רק ע"י וויתור והבנת היסוד החשוב ששנינו חייבים כלפי הקב"ה מנצחים.
בתפילה, סבלנות והתמדה זוכים ובהבטחה,שבת שלום ומבורך.

מהדורה חמישית
בשלום בית:

המפתח להצלחה בטיפול זוגי נעוץ במודעות ובנכונות לעשות הכל על מנת להשתנות, להשתפר ולהתקדם בפרט במישור האישי. "הגש/י לעצמך עזרה ראשונה"! "רפא/י את עצמך"! "דאג/י לעצמך"! "היה הרופא האישי והפסיכולוג של עצמך"! "אל תצפה/י שבן זוגך יטפל בך"! "זו לא האחריות שלו"! "זה לא התפקיד שלו"! "אל תצפה/י שבן זוגך יטפל בעצמו"! "זו לא האחריות שלך"! "טפל/י בעצמך תחילה"! הריפוי האישי יעניק לך איכות חיים בפן האישי ובמישור הזוגי!
ישנם זוגות[בפרט נשים]שלומדים-"העצמה  אישית","מוח אחד", "שלושה מוחות", "דמיון מודרך וכ'ו" ומשתמשים בלימוד זה כדי להתנצח עם בן הזוג ולהוכיח לו עד כמה שהוא טועה ואשם והורסים במו ידיהם את עצמם, את ילדיהם ואת חיי הזוגיות.
באופן אישי-
איני מתנגד ללימודים אלו, אולם אם משתמשים בזה נגד בן/ת הזוג, עדיף שלא ללמוד ולעשות הכל בתמימות מבחינת "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
אבל אם מטרת הכשרה זו על מנת לעזור לך כיצד להבין/להכיל/לקבל ולעזור לבן/ת הזוג, אזי זה טוב, מצוין ומבורך!
תרגיל:
ענו על השאלות הבאות בכתב ובכובד ראש: א. מה עלי לעשות על מנת לשפר את איכות החיים שלי? ב. מה עלי לעשות כדי להציל את חיי הנישואין שלי? ג.מה עלי לעשות כדי למנוע או למזער נזקים מעצמי וממשפחתי?ד.מה עלי לעשות כדי לחסוך לכולנו סבל,צער וכאב לב?ה.מה עלי לעשות על מנת להעניק לכולנו בטחון, יציבות וכח? ו. מה מפריע לי בעצם לקום ולעשות שינויים למען חיי הזוגיות והמשפחתיות שלי[כבוד,אגו מידת ניצחון וכ'ו]?ז. האם כדאי לי עבור זה לשלם מחיר כה יקר וכבד?
נחזור-
טמון בכוח הראייה,כח אדיר לקבוע איך יראו החיים שלנו בכלל וחיי הנישואין בפרט. כאשר נצליח להקפיד על מיקוד ראייה נכון, נדע מה לסנן/מה לראות/מה לא לראות/ מה להקריב/מה להרחיק/מה להגדיל/מה להקטין/מה להדגיש ומה לטשטש. למסקנה:
לא כל דבר צריך לראות! לא כל דבר צריך לשמוע! פעמים רבות חובה להתעלם ! חובה לעצום את העיניים! הכל תלוי בהסתכלות ובמיקוד הראייה שלנו, על מה מתמקדים וכיצד אנו מפרשים.
יש הרואים במשקפיים שחורים ורק את השחור,השלילי והרע ויש הרואים במשקפיים וורודים ורואים רק את הוורוד, הטוב והחיובי.אנו מחליטים ובוחרים באיזה משקף לראות!
יתרה מכך,
חז"ל אומרים "כל הפוסל במומו פוסל". כלומר-העיניים משקפות כלפי חוץ את מה שמתחולל בנפשנו פנימה.מדהים לראות כיצד אותה מציאות מצטיירת פעם בוורוד ופעם בשחור, בהתאם לאני הפנימי הנסתר שלנו.
כאשר טוב ונעים לנו, אנו רואים את הכל במבט חיובי וטוב וכאשר רע לנו, אנו רואים בהתאם.
לדוגמא: א.
מה שאפשר לפרש כקמצן, ניתן לראותו כחסכן, מחושב אחראי וכ'ו ב.מה שאפשר לראותו כמתערב, אפשר לפרשו כמסור, מפנק ואכפתי ג. מה שניתן לראות כאדיש, אפשר לפרש כרגוע, שקט ונינוח ד. מה שאפשר לראות כקפדן, ניתן לפרשו כיסודי, משקיע, שואף לשלמות ועוד דוגמאות בלי סוף איך אנו בונים את עולמנו ע"פ הפרשנות שלנו ולפי מצב הרוח הנפשי שלנו.
רשמו תרגיל:
[השתדלו שהתשובות יהיו בדיוק כפי שהייתם מעוניינים שבן זוגכם יחשוב עליכם]. מה היא התכונה של בן/ת זוגי? האופי? התנהגות? התנהלות? א. במשקפיים של חושך הוא.. ב. במשקפיים של אור הוא..
מעשה-
בזוג שטיפלתי בהם במשך שנים והאשה מתעקשת שאפסוק להם גירושין. יום אחד הוזעקתי בבהלה לביתם. כשהגעתי התפרצה האשה בבכי ואמרה-"נמאס לי לחיות, "נמאס לי מהחיים וכ'ו". שאלתי מה קרה?"אני לא מסוגלת יותר,רע לי,אני רואה הכל שחור וכ'ו".לאחר שנרגעה שאלתי-היתה לך תקופה טובה בחיים? "כן". איך ראית את בן זוגך? "טוב". את הילדים? "טוב". את העולם? "טוב". האם בעלך השתנה? "לא". הילדים? "לא". העולם? "לא". אם כן מי השתנה? "חשבה ואמרה  אני". אמרתי לה כעת בבחירתך להרכיב משקפיים ורודות ולראות רק טוב כי הכל בבחירתך וזה ניסיונך ושליחותך בעולם, הודתה ועשתה שינוי וכך זכו לשלום ביתם.
ראייה בתלת ממד:
נקדים-
המציאות מורכבת משני מרכיבים, המעשה והפרשנות.
החיבור בן המעשה לפרשנות, מהיר ואוטומטי, עד שכמעט אי אפשר להפריד ביניהם, לכן אנו בטוחים שהמציאות היא כפי שאנו רואים וחושבים. אנו מנציחים את המעשה לפי הפרשנות שלנו ובטוחים שכך התרחש באמת.
חשיבה צרה-
זו אינה לוקחת בחשבון זווית ראיה שונה מהמציאות. מכאן מתחילים חילוקי הדעות, המחלוקות והמריבות. עלינו להגדיל את מרחב הראייה! ראייה בתלת ממד משמעה-ראייה מרחבית, הכוללת יכולת לקלוט, לראות ולפרש את המעשה, מתוך זווית הסתכלות של השני ולתפוס מציאות רחבה יותר. מה קרה באמת ולהיצמד לעובדות ללא הפרשנות שלנו.
כמו כן,
ראייה בתלת ממד היא-היכולת להניח בצד את הפרשנות שאנו מבינים ולספר סיפור אחר, את הסיפור של השני. אנו לא חייבים להסכים עמו, אך עלינו להבין אותו ולזכור שיש כאן עוד צד נוסף! יש כאן עוד דעה! כמובא מנתן הנביא שבא להוכיח את דוד המלך ואמר לו- "אתה הוא האיש".
חז"ל אומרים שכך לעתיד לבא יוכיחו כל אחד ואחד ע"פ פרשנותו וכפי מה שיפסוק על האחר, כך יהיה גזר דינו.כלומר האדם בעצמו הוא העד,הדיין והשופט של עצמו וע"פ הסתכלותו, פרשנותו והכרעתו כך יכריע את דינו!!
לרשום תרגיל:
המעשה? פרשנות מתוך חשיבה צרה? [הסיפור שלי]. פרשנות מתוך ראייה בתלת ממד [הסיפור של בן זוגי].
נחזור-
כלי העבודה החשוב ביותר של אנשי המקצוע, המטפלים, היועצים ופסיכולוגים הוא- ההקשבה!הקשבה בונה קשר ומחברת את המקשיב לעולמו הפנימי של המדבר. להקשבה פנימית, עמוקה ומכבדת יש  כח מרפא.
אם נשאל כל יועץ איך הצלחת לעזור למטופל מסוים? איך הסתיימה הפגישה? על מה שוחחתם ?פעמים רבות ישיב-"שמעתי אותם, הקשבתי להם, אפשרתי להם להביע את עצמם, סייעתי להם להתחבר לתחושות, לרגשות ולצרכים העמוקים שלהם ולהבין את עצמם"!
מובן-
שלא די בשמיעה חיצונית אשר בה אנו שומעים רק את המילים הנאמרות, אלא עיקר השמיעה היא באוזן הפנימית, בלב. שמיעת הלב היא היכולת להקשיב ולשדר ללא מילים למדבר-"דבריך חשובים לי, אני מתעניין בך, אני מרגיש אותך, אני מרוכז בך, אני מזדהה אתך,אכפת לי ממך, אתה חשוב לי וכ'ו".
שמיעה פנימית מעניקה-צמיחה עידוד,כוח וחיים!!
שלמה המלך ביקש מה' "ונתת לעבדך לב שומע וכ'ו, וייטב הדבר בעיני ה'",[מלאכים א'].
אחת הבעיות המרכזיות של בני הזוג, שאינם שומעים באמת זה את זו [בעיית קשב וריכוז], מפאת שכל אחד טרוד כיצד להשמיע את טענותיו ולהצדיק את עצמו. מתפרצים זה לדברי זו ללא כל נסיון לשמוע,להבין ולקבל.
שיח זוגי נכון מתנהל בשיטת שלושת צעדים.
א. שיקוף-חזרה על דברי בן/ת הזוג במילים שלנו כדי לוודאות שהבנו אותו כראוי. האם המסר הועבר בצורה נכונה, ברורה ומלאה והאם ברצונו להוסיף עוד דבר נוסף.
 ב.מתן תוקף-אישור על מנת לתפוס את המציאות מזווית הסתכלות של בן הזוג. נאמר לו- "אני מוכן לדחוק הצידה את השקפתי ולנסות להבין אותך מזווית ראייתך".
לאחר שהקשבנו היטב נוסיף- "אני מבין את מה שאתה אומר, דבריך נשמעים הגיוניים, על אף שהם בניגוד לדעתי".
 ג.הבעת הזדהות-אמפתיה, אכפתיות, תמיכה, אמירת מילות עידוד,חיזוק והערכה לבן הזוג.
נעניק לו תמיכה רגשית ונאמר לו-"אני אתך, מזדהה עם דבריך, עם מחשבותיך, עם תחושותיך ועם רגשותיך".
נשים לב: ניהול דו שיח בשיטת שלושת הצעדים אינו קל,אך אפשרי. זו מיומנות נרכשת ומשתכללת מפעם לפעם!
רשמו תרגיל:
א.מהו שיקוף? ב.מהו מתן תוקף?ג.מה היא הבעת הזדהות? במילים יש כח ועוצמה לשנות מציאות וחיים,לבנות ולתקן להרוס ולקלקל.
מובא בשם הגאון מוילנא- כי פגיעתו של הדיבור קשה יותר מהכאה משתי סיבות:
א. הכאה אינה אלא בגוף והדיבור חודר לעמקי הנפש.
 ב. להכאה מרפא, לדיבור אין מרפא. ממחקרים נודע- שמוחנו מתקשה לעבד רגשות, מראות וקולות שליליים. לעומת זאת מוחנו מטיב לפעול ולהגיב כאשר המידע זורם אליו בשפה ידידותית.
דיבור שלילי שאינו מוגן,סוגר ונועל את המוח,מאידך גיסא דיבור מוגן, הוא שפתו של המוח.
אנשים יודעים לדבר, אך לא יודעים כיצד לדבר,מתי לדבר ובאיזה גישה.
רשמו תרגיל:
מה אני רוצה לומר? האם כך ראוי לדבר? מדוע לדבר כך? האם הדיבור שלי מקרב או מרחיק?האם דיבורי מוגן או אינו מוגן? דיבור מוגן:
ברכות/ בנעימות/ בנחת/ בדרך ארץ/בכבוד/בידידות/ בהתחשבות/ בשיתוף/ בעידוד/ במחמאות/ברוגע/בשמחה/בשלווה/לאפשר לענות/להסביר/ להחליט ביחד/לשתוק בנעימה/להגיב בנחת עם קולות של הסכמה והזדהות ולא שתיקה מאיימת. דיבור בלתי מוגן:
להתקיף/ להלחיץ/ לפגוע/ להעליב/ להשפיל/ להתנשא/ להאשים/לצעוק/להתלונן/לקטר/להתעצבן/ להקטין/ לזלזל/ לבטל /להכריח/לאלץ/דיבור כוללני ולא נקודתי-תמיד.. אף פעם.. וכ'ו/דיבור החלטי ושתלטני-בשום אופן.. אין מצב.. אין על מה לדבר..וכ'ו/דיבור כוחני/פקודות/קללות/בקורות אלימות מילולית/ הצמדת תוויות/ שמות גנאי/ ביטויים שליליים-עצלן/קמצן/כעסן/ שקרן/ שתיקה מאיימת/ זלזול/ שתיקה  רועמת והתעלמות.
לסיכום:
דיבור מוגן מקרב, מחבר ומחזק את הקשר, לעומת זאת דיבור שאינו מוגן מרחיק, מחליש, מבטל והורס את הקשר.
רשמו תרגיל:
ברצוננו שבן זוגנו יבוא לקראתנו ב...לפנינו ארבעה סוגים של סגנון דיבור,במה נבחר?א.פקודה- מעוררת התנגדות.
ב. אמירה-מינימום של אנושיות .
ג. בקשה-אנושיות.
 ד. בקשה  בליווי מחמאה- מעוררת מוטיבציה וכוח שכנוע אדיר להיעתר לבקשה.
רצוי בתחילה את המחמאה, באמצע הבקשה ובסוף שוב מחמאה.
אנו נישאים מתוך שאיפה עמוקה לקרבה,חום ואהבה, מפאת שהיכולת לאהוב ולחוש נאהב היא צורך בסיסי וקיומי. זוגיות מכילה ותומכת היא הכח המניע אותנו להתקדם, לממש יכולת ולהצליח.
זוגיות נכונה מעניקה לחיינו טעם, שמחה אושר, הנאה ותענוג.
הצורך העמוק ביותר שלנו הוא לזכות בקשר רגשי קרוב/ בתשומת לב/באהבה/חמימות/בסבר פנים יפות/ באכפתיות/ בשייכות והבנה.
לעומת זאת-
הקרירות/ האדישות/ האטימות/  ההתכנסות והפרצופים, כל אלו הם מכות קור. הקור הוא מסוכן, פוגע בקשר וגורם לדיכוי מערכת הנישואין.
מכת קור-
יוצרת תחושת בדידות והיא אחת התחושות  השליליות הקשות ביותר.בדידות יוצרת תחושת חוסר אונים/יוצרת כעסים/תסכולים/חסימות/ רגשי אשם/ נטישה/דיכאונות/ חרדות/ התמכרויות ומחשבות אובדניות.
לפיכך-
מכת קור דורשת טיפול מידי ואסור להזניח, עוד נאריך ונרשום תרגילים ועצות מעשיות בס"ד,
[חלק רב מהנכתב מחוברת נישואין מוצלחים].

מהדורה שישית
בשלום בית:

כהמשך-ע"פ הסוד, הזכר הוא בחינת רצון לתת והנקבה לקבל. גם בזכר יש את הרצון לקבל וכן גם בנקבה יש את הרצון לתת, אולם אלו הם הכוחות החלשים והרדודים יותר.מקור הבעיה-כאשר מתגבר בזכר כח המקבל ובנקבה כח הנותן ואזי נהפכים היוצרות.
הזכר נהפך לנקבה והנקבה נהפכת לזכר.איזון זה הוא דק ועדין מאוד ובחסרון לימוד מעמיק בנושא זה, בנקל מתהפכים התפקידים. הזכר נהפך לכפוף ונשלט והנקבה למושלת ושתלטנית.
אם האשה תכבד,תבין ותפנים את תפקידו המיוחד של האיש כמשפיע וכמנהיג סמכותי,ותאפשר לו מתוך רצון ושמחה, וכן האיש יכבד,יבין ויפנים את תפקידה המיוחד של האשה כמקבלת, וידע להשפיע ולתת לה חשיבות הערכה ומקום ראשון מתוך רצון,אזי כל הבעיות נפתרות. אולם עיקר הנתינה אמורה להיות מבחינת-"לתת על מנת לתת ושלא על מנת לקבל".
מודה ומתוודה שזה הניסיון הקשה ביותר מכל הניסיונות וכמעט כולנו נכשלים בו,[אני הראשון] ו"כגודל הציפיות כך גודל  האכזבות". בהתגברות על צפייה זו, שם טמונה כל ההצלחה ובעיקר בזוגיות.יש לציין שלמקבל יש את חובת הכרת הטוב לנותן, אולם חובת הודאה זו אינה קשורה כלל לנותן, כי מבחינתו הוא אמור לתת על מנת לתת, מבלי שום צפייה לקבל ואפילו תודה על מעשיו.
מכאן מובן הקושי הגדול של הנותן, בעיקר כאשר מצפה, תובע ומתנה תנאים בנתינתו, ולמקבל הכל מובן מאליו, ואין לו שום הערכה לנותן. אולם קיים הבדל גדול ומהותי בין זוגיות לשותפות.
בשותפות כל אחד חייב כלפי  השותף על פי התנאים והנורמות שקבעו, ובזוגיות שני בני הזוג חייבים כלפי הקב"ה, וכאן יש את השוני וההבדל הגדול. בדרך כלל שותפות מחזיקה מעמד, רק בתנאי שהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם אחד כלפי השני, אבל בזוגיות בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה.
כלל זה אומר- גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן זוגו, זה עדיין לא פותר אותו מלקיים את חובתו כלפיו. כי חובת בני הזוג היא כלפי הקב"ה ולא אחד כלפי השני, להבדיל מעסק או שותפות.
ע"פ כלל יסודי זה מרווחים מס' דברים:
א. לתת ללא ציפייה, כי כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ב.גם כאשר בן הזוג חסום ולא מקיים את חובתו כלפי בן זוגו,קל יותר יחסית להמשיך לכבד, לתת ולהשפיע, מכיון שחובתנו היא כלפי הקב"ה, ולא קשור לבן/ת זוגנו ג. ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה, כח הפגיעה מבן הזוג מצטמצמת לאפס, וכח ההשפעה והנתינה הולכת גודלת ומתעצמת ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי שנהנים מכל נתינה ונתינה, כדוגמת השפעת ההורים לילדיהם ה. ע"י נתינה זו, זוכים לחיבור ואהבה, שלא רואים שום מום וחסרון בבן/ת הזוג,ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה". בעיקר זוכים להידמות למידותיו ית', מבחינת- "והלכת בדרכיו, מה הוא רחום וחנון וג'ו",אף אנו.
התוצאה-
זוכים "לאיש ואשה זכו שכינה שורה בביתם" ובהבטחה. אולם כאן מתעורר יצר חדש שאומר- מקודם שבן זוגי יקיים את חובתו כלפיי, כי הוא חייב לקב"ה לכבד אותי, ורק לאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו. לכן עצתי שכל אחד יחשוב איך לקיים כלל יסודי זה ללא קשר לבן זוגו. יש לזכור שאיש ואשה הם שני הפכים ושני עולמות שונים ואין דבר אחד משותף ביניהם ורק ע"י וויתורים והבנת היסוד החשוב ששנינו חייבים כלפי הקב"ה מנצחים. למשל, האיש אינו מבטא רגשות, אלא הוא אומר את מה שהוא חושב. לכן למרות שגבר לא מדבר על רגשותיו, אין האשה צריכה להימנע מלדבר על רגשותיה. כי ההאזנה לרגשותיה והבעתן בצורה מכובדת, יסייעו לה לשאת ולתת באופן ברור, להתחבר לעצמה, לבן זוגה ולהישאר נשית ועדינה, וזו מתנה נפלאה לבן זוגה. אולם אל תבקשי מבן זוגך שיבטא רגשות, כי עולם הגברים שונה מעולם הנשים.
נקודה חשובה-
אע"פ שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, קל להם להתחבר לנשיהן כאשר הן מבטאות משפט של רגש. מפני שמשפט של רגש אינו דורש מהם לבקר או לתקן, כי עם רגשות לא מתווכחים.
נציין דוגמאות:
במקום לומר-"הכלב של השכנים נראה תוקפני ואני חושבת שהוא עלול לתקוף את הילדים", תאמרי-"אני פוחדת מן הכלב של השכנים". הוא יטיב יותר לשמוע איך את מרגישה, ולא יצטרך להתווכח על מה שאת חושבת.לעומת זאת במשפט הראשון הוא עלול להתווכח ולשכנע אותך שאינך צודקת בקשר למה שאת חושבת על השכן או על הכלב, ובסופו של דבר תמצאו את עצמכם רבים ומתווכחים על השאלה אם הכלב מסוכן, או אם השכן רשלן, ואת מי זה מעניין או אכפת. ללא ספק תהיי הרבה יותר מאושרת אם תביעי רגשות, ישמע שכעסת או פחדת, יבין אותך יותר, ישתתף בצערך והסיכוי שיפעל למענך הרבה יותר גדול, וזה סוד יקר!!
ב. במקום לומר-"אני יודעת שזה לא בריא לי לאכול הרבה שוקולד",תאמרי-"אני מרגישה רגשי אשם בגלל השוקולד שאכלתי". במשפט הראשון הוא עשוי לעזור לך למצוא שיטה איך לא לאכול יותר מידי שוקולד, דבר שעלול להעליב ולפגוע בך מאוד, ולבסוף תמצאו את עצמכם מתווכחים כמה משקל עלית ואיך את נראית,זה עלול לצער ולתסכל אותך מאוד. במשפט השני כאשר ישמע איך את מרגישה בלבד, הוא עשוי להשתתף בצערך, לעודד ולחזק אותך.
 ג. במקום לומר-"המעבר לבית החדש יעשה שינוי גדול בעבורנו וישפר את הזוגיות", תאמרי-"אני מתרגשת מאוד לקראת המעבר לבית החדש". במשפט הראשון הוא עלול לפרשו כתלונה על כך שהוא אינו משביע את רצונך מספיק, ויגרור לוויכוח ומריבה האם הוא טוב דיו עבורך. במשפט השני הוא עשוי להתרגש בדיוק כמוך ולהשתתף בשמחתך ד. במקום לומר-"הכיור סתום וזה לא מעניין אותך", תאמרי-"יש לי צער מהכיור הסתום". במשפט הראשון הוא יחוש רשלן ובלתי מוצלח ויגרור אותכם למחלוקות וריבים, ובמשפט השני ירגיש את כאבך ויעשה הכל על מנת לרצותך.
 ה. במקום לומר-"המנורה בחדר שרופה ונמאס לי לרדוף אחריך", תאמרי-"אני בצער בגלל המנורה השרופה". במשפט הראשון יחוש מזולזל וחסר ערך,דבר שעלול לפתח ריב ולעוד חוסר אכפתיות מצידו, ובמשפט השני הוא עשוי לחוש את צערך ולהניע אותו כדי לפייסך ולרצותך. מכאן מובן כמה חשוב שהאשה תיצמד לרגשותיה ותביע אותן בצורה מכובדת!!
לסיכום:
למרות שגברים אינם אוהבים לדבר על רגשותיהם, אולם קל להם לקבל ולהתחבר למשפט של רגש. מפני שבמשפט של שכל הם חשים מואשמים, מותקפים וחסרי ערך ובמשפט של רגש הערכתם וביטחונם עולים, מפני שנשיהן מגלות הזדקקות וחולשה כלפיהם, ויעשו כל שביכולתם על מנת להוכיח לנשיהן ולעצמם, שהם אכן מוצלחים וכישרוניים דיים. מכאן מוכח שבהעדר תקשורת נכונה, ע"י שימוש במשפטים של שכל, ניתן להתווכח ולריב ולא להגיע לשורש הבעיה. נשים מוצאות את עצמן מתווכחות ורבות וטוענות-"מה סך הכל ביקשנו",והגברים כועסים ופגועים מפני שחשים מבוקרים ומזולזלים. מכאן החשיבות הרבה בהבנת המין השונה, ובהעדר תובנות בסיסיות נגרמים קצרים תקשורתיים.
נקודה נוספת-
קיימת טעות נפוצה להביע רגשות ומחשבות שליליות כלפי בן הזוג- לפגוע, להשפיל ולשפוך את דמו, ולהצטדק על חשבונו במשפט המפורסם-"אני אדם אמיתי".כותב הרב דסלר זצ"ל-שאמת ושקר אינם תלויים בהבעת רגשותינו השליליים כלפי בן/ת זוגנו. אדם אמיתי ניכר בכך שהוא יודע לקבל אמת מבן/ת זוגו, להודות ולבקש סליחה. בזה ניכרת גדלות האדם ולא במה שפוגע ומשפיל אותו ושמח לאידו, כי בזה מלאים כל בתי הדין. בדקו את הנושא ותיווכחו, שכל אלו שהרסו לעצמם ולילדיהם את בתיהם, בחושבם שהם אמיתיים וחייבים לומר את האמת הכואבת לשני ולא משנה מהו המחיר. הרגשה של- "אני צודק ואמיתי",זו תחושה נפלאה המלווה בסיפוק רב,אבל המחיר שגובה הנאה זו, כבד ואינו שווה כלל כידוע. למען האמת מה שמניע את בני הזוג למריבות בנוסף לתקשורת לקויה, זה מידת האגו והניצחון, ועל כך אנו משלמים מחיר מאוד יקר. תקשורת בריאה זה להשמיע לבן הזוג את מה שהוא מעוניין ורוצה לשמוע ולא את מה שאני רוצה להשמיע לו.
הכלל בזה-
"סוף מעשה במחשבה תחילה". כלומר, לחשוב לפני הבעת רגשותינו, האם ישמח בן זוגי לשמוע  ויביא לתועלת, או שהוא עלול להיפגע ולהחזיר מלחמה,זה המודד וזו הבדיקה.כמו כן, כדי לבנות תקשורת טובה, אין צורך שהאשה תכריח את בן זוגה שיאמר לה כיצד הוא מרגיש כלפיה. אם הוא ירגיש צורך הוא יאמר מעצמו, וזה יהיה הרבה יותר אמיתי מאשר שתבקש ותביך אותו,ויצא לו בצורה מלכותית ובלתי כנה. יתכן שלעולם האשה לא תרגיש בבית בתרבות הגברית, מפני שזו לא הסביבה הטבעית שלה.אולם היא יכולה וודאי ללמוד להסתדר בה נפלא, בתנאי שתיצמד לרגשותיה ותביע אותן בצורה טובה ומכובדת.
מעשה-
בזוג שמבקשים להינשא שנית לאחר שלושה חודשים מהגירושין [הפרטים שונו מפאת צנעת הפרט]. שאלתי מה היא סיבת הגירושין? ענה הבעל שיש לאישה בעיה נפשית. שאלתי אם כן מה השתנה מאז הגירושין? ענה שכיום האישה מודה ומוכנה לקבל טיפול והמליצו לנו לבוא לרב לקבל  יעוץ והדרכה.
לאחר אבחון ראשוני אמרתי לזוג שאני חייב לומר את האמת בגלוי, להבדיל אם הייתם זוג נשוי. אמרתי- האישה בריאה לחלוטין. שאלו היכן הבעיה? בבעל. מה הבעיה? אחר המחילה אבל כבודו סובל מהפרעת אישיות. פתאום האישה פרצה בזעקות ובכי מרורים- אני לא מאמינה, אני לא מאמינה... תכף  אירגע  ואספר לרב את התפרצותי.
לאחר הגירושין עלה הרעיון לחזור, והפעם עם יעוץ זוגי מקצועי.
אתמול חברתי יעצה לי ליצור קשר עם אחד הפסיכולוגים הידועים כדי לקבוע פגישת יעוץ. התקשרתי אליו ושאל אותי מספר שאלות, סיים וכך אמר- גברת הבעיה היא לא בך אלא בו. שאלתי מה הבעיה? הגרוש שלך סובל מהפרעה נפשית.
מתי אפשר לבא לטיפול? אין טעם שתבואו,חבל על המאמץ והכסף אין פתרון בבעיה זו. אתמול לא סיפרתי לגרוש כדי שלא יחשוב שאני מנסה להשליך את הבעיה עליו, וזו הסיבה שכך התפרצתי.
האם לרב יש טיפול לבעיה כזו? כן. אותו יועץ ממוחה עם כל הניסיון וההכשרות הודה שאין טיפול, וכבודו טוען שיש? אין לי הכשרות מיוחדות, אבל יש לי סיעתא דשמיא מיוחדת שאין לו, אולם בך אני לא מטפל ואבקש לסיים את הפגישה. מיד התחרט וביקש סליחה.
אני מוחל אבל איני חוזר מהחלטתי.שוב הפציר והתחנן על נפשו שאטפל בו, [הוא לא הבין שעיקר הטיפול כבר התחיל].מפני שחולי מסוג זה, כשמנסים לעזור מקבלים התנגדות וכשמרפים המטופל מבקש שוב עזרה.
לאחר הפצרות רבות טיפלתי בו ולאחר שנה זכה להינשא וכיום יש לו ארבעה ילדים מתוקים, וזכו לאהבה ושלום ורעות,
שבת שלום ומבורך.



מהדורה שביעית
בשלום בית:

תקשורת-ע"פ הסוד הזכר הוא בחינת רצון לתת והנקבה היא רצון לקבל. גם בזכר יש את הרצון לקבל וכן גם בנקבה יש את הרצון לתת, אולם אלו הם הכוחות החלשים והרדודים אצלם. אולם כאשר מתגבר בזכר כח המקבל ובנקבה כח הנותן,אזי נהפכות היוצרות. הזכר נהפך לנקבה והנקבה נהפכת לזכר, בעיקר בדורנו שכח הנקבה עלה וכח הזכר נחלש בגין חטא העגל כידוע ליודעי חן,
[שער הגלגולים כב' האריז"ל].
לכן בימנו הזכר נהפך לכפוף ונשלט והנקבה למושלת ושתלטנית. אולם אם האשה תדע לכבד ותפנים את תפקידו המיוחד של האיש כמשפיע וכמנהיג סמכותי, ותאפשר לו מתוך רצון ושמחה, האיש יעשה הכל על מנת להפוך אותה למלכה ולמאושרת עלי אדמה.
כמו כן- במידה והאיש יכבד ויעריך את האשה כמקבלת, וידע להשפיע ולתת לה את המקום ראשון מתוך רצון ושמחה, האשה תעשה הכל כדי להמליך אותו עליה.
אולם עיקר הנתינה אמורה להיות מבחינת-"לתת על מנת לתת" ושלא על מנת לקבל. מודה ומתוודה שזה הקושי הגדול ביותר מכל הניסיונות וכמעט כולנו נכשלים בו,[אני הראשון] "וכגודל הציפיות כך גודל  האכזבות", אבל ע"י תרגול ניתן לזכות.
יצוין-שיש חובה להכיר טובה לנותן, אולם חובת הודאה זו אינה קשורה לו, אלא למקבל. כי מבחינתו הוא אמור לתת על מנת לתת, בלי שום צפייה לקבל דבר ואפילו תודה על מעשיו.
מכאן מובן הקושי הגדול של הנותן, בעיקר כאשר מצפה, תובע ומתנה תנאים בנתינתו ולמקבל הכל מובן מאליו, ואין לו שום הערכה לנותן.
מהו ההבדל בין שותפות לזוגיות.
בשותפות כל אחד חייב כלפי  השני על פי התנאים שקבעו, אולם בזוגיות בני הזוג חייבים כלפי הקב"ה לכבד זה את זו, וכאן יש את השוני וההבדל הגדול. בדרך כלל שותפות מחזיקה מעמד רק כשהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם זה כלפי זה. אבל בזוגיות בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה.
כלל זה אומר- גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן זוגו, עדיין לא פותר אותו מלקיים את חובתו כלפיו. כי חובת בני הזוג היא כלפי הקב"ה ולא אחד כלפי השני, להבדיל מעסק או שותפות. ע"פ כלל יסודי זה מרווחים מספר דברים:
א. לתת ללא ציפייה, כי כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.
 ב. גם כאשר בן הזוג אינו מקיים את חובתו כלפי בן זוגו, קל לו יותר להמשיך לכבד ולהשפיע עליו, מפני שחובתו היא כלפי הקב"ה, ולא קשור לבן זוגו.
 ג. ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה, כח הפגיעה מצטמצם ושואף לאפס, וכח ההשפעה והנתינה הולך ומתעצם.
 ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי שנהנים מכל נתינה ונתינה,כמעין השפעת ההורים לילדים.
ה. ע"י נתינה לשם שמים זוכים לחיבור ואהבה, שלא רואים שום מום וחסרון בבן הזוג, ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה".
בפרט זוכים להידמות למידותיו ית',מבחינת- "והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה וכ'ו", ואזי זוכים "לאיש ואשה זכו שכינה שורה בביתם". זהירות-
כאן אורב היצר שאומר-"קודם בן זוגי יקיים את חובתו כלפיי ולאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו".
מעשה-ודרשתי בענין זה לזוגות ולאחר השיעור התעוררה מהומה רבה ביניהם, כי כל אחד דרש מבן זוגו שיקיים את חובתו תחילה.לכן עצתי שכל אחד יקיים כלל יסודי זה ללא קשר לבן זוגו, כי חובתו היא כלפי הקב"ה ולא כלפיו כאמור.
איש ואשה הם שני הפכים ושני עולמות שונים לחלוטין, אולם רק ע"י  הבנת היסוד החשוב שציינו- שחובתנו לכבד זה את זו היא כלפי הקב"ה ניתן להצליח.
נקודה נוספת- טבע האיש לא לבטא רגשות, אלא הוא אומר את מה שהוא חושב. אולם למרות שהאיש לא מדבר על רגשותיו, אין האשה צריכה להימנע מלדבר על רגשותיה. כי הבעת רגשותיה בצורה מכובדת יסייע לה להתחבר לעצמה ולבן זוגה, ולהישאר נשית ועדינה וזו מתנה נפלאה לבעלה.
אולם על האשה לא לבקש ממנו שיבטא רגשות, כי עולם הגברים שונה מעולם הנשים.אע"פ שגברים אינם מביעים רגשות,קל להם יחסית להתחבר לנשיהן כאשר הן מבטאות משפטי רגש.כי משפט של רגש אינו מכניס אותם לפינה ואינו דורש מהם לתקן את נשיהן, כי עם רגשות לא מתווכחים.
נציין דוגמאות:
במקום לומר- "הכלב של השכנים נראה תוקפני ואני חושבת שהוא עלול לתקוף את הילדים", תאמרי- "אני פוחדת מהכלב של השכנים".הוא יטיב יותר לשמוע שאת פוחדת, ולא יצטרך להתווכח על מה שאת חושבת.
לעומת זאת במשפט הראשון הוא עלול להתווכח ולשכנע אותך שאינך צודקת בקשר למה שאת חושבת על השכן או על הכלב,ובסופו של דבר תמצאו את עצמכם רבים ומתווכחים על השאלה אם הכלב מסוכן או אם השכן רשלן, ואת מי זה מעניין או אכפת.
לכן אם תביעי רגשות- ישמע שהתרגשת או פחדת,הוא יבין ויכיל אותך יותר,והסיכוי שיפעל למענך רב יותר, וזה סוד יקר!
ב. במקום לומר-"אני יודעת שזה לא בריא לי לאכול הרבה שוקולד", תאמרי-"אני מרגישה רע עם עצמי בגלל שאכלתי שוקולד".
במשפט הראשון הוא עשוי לעזור לך למצוא שיטה איך לא לאכול שוקולד ולא לעלות במשקל, דבר שעלול להעליב ולפגוע בך מאוד ולבסוף תמצאו את עצמכם מתווכחים כמה משקל עלית ואיך את נראית. במשפט השני כאשר ישמע איך את מרגישה בלבד, הוא עשוי להשתתף בצערך,לפרגן ולעודד.
ג.במקום לומר-"אני חושבת שהמעבר לבית החדש יעשה שינוי גדול עבורנו", תאמרי-"אני מאוד מתרגשת לקראת המעבר לבית החדש". במשפט הראשון הוא עלול לפרשו כתלונה על כך שהוא אינו משביע את רצונך מספיק,ויגרור לוויכוח ומריבה האם הוא טוב דיו עבורך. במשפט השני הוא עשוי להתרגש בדיוק כמוך ולהשתתף בשמחתך.
 ד. במקום לומר-"הכיור סתום ואני חושבת שזה לא מעניין אותך",תאמרי-"יש לי צער גדול מהכיור הסתום".
במשפט הראשון הוא יחוש רשלן ובלתי מוצלח ויגרור למחלוקת וריב, ובמשפט השני ירגיש את כאבך ויעשה הכל על מנת לרצותך.
 ה. במקום לומר-"המנורה בחדר שרופה ונראה לי שזה לא בראש מעיינך",תאמרי-"יש לי צער בגלל המנורה השרופה". במשפט הראשון יחוש מזולזל וחסר ערך, דבר שעלול לפתח ריב ולהוסיף להתעלם ממך, ובמשפט השני הוא עשוי לחוש את צערך ולהניע אותו כדי לפייסך.
ניתן להוסיף עוד המון דוגמאות, אולם זה הכלל- ככל שהאשה תיצמד לרגשותיה ותביע אותן בצורה מכובדת, האיש יבין, יתחבר ויעניק לה את התמיכה הרצויה. מפני שבמשפט של שכל הוא חש מואשם וחסר ערך, ומשפט של רגש מעלה לו את הערכתו ויכולתו להעניק.
יתרה מזו-כל עת שהאשה מגלה חולשה,רגישות ועדינות כלפי בן זוגה, הוא יעשה כל שביכולתו על מנת להוכיח לה ולעצמו, שהוא אכן מוצלח וכישרוני לספק לה את צרכיה, וזה סוד נפלא.
מכאן מוכח- שבהעדר תקשורת נכונה, בעקבות שימוש במשפטים של שכל, ניתן להתווכח ולריב ולא להגיע לשורש הבעיה.
לכן פעמים רבות ללא שימת לב נשים מוצאות את עצמן מתווכחות ומתנצחות, והן טוענות- "מה סך הכל אמרנו או בקשנו". הן אינן מודעות למשפטים השכליים שמעוררים סלידה ודחייה לגברים, ומשלמים על כך מחיר יקר וחבל.
לעומת זאת משפט אחד של רגש, עשוי לחולל מהפכה בנפש האיש ולעוררו לתחייה כדי להעניק לה את המיטב, בדקו וראו.
קיימת טעות נפוצה להביע רגשות שליליות כלפי בן הזוג- לפגוע ולשפוך את דמו באמצעות המשפט המפורסם-"אני אדם אמיתי".כותב הרב דסלר זצ"ל-שאמת ושקר אינם תלויים בהבעת רגשותינו השליליים והשפלת בן/ת זוגנו.
המודד לאדם אמיתי ניכר- עד כמה הוא מוכן לקבל תוכחה מבן/ת זוגו, להודות ולבקש סליחה. בזה ניכרת גדלות האדם ולא במה שפוגע, משפיל ומרגיש טוב על חשבונו.
שיח טוב אמור להיות ענייני ונקודתי ולא אישי. החוכמה לדעת מתי השיחה פונה לפן האישי, לעצור ולהתחיל מחדש ולא להיגרר לוויכוח.
יצוין-שכל הגירושין נובעים מחמת הגאוה ומידת הניצחון,אשר גררו לפן האישי ושכחו למעשה את הסיבות העיקריות שבגינם החליטו להתגרש.
כל אלו שהרסו את נישואיהן, מפני שנדמה להם שהם אמיתיים וחייבים לומר את האמת הכואבת לשני, ולמעשה בשורש מה שהניע את הגירושין מידת האגו והגאוה.
המחשבה של-"אני צודק ואמיתי",מעניקה הרגשה נפלאה המלווה בסיפוק רב, אבל המחיר שהיא גובה כבד ואינו שווה כלל כידוע. תקשורת בריאה-זה להשמיע לבן/ת הזוג את מה שהוא מעוניין לשמוע ולא את מה שאני רוצה להשמיע, מבחינת-"סוף מעשה במחשבה תחילה".
כלומר- לחשוב לפני השיח, האם ישמח בן זוגי לשמוע או שהוא עלול להיפגע ולפגוע,זה המדד וזו הבדיקה.
נחזור- למרות שאין לאשה קושי להביע רגשות כלפי בן זוגה, אולם אין צורך לדרוש ממנו להביע רגשי אהבה כלפיה, כי טבע האיש שונה מהאשה.אם הוא ירגיש צורך,הוא יאמר מעצמו וזה יהיה הרבה יותר אמיתי מאשר שתבקש ותביך אותו, ויאמר לה בצורה בלתי כנה.
יתכן שיש קושי לאשה להבין את נפש האיש,אבל אם היא תוציא רגשות בצורה מכובדת, היא תפתח לאיש חסימות ויחזיר לה רגשי אהבה.
מעשה- בזוג שמעוניינים לחזור לאחר הגירושין ומבקשים אבחון. שאלתי-מה סיבת הגירושין? יש לאשה בעיה נפשית. אם כן מה השתנה מאז הגירושין? כיום היא מודה ומעוניינת לטפל והמליצו לנו לקבל אבחון.
לאחר מספר שאלות אמרתי לזוג- האישה בריאה בנפשה. שאלו היכן הבעיה? בבעל. שאל מה הבעיה? אחר המחילה אבל כבודו סובל מהפרעת אישיות. לפתע האישה פרצה בזעקות ובכי מרורים-אני לא מאמינה, אני לא מאמינה...לאחר שנרגעה סיפרה שאתמול המליצו לה ליצור קשר עם אחד הפסיכולוגים הידועים כדי לקבוע פגישת יעוץ.
בשיחת ט"ל שאל אותה מספר שאלות סיים וכך אמר- גברת הבעיה היא לא בך אלא בו.
הגרוש שלך סובל מהפרעת אישיות, ואין טעם שתבואו לטיפול, אין פתרון בבעיה זו. חששתי לספר לגרוש כדי שלא יחשוב שאני מנסה להשליך את הבעיה עליו, לכן זו הסיבה שכך התפרצתי.
שאל- האם יש טיפול לבעיה זו? כן.שאל-אותו יועץ ממוחה עם כל הניסיון והתעודות הודה שאין טיפול, איך כבודו טוען שיש? אין לי הכשרות מיוחדות וגם לא תעודות, אבל יש לי סיעתא דשמיא מיוחדת וזה עולה על כל מה שיש לו, אולם בך אני לא מטפל ואבקש לסיים את הפגישה.
מיד התחרט וביקש סליחה. אני מוחל אבל איני חוזר מהחלטתי. שוב הפציר והתחנן על נפשו שאטפל בו. הוא לא הבין שעיקר הטיפול כבר התחיל, כי מי שסובל מהפרעה זו, כשמנסים לעזור לו הוא מתנגד וכשדוחים אותו מבקש עזרה.
לאחר הפצרות רבות של הלוך ושוב טיפלתי בו ולאחר שנה זכה להינשא וכיום יש לו חמשה ילדים מתוקים, אולם לא עם גרושתו כי מידת האגו והניצחון לא יניחו לו,ואצלה זה נרשם במוח שהוא חולה ואין תקנה,לכן כל בעיה שתתעורר יציף את הכל וזה לא יצליח.
החידוש- מי שחולה מהפרעה נפשית ניתן להבריאו,אבל מי שסובל מאגו מנופח ואינו מעוניין להגמל,לא ניתן להצילו,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה שמינית
בשלום בית:

מגיעים אליי זוגות צעירים בתחילת הנישואין שבורים ורצוצים לבקש גלגל הצלה לפני הגירושין. אחת הסיבות העיקריות מפני שהם עדיין לא מוכנים מבחינה רגשית ונפשית להיכנס למערכת זוגית מחייבת. בעיקר כאשר כוונתם היתה להשיג מטרות, הרשימו והטעו ללא מתכוון זה את זו כדי למצוא חן בעיני השני. אולם מיד לאחר הנישואין הזיוף והשקר התגלה והאמון הבסיסי של הזוגיות קרס ונשבר.
כששואלים אותי זוגות מה לומר בפגישות הראשונות? התשובה- "את כל האמת כולה בלי להסתיר דבר". כי זמן קצר לאחר הנישואין השקרים צפים וקשה לתקן ולהחזיר את האמון שנשבר. עצתי- גלו את האופי האמיתי, המידות, הרצונות, ההשקפות ואל תחששו, כי אם זה הזיווג שום כח בעולם לא ימנע אותו. אולם אם הבניין הזוגי  הוא ע"פ השקפות ודמיוניות כוזבות, אפילו אם זה הזיווג, הוא יתפוצץ לכם בפנים זמן קצר לאחר הנישואין. גם אם לא, אתם עלולים לסבול מרורים כל החיים על עצם זה שבניתם בסיס שקרי וכוזב, ויש לי המון סיפורים. בנוסף, על הזוגות ללכת להדרכה משותפת לפני הנישואין לקראת העולם החדש שנכנסים אליו, כי גם אם יזילו כסך עדיף לפני מאשר אחרי. כי אחרי יזילו גם כסף וגם דמעות ולא תמיד ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. גם כאשר אתם חושבים שיש דברים משותפים וכ'ו, אל תוותרו לבדיקת התאמה עם איש מקצוע ובכל מחיר.
מעשה- באחד שביטל את הנישואין [סיבוב שני] מיד לאחר החופה, כי לא היה מסוגל לחזור עם כלתו לבית. שאלתיו מדוע? סיפר שביום החופה הגיע חבר שבא לשמחו וגילה לו שכלתו התגרשה מבעלה הראשון בגלל שעברה על דת ישראל. כשהוא שמע לא היה מסוגל להסתכל לה בפנים מפני ששקרה ולא גלתה את הסיבה האמיתית. הוא סיפר שלמחרת נסע עם כלתו ליועץ שלה ושאלו מדוע העלים ממנו את האמת? ענה-מפאת שהיא עשתה תשובה אמיתית, וכידוע- "שבעל תשובה לא מזכירים לו את העבר". שאל אותי האם זה נכון? עניתי- שלגבי בעל תשובה הוא צודק, אולם לגבי המקרה הנ"ל היה צריך לשתף אותך לפני הנישואין ולשמוע את דעתך, כי דברים מסוג אלו אי אפשר להסתיר כפי שזה קרה.
איני מטיל ספק בתמימות ובנאמנות של אותו יועץ, אולם פשוט לי שהוא אינו בקי בענייני זוגיות! מעשה באחד שהתקשר ושאל על איזה ספרים אני ממליץ לו ללמוד כי הוא מעוניין להיות יועץ זוגי. שאלתיו מה הסיבה שבחר בתחום זה? ענה-כי זה מקצוע מכניס. עניתי- אם זו הסיבה, עדיף שתלמד כל מקצוע אחר רק לא זוגיות, כי מדובר כאן בנשמות ובמעידה קטנה בשקול דעת, יש השלכות ונזקים לאין קץ ולאין ערוך השם יצילנו.
זוגות שמתייעצים עם הרב שלהם בענייני זוגיות והוא אינו בקי בעניינים אלו, הוא עשוי לגרום להם חורבנות ונזקים בלתי הפיכים.
נזכרתי במעשה שטיפלתי בזוג והחתן ביקש לשאול את האדמור שלו האם לקבל טיפול זוגי או לפנות לגירושין? עניתי-שאלה זו היא לא קשורה לרוח הקודש. כמובן שאיני מזלזל חלילה בשום רב ובוודאי לא באדמורים, אבל זו שאלה של בעל מקצוע! החתן התעקש ונסע לאדמור ושאלו האם לפנות ליעוץ או גירושין? ענה-"זו לא שאלה של נבואה או רוח הקודש, אלא של בעל מקצוע! שמחתי שמחה גדולה שלא אלמן ישראל ושיש צדיקים אמיתיים שמוכנים להודות על האמת כשצריך, ולא לוקחים אחריות בנושא זה שעומד ברומו של עולם.
אגב- במקרים מסוימים שכלתי מבקשת ממני לגשר עם הבן, אני מתנגד מפחד נגיעה אישית שעלולה להרוס להם למרות שהיא מתעקשת שרק אני יגשר ויפסוק [כנראה שהיא מרגישה שאני נוטה יותר לצידה].
לפני כל טיפול אני משתדל להקדים בשלושה תפילות:
א. לא לקחת שום צד ב. שהאבחון יהיה מדויק כדי להעניק לזוג עצות מתאימות ע"פ הנפשות הפועלות ג.שיקבלו את העצות ויישמו.כמו כן משתדל להזכיר לזוג שבטיפול אין אשמים, אלא יש בעיות וצריך לפתור!
קיימת בעיה נפוצה וקשה יותר, כאשר בני הזוג באים להדרכה לפני או אחרי הנישואים ומטעים את המטפל במודע ובלא מודע כדי למצוא חן בעיניו ולברוח מהבעיה האמיתית ולהשליך אותה על בן/ת הזוג. תופעה זו מצויה בעיקר בטיפולים הרגשים כשהזוג מקבלים לאחר הנישואין ומטעים את המטפל מהפחד לא לגעת בשורשי הבעיות.
אבל למעשה בראש ובראשונה הם עובדים על עצמם ובעקיפין על כולם, כי הם נשארים תקועים בבעייתם, מתאמללים ומאמללים את כל סביבתם ובעיקר את בן/ת זוגם.
תופעה זו חוזרת בנישואין שניים ועוד, מבחינת העתק הדבק וחבל. חז"ל אומרים- "הכל הולך אחר ההתחלה". כמובן שתמיד ניתן לתקן, אולם סיכויי ההצלחה תלויים בראשית.
מסופר על אדם שלא נהג כשורה עם רעייתו. כאשר החליט לתקן את מעשיו הציעה לו שכל פעם שהוא משחרר לה כאב או תסכול, יתקע מסמר בעץ שבכניסת הבית. לאחר תקופה כאשר התמלא העץ, אמרה לו רעייתו תודה רבה, סוף סוף שחררת אותי וכעת אתה יכול להסיר את המסמרים.
לאחר שהסיר אותם חזר ושאלה מה עם החורים? ענתה לו אלו הצלקות שנשארו לי.
מובן שצלקות אלו קיימים באישה ופעמים גם באיש, והריפוי תלוי בגודל המחילה של בני הזוג. כלומר אם נבין ונפנים שמי שמנסה אותנו זה אך ורק הקב"ה, ובן/ת הזוג הם שליחים שלו יתברך, יהיה לנו קל למחול ולסלוח.
הגיעה אליי אשה שבכתה במשך מספר שעות על הצער והכאב שהבעל גרם לה. כשסיימה לשחרר את כאבה שאלתי אותה היכן הקב"ה נמצא בכל הסיפור? ענתה-מה פירוש,יש בחירה לכל אדם? עניתי- מובא בגמרא בעבודה זרה יז'- "שאין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזים בשמיים למעלה". ענתה- "הקב"ה רוצה שאני יסבול"? עניתי- חס ושלום ההיפך הוא הנכון. אולם כתוב- "שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד".
מסביר האריז"ל שכל הסבל שהקב"ה מביא על האדם ועל האנושות זהו-"מעוצם רחמיו המרובים". שאלה כיצד? עניתי- לו יצויר שהיו מראים לך סרטון קצר על הגלגול הקודם שלך ומראים לך שהיית בתפקיד הבעל והוא היה בתפקיד האשה ואת אותו סבל שאת עוברת היום, זה בדיוק מה שעשית לו וכעת הוא מחזיר לך כדי להשלים לך את התיקון, האם היית מתלוננת או מקבלת בשמחה? ענתה-"בשמחה, אבל זה אומר שאני צריכה להמשיך לסבול"? עניתי לא. כי עצם זה שיש לך היום מודעות חדשה, זה יקל מעלייך מכמה סיבות:
א. את תפסיקי להאשים אותו במצב והכאב יוקל לך ב. בעצם זה שתקבלי את הניסיונות ולא תתנגדי, זה לא יכאב לך, כי התנגדות יוצרת כאב ולא הסבל, כי הוא מותאם בדיוק לכוחות הנפש שלך ג. כאשר תתחילי לקבל את המציאות בלי להתנגד לה כאמור, באופן פלאי הוא יפסיק לאמלל אותך, כי התיקון הגיע לתכליתו ד.תתפללי עליו ועל עצמך בעיקר כדי שהתיקון לא יסתיים, אלא שתמשיכו לחיות יחדיו בשלום על מנת להרבות זכויות בעולם הבא.
בנוסף קבלי טיפול רגשי כדי לרפאות פצעים רגשיים, עם סבלנות ואמונה בס"ד תצאו לחיים חדשים. שאלה מה עם הבעל? עניתי כאשר תתחילי לעשות שינויים בעצמך ותשני את הגישה שלך כלפיו, הוא ישמח לעשות שינויים עבורך כדי לזכות לאהבתך והערכתך.
מעשים מסוג אלו מגיעים אליי מידי יום, פעמים האשה סובלת ופעמים האיש. מטרת המעשה כדי שכל אחד יקח לעצמו את מוסר ההשכל ויתחזק באמונה ולא יאשים את בן זוגו, וודאי יקל מעליו סבל וכאב רב.מובן שלספר סיפורים זה קל,אולם במציאות זה הרבה יותר מורכב, ובמקרים מסוימים צריך טיפול הרבה יותר מעמיק.
ציינו בעבר שיש הבדל משמעותי בין שותפות לזוגיות. בשותפות כל אחד חייב כלפי  שותפו על פי התנאים שקבעו. אולם בזוגיות בני הזוג חייבים שניהם כלפי הקב"ה לכבד זה את זו באותה רמה ועוצמה, וכאן הוא השוני וההבדל הגדול. כמו כן שותפות מחזיקה מעמד רק כשהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם זה כלפי זה. אבל בזוגיות בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן זוגו, הוא עדיין לא פתור מלקיים את חובתו כלפיו. כי חובת בני הזוג היא כלפי הקב"ה ולא אחד כלפי השני, להבדיל מעסק או שותפות כאמור.
ע"פ כלל יסודי זה מרווחים מספר דברים:
א. לתת ללא ציפייה, כי כגודל הציפיות כך גודל האכזבות ב. גם כאשר בן הזוג אינו מקיים את חובתו כלפי בן זוגו, קל לו יותר להמשיך לכבד ולהשפיע עליו, מפני שחובתו היא כלפי הקב"ה ולא קשור לבן זוגו ג. ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה, כח הפגיעה מצטמצם ושואף לאפס, וכח ההשפעה והנתינה הולך ומתעצם ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי שנהנים מכל נתינה ונתינה כמעין השפעת ההורים לילדים ה. ע"י נתינה לשם שמים זוכים לחיבור ואהבה, שלא רואים שום מום וחסרון בבן הזוג, ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה". בעיקר זוכים להידמות למידותיו יתברך מבחינת- "והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה וכ'ו", ואזי זוכים "לאיש ואשה זכו שכינה שורה בביתם".
זהירות-כאן אורב היצר שאומר-"קודם שבן זוגי יקיים את חובתו כלפיי ולאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו".
מעשה שדרשתי בענין זה, ולאחר שהזוגות חזרו לביתם התעוררה מהומה רבה ביניהם, כי כל אחד דרש מבן זוגו שיקיים תחילה את חובתו כלפיו. לכן עצתי שכל אחד יקיים כלל יסודי זה ללא קשר לבן זוגו.
הגיעו זוג לבקשת אבחון כדי לחזור לאחר הגירושין. שאלתי-מה סיבת הגירושין? ענה האיש- יש לאשה בעיה נפשית. אם כן מה השתנה מאז הגירושין? כיום היא מודה ומעוניינת לטפל והמליצו עליך.לאחר מספר שאלות אמרתי לזוג- האישה בריאה בנפשה. שאלו היכן הבעיה? עניתי- בבעל. שאל מה הבעיה? אחר המחילה אבל כבודו סובל מהפרעת אישיות. לפתע האישה פרצה בזעקות ובבכי- אני לא מאמינה...לאחר שנרגעה סיפרה שאתמול התקשרה לפסיכולוג ידוע לשיחת יעוץ ואמר לה שהבעיה היא לא בה אלא בבן זוגה-הוא סובל מהפרעת אישיות ואין טעם לבוא לטיפול,כי אין פתרון בבעיה זו.חששתי לספר לגרוש כדי שלא יחשוב שאני מנסה שוב להשליך את הבעיה עליו ולקחתי את האחריות עליי,זו הסיבה שכך התפרצתי. שאל- האם יש טיפול בבעיה זו? כן.
שאל-אותו יועץ ממוחה הודה שאין טיפול, איך כבודו טוען שיש? אין לי הכשרות מיוחדות, אבל יש לי סיעתא דשמיא מיוחדת וזה עולה על כל מה שיש לו, אולם בך אני לא מטפל ואבקש לסיים את הפגישה. מיד התחרט וביקש סליחה. אני מוחל אבל איני חוזר מהחלטתי. שוב הפציר והתחנן על נפשו שאטפל בו, [דרך אגב הוא הודה בבעיה, אך לא קלט שטיפול התחיל, כי מי שסובל מהפרעת אישיות, כשמנסים לעזור לו הוא מתנגד ומתכחש לבעייתו, וכשדוחים אותו,הוא עשוי לבקש עזרה כשיש לו מה להפסיד ]. לאחר הפצרות רבות של הלוך ושוב טיפלתי בו, וכעבור שנה זכה להינשא ולהקים דור ישרים מבורך,
שבת שלום ומבורך.

מהדןרה תשיעית
בשלום בית:

מסופר על אב ובן שהגיעו למר"ן זצק"ל והאב טען שהמאורסת של הבן חולה במחלה נדירה והסתירו מהם וברגע האחרון לפני כניסה לחופה גילו ועדיין הבן מתעקש להינשא לה. שאל מר"ן את הבן מדוע אתה מתעקש? ענה- אני מרגיש אליה חיבור מיוחד ומוכן לטפל בה בכל מחיר. האם אתה מודע שלפי הממצאים הרפואיים היא לא תחזיק מעמד? כן ואעפ"כ אני מוכן ופרץ בבכי ומר"ן זצ"ל בכה יחד עימו[כידוע מהמון סיפורים על הרגישות של מר"ן על צערן של ישראל].
מר"ן בירך אותו ופסק זה הזיווג.לאחר מ' שנים של מסירות נפש הבעל בטיפול האשה היא הבריאה, אך הוא נפל במחלה קשה וכיום היא בטפלת בו.
מגיעים אליי זוגות בתחילת הנישואין שבורים ומיואשים לבקש הצלה, מפני חוסר הכנה למערכת זוגית מחייבת. בעיקר כאשר כוונתם להשיג מטרות, הרשימו והטעו ללא מתכוון זה את זו כדי למצוא חן בעיני השני וזמן קצר לאחר הנישואין הזיוף והשקר התגלה והאמון הבסיסי קרס ונשבר. כששואלים אותי זוגות מה לומר בפגישות הראשונות? התשובה- "את כל האמת כולה בלי להסתיר דבר". כי זמן קצר לאחר הנישואין השקרים צפים וקשה לתקן ולהחזיר את האמון שנשבר.
עצתי- גלו את האופי האמיתי, המידות, הרצונות, ההשקפות ואל תחששו, כי אם זה הזיווג שום כח בעולם לא ימנע אותו. אולם אם הבניין הזוגי  הוא ע"פ השקפות ודמיוניות כוזבות, אפילו אם זה הזיווג הוא יתפוצץ לכם זמן קצר לאחר הנישואין. גם אם לא תתגרשו אתם עלולים לסבול מרורים כל החיים על עצם זה שבניתם בסיס שקרי וכוזב ויש לי המון סיפורים.
בנוסף- על הזוגות ללכת להדרכה משותפת לפני הנישואין לקראת העולם החדש שנכנסים אליו, כי גם אם יזילו כסך עדיף לפני מאשר אחרי. כי אחרי יזילו כסף וגם דמעות ולא תמיד ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. גם כשנדמה לכם שיש דברים משותפים וכ'ו, אל תוותרו להכנה ובדיקת התאמה עם איש מקצוע ובכל מחיר.
מעשה בחתן שביטל את הנישואין מיד לאחר  החופה. שאלתיו מדוע? סיפר שביום החתונה הגיע חבר וגילה לו שכלתו התגרשה מהבעל הראשון מפני שעברה על דת ישראל.כששמע לא היה מסוגל להסתכל לה בפנים כי שיקרה ולא גלתה את הסיבה האמיתית. למחרת נסע עם כלתו לרב שלה ושאלו מדוע העלים ממנו את המידע? ענה-מפאת שהיא עשתה תשובה אמיתית וכידוע "שבעלי תשובה לא מזכירים להם את העבר".
שאל אותי האם זה נכון? עניתי- שלגבי בעלי תשובה הוא צודק, אולם לגבי המקרה הנ"ל היה צריך לשתף אותך לפני הנישואין, כי לא כל אחד מסוגל להשלים עם מציאות כזו ובעיקר שלא ניתן להסתיר מקרים כאלו כפי שהיה. איני מטיל ספק בתמימות ובנאמנות של אותו רב,אולם פשוט לי שהוא אינו בקי בענייני זוגיות!
מעשה באחד שהתקשר ושאל על איזה ספרים אני ממליץ כי הוא מעוניין להיות יועץ זוגי. שאלתי מה הסיבה שבחר בתחום זה? ענה-כי זה מקצוע מכניס. עניתי- אם זו הסיבה עדיף שתלמד כל מקצוע אחר רק לא זוגיות, כי מדובר בנשמות ובמעידה קטנה בשקול דעת, יכול לדרוס ולהחריב בתים השם יצילנו.
זוגות שמתייעצים עם הרב שלהם בענייני זוגיות והוא אינו בקי בעניינים אלו, הוא עשוי לגרום להם חורבנות ונזקים בלתי הפיכים. טיפלתי בזוג והחתן ביקש לשאול את האדמור שלו האם לטפל בזוגיות או לגרש? עניתי-זו לא שאלה של רוח הקודש אלא של  בעל מקצוע! החתן התעקש ונסע לאדמור ושאלו האם לפנות ליעוץ או לגירושין? ענה-"זו לא שאלה של נבואה או רוח הקודש, אלא של בעל מקצוע! שמחתי שמחה גדולה שלא אלמן ישראל ושיש צדיקים אמיתיים שמוכנים להודות על האמת כשצריך ולא לוקחים אחריות בנושא שעומד ברומו של עולם.
אגב- במקרים שילדי מבקשים יעוץ  זוגי, מחמת הנגיעה אני מפנה אותם לאנשי מקצוע. לפני כל טיפול משתדל להקדים בשלושה תפילות: א. לא לקחת שום צד ב. שהאבחון יהיה מדויק כדי להעניק לזוג עצות מתאימות ע"פ הנפשות הפועלות ג.שיקבלו את העצות ויישמו.כמו כן משתדל להזכיר לזוג שבטיפול אין אשמים, אלא יש בעיות וצריך לפתור!
קיימת בעיה נפוצה וקשה יותר, כאשר בני הזוג באים להדרכה לפני או אחרי הנישואים ומטעים את המטפל במודע ובלא מודע כדי למצוא חן בעיניו ולברוח מהבעיה האמיתית ולהשליך אותה על בן/ת הזוג. תופעה זו מצויה בעיקר בטיפולים הרגשים שלאחר הנישואין ומטעים את המטפל מהפחד לא לגעת בשורשי הבעיות.אולם למעשה בראש ובראשונה הם עובדים על עצמם ובעקיפין על כולם, כי הם נשארים תקועים בבעייתם, מתאמללים ומאמללים את כל סביבתם ובעיקר את בן/ת זוגם. תופעה זו חוזרת בנישואין שניים ועוד מבחינת העתק הדבק וחבל. חז"ל אומרים- "הכל הולך אחר ההתחלה". כמובן שתמיד ניתן לתקן, אולם סיכויי ההצלחה תלויים בראשית.
מסופר על אדם שלא נהג כשורה עם רעייתו. כאשר החליט לתקן את מעשיו הציעה לו שכל פעם שהוא משחרר לה כאב או תסכול, יתקע מסמר בעץ שבכניסת הבית. לאחר תקופה כאשר התמלא העץ, אמרה לו רעייתו תודה רבה, סוף סוף שחררת אותי וכעת אתה יכול להסיר את המסמרים. לאחר שהסיר אותם חזר ושאלה מה עם החורים? ענתה לו אלו הצלקות שנשארו לי. מובן שצלקות אלו קיימים באישה ופעמים גם באיש והריפוי תלוי בגודל המחילה של בני הזוג. כלומר אם נבין ונפנים שמי שמנסה אותנו זה אך ורק הקב"ה, ובן/ת הזוג הם שליחים שלו יתברך, יהיה לנו קל למחול ולסלוח.
הגיעה אליי אשה שבכתה במשך מספר שעות על הצער והכאב שהבעל גרם לה. כשסיימה לשחרר את כאבה שאלתי אותה היכן הקב"ה נמצא בכל הסיפור? ענתה-מה פירוש יש בחירה לכל אדם? עניתי- מובא בגמרא בעבודה זרה יז'- "שאין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזים בשמיים למעלה". ענתה- "הקב"ה רוצה שאני יסבול"? עניתי- חס ושלום ההיפך הוא הנכון. אולם כתוב- "שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד". מסביר האריז"ל שכל הסבל שהקב"ה מביא על האדם ועל האנושות זהו-"מעוצם רחמיו המרובים". שאלה כיצד? עניתי- לו יצויר שהיו מראים לך סרטון קצר על הגלגול הקודם שלך ומראים לך שהיית בתפקיד הבעל והוא היה בתפקיד האשה ואת אותו סבל שאת עוברת היום, זה בדיוק מה שעשית לו וכעת הוא מחזיר לך כדי להשלים לך את התיקון, האם היית מתלוננת או מקבלת בשמחה? ענתה-בשמחה, אבל זה אומר שאני צריכה להמשיך לסבול? עניתי לא. אבל עצם המודעות החדשה שיש לך זה יקל מעלייך מכמה סיבות:
א. את תפסיקי להאשים אותו במצב והכאב יוקל לך ב. בעצם זה שתקבלי את הניסיונות ולא תתנגדי זה לא יכאב לך, כי ההתנגדות יוצרת כאב ולא הסבל, כי הוא מותאם בדיוק לכוחות הנפש שלנו ג. כאשר תתחילי לקבל את המציאות בלי להתנגד לה, באופן פלאי הוא יפסיק לאמלל אותך כי התיקון הגיע לתכליתו. אך תתפללי עליו ועל עצמך כדי שהתיקון לא יסתיים ושתמשיכו לחיות בשלום על מנת להרבות זכויות לעולם הבא. בנוסף קבלי טיפול רגשי כדי לרפאות פצעים רגשיים, עם סבלנות ואמונה בס"ד תצאו לחיים חדשים. שאלה מה עם הבעל? עניתי כאשר תתחילי לעשות שינויים בעצמך ותשני גישה כלפיו, הוא ישמח להגיע אליי לקבל הדרכה כדי להעניק  לך  הערכה  ראויה.

 מטרת המעשה כדי שכל אחד יקח לעצמו את מוסר ההשכל ויתחזק באמונה ולא יאשים את בן זוגו, וודאי יקל מעליו סבל וכאב רב. מובן שלספר סיפורים זה קל, אולם במציאות זה הרבה יותר מורכב, ובמקרים מסוימים צריך טיפול הרבה יותר מעמיק.
ציינו בעבר שיש הבדל משמעותי בין שותפות לזוגיות. בשותפות כל אחד חייב כלפי  שותפו על פי התנאים שקבעו. אולם בזוגיות בני הזוג חייבים שניהם כלפי הקב"ה לכבד זה את זו באותה רמה ועוצמה, וכאן הוא השוני וההבדל הגדול. כמו כן שותפות מחזיקה מעמד רק כשהשותפים עומדים בהסכם ומקיימים את התחייבותם זה כלפי זה. אבל בזוגיות בני הזוג שניהם חייבים כלפי הקב"ה גם כאשר בן הזוג לא קיים את חובתו כלפי בן זוגו, הוא עדיין לא פטור מלקיים את חובתו כלפיו יתברך. כי חובת בני הזוג היא כלפי הקב"ה ולא אחד כלפי השני,להבדיל מעסק או שותפות.
ע'פכלל יסודי זה מרווחים מספר דברים:
א. לתת ללא ציפייה, כי כגודל הציפיות כך גודל האכזבות ב. גם כאשר בן הזוג אינו מקיים את חובתו כלפי בן זוגו, קל יותר לצד השני להמשיך ולכבד אותו, מפני שחובתו היא כלפי הקב"ה ולא קשור לבן זוגו ג. ככל שמתחזקים ומפנימים כלל יסודי זה, כח הפגיעה מצטמצם ושואף לאפס, וכח ההשפעה והנתינה הולך ומתעצם ד. ע"י השפעה של-"לתת על מנת לתת", זוכים לאהבה שאינה תלויה בדבר, עד כדי שנהנים מכל נתינה ונתינה כמעין השפעת ההורים לילדיהם ה.ע"י נתינה לשם שמים זוכים לחיבור ואהבה שלא רואים שום מום וחסרון בבן הזוג, ככתוב-"על רוב פשעים תכסה אהבה". בעיקר זוכים להידמות למידותיו יתברך מבחינת- "והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה וכ'ו", וזוכים-"לאיש ואשה זכו שכינה שורה בביתם".
זהירות-כאן אורב היצר- "קודם שבן זוגי יקיים את חובתו כלפיי ולאחר מכן אקיים את חובתי כלפיו". בעבר דרשתי בענין זה ולאחר שהזוגות חזרו לביתם התעוררה מהומה רבה ביניהם, כי כל אחד דרש מבן זוגו שיקיים תחילה את חובתו כלפיו. לכן עצתי שכל אחד יקיים כלל יסודי זה ללא קשר לבן זוגו.
הגיעו זוג לבקשת אבחון כדי לחזור לאחר הגירושין. שאלתי מה סיבת הגירושין? ענה האיש- יש לאשה בעיה נפשית. אם כן מה השתנה מאז הגירושין? כיום היא מודה ומעוניינת לטפל והמליצו עליך. לאחר מספר שאלות אמרתי לזוג- האישה בריאה בנפשה. שאלו היכן הבעיה? עניתי- בבעל. שאל מה הבעיה? אחר המחילה אבל כבודו סובל מהפרעת אישיות. לפתע האישה פרצה בזעקות ובבכיות- אני לא מאמינה...לאחר שנרגעה סיפרה שיום לפני התקשרה לפסיכולוג ידוע לשיחת יעוץ ואמר לה שהבעיה היא לא בה אלא בבן זוגה-הוא סובל מהפרעת אישיות ואין טעם לבוא לטיפול כי אין פתרון בבעיה זו.חששתי לספר לגרוש כדי שלא יחשוב שאני מנסה שוב להשליך את הבעיה עליו ולקחתי את האחריות עלי וזו הסיבה שכך התפרצתי. שאל- האם יש טיפול בבעיה זו? כן.שאל-אותו יועץ ממוחה עם התעודות הודה שאין טיפול, איך כבודו טוען שיש? אין לי תעודות, אך יש לי ניסיון וס"ד מיוחדת וזה עולה על כל מה שיש לו, אולם בך איני מטפל ואבקש לסיים את הפגישה. מיד התחרט וביקש סליחה. אני מוחל אבל איני חוזר מהחלטתי. שוב הפציר והתחנן על נפשו שאטפל בו, [בדרך אגב הוא הודה בבעיה, אך לא קלט שהטיפול התחיל, כי מי שסובל מהפרעת אישיות, כשמנסים לעזור לו הוא מתנגד ומתכחש לבעייתו, וכשדוחים אותו,הוא עשוי לבקש עזרה כשיש לו מה להפסיד]. לאחר הפצרות רבות של הלוך ושוב טיפלתי בו, וכעבור שנה זכה להינשא ולהקים דור ישרים מבורך, שבת שלום ומבורך.