למשל אהבת האם לילדיה,

אהבת הורים,או אהבת רעים וכן אהבת איש ואישה.

מה היא האהבה הכי חזקה?אהבת האני, האנוכיות שבאדם .

יוצא

כשאנו אוהבים דבר חוץ מעצמנו, אנו מתגברים על אהבת האני ומוכנים לתת לאחרים.
ככל-שאהבת האני גדולה יותר כך הקושי להתגבר על כך ולאהוב אחרים גדול יותר.

ישנם-כאלו שלא זכו להתחתן בגיל צעיר וככל שמתבגרים יותר נעשים יותר בררנים ובעלי דרישות גדולות יותר.
הסיבה לכך אהבת אנוכיות מופרזת.
הפלא-כששואלים אותם מדוע לא התחתנתם עד כה?
תשובתם בצידם בשביל כוס חלב קונים פרה?
כלומר-את האשה מדמים לפרה ואת מצות "פרו ורבו" לכוס חלב. כלומר-
לעוד תאוה,וכל זה מחמת גודל אנוכיותם.
כשזוכים בסופו של דבר להינשא סיכויי ההצלחה קלושים מאוד ואם עדין לא התגרשו חייהם אינם חיים, [כמובן איני עושה הכללה, אבל כך זה בדרך כלל].
שאלה-

איך יתכן שלפני הנישואין כל אחד מוכן למות למען השני וזמן קצר אחר הנישואין כל אחד מוכן ומזומן להוציא את הנשמה של השני?
[בלי גוזמה].ועוד יש כאלה שטוענים שהם לא אוהבים ומה שמחזיק את הנישואין זה הילדים,או

כל מיני חשבונות ואינטרסים שונים.

ביאור עומק הענין:

מה הוא המניע החזק לנישואין  ?

השוחד הגופני, כלומר רצון לקבל.

גילוי זה יוצא מיד לאחר הנישואין,

יתרה מכך- ישנם כאלו שחיים יחדיו שנים רבות וטענתם כדי להכיר אחד את השני וזמן קצר לאחר הנישואין מתגרשים בטענה שלא הכירו כפי הצורך.
מדוע? אולם ע"פ הקדמתנו מובן שלא ניתן להכיר לפני הנישואין גם אם יחיו יחדיו  שנים רבות, מכיון שאין כאן אהבה אלא תאוה, וגילוייה יוצא מיד לאחר הנישואין כמבואר!!
יוצא-מה שקושר אותנו לפני הנישואין זה-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם".כלומר-עצם האיסור הבא מחמת התאוה ולא אהבה.
זו הסיבה-לאלו שחיים  באיסור לפני הנישואין וכן ממשיכים לחיות באיסור יחדיו לאחר הגירושין,מחמת כח השוחד הגופני של האיסור כאמור. 

מהדורה שניה
בשלום בית:

כהמשך-
תקשורת חלק כו' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

כאשר גבר מתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו, אין זה הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור קירבה כלשהיא.
פשוט הניחי לו לפרוש לענייניו, מערתו[שתיקתו] וכ'ו.
ככל שתרפי, הוא יחזור במהירות האפשרית יתומך ויאהב כבתחילה, ויתנהג כאילו כלום לא קרה.
לאחר חזרתו זה הזמן לדבר עמו על מחשבותייך, רגשותייך וכ'ו. אולם-
זהירות בלי להפגיז אותו בשאלות וחקירות על סיבות התרחקותו, כי אין לו שום סיבה מיוחדת.
זהו מחזור נפשי טבעי שקיים בו כפי אותה מחזוריות טבעית שקיימת בכל אשה.
כאשר גבר שב ממערתו, אין לצפות ממנו שיפתח בשיחה.
זה הזמן האידאלי לאשה ליזום שיחה ולדבר על רגשותיה וכ'ו מבלי להאשימו במצבה כמובן. גם כאשר אין לו מה לומר, לא להתקיפו ולהאשימו, אלא רק לאחר שתשוחח עמו על עצמה  ותביע את הערכתה על הקשבתו, הוא ימצא את האומץ לדבר ולשתף אותה ברגשותיו.
חשוב לדעת-
שלגברים נחוצה סיבה מיוחדת לשוחח.
אין להם צורך לשתף אחרים ברגשותיהם, היפך הנשים שמדברות על מנת לשחרר מטענים ולשתף את בני זוגן בכל חוויותיהן.
אומנם-
רק לאחר שהאישה משוחחת עם בן זוגה על חוויותיה, הוא יתחיל להיפתח ולשתף אותה ברגשותיו ביחס לדברים שאמרה.
זה הזמן לעודדו על כך ולא משנה מה הוא אומר או מרגיש, אלא על עצם זה שהוא נפתח ויש לו מה לומר.
טעות נפוצה-
כאשר גבר משוחח על חוויותיו ומעלה את רגשותיו, האשה בתמימותה פוסלת את חשיבתו ודוחה אותו בלי משים לב, דבר שעלול לגרום לו חסימות נוספות בנוסף לקיימות.
לפיכך,
חשוב לעודדו ולתמוך בו כאשר הוא מביע את רגשותיו ביחס לחוויותיה, עם רגשות לא מתווכחים.
זה הזמן לקבלו כפי שהנו כי זה יעזור לו להבא להיפתח יותר ולשתף את האשה בחוויותיו וברגשותיו.
לדוגמא:
כאשר האשה משוחחת על הקשיים שהיו לה במשך היום בעבודה וכ'ו, אף הוא יתחיל לשתפה בקשיים שלו.
וכן אם היא תספר על רגשותיה ביחסה לילדים, גם הוא עשוי לספר לה על רגשותיו כלפי הילדים.
לכן חשוב-
לאחר שהוא מתחיל להיפתח, שלא ירגיש מואשם או מותקף. ככל שהאשה תעודדו, הוא יפתח בהדרגה יותר ויותר.
נקודה עמוקה-
כאשר האשה מדברת על עצמה, באופן טבעי היא מניעה אותו לדבר על רגשותיו.
אולם-
כאשר הוא חש שתובעים ממנו לדבר, בפרט כאשר האשה מטיבה לעשות זאת, מיד מוחו מתרוקן ואין לו מה לומר.
גם אם יהיה לו מה לומר, הוא יעמוד בפני הפיתוי ולא יאמר את דברו, מכיוון שכעת הוא חש שהיא תובעת זאת ממנו.
לכן-
 כאשר האשה דורשת מהגבר לשוחח, הוא נחסם, נאטם ונמצא כעת במצב קשה ובחוסר יודעין גורמת לו באמצעות תשאוליה וחקירותיה שלא להיענות לה. לעומת זאת-
האשה מניחה בטעות שיש לו צורך לדבר, לכן הוא חייב לדבר. היא גם סבורה שאם אינו משוחח, זה מפאת שהוא אינו אוהב אותה[טעות נפוצה].
חשוב לדעת-
שלדחות גבר על שום שאינו מדבר, פירושו-להבטיח שגם להבא לא יהיה לו מה לומר. לגבר יש צורך לחוש שמקבלים אותו, את דעותיו והשקפותיו כפי שהנו, רק לאחר מכן יתחיל להיפתח בהדרגה.
ועוד,
הוא לא יחוש רצוי, אם תדרוש ממנו לדבר, או לחילופין תדחה אותו מעל פניה מפני שהתרחק ממנה.
יתרה מזו-
גבר שזקוק בטבעו להתרחק פעמים רבות, בטרם יהיה מסוגל להיפתח, יהיה זקוק לתקופה ארוכה של הקשבה מרובה.
לכן-
הוא חייב תחילה יחס מיוחד והערכה מרובה על הקשבתו, במיוחד אם הוא נוטה בטבעו להתרחק כאמור.
ככל שהאשה תדובבו לדבר, כך תגדל התנגדותו, בפרט בשעה שהוא מנסה להתרחק ולפנות למערתו[שתיקתו].
לעומת זאת-
כאשר האשה חשה שזקוקה לשיחות מרובות[מרבית הנשים כך חשות],עליה ליזום את השיחות מתוך מודעות בוגרת ונכונות לקבל שפעמים יהיה נגיש ופעמים הוא יתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו, ולהבינו כפי שמבינה את המחזוריות הטבעית שלה, של זמני התרחקות והתקרבות.
כמו כן-
עליה להבין שהתרחקותו לא קשורה אליה כלל, אלא פשוט זה קורה ולא בשליטתו.
הזמן הנכון-
והמתאים ביותר לשוחח, זה אחר חזרתו ממערתו וכ'ו.
אולם אל לה להפגיז אותו בשאלות מציקות על עצם התרחקותו ולתבוע ממנו לדבר.
די לה בכך שתרמוז לו שהיא תעריך מאוד את הקשבתו ותודה לו על כך.
זה הדבר היחידי שיכול לפתותו להתגבר על פחדיו על מנת לפתוח בהדרגה את סוגר ליבו ואת חסימותיו, אבל בתנאי שלא יחוש מאוים או מואשם כמבואר. איך יוזמים שיחה?
האשה אומרת לגבר[בזמן רגוע כמובן],"אתה מוכן להקשיב לי רגע"? "היה לי יום קשה וחשוב לי לדבר עליו, זה יעשה אותי מאושרת".
לאחר משך דקות אחדות, להפסיק לרגע ולומר-"אני מאוד מעריכה את הקשבתך, זה מעודד אותי ועושה לי טוב".
הערכה-
מעין זאת מעודדת מאוד את הגבר להמשיך להקשיב ואף יותר.
יתרה מכך-
כאשר גבר אינו זוכה להערכה ועידוד על האזנתו, הוא עלול לאבד סבלנות וחשק להקשבה. מפאת שהוא מפרש את הקשבתו שאינה מועילה כלל.
אין הוא מודע כלל לערכה וחשיבותה של הקשבה ובפרט לבת זוגו.
היפך הנשים שיודעות באופן טבעי מה רבה חשיבותה של ההקשבה.
לפיכך-
לצפות מגבר שידע את ערכה של ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת, או לפחות לעידוד מבת זוגו, פירושו לצפות ממנו שיהיה בנוי כמו אשה.
לעומת זאת-
כאשר הוא זוכה להערכה רבה מרעייתו על הקשבתו, לומד מהר להכיר ולהבין בערכה של הקשבה ללא הכשרה מוקדמת. נשים רבות מתלוננות על כך שבעליהן אינם מדברים ומשתפים אותן ברגשותיהם.
חשוב לציין-
למרות שגבר מתחבר לרגש, בפרט כאשר האשה מבטאת רגשות אהבה כלפיו, אולם קיים בו קושי רב לדבר על רגשותיו בעיקר כאשר האשה דורשת זאת ממנו.
רוב נשים אינן יודעות סוד יקר זה, לכן מדובבות אותו לדבר על תחושותיו ומצליפות בו שאלות על רגשותיו, כאשר אינו עונה, הן מסיקות שהוא לא אוהבם.
יש לזכור-
שאין התעללות גדולה מזו שהאשה חוקרת את בן זוגה על רגשותיו כלפיה.
בעבורו-
זה כמו להושיבו על ספסל הנאשמים ולהטיח בו האשמות שלא עשה.
עצתי-
במקום לשכנעו לדבר על רגשותיו, תטיב לעודדו על הקשבתו, הוא יתחיל בהדרגה להיפתח ולחשוף את רגשותיו בלי שיחוש מאוים או מפוחד.
כאשר-
 גבר זוכה להערכה על הקשבתו ואינו נדחה על שאין הוא משתף את בת זוגו בחוויותיו, הוא יתחיל בהדרגה להיפתח וכאשר יחוש שאין הוא מחויב לדבר על עצמו, דווקא מנקודה זו יפתח לדבר. אולם-
בראש ובראשונה יש לו צורך רב להרגיש שמקבלים אותו כפי שהנו כמבואר בתחילת המאמר, הנושא רחב, עוד נרחיב ונעמיק בס"ד!!


מהדורה שלישית
בשלום בית:

 
ישנם כמה סוגי אהבה השונים זה מזה.
למשל אהבת האם לילדיה, אהבת הורים,או אהבת רעים וכן אהבת איש ואשה.
מה היא האהבה החזקה ביותר? אהבת האני, ושורשה באנוכיות שבאדם.

יוצא-
כשאנו אוהבים דבר חוץ מעצמנו אנו מתגברים על אהבת האני ומוכנים לתת לאחרים.
ככל שאהבת האני גדולה יותר, כך הקושי להתגבר על האנוכיות ולהשפיע על אחרים גדול יותר. ישנם כאלו שלא זכו להינשא בגיל צעיר וככל שמתבגרים יותר נעשים יותר בררנים ובעלי דרישות גדולות יותר.
הסיבה לכך מאנוכיות מופרזת.

הפלא

הוא

-
כששואלים אותם מדוע לא נישאתם עד כה?

תשובתם בצדם, בשביל כוס חלב קונים פרה?
כלומר את האשה מדמים לפרה ואת מצות "פרו ורבו" לכוס חלב, כלומר לעוד תאווה וכל זה מחמת גודל אנוכיותם.
כשזוכים בסופו של דבר להינשא סיכויי ההצלחה קלושים מאוד ואם עדין לא התגרשו חייהם

אינם חיים מחמת גודל אהבת האני.כמובן לא עושה הכללה.
יתרה מכך-
איך זה שלפני  הנישואין כל

אחד מוכן לתת את הנשמה לבן זוגו וזמן קצר לאחר הנישואין כל אחד מוכן ומזומן להוציא  את הנשמה של בן זוגו, בשמחה רבה ובלי גוזמה.
ועוד,
טענתם שלא הכירו מספיק ואפילו בזוגות שחיו שנים רבות לפני הנישואין.
וכן טוענים שלא אוהבים ומה שמחזיק את הנישואין זה הילדים. מה הוא המניע החזק לנישואין?

השוחד הגופני-
כלומר רצון לקבל תאוות.
גילוי זה יוצא מיד לאחר הנישואין וכגודל הציפיות והתאוות כך גודל האכזבות.

מכאן-

שהטענה- "שלא הכרנו מספיק", היא שקרית, כי כל אחד היה עסוק ושקוע בעצמו ובתאוותיו, עד כמה לנצל ולהוציא מבן/ת הזוג תאוות וטובת הנאה.
אכן אהבת האני מוסתרת עמוק בתוכנו וגילויה יוצאת מיד  לאחר הנישואין.
עיקר הבעיה שאנו לא קולטים שלא היתה כאן אהבה, אלא תאווה, רצון לקבל בלבד.

ישנם זוגות שמושכים את ההכרות של לפני הנישואין לזמן רב בטענה כדי להתחבר, לאהוב ולהכיר את בן/ת הזוג.
למרבית הפלא זמן קצר לאחר הנישואין מתגרשים בטענה שלא הכירו כפי הצורך.

חשוב לדעת שיש הבדל גדול ועצום בענין הבחירה- של אדם וחוה לפני החטא ולאחר החטא. על אותו משקל יש הבדל גדול ועצום   בהכרת- בן/ת הזוג לפני הנישואין ולאחר מכן, כי זה שתי עולמות שונים.
לכן מובן שאין אפשרות להכיר את בן/ת הזוג  לפני הנישואין גם אם יחיו יחדיו  שנים רבות.
מכיון-
שעיקר שורש החיבור לפני, בא ממקום של תאווה וגילוי זה בא מיד לאחר הנישואין שאין כאן אהבה אלא תאווה.
לעומת זאת- 
לאחר הנישואין כאשר משקיעים ונותנים בלי שום צפייה ואינטרס, זוכים בסופו לאהבה אמיתית של לתת על מנת לתת ולא על מנת לקבל.
יוצא-
שמה שחיבר לפני הנישואין הוא-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם".
כלומר עצם האיסור שבא מחמת תאווה ולא אהבה.
זו הסיבה לאלו שחיים  זמן ארוך באיסור לפני הנישואין ואחרי הגירושין, רחמנא לצלן.

יוצא-

שהגדרת  אהבה ע"פ התורה זו-

אהבה שאינה תלויה בדבר.
לכן אהבה ,חיבור וקשר התלוי בדבר, בטל דבר בטלה אהבה.

ועוד,
לא משנה מהו הדבר או האינטרס שחיבר.
 

כגון:

ילדים, כסף, תאווה, כבוד או חברה וכ'ו. כגודל הציפיות כך גודל האכזבות וסופו מעיד על תחילתו כמבואר היטב.

ביאור עומק הענין:
כאשר קיימת אהבה ששורשה מחמת תאווה, סופה להפך לשנאה.
מכיון שתאווה הבאה לצורך הגוף, כשעוברת ההנאה  ומסתלקת  התשוקה, תופסת את  מקומה ריחוק ודחייה, להבדיל מחיבור אמיתי שמקורו באהבה. ועוד,
ככל שאוהבים יותר מתחברים יותר עד אין קץ.
איך זוכים לחיבור אמיתי ואהבה כנה שאינה תלויה בדבר?
כותב הרב דסלר זצ"ל- "שנתינה מולידה אהבה ואהבה  מולידה נתינה"  וכן על דרך זו לאין סוף. כלומר,
ציינו בתחילת המאמר שאהבה הכי חזקה היא  אהבת האני.
לכן ע"י נתינה והשקעה תמידית בבן/ת הזוג ללא שום אינטרס, חלק מהוויותינו, מהאני עובר אליו וע"י כך אנו מתחברים וצומחת אהבה שאינה תלויה בדבר.
יוצא שלא ניתן לאהוב ללא נתינה והשקעה כנה, המשך יבוא בס"ד בדוגמאות מהחיים!!

מהדורה רביעית
בשלום בית: 

כהמשך-
תקשורת חלק לד', כיצד מניעים גבר על מנת
לקבל את תמיכתו:

לפני שמבקשים מגבר שיעניק יותר מהרגלו,את חייבת לתת לו עידוד והערכה מספקת על הדברים שהוא כבר עושה ונותן ממילא.
באמצעות עידודך והערכתך, מבלי לבקש או לצפות ממנו שיעשה מעבר לרגיל, הוא יחוש לא רק שהוא מוערך ורצוי, אלא שאת שמחה לקבלו כפי שהנו ללא רצון לשנותו ודווקא מנקודה חשובה זו יעשה כל שביכולתו על מנת להוכיח את מסוגלותו  להעצים את תמיכתו הראויה לך ודאי.
שלב ראשון-
זה יקר וחשוב, על מנת להניע אותו לעשות דברים נוספים ולהציע את תמיכתו מבלי שנתבקש.
אחד ההבדלים בין האיש לאשה הוא-האיש זקוק וחייב להערכה מרובה על מעשיו וגם בדברים שהוא עושה ממילא, כי מבחינתו שום דבר לא מובן מאליו.
מפאת שבטבעו לעשות מעט ולקבל הערכה מרובה, בעיקר שכך חונך בילדותו ע"י אמו, כידוע.
לעומת זאת-
אשה מורגלת בטבעה לעשות את תפקידה כחובה וכמובן מאליו, מבלי לקבל הערכה מיוחדת ודי לה במילה טובה ובהערכה מועטה, בעיקר שכך חונכה בילדותה.
יתרה מכך,
כאשר גבר מתרגל לשמוע את עידודך והערכתך מבלי לבקש ממנו לעשות דברים מעבר להרגלו, הוא יחוש מוערך, נערץ ואהוב בנוכחותך ושאינו חייב להשתנות כדי לזכות באהבתך, וזה סוד יקר.
דווקא בנקודה יקרה זו הוא יגלה נכונות להשתנות ולהרחיב את תחומי תמיכתו ואהבתו.
רק לאחר זמן את יכולה להסתכן ולבקש לקבל מעבר לרגיל וכמובן מבלי להעביר לו מסר שהוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי ואפילו אם אכן כך.
הצעד השני-
לגרום לו להיווכח שגם אם הוא לא יענה לבקשתך, הוא עדיין ראוי ויכול לקבל את אהבתך. כאשר הוא יחוש שהוא יכול לסרב לבקשתך, הוא ירגיש חופשי להיענות לך יותר מאשר לא להיענות וזה היפך מההיגיון של האשה.
נכונותם של גברים להיענות לבקשות גדולות הרבה יותר, כאשר יש להם את חופש הבחירה שלא להיענות כלל, היפך הנשים שעושות חלק גדול ממטלותיהן מתוך אילוץ, כפיה וחובה והן נהנות ומסופקות מזה, למרות שכלפי חוץ מתלוננות.
ישנה חשיבות רבה שנשים תתרגלנה לבקש כדי שתלמדנה לקבל בצורה חיובית תשובה שלילית מבעליהן, כי דרך זו תגרום להם נקיפות מצפון ויפתח פתח גדול שבפעם הבאה הסיכוי שהם יעטרו לבקשה יהיה הרבה יותר גדול, עם סבלנות, התמדה ותפילה זוכים וודאי ובהבטחה!! טעות נפוצה-
טבע בני האדם לדון ולשפוט את זולתם ע"פ תחושות וקריאת מחשבות, נשים בעיקר מתנהלות ע"פ תכונה זו.
מקור מידה זו מושרשת בטבעה כדי להכיר את ילדיה ובן זוגה  כדי להגיש להם את עזרתה ותמיכתה ללא שנתבקשה.
לכן היא מכירה את תגובת בעלה עוד טרם שמבקשת ממנו דבר, בעיקר שהורגלה בעבר באותן תגובות.
לפיכך-
כאשר קיים לאשה תחושה מוקדמת שהוא יסרב, היא אפילו לא תטרח לבקש ובנוסף לזה תרגיש דחויה, או שבקשתה תהיה עם הצדקות והסברים רבים על מנת לא להידחות ע"י תשובה שלילית.
ברוב המקרים אין לגברים מושג מה מתרחש במוח האשה ואינם מבינים את פשר התנהגותה, לכן מפרשים אותה בטעות כאשה תובענית.
עצתי-
על מנת להסיר את אותם חששות ופחדים ולא להתנהל על פיהם למרות שאת מודעת לסירובו,פשוט להתעלם ולבקש באופן ישיר, כי העיקר הוא להתאמן בכל המצבים לבקש, על מנת ללמוד לקבל את סירובו בהבנה.
לאחר הבקשה להמתין לתגובתו ולאחר סירובו לומר לו-"תודה רבה, תזכה למצוות, אני מבינה, אני אסתדר וכ'ו".
אבל לא בציניות, מאחר שכעת חשוב להעביר לו את כאבך בחכמה ויחוש שעדיין מוערך ואהוב בעינייך גם לאחר סירובו. זה הוא שיעור יקר וחשוב בחיים ללמוד כיצד לסמוך עליו ולתת בו אמון, שמיד שיתאפשר לו הוא יענה בחיוב.
נקודה חשובה זו תחבר אותו אלייך ותשפיע עליו רצון גדול להתעורר על מנת לתת ולתמוך בך יותר מאשר אותם פחדים וחששות שקיימים בך, מה שנותר זה תפילה לס"ד.
חשוב בזמן אחר לשוחח עם הבעל על אותם חששות ופחדים, מפאת שגבר אינו מומחה לנחש את מה שמתרחש בתוכך ולא לפרשו ע"פ תחושותייך, בפרט שלא תמיד את צודקת בקריאת מחשבותיו.
לאחר בקשתך תתנהגי עמו בצורה שתעיד על כך שאין כל פסול לסירובו.
זכרי-
כדי להניע אותו לפעמים הבאות שיעשה מרצון את מבוקשך, עלייך קודם להוכיח לעצמך שאין כל חשש לדחייתו וע"י כך ישתכנע שאינו צריך לחשוש לסירובו.
לכן-
השתדלי להתאמן בשלב זה בבקשת דברים שממילא הוא עושה ולא בדברים החשובים לך ביותר, כדי שתהיי ערוכה ומסוגלת להכיל ולקבל את סירובו בחיוב והבנה בשאר דברים.
זהירות-
לא לבקש בעתים שהוא טרוד או עסוק, כי מטבע הדברים יקשה עליו בזמנים הללו להושיט את עזרתו על מנת לתת לך את התמיכה הראויה לך ודאי. מערכת יחסים בריאה, זו מערכת שיש בה רשות לשני בני הזוג לבקש את מה שהם צריכים וזקוקים ולשניהם הזכות לסרב לבקשת בן/ת זוגם אם הם בוחרים בכך,[איני מדבר כעת בהיבט ההלכתי].
לפיכך-
כאשר את מבקשת תמיכה ואינך פוסלת אותו מפאת סירובו, הוא יציין זאת למעלתך ויזכור זאת לזכותך, ויגלה רצון ונכונות רבה יותר לעזור ולתמוך בפעמים הבאות.
מאחר שגבר בנוי שטחי וחיצוני, לכן אם החלטת מתוך ייאוש או מכל סיבה אחרת להקריב את צרכייך ורצונותייך על גבי מזבח רצונותיו ואינך טורחת לבקש ממנו מאומה, לא יהיה לו שום מושג מה רבות פעמים שבהן היית צריכה וזקוקה לו ביותר והתמודדת לבד, למרות שבעבר שבעת ממנו המון מרורים, דחיות וסירובים רבים.
לכן-
כאשר תתאמני כיצד לבקש ממנו ברוך ועדינות ולא בצורה טובענית ולקבל את סירובו בחן ואהבה, יעשה בן זוגך כל שביכולתו כדי להפוך אותך למאושרת עלי האדמה ובהבטחה.
כאשר אנו נסערים, מאוכזבים וכעוסים, קשה לנו לתקשר בדרכי נועם והבנה, בפרט כשרגשות העבר גואים מתוכנו, אנו נוטים בזמנים הללו לאבד אמון, קבלה והערכה.
עם כל הכוונות הטובות, כל שיחה תהפוך למריבה, כי בזמנים אלו חסר לנו את הכלים והיכולות לתקשר בדרך רגועה ונעימה. בעתות אלו גברים נסערים ונהפכים לשיפוטיים ואכזריים ביחס לרגשות האשה, מתעלמים מצרכיה הבסיסיים, פוגעים ומתנהגים בזלזול וחוסר אכפתיות.
נשים נוטות לאבד שליטה-לצעוק, לשבור ולהאשים את הגבר על חוסר הצלחתן ולגרום לו רגשי אשם.
כמו כן-
עלולה האשה לחשוד בו בדברים הגרועים ביותר ולהיעשות לביקורתית ושיפוטית במיוחד. מטבע הדברים קשה בעתות מעין אלו לזכור את הדברים החיוביים של בן/בת זוגנו, לכן אין שום תועלת בשיחות בזמנים הללו.
אולם למרבה המזל קיימת דרך אחרת טובה ומועילה יותר שניתן להשתמש בעתות הללו, עוד נכתוב בס'ד,שבת שלום ומבורך.

מהדורה חמישית
בשלום בית:
כהמשך-
עיקר התגברות היצר הוא-בעניין הסתת בני הזוג להעיר זה לזו וזה המתכון הבדוק ביותר לחורבן והרס הבית.

חשוב לדעת-

שאיש מאיתנו אינו אוהב הערות, לכן אין בהם שום תועלת, אדרבה רק הרס וחורבן. זוגות שמעירים זה לזו ואפילו בצדק, נחלשים ומאבדים

כל מוטיבציה להמשיך כידוע.
כמו שאי אפשר לשנות סדרי בראשית, כך מי שמעיר לבן/ת זוגו לא יוכל לשנותו ואין בזה שום תועלת.
כמו כן-
לא יוכלו להתחבר ולזכות לשלום בית. אדרבה זה מעורר שנאה, וריחוק והופך את בן/ת הזוג משוגג למזיד, ומאוהב לשונא. בעיקר כשמעירים בצעקות, כעס או בנוכחות הילדים ואנשים זרים.
צאו ובדקו את הנושא ותיווכחו שאין בזה שום גוזמא.
מובא בחז"ל-
"הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא".
כלומר יש לבקר ולהוכיח בדרך ובגישה חיובית על מנת שלא תהפכו משוגג למזיד ותישא את חטאו.
גברים שואפים לזכות לתואר של הבעל הסמכותי.
ההבדל בין  העברת  סמכות להערה?
הערה נידחת ומתפרשת כשליטה, העברת סמכות מתקבלת בשמחה, כי מקורה מלב טהור ונקי ושזה לטובת שנינו, זו הבדיקה וזה המודד.
"אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".
יש לציין-
שמקור חיות האשה הוא- בקבלת חשיבות ונשיאת חן דווקא מבעלה.
עיקר הצלחתה ושמחתה תלויים בייחס ובהערכה של בן זוגה כלפיה וזה כל תשוקתה.
כשם שלא ניתן לשנות את טבע הבריאה, כך אי אפשר לשנות את טבעה, כי כך היא בנויה מראשיתה בקבלת הערכה זו.
כל הערה פוגעת ישירות  בנפשה ומחלישה את מקור חיותה.
גם ההערה המוצדקת ביותר של הבעל,פוגעת ומשפילה אותה ביותר ואפילו שמעיר לה בעדינות וביחידות, כל שכן אם מעיר לה בדרך של צעקות,הקפדה,בזיון או בנכוחות הילדים ואנשים זרים.
כשם שיש יצר לאיש לראות כך קיים יצר באשה להיראות, ההשפעה זה על זו באותה עוצמה. עיקר רצון האשה להיראות הכי יפה, ומושלמת בעיני בעלה דווקא, כי זו היא מהותה, שמחתה ותשוקתה, ככתוב- "אל אישך תשוקתך".
ישנן נשים כאשר אינן מקבלות יחס והערכה מספקת מבעליהן או רק הערות וביקורת מתמדת, מתקוממות ומוציאות את תסכולן וזעמן בנקמה, ע"י התנשאות והתנהגות בחוסר צניעות במטרה כדי לזכות שוב להערכה ולהערצה מהבעל.
כידוע גבר מעריך ונמשך אל אישה כנועה וצנועה שיודעת לכבד את עצמה גם במצבים הללו.
לכן-
אדרבה התנהגות מסוג זו, אין בה שום תועלת אלא רק מרחיקה אותו ולא משנה מה היא הסיבה או רמת הפגיעה, כי זה גורם לבעל רק גועל ודחייה, [איני מדבר כעת בהיבט ההלכתי ובעונשי שמיים].
נחזור:

בדרך כלל נשים סובלות מרדיפה עצמית במידה מסוימת.
מידה זו חבויה מתחת לסף הכרתן ונובעת מהצורך הנפשי להרגיש הכי מועדפות ומושלמות בעיני הבעל.
לכן כאשר הבעל מבקר ומעיר לאשה ואפילו בצדק,  מחזק את רדיפתה ומאמת לה את הרגשתה שאינה מוצלחת ושווה כלל. התוצאה:
הריסת הדימוי העצמי, הורדת הביטחון, נעשית לשבר כלי, נזקקת לטיפולים פסיכולוגים ורפואיים, מאבדת איזון ואימון בעצמה, חוסר תפקוד ואפילו בדברים פשוטים כמו ניהול הבית וחינוך הילדים ובסופו נזקק הבעל לטפל בה ובילדים.
המסקנה:
כל בקורת והערה מצדו ואפילו בצדק, מבאיש את ריחה ומתפרשת לה שהיא דחויה ושאינה יפה ומושלמת בעיניו. כמו כן-

יש טעות נפוצה ואיומה להעיר לאשה לאחר מעשה או לתפסה בשעת כישלון ולהוכיח אותה במשפט המפורסם- "אמרתי לך".
משפט זה מקורו ממקום של גאווה והרמת הדימוי על חשבון השני.
תגובת האשה-
"אתה יותר טוב, זה בגללך, העניים שלך, הקפדות  שלך וכ'ו", מאחר וקשה לה להודות במצבים הללו.
ועוד-
ישנם גברים  שמוכיחים את נשותיהן בשעת מעשה ומכריחים אותן להודות בטעותן וכאשר אינן מודות, מדביקים להן תואר של-"שקרנית".
יש ציין-
שקיים קושי עצום בנפש האשה שאינו בשליטתה להודות על טעותה ובפרט כשתפסה בזמן כישלון.
הקושי נובע מפחד דמיוני שאם תודה, אזי החן והחשיבות שלה ירדו בעיניו ועל תכונות אלו מוסרת נפש.
גבר שאינו מודע לסוד יקר זה, ממשיך להעיר ולפגוע ועונשו קשה מנשוא וחבל!!



מהדורה שישית
בשלום בית:

תקשורת-לט',
סוד מחזוריות הנשית
ומחזוריות הגברית:

כאשר גבר מתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו, זה לא הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור עימו קירבה כל שהיא.
פשוט הניחי לו לפרוש למערתו, [שתיקתו] וכ'ו.
ככל שתרפי יותר, הוא יחזור במהירות האפשרית, יתמוך ויאהב כבתחילה ויתנהג כאילו כלום לא קרה.
לאחר חזרתו זה הזמן לדבר עמו על רגשותייך ועל הקושי הרב שיש לך כאשר הוא מתנתק, אולם בצורה מכובדת ובלי האשמות.
כמו כן-
בלי להפגיז אותו בשאלות וחקירות על סיבת התרחקותו, מפני שאין לו הכרח לסיבה מיוחדת, כי זה מחזור הנפשי שלו, כפי אותה מחזוריות טבעית של התרחקות והתקרבות שקיימת בכל אשה.
לאחר שהגבר שב ממערתו, אין לצפות ממנו שיפתח בשיחה, זה הזמן הנכון לאשה ליזום שיחה ולדבר על רגשותיה בצורה מכובדת ובלי כעס.
גם כאשר אין לו מה לומר,לא להתקיפו ולהאשימו, אלא רק לאחר שתשוחחי עימו על רגשותייך ותביעי את הערכתך על הקשבתו, הוא ימצא את האומץ לדבר ולשתף אותך ברגשותיו.
יש לציין-
שעבור הגברים לשוחח ולשתף נחוצות סיבות מיוחדות, מאחר שאין להם צורך לשתף אחרים ברגשותיהם, היפך הנשים שקיים בהן צורך נפשי רב לשתף אחרים ובעיקר את בן זוגן על מנת לשחרר מטענים, רגשות וחוויות.
טעות נפוצה-
כאשר גבר משוחח על חוויותיו ומעלה את רגשותיו, האשה בתמימותה ובלי כוונה פוסלת את גישתו ודוחה אותו, דבר שעלול לגרום לו חסימות נוספות בנוסף לקיימות.
לכן חשוב לעודד ולתמוך בו כשהוא מביע את רגשותיו, כי עם רגשות לא מתווכחים וזה הזמן לקבלו כפי שהנו כי זה יעזור לו בעתיד להיפתח יותר ולשתף את האשה ברגשותיו.
כאשר האשה משוחחת על הקשיים שהיו לה במשך היום, בעבודה וכ'ו, אף הוא יתחיל לשתפה בקשיים שלו, וכן אם היא תספר על רגשותיה ביחסה לילדים, גם הוא עשוי לספר לה על רגשותיו כלפי הילדים.
אולם לאחר שהוא מקבל את האומץ להיפתח, חשוב שהאשה לא תתקיפו, אלא תעודדו שיפתח בהדרגה.
כמו כן,
כאשר האשה מדברת על רגשותיה, באופן טבעי היא מניעה אותו לשוחח על רגשותיו.
אולם כאשר הוא חש שתובעים ממנו לדבר, בעיקר כאשר האשה מטיבה לעשות זאת, מיד מוחו מתרוקן ואין לו מה לומר.
גם אם יהיה לו מה לומר, הוא יעמוד בפני הפיתוי ולא יאמר את דברו, מאחר שכעת הוא חש שהיא תובעת ממנו. לכן כאשר האשה דורשת מהגבר לשוחח,הוא נחסם, נאטם ונמצא כעת במצב קשה ובחוסר אונים על כך שגורמת לו באמצעות תשאוליה וחקירותיה שלא להיענות לה.
האשה מניחה בטעות שיש לו צורך לשוחח, לכן הוא חייב לדבר, ואם הוא אינו משוחח, זה מפאת שאינו אוהב אותה ולא אכפת לו ממנה, וכדי להוכיח לה שהוא אוהב אותה, הוא חייב לדבר ולא, היא כועסת ודוחה אותו מעל פניה.
לדחות גבר על שום שאינו מדבר, פירושו-להבטיח שגם להבא לא יהיה לו מה לומר, כי יש צורך רב לגבר לחוש שמקבלים אותו כפי שהנו ובעיקר כאשר הוא נמצא במערתו ורק לאחר מכן יתחיל
להיפתח בהדרגה.
גבר בטבעו זקוק מידי פעם להתנתק כדי לממש לו את זכות השתיקה בטרם יהיה מסוגל להיפתח, וככל שהאשה תדובבו לדבר בזמן התנתקותו, כך תגדל התנגדותו ובפרט בשעה שהוא בורח למערתו [שתיקתו].
כאשר האשה חשה שזקוקה לשיחות מרובות [מרבית הנשים כך חשות], עליה ליזום את השיחות מתוך מודעות בוגרת ונכונות לקבל שפעמים יהיה נגיש ופעמים הוא יתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו ולהבינו כפי שמבינה את מחזוריות הטבעית שלה, של זמני התרחקות
והתקרבות.
עליה להבין שהתרחקותו לא קשורה אליה כלל, אלא זה פשוט קורה לו ולא בשליטתו, והזמן הנכון והמתאים ביותר לשוחח עמו, זה אחרי חזרתו ממערתו. אולם אין טעם לחקור אותו על עצם התרחקותו ולתבוע ממנו התנצלויות, די לה בכך שתרמוז לו שהיא תעריך מאוד את הקשבתו ותודה לו האזנתו, כי זה הדבר היחידי שיכול לשכנעו להתגבר על פחדיו וחששותיו על מנת לפתוח בהדרגה את חסימותיו, מאחר שגברים אינם יודעים את סיבת
התנתקותם.
כיצד יוזמים שיחה?
האשה מבקשת בזמן רגוע, "יש לך אפשרות להקדיש לי מעט זמן, היה לי יום קשה וחשוב לי לדבר על כך, זה ישחרר אותי ויעשה אותי מאושרת". לאחר מספר דקות, להפסיק לרגע ולומר-"אני מאוד מעריכה את הקשבתך, זה מעודד אותי, משחרר ועושה לי טוב".
הערכה מעין זו מעודדת מאוד את הגבר להמשיך להקשיב ולתמוך. כאשר גבר אינו זוכה להערכה ועידוד על הקשבתו, הוא עלול לאבד סבלנות וחשק להאזנה, מפני שהוא מפרש את הקשבתו שאינה מועילה, מאחר ואין הוא מודע כלל לערכה וחשיבותה של הקשבה ובפרט לבת זוגו, היפך הנשים שיודעות באופן טבעי מה רבה ומועילה חשיבות התמיכה
וההקשבה.
לצפות מגבר שידע את ערכה של ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת או בלי לקבל עידוד מבת זוגו, פירושו לצפות ממנו שיהיה בנוי כמו אשה.
כאשר הוא זוכה להערכה רבה מרעייתו על הקשבתו, הוא לומד במהירות להכיר ולהבין בערכה של ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת.
נשים רבות מתלוננות על בעליהן שאינם משתפים אותן ברגשותיהם. למרות שגבר מתחבר דווקא למשפט של רגש, בעיקר כאשר האשה מבטאת רגשות אהבה כלפיו, אולם קיים בו קושי רב לשוחח על רגשותיו, בעיקר כאשר האשה דורשת ממנו.
רוב הנשים אינן מודעות לאופיו, לכן מדובבות אותו לדבר על רגשותיו ומצפות ממנו שיפתח.
אולם גבר שדוחקים אותו ומפצירים בו לשוחח על רגשותיו, הוא נחסם ונסגר והאשה מסיקה שהוא אינו
אוהבה.
כאשר האשה מבקשת לדעת כיצד בן זוגה מרגיש כלפיה, עבורו זה כמו להושיבו על ספסל הנאשמים ולהטיח בו האשמות שלא עשה, או זה כמו לשאול את האשה על הפצע שצמח לה בפנים, או כמה משקל
עלתה.
במקום לשכנעו לדבר על רגשותיו, תטיב לעודדו על הקשבתו, הוא יתחיל בהדרגה להיפתח ולחשוף את רגשותיו בלי שיחוש מאולץ, מאוים
או מפוחד.
כאשר גבר זוכה להערכה על הקשבתו ואינו נדחה על שאין הוא משתף את בת זוגו בחוויותיו, הוא יתחיל בהדרגה להיפתח וכאשר יחוש שאין הוא מחויב לדבר על עצמו, דווקא מנקודה זו יחוש צורך לדבר.
אולם ראשית,יש לו צורך רב להרגיש שמקבלים אותו כפי שהנו.
נקודה נוספת-
ישנם כמה סוגי אהבה: אהבת האם לילדיה, אהבת רעים, אהבת איש ואשה וכ'ו.
מה היא האהבה החזקה ביותר?
אהבת האני.
אהבה זו שורשה באנוכיות שבאדם,לכן כאשר אנו אוהבים דבר חוץ מעצמנו אנו מתגברים על אהבת האני ומוכנים להעניק לאחרים.
ככל שאהבת האני גדולה יותר, כך הקושי להתגבר על האנוכיות ולהשפיע על אחרים גדול יותר.
ישנם כאלו שלא זכו להינשא בגיל צעיר, וככל שמתבגרים נעשים לבררנים ולבעלי דרישות גדולות יותר,מפני הפרזת האנוכיות.
כאשר שואלים אותם מדוע לא נישאתם עד כה?
תשובתם בצידם-"בשביל כוס חלב קונים פרה"?
כלומר את האשה מדמים לפרה ואת מצות "פרו ורבו" לכוס חלב, לעוד תאווה, מחמת גודל אנוכיותם.
גם לאחר שזוכים להינשא סיכויי ההצלחה נמוכים, ואם עדיין לא התגרשו חייהם אינם חיים מחמת גודל אהבת האני, ללא הכללה.
יתרה מכך-
ישנם מקרים שלפני  הנישואין, כל אחד מוכן לתת את הנשמה למען השני, וזמן קצר לאחר שנישאים, נהפכים לשונאים ואויבים זה לזו, ללא הכללה כמובן.
יש הטוענים שלא הכירו מספיק ואפילו בזוגות שהכירו שנים רבות לפני הנישואין, ויש הטוענים שלא אוהבים ומה שמחזיק את הנישואין זה הילדים. מה הוא למעשה המניע הפנימי לנישואין?
השוחד הגופני,כלומר רצון לקבל תאוות.
גילוי זה צף מיד לאחר הנישואין, וכגודל התאוות והציפיות כך גודל האכזבות.
לכן הטענה- "שלא הכרנו מספיק", היא שקרית, כי כל אחד היה עסוק ושקוע בעצמו ובתאוותיו, עד כמה לנצל ולהוציא מבן/ת הזוג
טובת הנאה.
אהבת האני מוסתרת עמוק בתוכנו והיא מתגלה מיד לאחר הנישואין. עיקר הבעיה שאנו לא קולטים שלא היתה כאן אהבה אלא תאווה,רצון לקבל בלבד.
ישנם כאלו שמושכים את ההכרות לזמן רב, כדי להכיר ולהתחבר. אולם זמן קצר לאחר הנישואין מבקשים להתגרש וטענתם, שמיהרו ולא הכירו כפי הצורך.
עומק העניין-
כפי שיש הבדל עצום בעניין הבחירה של אדם וחוה לפני החטא מאשר לאחר החטא, [עיין בלש"ם],כך יש הבדל גדול ועצום  בהכרת-בן/ת הזוג לפני הנישואין ולאחר מכן.
זה שתי עולמות שונים ואין שום אפשרות להכיר את בן/ת הזוג לפני הנישואין, גם אם יחיו יחדיו  שנים רבות, מאחר שעיקר שורש החיבור לפני, בא ממקום של אהבת האני,יורד מסך לשני בני הזוג  וגילוי זה בא מיד לאחר הנישואין שאין כאן אהבה אלא תאווה.
אולם רק לאחר שנישאים וזוכים לתת ולהעניק בלי שום צפייה ואינטרס, זוכים לאהבה כנה ואמיתית של לתת על מנת לתת ולא למטרה לקבל.
כמו כן-
מה שקשר וחיבר לפני הנישואין הוא-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם", כלומר עצם האיסור שבא מחמת התאווה ולא אהבה, זו הסיבה לאלו שחיים  בהפקרות רחמנא לצלן ודי למבינים.
יוצא מכאן-
שהגדרה הנכונה של אהבה ע"פ התורה, זו אהבה שאינה תלויה בדבר, לכן כל קשר, חיבור, אהבה וכ'ו, שתלוי בסיבה או בכל דבר חיצון, בטל דבר בטלה אהבה ולא משנה מהו הדבר או האינטרס,כגון-ילדים,חברה כסף, תאוות,כבוד וכ'ו,וסופו מעיד על תחילתו.
יתרה מכך-
כאשר קיימת אהבה שמקורה מחמת תאווה, סופה להפוך לדחייה ושנאה,כפי שהוכחנו בעלונים קודמים. מאחר שכל תאווה הבאה לצורך הגוף, כאשר עוברת ההנאה ומסתלקת  התשוקה,תופסת את מקומה ריחוק ודחייה,להבדיל מחיבור אמיתי שמקורו באהבה.
כיצד זוכים לחיבור אמיתי ואהבה כנה שאינה תלויה בדבר?
כותב הרב דסלר זצ"ל-"שנתינה מולידה אהבה ואהבה  מולידה נתינה", וכן על דרך זו לאין סוף.
עומק העניין-
ציינו בתחילת המאמר שאהבה הכי חזקה היא- "אהבת האני",[זו גם אחת הסיבות שקיים צורך באיש להתנתק מידי פעם], אולם ע"י נתינה והשקעה בבן הזוג, חלק מהווייתנו עובר לצד השני ואנו מתחברים אליו דרך "האני" שעבר לשם וכך אנו זוכים להתחבר ולאהוב אותו.
מכאן, שלא ניתן לאהוב ולהתחבר בצורה אמיתית וכנה ללא השקעה תמידית.
גם לאלו שקשה להם להעניק ולהשפיע ללא מטרה לקבל, ימשיכו להעניק ומתוך "שלא לשמה בא לשמה", "ואחרי המעשים נמשכים הלבבות", כמובא בספר החינוך. עצתי-
לגברים שיתחילו להקשיב ולתמוך ללא מטרה לייעץ וליעל, מאחר שיש להם קושי רב  להאזין לנשיהן, בעיקר כאשר הן מוציאות אנרגיות שליליות ומאשימות אותם במצבן ויזכו  לאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר, והנשים יתחילו לתת כבוד והערכה לגברים על מאמצים ולא על תוצאות, ויקבלו אותם כפי שהם, בלי רצון לשנותם, בהצלחה, שבת שלום ומבורך. 




מהדורה שביעית
בשלום בית:

סוד מחזוריות הנשית מול
מחזוריות הגברית:

כאשר האיש מתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו, זה לא הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור עימו קירבה כל שהיא.
פשוט הניחי לו לפרוש למערתו, [שתיקתו] וכ'ו.
ככל שתרפי יותר, הוא יחזור במהירות האפשרית, יתמוך ויתמוך כבתחילה ויתנהג כאילו כלום לא קרה.לאחר חזרתו זה הזמן לדבר עמו על רגשותייך ועל הקושי הרב שיש לך כאשר הוא מתנתק, אולם בצורה מכובדת ללא האשמות ובלי להפגיז אותו בשאלות וחקירות על סיבת התרחקותו, מפני שאין לו הכרח לסיבה מיוחדת, כי זה מחזור הנפשי שלו, כפי אותה מחזוריות טבעית של התרחקות והתקרבות שקיימת בכל אשה כפי שציינו בעבר.
לאחר שהאיש שב ממערתו,אין לצפות ממנו שיפתח בשיח,אלא זה הזמן הנכון לאשה ליזום שיחה ולדבר על רגשותיה בצורה מכובדת ובלי כעס. גם כאשר אין לו מה לומר, לא להתקיפו ולהאשימו, אלא רק לאחר שתשוחח האשה על רגשותיה ותביעי את הערכתה על הקשבתו, הוא ימצא את האומץ לדבר ולשתף אותה ברגשותיו  ובסיבת  התרחקותו.
יצוין-

 שעבור הגברים לשוחח ולשתף אחרים נחוצות להם סיבות מיוחדות, מאחר שאינם חשים בצורך לשתף אחרים ברגשותיהם, וזה היפך הנשים שקיים בהן צורך נפשי רב לשתף אחרים ובעיקר את בן זוגן על מנת לשחרר מטענים, רגשות וחוויות.
ישנה טעות נפוצה לאשה לשפוט ולפסול את האיש כאשר הוא משוחח על חוויותיו ומעלה את רגשותיו. האשה בתמימותה פוסלת את רגשותיו ודוחה את גישתו, דבר שעלול להרחיקו ולגרום לו חסימות בנוסף לקיימות.
לכן חשוב לעודד ולתמוך בו כשהוא מביע את רגשותיו, כי עם רגשות לא מתווכחים. זה הזמן לקבלו כפי שהנו כי זה עשוי לעזור לו בעתיד להיפתח ולשתף את האשה ברגשותיו.
כמו כן כשהאישה משוחחת על הקשיים שהיו לה במשך היום וכ'ו, אף הוא יתחיל לשתפה בקשיים שלו, וכן אם היא תספר על רגשותיה ביחסה לילדים, גם הוא עשוי לספר לה על יחסיו עם ילדיו. אולם לאחר שהוא מקבל את האומץ להיפתח, חשוב שהאשה לא תתקיף אותו, אלא תעודדו על מנת שיפתח בהדרגה.
כאשר האשה מדברת על רגשותיה, באופן טבעי היא מניעה אותו לשוחח על רגשותיו. אולם כאשר הוא חש שתובעים ממנו לדבר, בעיקר כאשר האשה מטיבה לעשות זאת, מיד מוחו מתרוקן ואין לו מה לומר. גם אם יהיה לו מה לומר, הוא יעמוד בפני הפיתוי ולא יאמר את דבריו, מאחר שכעת הוא חש מאוים ממנה.
לכן כאשר האשה דורשת מהגבר לשוחח, הוא נסגר ונחסם,ונמצא כעת במצב של חוסר אונים על כך שגורמת לו באמצעות תשאוליה וחקירותיה שלא להיענות לה.
האשה מניחה בטעות שיש לו צורך לשוחח, לכן הוא חייב לומר את דבריו ולא, זה מפאת שאינו אוהב אותה ומסתיר ממנה דברים. לכן כדי להוכיח לה את נאמנותו, הוא חייב לשוחח ולשתף, אחרת היא כועסת ודוחה אותו מעל פניה.
לדחות גבר מפאת שאינו מדבר פירושו-להבטיח שגם להבא לא יהיה לו מה לומר. מפני שקיים בו צורך רב לחוש שהוא רצוי כפי שהנו ובעיקר כאשר הוא מסתגר במערתו, ורק לאחר מכן יתחיל להיפתח בהדרגה. האיש בטבעו זקוק מידי פעם להתנתק כדי לממש לו את זכות השתיקה בטרם יהיה מסוגל להיפתח. ככל שהאשה תדובבו לדבר בזמן התנתקותו, כך תגדל התנגדותו ובפרט בשעה שהוא בורח למערתו.
כאשר האשה חשה שזקוקה לשיחות מרובות [מרבית הנשים כך חשות], עליה ליזום שיח מתוך מודעות בוגרת ונכונות לקבל שפעמים יהיה נגיש ופעמים הוא יתרחק ע"פ מסלול מחזוריות הנפשית שלו, ולהבינו כפי שמבינה את מחזוריות הטבעית שלה. עליה להבין שהתרחקותו לא קשורה אליה כלל, אלא זה פשוט קורה לו ולא בשליטתו.
הזמן הנכון והמתאים ביותר לשוחח עמו, בשובו ממערתו. אולם אין טעם לחקור אותו על עצם התרחקותו ולתבוע ממנו התנצלויות, די לה בכך שתרמוז לו שהיא תעריך מאוד את הקשבתו ותודה לו האזנתו,כי זה הדבר היחידי שיכול לשכנעו להתגבר על פחדיו וחששותיו על מנת לפתוח בהדרגה את חסימותיו,מאחר שרוב הגברים אינם יודעים את סיבת התנתקותם.
כיצד יוזמים שיחה? האשה מבקשת בזמן רגוע, "יש לך אפשרות להקדיש לי מעט זמן, היה לי יום קשה ואני זקוקה ממך לאוזן קשבת, זה ישחרר אותי ויעשה אותי מאושרת". לאחר מספר דקות להפסיק לרגע ולומר -"אני מאוד מעריכה את הקשבתך, זה מעודד אותי, משחרר ועושה לי טוב". הערכה מעין זו מעודדת מאוד את הגבר להמשיך להקשיב ולתמוך.
כאשר האיש אינו זוכה להערכה ועידוד על הקשבתו, הוא עלול לאבד סבלנות וחשק להאזנה, מפני שהוא מפרש את הקשבתו שאינה מועילה, מאחר ואין הוא מודע כלל לערכה וחשיבותה של הקשבה ובפרט לבת זוגתו, היפך הנשים שיודעות באופן טבעי מה רבה ומועילה חשיבות התמיכה וההקשבה.לצפות מגבר שידע את מעלת ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת או בלי לקבל עידוד מרעיתו, פירושו- לצפות ממנו שיהיה בנוי כמו אשה.
כאשר הוא זוכה להערכה רבה מרעייתו על הקשבתו, הוא לומד במהירות להכיר ולהבין בערכה של ההקשבה ללא הכשרה מיוחדת. נשים רבות מתלוננות על בעליהן שאינם משתפים אותן ברגשותיהם.למרות שגבר מתחבר דווקא למשפט של רגש, בעיקר כאשר האשה מבטאת רגשות אהבה כלפיו, אולם קיים בו קושי רב לשוחח על רגשותיו, בעיקר כאשר האשה דורשת ממנו.
רוב הנשים אינן מודעות לאופי הגברי, לכן מדובבות אותם לדבר על רגשותיהם ומצפות מהם שיפתחו וישתפו.
אולם גבר שדוחקים אותו ומפצירים בו לשוחח על רגשותיו, הוא נחסם ונסגר והאשה מסיקה שהוא אינו אוהבה. כאשר האשה מבקשת לדעת כיצד בן זוגה מרגיש כלפיה, עבורו זה כמו להושיבו על ספסל הנאשמים ולהטיח בו האשמות שלא עשה, או זה כמו לשאול את האשה על הפצע שצמח לה בפנים, או כמה עלתה במשקל.
במקום לשכנעו לדבר על רגשותיו, תטיב האשה לעודדו על הקשבתו, וכך הוא יתחיל בהדרגה להיפתח ולחשוף את רגשותיו בלי שיחוש מאולץ, מאוים או מפוחד.
כאשר האיש זוכה להערכה על הקשבתו ואינו נדחה על שאין הוא משתף את בת זוגתו בחוויותיו, הוא יתחיל בהדרגה להיפתח וכאשר יחוש שאין הוא מחויב לדבר על עצמו, דווקא מנקודה זו יחוש צורך לדבר. אולם ראשית,יש לו צורך רב להרגיש שמקבלים אותו כפי שהנו.

רוב הגברים אינם מקשיבים לנשיהן, וגם כשהם מאזינים הם לא מקשיבים באמת, הסיבות לכך:
א. הם חושבים שנשיהן זקוקות לעצות ופתרונות כפי שהם למודים, לכן בזמן השיחה הם חושבים על פתרון יצירתי כדי לעזור לה וכאשר מוצאים, הם קוטעים אותה באמצע השיח ומציעים לה פתרון.
עצתי-
שלפני השיח האשה תצהיר בפניו שאינה צריכה בשלב כה מוקדם לפתרונות אלא הקשבה, הבנה והכלה בלבד, ותבהיר לו שזה מה שלמעשה ישחרר אותה ממצוקותיה.
 ב. גברים נלחצים וחשים מותקפים ומואשמים במצבה, בעיקר כשהיא מוציאה קשיים ותסכולים, ובפרט כאשר היא מדברת בקול ובאימוציות רגשיות ומאשימה אותו במצוקותיה.
עצתי-
שלפני השיח האשה תסביר לבעל שהיא עוברת תקופה לא פשוטה והיא זקוקה ממנו לתמיכה רגשית וגם כשהיא מאשימה אותו במצבה, זו לא כוונתה, כי מאחר שאין לה כתובת אחרת לפרוק את המטענים שלה, היא עלולה לכעוס ולהאשים אותו במצב, לכן היא מבקשת את תמיכתו וחשוב לה שלא יפגע ממנה. כך הוא יטיב לשמוע ולקבל ולשמש לה כמאזין טוב ותומך ואפילו יותר טוב מכל יועץ אחר.
 ג. כאשר האשה משוחחת על בעיותיה  ומצוקותיה, היא פשוט  לא מרחמת עליו.
כי היא

מסוגלת לשפוך עליו את כל תסכוליה ואכזבותיה בשיחה אחת, ולכלול את הילדות, את ההווה והעתיד שלה בפעם אחת ולשכוח להפסיק לדבר. עניין זה גורם לגברים לאבד חשק ומוטיבציה להקשיב ולתמוך, כי עבורם זה סיוט שלא נגמר.
עצתי-שהאשה תערוך רשימה מסודרת על מה שהיא מעוניינת בעיקר לשוחח, ובכל שיחה תשתדל להוסיף עניין חדש ע"פ סדר העדיפויות שלה וכך תהיה עקבית אחר רשימתה.
 ג. כאשר האשה מעוניינת בדבר מה, היא מחליטה לשכנע אותו ולהציג לו ראיות וסיבות עד כמה זה חשוב לה ושהיא זקוקה לזה. במצב כזה גברים חשים חסרי ערך ושאין להם את היכולות והמסוגלות לרצות ולהעניק לבת זוגתם את צרכיה, לכן הם מאבדים כל חשק ורצון להקשיב ולתמוך בה. הם גם עלולים לחוש אנוסים לבצע את בקשותיה והפצרותיה לכן הם מתנגדים. כי טבע הגברים להרגיש משוחררים ואינם חייבים, ודווקא מנקודה חשובה זו הם עשויים להיענות יותר מאשר להתנגד.
עצתי-
במידה והאשה זקוקה לדבר מה, פשוט תאמר לו באופן ישיר את מה שהיא בעצם צריכה בלי סיבות ושכנועים, ותוסיף שזה עשוי לשמח אותה מאוד. גם אם הבעל מבקש הסבר, תנמק לו בקצרה בלי לנסות לשכנעו, אולם חשוב שתשדר או תאמר לו שהיא סומכת עליו שהוא יעשה את מיטב על מנת לרצותה.
 ד.כאשר האשה זקוקה לדבר מה,היא אינה מדברת באופן ישיר, כגון: במידה וזקוקה לבגדים, היא תספר לו שהבגדים לא עולים עליה, או שכבר נמאס לה מאותם לבושים וכ'ו. במידה והילדים זקוקים להתחדש בבגדים, נעלים וכ'ו, היא תספר לו שהילדים גדלו הבגדים לא עולים וכ'ו.גברים אוהבים לשמוע נקודתי וענייני. לכן במצב כגון זה, הם חשים מזולזלים וחסרי יכולת להעניק לאשה ולילדים את המיטב, לכן הם מאבדים כל חשק להשקיע במערכת היחסים.
עצתי-
שתדבר עימו ישירות בלי להאריך בסיפורים ושכנועים ותאמר לו שהיא סומכת עליו שיעשה את ההשתדלות המקסימלית עבורם.
 ה.כאשר האשה נפגעה מהבעל או שהוא אכזב בעניין מסוים, היא מפעילה עליו מניפולציה רגשית וחושבת שבכך היא תצליח לחנך אותו, ואינה קולטת עד כמה זה מרחיק ודוחה אותו מלהשקיע. כלומר-אם שכח להביא דבר מה, כך תגובתה-"איך יכולתה לשכוח וכ'ו". אם לא התקשר להודיע על איחורו-"איך לא עדכנת אותי וכ'ו".
אם היא נפגעה ממנו-"איך אתה מסוגל לפגוע בי בצורה כזו וכ'ו". כאשר מופעל לחץ רגשי על הגברים בלי להתחשב בסיבות ובמניעים שלהם, הם נפגעים ונעשים אפתיים וחסרי אחריות, וזה מבטיח שגם בפעם הבאה יתנהגו בחוסר אכפתיות, כי הם מעוניינים להיתפס כבעלים ואבות טובים ולא נזופים,לכן הם מאבדים חשק ומוטיבציה בקשר מחייב.
עצתי-
לאשה לא להפעיל  סחיטה רגשית, כי אין בזה שום תועלת. כמו כן תבין את המניעים שעומדים מאחורי המעשה ותעניק לו עידוד ופירגון על עצם השתדלותו, כי זה מה שיניע אותו בפעם הבאה להתאמץ להעניק לה את המיטב.
 ו.כאשר האיש טעה, שגג או אכזב, האשה פוסלת אותו ושוכחת מהכל.
עניין זה מכעיס ומקומם מאוד את הגברים. לכן עצתי גם כאן להבין את מניעיו ואת השתדלותו ולהעניק לו תמיכה ראויה,

שבת שלום ומבורך.



מהדורה שמינית
בשלום בית:

סוד המחזוריות:
קיים מחזור נפשי של ריחוק וקירוב לגברים וכן מחזור פיזי לנשים. מפאת חסרון הבנת נפש האיש, האשה אינה מסוגלת לתפוס כיצד האיש זקוק מידי פעם להתנתק. עניין זה יכול להכעיס ולתסכל כל אשה שאינה מודעת להליך הנפשי שהאיש עובר ובפרט כשדחף התרחקותו מתעורר לאחר מצות שלום הבית. גברים חשים באופן פתאומי דחף להתרחק בלי שום סיבה נראית לעין.
יצוין- שאין זו החלטה או בחירה שלהם, זה פשוט תהליך נפשי מחייב ואין זה באשמתם, כי כך הם בנויים בטבעם. כאשר הבעל מעוניין להתחבר שנית עם רעייתו, הוא זקוק וחייב לפרק זמן להיכנס למערתו כדי להתמלאות באנרגיות חדשות בטרם שיוכל להתקרב שנית. נשים שאינן מודעות לסוד יקר זה-הן נפגעות קשות וחשות מנוצלות שהשתמשו בהן לפורקן, לכן מפרשות את התנתקותו שלא כהלכה. בעיקר שהן יציבות יותר ובטבען להתקרב אליו כאשר הוא מחליט להתנתק.גם לנשים יש צורך להתרחק,אבל מסיבות אחרות:
א.אשה מתרחקת כשהיא מאוכזבת ואיבדה אמון בבן זוגה ב.כאשר היא פגועה וחוששת להיפגע ממנו שנית. ג.במידה והתייאשה ומתכננת לסיים את הקשר ועוד. לכן כאשר האיש מתרחק ע"פ מסלול מחזוריתו ללא סיבה נראית לעין, האשה מפרשת את התנתקותו מאותן סיבות שבעצם היא מתרחקת ממנו, לכן אין זה פלא שהיא נפגעת עד עומק נשמתה.מובן שגם האיש עשוי להתרחק ולהתנתק מאותן סיבות שהיא מתרחקת, אולם הוא גם בנוי בטבעו להתנתק ללא שום סיבה של פגיעה, אכזבה או חוסר אמון. עניין התרחקותו עשויה להכעיס ולקומם כל אשה שאינה מודעת למחזוריות נפש האיש, בעיקר כאשר הוא מתנתק לפתע פתאום לאחר שיא אהבתו ודבקותו בבת זוגו.
עומק העניין-
האיש בנוי בטבעו שאינו מסוגל להיות כבול במסגרת לזמן רב, [זו הסיבה שגברים מעכבים שידוכים, היפך הנשים], לכן הוא מתנתק כדי לממש לו את הצורך בחופש ועצמאות. חזרתו למצב הקודם תתממש רק לאחר שיתרחק עד קצה גבול יכולתו, ולאחר מכן יקפוץ לאותו מקום שמשם התרחק ללא שום הכנה והודעה מוקדמת, [בשיעורנו ביוטיוב הרחבנו בנקודה עמוקה זו], ורק לאחר היפרדותו המלאה יהיה מסוגל לחוש שוב את הצורך שלו בחיבור וקירבה, וזה סוד יקר.
בחזרתו הוא יחוש חשק ורצון להתחבר לאשה ולהעניק לה את המיטב כפי שהיה לפני התנתקותו, ויתעורר בו צורך רב לתת אהבה וחיבה באותה רמה ועוצמה. לכן כאשר האיש מנתר בחזרה, הוא מצפה מהאשה שתמשיך את מערכת היחסים מאותה נקודת חיבור ואינטימיות שהייתה לפני התרחקותו.מטבע הדברים זה עשוי להכעיס ולקומם אותה, ולחשוב בטעות שבן זוגה אינו אוהבה, אלא מנצל אותה לצורך פריקת יצריו.ישנן גם נשים שמפרשות את בן זוגן בחוסר איזון של הפרעת אישיות [מניה פרהסיה], מפני שנשים יציבות בטבען יותר מהגברים ועבורן מסגרת מחייבת היא רק בונה ומקדמת,  לכן אין להן מושג בשינויי מצבי הרוח של האיש. זו גם הסיבה שדרוש זמן לאשה להתחבר ריגשית ולבנות אמון מחדש לפני החיבור, כאשר מצידו אינו רואה שום צורך בתקופת התוועדות ובנית אמון מחודש,כי מבחינתו הוא לא עשה דבר שלא כהלכה שמצריך בנייה מחודשת.
כאשר האשה מודעת כהלכה במחזוריות הנפשית של האיש ותבין אותו כפי שמבינה את המחזוריות שלה, ניתן לחסוך המון כעסים, פגיעות ומחלוקות. יתרה מכך- במידה ואין לאיש אפשרות להתרחק מפאת שהאשה רודפת אחריו ומפעילה עליו לחץ ריגשי [מניפולטיבי], ירד לו החשק והערגה להתחבר אליה שנית באותה עוצמה. נשים שיתעקשו לשמור על רציפות האינטימיות וירדפו אחרי בן זוגן בשעה שמתרחק, הוא פשוט יעשה הכל כדי להימלט על נפשו, וכאשר חזרתו תהיה מאולצת, יאבד את הריגוש לחוש את כמיהתו לבת זוגו.
נעמיק יותר-
כידוע החיבור נקרא דעת כמובא בפרשת בראשית-"וידע האדם את חווה". כלומר האור שמשפיע האיש לאשה הוא ממוח הדעת ישירות אליה. אולם לאחר השפעתו הוא מתרוקן וחייב התנתקות על מנת להתחבר לעצמו שנית. לכן חשוב שהאשה תבין שעניין התרחקותו אינה קשורה אליה כלל, אלא תהליך מצד חיוב המציאות בנפש האיש, ורק לאחר שיתבודד עם עצמו ויממש לו את העצמאות, יחזור שנית ביתר שאת להעניק לאשה את המיטב שראויה לו וודאי. כמו כן גברים בנויים להתבודד עם עצמם ללא סיבה מיוחדת, רק כדי להתחבר לעצמם ולחזק את דימויים וביטחונם העצמי. פעמים באמצעות לימוד, יצירה,בריחה לחברה,סתם קריאה או התעסקות בכל מיני מסיחי דעת מהשגרה היומית. יתכן גם סוג של בריחה מלחצים,נסיונות,קשיים,התמודדות וכ'ו. פעמים הם גם עשויים לשדר חולי או חולשה כדי שהאשה תחמול ותרחם, ותאפשר להם להתנתק ללא שאלות והצקות. לכן עצם הבריחה למערה [שתיקה], זה מהווה עבורם חוויה מענגת ומסב להם רוגע ושלווה על עצם התבודדותם וניתוקם מכל ענייני הבית והעולם.
סיבה נוספת-דרך האיש כשיש לו בעיות והתמודדויות שאין להם פתרונות, הוא חייב להתנתק כדי למצוא כלים ועצות כדי להתמודד בכבוד בכוחות עצמו, אולם פעמים הוא עשוי להתעכב במערתו לאורך זמן עד שימצא תשובות ומענה יצרתי ומעשי לבעיותיו. לאחר ההקדמה הנפלאה שציינו- תוכל האשה בס"ד בנקל להבינו ולהכילו בסבלנות ללא כעס,אשמה ומריבה. לעומת זאת- האיש צריך וחייב להבין שלוקח לאשה זמן בטרם תוכל להתחבר עימו שנית לאחר התנתקותו, מפני שהיא זקוקה לשיח כדי לבנות לה את האמון מחדש על מנת להתחבר אליו בפן הריגשי, מאחר שהיא שונה ממנו כאמור. תקופת מעבר זו עשויה להיות טובה ונעימה אם האיש יסביר לה שסיבת התנתקותו לא קשורה אליה, אלא בצורך מילוי אנרגיות כדי להעניק לה את כל הטוב שבעולם.מובן שהיא אמורה לאפשר לו לאחר חזרתו להתחבר אליה שנית בנעימות ללא כעס ואשמה. במערכת מחזוריות הנשית- קיים תהליך שלוקח זמן של התרחקות והתקרבות,ובדרך זו השפעתו על האיש והאשה. מה שמעניין שדווקא בזמן האיסור מתעורר חשק ורצון להתחבר יותר מאשר בזמני היתר ובעיקר לאיש וזהו סוד-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם". לכן צריך זהירות רבה והמון תפילות לא להיכשל באיסורי  תורה  חלילה ודי  למבינים.
מעשה- בזוג שהיו נכשלים בזמן התרחקותם ופסקו להם להתגרש,[הפרטים שונו מחמת צנעת הפרט]. כאשר הגיעו אליי, הצעתי להם לעשות הרחקות גדולות לפני שמתגרשים. הודות לשם ית' זה הצליח וכיום יש להם חמשה ילדים מקסימים. נחזור-מחזוריות נפש האיש מהיר ובאופן פתאומי, לכן קשה לאשה להבינו ולהכילו, בעיקר לאחר שסיפק לו את הצורך באינטימיות והוא חש באופן פתאומי רצון להתנתק.
מעשה- בזוג שביום הכלולות למד החתן עם כלתו דף היומי במקום לספק לה את הצרכים הרגשיים. כאשר הגיע אליי החתן והסברתי לו את חומרת העניין ואת חוסר הדעת שהיה לו ביום החופה, הודות לשם ית' תוקן העניין. לא פלא שהאשה מרגישה פגועה עד כלות נשמתה ונתפסת לבהלה, חשה נטושה ומנסה לרדוף אחריו כדי לשכנעו לחזור, ובדרך כלל רדיפה זו גורמת לו בדיוק את ההיפך. לכן אם האשה תשכיל לא להיכנס ללחץ ובהלה ותאפשר לו לספק את הצורך שלו בהתרחקות, הוא יחזור במהירות האפשרית לאותה נקודה שזינק ממנה וישתוקק שוב בצורך של התחברות. השאלה הנשאלת- כיצד מתמודדים כאשר האשה זקוקה לקרבה והאיש מעוניין בבריחה?
נקדים-כשהאיש חש בצורך עז להתנתק, האשה מיד מרגישה, נתקפת בפחד ובהלה ומציפה אותו בשאלות. אולם מאחר והאיש אינו מודע לסיבת בריחתו, לכן אין לו תשובות מספקות עבורה, וזו הסיבה שהוא מעדיף לברוח מפאת הבושה והחוסר אונים. היא גם עשויה לחשוב שפגעה בו וגרמה לו לאבד חשק בקשר מחייב ומדמיינת לעצמה שהוא מצפה ממנה שתחדש את הקשר ואם לאו, הוא לא ישוב אליה לעולם. לכן היא מחליטה לרדוף אחריו וזה גורם לו לברוח למערה חשוכה יותר. מה שמסעיר אותה במיוחד, העובדה שהיא חשה חסרת אונים ויכולת להחזירו, מאחר שאין לה מושג מהו המשגה והטעות שעשתה שגרם לו לברוח. היא אינה מודעת כלל שהתרחקותו חלק ממחזור האינטימיות הטבעית שלו, לכן מציקה לו בשאלות על פשר הדבר וכשאין לו תשובות מספקות, הוא שוב בורח ומסרב לשוחח בנידון עד ההתעוררות הבאה. ככל שהאשה תירגע, תרפה ותבין שריחוקו לא קשורה אליה, כך הוא יזדרז לחדש את הקשר ולהעניק לה את המיטב שהיא ראויה לה וודאי.
לפיכך- כאשר את חשה שבן זוגך מעוניין להתרחק, הרפי ממנו ואפשרי לו לממש את התרחקותו בלי לרדוף אחריו בשאלות וחקירות, כי זה מה שבעצם גורם לו לנוס ולברוח יותר. בזמן הזה תתפני לעצמך ולעיסוקך ותשדרי לו שאת מסתדרת נפלא בלעדיו, כי זה מה שעשוי לזרז אותו לשוב ממערתו,על עצם הידיעה שאת מסתדרת נפלא בלעדיו, ובפרט שבעיה גדולה נפתרה לו,לפייס אותך שנית.
כמו כן-חובת האיש ללמוד כיצד ובאיזה אופן לדאוג לצרכים הרגשיים של האשה לפני שהוא מספק לו את הצרכים שלו וכך בריחתו לא תהיה מאולצת. יתרה מזו- מילוי צורכי האשה יחליש לו את הצורך בהתרחקות והוא גם עשוי להרגיש בצורך של התקרבות. כמו כן האשה תאפשר לו בקלות ובהבנה להתרחק, מאחר שסיפק לה את צרכיה כראוי וזה סוד נפלא.
יצוין- שהמון גברים טועים בנקודה חשובה ובסיסית זו שעומדת ברומו של עולם ולפני כל מצוה, ודוחה אפילו לימוד תורה וזיכוי הרבים, וזהו- "סיפוק צורכי האשה", כי הם מדמיינים לעצמם שזה יוריד אותם ממעלתם וקדושתם תיפגם, [בעיקר תלמידי חכמים]. החידוש הנפלא הוא- כאשר האיש דואג לספק את צורכי האשה כראוי, מעלתו וקדושתו עולה ומרקיעה שחקים כידוע מיודעי חן, וזה סוד יקר!!
בהיותי משמש כיועץ זוגי מעל ארבעים שנה עם המון זוגות מכל החוגים, גילתי דבר מבהיל הרעיון והוא- שזוג שזכו לכבד זה את זו כראוי, זכו לברכה ופרנסה בשפע, ואפילו בזוגות שאינם שומרים תורה ומצוות. לעומת זאת- טפלתי בזוגות חרדים שאינם מכבדים זה את זו כראוי, והדבר הראשון שנפגע להם זה הפרנסה, למרות ששומרים מצוה קלה כבחמורה. כידוע בחז"ל- "ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה".
כלומר חשבונות שמים הם לא כלליים, על כל מצוה שאדם עושה יקבל שכרו ועל עבירה יקבל עונשו אם לא עשה תשובה כמובן. לכן מאחר ועיקר השפע והברכה תלוי באשה שהיא כנגד ספירת המלכות, כאשר בני הזוג מכבדים זה את זו כראוי ובעיקר במצות-"שלום הבית" שעליו עומד הבית, הם זוכים לשפע וברכה.מכאן אזהרה גם לאשה לא להעניש את בעלה במצוה כה יקרה, אלא ע"י דעת תורה מקצועי שבדקה מקרוב את הנפשות הפועלות,
שבת שלום ומבורך


מהדורה תשיעית
בשלום בית:

סוד מחזוריות הנפש: מסופר על אשה שהתלוננה בפניי שלוקח לבעל המון זמן בנוחיות והיא אינה יודעת מדוע, [הפרטים שונו מפאת מנעת הפרט]. לאחר שיחת אבחון עם האיש מתברר שהאשה מונעת ממנו לבלות במערתו, לכן זה הזמן היחיד שהוא יכול לשהות עם עצמו ללא הפרעות. זה אולי נשמע מצחיק, אולם זה לא סיפור בודד שגברים מתלוננים על האשה שהיא מונעת מהם להתבודד במערתם והם מחפשים כל מיני דרכים ושיטות לברוח ולהיות עם עצמם לפרק זמן מסוים.
ציינו בעבר שיש צורך רב לאיש להתרחק ע"פ מסלול מחזור הנפשי שלו ובמידה והאשה לא תאפשר לו, הוא עלול לאבד את האיזון הנפשי  ולהיות מנותק מהסביבה ומכל מה שקשור לענייני הבית והאשה. בזמנים אלו רצוי שלא לנסות לשכנעו לדבר או ליצור עימו קירבה כל שהיא, לכן על האשה להניח לו לפרוש למערתו [שתיקתו] ובאמצעות כל מיני מסיחי דעת הוא עשוי לחזור לעצמו ולחיק המשפחה ולהעניק לה את המיטב. ככל שהאשה תשחרר ותרפה בעיתים הללו, הוא יחזור מהר יותר, יתמוך ויכיל. אולם אם תרדוף אחריו ולא תאפשר לו להתנתק ממנה ומענייני הבית, הוא ירגיש מחנק מידי וינוס למערה חשוכה ועמוקה יותר, וגם חזרתו תהיה מאולצת וממושכת מהרגיל.
סוד העניין-
טבע האיש לחוש שהאשה זקוקה לו ותלויה בו כי זה מה שלמעשה מחזק את בטחונו וגבריותו. לכן כאשר האשה מאפשרת לו לפרוש למערתו ומשדרת לו רוגע ויציבות ושהיא מסתדרת נפלא בלעדיו, הוא נכנס לסוג של פחד וחשש שמא היא מסתדרת נפלא בלעדיו ושלא צריכה אותו, אזי הוא יקצר את זמן שהותו עם עצמו ויקפוץ חזרה אליה. אולם אם היא תרדוף אחריו ולא תאפשר לו להתנתק ממנה ומענייני הבית, הוא ירגיש מחנק ויברח למערה חשוכה ועמוקה יותר.מכאן מובן מדוע חזרתו תהיה מאולצת וארוכה מהרגיל. זה הוא למעשה חוק "המשיכה" שאומר- בשעה שאדם משדר לעצמו חוסר או רודף אחר דבר מסוים, הוא בורח ממנו ואינו משיגו, אך כאשר הוא מרגיש מסופק ומלא, ומרפה ממנו ומאמין שיקבל אותו, הוא ישוב אליו ללא מאמץ.
נחזור- בשובו מטיולו אין לצפות ממנו שיפתח בשיח, אלא זה הזמן הנכון עבור האשה להיפתח ולשוחח על תסכוליה ועל הקושי הרב שיש לה כשהוא מתנתק ואינו משתף, כי כעת הוא פתוח לשמוע. אולם בצורה מכובדת ללא האשמות ובלי חקירות על סיבת התנתקותו, מפני שאין הכרח לסיבה מיוחדת להתרחקותו מפני שזה מחזור הנפשי שלו. לאחר ששיתפה אותו בחוויות ובקשיים שהיא עוברת, תביע הערכה על הקשבתו, כי באמצעות הערכה זו הוא יקבל את האומץ לשתף אותה בחוויותיו ובמה שהוא עובר.
מעשה בבחורה ששאלה אותי לפני הנישואין על המשודך שלה שהוא בחור ישיבה שעושה חבורות מדהימות בישיבה והוא אחד המצטיינים, אולם בפגישות הבחור מאוד סגור ומופנם והיא המובילה היחידה בכל שיחה. כמו כן במידה והיא לא תיזום שיח אזי אין עם מי לדבר. גם כאשר היא שואלת ומתעניינת בו, הוא עונה בקצרה ונקודתי ואינו משתף. היא סיפרה שמאחר שחשוב לה שיתוף ושהוא יוביל ויזום שיחה, לכן היא מעוניינת לבטל את השידוך. הצעתי לה שיגיעו לאבחון לפני שהיא מבטלת ולא להתרשם ממה שמספרים עליו.
סיפרתי לה שבתקופת הסטיפלר זצ"ל שאלו אותו על משודך תלמיד חכם שהיה סגור ומופנם, האם הרב ממליץ על השידוך? ענה הרב זצק"ל- "שהבחור הוא מצוין עם החברותא והסטנדר, אבל לא עם אשה".
וודאי שלכתחילה צריך לעשות הכל על מנת להשיא את הבת עם תלמיד חכם, כמובא בגמרא בפסחים מ'ט-"שיעשה אדם כל שביכולתו להשיא את ביתו לתלמיד חכם ולא לעם הארץ, אחרת כאילו כופתה לפני הארי וכ'ו". לכן אין ספק שיש לעשות את כל המאמצים כדי לזכות לשידוך עם תלמיד חכם, אולם אם אין לו מושג בנפש האשה ואת תכונותיה המיוחדים, הוא לא יצליח לספק לה את הצרכים הרגשיים ובסופו עלול הבית להיחרב [ויש לי סיפורים בעניין זה].יתכן שזה גם תלוי באופי סגור ומופנם לכן על הבחורה לבדוק את העניין לפני כניסתה לנישואין כי זה בנפשה.
לא אכחיש שיש זוגות שהאשה היא המובילה והסמכותית בבית והיא מרוצה מכך וגם לו נח יותר כי הוא פנוי יותר ללימודיו, אך כל עניין לגופו. נחזור- עבור הגברים לשוחח ולשתף אחרים רק כשנחוץ להם פתרונות ולא כדי לשתף במה שעוברים. זה היפך הנשים שקיים בהן צורך נפשי רב לשתף אחרים ובעיקר את בן זוגן כדי לשחרר מטענים ולשתף בחוויות ללא סיבה מיוחדת.
טבע האשה לשפוט ולפסול את האיש כאשר הוא משתף אותה בחוויות. בתמימותה היא דוחה אותו וזה עלול להרחיקו ולגרום לו חסימות בנוסף לקיימות. לכן חשוב לעודדו ולתמוך בו כאשר הוא אוזר אומץ ומביע רגשות וחוויות בלי לתקנו, כי זה מה שיעזור לו להיפתח ולשתפה במה שעובר. אולם כאשר הוא חש שתובעים ממנו לדבר, מיד מוחו מתרוקן ומאבד שליטה. גם אם יהיה לו מה לשתף הוא יעמוד בפני הפיתוי ולא יאמר את דברו, מאחר שהוא חש מאוים וחסר אונים.האשה עשויה לטעות ולחשוב ששתיקתו נובעת מפני שמסתיר ממנה דברים ועלולה לדחות אותו מעל פניה.
לדחות גבר מפאת שאינו מדבר, זה להבטיח שגם להבא לא ישתף. כי קיים בו צורך רב לחוש שהוא רצוי כפי שהנו ובעיקר כאשר הוא מסתגר במערתו ורק לאחר מכן יתחיל להיפתח בהדרגה. האיש בטבעו זקוק מידי פעם להתנתק כדי לממש לו עצמאות כדי להתחבר לעצמו בטרם שיהיה מסוגל להיפתח. אולם עליה להבין שהתרחקותו לא קשורה אליה אלא זה פשוט בטבעו. הזמן הראוי לשוחח עימו בשובו ממערתו ודי לה בכך שתאמר לו שהיא תעריך את הקשבתו, כי זה מה שישכנע אותו להתגבר על פחדיו לפתוח את חסימותיו.
במידה והוא אינו זוכה להערכה על הקשבתו, הוא עלול לאבד סבלנות וחשק להאזנה, מפני שהוא מפרש את הקשבתו שאינה מועילה מאחר ואין הוא מודע כלל לערכה וחשיבותה של ההקשבה ובפרט לאשה. נשים בטבען יודעות מה רבה חשיבות ההקשבה והשיתוף, לכן לצפות מגבר שיבין את מעלת ההאזנה ללא הכשרה מיוחדת או בלי לקבל עידוד מרעיתו, פירושו- לצפות ממנו שיהיה בנוי כמו אשה. נשים רבות מתלוננות על בעליהן שאינם מביעים רגשי אהבה. למרות שגבר מתחבר לאשה דווקא כשמביעה כלפיו משפט של רגש, אולם קיים בו קושי רב לשוחח על רגשותיו ולהביע אהבה. רוב הנשים אינן מודעות לאופי הגברי לכן מדובבות אותם לדבר על רגשותיהם ומצפות מהם שיפתחו וישתפו. אולם גבר שדוחקים אותו ומפצירים בו לשוחח על רגשותיו הוא נחסם ונסגר, [בפן האישי לקח לי שנים להביע רגשי אהבה לרעייתי למרות שאני אוהב אותה מאוד].
כאשר האשה מבקשת לדעת מה בן זוגה מרגיש כלפיה, הוא עשוי לחוש פגוע וחסר תועלת מפני שמפרש שבוחנת את נאמנותו. כי מבחינתו זה פשוט שהוא אוהב אותה ואין צורך בשום הוכחה. במקום לשכנעו לדבר על רגשותיו,תטיב לעודדו על הקשבתו ובהדרגה הוא עשוי להיפתח ולחשוף את רגשותיו בלי שיחוש מאולץ ואין יותר נפלא ואמיתי מזה. רוב הגברים אינם מקשיבים לנשיהן מהסיבות: א. הם חושבים שנשיהן זקוקות לעצות ופתרונות כפי שהם למודים, לכן בזמן השיחה הם חושבים על פתרונות וכשמוצאים, קוטעים את השיח ומציעים לה פתרון.
עצתי-שלפני השיחה האשה תצהיר בפניו שאינה זקוקה לפתרונות אלא הקשבה, הבנה והכלה בלבד ותבהיר לו שזה עיקר שחרורה ב. גברים חשים מואשמים במצבה, בעיקר כשהיא מוציאה תסכולים באימוציות רגשיות. עצתי-שלפני השיח האשה תסביר לבעל שהיא עוברת תקופה לא פשוטה והיא זקוקה ממנו לתמיכה רגשית בלבד, וגם כשהיא צועקת או מאשימה אותו במצב זו לא כוונתה, כי אין לה כתובת אחרת לפרוק מטענים ומצוקות וכך הוא יטיב להכיל ולשמש לה כמאזין תומך גם במצבים קשים ג. כאשר האשה משחררת תסכולים היא פשוט אינה מרחמת עליו. מפני שהיא מסוגלת לשפוך עליו את כל התסכולים והאכזבות בשיחה אחת ולכלול את העבר, ההווה והעתיד בלי רחמים. עניין זה גורם לגברים לאבד חשק ומוטיבציה להקשיב ולתמוך, כי עבורם זה סיוט בלתי ישוער.
עצתי-שהאשה תערוך רשימה מסודרת על מה שהיא מעוניינת בעיקר לשוחח ובכל שיחה תשתדל להוסיף עניין חדש ע"פ סדר העדיפויות שלה וכך תהיה עקבית אחר רשימתה ג. כאשר האשה מעוניינת בדבר מה, היא מחליטה לשכנע אותו ולהציג לו ראיות וסיבות עד כמה זה חשוב לה ושהיא זקוקה לזה. במצב כזה גברים חשים חסרי ערך ושאין להם את היכולות והמסוגלות לרצות ולהעניק את צרכיה, לכן הם מאבדים כל חשק ורצון להקשיב ולתמוך בה. הם גם עלולים לחוש מחויבים לבצע את בקשותיה לכן באופן מידי מתנגדים. כי באופים לחוש משוחררים ואינם חייבים ודווקא מנקודה חשובה זו הם עשויים להיענות יותר מאשר להתנגד.
עצתי- פשוט לומר לו באופן ישיר את מה שהיא צריכה בלי סיבות ושכנועים ותאמר שזה ישמח אותה. גם אם הבעל מבקש הסבר תנמק בקצרה בלי לנסות לשכנעו ותאמר לו שהיא סומכת עליו שיעשה את המיטב למענה. ד. כאשר האשה זקוקה לדבר מה היא אינה מדברת באופן ישיר כגון: במידה וזקוקה לבגדים היא תספר לו שהבגדים לא עולים עליה, או שכבר נמאס לה מאותם לבושים וכ'ו. במידה והילדים זקוקים להתחדש בבגדים, נעלים וכ'ו, היא תספר לו שהילדים גדלו והבגדים לא עולים וכ'ו. גברים אוהבים לשמוע נקודתי וענייני. לכן במצב כגון זה הם חשים מזולזלים וחסרי יכולת להעניק לה את המיטב, לכן הם מאבדים חשק להקשבה.
עצתי-שתדבר עימו ישירות בלי להאריך בסיפורים ושכנועים ותאמר לו שהיא סומכת עליו שיעשה את המקסימום עבורה ה. כאשר האשה נפגעה מהבעל או שהוא אכזב בעניין מסוים, היא מפעילה עליו מניפולציה רגשית ונדמה לה שתצליח לחנך אותו ואינה קולטת עד כמה זה דוחה אותו.לדוגמא:במידה ושכח להביא דבר מה,תגובתה-"איך יכולתה לשכוח וכ'ו". במידה ולא התקשר להודיע על איחורו-"איך לא עדכנת אותי וכ'ו". אם היא נפגעה ממנו-"איך אתה מסוגל לפגוע בי וכ'ו". כאשר מופעל לחץ רגשי על האיש בלי להתחשב בסיבות ובמניעיו, הוא נפגע ונהפך לאפתי וחסר אחריות.כמו כן גם מובטח שבפעם הבאה הוא לא יתאמץ ויתנהג בחוסר אכפתיות מאחר ולא קיבל הערכה על מאמציו ובעיקר שהוא מעוניין להיתפס כבעל טוב ולא נזוף,לכן מאבד חשק ומוטיבציה בקשר מחייב.
עצתי-לאשה לא להפעיל  סחיטה רגשית, כי אין בזה שום תועלת ותשדל להבין את המניעים שעומדים מאחורי המעשה ותעניק לו הערכה על עצם השתדלותו וזה מה שיניע אותו בהמשך להתאמץ להעניק לה את המיטב ו. כאשר האיש טעה או אכזב, האשה פוסלת אותו על הסף ושוכחת מהכל. עניין זה מכעיסו מאוד, לכן  יש  להבין  את  מניעיו  ולתמוך בו , שבת שלום ומבורך.

בשורה משמחת:
ניתן לרכוש את הספר
אצל הרב בפלפון-0543359848

.