מהדורה שניה

בשלום בית:

סוד מחזוריות הנשים ביחס למחזוריות הגברים:

הבנת מחזוריות הנפשית של הגבר, חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים.
בחסרון מודעות בתהליך נפשי זה, גברים חשים רגשי אשם, בשל הצורך שלהם לבלות זמן מה במערותיהם.
כמו כן,
יש המרגישים מבוכה רבה ובלבול גדול בשל זה.
לכן כאשר הם חשים בצורך להתרחק, מיד לאחר מכן מרגישים בצורך-
לקפוץ בחזרה.
הם גם עלולים בטעות לחשוב, שדבר מה אינו כשורה אצלם, בפרט כאשר נשותיהן אומרות להם זאת.
לפיכך-
הבנת סודות התנהגות הנפשית של הגבר, מסייעת ומביאה הקלה עצומה לנשים וגברים כאחד. בדרך כלל-
אין הגברים מודעים לאופן שבו משפיעות על הנשים התרחקות הפתאומית שלהם והשיבה בעקבותיה.
לאחר שגברים רכשו את התובנות החדשות שציינו בעלונים האחרונים ועל האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזור האינטימיות שלהם, עשויים וודאי לתפוס ולהבין מה רבה חשיבותה של ההקשבה לשיחות האשה. כמו כן-
יבינו ויכבדו את הצורך שלהן בהפחת אמון מחדש, שהן רצויות  ומקובלות כמו שהיו לפני התנתקותם.
לפיכך-
קיימת חשיבות רבה בכל עת אשר אין הם חשים צורך להתרחק, ליזום שיחה עם האשה, להתעניין בה ולחזר אחריה כדבעי.
התבוננות-
 זו בהבנת מחזוריות הגבר מסייעת לו להגיע לידי הבנה הולכת וגוברת בנפש האשה ע"י תמיכה והפחת אימון מחודש גם בשעת התרחקותו.
דהיינו-
לומר לה-"שזה לא קשור אליה כלל ושהוא מתכוון לחזור בהקדם האפשרי".
כמו כן-
"שיש לו צורך להיות עם עצמו זמן מה ולאחר מכן יקדיש לה זמן מרובה כפיצוי על הבנתה".
כאשר-
גבר מרגיש את הצורך להתרחק בזמן שהיא משוחחת עמו,[בעיה נפוצה] ישתדל להתאפק, במידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה-
"אני צריך כעת זמן עם עצמי על מנת לחשוב בעניין זה וכ'ו, לאחר מכן נשוב ונדבר על זה".
חשוב-
 שהגבר יבין את מה שמתחולל בקרבה בשעה שמתרחק ממנה, על מנת להפיח בה אמון מחודש שישוב אליה, וכן להסביר לה שהתנתקותו אינה קשורה אליה כלל.
כמו כן-
על האשה להבינו, לא לדחוק בו או להפגיזו בשאלות וברגשי אשם.
כעת זה לא הזמן, כי זה עלול להרחיקו לזמן ארוך יותר, כאמור לעלונים הקודמים.
עיקר הבעיה-
שלאחר שהוא שב, היא מצפה ממנו לספק לה הסברים הגיוניים לסיבת עזיבתו [כי היא בטעות תולה את התרחקותו בעצמה].
כאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ואינה מוכנה לסלוח ולקבלו חזרה. עומק העניין-
אין שום סיבה מיוחדת להתרחקותו, זה פשוט תהליך נפשי בריא ותת הכרתי שחייב לעבור אותו ואינו בשליטתו. בדרך כלל-
לגברים אין תשובות מרגיעות לסיבת עזיבתם, כי הם בעצמם אינם מודעים לתהליך תת הכרתי זה.

ענין זה עשוי לתסכל גם אותם.
אומנם-אחר התובנות החשובות שלמדנו יכול לומר לה בפירוש-
שזה תהליך פנימי שלא קשור אליה כלל, לכן זקוק לשקט עם עצמו כדי לאסוף כוחות ומשאבים על מנת להעניק לה את המיטב שוודאי ראויה, היא וודאי תבין ותקבל.
כמו כן-הגבר נעשה מודע יותר לצורך שלה להקשבה, אחר שהיא מגלה הבנה בהתרחקותו.
הוא נעשה רגיש יותר בצורך שלה להבנה, הקשבה והזדהות בכאבה בתקופות שאינו מתרחק ממנה. בנוסף-לכך הוא נעשה מודע שהקשבה מסייעת לו להיות פתוח יותר לדברים שהוא בעצמו מעוניין לחלוק עמה במשך השיחה.
כמו כן-האשה לומדת שעל מנת ליזום שיחה, אין צורך לדרוש מהגבר לדבר.אלא  מסתפקת בכך שהוא יקשיב לה ולומדת היטב כאשר משנים הדגשים, היא פשוט משחררת אותו מן הלחץ שהוא נתון בו, ודווקא מנקודה זו יתעורר בו הצורך לדבר, להיפתח ולשתף אותה ברגשות שלו מבלי שתדרוש זאת ממנו.
אלא זה יבוא לו בטבעיות ואין יותר נפלא, אמיתי וכנה מזה. לפיכך-
על האשה לדעת שגבר נפתח בהדרגה רק לאחר שיחוש בתוך כדי הקשבה לדבריה, שהיא מקבלת אותו כפי שהנו.
וכן-אין היא מענישה אותו ואף אינה רודפת אחריו, אלא מבינה שלפעמים רגשותיה האינטימיים גוררים תגובה של התרחקות מצדו ללא שליטה, בעוד שבפעמים אחרות בשעה שהוא שב בדרכו חזרה, הוא יהיה בהחלט מסוגל להקשיב ולקבל, את רגשותיה, תחושותיה ומחשבותיה כפי שהיא חשה מבלי לתקנה או להעיר לה על כך.
חכמת נשים בנתה ביתה וכ'ו, זו אשה חכמה שאינה אומרת נואש, מחזיקה מעמד ומתמידה בסבלנות ע"פ הכללים שציינו וזוכה לבנות את ביתה ע"פ התובנות שהעלנו שרק נשים מעטות בלבד זכו להן!!
לעומת זאת,אשה דומה לגל, הערכתה העצמית גואה ויורדת בתנודות דוגמת הגלים.כאשר היא חשה נאהבת הערכתה העצמית גואה, עולה ומרגישה בראש הפסגה.
אולם-לאחר מכן עלול מצב רוחה להשתנות לפתע פתאום ולהתנפץ בזמן ירידתה כלפי מטה.התנפצות זו היא זמנית בלבד בעבורה.
כי בהגיעה לתחתית, שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ותהיה לה דעת טובה על עצמה.כאשר-האשה נמצאת בזמן עלייה, היא חשה שפע של אהבה וצורך להעניק ואילו כאשר היא בירידה, היא חשה ריקנות פנימית וצורך גדול שימלאו אותה באהבה. תקופה-
 זו של התרוקנות עד תחתית, הוא המועד המתאים לבדק בית רגשי. כלומר-אם היא דכאה במשך שנים רגשות שליליים, או שהתכחשה לצרכיה בזמני עליה במטרה להיראות אוהבת ככל האפשר, הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש באותן רגשות שליליים ובאותן צרכים הבלתי מסופקים.
לפיכך-בתקופת ירידתה יש לה צורך מיוחד לדבר אודות בעיותיה, רגשותיה וכ'ו ושמאזינים לה ומבינים אותה.
חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה.
כלומר-היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולתוך סבך רגשותיה האפלים והמטושטשים. יתרה מכך-היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר. כמו כן-לחוש חוסר ישע, בודדה ואיש אינו תומך בה ומבינה.
נקודה חשובה-
זמן קצר לאחר שהגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה ותרגיש נאהבת במידה הראויה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב להקרין ולהשפיע חום ואהבה במערכת היחסים,[אלא אם קיימים בה בעיות ותסביכים גנטים כמו-רחמים עצמיים ועוד ].
ועוד,יכולתה להעניק ולקבל אהבה תלויה בהתייחסות שלה כלפי עצמה, על אופן ראייתה את עצמה.כאשר אין לה דעה טובה במידה המספקת על עצמה, היא אינה מסוגלת להעריך די הצורך את בן זוגה.
בפרט-בתקופת הירידה, היא כורעת תחת מעמסת לחציה ותגובתה רגשית יתר על המידה.היא נעשית פגיעה מתמיד וכעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.
לכן-יש חשיבות רבה שבן זוגה יעניק לה בזמנים הללו תמיכה יתרה. שאם לא כן, הוא עלול לשבור את רוחה בקרבה.
עיקר הקושי,כאשר היא בזמן ירידה והוא נמצא בזמן בריחה,
מי יעזור למי?ומי קודם למי?
המשך יבוא בס"ד!!
שבת שלום ומבורך.

מהדורה שלישית
בשלום בית:
כהמשך:

ישנה סוגיה עמוקה ומורכבת אשר מקור הבעיות בעולם ובעיקר בזוגיות נובעות משם. נשתדל בס"ד בעלון זה והבאים אחריו לעמוד על הדברים באופן כללי ופרטני עם המחשות ודוגמאות מהחיים.

רבים מחליפים את המושג-

אהבה בתאווהושואלים מדוע אינם זוכים לקבל אהבה, ככתוב:

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".
אהבה או   תאווה, מה ההבדל, מה היא ההגדרה ומה המודד?

אהבה זה רצון לתת.תאווה זה רצון לקבל.
ועוד,אהבה זה רצון לתת על מנת לתת.
תאווה זה רצון לתת על מנת לקבל, זה ההבדל וזה המודד. נעמיק יותר-אהבה זה לתת לשני את מה שזקוק ואוהב,[לא מדובר בעבירות חלילה].תאווה זה לתת את מה שאני חושב שהוא זקוק או צריך.
לדוגמא:בדרך כלל האיש בנוי   שכלית והאשה רגשית.

כתוצאה מאותם הבדלים האיש פותר בעיות בכסף, מפייס ומרצה בדרך גשמית.בו בזמן שהאשה צריכה וזקוקה ליחס הערכה ושימת לב אוהבת שבעבורה זה מעל הכל.
מובן-כשיש את זה היא תשמח גם בנתינה גשמית.

 אולם-לא לעשות   מהנתינההגשמית עיקר או להחליף זה בזה וזו עיקר הטעות.ועוד-כשיש יחס, הערכה וכ'ו, מתפייסת ומתרצה גם

בנתינה מועטה.אמנם-אין יחס וכ'ו מוציאה את כל זעמה ותסכולה על הבעל,הילדים או בקניות ובזבוזים וכ'ו שזה כמעט אינו בשליטתה.

לעומת זאת אשה יכולה לבשל מספר סוגי מאכלים וסלטים לכל בני המשפחה והאורחים ודווקא את המאכל או הסלט האהוב על בן זוגה אינה מכינה.ועוד,חסר לו אם יפתח את הסירים ויטעם לפני הסעודה.
כששואל אותה לכבוד מי הכנת את הבישולים?
לכבודך.אם כן מדוע לא הכנת את מאכלי האהוב?
עונה- "איזה חסר הערכה, כל זה אינו מספק אותך"?

כמו כן-גבר אוהב אשה צנועה וביישנית. פעמים מתפתחת סוג של מריבה סמויה בין בני הזוג מי יותר מוצלח וכ'ו.

כאשר האשה מנסה למשוך את תשומת לב הבעל ע"י לבוש שאינו צנוע והתנהגות מזולזלת, חסרת הערכה וכבוד.

טעות זו-נובעת מפאת שחושבת  שבדרך זו תוכל לזכות להערכה וכבוד גדול מהבעל.אולם התוצאות הם הפוכות כידוע.

כי אם היתה משכילה ומבינה שהתנהגות זו גורמת לבעל רק דחייה וגועל, וכן ערכה וכבודה יורדים פלאים בעיניו, בעד שום מחיר בעולם לא היתה מתנהגת בצורה מזולזלת ומכוערת כזו.

כמו כן-לגבי אותן בחורות שמתלבשות ומתנהגות בחוסר צניעות ברחוב וחושבות שבכך יזכו להערכה והערצה מהבחורים, גם כאן התוצאה היא הפוכה.כי אם היו יודעות שערכן יורד ומזולזל בעיניהם, וגם כשמדברים עמן המטרה היא רק לצורך תאוות וניצול, אזי  ודאי שלא היו מתנהגות כך,[שלא נדבר על העוון והעונש הכרוך בכך רחמנא לצלן].

לעומת זאת-בחורה שהולכת בבגדים צנועים, מכבדת את עצמה ומתנהגת ע"פ כללי הצניעות, כל רואיה אומרים כזו אשה אנו רוצים לנישואין.

 נחזור-
בדרך כלל אנו נותנים לבן/ת הזוג את מה שאנו חושבים שהם צריכים ולא את מה שהם אוהבים וזקוקים באמת, בעיקר שזה תנאי ראשוני  לזוגיות תקינה ובריאה. מסופר-על אחד שאמר לבת זוגו "אני אוהב אותך"."אם אתה אכן אוהב אותי, מה חסר לי"?"איני יודע".
"אם היית אוהב אותי באמת, היית אמור לדעת מה כואב לי או מה חסר לי, מכאן שאתה אוהב את עצמך".

ידוע לי-ממקרים רבים על זוגות שהשקיעו בזוגיות מעל ומעבר הן בנישואין הראשונים והן בשניים וקיבלו בדיוק את ההיפך ולבסוף התגרשו.
השאלה-
היכן הלך הכלל של חז"ל- "כמים הפנים וכ'ו"?.
כלומר באותה מידה שאנו מעניקים כך אנו אמורים לקבל. מתברר-
ע"פ בדיקה שערכתי על אותם שהשקיעו, הם נתנו את מה שחשבו שבני זוגם  צריכים ולא את מה שהם זקוקים וצריכים באמת והתקיים בהם הפסוק של חז"ל- "כמים הפנים וכ'ו" במלואו, אולם- במובן השלילי.
לא ניתן לזכות לאהבה ללא נתינה, ככל שמשקיעים יותר מתחברים ואוהבים יותר.לטוענים שאבדו את רגשי האהבה, זו הראיה שלא השקיעו, או שהייתה צפייה, או נתנו את מה שחשבו ולא מה שבן/ת הזוג זקוק/ה,וזו תאווה ולא אהבה כמבואר, עוד נרחיב בס"ד!!
שבת שלום ומבורך.

מהדורה רביעית

בשלום בית: 

תקשורת,נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!
ביטוי רגשות שליליים בדור הקודם היה באמצעות-

צעקות,ענישה,הכאות וכל מיני סוגי אלימות פיזיים,מילוליים ועוד רחמנא ליצלן.יתרה מכך-זה היה נחשב לתקשורת תומכת ואוהבת אשר מטרתה היתה כדי לעזור לילדים להתחנך באופן הנכון.
אילו השכילו בדורות קודמים לחנך ולתקשר בצורה הנכונה מבלי לדכא רגשות שליליים בתוכם ולהוציאם בצורה שלילית באמצעות התפרצויות זעם וכ'ו, הינו זוכים בתור ילדים לחוש בטחון ולבחון את רגשותינו השליליים בדרך יעילה וטובה יותר.
כי באמצעות דוגמא אישית טובה הינו לומדים כיצד לתקשר בהצלחה ובאופן חיובי עם זולתנו. בפרט כשמדובר במתן ביטוי לרגשותינו הבעייתיים, יכולנו לדעת לקבל רגשות שליליים אלו בהבנה ולהעבירם לזולתנו בצורה הנכונה.בעקבות חינוך כפיתי דיכאנו את רגשותינו הכאובים והחלפנו אותם ברגשות של כעס,דחייה,ניקור לדת, לעולם וכ'ו.כיום שהתבגרנו אזרנו אומץ לחשוף את אותם רגשות שליליים, אולם הם עולים וצפים מתוך חוסר שליטה ובדרך כלל לא על הכתובת הנכונה.אילו לא היו כך פני הדברים, כיום לא היינו צריכים להיעזר במכתבי אהבה או בכל מיני טיפולים שונים כדי להוציא רגשות שליליים אלו בצורה הנכונה.אין כוונתי חלילה להאשים את ההורים או לתלות את כישלונותינו וחוסר הצלחותינו בהם, כי גם לנו לא חסרים טעויות וכישלונות שגרמנו לעצמנו,לבני זוגנו ובחינוך ילדינו. מאחר ואנו חסרי חינוך בתקשורת רגשית, האפשרות לתקשר עם בני זוגנו בצורה רגועה ואוהבת בעתות שעולים רגשות כאובים, נראית כמשימה קשה ובלתי אפשרית.הבשורה שאכן ניתן ללמוד תקשורת אוהבת ותומכת, אך יש להשקיע עבודה רבה ושווה כל מאמץ.
בשלב ראשון להיזהר מלהאשים את הורינו, ילדינו, בני זוגנו או כל אדם אחר.משפט כמו-"סליחה טעיתי",יש בו כח עצום להתחלה חדשה.
על מנת להבין את הקושי הרב בבניית תקשורת נכונה, תנו דעתכם לשאלות הבאות:
א. בשעה שאנו כועסים או מתרעמים, כיצד נוכל לתת ביטוי לרגשות אלו בצורה רגועה ומתוך שליטה, אם בתקופת התבגרותנו ההורים התווכחו ביניהם והסתירו את רגשותיהם האמתיים במטרה למנוע ויכוחים וריבים.
 ב.כיצד נחנך את ילדינו למשמעת בלי צעקות,איומים ועונשים,כאשר צעקו, איימו והענישו אותנו בילדותנו כדי לשלוט במצב.
 ג. כיצד נהיה מסוגלים לקבל תמיכה, כאשר בילדותינו חשנו מוזנחים ומאוכזבים מיחס ההורים כלפינו.
ד. כיצד נשתף אדם זר ברגשותינו, אם קיימים בנו חסמים ופחדים שניפגע ונידחה שנית.
 ה. כיצד נהיה מסוגלים לשוחח עם בני זוגנו על רגשותינו, כאשר אנו חשים כלפיו-"אני שונא אותך".
 ו. כיצד נוכל להיות כנים עם בני זוגנו כאשר אנו חשים כלפיו                 שהוא מגעיל ודוחה.              
 ז. כיצד נהיה מסוגלים להגיד- "אני מצטער/ת", אם בילדותנו קבלנו עונש על עשיית טעויות.
ח. כיצד נוכל להודות בטעויות, אם אנו פוחדים מקבלת עונשים, דחיות, ביקורת ואשמות.
 ט. כיצד נהיה מסוגלים לחשוף את כאבנו, כאשר בילדותינו ניסנו להיפתח ודחו אותנו שוב ושוב ע"י שמות גנאי של בכיינים, ילדותיים וכ'ו.
  י. כיצד נוכל לדרוש את מבוקשינו, כאשר בילדותינו טענו כלפי בקשתינו שאינה נכונה ומוצדקת.
 יא. כיצד אפשר לצפות מאיתנו שנדע איך ילדינו מרגישים או מה הם חווים, כאשר בילדותינו לא היה זמן, סבלנות או מודעות מספקת להורינו לשאול ולהתעניין במצבנו או מה מטריד אותנו.
 יב. כיצד נהיה מסוגלים להשלים עם חוסר השלמויות של בן/ת זוגנו, כאשר בילדותינו שידרו לנו באופן קבוע, שעלינו להיות מושלמים כדי לזכות ליחס ואהבה.
 יג. כיצד נהיה מסוגלים להקשיב לרגשות הסבל של בן/ת זוגנו, כאשר בילדותינו אף אחד לא הקשיב לנו.
יד. כיצד נהיה מסוגלים לסלוח ולוותר, כאשר בילדותינו לא סלחו ולא וויתרו לנו.
 טו. כיצד נהיה מסוגלים לבכות כדי להקל על מכאובינו, כאשר בילדותינו השמיעו לנו השכם והערב-"אל תבכה/י מתי תתבגר/י" או "רק תינוקות בוכים".
 טז. כיצד נוכל לתמוך, לקבל ולהבין את האכזבות, הטעויות והכישלונות של בן/ת זוגנו וילדנו, כאשר בילדותינו הטילו עלינו את האחריות המלאה לסבלה של האמא או של אחרים, זמן רב בטרם יכולנו להבין שאנו כלל לא אשמים ולא אחראים למצבם.
 יז. כיצד נהיה מסוגלים להיפתח ולתת אמון בבן/ת זוגנו, כאשר בילדותנו נתנו אמון לאנשים הכי קרובים ויקרים לנו, פגעו ונצלו את תמימותנו.
 יח. כיצד ניתן לבקש מאיתנו לתמוך, לעודד ולאהוב את בן/ת זוגנו או את ילדינו כמו שהם ללא תנאים, אם בילדותנו פגעו, דחו, התאכזרו וזרקו אותנו לרחוב מפאת שלא הינו מושלמים כפי ראות עיניהם.
 יט. כיצד אפשר לצפות מאיתנו שנהיה מסוגלים לתת ביטוי לרגשותינו השליליים בצורה רגועה ומכובדת, אם בילדותינו לא היתה לנו את האפשרות להתאמן או לראות תקשורת בריאה מעין זאת מבלי שנחוש איום, דחייה ונטישה.

כ. כיצד נצליח להיות קשובים ומבינים לכעס ולהתפרצויות של בן/ת זוגנו, ילדנו כאשר בילדותינו פרקו עלינו ההורים את תסכוליהם וכאבם ע"י צעקות, תביעות, איומים, הפחדות, אלימות פיזית, מילולית, נפשית ועוד סוגי אלימות שלא ניתן להעלות אותם על הכתב והמבין יבין ודי בזה!!

התשובות-
לכל השאלות הללו הן כמעט זהות, שזה כמעט בלתי מן הנמנע שלא ניכשל באותן עניינים שחווינו בילדותנו.
הבשורה- 
שניתן ללמוד תקשורת תומכת ואוהבת מאחר שהיא מיומנות נרכשת, אולם יש להשקיע בזה עבודה רבה.
לפיכך עלינו להתאמץ על מנת לפצות את עצמינו על הזנחה של שנים.
גם אלו שזכו להורים מושלמים והרי איש מאיתנו איננו מושלם, אם בכל זאת קיימות בנו בעיות תקשורת, צריך לדעת שזה לא קללה או מחלה שאין לה ריפוי וכמובן שזה לא באשמת ילדינו, בן/ת זוגנו ולא הורינו, כי כך גם הם חונכו בילדותם.
בשעת קריאת השאלות סביר להניח שחשתם רגשות מסוימים שמתעוררים בכם, קראו זאת שנית ואל תחמיצו את ההזדמנות הנפלאה לרפא את עצמכם ע"י שיחה עם הוריכם או עם אותם אנשים שנפגעתם מהם.
אם מכל מקום אתם עדיין לא ערוכים לכך, נצלו הזדמנות זו לכתיבת מכתב התנצלות או אהבה להורים או לאלו שנפגעתם מהם בעבר והתוצאות ידהימו אתכם.
הכתיבה[לא בשבת],תועיל לנו להיות ממוקדים בעיקר להעלות את כל האמת על רגשותינו ללא פחד ואיום כל שהוא.
על מנת שנצליח להוציא ולשכך את הכאב הפנימי, עלינו להיות מסוגלים להרגיש את ארבעת ההיבטים של הסבל הרגשי והם-כעס, עצב, פחד וחרטה.
ע"י מתן ביטוי לכל ארבע רמות הסבל הרגשי שמנינו, משתחרר הכאב האצור בתוכנו.
יש לזכור שכתיבה אודות רגש שלילי אחד או שניים אינה יעילה, כי רוב תגובותינו אינן רגשות של אמת, אלא מנגנוני הגנה כדי להתחמק מהכאב האמיתי,עוד נרחיב בס'ד!!
שבת שלום ומבורך.

 מהדורה חמישית

בשלום בית:

שליטה או כניעה:

"אל אישך תשוקתך והוא ימשול  בך".

מבואר בחז"ל שאסור לאשה לתבוע בפה. כידוע תביעה שורשה בשליטה, לכן גנאי לאשה לתבוע, היפך הכניעה שמקורה בענווה.בעלון זה והבאים נעסוקבס"ד בענין עמוק ויסודי, ענווה מול שליטה שזה שורש וסוד ההצלחה או הכישלון בכל העניינים ובעיקר בזוגיות.וודאי שאין הכוונה בפסוק- "והוא ימשול בך" שהאשה תהיה כפופה ונשלטת ע"י הבעל.תפקיד הגבר להעביר סמכות מתוך הנהגה ואחריות היפך השליטה ובלבד שהאשה תאפשר לו זאת.

היסוד והעיקרון החשוב בהצלחת האשה בענווה, הוא להשאיר את השליטה שנשים[שתלטניות] זקוקות לה בניהול הקריירה ובהעצמה האישית מחוץ לבית ובניהול הבית וחינוך הילדים לסמוך ולתת סמכות לבעל. חשבי על ההבדלים המובהקים שקיימים בין גבר לאשה כניגוד טבעי כי כך הבורא ית' ברא וזכרי שרק ע"י ניגודים נמשכים זה לזו. ככל שהניגוד יהיה גדול יותר, כך המשיכה והריגוש יגדלו ויתעצמו בין בני הזוג.
כלומר-ככל שתשאפי להיות עדינה, רכה, מקבלת ונשית יותר, כך בן זוגך יהפוך למשפיע, נותן, סמכותי וגברי יותר.על מנת להגדיל ולהעצים את המשיכה, הריגוש והחיבור, העצימי את הניגוד.
לכן  השתדלי להיות נשית ככל האפשר ועשי הכל כדי להיות חביבה ומקבלת.ככל שתרבי להתנהג בענווה ותמעיטי את ההערות, הדרישות וההפצרות שמקורן בשליטה, כך תתעצם תחושת  האחדות וההרמוניה ויגדל כח החיבור בניכם מבחינת-"חכמות נשים בנתה ביתה".
על מנת לזכות למידת הענווה, צריך חכמה.
לכן עלייך ללמוד את אופיו המיוחד כדי לדעת להשמיע, להראות ולתת לבן זוגך את מה שהוא זקוק ואוהב ולא בקורת ועצות על מנת לשפרו, וזו ענווה שמקורה בחכמה.היפך מזה- "אולת בידה תהרסנו". כלומר- משתמשת בשכל שמקורו בשליטהמי יותר חכם או צודק,

ותוצאות החורבן ידועות לכל. יתכן שניתן להחליף תפקידים, אבל בהיותי משמש כיועץ נישואין מעל 30 שנה  אצלי זה לא עבד, וכן גם אצל אותם מאות ואלפים זוגות שהכרתי וטיפלתי זה לא הצליח.
לעומת זאת-
נשים שאימצו את תכנית הענווה, נהנות כיום משלל רב של אוצרות מתנת חינם מבעליהן ובכך הצליחו להציל את נישואיהן!!

בדור הקודם הגברים היו גברים והנשים היו נשים.
כל אחד מילא את תפקידו בנאמנות ובשמחה.
האיש מילא את תפקידו כמפרנס ומנהיג והאשה נשארה בבית וקיימה בהכנעה ובשמחה את התפקיד המסורתי והמיוחד של הבית היהודי,[איני מדבר כעת על תלמידי חכמים שתורתן אומנותן].
שוויון הזכויות-
בין נשים לגברים גרם לחילוף תפקידים ובסופו להרס וחורבן בכל התחומים ובעיקר בזוגיות. מחלוקות, פגיעות, מריבות וגירושין שלא היה מאז  ששת ימי בראשית.
גם אם יש אשה שיכולה להגן ולטפל בעצמה ובילדיה לבד, אולם- ברור מעל כל ספק ששליטת הנשים בניסיון להתכחש לתפקיד הגבר ולאופיו המיוחד כמנהיג סמכותי, גרמה לחורבן כללי, לחוסר סיפוק, שמחה והצלחה בכל התחומים ובזוגיות בפרט ומי שהפסיד בעיקר זה- הנשים,כאמור לעלונים הקודמים.

נשים שזכו לענווה, נהנות משפע בתחומים שבהם היו חסרים בעבר:
א. את ההגנה והביטחון שמעניק הבעל.
 ב. האחריות והדאגה לאשה ולבית כולל הפרנסה.
 ג. נטל הבית וחינוך הילדים שהיה עד כה על צוואר האשה.
 ד. זוכה להתמקד יותר בעצמה ובהגשמתה העצמית.
 ה. הערכה, חיזורים והערצה מצד הבעל.
 ו. זוכה להימשך שנית לבן זוגה ולחוש את הריגוש כבעבר ועוד. חילופי התפקידים הורידו את המשיכה לשני הכיוונים, כי גבר בטבעו נימשך לאישה וכן אשה בטבעה נמשכת לגבר.
בעיקר זוכה-לענווה, לתיקון המידות ולהשלמת יעודה.
לסיכום:
ככל שהניגודים הטבעיים שקיימים בן האיש והאשה יגדלו, כך החיבור והריגוש יתחדשו ויתעצמו כבתחילה.
במקום לסבול ולהיאבק במי צודק או חכם ובהעברת הערות וביקורת שלילית שמקורה בשליטה, תעצימי- את התכונות המיוחדות שהבורא ית' ברא לך, ואת סגולותיהן הייחודיות בתפקיד המיוחד שזכית לו וכך תזכו לאושר של- "איש ואשה זכו שכינה שורה בביתם" והכל תלוי בידך, ושכרך לאין קץ וערוך ובהבטחה!!
שבת שלום ומבורך


מהדורה שישית
בשלום בית:

כהמשך- מא', סוד מחזוריות האשה ומחזוריות האיש:

אחד ההפכים המופלאים המתגלים ביחסי תקשורת בין איש ואשה, שדווקא בעתות כשורה כאשר אנו מרגישים אוהבים ומאוהבים, לפתע אנו מתרחקים או מרחיקים את בן/ת הזוג מבחינה ריגשית או שתגובתינו מעידה על חוסר אהבה.
נציין מספר דוגמאות:
יום אחד אנו חשים המון הערכה כלפי בן זוגנו, ולמחרת רואים בו מטרד או חשים תרעומת כלפיו.
יום אחד חשים סבלנים ומרוצים, ולמחרת אנו תובענים ובלתי מרוצים. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים, ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין.
בן הזוג עושה למעננו מעשים שמעידים על אהבה, ואנו חשים תרעומת כלפיו. כאשר צד אחד מתקרב, השני מתעלם. מצד אחד אנו חשים קירבה, ופתאום מרגישים בנוכחותו דחיה וריחוק.
יום אחד מרגישים מאושרים עם בן זוגנו, ולפתע חשים חוסר בטחון, סיפוק ושמחה ביחס למערכת היחסים.
אנו מרגישים מלאי בטחון שבן זוגנו אוהב אותנו, ולפתע פתאום חשים מיואשים וחסרי אהבה.
יום אחד אנו מעניקים אהבה בנדיבות רבה ולפתע אנו מתחילים למנוע את אהבתינו ונהפכים לשיפוטיים, ביקורתיים, כעוסים ושתלטנים.
אנו נמשכים לבן זוגנו, וברגע שהוא מוכן לקבל אותנו, המשיכה פגה והלכה לה כאילו לא היתה.
יש לנו דעה טובה על עצמנו ושבעי רצון מחיינו, ולפתע מרגישים נטושים וחסרי ערך.
יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח, וכשנפגשים מיד מרגישים תחושת אכזבה, דכאון ודחייה וחשים מרוחקים מבחינה ריגשית, ועוד רשימה לאין סוף...
זוגות שואלים אותי איך יתכן שלפני הנישואין הינו מאוהבים באופן המושלם, וזמן קצר לאחר הנישואין נהפכנו לאויבים.
הבשורה הגדולה-
שתופעה זו של שניים אוהבים זה את זו עד טירוף ולמחרת רבים או שונאים, זו התרחשות טבעית לחלוטין ונפוצה ביותר.
אכן שינויי מצבי הרוח הפתאומיים מבלבלים במיוחד ובכל זאת הם אנושיים ביותר ואין צורך להיבהל,
[לא מדובר במניה פרסייה].
מי שאינו מודע לסוד ההתרחשות והשינויים הקיצוניים, עלול לחשוב שדבר מה לא כשורה עמו או עם בן זוגו ולהגיע למסקנה מוטעית שאין כאן אהבה, חיבור והתאמה, ולמרבה המזל קיים הסבר.
נקדים-
כמעט בכל אחד מאיתנו קיימים  משקעים, טראומות וחסכים מהעבר, ואותם רגשות עכורים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים טובים, כאשר אנו נותנים אהבה וזקוקים לתמיכה.
כמו כן-
זיכרונות כואבים וחוויות של דחיות ופגיעות מהעבר, צפים על פני השטח, בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת אמון או לקבל אמון, תמיכה ואהבה מבן/ת זוגנו.
חסכים ומשקעים כאובים אלו, הם לאו דווקא שעברנו וחווינו בעצמנו, אלא היינו עדים להם בילדות, בחברה, בבית הספר ובעיקר בבית במערכת היחסים בין הורים, אחים, קרובי משפחה וכ'ו. כאשר אנו חשים בטוחים ורגועים, רגשות שלא טופלו בעבר, עולים וזועקים מהצורך להירפא ולהשתחרר מהם.
כמו כן-
בזמנים שאנו חשים מאוהבים, נוטים רגשות מודחקים אלו לעלות ולהעיב על יכולתנו לאהוב או לקבל אהבה.
זו הסיבה שאנו עלולים לפתע להיעשות רגזנים, הגנתיים, ביקורתיים, מלאי תרעומת, תובענים וקהי רגש כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו ללא סיבה נראית לעין.
יוצא מכאן-
שהאהבה והקרבה מפשירה את רגשות העבר הבלתי מטופלים ומתערבים לנו במערכת היחסים בהווה.
כולנו סובלים מרגשות מודחקים מהעבר ואלו הם פצעי הילדות הרדומים שמתעוררים דווקא בזמנים טובים כשאנו מרגישים מאוהבים ואוהבים,אנו מקבלים את האומץ להיות מודעים לעצמנו, להכיר ולהזדהות עם הכאב, ולא חוששים להרגיש את אותם רגשות כאובים שקנו שביתה בתוך תת המודע שלנו וכעת הם מעוניינים להירפא ולהישלח
החוצה לחופשי.
במידה ונטפל ברגשות אלו ונצליח להתמודד עמם בצורה הנכונה, הנפש תתרפא, הרגשתינו תשתפר ויכולתנו היצירתית לחזור ולאהוב תתחדש ביתר שאת.
אם מכל מקום אנו רבים ומטיחים אשמות בבן/ת זוגנו במקום לטפל ברגשות אלו, התוצאה תהיה שנהיה לנסערים יותר, כעוסים וממורמרים, ונשוב נדכא את רגשותינו שנית, עד לחיבור הבא ולנתינת אמון מחודש.
יש לציין-
רגשות שהודחקו אינם מכריזים לפתע על בואם.
אם למשל רגשות הכרוכים בפחדי נטישה ודחייה מן הילדות מתעוררים, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן/ת זוגנו, והכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים בהווה.
בעניינים שאין צורך לעשות מזה עסק גדול, מתחילים להכאיב לנו בצורה ניכרת, והתוצאה מריבה גדולה שאין סיבה מוצדקת נראית לעין.
יתרה מכך-
כאשר רגשות בלתי מטופלים מן העבר עולים על פני השטח בעיקר בזמנים טובים, אנו נעשים רגישים ביותר לפגיעות מבן/ת זוגנו או ממעשיהם ותגובותיהם.
אולם כאשר אנו נסערים,תשעים אחוז מסערת נפשינו מקורה מהעבר ועשר אחוז מההווה, רק אנו חושבים בטעות שהיא נגרמה בגלל המצב בהווה. לסיכום:
במשך שנים אנו מדכאים את רגשותינו הכאובים,יום אחד אנו מתאהבים והאהבה יוצרת בתוכנו תחושת בטחון שאפשר להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו, החיבור והאהבה פותחים והופכים אותנו לרגשיים יותר ואנו מתחילים לחוש את הכאב.
מחוסר דעת, כוחות, יכולות וכלים נכונים להתמודד עם זה, אנו משליכים את כאבנו על בן/ת זוגנו וכך אנו מרגישים זמנית טוב עם עצמנו עד התקרית או החיבור הבא.
רגשות מן העבר גואים בנו לפתע פתאום לא רק כאשר אנו מתאהבים, אלא גם בתקופות אחרות שבהם הרגשתינו נהדרת.
כאשר אנו שמחים ומאושרים, בעיקר בתקופות הטובות שהכל מתנהל כשורה וחשים שבעי רצון מעצמנו, עלולות לפרוץ מריבות חריפות בין בני הזוג שאין להם הסבר הגיוני.
עומק העניין-
באותן זמנים עולים וצפים אותם רגשות כאובים שדחקנו מהילדות עמוק בתוך תת מודענו ואותם רגשות רוצות להירפא ולהשתחרר וכאשר הם לא קיבלו את הטיפול הראוי, הם שוב נדחקים בתוכנו וצפים שנית בעתות אהבה כשאנו מרגישים מאוהבים ומלאי בטחון.
יתרה מכך-
פעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן/ת הזוג ולהיפגע קמעה ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה, במיוחד על דברים קטנים ופשוטים ביותר.
הסיבה לכך-
באותו יום רגשות פגועים מן העבר התעוררו ומתכוננים להגיח, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה בחוץ, לכן אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו באותה מידה.
במידה והביקורת מכאיבה לנו במיוחד, זה מפני שבילדותנו היינו נתונים לביקורת חריפה, הן מצד החברה, המשפחה, הורים או חווינו מערכת יחסים קשה בין הורים.
מובן שביקורת, ובפרט של בן/ת הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו המוצדקת ביותר, כי בכוחה להתניע ולעורר את הפגיעה מן העבר והכאב שמתעורר מתווסף להווה.
בילדותינו לא היינו מסוגלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחווינו זה לא באשמתנו כלל, לכן אנו נפגעים מכל ביקורת, דחייה ואשמה באופן משמעותי.
כאשר רגשות בלתי מטופלים מתעוררים בנו, אנו מפרשים את הביקורת של בן/ת זוגנו באופן חריף ואנו מגיבים בדחייה ובאשמות, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לאותם רגשות פגועים מן העבר ויוצאים כעת כדי להשתחרר.
קיום שיחות בוגרות בעתות  מעין אלו קשות עלינו במיוחד, כי הכל מתפרש באופן מוטעה ולא נכון.
בתחילת הכרותינו היינו מופנמים בתוך עצמנו ודכאנו את אותם רגשות העבר מלהתעורר, וזמן קצר לאחר הנישואין, אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות וכאשר הם מגיעים, אנו לא מגיבים כלפי בן/ת זוגנו באותו אופן שהגבנו קודם לכן.
זו הסיבה לאלו שטוענים שלפני הנישואין היו מאוהבים ואחרי הנישואין כשני שונאים, או  שטוענים- "לא הכרנו מספיק".
מכאן מובן-
מדוע אותן רגשות העבר שהיו מוסתרים בתוך תת-מודענו, דווקא לאחר שחשנו מאוהבים ובטוחים, אזי קבלו את האומץ להתעורר ולצאת כדי להירפא ולהשתחרר.
כאשר רגשות העבר של הגבר גואים, בדרך כלל הוא פונה למערתו על מנת להיות לבד עם עצמו. הוא רגיש באותה תקופה מהרגיל וזקוק לזמן להיות עם עצמו ולאחר מכן להתקרב שוב בהדרגתיות וחשוב לקבלו משובו ממערתו ללא חקירות ושאלות מציקות. לעומת זאת-
רגשות האשה מתעוררים בדרך כלל כאשר הערכתה העצמית קורסת, אזי היא שוקעת בתוך באר רגשותיה וזקוקה בזמנים הללו להבנה, תמיכה, חום ואהבה יותר מהרגיל.
עצתי-
כאשר צצים רגשות כאובים מן העבר, בעיקר כאשר הגבר רץ למערתו והאשה זועקת לאוזן קשבת, בטרם תתעמתו עם בן/ת זוגכם, העלו על הכתב את רגשותיכם ותוך כדי, אם יעלו רגשות כאובים מן העבר כלפי הוריכם או בן זוגכם, העלו את אותם רגשות על הכתב ותהפכו אותם למכתב אהבה להוריכם או לאותם אנשים שנפגעתם מהם ובעיקר כלפי בן זוגכם.
שחרור רגשות על הכתב או אפילו בשליחת הודעה בפ"ל, יסייע לכם להתרכז בנקודת הכאב מבלי להתפזר וכך תהיו מסוגלים להגיב לבן זוגכם מתוך הכלה, סבלנות, הבנה וסלחנות, זה בדוק ומנוסה!!
נקודה נוספת-
בראשית הכתיבה יתכן שלא יעלו זיכרונות ורגשות העבר, אולם אגב שנתחיל להיפתח, נרד אט אט לנבכי רגשותינו העמוקים ונבין כאשר אנו נסערים וכועסים מן ההווה, בעצם אנו נסערים בעיקר מאותם רגשות כאובים של העבר וכעת הם גואים החוצה במטרה להירפא ולהשתחרר כמבואר. נקודה חשובה-
הבנת עקרון תשעים האחוז של העבר בייחס להווה, עשויה להיות לנו לעזר רב בזמנים שבו בן/ת הזוג מגיב ברגישות יתר כלפינו והידיעה שהתנהגותו/ה מושפעת מן העבר, תסייע לנו וודאי להיות מבינים, סבלנים ותומכים,בעיקר בעתות הללו שבן/ת זוגנו זקוקים לנו יותר מתמיד!!
נקודה עמוקה-
כאשר הגבר נמצא במצוקה וזקוק כעת להבנה ותמיכה מבת זוגו יותר מתמיד והאשה אכן מגישה לו את עזרתה, היא בדרך כלל עושה זאת מתוך חמלה ורחמים מרובים.
לעומת זאת-
כאשר האשה נמצאת במצב של מצוקה וכ'ו, בעבור הגבר להגיש לה את עזרתו הוא חש מעלה גדולה, כי משם הוא יונק את עיקר גאוותו ומקור חיותו הגברית.
ע"פ זה נבין,
כאשר האשה זקוקה להקשבה, הבנה, תמיכה וכ'ו, והגבר שקוע כעת בתוך מערתו [בתוך עצמו],לא להלחיצו ולא להיות תובענית, זה הזמן להראות לו את הצד הרגיש והמתחשב שבך, כי לזה הוא משתוקק כעת יותר מכל. אפשרי לו לאסוף כוחות, כי רצונו להשפיע ולהעניק לך את המיטב יותר ממה שאת מעוניינת.
זהירות-
כאשר הוא שב ממערתו, לא להענישו או ללמדו לקח, זה לא הזמן, בעיקר שהוא זקוק לך כעת יותר מכל זמן אחר והוא מוכן לפצות ולרצות על היעדרותו הלא צפויה ושאינה בשליטתו.
זה הזמן להתנהג עמו בחמלה ורחמים כפי שאת יודעת לעשות  זאת  כשאת  רוצה,  שבת שלום ומבורך!!




מהדורה שביעית
בשלום בית:

תקשורת: אחד ההפכים המופלאים שמתגלים בתקשורת הזוגית, שדווקא בעתות כשורה כשאנו מרגישים אוהבים ובטוחים, לפתע אנו מתרחקים או מרחיקים את בן/ת הזוג מבחינה ריגשית, או שתגובתינו מעידה על אי רצון ביחס וקרבה.
דוגמאות:
יום אחד אנו חשים המון הערכה כלפי בן זוגנו ולמחרת רואים בו מטרד או חשים תרעומת כלפיו.יום אחד חשים רגועים ושמחים ולמחרת אנו כועסים ובלתי מרוצים. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין. בן הזוג עושה למעננו מעשים של ריצוי ופיוס ואנו חשים תרעומת כלפיו. צד אחד מנסה להתקרב ולהתחבר והשני דוחה ומתעלם.
מידי פעם אנו חשים קירבה וגעגועים, ופתאום מרגישים בנוכחותו דחיה וריחוק. יום אחד מרגישים מאושרים עם בן זוגנו ולפתע אנו חשים עצבות וחוסר בטחון.אנו עשויים להרגיש מלאי בטחון כי בן זוגנו אוהב אותנו ולפתע פתאום חשים מיואשים וחסרי אמון. יום אחד אנו מעניקים יחס ואהבה בנדיבות רבה ולמחרת אנו נהפכים לכעוסים וביקורתיים. פעמים אנו נמשכים לבן זוגנו, וברגע שהוא מוכן לקבל אותנו, המשיכה פגה והלכה כאילו לא היתה.
אנו עשויים להרגיש שבעי רצון מעצמנו ולפתע לחוש נטושים וחסרי ערך. יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים מיד חשים תחושת אכזבה, דכאון ודחייה, ועוד רשימה לאין סוף...זוגות שואלים אותי, כיצד יתכן שבימי החיזורים היה חיבור באופן המושלם וזמן קצר לאחר הנישואין נהפכנו לאויבים.
יצוין- שתופעה זו של שניים שמחוברים ואוהבים עד טירוף ולמחרת רבים או שונאים, התרחשות זו טבעית לחלוטין ונפוצה ביותר. אכן שינויי מצבי הרוח הפתאומיים, מבלבלים במיוחד ובכל זאת הם אנושיים וטבעיים ואין צורך להיבהל, לא מדובר "במניה פרסייה", [שינויי מצבי רוח קיצוניים שמלווים בדיכאונות ובמחשבות אובדניות ללא סיבות מיוחדות מהצד שכנגד]. מי שאינו מודע לסוד ההתרחשות והשינויים הקיצוניים, עלול לחשוב שדבר מה לא כשורה עמו או עם בן זוגו ולהסיק מסקנה מוטעית שאין כאן אהבה, חיבור והתאמה, ולמרבה המזל קיים הסבר.
נקדים-בכל אחד מאיתנו קיימים  משקעים, טראומות וחסכים מהעבר, ואותם רגשות עכורים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים טובים, כאשר אנו חשים רגועים ובטוחים. זיכרונות כואבים וחוויות של דחיות ופגיעות מהעבר, צפים על פני השטח בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת או לקבל אמון, תמיכה ואהבה מבן/ת זוגנו.חסכים ומשקעים שליליים אלו, הם לאו דווקא שעברנו וחווינו בעצמנו, אלא היינו עדים להם בילדות, בחברה, בבית הספר ובעיקר בבית במערכת היחסים בין הורים,אחים,קרובי משפחה וכ'ו.
לפיכך- כאשר אנו חשים בטוחים ורגועים, רגשות שלא טופלו בעבר,עולים וזועקים מהצורך להשתחרר ולהירפא מהם. בעיקר בזמנים שאנו חשים אוהבים ומאוהבים, נוטים רגשות מודחקים אלו לעלות ולהעיב על יכולתנו לאהוב ולתמוך או לקבל תמיכה ואהבה. זו הסיבה שאנו עלולים להתהפך לפתע פתאום ממצב של רוגע ושלווה,ולהגיב במרמור ובכעס על עניינים פעוטים ופשוטים, ולהתנהג בביקורתיות ושפיטה, ולחוש חסרי רגש כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו ללא סיבה מוצדקת שנראית לעין.
יוצא- שהאהבה והקרבה במערכת היחסים, מפשירה את רגשות העבר הבלתי מטופלים, ופסולת רגשית זו, מתערבת ומערערת לנו את מערכת הזוגית בהווה. אם נרצה להיות כנים עם עצמנו, נגלה שכולנו סובלים מרגשות מודחקים מהעבר ואלו הם פצעי ילדות הרדומים שמתעוררים דווקא בזמנים טובים כשאנו חשים רגועים ובטוחים בעצמנו. מפני שכעט אנו מקבלים את האומץ להיות יותר מודעים לעצמנו, אזי מתעורר בנו רצון עז להוציא ולחשוף את כאבנו. אולם ההטעיה הגדולה, שאנו סבורים שסבלנו  נובע מחמת בן/ת זוגנו, לכן אנו שופכים עליו את כל תסכולינו וכעסינו.
בזמנים הללו אנו כלל לא חוששים להרגיש את אותם רגשות שליליים שקנו שביתה בתוך תת המודע שלנו וכעת אנו מעוניינים להירפא ולשלוח פסולת רגשית זו החוצה לחופשי.
במידה ונוציא רגשות אלו באופן הנכון ונצליח לטפל בהם בצורה הנכונה, הנפש תתרפא, הרגשתינו תשתפר ויכולתנו היצירתית לחזור ולאהוב תתחדש ביתר שאת. אם מכל מקום אנו רבים ומטיחים אשמות בבן/ת זוגנו במקום לטפל ברגשות אלו, התוצאה תהיה שנהיה לנסערים יותר, כעוסים וממורמרים, ונדכא שוב את רגשותינו, עד לחיבור הבא או לנתינת אמון מחודש.
יצוין- שרגשות שהודחקו, אינם מכריזים על שובם. אם למשל רגשות הכרוכים בפחדי נטישה ודחייה מן הילדות מתעוררים, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן/ת זוגנו, והכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים בהווה. בעניינים שאין צורך לעשות מזה עסק גדול, מתחילים להכאיב לנו בצורה ניכרת והתוצאה, מריבה גדולה שאין סיבה מוצדקת נראית לעין. יתרה מכך- כאשר רגשות בלתי מטופלים מן העבר עולים על פני השטח בעיקר בזמנים טובים, אנו נעשים רגישים במיוחד לפגיעות מבן/ת זוגנו או ממעשיהם ותגובותיהם. אולם חשוב לציין, כאשר אנו כעוסים ונסערים, תשעים אחוז מסערת נפשינו מקורה מהעבר ועשר אחוז מההווה, רק אנו חושבים בטעות שהיא נגרמה בגלל המצב העכשווי.
לסיכום:
במשך שנים אנו מדכאים רגשות שליליים,יום אחד אנו מתאהבים והאהבה יוצרת בתוכנו תחושת בטחון שאפשר להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו. החיבור והאהבה פותחים והופכים אותנו לרגשיים יותר ואנו מתחילים לחוש את הכאב. מחוסר דעת, הבנה וכלים נכונים להתמודד עמם בצורה הנכונה, אנו משליכים את כאבנו על בן/ת זוגנו וכך אנו מרגישים זמנית טוב עם עצמנו עד התקרית או החיבור הבא.
נעמיק יותר-
רגשות מן העבר גואים בנו לפתע פתאום לא רק כאשר אנו מתאהבים ומרגישים בטוחים, אלא גם בתקופות אחרות שבהם מצב רוחנו טוב והרגשתינו נהדרת. כאשר אנו שמחים ומאושרים, בעיקר בזמנים שהכל מתנהל כשורה וחשים שבעי רצון מעצמנו, עלולות לפרוץ מריבות חריפות במערכת היחסים שאין להם הסבר הגיוני.
באותן זמנים עולים וצפים אותם רגשות שליליים שדחקנו אותם עמוק בילדות, וכעט הם מעוניינים להשתחרר ולהירפא ממאסרם ולהישלח החוצה. אולם במידה ולא קבלו את הטיפול והמענה הנכון,הם שוב ידחקו בתוכנו ויצופו שנית בזמנים שנחוש צורך להתחבר ולתת אמון. פעמים אנו מסוגלים לקבל ולהכיל הערות וביקורות מבן/ת הזוג ולהיפגע קמעה, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים ופשוטים ביותר.
הסיבה לכך- באותו יום רגשות פגועים מן העבר התעוררו ומתכוננים להגיח, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה ולא נעים. לכן אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו בהתאם למצב רוחנו. במידה ואנו רגישים יתר על המידה מביקורות, והערות מכאיבות לנו במיוחד, זה מפני שבילדותנו היינו נתונים לביקורת חריפה מצד החברה והמשפחה, או חווינו מערכת יחסים קשה בין הורים.
מובן שביקורת ושפיטה בעיקר מצד בן/ת הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו המוצדקת ביותר, מאחר ואנו מחוברים מבחינה רגשית, ויש בכוחה להתניע ולעורר את הפגיעה מהעבר והכאב מתווסף להווה. בילדותינו לא היה לנו את הכלים להבין שאנו חפים מפשע, והפגיעות שחווינו זה לא באשמתנו.
לכן אותם פגיעות רגשיות שוכנים בתוכנו ואנו נעשים לרגשיים ונפגעים מכל ביקורת, דחייה ואשמה באופן משמעותי. כשרגשות בלתי מטופלים מתעוררים בנו, אנו מפרשים את הביקורת של הזולת באופן חריף ומגיבים באותה רמת כאב שיש לנו, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לאותם רגשות פגועים מן העבר ומעוניינים כעת לצאת ולהשתחרר. קיום שיחות בוגרות בעתות  מעין אלו קשות עלינו במיוחד, כי הכל מתפרש באופן כעסני ומוטעה.
בתחילת הכרותינו היינו מופנמים יותר והצלחנו לדכא עמוק בתוך התת-מודע את רגשות העבר.זמן קצר לאחר הנישואין,אנו נעשים פתוחים יותר לאותם רגשות וכאשר הם מגיעים, מטבע הדברים  אנו לא מגיבים כלפי בן/ת זוגנו באותו אופן שהגבנו קודם לכן. זו הסיבה לאלו שטוענים שבזמן ההכרות היה הבנה, חיבור וקשר טוב, ואחרי הנישואין כשני שונאים.
הם סבורים בטעות שמחמת שלא הכירו מספיק, אולם ע"פ הקדמתנו מובן- מדוע רגשות העבר היו מוסתרים עמוק בתוך הנפש ורק לאחר שחשנו מאוהבים ובטוחים, קבלו את האומץ לצאת ולהשתחרר על מנת להירפא. כאשר רגשות העבר של האיש גואים, בדרך כלל הוא פונה למערתו על מנת להיות לבד עם עצמו.
הוא רגיש באותה תקופה מהרגיל וזקוק לזמן להיות עם עצמו ולאחר מכן להתקרב שוב בהדרגתיות וחשוב לקבלו משובו ממערתו ללא חקירות ושאלות מציקות. אולם רגשות האשה צפים בדרך כלל כשהערכתה העצמית קורסת, אזי היא שוקעת בתוך באר רגשותיה וזקוקה בזמנים הללו להבנה ותמיכה רגשית יותר מכל זמן.
עצתי-
כאשר צצים רגשות כאובים מהעבר, בעיקר כשהאיש רץ למערתו והאשה זועקת לאוזן קשבת, בטרם תתעמתו עם זה עם זו, העלו על הכתב את רגשותיכם ותוך כדי, אם יעלו רגשות שליליים מן העבר כלפי הוריכם או בן זוגכם, העלו את אותם רגשות על הכתב ותהפכו אותם למכתב אהבה להוריכם או לאותם אנשים שנפגעתם מהם ובעיקר כלפי בן זוגכם.
שחרור רגשות על הכתב [או בשליחת הודעה בפ"ל], יסייע לכם להתרכז בנקודת הכאב מבלי להתפזר וכך תהיו מסוגלים להגיב לבן זוגכם מתוך הכלה, הבנה וסלחנות. בתחילת הכתיבה יתכן שלא יעלו רגשות העבר, אולם אגב שנתחיל להיפתח ונרד לנבכי רגשותינו העמוקים, נצליח להבין שעיקר הכעס של ההווה, בעצם מאותם רגשות כאובים של העבר וכעת הם גואים החוצה במטרה להירפא ולהשתחרר.
הבנת עקרון תשעים האחוז של העבר בייחס להווה, עשויה להיות לנו לעזר רב בזמנים שבו בן/ת הזוג מגיב ברגישות יתר כלפינו. הידיעה שהתנהגותו מושפעת מן העבר, תסייע לנו וודאי להיות מבינים, סבלנים ותומכים,בעיקר בעתות הללו שבן/ת זוגנו זקוק לנו יותר מתמיד.
כשהאיש נמצא במצוקה וזקוק להבנה ותמיכה מבת זוגתו, במקום לתמוך בו, לרוב היא שופטת ודנה אותו, בו בזמן שהוא זקוק לה כעת יותר מכל. גם האיש עשוי לשפוט את האשה כשהיא במצב של מצוקה וכ'ו, אולם עבורו להגיש לה את עזרתו, זה כבוד ומעלה גדולה. לכן חשוב שהגישה שלה לקבלת תמיכה תהיה לבבית ומכבדת ולא תובענית,כדי שלא תקבל תגובה שלילית.טבע האשה אם היא נפגעת מהאיש, לשכוח את כל הטוב שהעניק לה עד כה, בעיקר אם צפו לה רגשות העבר. האיש יתנצל ויבין שתגובתה זמנית על הרגשת צער וכאב חולף, והאשה תשדל לא לפוסלו על הסף, כי עבורו זה אכזרי ומתפרש  לו  כדבר  נצחי, שבת שלום ומבורך.



מהדורה שמינית
בשלום בית:

סוד מחזוריות הנפש:
הבנת מחזוריות נפש האיש חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים. בחסרון מודעות בתהליך מחזוריות זו, גברים חשים מתוסכלים ורגשי אשם בשל הצורך שלהם לבלות זמן רב במערותיהם, והנשים מפרשות את התרחקותם שלא כהלכה.
ישנם גברים שחשים מבוכה רבה ובלבול גדול בעניין זה, לכן כאשר מתעורר בהם צורך להתרחק, מיד לאחר מכן נתקפים בפחד ובהלה וקופצים חזרה לאותה נקודת התחלה. הם גם עלולים לחשוב בטעות שדבר מה אינו כשורה אצלם, בעיקר כאשר נשיהן שואלות על פשר התנתקותם ואין להם תשובות מספקות.
הבנת סודות נפש האיש מסייעת ומביאה הקלה עצומה לגברים ונשים כאחד, לאחר שיהיו מודעים לסיבת התרחקותם והשיבה הפתאומית בעקבותיה.
עומק העניין-ידוע ע"פ הסוד שהאיש שורשו מצד החסד [התפשטות] והאשה מצד הדין[צמצום]. מאחר ושורשו מצד החסד הוא חייב להיות בתנועה ולא במקום אחד. לעומת זאת- מאחר והאשה מצד הדין, היא מעוניינת להיות במקום אחד ולצמצם את כל סביבתה אליה, [עיין באריכות ברבינו הלש"ם בספר הכללים].
מכאן מובן מדוע האשה בנויה בטבעה להיות בקשר תמידי עם בן זוגה והאיש חייב להתנתק מידי פעם על מנת להתמלאות בכוחות ואנרגיות, בעיקר לאחר שקיים את- "מצות שלום הבית".
הוא פשוט חייב להתנתק כדי להתמלאות שנית על מנת להעניק לאשה את המיטב. אולם מפני שהאשה בטבעה לצמצם הכל אליה ובעיקר אחר האינטימיות, לכן היא נתקפת לבהלה ולחרדת נטישה ואינה מבינה מדוע הוא מתנתק ומתרחק, בפרט שכעת היא זקוקה לו יותר מכל זמן אחר ואינה מודעת שזה לא קשור אליה,אלא כך הוא בנוי בטבעו ואין זה בבחירתו.
זו הסיבה שבקרב המון זוגות שמתגרשים- האשה נתקפת בחרדת נטישה ומעוניינת לחזור לבן זוגה בכל מחיר ובכל תנאי והוא אינו מעוניין.היו גם נשים שאמרתי להן שלאחר הגט הן חוזרות מהרבנות יחד עם בעליהן לבית, ואחת הנשים אמרה לי "על גופתה",אולם לא טעיתי וכך היה.כמו כן-אני מקבל שיחות טלפון כמעט על תקן יומי, מנשים שהמלצתי להן לעבור טיפול ולהתמודד בכל מחיר ורק לא להתגרש,וכיום הן מתקשרות ובוכות על מצבן ומצטערות עד עומק נשמתן על הטעות שעשו ולא קיבלו את עצותיי וחבל.
יצוין- שהתנתקות האיש היא לא בהכרח פיזית אלא עשויה להיות מחשבתית בלבד, לכן אל לאשה להיבהל ולהילחץ מהתנתקות זמנית זו. לאחר הקדמה קצרה ויקרה זו- ניתן להבין בצורה בוגרת ואחראית את מחזוריות נפש האיש ולצמצם פערים על האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזוריותו.
ישנם מקרים יוצאי דופן- שגברים או נשים מתרחקים מפאת סיבות נפשיות [מנייה פרהסיה], בנוסף לסיבות הטבעיות שציינו. אולם לכך חייבים אבחון מקצועי כדי לאבחן את עומק הבעיה ולתת את המענה המתאים בשיתוף בן/ת הזוג ולא להחליט על דעת עצמנו.
נחזור-גברים צריכים להבין מה רבה חשיבות ההקשבה לשיחות האשה בזמן התרחקותם, לכן יש חובה לכבד את הצורך שלהן בהפחת אמון מחדש.כלומר-להסביר להן שזה לא קשור אליהן ושהן רצויות וחשובות בזמן התנתקותם, רק שהם זקוקים לזמן מסוים כדי לחזור לעצמם על מנת להעניק להן את המיטב. לכן קיימת חשיבות רבה בכל עת שהאיש אינו חש בצורך להתרחק, ליזום שיחה עם האשה, להתעניין, לחזר ולהתחבר אליה בפן הריגשי ללא מטרה פיזית, כי לזה היא מעוניינת במיוחד.
במידה והאיש חש בצורך להתרחק בזמן שהאשה חשה בצורך של קירבה [בעיה נפוצה], ישתדל להתעלות על עצמו ובמידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה- "אני צריך כעת זמן לעצמי ולאחר מכן נשוב נדבר". חשוב שהאיש יבין את מה שמתחולל בקרבה בעת התרחקותו, על מנת להרגיע אותה שישוב אליה בהקדם ויסביר לה שהתנתקותו היא צורך רב עבורו.
כמו כן על האשה להבינו ולא לדחוק בו ולהפגיזו בשאלות המעוררות ריגשי אשם, כי זה עלול להרחיקו לזמן ארוך יותר. עיקר הקושי לאחר שהוא שב ממערתו- האשה מצפה ממנו שיספק לה הסברים הגיוניים לסיבת התרחקותו וכאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ואינה מוכנה לסלוח ולקבלו חזרה, משום שהיא תולה את התנתקותו בסיבתה.
אולם כפי שהסברנו שאין צורך בסיבה מיוחדת להתרחקותו, זה פשוט תהליך נפשי בריא שהוא חייב לעבור ואינו בשליטתו כאמור.בדרך כלל אין תשובות מרגיעות לגברים על סיבת התנתקותם,כי הם בעצמם אינם מודעים לתהליך תת הכרתי שעוברים וזה עשוי לתסכל גם אותם. אומנם אחר התובנות החשובות שלמדנו, יכול לומר לה בפירוש-שזה תהליך פנימי שלא קשור אליה והוא זקוק לשקט ולמרחב זמן עם עצמו, כדי לחדש כוחות וכלים על מנת להעניק לה את התמיכה הראויה. יצוין-
שהבנת האשה בצרכים הרגשיים של האיש, תסייע גם לו להיות מודע ורגיש יותר לצרכים הריגשיים שלה- לעידוד, חיזורים ותמיכה רגשית, בתקופות שאינו מרוחק ממנה, כפיצוי בהבנתה על התרחקותו. הוא נעשה מודע לצורך הנפשי של האשה לתמיכה והבנה, וזה יסייע גם לו להיות פתוח יותר לדברים שהוא בעצמו מעוניין לחלוק עימה. לעומת זאת-גם האשה צריכה ללמוד ולהכיר את בן זוגה, שאין צורך להפציר ולדרוש ממנו לשוחח על רגשותיו, אלא  תסתפק בשלב ראשוני שיקשיב לה ויזדהה עימה.
במידה והאשה מצליחה לשנות הדגשים,היא פשוט משחררת אותו מהלחץ שהוא נתון בו ודווקא מנקודה זו,יתעורר בו צורך להיפתח ולשתף אותה ברגשותיו בלי שתתבע זאת ממנו. זה פשוט יזרום לו בטבעיות ואין יותר אמיתי ונפלא מזה.
יצוין שהאיש נפתח בהדרגה ולא כמו האשה. לכן רק לאחר שיחוש בטוח שהיא מקבלת אותו כפי שהינו, ואין היא מענישה אותו על שתיקתו או רודפת אחריו כאשר הוא נס למערתו, הוא ישתחרר בזריזות ובאופן המהיר ביותר. פעמים רגשותיה השליליים גוררים תגובה של התרחקות מצידו ללא קשר למה שהוא עובר, כפי שבהחלט היה קורה גם לה. אולם בדרך כלל לאחר שהוא שב ממערתו, יהיה מסוגל יותר להכיל ולהבין את האשה, אולם בלי הערות וביקורות, ובלי שיענישו אותו על  התרחקותו. זה הזמן שתעביר לו את כאבה ומצוקותיה, כי כעת הוא נמצא במצב של קבלה והכלה, אולם בצורה מכובדת ובלי האשמות.
לעומת זאת- האשה בנויה כמעין גל, והערכתה העצמית עולה ויורדת בתנודות כדוגמת הגלים. בזמן שהיא חשה מחוזרת ונאהבת, הערכתה העצמית עולה ומרגישה בראש הפסגה, אולם במידה והיא אינה מקבלת הערכה מספקת, היא עלולה להשתנות ולפתע פתאום לנחות ולהתנפץ בן רגע, ככתוב-"אל אשך תשוקתך והוא ימשול בך". כלומר- הבעל שולט ומושל במצב רוחה של האשה ע"פ כמות העידוד, הפירגון והחיזורים שמעניק לה, וכל השמחה וההצלחה שלה תלויים בהערכה זו ואין זה בבחירתה כי כך היא נוצרה מראשיתה.
אמנם התנפצות זו היא זמנית בלבד, כי בהגיעה לתחתית, שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ויהיה לה דעת טובה על עצמה, על הכלל ועל בן זוגה. אולם כאשר היא נמצאת בזמן עלייה, היא תחוש בצורך רב לתת ולהעניק, ואילו בעת ירידתה היא תרגיש ריקנות וצורך רב שימלאו אותה בתשומת לב, חום ואהבה.
למעשה תקופה זו של התרוקנות עד תחתית, היא המועד המתאים לאשה לבדק בית ריגשי. כלומר אם היא דיכאה במשך שנים פגיעות ורגשות שליליים והתכחשה לצרכיה, כדי להראות לסובבים שהכל טוב ומושלם [בדומה לנותנת כפייתית], הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש את אותן כאבים ותרגיש את הצרכים הבלתי מסופקים. לכן בתקופת ירידה תחוש בצורך רב לדבר אודות בעיותיה ומצוקותיה ולחוש נאהבת ומוערכת יותר מכל זמן אחר.
חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה, אשר היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולעומק סבך רגשותיה האפלים והחשוכים.היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר ולהרגיש חוסר ישע, נטושה ובודדה, ושאיש אינו תומך בה ומבינה. אולם זמן קצר לאחר שהיא מגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה רגשית טובה ותחוש נאהבת במידה הראויה ובעיקר מבן זוגה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב, להקרין ולהשפיע חום ואהבה לכולם.
יצוין- שבמידה והאשה סובלת משינויי מצבי רוח קיצוניים[מנייה פרהסיה],יכולתה לחוש שמחה כדי להעניק חום ואהבה, תלויה באופן התייחסותו של הבעל כלפיה. בזמנים שאין לה דעה טובה במידה מספקת על עצמה, היא לא תהיה מסוגלת להעריך די הצורך את הסביבה ובעיקר את בן זוגה.בתקופת הירידה כאשר היא כורעת תחת מעמס לחציה, תגובתה נעשית ריגשית וקצרה יתר על המידה. היא נהפכת לכעסנית ופגיעה מתמיד, לכן כעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.
לפיכך-יש חשיבות רבה שבן הזוג יעניק לה בזמנים הללו תמיכה והערכה יתרה, שאם לא כן, הוא עלול לשבור ולרסק אותה לרסיסים. הקושי הרב כאשר האשה נמצאת בזמן ירידה והאיש נמצא בזמן נסיגה, מי יעזור למי? מודה ומתוודה שזו סוגיה לא פשוטה  כלל, בעיקר שהיא משתנה בין אחד למשנהו ע"פ הנפשות הפועלות ולא ניתן לעשות השוואות ולהגיע למסקנות.
הכלל בזה- "זוג חכם עושים לו שלום בית חכם וזוג טיפש עושים לו שלום בית טיפשי", וזה סוד יקר שגם המגשרים ואנשי מקצוע אינם מודעים לו. מובן שאין זוג חכם או טיפש חלילה, אלא הכל נידון בערכין וע"פ הנפשות הפועלות, לדעת כיצד לתת להם עצה נכונה ומתאימה עבורם. אגב- כולם מומחים לתת עצות נכונות וגם החברים ובני המשפחה של הזוג.
אולם להעניק  עצה מתאימה לזוג ע"פ הנפשות הפועלות, זה לא כל אחד יודע ולכך צריך המון תפילה וס"ד מעבר לניסיון ולרקע המקצועי. כי יתכן מאוד ששני זוגות שסובלים מאותה בעיה, כאשר עצה מסוימת עזרה לזוג אחד והצילה לו את הבית, אותה עצה לזוג אחר עם אותה בעיה כאמור עשויה להחריב לו את הבית ויש לי המון סיפורים מזה. יתרה מכך-
כמעט כל הבעיות בזוגיות זהות לכולם[תקשורת], אולם כל זוג צריך את העזרה והעצה המיוחדת שמתאימה לו ע"פ הנפשות הפועלות. נזכרתי במעשה שהתקשר אליי אחד המגשרים הידועים ושאל אותי- "מה הוא סוד ההצלחה שלך"? עניתי- יש לי ס"ד. שאל מדוע לי אין? עניתי-האם כבודו מרגיש את הכאב של הזוג, מתפלל בעדו וכ'ו? לא. בכך זוכים לס"ד.
יתרה מזו- שום אדם לא יכול לעזור בשלום בית אלא רק הקב"ה בלבד, כי הוא השדכן היחידי של הזוג והמקיים את הבית בכל רגע שיחזיק מעמד ושלא יפול חלילה. במקרים שלא הצלחתי לעזור,הצעתי לזוג להתפלל ולהוריד דמעות בזמן הדלקת נרות שבת כאשר שערי שמיים פתוחים וזה הועיל יותר מכל יעוץ, וזוגות נושעו. 
אולם אנו צריכים להיות שליחים ראויים לעזור ולהשכין שלום, השם יזכנו אמן כן  יהי  רצון, שבת שלום ומבורך.



מהדורה תשיעית
בשלום בית:

סיפר לי אחד המטופלים שלקח לו שנים לשנות לגישה חיובית כלפי בת זוגו. אולם כשהחליט להיות בעל תומך, מכיל ומבין, לפתע אשתו שינתה לגישה שלילית כלפיו פוגעת ולא מרחמת עליו. בכל פעם שהוא מנסה לתמוך ולהבין, חוטף על ראשו טענות, האשמות ופגיעות שלא חלם עליהם ושאלתו בנפשו- "האם הוא צריך להמשיך לחטוף או לחזור למנהגיו האנוכיים והבלתי מתחשבים בה כבעבר"? הצעתי לו שימשיך להאזין ולתמוך,והסברתי שזו תופעה טבעית לחלוטין שיכלה לקרות גם לו במצב ההפוך.
מפני שדווקא בעתות כשורה כאשר אנו מרגישים אוהבים ובטוחים עם בן הזוג, לפתע אנו מתרחקים או מרחיקים אותו מבחינה ריגשית, או שתגובתינו מעידה על אי רצון של יחס וקרבה. אולם הבטחתי לו שאם הוא ימשיך לתמוך מתוך סבלנות והבנה, ויאפשר לה לשחרר את המשקעים שצברה מהעבר, הוא ירפא לה את הפצעים הריגשיים ויבריא לה את הנפש ללא מגשרים, יועצים והוצאות מיותרות.פשוט יתמוך וישמש לה כפסיכולוג ותוך זמן קצר יקצור את הפירות וכך היה. ציינו בעבר שאנו מושפעים ממצבי רוח משתנים ופעמיים בלתי מוסברים מפאת שאנו צוברים משקעים ופורקים אותם בזמנים כשמערכת היחסים משתפרת למרות שזה לא הזמן.
דוגמאות:יום אחד אנו חשים הערכה כלפי בן הזוג ולמחרת רואים בו מטרד או תרעומת כלפיו.יום אחד חשים רגועים ושמחים ולמחרת אנו כועסים ובלתי מרוצים. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולמחרת חושבים על גירושין. בן הזוג משתדל לרצות ולפייס ואנו חשים כלפיו תרעומת. צד אחד מנסה להתקרב ולהתחבר והשני דוחה ומתעלם. מידי פעם אנו חשים קירבה וגעגועים, ובנוכחותו דחיה וריחוק. יום אחד מרגישים מאושרים עימו ולפתע חשים עצבות וכעס כלפיו. אנו עשויים לחוש מלאי בטחון ובקרבתו לחוש מיואשים וחסרי אמון. אנו מעניקים יחס בנדיבות ולמחרת נהפכים לכעוסים וביקורתיים. פעמים אנו נמשכים אליו וברגע שהוא מוכן, המשיכה פגה והלכה כלא היתה. אנו עשויים לחוש שבעי רצון מעצמנו ולמחרת נטושים וחסרי ערך. יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים מיד חשים תחושת אכזבה, דכאון ודחייה, ועוד רשימה לאין סוף...זוגות שואלים אותי כיצד יתכן שבימי החיזורים היה חיבור באופן המושלם וזמן קצר לאחר הנישואין נהפכנו למרוחקים.תופעה זו של שניים מחוברים ואוהבים ולמחרת רבים ומרוחקים, טבעית לחלוטין. אכן שינויי מצבי הרוח מבלבלים ומתסכלים, אולם הם אנושיים וטבעיים ואין להיבהל מהם. מי שאינו מודע לסוד ההתרחשות והשינויים הקיצוניים, עלול לחשוב שדבר מה לא כשורה עמו או עם בן זוגו ולהסיק מסקנות מוטעות שאין כאן חיבור והתאמה, ולמרבה המזל קיים הסבר.
נקדים- קיימים בנו  משקעים, טראומות וחסכים מהעבר, ואותם רגשות בלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים טובים, כאשר אנו חשים רגועים ובטוחים עם בן זוגנו. זיכרונות כאובים וחוויות של דחיות ופגיעות מהעבר צפים על פני השטח דווקא בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת אמון, תמיכה ואהבה. חסכים ומשקעים אלו הם לאו דווקא שחווינו בעצמנו. יתכן שהיינו עדים להם בילדות, בחברה, בבית הספר, במערכת היחסים בין הורים, אחים, קרובי משפחה וכ'ו. לכן כאשר אנו חשים בטוחים במערכת היחסים, רגשות שלא טופלו עולים וזועקים מהצורך להשתחרר ולהירפא מהם. בעיקר בזמנים שאנו חשים אוהבים ומאוהבים, נוטים רגשות מודחקים אלו לעלות ולהעיב על יכולתנו לתמוך ולהכיל. זו הסיבה שאנו עלולים להתהפך מידי פעם ממצב של רוגע ושלווה למצב של מרמור וכעס על עניינים פעוטים ולחוש חסרי רגש כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו ללא סיבה נראית לעין. יוצא שהחיבור ואהבה במערכת היחסים מפשירים רגשות בלתי מטופלים ופסולת רגשית זו מתערבת לנו את מערכת הזוגית ומערערת לנו את הבטחון.
אם נהיה כנים נגלה שכולנו סובלים מרגשות מודחקים שמתעוררים בעיקר בזמנים טובים, מפני שקבלנו אומץ ובטחון להיות יותר מודעים לעצמנו.אולם ההטעיה הגדולה שאנו סבורים שהכאב  נובע מחמת בן/ת זוגנו, לכן שופכים עליו את כל תסכולינו וכעסינו. בזמנים הללו אנו לא חוששים לחוש את אותם רגשות שקנו שביתה בתת מודע וכעת אנו מעוניינים להירפא ולשלוח פסולת רגשית זו החוצה. אמנם אם נוציא רגשות אלו באופן הנכון ונקבל מענה מתאים, הנפש תתרפא, הרגשתינו תשתפר ונוכל לחזור ולאהוב כבראשונה. אם מכל מקום נחליט לריב ולהאשים במקום לטפל בעצמנו
[בדומה לסובלים "מרחמים עצמיים" שזה נושא בפני עצמו]
התוצאה- נהיה לנסערים יותר, כעוסים וממורמרים, ונדכא שוב רגשות עד לחיבור הבא או לנתינת אמון מחדש. רגשות שהודחקו אינם מכריזים על בואם. כאשר מתעוררים רגשות הכרוכים בפחדי נטישה ודחייה, נחוש לפתע נטושים ודחויים והכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים בהווה. בעניינים שאין צורך לעשות עניין גדול ניצור מריבה גדולה שאין סיבה מוצדקת נראית לעין. בעתים הללו אנו נעשים רגישים במיוחד לפגיעות מבן/ת הזוג, אולם חשוב לזכור שעיקר הכעס והתסכול מסערת נפשינו מקורה מהעבר ואחוז קטן מההווה, רק נדמה לנו מפאת המצב הנוכחי.
יוצא שבמשך שנים אנו מדכאים רגשות ויום אחד אנו מתאהבים והחיבור יוצר תחושת הרגל ובטחון שמותר להיפתח ולשפוך את כל הסבל והכאב על השני. כאשר בטיפולים אני מגלה בעיות הכרוכות בפצעים רגשיים, אני בודק את העבר ומגלה שהכל חוזר מבחינת העתק הדבק. מודעות חדשה זו יכולה לעזור לנו בהחלט לשלוט יותר על הכעסים ולאפשר לנו לעשות בדק בית מעמיק, שעשוי לאזן אותנו בעיקר במצבי לחץ וכעס, למרות שאיני שולל טיפול מקצועי. אולם כאן צריך ס"ד מיוחדת לאבחן מעבר לרקע המקצועי, כי פעמים הבעיות נובעות מאופי מופנם וסגור ובנקל ניתן לטעות. כמו אותו מעשה שהאשה התעקשה שיש לבעל בעיות רגשיות שחייבים לטפל בהם ולאחר שיחת אבחון מתברר שהוא בריא בנפשו והבעיות ביניהם נבעו מאופי סגור.
נחזור- החיבור והאהבה פותחים לנו את הלב והופכים אותנו לרגשיים יותר וממלא צפים רגשי העבר ומשליכים את הכאב על השני כי נוח לנו יותר, אך לא פותרים את הבעיות. ציינתי בעבר שבטיפולים שלי אין "אשמים ואין צודקים", אך יש בעיות וצריך לפתור. כאשר אנו שמחים ומאושרים ובעיקר בזמנים שהכל מתנהל כשורה וחשים שבעי רצון מעצמנו ומאחרים, עלולות לפרוץ מריבות חריפות במערכת היחסים שאין להם הסבר הגיוני. מפני שבאותם זמנים צפים רגשות שליליים מודחקים וכעט הם מעוניינים להשתחרר ולהירפא ממאסרם ולהישלח החוצה. במידה ולא נקבל טיפול ומענה נכון,הם שוב ידחקו בתוכנו ויצופו שנית בזמנים שנחוש צורך להתחבר ולתת אמון. פעמים אנו מסוגלים לקבל, להכיל ולהיפגע קמעה, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים של מה בכך. הסיבה לכך-באותו יום רגשות פגועים התעוררו ומתכוננים להגיח ובנוסף אם עברנו יום קשה ולא נעים, לכן תגובתנו בהתאם למצב רוחנו. במידה ואנו ביקורתיים או שיש לנו רגישות יתר לקבל הערות, כי בילדותנו היינו נתונים לביקורת חריפה מצד החברה או שחווינו מערכת יחסים קשה בבית. מובן שביקורת וההערות במערכת הזוגית מכאיבה במיוחד ואפילו המוצדקת ביותר ובעיקר לאשה, כי בטבעה היא בנויה לחוש בעיני הבעל במקום הראשון מעל הכל ולפני הכל.
בעיקר אם קיים חיבור רגשי בין בני הזוג, יש בכוח הפגיעה להתניע ולעורר את הכאב מהעבר ומתווסף להווה. בילדות לא היה לנו את הההבנה שאנו חפים מפשע והפגיעות שחווינו זה לא באשמתנו. לכן אותם פגיעות רגשיות שוכנים בתוכנו ואנו נעשים לרגשיים ונפגעים מכל ביקורת, דחייה ואשמה באופן משמעותי. קיום שיחות בוגרות בזמנים  הללו קשות עלינו במיוחד, כי הכל מתפרש באופן שלילי ומוטעה. אולם בתחילת ההכרות אנו מופנמים יותר ומצליחים להסתיר רגשות שליליים ובצפייה שבן/ת זוגנו יבינו ויפצו אותנו על העבר . לאחר הנישואין אנו מתרגלים למציאות החדשה ונעשים פתוחים יותר לאותם רגשות, לכן מטבע הדברים אנו לא מגיבים בכבוד ורגישות כפי שהגבנו קודם לכן ובעיקר שלא התממשו הציפיות. זו הסיבה לאלו שטוענים שבתחילת הנישואין היה הבנה וחיבור ואחרי כשני אויבים. הם גם סבורים בטעות שמחמת שלא הכירו ולא בדקו מספיק. אולם כעת מובן מדוע רגשות העבר היו מוסתרים עמוק בתוך הנפש ורק לאחר שחשנו מאוהבים ובטוחים, קבלנו את האומץ להוציאם בצפייה לקבל מענה נכון וראוי. אך אנו שוכחים שגם בן זוגנו הוא עולם בפני עצמו שמלא רגשות וציפיות שלא נענו. במידה ורגשות שליליים של האיש גואים ואין לו מענה, הוא פונה למערתו על מנת להיות עם עצמו. באותו עת הוא רגיש ביותר וזקוק לפרק זמן להיות לבד ולאחר שישתחרר יתקרב שנית וחשוב לקבלו ללא חקירות ושאלות מציקות, [אולם אם הוא מתנתק לעתים קרובות ולטווח ארוך יש לאבחן וכל מקרה נידון לגופו].
כמו אותו סיפור שהתקשרה אשה וסיפרה שהבעל מתנתק לתקופות ארוכות ואינו מתקשר והשבתי לה שהוא צריך אבחון מידי. כאשר רגשות האשה צפים, היא שוקעת בתוך עצמה וזקוקה בזמנים הללו להבנה ותמיכה רגשית מהבעל יותר מכל זמן אחר וחובת הבעל להעניק לה, בעיקר שבזמנים הללו נמדדת חיבתו ואהבתו אליה. במידה וצצים רגשות שליליים בעת ובעונה אחת לשני בני הזוג, [בעיה מאוד נפוצה והסברנו בעבר את הסיבות], האיש רץ למערתו והאשה זועקת לאוזן קשבת, בטרם תתעמתו נסו להגיע להסכמה לשיעור זמן מסוים שהוא זקוק להיות לבדו ואותו זמן שהבעל העניק לעצמו, לאחר שיצא ממערתו יעניק לבת זוגו יחס, הערכה ותמיכה רגשית ראויה. הבנת עקרון תשעים האחוז של כאב העבר המושלך על ההווה, עשויה להיות לנו לעזר רב בזמנים שאנו מגיבים ברגישות יתר כלפי בן זוגנו. הידיעה שהתנהגותו מושפעת מן העבר, תסייע לנו וודאי להיות מבינים, סבלנים ותומכים ובעיקר בעתות הללו שבן/ת זוגנו זקוק לנו יותר מתמיד. ישנם מקרים כשהאיש נמצא במצוקה וזקוק להבנה ותמיכה מבת זוגו, היא עשויה לשפוט ולדון אותו ולחשוב שהיא תומכת בו, בזמן שהוא זקוק לתמיכה ועידוד ושתקבלו כפי שהנו. גם האיש עשוי לשפוט ולתת עצות ופתרונות לאשה כשהיא במצב של מצוקה וכ'ו, ולחשוב שהוא עוזר לה ותומך בה, בזמן שהיא זקוק כעת להבנה והזדהות בכאבה ללא עצות ופתרונות.
טבע האשה בזמן הפגיעה לשכוח את כל הטוב שהעניק לה בן זוגה, בעיקר אם צפו לה רגשות העבר. האיש יבין שתגובתה זמנית על הרגשת צער וכאב חולף, והאשה תשדל לא לפוסלו על הסף כי עבורו זה אכזרי ומתפרש  לו כנצחי, בהצלחה, שבת שלום ומבורך.