הרב אליהו יעקב 054-335-9848
בשורה משמחת לציבור הרחב...
הספר לשם שלום שמבוסס על פי עלוני שלום בית פנימי  יצא לאור ניתן לרכושו במספר של הרב 
אפשר משלוח בתאום

בשעה טובה יצא ספר שלום בית פנימי 2 ספרים על פרשיות השבוע
ניתן להשיג סט ב120
לבירורים 0543389848
אפשר גם משלוח
חובה בכל בית....
פרשת השבוע:
"אמור"!!
מפטירין:
"והכוהנים והלוים".
י' באייר תשפ"ד
עומק גדר-"שנאת חינם"!!
מסופר על שנים עשר אלף זוגות תלמידים שהיו לרבי עקיבא  וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה והיה העולם שומם,
וכולם מתו מפסח ועד עצרת במיתה רעה- אסכרה,
מסכת יבמות ס"ב !!
והשאלה המתבקשת מדוע מיתה כזו קשה בזמן קצר תנאים קדושי עליון,ועוד על שלא נהגו כבוד זה בזה?

עומק ביאור הדברים:
מקדש ראשון נחרב מפני ג דברים שהיו בו,עבודה זרה,גלוי עריות ושפיכות דמים.מקדש שני שהיו עוסקים בתורה במצות ובגמילות חסדים מפני מה חרב?מפני שהיתה בו שנאת חינם ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות ע"ז,גלוי עריות ושפיכות דמים,
 
[יומה דף ט ע"מ ב ].
מה היא הגדרה של שנאת חינם החמורה משלוש עבירות הנאמר עליהם בתורה -
"יהרג ואל יעבור" ?יתרה מכך-לא מצינו אדם ששונא את חברו בחינם ללא סיבה, ואם יש סיבה זה לא חינם,אם כן מתעצמת ביתר שאת השאלה,
מה היא הגדרה של שנאת חינם?
נקדים-מובא במשנה באבות:"התאוה,הקנאה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".מן העולם הזה והעולם הבא.המידה החמורה ביותר זו מדת הקינאה!.
לכן מי שצר עין ולקוי במידת הקנאה, בנקל  נכשל בשנאת הבריות ללא שום סיבה מוצדקת לשנאה זו.מכיון שעצם קיום חברו מצר את מקומו לפי תפיסת עולמו!!
ועוד-כותב הרב דסלר
[מכתב מאליהו חלק ב], למידות הרעות ישנן שני שורשים:התאווה והגאווה.ויש הבדל גדול ביניהם.
התאווה מוגבלת בהתאם לגבולות כוחות הגוף, אולם לגאווה אין לה גבול.
כלומר-המתאווה לאכול, תאוותו נפסקת כשבא לידי שובע, וכן בשאר תאוות חומריות.
אולם-הגאווה לעולם לא תבוא על סיפוקה, מכיוון שהגאווה עניינה דמיונות שווא של גדלות.אם התאוות החומריות הינן בבחינת-
 גשמיות דטומאה,הגאווה היא בבחינת-רוחניות דטומאה,ועל כן אינה יודעת גבול!!יוצא מכאן-בעל התאווה קרוב יותר להכרת האמת, כי אפשר ויתגלה עוונו בשעת שובעו כשאין התאווה שולטת בו.
מה שאין כן לבעל הגאווה היות ואין קץ לגאוותו, ובהיות שאיפתה פועמת בו תמיד, לא יתגלה עוונו לעולם!!
אחר ההקדמה מבואר-
בבית ראשון היה חטאם ע"ז,גילוי עריות ושפיכות דמים,הכל מצד בחינת התאוה.
אומרים חז"ל-"לא עבדו בני ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיה"[סנהדרין סג],כלומר-תאוות.
מכיון שחטאים מסוג זה קרובים יותר לתיקון, מתבאר סיבת קוצרה היחסית של גלות בבל.
אולם-בבית שני, חורבנו בעבור "שנאת חינם"פירוש:שנאה שלא מתוך תחרות בשאיפת לאיזו תאוה, אלא שאיפה לדמיונות שוא של גדלות. שנאה אשר שורשה במדת הקנאה שגרמה לשנאה ,על עצם מציאותם יחדיו.
לפיכך-לא יכלו לסבול את מציאות זולתם,רחמנא לצלן!!
והיינו מדת-"עשו"שהיא-מדת הגאווה הבלתי מוגבלת כמבואר היטב!!.
מדה זו-אין לרפואתה בנקל כי אין לה גבולות טבעיים, על כן עלולה להאריך בלי גבולות.
ראיה לכך מצינו-מסכת גיטין נה דף ב. 
מעשה-
בתקופת הבית השני בעשיר שערך סעודה וביקש ממשרתו להזמין את אהובו קמצא ובטעות הזמין את שונאו בר-קמצא,[מובא במהרש"א שקמצא ובר קמצא זה אב ובן,כלומר במקום להזמין את האב,הזמין את הבן בטעות כאמור].
תוך כדי האירוע פוגש בעל הסעודה את שונאו שהוזמן בטעות ע"י שמשו, ושאלו מה מעשיך?
ענה-"הוזמנתי"."הוזמנתה בטעותקום צא החוצה".
אמר-"הואיל והוזמנתי בטעות, הניח לי בבקשה, אגמור את סעודתי ואשלם לך מחיר מלא ואצא בכבוד"."בשום אופן קום צא מיד".
שוב מבקש הימנו-"הניח לי לצאת בכבוד ואשלם לך דמי חצי כל הסעודה".
חוזר ומפציר בו בחוזקה לעין כל- "צא החוצה".
מתחנן ומבקש על נפשו- "אשלם לך דמי כל הסעודה ובלבד שתניח לי ואצא בכבוד ולא בבושת פנים".
שוב הפציר בו בחוזקה, והפעם תפשו בבגדו וזרקו החוצה לעין כל.
אמר בר קמצא-
"הואיל וישבו תלמידי חכמים ולא מחו בו, משמע מכך שהיה נוח להם בזה".
הלך לקיסר והלשין על היהודים שמרדו בו, שלח הקיסר צבא ובסופו נחרב הבית,ראה שם אריכות המעשה.
אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כוחה של בושה,
שהרי סייע הקב"ה את  בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו.
מובן-
שבר קמצא היה אמור לקבל את הבושה והביזיון בשמחה, ולהבין שזה נסיון משמים ולא לעשות מעשה כזה של רשעות בעד שום מחיר, למסור אומה שלמה למלכות ולגרום לחורבן הבית ולהריגת מאות ואלפים חפים מפשע.

אולם לומדים מהמעשה נקודה חשובה ויסודית לכל החיים.
שחיסרון מודעות ברגשי הזולת,
והתעלמות מצרכיו הנפשיים, וכן אי הגשת עזרה בזמן שזקוק לה,זהו גדר של "שנאת חינם" .
כפי שראינו, וזו היתה עיקר התביעה מאותו דור, השם יצילנו.
לפיכך מתורצת שאלתנו הראשונה מדוע נענשו כל כך קשה תלמידי רבי עקיבא? אלא בזה שלא נהגו כבוד זה בזה,נכשלו "בשנאת חינם" שמקורה- בגאווה וסופה בקנאה. 
כי אם היה חיבור  ואהבה בניהם, לא היו נכשלים בחוסר כבוד והערכה זה לזה,
וממלא לא היו נופלים לשנאת חינם, שהיא אם כל חטאת לכל העבירות וזו עיקר תביעתם,
וכמובן לפי דרגתם!!.
כולנו עדים לכך-
שאנו בסוף הגלות האחרונה כאשר הגיעה לשיאה של:
"בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי".
רואים אנו בחוש  את גלות השכינה שנמצאת תחת  שליטת חצופי נשמות הערב רב מצד הגאווה,ומי גרם זאת?עוונותינו הרבים.
לפיכך-עדים אנו בדורנו איך שהרציחות מתרבות,דם האדם נעשה הפקר ואיש את רעהו חיים בלעו.לדאבוננו-גם בתוך חומת התורה לא נמלטנו מזה.
תחת מסווה של מצוות-יורד אדם לחיי חברו,מביישים ברבים ומספרים לשון הרע שהם-אביזרייהו דרציחה כידוע.בעוונותינו התוצאות לא איחרו מלבוא:
א. החיים מתמוטטים.
ב. המנוחה ושלוות החיים נסתלקו.
ג. בני אדם בהמוניהם מטלטלים ממקום למקום.
ד הבהילות גוברת,ומדת האמונה והבטחון מתדלדלים ויורדים.
ה. כוחי ועוצם ידי שהתוצאה- שחיתות ורציחות מתרבות כאמור.
ו. איש נשמר מאחיו ואין בטחון.
ז. מנוחת הנפש מסתלקת.
ח. מבית ומחוץ סכנת מלחמות להחריב ולהרוס את כל חיי העולם הזה ואת שארית הפליטה.ואנו אין לנו אלא-"להשען על אבינו שבשמים".
ע"י-אהבת חינם,שהיא היפך-שנאת חינם,תשובה,תפילה וזעקה-
נגאל ברחמים!! זהו סוד הפירוד ואורך הגלות,ותיקונו-ע"י אחדות,ותשובת המשקל-"אהבת חינם"כמבואר היטב,השם יזכנו אמןכן יהי רצון!!
ראה באריכות הרב דסלר זצ"ל בספרו
מכתב מאליהו.

שלום בית!!

כהמשך:
 
כותב רבינו הרמב"ם
בהלכות אישות פרק טו סעיף יח.
"צוו חכמים על האשה שתהיה צנועה בתוך ביתה ולא תרבה שחוק וקלות ראש בפני בעלה וכו..ולא תמנע מבעלה כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה אלא נשמעת לו בכל עת שירצה".
מעשה-
בזוג שהיו במריבה קשה,לפני גירושין,ובפרידה במשך תקופה ארוכה.
לאחר מספר שיחות זכינו בס"ד להחזירם  ולהשכין שלום בביתם.
יום אחד מתקשרת האישה ומספרת שהיום יום המצוה, ועדין אינה מסוגלת להיות עם בעלה.הסברתי לה את חשיבות הענין, וכן את ההשלכות הקשות והפגמים שיכולים להתעורר בעיקר מצד הבעל וכו".
אולם-האשה מתעקשת ועומדת על כך בטענה שאינה מסוגלת.
למען האמת-לא היה לי מה לומר לה כדי לשכנעה שתסכים להיות עם בעלה.
תוך כדי שיחה התפללתי לה' שיתן לי עצה,ואז ירד לי דבר נפלא ואמיתי!!
הסברתי לה-שבכל מצוה שמקימים יש אינטרס אישי בקיומה, ואפילו במצוה הכי שלמה שמקיימים לשם שמים, עדין יש איזה מחשבה של רווח או שכר אם בעולם הזה או בעולם הבא.ולכן המצוה אינה שלמה.
אמרתי לה-יש לך הזדמנות נפלאה לקיים את מצות עונה  לשם שמיים בשלמות לכבוד הקב"ה בלי שום נגיעות.
ועוד-תעלה לך מצוה זו כהקרבת קורבן מה שלא זכה שום צדיק להקריב לכבוד הקב"ה, מאדם הראשון כולל האבות הקדושים ועד ביאת משיח צדק.
יתרה מכך-האבות וכל הצדיקים הקריבו בעלי חיים לקורבן,
אולם את זוכה  להקריב את- עצמך לכבוד בורא עולם, וקורבן מסוג זה רק את זוכה לו .
למחרת מתקשרת ומודה בהתרגשות   על העצה הנפלאה שקיבלה, וסיפרה על אותה הרגשת התעלות רוחנית מיוחדת שחוותה בדבקות נפלאה בקב"ה, ושלא היתה לה חוויה כזו מעולם,וכל זה בגלל שעשתה לשם שמיים כאמור,
סיימה-תודה רבה רבה.
מטרת כתיבת המעשה: 
א. מעלת חשיבות המצוה,   לכן חז"ל קוראים לאשה חומה השומרת על בעלה [יבמות סב].
ב. אסור באיסור מוחלט לקשור את מצב היחסים ולהימנע מלקיים מצוה יקרה וחשובה זו.
למעט מקרים חריגים ביותר-
וע"פ דעת תורה מקצועי- בענייני זוגיות ושלום בית,
שיודע ומכיר את שני בני הזוג מקרוב ונותן עצה מתאימה על פי הכרת הנפשות הפועלות כאמור,[ולא ע"פ צד אחד,שלצערי המון נכשלים בזה]!!
ג. כל שכן שאסור לצער את הבעל.
ד. על אחת כמה וכמה, עוון פלילי וחמור להשתמש בכלי זה נגדו,
"רחמנא ליצלן".
כמו שידוע לי על מקרים- בהם הנשים שעל דעת עצמם, משתמשות במצות עונה, ככלי ומכשיר להעניש את הבעל על חוסר יחס הערכה וכ'ו..
או-כמתנת פרס, על התנהגות טובה של כל החודש-
"רחמנה לצלן"!!
במקום חיים מביאות מוות לעולם ועתידות ליתן את הדין,
הן בעולם הזה והן בעולם הבא השם יצילנו!!!
ממשיך רבינו הרמב"ם באותה הלכה-"ותזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה,ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור",
עד כאן הזהב. 
ישנו יצר גדול והרסני שכמעט כולם נכשלים בו-
לעשות השוואות בין בני הזוג לחברה, או קרובי המשפחה וכ'ו.
מצוי מאוד שהבעל משווה את אשתו לאימו, והאשה משווה את בעלה לאביה, וכן משווים בינם לבין שאר קרובי המשפחה כאמור!! 
מיותר לציין שאין כל תועלת בדבר,
אלא להיפך-החורבן והנזק הבלתי הפיך שידוע מראש לכולם!!
יתרה מכך-המגוחך ביותר כשעושים  השוואות-
לוקחים את כל המעלות הטובות של כל בני המשפחה, או של כל החברים ומלבישים את כולם על בני זוגם.ותובעים שלמות ממנו,ושואפים לעשות יצירה ובריאה חדשה מושלמת, מה שלא קיים בשום אדם.
וכן אפילו- הקב"ה לא  ברא ברייה כזו מושלמת.
יש לזכור-המקום המסוכן ביותר לכך במפגש המשפחתי, בו אנו מתרשמים ומתפעלים מהתנהגות  ומשחק חיצוני של בני המשפחה והקרובים,
ולא רואים את האמת לאמיתה.וכן שוכחים שפעמים רבות גם אנו מתנהגים ומשחקים את אותו משחק חוצוני,ולא ע"פ האמת הפנימית שלנו.
הגרוע מכל מנצלים מפגשים מיוחדים אלו, כדי להרשים את קרובי המשפחה, על מנת-להבליט את מעלותינו וחשיבותינו על חשבון בן הזוג.
ועוד-פוגעים ושופכים  את דמו שעל כך כתוב-"יהרג ואל יעבור",במקום לנצל הזדמנות נפלאה זו להערכה וכבוד הדדי.
כידוע-היצר החזק של האיש לראות,והיצר החזק של האשה להיראות ולהתבלט.מקום הסכנה בחברה ובמפגשים המשפחתיים.
לכן לעתים קרובות מתפתחת מלחמה סמוייה בין בני הזוג, במטרה  להראות לצד השני שהוא מוערך ושווה יותר.כגון:פעמים הבעל פגוע מאשתו בגלל חוסר הערכה כ'ו, ובמקום לשוחח על הנושא וללבן את הדברים בצורה מכובדת,
פוגע בה, ע"י שמשווה אותה לשאר נשים, עד כדי לרעות בשדות זרים, כדי  להראות לה שהוא שווה,וכן להרים את הדימוי העצמי וחשיבותו בעיני אשתו .
במקום  זה נוצר מצב הפוך כידוע-שחשיבותו וערכו יורדים בעיניה.
ועוד-גם היא אינה טומנת ידה בצלחת, ומחזירה לו באותה מידה, כדי להראות לו את חשיבותה וערכה.מפתחת קשרים אסורים והולכת לרעות בשדות זרים "רחמנא לצלן",והדרך לפירוק הבית קצר מאוד כידוע,מעבר להשלכות ההלכתיות,האיסורים והעונשים שבדבר!!!
וכן פעמים האשה פגועה מהבעל ובמקום לדבר על הענין ,או ללכת יחד ליעוץ כדי לגשר ולחבר בניהם,לובשת בגדי פריצות כדי למשוך את תשומת לבו, ומדברת עם גברים בצורה חופשית וכ'ו,ואינה מבינה עד היכן ערכה וחשיבותה יורדים בעיניו.גם הבעל בטפשותו, כדי להחזיר לה מנה אפיים, מפתח קשרים אסורים ,נופל בפגם העניים והברית החמור מכל,במקום לוותר על קצת כבוד ולשוחח על הענין ולהרויח הרבה כבוד, ולהסדיר את הענין בצורה מכובדת, או  ע"י יעוץ וסמכות מקצועית,נופל לבאר שחת כאמור, בגלל כל מיני משחקי כבוד. מכאן ועד הריסוק ופירוק הבית, הדרך קצרה כאמור!! הקורבנות העיקרים הם הילדים, מעבר להשלכות והפגיעות הקשות לבני הזוג  ולכל המשפחות הקרובות. לכן יש לזכור-כי הנזקים קשים והשלכות הבלתי הפיכות על חיי הזוגיות וההשפעות הרעות, מבחינת מניעת השפע והברכה לבני הזוג לילדיהם,ולכל עם ישראל בכלל, אינם שווים, שלא נזכיר את העונשים החמורים שיוצאים מזה כאמור!!.כגון-בריאות, פרנסה חינוך ילדים ועוד..
וכן האיסורים ההלכתיים והעונש הצפוי מכך כאמור!!
מובן-א. זה לא מוסיף שום כבוד והערכה.
ב. להיפך זה רק מוריד את הערך והכבוד בעיני השני.
ג. בסופו רועים בשדות זרים והנזק והחורבן הוא בלתי ישוער ובלתי הפיך,
וכן גם הילדים הולכים בעקבות ההורים, "רחמנא לצלן"!!
כידוע לי ממקרים הבאים אלי כמעט יום יום בעוונות הרבים!!
לכן יש להיזהר ולהישמר מלפול ברשת היצר של הכבוד המדומה והגאווה המוסרחת, ולנקוט באמצעי זהירות.
הן מצד הבעל לפגום בעניים ולעשות השוואות.
והן מצד האשה להיראות ולהתבלט בפני החברה או קרובי המשפחה!!!
כמובן-לשתף דעת תורה מקצועית כדי לגשר ולחבר, ומוטב מאוחר מאשר בכלל.חשוב לדעת-גם אם נכשלנו בעבר ניתן לתקן זאת ואין יאוש בעולם,
"ובדרך שאדם רוצה לילך מסיעין לו",וכל השפע, הברכה, הסיעתא דשמיא  והשלוםמיד חוזרים ומתקנים,וזה בדוק ומנוסה. 
מעשה-באדם שהתלונן בפניי שאשתו לא יפה והנישואין מקח טעות.
הסברתי:חז"ל אומרים-"חן אשה על בעלה".
כלומר האשה הכי מכוערת היא נראת הכי יפה בעני הבעל.
הסברתי שכוחה של סגולה זו בתנאי שהבעל שומר על קדושת העניים ואינו פוגם בעיניו ע"י שמשווה אותה לאחרות.אולם-אם פוגם בעניו ועושה השוואות מאבד סגולה יקרה זו,וגם אם תהיה לו האשה הכי יפה תראה בעניו הכי מכוערת ודוחה.הודה על כך ושאל האם ניתן לתיקון ?

בודאי,קבל עליך "שמירת העניים" ואותה סגולה של
"חן אשה על בעלה" תחזור,קיבל וכך היה.

מהדורה שניה

 בשלום בית:
 כהמשך-
תקשורת חלק כא' נשים וגברים מדברים בשתי שפות:
     

נשים מציעות עזרה וגברים מציעים פתרונות!!

באחת הסדנאות בהרצליה שאלתי את הנשים מדוע כתוב-"חכמת נשים בנתה ביתה" ולא חכמת גברים?
ענו-"גברים טיפשים", עניתי צדקתם.
אולם עיקר "חכמת נשים וכ'ו" זה לדעת איך לקבל את הבעל כפי שהנו מבלי לתת לו עצות על מנת לשפרו או עזרה כדי לשנותו, כפי שאתן מקבלות את ילדכן כמו שהם ומשלימות עמם באופן התנהגותם למרות הקושי הרב שכרוך בכך.
מובא במשלי, "על רוב פשעים תכסה אהבה", לכן כשאוהבים לא רואים פגמים, גם כשיש ילד בעייתי במיוחד.
לפיכך
-"חכמת נשים וכ'ו" זה לדעת לאהוב את בן זוגך כפי שהנו בלי לנסות לשנותו, כי זה עיקר שליחותך, ניסיונך ועל כך יבוא שכרך ו"לפום צערא אגרא". לעומת זאת-קיים קושי רב לגברים להקשיב לנשותיהן לזמן רב ולהעניק להן הזדהות ותמיכה רגשית.
אחת הסיבות העיקריות מפאת שגברים מרגישים מואשמים במצבן העגום, לכן קוטעים אותן באמצע שיחה ומציעים פתרונות, בעיקר כאשר האשה מאשימה את הגבר בדרך ישירה או עקיפה במצבה הכאוב.
לכן כדי להשתחרר מאותה הרגשת אשמה, קוטע אותה ומציע לה פתרון בחשבו שישפר את הרגשתה וכך ישתחרר ממצוקתו.
התוצאה-
האשה כועסת יותר, מאשימה אותו בכאבה ונשארת בתסכולה והגבר נחסם יותר, בפרט שבעבורו נתן את הפתרון הטוב ביותר.
יש לזכור-שבעבור האשה  להאשים את בן זוגה במצבה, זה רק הוצאת תסכולים ורגשות כאובים, כי אין לה כתובת אחרת שבוטחת וסומכת כמו בבן זוגה וזה לא קשור אליו כלל, אלא רק הוצאת רגשות כאובים בלבד כאמור. יתכן-מאוד שבאופן עקיף יש קשר לגבר לכאבה וכ'ו, מפאת חוסר יחס, התעניינות ,חיזורים וכ'ו, כי לזה כל אשה זקוקה במיוחד ומחמת הבושה מלבישה את כאבה בעניין אחר שלא קשור אליו כלל, לכן זה הזמן לתת לה את התמיכה הראויה בלי לרגיש מותקף ומואשם.
אם הגברים יבינו סוד יקר זה שהוצאת תסכולים של נשותיהן לא קשורים אליהם כלל ,למרות שהן אומרות ומצביעות בפירוש שיש להם קשר, ויתנו אוזן קשבת ,תמיכה רגשית וכ'ו, בלי עצות ופתרונות, רוב בעיות התקשורת נפתרות ובהבטחה, מה שנשאר זה רק תפילה לס"ד.
באופן אישי-לקח לי זמן רב כדי להבין סוד יקר זה ואם הייתי זוכה לו קודם לכן,הייתי חוסך לעצמי, לרעייתי ולבני ביתי המון צער, כאב  וייסורים מיותרים.
לכן כיום כאשר מתעורר לרעייתי רצון לכעוס להאשים וכ'ו, אני משתדל לתת לה את התמיכה הראויה ולהודיע לה מראש שאני האשם המרכזי ואז מיד היא נרגעת.
החידוש הגדול-שלאחר שקיבלה את התמיכה שזקוקה לה בזמן אמת ,היא נרגעת מיד ולאחר זמן מועט מבקשת את סליחתי ומתנצלת על כך שהאשימה אותי ללא צדק

ומודה לי על תמיכתי.
חז"ל-"יצר אשה וילד זהים".דוגמא-קיים צורך רב בנשים לשתף את בני זוגן בחוויות היום יומיות ובעניינים חסרי חשיבות וערך בעייני הגברים.זה נשמע להם שטותי וילדותי מדי לכן מבטלים אותן ע"י תנועות יד ואמירות של-"זה שטותי, ילדותי וכ'ו".
יש לזכור,
שנקודה זו בנפשה ועומדת ברומו של עולם, לכן היא נפגעת עד עומק נשמתה.
הגבר לתומו ומחוסר ידיעתו גורם לה להיחסם ולא לשתפו גם בעניינים רציניים שחייבים את מעורבותו, מפאת שאבדה אימון בו.
לפיכך,גברים חייבים לדעת נקודה רגשית ועמוקה זו על מנת להעניק לאשה את מלוא ההקשבה והיחס כמו בדברים שעומדים ברומו של עולם.ועוד,בעבורה זה מבחן האהבה ובהתייחסותו אליה בכבוד הראוי בנקודה זו, מתחברת אליו במיוחד וזה סוד יקר.
חז"ל-"כל המחלל שם שמיים בסתר, סופו שנפרעים ממנו בגלוי.
לפיכך-גבר שמתעצל לתת אוזן קשבת לרעייתו ולא מאפשר לה לפרוק את המטענים שהצטברו לה במשך היום, אזי היא מחפשת תמיכה מחברות, משפחה ומקומות זרים, בסופו הבית מתפרק וכל העולם שומע.
רוב-בעיות התקשורת נובעות מכך שהגבר קשה לו להקשיב לבת זוגו.
כאשר מגיעים אליי ליעוץ ועולה בעיה זו, אני מייעץ לגבר, במקום שישלח את האשה ליעוץ ותמיכה, שיקדיש לה כל יום זמן מסוים רק להאזנה והזדהות ובזה יפתור את מרבית בעיותיו.
ישנם כאלו שעונים -"אני מעדיף שתיקח אותה לטיפולך תקשיב לה ואשלם במיטב כספי" ואינם מבינים שהאזנה אחת שלהם שווה מאלף שיחות והאזנות שלי, כי הן זקוקות דווקא מבעליהן.
עצתי,על מנת שגבר יהיה מסוגל להקשיב לבת זוגו מבלי להיפגע, יחשוב אותה לאשה זרה[פציינטית] שזקוקה להקשבה והבנה בלבד, אזי יוכל בנקל לנטרל את הרגש ולהשתמש בשכל כדי להעניק לה את התמיכה הראויה.פשוט ישמש לה כפסיכולוג ושכרו לאין קץ וערוך ו"לפום צערה אגרה".
כמו כן-תדאג האשה לא לנחות עליו בזמן כניסתו או יציאתו מהבית ולא ליד הילדים, אלא בזמן רגוע.
תשתדל לקצר, לדבר ענייני, נקודתי ותודיע לו מדי פעם תוך כדי שיחה שזה לא קשור אליו אלא הוצאת רגשות כאובים ושהיא זקוקה להאזנתו ותמיכתו. וכן מדי פעם תעשה הפסקה, תיקח נשימה ותודה לו על הקשבתו.
עצות-חשובות ויקרות אלו יעוררו אותו לצאת מאנוכיותו על מנת להעניק לך את התמיכה הראויה ובהבטחה!!
נחזור,קיים בנשים כושר מיוחד לנחש את צורכיהם של הילדים כדי להגיש להם את העזרה והתמיכה הראויה בלי שנתבקשו.
לכן-בעבור האשה לקבל סיוע ועזרה מרעותה או מבן זוגה מבלי שבקשה, זהו לאות וסימן מובהק לאהבתם אליה.
לעומת זאת-בעבור גבר לקבל עזרה, עצה או סיוע מבלי שביקש זו פגיעה ועלבון גדול.
מכיון שהצעת עזרה לגבר גורמת לו לחוש חסר יכולת ושאינה סומכת עליו.מה שאין כן לאשה, שהצעת עזרה זו היא מעלה וכבוד גדול בעבורה ולאות שדואגים לה ואוהבים אותה כפי שהיא,בהבנת הבדלים אלו ובשוני שקיים בין גברים לנשים ניתן לחסוך המון וויקוחים ,ריבים ומחלולקות ולבנות תקשורת בריאה, הנושא עמוק ורחב, עוד נרחיב בס"ד!!

 

 שלום בית

מהדורה שלישית:
כותב רבנו הרמב"ם- בהלכות אישות פרק טו סעיף יח. "ציוו חכמים על האשה שתהיה צנועה בתוך ביתה ולא תרבה שחוק וקלות ראש בפני בעלה וכו..ולא תמנע מבעלה כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה, אלא נשמעת לו בכל עת שירצה".

מעשה בזוג שהיו במריבה ובפירוד במשך תקופה ארוכה.לאחר מספר שיחות זכינו בס"ד להחזירם  ולהשכין שלום בביתם. לאחר כשבוע ימים מתקשרת האשה ומספרת שהיום יום החודש ונפשית אינה מוכנה לזה .
הסברתי לה את חשיבות הענין וכן את ההשלכות והאיסורים  שיכולים להתעורר מכך, חיזקתי אותה באמונה  וכ'ו. אולם האשה מתעקשת ועומדת על כך בטענה שאינה מסוגלת.

אמרתי לה שבכל מצוה שאנו מקיימים יש בה אינטרס אישי בקיומה, ואפילו במצוה החשובה ביותר שמקיימים לשם שמים, תמיד יש בה נגיעות של מה יצא לי, או איזה שכר בעולם הבא וכ'ו, לכן המצוה תמיד חסרה  ואינה שלמה כתיקונה.

לפיכךיש לך הזדמנות פז לקיים מצוה זו לשם שמיים ובשלמות

לכבוד הקב"ה בלי שום נגיעות. ועוד, תעלה לךמצוה זו כהקרבת קורבן מה שלאזכה שום צדיק להקריב לכבוד הקב"ה מאדם הראשון כוללהאבות הקדושים ועד ביאת משיח צדק.

יתרה מכך-האבות וכל הצדיקים זכו להקריב בעלי חיים,אולם את זוכה להקריב  את עצמך לכבוד בורא עולם וקורבן מסוג זה רק את יכולה לזכות בו.למחרת  מתקשרת  ומודה

 בהתרגשות על העצה הנפלאה שקיבלה ומספרת על אותה הרגשה נפלאה של התעלות רוחנית שחוותה ושלא הרגישה תחושה כזו מעולם וכל זה מהסיבה שקיימה לשם שמיים, סיימה בתודה רבה.

מטרת כתיבת המעשה:

מעלת קיום המצוה לשם שמים, לפיכך קוראים חז"ל לאשה חומה, השומרת על ביתה [יבמות סב]

ב. אסור באיסור מוחלט לקשור את מצת היחסים לקיום המצוה.

 ג. שלא לצערו, על אחת כמה וכמה עוון פלילי וחמור להשתמש במצווה יקרה זו כנשק נגדו ועל כך וודאי תתן את הדין  רחמנא לצלן.

ממשיך רבנו הרמב"ם באותה הלכה-"ותזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו", עד כאן לשונו הזהב.קיים יצר גדול שכמעט כולנו נכשלים בו. לעשות השוואות בין בני הזוג לחברים, משפחה וכ'ו.מיותר לציין את החורבן והנזקים הבלתי הפיכים מכך שהבעל משווה את אשתו לאימו והאשה משוה את בעלה לאביה, או לשאר אנשים.

ועוד,משווים את הורי הבעל להורי האשה ולהיפך.
וכן ע"י חלוקת ציונים כאשר נכשלים
בכפיות טובה, בהוצאת דיבה ובלשון הרע החמור מכולם שעל זה כתוב "יהרג ואל יעבור", ועל כך חייבים לעשות תשובה גדולה.
יתרה מכך,אין יותר מגוחך מכך  שעושים השוואות, ע"י שלוקחים מעלה מסוימת מכל אחד או מבני המשפחה ומשווים אותה לבן/ת זוגנו ותובעים מהם את השלמות מה 
שלא קיים גם בהם.

.מובן שהמקום המסוכן ביותר הוא במפגש המשפחתי שבו אנו מתרשמים ומתפעלים מהתנהגות  ומשחק חיצוני של בני המשפחה ומשווים אותם אל בן/ת זוגנו, כאשר לא מבחינים באמת הפנימית.

כמו כן-שוכחים שגם אנו כך מתנהגים ומשחקים את אותו משחק חיצוני ולא ע"פ האמת הפנימית שלנו. החמור מכל שמנצלים מפגשים אלו ע"י כך  שמעלים את החסרונות של בן/ת זוגנו ומבליטים את מעלותינו על חשבונו על מנת לפגוע ולשפוך  את דמו, במקום לנצל  הזדמנות נפלאה זו לחיבור,הערכה וכבוד הדדי.

כידוע-יצר האיש לראות ויצר האשה להיראות.

מקום המבחן  במפגש המשפחתי. אשה שמתבלטת בחוסר צניעות, דיבור וכ'ו לפני בני המשפחה בניסיון להרשים אותם ואותו, אין לה מושג עד כמה כבודה וערכה יורדים בעיניו ובעיני המשפחה.

וכן-מי שפוגם בקדושת העניים ומשווה את רעייתו לנשים, כבודו יורד פלאים  בעיניה ובשטות זו מפסיד את ערכו וסמכותו כלפיה. אומנם-
זו הזדמנות נפלאה במפגשים הללו להתחבר ע"י הערכה וכבוד הדדי כמבואר היטב, "והזהיר והניזהר ירבו שלום כנהר"!!

מהדורה רביעית

בשלום בית:

 כהמשך-

תקשורת כט' סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

הבנת מחזוריות הנפשית של הגבר, חשובה לגברים במידה לא פחותה מאשר לנשים. בחסרון מודעות בתהליך נפשי זה, גברים חשים רגשי אשם בשל הצורך שלהם לבלות זמן רב במערותיהם.
 כמו כן-יש המרגישים מבוכה רבה ובלבול גדול בשל זה, לכן כאשר הם חשים בצורך להתרחק, מיד לאחר מכן מרגישים בצורך לקפוץ בחזרה. הם גם עלולים בטעות לחשוב שדבר מה אינו כשורה אצלם, בפרט כאשר נשותיהן אומרות להם זאת. לפיכך-הבנת סודות התנהגות הנפשית של הגבר, מסייעת ומביאה הקלה עצומה לנשים וגברים כאחד.בדרך כלל-אין הגברים מודעים לאופן שבו משפיעות על הנשים התרחקות הפתאומית שלהם והשיבה בעקבותיה. לאחר שגברים רכשו את התובנות החדשות שציינו בעלונים האחרונים ועל האופן שבו נשים מושפעות ומגיבות ממחזור האינטימיות שלהם, עשויים וודאי לתפוס ולהבין מה רבה חשיבותה של ההקשבה לשיחות האשה.
כמו כן-יבינו ויכבדו את הצורך שלהן בהפחת אמון מחדש, שהן רצויות  ומקובלות כמו שהיו לפני התנתקותם.
לפיכך-קיימת חשיבות רבה בכל עת אשר אין הם חשים צורך להתרחק, ליזום שיחה עם האשה, להתעניין בה ולחזר אחריה כדבעי.
התבוננות זו בהבנת מחזוריות הגבר מסייעת לו להגיע לידי הבנה הולכת וגוברת בנפש האשה ע"י תמיכה והפחת אימון מחודש גם בשעת התרחקותו. דהיינו לומר לה-"שזה לא קשור אליה כלל ושהוא מתכוון לחזור בהקדם האפשרי".
כמו כן-שיש לו צורך להיות עם עצמו זמן מה ולאחר מכן יקדיש לה זמן מרובה כפיצוי על הבנתה.כאשר הגבר מרגיש את הצורך להתרחק בזמן שהיא מתקרבת אליו [בעיה נפוצה],ישתדל להתאפק ובמידה ואינו יכול, יתנצל ויאמר לה-"אני צריך כעת זמן עם עצמי על מנת לחשוב בעניין זה  ולאחר מכן נשוב ונדבר על זה".
חשוב שהגבר יבין את מה שמתחולל בקרבה בשעה שמתרחק ממנה, על מנת להפיח בה אמון מחודש שישוב אליה, וכן יסביר לה שהתנתקותו אינה קשורה אליה כלל.
כמו כן-על האשה להבינו, לא לדחוק בו או להפגיזו בשאלות וברגשי אשם, כעת זה לא הזמן, כי זה עלול להרחיקו לזמן ארוך יותר, כאמור לעלונים הקודמים.עיקר הבעיה-שלאחר שהוא שב, היא מצפה ממנו לספק לה הסברים הגיוניים לסיבת התרחקותו [כי היא תולה את התנתקותו בעצמה]. כאשר אינה מקבלת תשובות מרגיעות, היא כועסת ואינה מוכנה לסלוח ולקבלו חזרה.
להבנת העניין-אין שום סיבה מיוחדת להתרחקותו, זה פשוט תהליך נפשי בריא ותת הכרתי שחייב לעבור אותו ואינו בשליטתו. בדרך כלל-
לגברים אין תשובות מרגיעות לסיבת עזיבתם, כי הם בעצמם אינם מודעים לתהליך תת הכרתי זה, 
וענין זה עשוי לתסכל גם אותם.
אומנם-אחר התובנות החשובות שלמדנו, יכול לומר לה בפירוש-"שזה תהליך פנימי שלא קשור אליה כלל, לכן הוא זקוק לשקט עם עצמו כדי לחדש כוחות וכלים על מנת להעניק לה", היא אמורה להבין ולקבל, כי זה יעזור לגבר להיות מודע יותר לצורך שלה להקשבה, אחר שהיא מגלה הבנה בהתרחקותו.הוא נעשה רגיש יותר בצורך שלה להבנה, התעניינות והזדהות בכאבה בתקופות שאינו מתרחק ממנה.
בנוסף לכך הוא נעשה מודע שהקשבה מסייעת לו להיות פתוח יותר לדברים שהוא בעצמו מעוניין לחלוק עמה במשך השיחה.
כמו כן-האשה לומדת שעל מנת ליזום שיחה, אין צורך לדרוש מהגבר לדבר, אלא  מסתפקת בכך שהוא יקשיב לה ולומדת היטב כאשר משנים הדגשים, היא פשוט משחררת אותו מן הלחץ שהוא נתון בו, ודווקא מנקודה זו יתעורר בו הצורך לדבר, להיפתח ולשתף אותה ברגשות שלו מבלי שתדרוש זאת ממנו, אלא זה יבוא לו בטבעיות ואין יותר נפלא, אמיתי וכנה מזה.
לפיכך-על האשה לדעת שגבר נפתח בהדרגה רק לאחר שיחוש בטוח תוך כדי הקשבה לדבריה, שהיא מקבלת אותו כפי שהנו, וכן אין היא מענישה אותו ואף אינה רודפת אחריו, אלא מבינה שלפעמים רגשותיה האינטימיים כלפיו גוררים תגובה של התרחקות מצדו ללא שליטה, בעוד שבפעמים אחרות בשעה שהוא שב בדרכו חזרה, הוא יהיה בהחלט מסוגל להקשיב ולקבל את רגשותיה, תחושותיה ומחשבותיה כפי שהיא חשה מבלי לתקנה או להעיר לה על כך.
"חכמת נשים בנתה ביתה וכ'ו", זו אשה חכמה שאינה אומרת נואש, מחזיקה מעמד ומתמידה בסבלנות ע"פ הכללים שציינו וזוכה לבנות את ביתה ע"פ התובנות שהעלנו שרק נשים מעטות בלבד זכו להן!!
לעומת זאת,אשה דומה לגל, הערכתה העצמית גואה ויורדת בתנודות דוגמת הגלים. כאשר היא חשה נאהבת, הערכתה העצמית גואה, עולה ומרגישה בראש הפסגה. אולם לאחר מכן עלול מצב רוחה להשתנות לפתע פתאום ולהתנפץ בזמן ירידתה כלפי מטה.
התנפצות זו היא זמנית בלבד בעבורה, כי בהגיעה לתחתית, שוב לפתע יחול שינוי במצב רוחה ותהיה לה דעת טובה על עצמה ועל אחרים. כאשר האשה נמצאת בזמן עלייה, היא חשה שפע של אהבה וצורך להעניק, ואילו כאשר היא בירידה, היא חשה ריקנות פנימי וצורך גדול שימלאו אותה באהבה. תקופה זו של התרוקנות עד תחתית, הוא המועד המתאים לבדק בית רגשי.
כלומר-אם היא דיכאה במשך שנים רגשות שליליים, או התכחשה לצרכיה בזמני עליה במטרה להיראות המושלמת ככל האפשר, הרי שבזמן ירידה תתחיל לחוש באותן רגשות שליליים ובאותן צרכים הבלתי מסופקים.
לפיכך-בתקופת ירידתה יש לה צורך מיוחד לדבר אודות בעיותיה, רגשותיה וכ'ו ושמאזינים לה ומבינים אותה. חווית ירידה זו דומה לשקיעה בתוך באר חשוכה, כלומר-היא שוקעת באופן מודע לתוך התת מודע שלה ולתוך סבך רגשותיה האפלים והמטושטשים.
יתרה מכך-היא עשויה לפתע לחוש המון רגשות מעורפלים חסרי הסבר, וכמו כן לחוש חוסר ישע, בודדה ואיש אינו תומך בה ומבינה. נקודה חשובה-זמן קצר לאחר שהגיעה לתחתית, במידה ותזכה לתמיכה ותרגיש נאהבת במידה הראויה, באופן פתאומי תתחיל לנסוק ולעלות שוב להקרין ולהשפיע חום ואהבה במערכת היחסים. ועוד-
יכולתה להעניק ולקבל אהבה תלויה בהתייחסות שלה כלפי עצמה, על אופן ראייתה את עצמה. כאשר אין לה דעה טובה במידה המספקת על עצמה, היא אינה מסוגלת להעריך די הצורך את בן זוגה, בפרט בתקופת הירידה היא כורעת תחת מעמסת לחציה ותגובתה רגשית יתר על המידה. היא נעשית פגיעה מתמיד וכעת היא זקוקה לתמיכה ואהבה יותר מתמיד.

לכן-
יש חשיבות רבה שבן זוגה יעניק לה בזמנים הללו תמיכה יתרה, שאם לא כן הוא עלול לשבור את רוחה בקרבה.
עיקר הקושי, כאשר היא בזמן ירידה והוא נמצא בזמן עזיבה, מי יעזור למי? המשך יבוא בס"ד, שבת שלום ומבורך.


פינת שלום בית:
מהדורה חמישית-

 כהמשך:

ישנה סוגיה עמוקה ומורכבת אשר מקור הבעיות בעולם ובעיקר בזוגיות נובעות משם. נשתדל בס"ד בעלון זה והבאים אחריו לעמוד על הדברים באופן כללי ופרטני עם המחשות ודוגמאות מהחיים.
רבים מחליפים את המושג- אהבה בתאווה ושואלים מדוע אינם זוכים לקבל אהבה, ככתוב: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". אהבה או תאווה, מה ההבדל, מה היא ההגדרה ומה המודד?

אהבה זה רצון לתת, תאווה זה רצון לקבל.
ועוד- אהבה זה רצון לתת על מנת לתת, תאווה זה רצון לתת על מנת לקבל, זה ההבדל וזה המודד. נעמיק יותר-אהבה זה לתת לשני את מה שזקוק ואוהב,[לא מדובר בעבירות חלילה].תאווה זה לתת את מה שאני חושב שהוא זקוק או צריך.

לדוגמא:בדרך כלל האיש בנוי שכלי והאשה רגשית. כתוצאה מאותם הבדלים האיש פותר בעיות בכסף,מפייס ומרצה בדרך גשמית, בו בזמן שהאשה צריכה וזקוקה ליחס הערכה ושימת לב אוהבת שבעבורה זה מעל הכל. מובן-כשיש את זה היא תשמח גם בנתינה הגשמית. אולם- לא לעשות מהנתינה הגשמית עיקר או להחליף זה בזה וזו עיקר הטעות. ועוד- כשיש יחס, הערכה וכ'ו, מתפייסת ומתרצה גם בנתינה מועטה. אולםכשאין יחס וכ'ו מוציאה את כל זעמה ותסכולה על הילדים או בקניות ובזבוזים וכ'ו שזה כמעט אינו בשליטתה.

לעומת זאת אשה יכולה לבשל מספר סוגי מאכלים וסלטים לכל בני המשפחה והאורחים ודווקא את המאכל או הסלט האהוב על בן זוגה אינה מכינה.
ועוד,
חסר לו אם יפתח את הסירים ויטעם לפני הסעודה. כששואל אותה לכבוד מי הכנת את הבישולים? לכבודך. אם כן מדוע לא הכנת את מאכלי האהוב? עונה- "איזה חסר הערכה, כל זה אינו מספק אותך"?

כמו כן-גבר אוהב אשה צנועה וביישנית. פעמים מתפתחת סוג של מריבה סמויה בין בני הזוג, מי יותר מוצלח וכ'ו. כאשר האשה מנסה למשוך את תשומת לב הבעל ע"י לבוש שאינו צנוע והתנהגות מזולזלת, חסרת הערכה וכבוד.
טעות זו-נובעת מפאת שחושבת  שבדרך זו תוכל לזכות להערכה וכבוד גדול מהבעל.אולם התוצאות הם הפוכות כידוע, כי אם היתה משכילה ויודעת שהתנהגות זו גורמת לבעל רק דחייה וגועל, וכן ערכה וכבודה יורדים פלאים בעיניו, בעד שום מחיר לא היתה מתנהגת בצורה מזולזלת וחסרת כבוד כלפי עצמה וכלפי אחרים.

כמו כן לגבי אותן בחורות שמתלבשות ומתנהגות בחוסר צניעות ברחוב וחושבות שבכך יזכו להערכה והערצה מהבחורים, גם כאן התוצאה היא הפוכה, כי אם היו יודעות שערכן יורד ומזולזל בעיניהם, וגם כשמדברים עמן המטרה רק לצורך תאוות וניצול, אזי  ודאי שלא היו מתנהגות כך,[שלא נדבר על העוון והעונש הכרוך בכך רחמנא לצלן].
לעומת זאת בחורה שהולכת בבגדים צנועים, מכבדת את עצמה ומתנהגת ע"פ כללי הצניעות, כל רואיה אומרים כזו אשה אנו רוצים לנישואין.

 נחזור-בדרך כלל אנו מעניקים לבן/ת הזוג את מה שאנו חושבים שהם צריכים ולא את מה שהם אוהבים וזקוקים באמת, בעיקר שזה תנאי ראשוני  לזוגיות תקינה ובריאה. מסופר-על אחד שאמר לבת זוגו "אני אוהב אותך". "אם אתה אכן אוהב אותי, מה חסר לי"? "איני יודע". "אם היית אוהב אותי באמת, היית אמור לדעת מה כואב לי או מה חסר לי, מכאן שאתה אוהב את עצמך".ידוע לי-ממקרים רבים על זוגות שהשקיעו בזוגיות מעל ומעבר הן בנישואין הראשונים והן בשניים וקיבלו בדיוק את ההיפך ולבסוף התגרשו.

השאלה-היכן הלך הכלל של חז"ל- "כמים הפנים וכ'ו"?. כלומר באותה מידה שאנו מעניקים כך אנו אמורים לקבל.
מתברר ע"פ בדיקה שערכתי על אותם שהשקיעו, הם נתנו בעצם את מה שחשבו שבני זוגם  צריכים ולא את מה שהם זקוקים וצריכים באמת והתקיים בהם הפסוק של חז"ל- "כמים הפנים וכ'ו" במלואו, אולם במובן השלילי.
מובן שלא ניתן לזכות לאהבה ללא נתינה, וככל שמשקיעים יותר מתחברים ואוהבים יותר. לטוענים שאבדו את רגשי האהבה, זו הראיה שלא השקיעו, או שהייתה צפייה, או שנתנו את מה שחשבו ולא את מה שבן/ת הזוג זקוק/ה, ואוהב באמת.

מהדורה שישית
בשלום בית:

כהמשך-
תקשורת לה', סוד  הדברים  הקטנים  והפשוטים:

באחת הסדנאות בהרצליה שאלתי את הנשים, מדוע כתוב "חכמות נשים בנתה ביתה וכ'ו, ולא חכמת גברים"? ענו-"גברים טיפשים". עניתי- "צדקתם". אולם עיקר-
"חכמות נשים", זה לדעת איך לקבל את הבעל כפי שהנו מבלי לתת לו עצות על מנת לשפרו או עזרה כדי לשנותו. אלא להבינו כפי שאתן מכילות את ילדכן כמו שהם ומשלימות עמם ומאופן התנהגותם למרות הקושי הרב שכרוך בכך.
מובא במשלי- "על רוב פשעים תכסה אהבה", לכן כשאוהבים לא רואים פגמים והראייה מילד בעייתי במיוחד. לפיכך-
"חכמת נשים"  זה לקבל ולהכיל את בן הזוג כפי שהנו בלי לנסות לשנותו. בכל אשה קיים דחף לחנך את בן זוגה  ולשנותו, מאחר וחשה כלפיו סוג של אחריות כמו בנה הקטן ומפסידה את הקשר הריגשי, החיבור האהבה וחבל. לעומת זאת-
קיים קושי רב לגברים להקשיב לנשיהן לזמן רב ולהעניק להן הזדהות ותמיכה ריגשית. אחת הסיבות העיקריות,מפני שגברים מרגישים מואשמים במצבן הבלתי נעים, לכן קוטעים אותן באמצע השיחה ומציעים פתרונות. בעיקר כאשר האשה מאשימה את הגבר בדרך ישירה או עקיפה במצב רוחה הירוד.
לכן כדי להשתחרר מאותה הרגשת אשם, קוטע אותה ומציע לה פתרון,בחשבו שישפר את הרגשתה. האשה כועסת ומאשימה אותו בכאבה ונשארת בתסכולה והגבר נפגע ונחסם, כי מבחינתו הציע את הפתרון הטוב ביותר וקיבל תגובת דחייה.
יש לציין-שעבור האשה  להאשים את בן זוגה במצבה, זה רק הוצאת תסכולים זמניים משתנים ע"פ מצב רוחה ואין לה כתובת אחרת שבוטחת וסומכת כמו בבן זוגה וזה לא בהכרח קשור אליו. יתכן מאוד שבאופן עקיף יש לו קשר לכאבה מפאת חוסר יחס, התעניינות, תשומת לב, חיזורים וכ'ו, כי לזה כל אשה זקוקה ומשתוקקת במיוחד, ומחמת פחד או ובושה מלבישה את כאבה בעניין אחר שלא
קשור לסבלה.
הגבר לתומו מתייחס לתלונות האשה באופן חיצוני וכמידע עובדתי, בעיקר כאשר היא חוזרת על אותם תרעומות השכם והערב ואינו מבין שמסתתרים מאחורי התלונות והתרעומות כאבים, צער ויסורים על חוסר יחס והערכה מצידו.
לכן כאשר הגבר ממלא את תפקידו ומטלותיו  בבית כראוי והאשה עדיין אינה רגועה ואינו מצליח להשביע את רצונה, זה הזמן לחזר, להתעניין ולהעניק לה אוזן קשבת, הבנה, הזדהות ותמיכה ריגשית ללא עצות ופתרונות ובלי לחוש מותקף ומואשם, למרות שהיא מאשימה אותו, מפני שזה הוצאת רגשות זמנים על חוסר יחס וחיזורים,
וזה סוד נפלא.
אם הגברים ישכילו ויבינו שהוצאת תסכולים וכעסים של נשיהן קשורים בעיקר לחוסר יחס, תשומת לב מספקת וכ'ו, למרות שהן מצביעות על כל מיני סיבות שונות ומשונות, ויתנו אוזן קשבת, תמיכה רגשית וכ'ו, בלי עצות ופתרונות, כל בעיות התקשורת נפתרות ובהבטחה.
באופן אישי עברתי המון כדי להבין סוד יקר זה, ואם הייתי זוכה לו  מוקדם יותר,  הייתי חוסך לעצמי, לרעייתי ולבני ביתי
,המון צער, כאב וייסורים מיותרים. כיום כאשר מתעורר לרעייתי חוסר איזון, רצון לכעוס, להאשים וכ'ו, אני מבין שזה מפאת העדר חיזורים והתעניינות מצידי, אני משנה גישה ולפתע  היא נרגעת וחוזרת לשפיותה.מובא בחז'ל-שיצר אשה וילד זהים,
נקדים:קיים צורך רב בנשים לשתף את בן זוגן בחוויות היום יומיות שעברו ובכל מיני סיפורים שנראים לגברים חסרי ערך וחשיבות,מפני חסרון הבנת נפש האשה. כמו כן זה נשמע להם שטותי וילדותי מידי, לכן מבטלים אותן ע"י תנועות יד ואמירות זלזול-"זה שטותי, ילדותי וכ'ו".
אולם דווקא אותן שיחות שנשמעות לגבר שהן שטותיים וחסרי טעם, מבחינת האשה זה בנפשה ועומד ברומו של עולם, לפיכך יזהר לא לזלזל או להמעיט בערכן, כי היא עלולה להיחסם, להיפגע ולאבד אימון, ולא לשתפו גם בעניינים שחייבים את מעורבותו.
גברים חייבים ללמוד את נפש האשה ואופייה המיוחד,על מנת להעניק לה את הצרכים הריגשיים, גם בדברים שע"פ הבנתם נראים כפשוטים וחסרי משמעות, כי עבורן זה בנפשן.
כמו כן עבור האשה זה מבחן האהבה שלו, כי בדרך גישתו ובאופן התייחסותו אליה בכבוד ובהערכה הראויה בדברים הקטנים והפשוטים, היא מתחברת, אוהבת ומעריכה אותו במיוחד וזה סוד יקר.
גברים סבורים שצוברים נקודות רבות אצל נשיהן, כאשר הם עושים דבר גדול למעניהן כמו-קנית דירה, רכב חדש או כשלוקחים אותן לחופשה אדירה. הם מניחים שהם צוברים מעט נקודות זכות כשהם עושים דברים קטנים עבור האשה כגון- פתיחת דלת מכונית עבורה, ואינם קולטים שזה הרבה יותר ערכי וחשוב מאשר קניית מכונית חדשה.
או למשל קנית פרחים עבורה יותר חשוב מקניית רהיטים, או קניית שוקולד עבורה יותר חשוב מקניית מצרכים לבית, או מחמאה על האוכל יותר חשוב לה מיציאה למסעדה וכ'ו. הם מאמינים שישביעו את רצונן ע"י מיקוד בעשיית דברים גדולים, אך נוסחה זו אינה עובדת בקרב נשים, מאחר שאצלן רישום נקודות זכות נעשה בשיטה שונה לחלוטין.
כאשר האשה רושמת נקודות זכות, היא מיחסת חשיבות רבה לקבלת חן, חשיבות, התעניינות, פירגון וכ'ו, יותר מהשפעות גשמיות, מאחר ומקורה ממוח הבינה שורש הרגש, והאיש משורש החוכמה שכלי יותר, כידוע ליודעי חן.
לכן בנתינות הקטנות היא חשה שזה עבורה נטו, ובדברים הגדולים היא מייחסת אותם גם עבורו, זה הבדל דק אולם עצום.
מעשה-באחת שביטלה את הנישואין מהסיבה שבן זוגה קנה לה מתנה ביום האירוסין מיקסר חשמלי משובח.היא טענה שאם היה אוהב אותה,היה קונה לה טבעת או משהו אישי,מאחר וקנה מיקסר,זה הוכיח לה שהוא אוהב את עצמו כדי שתכין לו עוגות.
מובן שאין להאשים אותו,אלא זה ההבדל בין האיש לאשה, החוכמה היא לדעת לתת לבן/ת הזוג את מה שהם אוהבים, זקוקים ורוצים ולא את מה שאנו חושבים.
גברים אינם מודעים לכך,שבעיני האשה יש ערך רב יותר לדברים הקטנים מאשר לדברים הגדולים ומטבע הדברים משקיעים את כל מאמציהם במתנה אחת או שתיים גדולות במיוחד ובכך הם מסתפקים ומצפים שהאשה תזכור זאת תמיד ותעריך אותם על כך.
מובן שחובת האשה להעריך ולהכיר טובה על כל נתינה שמקבלת, אולם שיטת הניקוד שלה שונה משלו. למשל-על קבלת ורד יקבל נקודות זכות שווה ערך כמו על תשלום שכר דירה בזמן ואף יותר.
כל עוד לא יבינו הגברים את ההבדל הבסיסי בשיטת הניקוד של הנשים ביחס אליהם, הם ימשיכו להשקיע בדברים גדולים ולהיות מתוסכלים ומאוכזבים מהיחס שיקבלו בתמורה. קיים מגוון רחב של דרכים שבהן יכול הבעל לצבור נקודות זכות אצל בת זוגו, מבלי שייאלץ להתאמץ יתר על המידה. מדובר בשינוי כיוון חשיבה, כי בלאו הכי הוא משקיע למענה ועושה הכל עבורה.
הגברים באמת ובתמים אינם טורחים לעשות דברים קטנים עבור נשיהן, משום שאינם מודעים לחשיבותן בעיניהן, לכן הם חייבים ללמוד ולדעת מה נחוץ להן ביותר, על מנת שיחושו מסופקות במערכת היחסים, ללא קשר לדברים הגדולים שהם עושים עבורן ממילא וכך הן יחושו נתמכות ונאהבות כבתחילה.
שיטת הניקוד של הנשים אינה העדפה סתם, אלא צורך נפשי ממש. לכן נשים זקוקות לגילויי אהבה רבים מצד בעליהן, כדי להרגיש מאוהבות ומחוזרת. גילוי אהבה אחד או שניים, אין בהן כדי לספקה למרות הדברים הגדולים שהבעל עושה עבורה, מפני שהיא כוללת אותו בתוך אותם דברים כגון: בית-הוא צריך,רכב-זה משמש גם אותו וכן על דרך זו.
בתים רבים עולים על שרטון או אהבתם אט אט גוועת,מאבדים רגשות והכל נעשה שגרתי,מפני שהגברים בתמימותם וללא מתכוון פשוט מפספסים את הדברים הקטנים והעיקריים שהאשה זקוקה במיוחד, ומתמקדים רק בדברים הגדולים.
להלן מובאת רשימה של דברים קטנים שבאמצעותם יוכל הבעל לשמור על הזוגיות על מנת שלא תגווע או לקרוס חלילה:
א. עם שובך לבית, דבר ראשון חפש אותה תחילה ושאל את הילדים- "היכן אמא", ובטרם תיגש לעיסוקך,תן לה חיבוק וכ'ו ב.תתענין בה ותשאל איך עבר עליה היום ותתמקד בדברים שתכננה לעשות באותו יום כגון-"איך היה הביקור אצל הרופא וכ'ו" ג. תזדהה ע"י תנודות ראש וקולות כמו-צ.צ.צ.,פש....,וי,וי,וי וכ'ו ד. למד להקשיב לה ללא עצות ופתרונות, ואל תחשוש להעצים את כאבה,כי בכך היא משתחררת ה.כאשר היא מאשימה אותך במצב,אל תיבהל לענות ואל תיחסם,זו דרך השחרור שלה. ו.כאשר היא מדברת תן לה תשומת לב מלאה ואל תסיח את דעתך ע"י כל מיני מסיחי דעת כמו-קריאה, לימוד, ילדים פ"ל וכ'ו ז.תפתיע אותה מידי פעם בפרחים, שוקולד ודברים שהיא אוהבת במיוחד ח. תכנן את היציאות ללא לחץ של זמן, כלומר אם צריכים להיות באירוע בשמונה תאמר לה שהאירוע בשבע ותן לה את הזמן הנדרש ללא לחץ ט. צאו מוקדם מהרגיל וסע לאט ובזהירות ואל תפיל לה את הלב בכל סיבוב ועצירה י. תכבד ותוקיר אותה בנוכחות ילדך, משפחתה ומשפחתך ובעיקר ליד אימך יא. אם חלילה יפגעו בה או יזלזלו בה, תהיה ערוך להגן עליה בחירוף נפש יב. במידה ומשפחתך או אימך מזלזלים בה באופן קבוע, תזהיר אותם שלא תגיע אליהם וכך ידעו להעריכה כראוי יג.הענק לה הרגשה כנה של מקום ראשון, לפני הכל ומעל הכל ואפילו לפני הדברים היקרים שלך, כגון-משפחה, אימך תורה ותפילה, כי הרגשה זו היא צורך רב עבורה,זה בנפשה ולא בבחירתה יד.במידה והילדים לא מכבדים או מזלזלים בה חלילה,הענש אותם מיד ושיתנצלו בפניה טו. תחמיא לה דרך הילדים ותרוויח שתי דברים חשובים, את חינוך הילדים ואת שלום הבית, כגון-"איזה אמא צדיקה יש לנו,איזה אמא מסורה,יפה וכ'ו טז. תפתיע אותה מידי פעם בפרחים יז. אם היא בדרך כלל מכינה את הארוחות, התנדב מידי פעם להכין במקומה יח. השתדל מידי יום להחמיא לה על סידור הבית,הילדים,בגדיה ובפרט על החזות יט. תצדיק לה את כאבה בזמן שהיא נסערת ואל תסביר לה  מדוע היא אינה צריכה להיפגע או לכעוס כ. תציע עזרה בזמן שהיא עייפה כא. כשאתה מאחר, תתקשר ותודיע לה כב. כאשר היא זקוקה לעזרתך, השב בחיוב או בשלילה,אך אל תאמר שבקשתה אינה מוצדקת כג.בכל עת שהיא מרגישה פגועה, תביע הזדהות ותאמר-"אני מצטער שנפגעת",לאחר מכן המתן לתגובה והנח לה לחוש שאתה מבין לליבה ולסיבת פגיעתה, בלי הסברים שאין זאת באשמתך שנפגעה כד. בזמן שיש לך צורך להתנתק, הסבר לה שדרוש לך זמן בעניין מסוים ולאחר מכן תעניק לה את המיטב.
ניתן להוסיף דוגמאות לאין סוף, אולם רצוי שכל אחד ישאל את רעייתו, מה ירצה אותה, ישפר את הרגשתה וירומם את מצב רוחה.
הכלל הוא-שאין צורך להשקיע בדברים גדולים ולהוציא הוצאות מרובות כדי לשמח ולרצות את האשה, אלא באמצעות דברים קטנים ופשוטים שעבורה הם עומדים ברומו של עולם,בהצלחה,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה שביעית
בשלום בית:

תקשורת: מובא במשלי-"חכמות נשים בנתה ביתה וכ'ו". לכאורה האיש בנוי ממוח החכמה והוא שכלי,והאשה בנויה ממוח הבינה והיא רגשית יותר, אזי לכאורה היה צריך להיות כתוב חוכמת גברים ולא נשים.
עומק העניין-אמנם האיש שכלי יותר,אולם ההסתכלות שלו על הזוגיות,החיים וכ'ו,היא מאוד שטחית וחיצונית. מבחינתו כל סוגיה נמדדת  בחשבון של רווח והפסד, משתלם או לא. לכן ע"פ המדד שלו, אם דבר מה לא הולך כשורה הן בבית והן בחוץ, "לא מתמודדים", מיד מפרקים ובונים תוכנית חדשה.
כמו אותו מעשה שהגיעו אליי זוג ששבעו מרורים, וכששאלתי מדוע הם לא מתגרשים? ענה הבעל לפי החשבון שלי זה לא משתלם, אחרת מזמן הייתי מגרש.
גם בעניין נאמנות,בדרך כלל האשה היא נאמנה יותר מהאיש.לכן כאשר מתעוררות מחלוקות ומריבות בין בני הזוג, האיש מתכנן כיצד לבנות חיים חדשים עם אשה אחרת, והאשה חושבת כיצד לשקם את הזוגיות.כמעין אותו אחד שסיפר לי שכאשתו חלתה במחלה, הוא תכנן את העתיד שלו כיצד יראה בלעדיה במקום להתפלל עליה.
נאמנות האשה לבעל בלטה מאוד בעיקר בדור אחד קודם. שאלתי אלמנה שגידלה תשעה יתומים, מדוע לא נישאת בצעירותך לאחר שהבעל נפטר? ענתה-"איני מסוגלת לבגוד בבעלי". שאלתי-הרי הוא לא בחיים? ענתה-"חס ושלום, הוא חי וקיים אצלי". כאשר חקרתי את הנושא, מתברר באופן מדהים שכך הייתה התפיסה אצל כל הנשים של הדור הקודם, ואשרי הזוכות.
איני עושה הכללה חלילה כי יש יוצאי דופן. כמו אותו הזוג שעברו מריבות וקשיים רבים, וכששאלתי את הבעל במידה ורעייתך הייתה חלילה נהפכת לסעודית, האם אתה מסוגל לנטוש אותה? ענה- חס ושלום, אטפל בה כל החיים ואדאג לכל צרכיה.
שאלתי את האשה- ואם המקרה הפוך כיצד היית נוהגת? ענתה אמסור נפש עבורו. עניתי- אם כך אתם לא צריכים שום מגשר, תורידו את משחקי האגו והכל יסתדר ביניכם, אתם הזוג המושלם ביותר.
לעומת זאת-
האשה רגשית יותר מהבעל, אולם ההסתכלות שלה על החיים ועל הבית בפרט, מאוד עמוקה ואחראית. בכל עניין,קושי וניסיון, היא רואה את האחריות והנאמנות שלה בעניין, לפיכך היא  מתאמצת, מתמודדת ונלחמת יותר.
ע"פ
הקדמה נפלאה ויקרה זו, מובן מדוע החכם שבאדם כתב-שחוכמת נשים בנו ביתם ולא גברים. מאחר וההשקפה של האשה עמוקה יותר מהאיש, האחריות והתביעה כלפיה בעניין הזוגיות גדולה יותר.
לכן כתוב-"חוכמת נשים וכ'ו",

כי חוכמה נפלאה זו, רק נשים זכו לה. בכל אשה קיים דחף מסוים לחנך את בן זוגה  ולשנותו, מאחר וחשה כלפיו סוג של אחריות כמו בנה הקטן. אולם היא אינה מודעת שבכך היא מפסידה את הקשר והחיבור הריגשי עם בן זוגה, כי הוא חש מבוקר ושיש לו רבי בבית ולא רעיה נאמנה וחבל.

כמעין אותו מקרה ששאלה אותי אשה-מדוע בעלה מתנגד לה שתלך לשיעורי תורה? שאלתי-האם את מעירה לו? ענתה-כן. עניתי-אין לבעלך שום התנגדות לשיעורי תורה. אלא הוא פשוט מרגיש שיש לו רבי בבית שמבקר אותו ומתנשא מעליו ומקשר את שיעורי התורה למצב בבית,לכן הוא מוציא כעסו בעניין זה.
אם תדעי לכבדו כפי שהנו,הוא ידרבן אותך ללכת לעוד שיעורי תורה, וכך היה.עיקר חכמות נשים, זה לדעת איך לתת מקום מכובד לבעל ולקבלו כפי שהנו מבלי לתת לו עצות כדי לשפרו ולשנותו. אלא לקבלו ולהכילו, כפי שמקבלות את ילדיהן ומשלימות עם חסרונותיהם ומאופן התנהגותם.הקושי הרב של הנשים בהתמודדותן עם בעליהן, מפני שהן מסתכלות עליהם כאנשים גדולים ובוגרים, לכן הן שואפות תמיד כיצד לשפר אותם. כלל לא עולה על דעתן שגם לבעל הבוגר יש לא את הצד החלש, שזקוק לתמיכה, הערכה ופירגון לא פחות מהילד הקטן בבית, [בעיקר בדורנו].
יתרה מזו, ככל שהגברים מתבגרים, הם נעשים עדינים וריגשיים יותר, לכן הם זקוקים ליחס ולתשומת לב יותר ובפרט מהאישה. לפיכך על הנשים לנהוג בחוכמה ולהעניק לגברים את הצרכים הריגשיים כפי שהן זקוקות, ויגרמו להם שיאמינו בעצמם ויחזירו לנשיהן בכפל כפליים, כי זה אור ישר ואור חוזר ובהבטחה!!
"על רוב פשעים תכסה אהבה", לכן כשאוהבים לא רואים פגמים והראייה מילד בעייתי במיוחד, לכן יש לחזק את הקשר והחיבור באמצעות השקעה-"כי נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה", כפי שהוכחנו בעבר.
לעומת זאת- קיים קושי רב לגברים להקשיב לאשה לזמן רב ולתת לה  תמיכה רגשית.
אחת הסיבות העיקריות,מפני שגברים מרגישים מואשמים במצבן.לכן קוטעים אותה באמצע השיח ומציעים פתרונות. בעיקר כאשר האשה מאשימה את הגבר בדרך ישירה או עקיפה במצבה המשתנה, וכדי להשתחרר מאותה הרגשת אשמה, קוטע אותה ומציע לה פתרון, בחשבו שישפר את הרגשתה ואזי ירווח לו.

האשה כועסת ומאשימה אותו בכאבה ונשארת בתסכולה והגבר נפגע ונחסם, כי מבחינתו הציע את הפתרון הטוב ביותר וקיבל תגובת דחייה. יצוין-שעבור האשה  להאשים את בן זוגה במצבה, זה רק הוצאת תסכולים זמניים משתנים ע"פ מצב רוחה ואין לה כתובת אחרת שבוטחת וסומכת כמו בבן זוגה וזה לא בהכרח קשור אליו.
יתכן מאוד שבאופן עקיף יש לו קשר לכאבה ואכזבתה,מפאת חוסר יחס, התעניינות וחיזורים מצד הבעל ולזה כל אשה זקוקה ומשתוקקת במיוחד, ומחמת פחד או ובושה מלבישה את כאבה בעניין אחר שלא קשור לסבלה.
הגבר לתומו מתייחס לתלונות האשה באופן חיצוני וכמידע עובדתי, בעיקר כאשר היא חוזרת על אותם תרעומות השכם והערב ואינו מבין שמסתתרים מאחורי התלונות והתרעומות כאבים, צער ויסורים על חוסר יחס והערכה מצידו. לכן כאשר הגבר ממלא את תפקידו ומטלותיו  בבית כראוי והאשה עדיין אינה רגועה ואינו מצליח להשביע את רצונה, זה הזמן לחזר, להתעניין ולהעניק לה אוזן קשבת, הבנה ותמיכה ריגשית ללא עצות ופתרונות.
אולם לא לחוש מותקף ומואשם, למרות שהיא מאשימה אותו, מפני שזה הוצאת רגשות זמנים על חוסר יחס וחיזורים, וזה סוד נפלא.
אם הגברים ישכילו ויבינו שהוצאת תסכולים וכעסים של נשיהן קשורים בעיקר לחוסר יחס, תשומת לב מספקת וכ'ו, למרות שהן מצביעות על כל מיני סיבות שונות ומשונות, ויתנו אוזן קשבת, תמיכה רגשית וכ'ו, בלי עצות ופתרונות, כל בעיות התקשורת נפתרות ובהבטחה.
באופן אישי-עברתי המון כדי להבין סוד יקר זה, ואם הייתי זוכה לו  מוקדם יותר,  הייתי חוסך לעצמי, לרעייתי ולבני ביתי,המון צער, כאב וייסורים מיותרים. כיום כאשר מתעורר לרעייתי חוסר איזון, רצון לכעוס, להאשים וכ'ו, אני מבין שזה מפאת העדר חיזורים והתעניינות מצידי, אני משנה גישה ולפתע  היא נרגעת וחוזרת לשפיותה.
קיים צורך רב לאשה לשתף את בן זוגה בחוויות היום יומיות שעוברת ובכל מיני סיפורים שנראים לו שטותיים וחסרי ערך. לכן מבטל אותה בתנועות יד ואמירות זלזול- "זה שטותי, ילדותי וכ'ו".
אולם דווקא אותן שיחות שנשמעות לאיש שהן שטותיים וחסרי טעם, עבורה זה בנפשה ועומד ברומו של עולם, לפיכך יזהר לא לזלזל או להמעיט בערכן, כי היא עלולה להיחסם, להיפגע ולאבד אימון ולא לשתפו גם בעניינים שחייבים את מעורבותו.
מבחינתה זה מבחן האהבה שלו כלפיה, כי באופן התייחסותו אליה בכבוד ובהערכה הראויה בדברים הקטנים והפשוטים, היא מתחברת ומעריכה אותו במיוחד וזה סוד יקר.
גברים סבורים שצוברים זכויות רבות אצל נשיהן, כאשר הם עושים דבר גדול עבורן כמו- קניית דירה, רכב חדש או שנופשים בחופשה אדירה. הם מניחים שהם צוברים מעט זכויות כשהם עושים דברים קטנים עבור האשה כגון- פתיחת דלת מכונית עבורה, ואינם קולטים שזה הרבה יותר ערכי וחשוב מאשר קניית מכונית חדשה.
או למשל קניית פרחים עבורה יותר חשוב מקניית רהיטים, או קניית שוקולד עבורה יותר חשוב מקניית מצרכים לבית, או מחמאה על האוכל יותר חשוב לה מיציאה למסעדה וכ'ו.
הם מאמינים שישביעו את רצונן ע"י מיקוד בעשיית דברים גדולים, אך נוסחה זו אינה עובדת בקרב נשים, מאחר שאצלן רישום נקודות זכות נעשה בשיטה שונה לחלוטין.
כאשר האשה רושמת נקודות זכות, היא מיחסת חשיבות רבה לקבלת חן, חשיבות, התעניינות, פירגון וכ'ו, יותר מנתינה גשמית. בנתינות הפשוטות היא חשה שזה עבורה, ובדברים הגדולים היא מייחסת אותם גם עבורו ועבור הילדים, זה הבדל דק אולם עצום.
מעשה-
באחת שביטלה את הנישואין מפני שבן זוגה קנה לה מתנה ביום האירוסין מיקסר חשמלי. היא טענה שאם היה אוהב אותה, היה קונה לה טבעת או משהו אישי,אבל מתנתו הוכיחה לה שהוא אוהב את עצמו כדי שתכין לו מטעמים.
מובן שאין להאשים אותו כי כך הוא בנוי, ובחוסר לימוד נכון בנפש האשה שילם מחיר יקר. מובן שחובת האשה להעריך ולהכיר טובה על כל נתינה והשקעה שמקבלת מבן זוגה, אולם שיטת הניקוד שלה שונה משלו.
על קבלת ורד יקבל נקודות זכות שווה ערך, כמו על תשלום שכר דירה בזמן.
במידה והגברים לא ילמדו את ההבדל בשיטת הניקוד של הנשים ביחס אליהם, הם ימשיכו להשקיע בדברים גדולים ולהיות מתוסכלים ומאוכזבים מהיחס שיקבלו בתמורה. מדובר בשינוי חשיבה, כי בלאו הכי הם משקיעים למענה ועושים הכל עבורה.
שיטת הניקוד של הנשים אינה העדפה סתם, אלא צורך רגשי ונפשי ממש. נשים זקוקות לגילויי חיבה רבים כדי לחוש רצויות ומחוזרת.
חיזור אחד או שניים, אין בהן כדי לספקה למרות הדברים הגדולים שהבעל עושה עבורה, מפני שהיא כוללת אותו בתוך אותם דברים כגון: בית, הוא צריך, רכב, זה משמש גם אותו וכן על דרך זו. להלן דברים פשוטים שעבורה עומד ברומו של עולם:
א. עם שובך לבית חפש אותה תחילה ושאל את הילדים- "היכן אמא", ושאל לשלומה.
ב. תקשיב ותזדהה ע"י תנודות ראש וקולות-צ.צ,פש,וי,וי וכ'ו.
 ג.אל תתן עצות ופתרונות ואל תחשוש להעצים את כאבה,כי זהו שחרורה.
ד.אם היא מאשימה אותך במצב אל תחסם, זו דרך ההרפיה שלה.
 ה. כשהיא מדברת תן לה תשומת לב מלאה ואל תסיח את דעתך לשום עניין.
ו. תפתיע אותה מידי פעם בפרחים, שוקולד ודברים שהיא אוהבת במיוחד.
ז. תכנן את היציאות ללא לחץ של זמן, ואם האירוע בשמונה תאמר לה בשבע ותן לה את הזמן הנדרש ללא לחץ.
 ח. צאו מוקדם מהרגיל וסע לאט ובזהירות ואל תפיל לה את הלב בכל עצירה וסיבוב.
 ט. תייקר אותה בנוכחות ילדך ומשפחתך ובעיקר ליד אימך.
 י. אם חלילה פוגעים או מזלזלים בה, תהיה ערוך להגן עליה בחירוף נפש ותזהיר אותם שלא תגיעו לביקור וכך ידעו להעריכה כראוי.
 יא. הענק לה הרגשה של מקום ראשון לפני הכל ומעל הכל.
 יב. תחמיא לה דרך הילדים-איזה אמא צדיקה,מסורה,יפה וכ'ו.
ניתן להוסיף עוד  וכן לשאול- מה ישמח  אותה  באמת,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה שמינית
בשלום בית:

תקשורת: "חכמות נשים בנתה ביתה וכ'ו".
לכאורה האיש שכלי כי בנוי ממוח החכמה והאשה רגישה כי היא בנויה ממוח הבינה, אם כן מדוע כתוב- "חוכמת נשים וכ'ו" ולא חכמת גברים? אמנם האיש שכלי יותר, אולם השקפתו על החיים ועל הזוגיות מאוד שטחית וחיצונית.מבחינתו כל סוגיה נמדדת בחשבון של רווח והפסד,משתלם או לא. לכן ע"פ עיני שכלו, אם דבר מה לא הולך- "לא מתמודדים", מפרקים ובונים תוכנית חדשה.
כמו אותו מעשה שהגיעו אליי זוג ששבעו מרורים, וכששאלתי את האיש מדוע הם לא מתגרשים?ענה-לפי החשבון שלי זה לא משתלם,אחרת מזמן הייתי מגרש.
גם בעניין נאמנות לבית בדרך כלל האשה היא נאמנה יותר מהאיש.במידה ומתעוררת מחלוקת ומריבה בין בני הזוג, האיש מתכנן לבנות חיים חדשים עם אשה אחרת, והאשה חושבת כיצד לשקם את הזוגיות.
כמעין אותו אחד שסיפר לי שכאשתו חלתה במחלה, הוא תכנן את העתיד שלו כיצד יראה בלעדיה במקום להתפלל עליה.
נאמנות האשה לבעל בלטה במיוחד בדור הקודם. שאלתי אלמנה שגידלה תשעה יתומים, מדוע לא נישאת בצעירותך?ענתה-"איני מסוגלת לבגוד בבעלי".שאלתי-הרי הוא נפטר לפני שלושים שנה? ענתה-"חס ושלום הוא חי וקיים אצלי".
כאשר חקרתי את הנושא, מתברר באופן מדהים שכך הייתה התפיסה אצל כל הנשים של הדור הקודם ואשרי הזוכות.
איני עושה הכללה ותמיד יש יוצאי דופן, כמו אותו הזוג שהבעל היה מתלונן על האשה באופן קבוע, וכאשר שאלתי אותו במידה ורעייתך תיפול חלילה לסעודית, האם תטפל בה או תיטוש אותה? ענה-"חס ושלום, אטפל בה כל החיים ואדאג לה כמו לעצמי".שאלתי את האשה-במידה והמקרה הפוך כיצד היית נוהגת? ענתה-"אמסור נפש עבורו". עניתי- אם כך אתם לא צריכים שום מגשר, תורידו את משחקי האגו והכל יסתדר ביניכם, אתם הזוג המושלם ביותר.
נחזור-
אמנם האשה רגשית יותר מהאיש, אולם ההסתכלות שלה על החיים ועל הבית בפרט, מאוד עמוקה ואחראית. בכל התמודדות, קושי וניסיון, היא רואה את האחריות והנאמנות שלה כלפי הבעל והילדים, לכן היא מתאמצת ונלחמת יותר ממנו.
ע"פ הקדמה קצרה ויקרה זו,ניתן להבין מדוע החכם שבאדם ציין חוכמת נשים 
ולא גברים.

מאחר והתכונה של האשה עמוקה ואחראית יותר מהאיש, לכן האחריות והתביעה כלפיה בכל מכלול הזוגיות גדולה יותר, כי חוכמה נפלאה זו רק נשים זכו לה.
בכל אשה קיים דחף מסוים לחנך את בן זוגה  כדי לשנותו, מאחר וחשה כלפיו סוג של אחריות כמו בנה הקטן. אולם היא אינה מודעת שבכך היא מפסידה את הקשר והחיבור הריגשי והמיוחד עימו, כי הוא חש מבוקר וחסר תועלת, ושיש לו רבי בבית ולא רעיה שאוהבת ותומכת.
כמעין אותו מקרה ששאלה אותי אשה-מדוע בעלה מתנגד לה להשתתף בשיעורי תורה? שאלתי- האם את מעירה לו? ענתה- כן. עניתי-אין לבעלך שום התנגדות שתלכי לשיעורי תורה, אלא הוא פשוט מרגיש שיש לו רבי בבית שמבקר אותו ומתנשא מעליו ומקשר את הביקורת שלך לשיעורי תורה, לכן הוא מוציא כעסו בעניין זה. אולם אם תדעי לכבדו כפי שהנו,הוא ידרבן אותך ללכת לעוד שיעורי תורה, וכך היה.
עיקר חכמות נשים- לדעת כיצד לתת מקום מכובד לבעל ולקבלו כפי שהנו בלי לתת לו עצות כדי לשפרו ולשנותו, אלא להכילו כפי שמכילות את ילדיהן ומשלימות עם חסרונותיהם כמו שהם. הקושי הרב של הנשים לקבל את בעליהן כפי שהם, מפני שהן מסתכלות עליהם כאנשים גדולים ובוגרים, לכן הן שואפות תמיד כיצד לשפר אותם. כלל לא עולה על דעתן שגם לבעל הבוגר יש לא את הצד החלש שזקוק לתמיכה, הערכה והערצה, לא פחות מהילד הקטן בבית, בעיקר בדורנו שהגברים רגישים והנשים שכליות.
יתרה מכך- ככל שהגברים מתבגרים הם נעשים עדינים וריגשיים יותר, לכן הם זקוקים ליחס ולתשומת לב יותר ובעיקר מהאישה. לפיכך על הנשים לנהוג בחוכמה ולהעניק לגברים את הצרכים הריגשיים כפי שהן זקוקות, ויגרמו להם שיאמינו בעצמם ויחזירו לנשיהן כפליים, כי גברים אינם אוהבים להישאר חייבים.
"על רוב פשעים תכסה אהבה", לכן כשאוהבים לא רואים פגמים והראייה מילד בעייתי במיוחד, לכן יש לחזק את הקשר והחיבור באמצעות השקעה-"כי נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה", כפי שהרחבנו בעבר.
לעומת זאת- קיים קושי רב לגברים להקשיב לאשה לזמן רב ולתת לה  תמיכה רגשית.

אחת הסיבות העיקריות מפני שגברים מרגישים מואשמים במצבן,לכן קוטעים אותה באמצע השיח ומציעים פתרונות. בעיקר כאשר האשה מאשימה את הבעל בדרך ישירה או עקיפה במצב וכדי שהוא ישתחרר מאותה הרגשת אשמה, קוטע אותה ומציע לה פתרון, בחשבו שישפר את הרגשתה וירווח לו ולה.
האשה כועסת ומאשימה אותו בכאבה ונשארת בתסכולה כי היא חשה שלא הבינה, והגבר נפגע ונחסם, כי מבחינתו הציע את הפתרון הטוב ביותר וקיבל תגובת דחייה.
יצוין- שעבור האשה  להאשים את בן זוגה במצבה, זה רק הוצאת תסכולים זמניים משתנים ע"פ מצב רוחה, כי אין לה כתובת אחרת שבוטחת וסומכת כמו בבן זוגה, וזה לא בהכרח קשור אליו.
יתכן מאוד שבאופן עקיף יש לו קשר לכאבה ואכזבתה, מפאת חוסר יחס, התעניינות וחיזורים מצידו, שלזה כל אשה זקוקה ומשתוקקת במיוחד, ומחמת פחד או ובושה מלבישה את כאבה בעניין אחר שלא קשור לסבלה.
הגבר לתומו מתייחס לתלונות האשה באופן חיצוני וכמידע עובדתי, בעיקר כאשר היא חוזרת על אותם תרעומות השכם והערב ואינו מבין שמסתתרים מאחורי התלונות והתרעומות כאבים, צער ויסורים על חוסר יחס והערכה ממנו. במידה והאיש מרגיש שממלא את תפקידו ומטלותיו כראוי כלפי האשה והבית, ועדיין היא לא רגועה ואינו מצליח להשביע את רצונה, זה הזמן לחזר, להתעניין ולהעניק לה אוזן קשבת, הבנה ותמיכה ריגשית ללא עצות ופתרונות. אולם חשוב שלא יחוש מותקף ומואשם, למרות שהיא מאשימה אותו, מפני שזה הוצאת רגשות זמנים על חוסר יחס וחיזורים, וזה סוד נפלא.
אם הגברים ישכילו ויבינו שהוצאת תסכולים וכעסים של נשיהן קשורים בעיקר לחוסר יחס, תשומת לב מספקת וכ'ו, למרות שהן מצביעות על כל מיני סיבות שונות ומשונות, ויתנו אוזן קשבת, תמיכה רגשית וכ'ו, בלי עצות ופתרונות, כל בעיות התקשורת נפתרות ובהבטחה.
באופן אישי- עברתי המון כדי להבין סוד יקר זה, ואם הייתי זוכה לו  מוקדם יותר,  הייתי חוסך לעצמי, לרעייתי ולבני ביתי המון צער, כאב וייסורים מיותרים. כיום כאשר מתעורר לרעייתי רצון לכעוס, להאשים וכ'ו, אני מבין שזה מפאת העדר חיזורים והתעניינות מצידי, אני משנה גישה ולפתע היא נרגעת וחוזרת לשפיותה.
קיים צורך רב לאשה לשתף את בן זוגה בחוויות היום יומיות שעוברת ובכל מיני סיפורים שנראים לו שטותיים וחסרי ערך. האיש מבטל אותה בתנועות יד ואמירות זלזול-"זה שטותי,ילדותי וכ'ו". אולם דווקא אותן שיחות שנשמעות לאיש שהן שטותיים וחסרי טעם, עבורה זה בנפשה ועומד ברומו של עולם, לפיכך יזהר לא לזלזל או להמעיט בערכן, כי היא עלולה להיחסם, להיפגע ולאבד אימון ולא לשתפו גם בעניינים שחייבים את מעורבותו.
יתרה מכך-עבורה זה מבחן האהבה שלו כלפיה, על אופן התייחסותו בכבוד ובהערכה ראויה על הדברים הקטנים והפשוטים, ובזה היא מתחברת ומעריכה אותו במיוחד וזה סוד יקר.
גברים סבורים שצוברים זכויות רבות אצל נשיהן כאשר הם עושים דבר גדול עבורן כמו- קניית דירה, רכב חדש או שנופשים בחופשה אדירה. הם מניחים שהם צוברים מעט זכויות כשהם עושים דברים קטנים עבור האשה כגון- פתיחת דלת מכונית עבורה, ואינם קולטים שזה הרבה יותר ערכי וחשוב מאשר קניית מכונית חדשה. או למשל קניית פרחים עבורה יותר חשוב מקניית רהיטים, או קניית שוקולד עבורה יותר חשוב מקניית מצרכים לבית, או מחמאה על האוכל יותר חשוב לה מיציאה למסעדה וכ'ו.
הם מאמינים שישביעו את רצונן ע"י מיקוד בעשיית דברים גדולים, אך נוסחה זו אינה עובדת בקרב נשים, מאחר שאצלן רישום נקודות זכות נעשה בשיטה שונה לחלוטין. כאשר האשה רושמת נקודות זכות, היא מיחסת חשיבות רבה לקבלת חן, חשיבות, התעניינות, פירגון וכ'ו, יותר מנתינה גשמית. כי בנתינות הקטנות היא חשה שזה עבורה, ובדברים הגדולים היא מייחסת אותם גם עבורו ועבור הילדים, זה הבדל דק אולם עצום.
מעשה- באחת שביטלה את הנישואין מפני שבן זוגה קנה לה מתנה ביום האירוסין מיקסר חשמלי. היא טענה שאם היה אוהב אותה, היה קונה לה טבעת או משהו אישי,אבל מתנתו הוכיחה לה שהוא אוהב את עצמו כדי שתכין לו מטעמים.
מובן שאין להאשים אותו כי כך הוא בנוי, ובחוסר לימוד נכון בנפש האשה שילם מחיר יקר. מובן שחובת האשה להעריך ולהכיר טובה על כל נתינה והשקעה שמקבלת מבן זוגה, אולם שיטת הניקוד שלה שונה משלו.
על קבלת ורד יקבל נקודות זכות שווה ערך, כמו על תשלום שכר דירה בזמן. במידה והגברים לא ילמדו את ההבדל בשיטת הניקוד של הנשים ביחס אליהם, הם ימשיכו להשקיע בדברים גדולים ולהיות מתוסכלים ומאוכזבים מהיחס שיקבלו בתמורה.
מדובר בשינוי חשיבה, כי בלאו הכי הם משקיעים למענה ועושים הכל עבורה. שיטת הניקוד של הנשים אינה העדפה סתם, אלא צורך רגשי ונפשי ממש.
נשים זקוקות לגילויי חיבה רבים כדי לחוש רצויות ומחוזרת. חיזור אחד או שניים, אין בהן כדי לספקה למרות הדברים הגדולים שהבעל עושה עבורה, מפני שהיא כוללת אותו בתוך אותם דברים כגון: בית- הוא צריך, רכב-זה משמש גם אותו וכן על דרך זו. להלן דברים פשוטים שעבורה עומד ברומו של עולם:
א. עם שובך לבית חפש אותה תחילה ושאל את הילדים- "היכן אמא", ושאל לשלומה.
 ב. תקשיב ותזדהה ע"י תנודות ראש וקולות-צ,צ, פש,פש,וי,וי וכ'ו.
 ג. אל תתן עצות ופתרונות ואל תחשוש להעצים את כאבה,כי זה הנאתה.
 ד. אם היא מאשימה אותך במצב אל תחסם, זו דרך ההרפיה שלה.
 ה. כשהיא מדברת תן לה תשומת לב מלאה ואל תסיח את דעתך לשום עניין.
ו. תפתיע אותה מידי פעם בפרחים, שוקולד ודברים שהיא אוהבת במיוחד.
ז. תכנן את היציאות ללא לחץ של זמן, ואם האירוע בשמונה תאמר לה בשבע ותן לה את הזמן הנדרש ללא לחץ.
 ח. צאו מוקדם מהרגיל וסע לאט ובזהירות ואל תפיל לה את הלב בכל עצירה וסיבוב.
 ט. תייקר אותה בנוכחות ילדך ומשפחתך ובעיקר ליד אימך.
 י. אם חלילה פוגעים או מזלזלים בה, הגן עליה בחירוף נפש, ותזהיר את משפחתך שלא תגיעו לביקור וכך ידעו להעריכה כראוי.
יא. הענק לה הרגשה של מקום ראשון לפני הכל ומעל הכל.
יב. תחמיא לה דרך הילדים-איזה אמא מסורה, יפה וכ'ו.
 יג. שאל אותה מה משמח אותה במיוחד, ערוך רשימה ותשדל כל יום  להוסיף  דבר  חדש,שבת שלום ומבורך.


מהדורה תשיעית
בשלום בית:



תקשורת: האיש שכלי כי בנוי ממוח החכמה והאשה רגישה כי היא בנויה ממוח הבינה, אם כן מדוע כתוב במשלי- "חוכמת נשים וכ'ו" ולא חכמת גברים? אמנם האיש שכלי יותר, אולם השקפתו על החיים ועל הזוגיות מאוד שטחית וחיצונית. ע"פ חשבונו כל סוגיה נמדדת בחשבון של רווח והפסד, משתלם או לא. לפי טבעו אם דבר מה לא הולך-"לא מתמודדים", מפרקים ובונים תוכנית חדשה. כמו אותו מעשה שהגיעו אליי זוג ששבעו מרורים, וכששאלתי את האיש מדוע הוא לא מגרש? ענה-לפי החשבון שלי זה לא משתלם, אחרת מזמן הייתי מגרש.
גם בעניין נאמנות לבית בדרך כלל האשה היא נאמנה יותר מהאיש. במידה ומתעוררת מחלוקת ומריבה בין בני הזוג, האיש מתכנן פרק שני בחיים והאשה חושבת כיצד לשקם את הזוגיות. כמעין אותו אחד שסיפר לי שכאשתו חלתה במחלה, הוא תכנן את העתיד שלו כיצד יראה בלעדיה במקום להתפלל עליה. נאמנות האשה לבעל בלטה במיוחד בדור הקודם.
שאלתי אלמנה שגידלה תשעה יתומים, מדוע לא נישאת בצעירותך? ענתה-"איני מסוגלת לבגוד בבעלי". שאלתי-הרי הוא נפטר לפני שלושים שנה? ענתה-"חס ושלום הוא חי וקיים אצלי". כאשר חקרתי את הנושא, מתברר באופן מדהים שכך הייתה התפיסה אצל כל הנשים של הדור הקודם ואשרי הזוכות. איני עושה הכללה ותמיד יש יוצאי דופן, כמו אותו הזוג שהבעל היה מתלונן על האשה באופן קבוע, וכאשר שאלתי אותו במידה ורעייתך תיפול חלילה לסעודית האם תטפל בה או תיטוש אותה?ענה-"חס ושלום, אטפל בה כל החיים ואדאג לה יותר מעצמי". שאלתי את האשה במידה והמקרה הפוך כיצד תנהגי? ענתה-"אמסור נפש עבורו". עניתי- אם כך אתם לא צריכים שום מגשר, תורידו את משחקי האגו והכל יסתדר ביניכם, אתם הזוג המושלם ביותר.
אמנם האשה רגשית יותר מהאיש, אולם ההסתכלות שלה על החיים ועל הבית בפרט, מאוד עמוקה ואחראית. בכל התמודדות, קושי וניסיון, היא רואה את האחריות והנאמנות שלה כלפי הבעל והילדים, לכן היא מתאמצת ונלחמת יותר ממנו. ע"פ הקדמה קצרה ויקרה זו,ניתן להבין מדוע שלמה המלך החכם שבאדם ציין שחוכמת נשים דווקא ולא גברים. מאחר שבטבעה היא עמוקה ואחראית יותר מהאיש, לכן האחריות והתביעה כלפיה בכל מכלול הזוגיות גדולה יותר, כי חוכמה נפלאה זו רק נשים זכו לה.אולם בכל אשה קיים דחף מסוים לחנך את בן זוגה  כדי לשנותו, מאחר והיא חשה כלפיו סוג של אחריות כמו בנה הקטן. אולם היא אינה מודעת שבכך היא מפסידה את הקשר והחיבור הריגשי והמיוחד עימו, כי הוא חש מבוקר וחסר תועלת, ושיש לו רבי בבית ולא רעיה שמחזרת ותומכת.
כמעין אותו מקרה ששאלה אותי אשה-מדוע בעלה מתנגד לה להשתתף בשיעורי תורה? שאלתי- האם את מעירה לו? ענתה- כן. עניתי-אין לבעלך שום התנגדות שתלכי לשיעורי תורה, אלא הוא פשוט מרגיש שיש לו רבי בבית שמבקר אותו ומתנשא מעליו ומקשר את הביקורת שלך לשיעורי תורה, לכן הוא מוציא כעסו בעניין זה. אולם אם תדעי לכבדו כפי שהנו, הוא ידרבן אותך ללכת לעוד שיעורי תורה, וכך היה. עיקר חכמות נשים לדעת כיצד לתת מקום מכובד לבעל ולקבלו כפי שהנו בלי לתת לו עצות כדי לשפרו ולשנותו, אלא להכילו כפי שמכילות את ילדיהן ומשלימות עם חסרונותיהם כמו שהם. הקושי הרב של הנשים לקבל את בעליהן כפי שהם, מפני שהן מסתכלות עליהם כבוגרים וגדולים, לכן הן שואפות תמיד כיצד לשפר אותם. כלל לא עולה על דעתן שגם לבעל הבוגר יש את הצד הילדותי שזקוק לתמיכה, הערצה והערכה לא פחות מהילד הקטן בבית, בעיקר בדורנו שהגברים רגישים והנשים שכליות.
יתרה מכך- ככל שהגברים מתבגרים, הם נעשים עדינים וריגשיים יותר, לכן הם זקוקים ליחס ולתשומת לב יותר ובעיקר מהאישה. לפיכך על הנשים לנהוג בחוכמה ולהעניק לגברים את הצרכים הריגשיים כפי שהן זקוקות, ויגרמו להם שיאמינו בעצמם ויחזירו לנשיהן כפליים, כי גברים אינם אוהבים להישאר חייבים. "על רוב פשעים תכסה אהבה", לכן כשאוהבים לא רואים פגמים והראייה מילד בעייתי במיוחד,לכן יש לחזק את הקשר והחיבור באמצעות השקעה-"כי נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה", כפי שציינו בעבר. לעומת זאת קיים קושי רב לגברים להקשיב לאשה לזמן רב ולתת לה  תמיכה  רגשית  ראויה.

אחת הסיבות העיקריות מפני שגברים מרגישים מואשמים

במצבן,לכן קוטעים אותה באמצע השיח ומציעים פתרונות. בעיקר כאשר האשה מאשימה את הבעל בדרך ישירה או עקיפה במצב וכדי שהוא ישתחרר מאותה הרגשת אשמה, קוטע אותה ומציע לה פתרון, בחשבו שישפר את הרגשתה וירווח לו ולה. האשה כועסת ומאשימה אותו בכאבה ונשארת בתסכולה כי היא חשה שלא הבינה ולא ירד לסוף דעתה, והגבר נפגע ונחסם כי מבחינתו הציע את הפתרון היעיל ביותר וקיבל תגובת דחייה.
יצוין- שעבור האשה  להאשים את בן זוגה במצבה, זה רק הוצאת תסכולים זמניים משתנים ע"פ מצב רוחה, כי אין לה כתובת אחרת שבוטחת וסומכת כמו בבן זוגה, וזה לא בהכרח קשור אליו. יתכן מאוד שבאופן עקיף יש לו קשר לכאבה ואכזבתה, מפאת חוסר יחס, התעניינות וחיזורים מצידו, שלזה כל אשה זקוקה ומשתוקקת במיוחד, ומחמת פחד או ובושה מלבישה את כאבה בעניין אחר שלא קשור לסבלה. הגבר לתומו מתייחס לתלונות האשה באופן חיצוני וכמידע עובדתי, בעיקר כאשר היא חוזרת על אותם תרעומות השכם והערב ואינו מבין שמסתתרים מאחורי התלונות והתרעומות כאבים, צער ויסורים על חוסר יחס והערכה ממנו. במידה והאיש מרגיש שממלא את תפקידו ומטלותיו כראוי כלפי האשה והבית, ועדיין היא לא רגועה ואינו מצליח להשביע את רצונה, זה הזמן לחזר, להתעניין ולהעניק לה אוזן קשבת, הבנה ותמיכה ריגשית ללא עצות ופתרונות. אולם חשוב שלא יחוש מותקף ומואשם, למרות שהיא מאשימה אותו, מפני שזה הוצאת רגשות זמנים על חוסר יחס וחיזורים, וזה סוד נפלא.
אם הגברים ישכילו ויבינו שהוצאת תסכולים וכעסים של נשיהן קשורים בעיקר לחוסר יחס, תשומת לב מספקת וכ'ו, למרות שהן מצביעות על כל מיני סיבות שונות אחרות, ויתנו אוזן קשבת, תמיכה רגשית וכ'ו, בלי עצות ופתרונות,רוב בעיות התקשורת נפתרות ובהבטחה. באופן אישי עברתי המון כדי להבין סוד יקר זה, ואם הייתי זוכה לו  מוקדם יותר,  הייתי חוסך לעצמי, לרעייתי ולבני ביתי המון צער, כאב וייסורים מיותרים. כיום כאשר מתעורר לרעייתי רצון לכעוס, להאשים וכ'ו, אני מבין שזה מפאת העדר חיזורים והתעניינות מצידי, אני משנה גישה ולפתע היא נרגעת וחוזרת לשפיותה. קיים צורך רב לאשה לשתף את בן זוגה בחוויות היום יומיות שעוברת ובכל מיני סיפורים שנראים לו שטותיים וחסרי ערך. האיש מבטל אותה בתנועות יד ואמירות זלזול-"זה שטותי,ילדותי וכ'ו".אולם דווקא אותם סיפורים שנשמעים לאיש שהן שטותיים וחסרי טעם, עבורה זה בנפשה ועומד ברומו של עולם, לפיכך יזהר לא לזלזל או להמעיט בערכן, כי היא עלולה להיחסם, להיפגע ולאבד אמון ולא לשתפו גם בעניינים שחייבים את מעורבותו. יתרה מכך-עבורה זה מבחן האהבה שלו כלפיה, על אופן התייחסותו בכבוד ובהערכה ראויה על הדברים הקטנים והפשוטים, ובזה היא מתחברת ומעריכה אותו במיוחד וזה סוד יקר.
גברים סבורים שצוברים זכויות רבות אצל נשיהן כאשר הם עושים דבר גדול עבורן כמו- קניית דירה, רכב חדש או שנופשים בחופשה אדירה. הם מניחים שהם צוברים מעט זכויות כשהם עושים דברים קטנים עבור האשה כגון- פתיחת דלת מכונית עבורה, ואינם קולטים שזה הרבה יותר ערכי וחשוב מאשר קניית מכונית חדשה. או למשל קניית פרחים עבורה יותר חשוב מקניית רהיטים, או קניית שוקולד עבורה יותר חשוב מקניית מצרכים לבית, או מחמאה על האוכל יותר חשוב לה מיציאה למסעדה וכ'ו. הם מאמינים שישביעו את רצונן ע"י מיקוד בעשיית דברים גדולים, אך נוסחה זו אינה עובדת בקרב נשים, מאחר שאצלן רישום נקודות זכות נעשה בשיטה שונה לחלוטין.
כאשר האשה רושמת נקודות זכות, היא מיחסת חשיבות רבה לקבלת חן, חשיבות, התעניינות, פירגון וכ'ו, יותר מנתינה גשמית. כי בנתינות הקטנות היא חשה שזה עבורה ובדברים הגדולים היא מייחסת אותם גם עבורו ועבור הילדים והבית, זה הבדל דק אולם עצום. מעשה באחת שביטלה את הנישואין מפני שבן זוגה קנה לה מתנת אירוסין מיקסר חשמלי. היא טענה שאם היה אוהב אותה, היה קונה לה טבעת או משהו אישי,אבל מתנתו הוכיחה לה שהוא אוהב את עצמו כדי שתכין לו מטעמים. מובן שאין להאשים אותו כי כך האיש בנוי, ובחוסר לימוד נכון בנפש האשה שילם מחיר יקר.
מובן שחובת האשה להעריך ולהכיר טובה על כל נתינה והשקעה שמקבלת מבן זוגה, אולם שיטת הניקוד שלה שונה משלו. על קבלת ורד יקבל נקודות זכות שווה ערך, כמו על תשלום שכר דירה בזמן. במידה והגברים לא ילמדו את ההבדל בשיטת הניקוד של הנשים ביחס אליהם, הם ימשיכו להשקיע בדברים גדולים ולהיות מתוסכלים ומאוכזבים מהיחס שיקבלו בתמורה.מדובר בשינוי חשיבה, כי בלאו הכי הם משקיעים למענה ועושים הכל עבורה. שיטת הניקוד של הנשים אינה העדפה סתם, אלא צורך רגשי ונפשי ממש. נשים זקוקות לגילויי חיבה רבים כדי לחוש רצויות ומחוזרת. חיזור אחד או שניים, אין בהן כדי לספקה למרות הדברים הגדולים שהבעל עושה עבורה, מפני שהיא כוללת אותו בתוך אותם דברים כגון:
בית- הוא צריך, רכב-זה משמש גם אותו וכן על דרך זו. להלן דברים פשוטים שעבורה עומד ברומו של עולם:א. עם שובך לבית חפש אותה תחילה ושאל את הילדים- "היכן אמא ותן לה חיבוק" ב. תקשיב ותזדהה ע"י תנודות ראש וקולות-צ,צ, פש,פש,וי,וי וכ'ו ג. אל תתן עצות ופתרונות ואל תחשוש להעצים את כאבה כי זהו שחרורה ד. אם היא מאשימה אותך במצב אל תחסם, זו דרך ההרפיה שלה ה. כשהיא מדברת תן לה תשומת לב מלאה ואל תסיח את דעתך לשום עניין ו. תפתיע אותה מידי פעם בפרחים, שוקולד ודברים שהיא אוהבת במיוחד ז. תכנן את היציאות ללא לחץ ואם האירוע בשמונה תאמר לה בשבע ותן לה את הזמן הנדרש. ח. צאו מוקדם מהרגיל וסע לאט ובזהירות ואל תפיל לה את הלב בכל עצירה וסיבוב ט. תייקר אותה בנוכחות ילדך ובעיקר ליד משפחתך י.אם חלילה פוגעים או מזלזלים בה, הגן עליה בחירוף נפש ותזהיר שלא תגיעו לביקור יא. הענק לה הרגשה של מקום ראשון לפני הכל ומעל הכל יב. תחמיא לה דרך הילדים-איזה אמא מסורה, יפה וכ'ו יג. שאל אותה מה משמח אותה  במיוחד, ערכו  רשימה  יחדיו 
ותשדלו כל יום  להוסיף  דבר  חדש,
שבת שלום ומבורך.


שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל

מעבדכם ומוקירכם
יעקב אליהו!!!

לשאלות:0543359848.
13.00/15.00
20.00/22.00.
ברכה והצלחה!!!



הרב אליהו יעקב
054-335-9848.
הכוונה וגישור לפני ואחרי הנישואין וכן בחינוך ילדים.
ניתן להזמין שיעורים והרצאות בכל תחומי החיים.
וכן יעוץ מקצועי,יחודי ופרטני בכל נושא!!
נשמח לשמוע הערות,הארות
ושאלות .
ניתן לצפות בשיעורים ביוטיוב, מצוה רבה לפרסם, ברוכים תהיו!!

לע"נ כל נשמות ישראל,ובפרט מר"ן רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה, הרב יורם מיכאל אברג'ל, נג'י בן לולו, שלום בן משה, יצחק בן נעימה, אימי מורתי נגי'ה בת נעימה,
אבי מורי דניאל בן חתון,נגי' בן נעימה,
שרה בת נעימה, דוד בן גורג'יה,סבח בן סלימה, שמעון בן בדריה,אורן רפאל ג'מילי בן פרידה, דוד בן נזירה,מרים בת לונה ויקטוריה,יוסף חיים עודה בן מרים, פרחה סביחה בת טובה דעבול,אסנת בת ירדנה,טויה בת לולו,אברהם בן שמחה, אברהם פרחי בן אסתר,דוד אליהו פרץ בן חנה,דוד אשר בן נחמה, אלהם בת סוהם, נג'י בן נעימה, רוזה בת נעימה,חדר בן נעימה, מתוק בן נג'יה, נתן בן מזל תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים עם כל שאר נשמות ישראל אמן כן יהי רצון!!

למעוניינים:
להפיץ את העלון במקום מגורם מתבקשים להתקשר בפ'ל 0543359848,
תודה ותזכו למצוות!!

חדש חדש,ניתן לצפות בשיעוריו של הרב אליהו יעקב שליט"א ביוטיוב ולציין "שלום בית פנימי"!! כמו כן שיעורים בעץ חיים בפנימיות התורה!!

חדש חדש חדש 
הספר שלום בית פנימי שכולם ציפו לו, הסתיים וניתן לתרום להצלחה, לעילוי נשמת ועוד...
לבנק ירושלים סניף מודיעין עלית 036 מספר חשבון-360001234
אליהו יעקב,ברכה והצלחה!! 

logo בניית אתרים