פרשת השבוע:
וארא!
הפטרה: כה אמר.
כה'  טבת תשפ"ה

מענייו הפרשה: 

"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני השם"
[פרק ו פסוק ב].
רש"י אומר-

"נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים דברי שדברתי  לאבות הראשונים".
כותב המדרש:

אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם-
קראתי ספר בראשית ומצאתי שדור המבול חטאו "בהשחתת זרעם"-
הבאת מבול לעולם והרגתם.
בדור הפלגה-
"בנו מגדל וכפרו בעיקר" ורצו לעלות בקרדומות לרקיע להלחם בעיקרו של עולם,
בלבלת שפתם הרגתם ופיזרתם בעולם.
דור אנשי סדום-
זייפנים שקרנים
"רעים וחטאים",
רעים לבני אדם וחטאים להשם,
הורדת עליהם אש ואבני אלגביש והרגתם.
אולם עם ישראל במצרים במה חטאו לך שכך צריכים להשתעבד ולסבול?

אמר הקב"ה למשה-
"חבל על דעבדין ולא משתכחין",
יש לי להתאונן על מיתת האבות.
הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת מה שמי,מה אומר להם וכו..,
כשבקש אברהם לקבור את שרה,
לא מצא קרקע עד שקנה בדמים מרובים.
וכן ביצחק ערערו עליו על הבארות שחפר.
וכן ביעקב-
"ויקן את חלקת השדה לנטות אוהלו",
ולא מצאו,ולא הרהרו אחר מדותי.
ואתה אמרת-
"למה הרעותה"..
[רש"י פרק ו פסוק ט].
ולשאלתך במה חטאו ישראל?

התשובה על כך:
דור המבול חטא נתגלגל בדור הפלגה כדי לאפשר להם להיתקן.
חטאו שוב ונתגלגלו באנשי סדום.
חטאו שוב ונתגלגלו במצרים כדי לאפשר להם שוב בפעם הרביעית ושם התחילו להיתקן.
ואתה אומר לי
"למה הרעותה"?
"חבל על דאבדין אבל לא משתכחין".
יתרה מכך-

כותב רבנו האריז"ל,
ראה איך התקיים בעם ישראל הכל "מידה כנגד מידה".
כנגד-
"דור המבול" שחטאו בהשחתת זרעם,
לכן נימוחו אז בימי המבול במים רותחין,לכן גם עתה גזר עליהם פרעה,"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולא גזר אלא על הזכרים,לפי שהם חטאו בהשחתת זרעם ולא הנקבות.
כנגד-
מה שחטאו "בדור הפלגה", באומרם:
"הבה נלבנה לבנים",נענשו בכך שאמרו להם "הבה נתחכמה לו".
כנגד-
"נשרפה לשרפה לבנות העיר ואת המגדל לעלות לכפור בעיקר ולהלחם בו", "וימררו את חייהם לבנות את פיתום ורעמסס".
כנגד-
דור סדום שהיו מרשיעים להעמיד עליהם דיינים זייפנים ושקרנים,אמרו-
"הבה נתחכמה לו",כאשר בתחילה דברו איתם בפה-רך וזהו "בפרך".

נקודה עמוקה יותר:
מדוע נאמר-
"וידבר אלוקים וכו..אני השם",
הרי השם הוא האלוקים מדוע כפל הלשון ?[פסוק ב].
רש"י  ושפתי חכמים מסבירים:

אלוקים זו מידת הדין,
השם [הויה] זה מידת הרחמים.

ועדין צריך ביאור.
 
ניתן הקדמה:

 גמרא פסחים דף נ' שואלת- מדוע אנו אומרים בסוף התפילה- ב-"עלינו לשבח",
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא, יהיה השם אחד ושמו אחד"?

 .הרי גם היום השם אחד ושמו אחד, אם כך

מה עניין-
"ביום ההוא"?

מתרצת הגמרא-
"לא כמו שהוא נכתב כך הוא נקרא".

כלומר:
היום נכתב בשם "הויה" וקוראים אותו "אדנות",אבל לעתיד לבוא נקרא את השם בדיוק כמו שהוא   כתוב .
ועדין הדברים צריכים ביאור.

ישנם שני הנהגות יסודיות שבהם הקב"ה מנהיג את עולמו, מעבר לשאר ההנהגות, 
והם רמוזות:
אחת בשם- "הויה"
שזו- "מדת החסד",
ואחת- "מדת הדין"
שרמוזה בשם- "אלוקים".
ביאור עומק הדברים:

אחת הטעויות היסודיות שרוב העולם טועים בה- שבזמן שהקב"ה מנהיג אותם במידת החסד,
וטוב להם, והכול הולך כמו שרוצים, אם זה בפרנסה,שלום בית,חינוך ילדים,בריאות וכו.., אז קל להודות ולהבין שזה מהקב"ה.
אבל כאשר הקב"ה מנהיג אותם-
במידת הדין,
ומתחיל הקושי בבריאות,שלום בית,חינוך ילדים,וכו.., קשה לקבל ולהבין שגם זה מהקב"ה.
אזי נופלים באמונה,מחשבות כפירה ונכנסים להאשמות  פרטיות כגון:
אשתי עשתה לי,בעלי עשה לי,השכנים,חברים,מנהל הבנק,השוטר הרשויות וכו..,כולם אשמים,רק חבל ששוכחים שיש מנהיג בבירה,שמנהיג את עולמו גם במידת הדין, 
וגם במידת הרחמים, וכמובן הכל לפי מעשה בני האדם.
"הוא עשה עושה ויעשה את כל המעשים",
"הוא היה הוה ויהיה", הכל תלוי ועומד בהשגחתו וברצונו יתברך.
ככתוב בגמרא עבודה זרה דף ז'-
"שאין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזים בשמים למעלה",
והכל לטובת האדם כמובן. כמו שחז"ל אומרים -
"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד".

ע"פ הקדמה זו-
נסביר את שאלת הגמרא מדוע-
"ביום ההוא יהיה השם אחד" וכו.. ?

היום קשה לנו להבין ולקבל "שהנהגת הדין"

וכן "הנהגת הרחמים",זה הכל מהקב"ה,"ואין עוד מלבדו",לכן את ההצלחה 

תולים בעצמנו ובכשרנותינו ולא בקב"ה,
וכן את הכישלון וחוסר ההצלחה, תולים ומאשימים את האחרים,
אבל לעתיד לבא כשהסתר הפנים יתבטל, ואור השם יהיה בגלוי, מבחינת-
"מלוא כל הארץ כבודו" יתקיים בנו הפסוק:

"והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד",

אזי יבינו וידעו שאין מקום לטעות ולחשוב שיש כח בעולם חוץ מרצונו יתברך, המקיים את הבריאה ומנהיג אותה ע"פ רצונו והשגחתו

הבלעדית, וכל הכוחות וההנהגות ממנו יתברך, ורק אז ידעו, יבינו ויקבלו, שכל הכישלונות וההצלחות, הכל ממנו יתברך, וכמובן לפי מעשה בני האדם,כי בדרך שהאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ויקוים בנו הפסוק :
"והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד  ושמו אחד"-
במלואו.

ע"פ יסוד זה מבוארת  השאלה הראשונה,
מדוע כתוב-
"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אני השם" ?

הביאור:
ע"פ הקדמתנו- 
"אלוקים" זה "מדת הדין",
ו"הויה", זה מדת הרחמים,
שניהם שוים וזהים ,
כיון ששניהם מאת ה' יתברך לטובת האדם.

זה עומקדברי למשה-

מה שאתה רואה שפרעה מכביד את העבודה על עם ישראל,אל תחשוב שזה הוא, אלא- "אני השם",
פרעה רק נבחר לשמש להיות שליח, להוציא את רצונו ית' מן הכח אל הפועל,ותו לא,כי הכל בהשגחתו כאמור!!
יתרה מכך:

בשלום בית!!

כהמשך:

 אחת הסיבות העיקריות לבעיות בשלום בית זה-"חיסרון אמונה".

זה מתבטא בכך שטוענים זה כלפי זו-"זה לא השידוך שלי",
"לא הכרתי אותו/ה","מהרנו להינשא","לא בדקנו מספיק","ההורים לחצו,השדכן עבד עלינו וכ'ו".חבל שאנו שוכחים שהשדכן האמיתי לכל הזוגות זה הקב"ה בכבודו ובעצמו ועל כולם אפשר לעבוד חוץ ממנו יתברך.אזי נופלים לחוסר התמודדות, השקעה וחיפוש אחר עבודה קלה במצב הטוב,או גירושין לחילופין.

דוגמא לכך:
שאל אותי אחד המטופלים,האם יש לך איזה סגולה או טיפול תרופתי עבור אשתי?
שאלתי מדוע? ענה-מקרה כזה בטוח לא הכרת פשוט אין תקנה,חולת נפש ואני חושש אולי כבודו לא מספיק מקצועי לזה  ואין פתרון.מבחינתנו כבודו תחנה אחרונה,אני מוכן שתעשה הכל ובתנאי שתציל את שלום הבית שלי,פשוט אני מרגיש שזה לא השידוך של ולא מגיע לי כך לסבול".עניתי:אעשה כל שביכולתי,אבל זה מחייב גם אותך לקבל הדרכה ולעשות עבודה, שינויים וכו..ענה-  "עד כאן,כנראה שטעיתי בכתובת".זה אולי נשמע מוגזם,אבל לצערי מעשים כאלה אני נתקל בכל יום.הסיבה לכך חסרון אמונה.

לדוגמא-
דור אחד קודם,אם הינו שומעים על מקרה של גירושין זה היה מזעזע את כל המדינה.
ביחס להיום שנעשה דבר זה לרגיל וטבעי לחולוטין.
ועוד-איך יתכן שבאחוזים כמות הגירושין כפולה מהנישואין?
נישאים שנית ועוד....כיום על פי המחקר מתברר שמעל- 70 אחוז מתגרשים ו- 30 אחוז אין להם זמן להיתגרש או השלימו עם המצב וחיים מחוסר ברירה.
יתרה מכך-היום מתכננים את הגירושין לפני הנישואין,ע"י כך שעושים הסכם ממון.

אם כן מה ההבדל בין הדור הקודם לדורנו?תשובה-הכל תלוי ב- "אמונה".

כלומר-זוג של דור הקודם שנכנסו תחת החופה מחשבתם היתה אחת ויחידה.
עם בן זוגי אני חייה,עמו אני מאושרת,סובלת ומתה וכן להיפך.
לא היתה מציאות של מחשבה אחרת!!.
לכן היה להם כוחות לסבול,להתמודד ,לקבל ולדעת לוותר,כל זה מכח אמונה הפשוטה שזה זיווגי ולא אחר.שאלתי אשה אלמנה של דור הקודם שגידלה תשעה נפשות,מדוע לא נישאת בצעירותך?ענתה-"איך אבגוד בבעלי".שאלתי-הוא נפטר לפני שלושים שנה?

ענתה-"חס ושלום אל תאמר כך,הוא חי וקיים אצלי לנצח נצחים".
התנצלתי ובקשתי את סליחתה, על כך שהרגשתי שנפגעה מאוד מעצם השאלה,
אולם לא הלכתי עד שבקשתי ממנה את ברכתה,כיון שברכה-
"מאשת חייל" כזו, ודאי מתקיימת.למדתי מכאן מוסר גדול-

אשה של דור הקודם כיבדה ושמרה אמונים לבעלה יותר מאשה נשואה בימנו.

כמובן- לא עושה הכללה חלילה,אך מוסר ולימוד גדול הוא בעבורנו, וכל זה מכח אמונה פשוטה בבורא עולם כאמור שזה הזיווג שלי וזה הכי טוב בשבילי.
יתרה מכך-הקושי הגדול להתמודד ולהלחם למען הזוגיות,כאשר יש ציפיות לבני הזוג זה מזו,וכאשר הן לא מתממשות אזי מתגרשים.
לפיכך-אילו בני הזוג היו מחדירים כל אחד לעצמו שאין דרך חזרה וזה הזיווג שלי שניקבע משמים ע"פ שורש נשמתי,אזי לא היו ציפיות והינו מתמודדים בכל מחיר,כי זו האמת לאמיתה ע"פ תורתינו הקדושה שהזיווג נקבע עוד  ארבעים יום לפני יצירת הוולד כמובא במסכת סוטה דף ב', רק החסרון בנו להאמין בזה באמונה שלמה כאמור!!

מעשה:והגיע אדם עם התמונה של החתונה שלו וביקש שאסתכל בתמונה.
שאלתי מדוע?ענה-"תראה אם איזה אשה מכוערת התחתנתי".
"פשוט השדכנית עבדה עלי והלחץ של המשפחה ועכשיו אני מכה על חטא".
שאלתי-כמה זמן כבודו נשוי?ענה:   "3.5  שנים" .שאלתי-מדוע התעוררת עכשיו?
ענה-"היום אני כבר לא יכול לסבול, אני רוצה להתגרש כי בטוח שזה
לא השידוך שלי, יש כאן וודאי טעות".הסברתי:

כל זמן שלא נישאת לרעייתך,יתכן שיש טעות או שרימו אותך,
אבל לאחר הנישואין ודאי שזה הזיווג, ואין כאן מקום לטעות,לכן אין סיבה מוצדקת לגירושין..חז"ל אומרים-שיש שלושה "חינות" בעולם."חן מקום על יושביו".

"חן מקח על בעליו"."חן אשה על בעלה".
אם כבודו טוען שאשתו מכוערת,עבדו עליו וכו.. אזי היכן הכלל של חז"ל-
"חן אשה על בעלה"?ענה:"אין לי תשובה".עניתי,מה שחז"ל קבעו-
"שחן מקום על יושביו",זה בתנאי שמסופקים מהמקום ומהבית שגרים בו.
וכן-"חן מקח על בעליו"-כששמחים במה שיש ולא מסתכלים על אחרים.
וכן-"חן אשה על בעלה",עומק כוונתם-כדי לזכות שתראה האשה הכי יפה בעיני בעלה,זה בתנאי שהבעל שומר את מחשבותיו רק לאשתו, ואינו פוגם בעיניו ועושה השוואות בינה לבין נשים אחרות רחמנא לצלן.

אבל ברגע שהוא מסתכל על נשים ומתחיל לעשות השוואות  ופוגם בעיניו,
אפילו תהיה אשתו הכי יפה בעולם, היצר יראה לו יותר יפה ממנה ויאבד את הסגולה הנפלאה של חז"ל:  "חן אשה על בעלה".ענה לי-"הרב צודק".שאל האם יש מקום לתיקון?  עניתי:וודאי,"שמירת קדושת העניים ואמונה פשוטה שמה שהקב"ה נותן לך זה הכי טוב בעולם", ואיחלתי לו הצלחה.

מסופר על הרב הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל בנו של חכם צבי זצ"ל.
כאשר עשה סיום ש"ס עם תלמידיו,בירך עם ה' ומלכות- "שהשמחה במעונו",
בברכת המזון.נגלה אליו אביו בחלום הלילה בכעס ושאלו מדוע נשאת את השם לבטלה?ענה לו-וכי יש שמחה גדולה יותר לקב"ה משמחת התורה, סיום ש"ס עם כל התלמידים?ענה לו אביו כן,שמחת חתן וכלה,
לכן תקנו חז"ל שבח זה- "שהשמחה במעונו"דוקא בשמחתחתן וכלה,והזהירו  אביו שלא יחזור  על כך שנית.השאלה הנשאלת-

מדוע חז"ל תקנו שבח זה דווקא בשמחתחתן וכלה בדווקא?
נקדים:כל תוכנית עבודה או עסקה לפני שאדם עושה,עורך בדיקה מקיפה בכל התחומים שקשורים לאותו נושא ואינו נכנס לאותה עסקה ובטח לא משקיע שום סכום לפני שהוא בטוח שעל פי רוב הסיכויים להצלחה גבוה יותר מהכשלון.

עוד יותר-אם אין אפשרות לבדוק זאת,אז ודאי שאין מי שיכנס לעסקה זו.
חוץ מעסקת נישואין שלמעשה זו העסקה הכי חשובה בחיים הקובעת לנו את גורלנו,

איך יראו חיינו וכל יוצאי חלצינו, הצלחתנו ואושרנו,הן בעולם הזה והן בעולם הבא  הכל תלוי בעסקה זו.אולם הקושי הגדול שלא ניתן לבני הזוג להקיף ולהכיר טוב כדי לדעת אם עשו את הדבר הנכון או לא,רק לאחר הנישואין.למרות כל הבדיקות שעושים לפני, אבל עדין זה לא משקף את המציאות באמת. ועוד-נקודה חשובה ומעניינת:

ככול שבני הזוג יבדקו,יבררו וידקדקו יותר לפני, לאחר הנישואין ההפתעה תהיה גדולה יותר במובן השלילי כמובן.וככל שילכו באמונה בלי חקירות ודרישות מיותרות כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.לא שאני שולל את הבדיקות חלילה, וכמובן שגם לזה צריך הדרכה מקצועית וסיעתא דשמיא מיוחדת עם הרבה תפילות.אבל כנראה שנישואין משמעותו בחיים הרבה יותר מסתם עסקה, וככל שהאמונה גדולה יותר ההצלחה בטוחה יותר.

זו הסיבה שמוליכין את בני הזוג לחופה בעניים עצומות, כדי להורות להם בתחילת דרכם שעיקר ההצלחה תלוייה באמונה.זו הסיבה שתקנו חכמים את הברכה  "שהשמחה במעונו" דווקא-בשמחת חתן וכלה,שזו היא שלימות האמונה.

לסיכום:
לפני הנשואין יש בחירה ואחרי אין.כלומר-לפני החתונה זה בבחירתנו,ולאחר מכן-

זה רצון ה'.מה שנשאר זה לדעת לקבל ולהודות לקב"ה על הכל.

עיקר ההודאה,זה דוקא בנסיון, בקושי ובצער שהאדם עובר, כי שם נבחנת עיקר האמונה.

שלום בית
מהדורה שניה:
כהמשך-

תקשורת חלק ו',
נשים וגברים מדברים בשתי שפות:

אחת המשימות והאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני הגברים הוא-לפרש כהלכה ובצורה נכונה את דברי האשה על פי מסרי הלב ולהעניק לה את התמיכה הראויה, כאשר היא מתלוננת, מתרעמת, צועקת, כועסת ,מאשימה ומדברת על רגשותיה  הכאובים.
כמו כן-האתגר הגדול של הנשים הנו- לדעת לפרש בצורה הנכונה את הגבר ע"פ מסרי הלב כאשר הוא מאשים ,פוגע, צועק, מתלונן ומתרעם, ולהעניק לו את התמיכה הראויה, בפרט כאשר הוא שותק ואינו מדבר, כי בזה רוב הנשים נכשלות ואינן מפרשות את שתיקת הגברים בצורה הנכונה.
נקדים-לעתים קרובות  עשוי הגבר באופן פתאומי להפסיק לתקשר ולהשתתק לגמרי.במקרים מעין אלו, האשה סבורה שהגבר חירש, מנותק ולא נמצא כאן, לכן הוא שותק.נשים אינן מבינות שכאשר גבר שותק, הוא אומר-"עדיין אין לי מה לומר, תני לי זמן לחשוב ".
במקום זאת הן מפרשות-"אני לא מגיב כלפייך מכיון שלא אכפת לי ממך ,את לא מעניינת אותי, לכן אני בכוונה מתעלם ממך, כי הדברים שאמרת הם לא חשובים לי וסתם שטותיים, לכן אני לא מגיב".
יש לזכור ולדעת-לגברים ונשים דרכים שונות לחלוטין בהתמודדות עם בעיות, בחשיבה ובעיבוד מידע הנתונים.
נשים חושבות בקול רם כשהן משתפות בתהליך הגילוי הפנימי שלהן מאזינים קשובים המעוניינים לשמוע אותן.
תהליך זה של מתן חופש זרימה למחשבתן והבעתן בקול רם, מסייע להן להבין מה הן רוצות בעצם.
זה תהליך טבעי ונורמלי לחלוטין ולעתים הכרחי ביותר.
לעומת זאת-גברים מעבדים נתונים בצורה שונה לחלוטין.
לפני שהם מדברים או מגיבים, הם מהרהרים היטב, חושבים, מעמיקים והופכים בדברים ששמעו או חוו בתוך תוכם פנימה ובשתיקה הם מתכננים את צעדיהם.הם מחשבים כל עניין ופרט, מה תהיה המחשבה של האשה, איך היא תגיב ובאיזה נוסחה נכונה ומעשית ניגשים.
עיקר הבעיה כאשר האשה לא מבינה תהליך זה ומפרשת אותו בצורה לא נכונה כאמור.בפרט שתהליך זה יכול להימשך במשך דקות, שעות ואף ימים.מצד אחד-חוסר הבנה זו גורם תסכול רב לנשים ומפרשות בצורה שאינה הולמת את הגברים.מצד שני-עלולות לפרש את שתיקתם בצורה מוטעית ביותר עד כדי כך שתדמיין לה את הגרוע ביותר-"הוא שונא אותי, לא אוהב אותי, מתכונן לעזוב אותי לתמיד וכ'ו".
ועוד-כח המדמה שלה מפתח לה פחדים עמוקים של-"נטישה, חשש שמא תדחה מעל פניו, תישאר גלמודה ואף אדם לא יאהב אותה לעולם".הסיבות לכך:אשה שותקת רק כאשר יש בדבריה כדי לפגוע קשות בשומע, או כאשר אינה מעוניינת לדבר עם אדם מסוים, או שאבדה אמון בו.
לכן-אין זה פלא שהן מאבדות את דימוין העצמי וביטחונן צונח לארץ כאשר גבר מחליט פתאום לשתוק.

יתרה מכך-
כאשר אשה מאזינה לדברי רעותה, היא דואגת לשוב ולהפיח בה כל פעם מחדש תחושה של בטחון שהיא מקשיבה לה ושאכפת לה ממנה.לכן באופן טבעי כל זמן שהדוברת מפסיקה את שטף דיבורה, המאזינה דואגת באמצעות תגובות של-"הו, הו, הממ, פשש, צא, צא וכ'ו",לתמוך ולהזדהות בכאבה

לפיכך-כאשר גבר מאזין מבלי להשמיע קולות ותגובות מעין אלו, שתיקתו נראית לה מפחידה ומאיימת ביותר.
לכן-רק ע"י שתבין האשה את פשר מושג- ה"מערה" של הגבר, תוכל ללמוד כיצד לפרש נכונה את שתיקותיו וכיצד להגיב עליהן.
ראשית-על האשה לדעת ולהבין, כאשר הגבר נסער, מתוח עצבני וכ'ו, הוא מפסיק באופן מידי לדבר ופורש למערתו [שתיקתו], כדי להרהר בדברים בשקט ולהגיע לפתרונות בכוחות עצמו.
כמו כן-אין איש מורשה להיכנס עמו למערתו ואפילו הידידים הקרובים ביותר.לכן-אל לנשים להיבהל ולהילחץ מכך או לחשוב שעשו איזו טעות שבגינה נכנס למערתו.לפיכך-יש להניח לגבר לפרוש למערתו ולצאת ממנה לבד לאחר זמן ללא עזרה מבחוץ כאמור.
סוד יקר-זה הוא קשה מאוד לנשים להבינו ולהכילו, מכיוון  שחוקי הנשים זה לא לנטוש חברה כשהיא עצובה או מדוכאת.
לכן-בעיני האשה לעזוב את האיש האהוב עליה לנפשו כאשר הוא נסער, נחשב מעשה זה לאכזריות, חוסר אכפתיות, אהבה וכ'ו.
זו הסיבה-שהיא רוצה להצטרף למערתו ולהציע את עזרתה.
בנוסף-היא מניחה בטעות שאם היא תציף אותו בשאלות על מצבו והרגשתו ותקשיב יפה ובסבלנות, כך היא תטיב לו והרגשתו תשתפר.
יש לזכור-שעניין זה רק מרגיז, מקומם, מציק ומרחיק אותו אף יותר, ואם באופן רגיל היה יוצא ממערתו וחוזר לעצמו בזמן קצר, כעת יצטרך הרבה יותר, וכגודל ההצקות כך גודל הזמן והריחוק שיכול להיווצר.
מצד אחד-יש לאשה כוונות טובות לתמוך בגבר באופן ובצורה שבה היא מבקשת שיתמכו בה.
מצד שני-התוצאות שמשיגה הפוכות לאלה הרצויות לה והן פועלות למעשה נגדה.לפיכך-חייבת האשה להפסיק להשתמש בשיטת  הדאגה לבן זוגה בעתות מעין אלו ולהתחיל ללמוד כיצד להגיש לו את העזרה הרצויה ובדרך הנכונה.

נקדים-גבר פורש למערתו [שתיקתו]
בשל מספר סיבות:
א. הוא זקוק לחשוב בשקט ולמצוא פתרון מעשי באמצעות כוחותיו,
[כי בזה מוצא את עצמו].
 ב. טבעם של גברים זה מנצחים מול מפסידים, לכן מתקשים במושג של בעיה בלי פתרון וכל עת שלא ימצאו את פתרונם יישארו תקועים במערתם, ורק לאחר שימצאו פתרון ישתחררו באופן פתאומי ויחזרו לעצמם.
 ג. בעתות הללו הם נסערים, לחוצים וזקוקים להיות לבדם על מנת להירגע ולחזור שוב לשלוט במצב.
ד. אין הם רוצים לעשות דבר שעלולים להתחרט עליו לאחר מכן.
 ה. בעתות הללו הם מאבדים את עצמם, וע"י תהליך תת-הכרתי בכניסתם למערה, אט אטחוזרים לעצמם.
סיבה זו-בעלת חשיבות רבה שנאריך בה בס"ד במאמר-
"מחזוריות נפש הגבר מול מחזוריות הטבעית של האשה",הנושא רחב עוד נעמיק ונרחיב בס"ד!!

מהדורה שלישית
בשלום בית-

 מודעות עצמית טובה
ע"י חשיבה    נכונה!!

מי אני מלכות או שפחה?

בברכות השחר אנו מברכות-"שלא עשני שפחה" וכן "ברוך שעשני כרצונו".
השאלה-
האם אני מלכות או שפחה?
א.מלכות-רואה בתפקידה מעלה גדולה וחשובה.
שפחה-מרגישה אומללה ומסכנה שיש עליה מטלות ותפקידים בעל כורחה.
ב.מלכות-עושה מתוך רצון ושמחה. שפחה-מרגישה מחויבת, מנוצלת  וקורבן לכל הסביבה.
 ג.מלכות-עושה כל דבר מתוך רצון ובחירה.
שפחה-עושה מתוך קושי עצלות וכפייה.
 ד.מלכות- מפרגנת לעצמה מתוך כוונה לעזור לאחרים.
שפחה-דואגת לאחרים מתוך שאיפה שיפרגנו לה.
ה.מלכות-מרגישה בכל יום חוויה חדשה של עוד יום של שיגרה.
שפחה-מקווה שיום אחד משהו ישתנה וישתפר בעבורה. ו.מלכות-רואה נקודות טובות והצלחה בעצמה.
שפחה-תולה הצלחתה באחרים. ז.מלכות-רואה את כולם כבני מלכים כאשר מגיע להם הכל.
שפחה-רואה את עצמה כמנוצלת כאשר לא יספיקו למלא את חסרונה.
 ח.מלכות-כל תשוקתה זה רצון לתת.
שפחה-כל מחשבתה זה רצון לקבל.
ט.מלכות-לא שייך אצלה מחשבה של גאווה ושררה.
שפחה-רודפת אחרי חשיבות גאווה ושליטה.
 י.מלכות-מעניקה מתוך אהבה, תענוג ושמחה.
שפחה-נותנת מתוך עצבות, מסכנות וחוסר ברירה.
 יא.מלכות-שואפת לכל הזדמנות של נתינה.
שפחה-מרגישה קורבן לכל הנסיבות והסביבה.
יב.מלכות-מרגישה חשובה ביחס לעצמה. שפחה-מרגישה מלכה ביחס   לאחרים.

יג.מלכות

נותנת על מנת לתת. שפחה 

נותנת על מנת לקבל.

 יד.מלכות בורחת מן הכבוד והשררה.
שפחה רודפת אחר הגאווה והשליטה.
 טו.מלכות אוהבת ותומכת.
שפחה מרגישה בודדה ומנוצלת. 
טז.מלכות מקבלת אחריות ויוזמה בשמחה.
שפחה כועסת ומאשימה את כולם.
יז.מלכות רואה בכל דבר את טובת הזולת.
 שפחה רואה בכל דבר את טובת עצמה.

יח.מלכות-מוסרת את נפשה למען אחרים.
שפחה-משעבדת את כולם למען עצמה.
יט.מלכות-מקרינה רוגע, שקט ושלוה.
  שפחה-משדרת קנאה, מתח ומלחמה.
כ.מלכות-תולה את חסרון הצלחתה בעצמה.
שפחה-תולה את כישלונה  באחרים. כא.מלכות-רואה רק טוב וחיובי.
שפחה-רואה רק רע ושלילי.
כב.מלכות-שמחה ורגועה.

שפחה-לחוצה ומלחיצה.
כג.מלכות-מאמינה בכוחות שה' העניק לה.
שפחה- תולה את אמונתה והצלחתה באחרים.
 כד.מלכות-יש לה כבוד עצמי וביישנית. שפחה- כעסנית תובענית ועזת פנים.
 כה.מלכות- שמחה להודות על האמת.
שפחה-מאשימה ומכחישה את האמת.
 כו.מלכות כנועה ומעניקה סמכות מתוך רצון ושמחה.
שפחה שתלטנית ומעל כולם.
 כז.מלכות ענוותנית,  תומכת ומפרגנת.
שפחה גאוותנית,משפילה ופוגעת.
 כח.מלכות-מאמינה ויודעת שהכל הוא אך ורק לטובה. שפחה-כעוסה,מתרעמת ומתלוננת על החיים, על עצמה ועל כל הסביבה!!
הקב"ה ברא אותי מלכה והבחירה בידי להרגיש מלכות או שפחה.
ע"י חשיבה טובה אני מרגישה מלכות וע"י חשיבה שלילית אני מרגישה שפחה.
יש לזכור-
שפחה או מלכות זו הרגשה ותחושה פנימית שאני מחליטה וקובעת אותה בבחירתי החופשית.
ועוד-
תחושה זו אינה תלויה בזולת, בנסיבות  או בגורמים  חיצוניים,אלא אך ורק בי.
לפיכך-
 תחושה זו  היא  בהישג ידי ובכל רגע מזמני החיים אני יכולה לזכות לה וזה לא משנה מה אני עוברת או מה אני עושה כרגע.
איני אומר-
שאת אחראית לכל בעיה בנישואייך,כי זה לא אמת.
גם הבעל צריך יכול וחייב להשתפר בהרבה תחומים.
אולם-
על כך אין  לך שליטה ובפרט שזה לא תפקידך.
את יכולה רק להשתנות בעצמך וזה הרבה יותר קל,מרגיע ומועיל מאשר לנסות לשנות אותו.
במקום להשקיע מחשבה וכוחות סרק על מה בעלי צריך לתקן ולשפר, תשמרי את הכוחות הללו לשיפור אושרך, זה הרבה יותר נעים, מועיל ומוצלח כמבואר היטב!!

הגיע הזמן-
לקחת את כתר המלכות ולהניח אותו על ראשנו.
כאשר נהפך למלכות, בני זוגנו  יהפכו למלכים וילדנו לנסיכים, כך  ניצור את הארמון בתוכנו,בילדנו ובביתנו וזה כמובן תלוי אך ורק בבחירתנו!!

הלכות שביעית!!

א. שורשי אילן שנתגלו אין לכסותם בעפר בשביעית,אולם באילנות שאם לא יכסו

 את השורשים ויש חשש נזק לעץ,יש להתיר לכסות.

ב. אין לזרוע גם אם מתכון לבחון ולבדוק את הזרעים 

 או השתילים,או לצורך לימוד,ואפילו אם הוא מתכון לעוקרן קודם שיעשו פרי.

ג. הרוצה להעביר אילנות ממקום למקום בשנת השמיטה,אם מעבירם ללא עפר שיכול לחיות מאליו,נחשב כנטיעה חדשה

ואסור בשביעית.

ד. אם מעביר את האילן עם עפר מסביב לשורשים,ויכול לחיות עם עפרו 14 יום יש מקילין בזה,ויש להתייעץ עם רב כיצד לעשות זאת. 

ה. עציץ נקוב שנשבר,והאדמה עדין מחוברת לשורשים,מותר להעבירו לעציץ אחר.

ו.  יש להקל בגידול ב- "חממות",אבל הנטיעה או הזריעה תהיה בעציץ שאינו נקוב בתחתיתו,כך שאין יניקה לא לשורש ולא לנוף היוצא מהעציץ.

ז. המנהג כיום לזרוע בחממות בתוך העציץ,ופורסים נילון עב על כל המשטח ומניחים העציצים,ואין בזה קדושת שביעית,ואין בגידולים אלה איסור ספיחין.

ח. זריעה בעציץ בשביעית,בין נקוב בין שאינו נקוב,אסורה,אפילו אם העציץ הוא ממתכת או זכוכית.

ט. אם העציץ נמצא תחת תקרת הבית,אף אם העציץ נקוב,מותר לזרוע בו בשביעית כשהוא בתוך הבית,וכן להשקותו כרניל.

י. מותר להעביר עציץ מביתו לבית אחר,אף בעציץ נקוב,וטוב ליתן תחת העציץ פח קודם שמוציאו מביתו,כדי להפסיק בינו לבין הקרקע.!!!

מדיני הנהגות,

ובית הכסא:

א.  בעל תשובה הרוצה לסגף את עצמו לכפרת עוונותיו,יש ליעץ לו שלא ינהג כן.
התיקון הטוב ביותר להרבות בלימוד התורה עוד ועוד,להחזיק את לומדיה, לתמוך באנשי ביתו ובפרט ברעיתו.

ב.  לא יהא צועק וצווח בשעת דיבורו,ולא יגביה את קולו ביותר,אלא יהיה דיבורו בנחת עם הבריות,ויקדים שלום לכל אדם.

ג. לא ילך בקומה זקופה,לא רק בביתו או בבית המדרש,אלא בכל מקום,כיון מלוא כל הארץ כבודו.

ד. בזמן הזה יש להחמיר ללכת בכיסוי הראש,כי זה מעיד על שייכותו למחנה שומרי תורה ומצוות,ולא יבוש מן המלעיגים עליו,אלא יהא גאה בדרך ה'.

ה.  יהא צנוע בבית הכסא,ויזהר לסגור הדלת אפילו בלילה משום צניעות,ואף להטלת מי רגליו יהא צנוע,קל וחומר בביתו וליד אנשי ביתו.

ו. אין לדבר בבית הכסא,וכן לא בפלפון אלחוטי,כיון ששם מקום יניקת החיצוניים,אלא  במקום  חולי או פיקוח נפש.

ז.  יזהר לרחוץ את מקומו במים היטב ויקנח במגבון או לחלופין בנייר היטב,כי דבר זה מעקב התפילה והברכות.

ח. יש להחמיר לא להניס אוכלים ומשקים לבית הכסא,אפילו צרורים בקופסא.

ט.  פירות שהוכנסו לבית הכסא,יש לרוחצם ג' פעמים,ואם אי אפשר,טוב ממידת חסידות שלא לאוכלם.

י. מים ששהו בבית הכיסא,ואפילו היו מכוסים,נכון להחמיר שלא לשתות מהם,וגם שלא יטול ידיו מהם,ובשעת הדחק

יש להקל.
שלום בית
מהדורה רביעית:

תקשורת חלק יא'
נשים וגברים מדברים
בשתי שפות:

אחד התנאים החשובים בבניית תקשורת טובה וזוגיות מוצלחת הוא-
לתת, להשמיע ולהעניק לבן זוגי את מה שהוא אוהב, מעונין וזקוק, ולא את מה שאני חושב שהוא צריך.
נקדים:גברים מעוניינים יותר מכל לקבל-כבוד, אמון,הסכמה ושיסמכו עליהם.לעומת זאת,נשים מעוניינות יותר מכל- להערכה, התעניינות,פירגון והצדקה.לדוגמא-כאשר יש לגבר הבעת פנים של דאגה כלפי רעייתו ושואלה-"הכל בסדר"?היא חשה מעודדת ושמחה על עצם זה שהוא מתעניין בה ודואג לה.
לעומת זאת- כאשר האשה שואלת את הגבר בהבעת פנים של אכפתיות ודאגה-"הכל בסדר" או "מה הבעיה"?
הוא עלול להרגיש עלבון, פגיעה וסלידה ממנה, מפאת שמפרש את דאגתה שאינה בוטחת בו שיהיה מסוגל לטפל בבעיותיו
בכוחות עצמו.כאשר האשה מנסה לעודד את בן זוגה ולעזור לו לפתור בעיה מסוימת, הוא עלול להרגיש מחנק, לחץ וריחוק, מפאת שהוא מרגיש שאין היא סומכת עליו שיפתור את בעיותיו בכוחות עצמו.
ככל שתלחץ ותנסה לעזור לו,כך הוא יחוש נשלט,כעוס וירגיש שהיא מתייחסת אליו כמו אל הילד הקטן, או שיחוש שהיא אינה מרוצה מאופן התנהגותו ושהיא מעוניינת לשנותו.
עניין זה יכול להכעיסו, להוציאו מכליו ולהחזיר לה באופן שלילי, או לברוח למערתו,[שתיקתו].אין פירוש הדבר  שגברים אינם זקוקים לאהבה מעודדת ותומכת, אולם-נשים צריכות לדעת ולזכור, כשם שהן זקוקות להבנה, הזדהות ותמיכה רגשית ללא קבלת עצות ופתרונות מבעליהן כאשר מוציאות רגשות כאובים, כך על אותו משקל אין לתת עצות ופתרונות לגבר אם לא נתבקשו במפורש.יתרה מכך-
הימנעות מהצעות תיקון טעויותיו של הגבר ומניסיונות לשפרו ולשנותו, הן הן העזרה הטובה ביותר בלדאוג לרווחתו והצלחתו.
מתן עצות מועילות לגבר רק במידה וביקש אותן במפורש.
כמו כן-אין לתת את העצות מתוך דאגת יתר או לשדר לו חוסר אמון, אלא מתוך העברת המסר היקר והחשוב שכל גבר זקוק לו-שאת אכן סומכת עליו שיעשה את המיטב וידע לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו,
וזה סוד יקר!!
בדרך כלל גברים מעוניינים בעצה או עזרה, רק לאחר שניסו הכל בכוחות עצמם והדבר לא עלה בידם.כאשר גבר מקבל עזרה או סיוע לפני שמיצה את כל כוחותיו ובפרט שלא בקש זאת, מיד נופל לעצבות, עצלות, מאבד את כח העצמאות ,הביטחון והדמוי העצמי.
לכן-גברים בדרך כלל אינם מציעים עזרה איש לרעהו, אלא אם פונים אליהם ומבקשים זאת באופן ישיר.
לפיכך-בהתמודדות עם בעיות,ברור לכל גבר שעליו ללכת תחילה כברת דרך לבדו ורק לאחר שלא צלח, יבקש עזרה.
אולם-גם העזרה צריכה להיעשות בחכמה מבלי שיגרע מעוצמתו ומכבודו במאומה.לכן האשה צריכה הבנה וחכמה בסיסית בהבנת נפש הגבר,כדי לדעת להושיט לו את עזרתה ותמיכתה בלי שיחוש אכזבה, כישלון ושאינו כשרוני ומוצלח דיו.לכן הצעת עזרה לגבר מבלי שביקש במפורש או בזמן הלא נכון, עלולה בהחלט להיחשב בעיניו כפגיעה ועלבון.יתרה מכך-כאשר גבר מקבל עצות ופתרונות כשלא בקש ובפרט מבת  זוגו, הוא חש שהיא אינה בוטחת בו וסומכת עליו כאמור, לכן מסרב ומתנגד לקבל את עצותיה למרות שהם נכונות, מתעקש להמשיך לעשות זאת בדרכו שלו וגם אם היה סיכוי שיפעל ע"פ עצתה, רק מפאת שהציעה לו עזרה מבלי שנתבקשה, או בזמן הלא נכון,הוא עלול לדחותה ולהמשיך בדרכו העיקשת.
לעומת זאת-כאשר גבר מתעניין באשה ומציע את עזרתו ואפילו שלא נתבקש, היא תחוש שמחה, מאושרת, נאהבת ושדואגים לה בכך.
יתרה מזו-כאשר האשה מציעה לגבר שינהג ע"פ עצתו של רב, מומחה או מגשר מסוים בכל נושא שהוא ובפרט בזוגיות, הוא עשוי להיעלבולהיפגע קשות ובצדק.כמו כן-לשלול ולהימנע מללכת לאותו יועץ שהציעה בדווקא, בו בזמן שהאשה לא מבינה מדוע הוא נפגע ברמה כזו ופסל אותו על הסף.לכן גם בזה האשה צריכה זהירות וחכמה רבה, על מנת להעביר לו את ההמלצה מבלי לפגוע בו או לתת לו להבין  שהיועץ יותר חכם ממנו, כי בזה הוא מרגיש נחות וחלש ומאבד בכך את בטחונו, אלא תסביר לו בחכמה ששניהם זקוקים ליעוץ והדרכה.לעומת זאת,כאשר הגבר מציע לאשה לקבל ולשמוע יעוץ וכ'ו, קל לה לקבל עזרה ובלבד שלא יפגע בה ויאשים אותה.
יוצא-בעוד שגברים רוצים ומעוניינים שיתנו בהם אמון ויסמכו עליהם, נשים רוצות ומעוניינות שידאגו להם.יתרה מכך,קשה ביותר לגברים להבחין בין הזדהות לאהדה, לכן גברים אינם אוהבים שמרחמים עליהם.לדוגמא:כאשר האשה אומרת-"אני מצטערת שפגעתי בך", הגבר משיב-"לא קרה כלום", על מנת לדחות את תמיכתה על הסף, כי הגבריות שלו אינה מניחה לו להרגיש-מסכן, אומלל או אדם שזקוק לעזרה ותמיכה.לעומת זאת-כאשר הגבר אומר לאשה-"סליחה שפגעתי בך", או "אני מצטער על כך", היא אוהבת ונהנית לשמוע, סולחת, מוחלת ושוכחת באותו עת את הכל ומתחברת מיד, כי רק אז היא מרגישה שהוא אוהבה, חשובה לו, דואג לה ואכפת לו ממנה באמת.נקודה חשובה-זה לא אומר שגברים אינם זקוקים לשמוע התנצלות מנשותיהן כאשר פוגעות בהם או אינן מתנהגות כראוי.
אולם-העיקר הוא- להעביר לו מסר חשוב בהתנצלות שהאשה מבינה שלא התנהגה כראוי, ולא מפאת שהיא מצטערת שפגעה בו, כי זה פוגע בו יותר ומוריד את בטחונו וערכו, זה ההבדל וזה-סוד יקר.
כמו כן-איני אומר שלא צריך להתנצל ולבקש סליחה כשטועים או כשפוגעים זה בזו, ההיפך הוא הנכון, על מנת לדעת לעצור מריבה, וויכוח, מחלוקת וכ'ו, ולתקשר מחדש, זה לדעת לעצור בזמן, להתנצל ולבקש סליחה מבלי לחשוב מי הצודק או הטועה ולאפשר התחלה חדשה,[עוד נאריך בנקודה חשובה זו בס"ד].
אולם-כתבנו את הדברים כדי להמחיש את ההבדלים בין גברים לנשים.
לסיכום:
גברים צריכים וחייבים להתעניין בנשיהן ולחפש דרכים כדי להוכיח להן שהם אכפתיים ודואגים להן.
ואילו נשים חייבות לחפש ולמצוא דרכים כדי להוכיח לגברים שהן בוטחות וסומכות עליהם בביטחון מלא ולומר להם  בכל הזדמנות ובכל עת.כמו כן-"דאגת יתר", עלולה לגרום להרגשת חנק, סלידה ודחיה לגברים ואינם סובלים זאת, כי זה שוב פוגע ומערער את גבריותם, עצמאותם, ערכם וביטחונם.היפך מהנשים שנהנות ושמחות מכך שהגברים דואגים, אכפתיים ומתעניינים בהן, כי זה נותן להן סיפוק רב ומוכיח להן שהן מוערכות,אהובות ומושלמות כפי שהן.
נקודה נוספת-
חשוב לגבר לשמוע ולחוש שרעייתו זקוקה לו, אבל לא זקוקה נואשת.
לכן צריך להעביר לו את המסר שהיא סומכת עליו שיעשה את המיטב בעבורה ולא מתוך דאגת יתר או חוסר אימון בו וזה הבדל דק, אולם משמעותי מאוד,
וזה גם סוד יקר.
כי מסר של זקוקה נואשת, מסרס ומוריד את בטחונו ובמקום לטפל בה, כעת הוא צריך לטפל בעצמו וכמו כן גם היא צריכה לטפל בו ולהחזיר לו את האימון שהיא בוטחת בו וסומכת עליו כפי שהוא,
עוד נכתוב בנקודה עמוקה זו בס"ד!!

מהדורה חמישית
בשלום בית:

 סיכום ביניים לעלונים הקודמים:

שאלנו מה היא ההגדרה של אהבה?
"אהבה שאינה תלויה בדבר". 

 התנאים שזוכים לה:

א. בלי צפיות,אינטרסים וכל מיני חשבונות של מה יצא לי, [בטל דבר בטלה אהבה].

ב. נתינה מולידה אהבה ואהבה מולידה נתינה , מאחר שאי אפשר להתחבר  ולאהוב בלי נתינה והשקעה תמידית.

ג. עיקר החיוב לכבד זה את זו הוא כלפי הקב"ה וזה לא קשור כלל בחובת בן/ת זוגי כלפיי ובלי צפיות כאמור.
 ד. עיקר ההתעסקות וחובת המחשבה מה אני חייב ולא מה בן/ת זוגי חייב/ת וזו ההצלחה.
נוסיף עוד פרט יסודי וחשוב שלא הוזכר בעלונים הקודמים:
לתת את מה שבן זוגי אוהב, זקוק וצריך,ולא את

 מה שאני חושב שהוא צריך, [לא מדובר בעבירות חלילה].
מתוך חוסר דעת ושימת לב בנקודה בסיסית זו כמעט כולנו נכשלים, בזוגיות ובחינוך הילדים[אני הראשון].
נקדים:מעשה באדם שהתחתן בפעם השנייה עם גרושה +שתי בנות. סיפר שכל כך השקיע ונתן לבת זוגו ולבנות  עד כדי כך שהבנות קראו לו אבא.לצערו הוא לא מבין כיצד לאחר השקעה ונתינה בלי סוף במשך חמש שנים ובסופו התגרשו. ועוד,היכן הלך הכלל של חז"ל-"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כך הוא שואל, שהרי הוא נתן והשקיע כאמור.יתרה מכך-הריני עד על  מקרים רבים בהם זוגות טוענים שהשקיעו המון וקיבלו מעט או ההיפך וככל שהשקיעו יותר התאכזבו יותר.נקדים-עלינו לעשות חשבון נפש מעמיק היכן בדיוק היתה  ההשקעה, בנו או בבן זוגנו.כי יתכן מאוד שנתנו לבן/ת זוגנו את מה שאנו חושבים שהוא צריך ולא את מה  שזקוק/ה לו/ה באמת ולמעשה זו היתה לקיחה ולא נתינה, כי השקענו נטו בעצמנו ולא בבן זוגנו, רק שהיצר הטעה אותנו.

כמו כן-נתינה זו היתה מלווה בצפייה לקבל תמורה, לכן בן זוגנו לא הרגיששקיבל דבר וממלא לא התעורר בו  צורך להודות, כי זו לא היתה  נתינה אלא קבלה. לפיכך-מתורצת השאלה להיכן הלך הכלל של חז"ל "כמים הפנים וכו".מתוך  זה שנתנו את מה שאנו חושבים ולא את מה שבן/ת זוגי אוהב, זקוק וצריך, בעצם זו היתה קבלה ולא נתינה והתקיים הפסוק,"כמים הפנים וכו", אבל במובן ההפוך, מאחר שהצד השני לא הרגיש שקיבל דבר לכן החזיר באותה מידה.

מעשה באשת אברך שיצאה לפרנס את ביתה  במסירות נפש על מנת שבעלה ילמד תורה. אולם טענה לפניי-"שאין שום הערכה מצד הבעל".שאלתי אותו האם זה נכון?"לא". מה פירוש "כל מה שעושה לעצמה היא עושה".התפרצה האשה-"אתה רואה עם מי אני חייה, פשוט כפוי טובה אין לא שום הערכה כלפיי" והתפרצה בבכי.
בקשתי הסבר-"אני מודה האשה אכן עובדת קשה, הבית תמיד נקי ומסודר, קניות בשפע ולא חסר כלום, אבל כל מה שעושה לכבודה  עושה ולא בשבילי".

לדוגמא-
"עושה קניות בשפע, בקשתי דבר קטן אישי ולא קבלתי", "מבשלת כמה סוגי אוכלים בכמויות גדולות שמא יפתיעו אורחים ולבסוף נזרקים לפח האשפה", "ביקשתי חביתת ירק במקום כל כמויות האוכל ובמקום זה טוענת כלפי כפוי טובה","היא סובלת מחולי של ניקיון עד כדי אפיסת כוחות ואיבוד שליטה כלפיי וכלפי הילדים וטוענת שעושה בעבורי",שואלת-"מעוניין לאכול"?אני שואל- "מה יש לאכול" ? עונה- "מה שיש", אני עונה-"לא תודה", עונה לי- "חסר הערכה",
"מכינה לכבוד שבת 22 סוגי סלטים ורק את הסלט שאני אוהב היא לא עושה", "מכינה כמה סוגי דגים ולא לטעמי", "מתלבשת בחוסר צניעות ובמקום להתייעץ עמי שואלת את חברותיה",
"עצמאית בכל ועושה על דעת עצמה ללא התייעצות עמי לכן הבנתי שהיא אוהבת את עצמה ולא אותי, אזי מדוע היא כועסת"?
לפנינו-מקרה נפוץ על אשה ממורמרת כאשר השקיעה את מיטב כוחותיה בעצמה ומשליכה את כל תסכולה וכאבה על בעלה בטענת-"כפיות טובה" אשר אין שום בסיס והצדקה לטענה זו. אכן-
מגיע לה את כל העידוד "והישר כח גדול" על כל העמל וההשקעה הגדולה,אבל חבל מאוד שזה לא במקום הנכון.
כמעין זה במעשה הראשון על הבעל שהשקעתו היתה בעצמו והתקיים בו הפסוק-"כמים וכ'ו" במובן השלילי, עוד נכתוב דוגמאות בס"ד!!

מהדורה שישית

בשלום בית:
תקשורת!

האם חייבים לעשות שלום בית בכל מחיר?
נקדים:
גירושין היא מצות עשה מן התורה, נמנית במניין המצוות וכן בשולחן ערוך אבן העזר.אפשר להתגרש, מותר להתגרש ופעמים מצווה להתגרש.זוגות ששוקלים גירושין טוענים-האם בגלל שלום בית עליי לסבול?האם עלי להיתקע בנישואין לא מוצלחים?
האם בגלל הילדים עליי לשתוק ולסבול כל החיים?
האם זה טוב שהילדים מעורבים במריבות ושומעים את הצעקות, ריבים וויכוחים?אולי עדיף לחיות לבד מאשר במצב הקיים?
אולי בפרק ב' אהיה הרבה יותר מאושר?
מי קבע שמשפחה היא ערך עליון ולא מפרקים אותה?
כעת רע לי, קשה לי, מה אכפת לי מה יהיה אחרי וכ'ו.
משל-
לאדם שמטפס ועולה על הר גבוה ותלול במטרה להגיע לפסגה.
פתאום באמצע ההר נעצר, מסתפק ושואל את עצמו האם אני מטפס על ההר הנכון? אולי טעיתי, שגיתי וכ'ו ? כיצד ינהג?
מצד אחד-
 אם ימשיך ויעלה למעלה וייווכח שזה לא ההר שלו, יצטרך לרדת ולהתחיל הכל מחדש.
מצד שני-
אם יפנה וירד למטה וייוודע לו כי זהו ההר שלו, הוא יצטרך לעלות ולהתחיל הכל מחדש.
הוא תקוע, מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר יקר. הנמשל:
באמצע החיים, יש בית/זוגיות/ילדים/ משפחתיות/עבודה/משפחות תומכות וכ'ו, בני הזוג נעצרים ושואלים את עצמם-אולי טעיתי?
אולי אני מתאמץ לשווא?אני המשקיע היחידי?אולי זה לא הזיווג?
אולי רצון ה' שאתגרש?מי אמר שבכל מחיר ובכל מצב עושים שלום בית?אולי אני מבזבז את החיים לשווא?
אולי אני הורס את העתיד שלי ושל ילדיי?
הרי אפשר לפתוח פרק ב' בחיים! כיצד ינהג?
מצד אחד-
 אם ימשיך לחיות כך ויגלה בגיל מאוחר שסבל לחינם ועשה את טעות חייו, יהיה מאוחר מדי. כי אם היה מתגרש בצעירותו, היה מציל את חייו וחיי ילדיו.
מצד שני-אם יתגרש ויפרק את הבית, יתכן שבשלב מאוחר יגלה שזו טעות נוראה!כי אולי אם היה מתאמץ יותר ולוקח אחריות על האושר שלו, היה מצליח וודאי!הוא מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, כי לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר חשוב ויקר!!
לא פשוט להכריע ולקחת אחריות בעניין כה רגיש וחשוב העומד ברומו של עולם ולפסוק גירושין או שלום בית בכל מחיר.
הריני עד על מקרים רבים שאדמורים וגדולי ישראל לא רצו להכריע בעניין זה, בטענה שזו לא שאלה של אדמורות או רוח הקודש,אלא של אנשי מקצוע,מבחינת "חכם עדיף מנביא".
יתרה מכך-בין אם בני הזוג יחליטו לפנות למסלול שלום בית או לתהליך של גירושין, מצפים להם מעברים, משברים, בעיות, ניסיונות והתמודדויות.השאלה הנשאלת-האם שלום בית אפשרי בכל מצב או אין מנוס מלהתגרש?מי שאינו בקי בתחום הזוגיות ואין לו ידע וניסיון מקצועי, בפרט הורי בני הזוג, בני משפחה, חברים וידידים, עלולים לומר בפזיזות ובקלות דעת, תתגרשו!אין לכם מה להפסיד!
לא מגיע לכם לחיות חיים כאלה! בקלות תפתחו דף חדש בחיים!
לא חסר לכם כלום!בטוח שיהיה לכם טוב יותר וכ'ו!
אך איש מקצוע בעל ידע וניסיון רב, יוכל לראות את עתידכם מראייה מרחבית יותר ולא ינהיג אותכם בחיפזון ובקלות דעת, אלא בכובד ראש, בזהירות ובמלא האחריות.בין היתר יציג לכם שאלון שיאזן אותכם וינחית אותכם על הקרקע.
לפניכם שאלון:
קראו היטב ובעיון והשיבו בכובד ראש.זכרו-כל תשובה היא גורלית עבורכם ועבור ילדכם!!
א. האם פניתם יחדיו ליעוץ זוגי מקצועי?
ב. האם פניתם ליעוץ אישי כדי לברר האם בעיות אלו נוצרו מחסכי ילדות וכעת התפרצו?
ג. מה עשיתם על מנת להציל את הזוגיות?
ד. האם המצב הקיים נגרם באשמת בן הזוג בלבד?
ה. האם גם לכם יש חלק במצב?
ו. איך לדעתכם ניתן לשנות את המצב?
ז. האם ההחלטה שלכם להתגרש סופית או שזה משחק כוחות כדי להרוויח-כח סמכות,שליטה ועוד?
ח. האם זה מפאת מידת האגו והכבוד שניפגע?
ט. האם עבור זה כדאי לשלם מחיר כה יקר וחשוב?
י. מה בעצם הביא אותכם להחלטה זו?
יא. האם בריאותכם הפיזית, הרגשית והנפשית תקינה?
יב.האם אתם לאחר משבר רוחני, גיל הארבעים, פרישה לגמלאות ועוד?
יג. האם אתם לאחר משבר כלכלי-פיטורין, הלוואות חובות הפסדים נזקים ועוד?
יד. האם אתם מתמודדים עם קושי בחינוך ילדים או ילד מיוחד?
טו.האם אתם מתמודדים עם קושי משמעותי אחר?
טז. ביררתם אם אתם מונעים ע"י השכל או הרגש?
יז. מה הם החסרונות במצב הקיים?

יח.האם החסרונות ניתנים לשינוי?יט.האם לאחר הגירושין החסרונות יושלמו?
כ. מה הם היתרונות בגירושין?
כא. מה הם החסרונות בגירושין?
כב. מה לדעתכם אתם עלולים להפסיד כתוצאה מן הגירושין?
כג.מה לדעתכם תרוויחו מן הגירושין?כד.האם אתם מודעים מה צפוי לכם בעתיד?
כה. איך תסדרו כלכלית?
כו.מהיא טובת הילדים באמת?
כז.איך תתמודדו בקשיים החינוכיים, החברתיים וההתנהגותיים שלהם?
כח. מי הבטיח לכם שלאחר הגירושין יהיה לכם טוב יותר?
כט.מי אמר שזיווג שני או לחיות לבד טוב יותר?
ל.האם איש מקצוע מלווה אותכם בהחלטה?
לא.האם המשפחות שלכם מגבה ותומכת בכם?
לב. האם יש לכם מעורבות חיצונית כלשהיא שמכתיבה לכם כיצד לנהוג? לג.האם מישהו מעודד אותכם להתגרש?
לד. האם הבטחתם למישהו ונתתם לו מילה שאתם מתגרשים בכל מחיר וקשה לכם לחזור מהחלטה זו?
לה. האם הבטחתם זה לזו שהפעם זה סופי ומתגרשים בכל מחיר?!
אם אין לכם תשובות שמספקות אותכם, היו אמיצים וקחו אחריות על החיים שלכם ועשו מעשה!עשו שינוי!
היו מוכנים לעשות הכל למען האושר שלכם!מה שצריך ולא מה שרוצים!לוקחים אחריות ופונים ליעוץ זוגי, עם מוטיבציה הדדית ניתן להשיב את-הזוגיות/האהבה/כבוד/אמון והערכה, גם במצב הקשה ביותר ושנראה אבוד ואין סיכוי.במידה ובן הזוג מסרב לפנות לייעוץ זוגי, מומלץ לפנות ליעוץ אישי.
יתכן מצב שבו יצליח היועץ לכוון אותכם כדי לעורר את בן הזוג[המסרב]לשנות את דעתו ולבא מרצונו[ויש לי המון סיפורים מזה].
במקביל יעניק לכם היועץ כלים מתאימים ויכוון אותכם כיצד לפעול על מנת לשכם את הזוגיות בכוחות עצמכם בלבד גם ללא שיתוף פעולה מצד בן הזוג.במקרה והוחלט סופי כי אין מנוס מלהתגרש, יכוון אותכם היועץ לבצע זאת בהסכמה ובכבוד תוך מזעור נזקים ופגיעות לשני הכיוונים[בעיקר כשיש את הילדים באמצע].
זכרו-כולם יודעים להינשא ורק מעטים יודעים להתגרש.
אם בכל זאת לאחר שעברנו תהליך שיקום וזה לא הצליח והמגשר החליט שאין מנוס וצריך להתגרש, חובה עלינו לתת את הדעת לקראת מה אנו צועדים.במשפחה משולבת [זיווג שני]האתגרים וההתמודדויות מכפילים ומשלשים את עצמם, לעומת התנהלות במשפחה גרעינית, [זיווג ראשון].כשאנו שוקלים לפתוח פרק ב' בחיים, אסור לנו ללכת על "עיוור", מה שיהיה יהיה.עלינו להיות מודעים לקשיים העשויים לצוץ ולעלות בדרכנו ולקחת אותם בחשבון.
נציין עשרה נקודות למחשבה על קצה המזלג:
א. זוגיות לצד הורות-הזוגיות וההורות נבנות ביחד. בני הזוג קופצים למים עמוקים מיד לאחר הנישואין, המשפחה גדלה בבת אחת ולא בהדרגה.
 ב. זוגיות מתחרה בהורות-ילדים מנישואין קודמים תופסים מקום מרכזי מאוד בחיי בני הזוג ובמקרה של בחירה בין נאמנות לילדים לבין הזוג החדש, עלולה ליצור קריעה
לבני הזוג .
ג.סמכות הורית-הקשר של הילד עם ההורה המגדל אותו, הקשר של הילד עם ההורה שאינו מגדל אותו-מסית/מדיח/מבלבל/סותר וזורע ארס בלב הילד.
 ד. מצב הריגשי של הילד-מרגיש יתום/פצוע רגשית ונפשית, נהפך-למרדן/מסית/נושר/לקוי למידה/בעל לקות/הלכות יחוד/נושר מהדת והיהדות וממתין לזמן הראוי כדי לכפור ובכך להתנקם בהורים על הצער שגרמו לו/ילד ריטלין/ריווחי/ חש סוג ב' בחברה ובכל מקום/ חווה חרדות נטישה/ מבולבל/ מתוסכל/ מפתח תלות רגשית באנשים שאינם ראויים/מפוחד/מצוקות/חרדות ומחשבות אובדניות.
 ה. מיזוג-חיבור בין שני חלקי המשפחה, הקשר עם האחים הטבעיים, הקשר עם האחים החדשים, מיקום הילדים מחדש, מרחב מחייה לכל אחד, שימוש משוטף ברהיטים/ בחפצים/ במתנות/ חלוקת תפקידים/ האצלת סמכויות ועוד.
 ו. בנית משפחתיות חדשה לצד העבר-ביקורים/ סופי שבוע וחגים בבית ההורה שאינו מגדל/ ביקורים בבית הסבתות/ הכרות וקשר עם דודים ועם בני דודים חדשים/ השתתפות בשמחות משפחתיות/ קנאה שנאה/ נטירה/ תחרות וטונות של לשון הרע.
 ז. מעברים ושינויים-מעבר לעיר אחרת, שינוי מקום ומגורים, שינוי מקום לימודים, שינוי מקום עבודה, שינוי תנאי חיים.
 ח. פרשת הכסף-הסכם ממון, דירה משותפת, חשבון בנק משוטף או נפרד, סיכום מפורט בכתב של מימון צורכי הילדים, צוואה וירושה במקרה של פטירה וחלוקת רכוש מוסכמת במקרה של גירושין.
 ט. ניהול משק בית משותף-חלוקה של הוצאות הבית השוטפות, נשיאה משותפת בעול אחזקת הבית,פער כלכלי, דמי מזונות וכ'ו.
 י. לווי מקצועי-עקב המורכבות העצומה שבפרק ב', על בני הזוג להיצמד לליווי מקצועי תומך. לתשומת ליבנו:
הנתונים מורים כי שיעור הגירושין בנישואין הראשונים עומד על-33אחוז.לעומת נישואין שניים מטפס ועולה שיעור הגירושין ל-81אחוז.
אנו חיים במסגרת העולם הידוע והמוכר לנו לטוב ולרע.
כל שינוי מערער את תפיסת עולמנו ומעורר בנו רתיעה.
אנו נסגרים/ נחסמים וטוענים:"אצלנו לא נוהגים כך,לא מקובל עלי,לא מתאים לי, זה אני, זה האופי שלי זה הטבע שלי,זה לא הסגנון שלי, לא נח לי,אני לא מסוגל ובן זוגי צריך להשתנות ולקבל אותי כמו שאני". ההבדלים שקיימים בנו, כדי להעניק לנו הזדמנות נפלאה להכיר עולם חדש ולהכיל תפיסות חדשות.בן הזוג השונה-מוציא אותנו מהמסגרת, משחרר אותנו מתפיסות קודמות ופותח אותנו לאפשרויות חדשות.
הוא מפגיש אותנו עם החלקים החסרים, האבודים והמודחקים שבתוכנו ומכיר לנו חיים מסוג אחר. כאשר אנו מתגברים על הפחדים והאי נוחות, שוברים מחסומים והרגלים ישנים, אנו רוכשים דפוסי חיים חדשים,מקשיבים לקול הפנימי והמוכר ומקבלים כוחות חדשים ומתנהלים אחרת.יוצא שכל מה שאנו עושים למען בן זוגנו, למעשה אנו עושים למען הצמיחה האישית שלנו.
הדרך לצמוח ולהכיר עולם אחר, שונה ומגוון,ע"י התמודדות ולא בריחה ומתבטא ע"י שיח זוגי שבו בני הזוג באים כאחד לקראת השני, מתוך- חיבור/ הבנה/ הכלה/ כבוד/ למידה ותמיכה.
לסיכום:
מה שציינו מקופל במשפט אחד בתורה-"עזר כנגדו", לא עזר כמוהו, אלא "כנגדו" דווקא. ללמדנו, כיצד בן הזוג משמש "לעזר"? בכך שהוא "כנגדו", כלומר שונה ממנו, ע"י כך גורם לו לתקן את מידותיו ויצריו.
מובן שזה חוזר על שני בני הזוג באותה רמה ועוצמה,[חלק מהנאמר מתוך חוברת נישואין מוצלחים].

שלום בית

מהדורה שביעית:
תקשורת!
מ' טיפים לתקשורת נכונה א.זמן:לפנות זמן לשוחח. מפאת העיסוקים היום יומיים ושיגרת היום השוחקת, בני הזוג מפסידים את הקשר האינטימי והקשר ביניהם נעשה חיצוני, טכני ורדוד.
 ב. זמינות:יש לקבוע זמן מתאים לפיתוח שיחה. לא בזמן יציאה  וכניסה לבית, לא כשרעבים, עייפים וטרודים עם הילדים ולא בזמן שחשים ברע, או כשנמצאים בחברת אנשים, קרובי המשפחה ובטח לא ליד הילדים ג.הקשבה פעילה: כלומר לשמור על קשר עין, נענוע ראש, הבעת פנים מתאימה למצב, להיזהר משתיקה מאיימת [בפרט הגברים] , כי זה גובל באלימות נפשית]. אין לקטוע את רצף ההקשבה, יש לאפשר למדבר לסיים את דבריו ואם הוא מרגיש שלא הקשבנו לו, יש לחזור על דבריו האחרונים מתוך הכלה וכבוד.
 ד. שפה: יש לשוחח בצורה שקטה, נעימה וידידותית ואין לצעוק בשום אופן, [בעיקר הנשים]. אין להשתמש בשפה ביקורתית/ שיפוטית/ כוחנית/ מאיימת/ תחרותית/ מתנשאת ומלגלגת, [בעיקר גברים] ה.עצב:להקפיד על פנים מחייכות,צוחקות ונעימות שמזמינות שיחה משותפת, מאחר שלא ניתן לנהל שיחה עם פרצוף-עצוב/ כעוס/ חמוץ ומצוברח.
 ו. פרשנות: אל תצפו שבן זוגכם יבין מעצמו את מחשבותיכם ומבוקשכם, כי הוא לא נביא[בעיה מצויה]. דברו ברורות, הוא לא מבין רמזים ולא בקי בחוכמת הפרצוף ובטח אין לו רוח הקודש. אל תפרשו את דברי בן זוגכם ואת התנהגותו והבעת פניו,אלא תשאלו שוב ושוב למה התכוון.
 ז.חשיפה: במידה ובן זוגכם חושף מידע רגיש על עצמו או על בני משפחתו, יש איסור מוחלט להשתמש במידע זה נגדו ולפגוע בו כי זה הורס אמון ויוצר חסמים ומשקעים קשים. כמו כן-
בסודות ובעניינים האישיים של בני הזוג אין לערב או לשתף חברים בני משפחה וכ'ו. חשיפת מידע אישי יגרום-להסתייגות/ הסתגרות/ נעילה ובגידה קשה  באמון וחבל.
 ח.מטענים וחסכים:
חסכי ילדות/דוגמא הורית שלילית/משקעים/מטענים/טראומות מהעבר מהווים כחומה בפני תקשורת. עשו הכל לשבור מחסומים ובנו מודל זוגי- חיובי וטוב ותקימו דור ישרים חדש ט.ביטול ודחיה:כשבן הזוג פותח בשיחה,הקשיבו בכבוד ובסבלנות.אל תבטלו,אל תדחו ואל תזלזלו בו או בדבריו.בעיקר כאשר מביע רגשות של כעס/אכזבה/אשמה/תסכול ומרירות
י. התגוננות: יש ליצור שיחה מבלי לפגוע ולהיפגע. כאשר בן הזוג מרגיש מותקף,הוא לא מתפנה להקשיב מאחר והוא נמצא במגננה, לכן הוא נפגע/מתפרץ פוגע ומתקיף.
 יא. הרגלים: כל אדם מביע ומבטא את עצמו בדרך ובצורה שונה מזולתו ומה שמעניין אחד לא בהכרח מעניין את השני. לכל אחד סגנון, טון ודיבור משלו. יש חמים/ פתוחים/ מתלהבים וזורמים, מאידך, יש- קרים/ סגורים/ אדישים/ משעממים ותקועים. עלינו להתאים את עצמנו לבן זוגנו, במקום להיפגע ולנסות לשנותו, לחנכו ולהתאימו אלינו, בעיקר שזה לא תפקידנו.
יב. סינון:לא כל מה שחושבים בלב מותר לומר בפה מלא. יש לדעת מה לומר,מה לסנן,מתי לומר ובאיזה גישה נכונה. יש לחשוב רבות אם לומר דבר שבעטיו בן הזוג יפגע או יסתגר כתוצאה מכך למרות שדברינו אמת.לכן בטרם נעוץ עצות/נביע רגשות/תחושות/נחנך וניתן מוסר, נחשוב לפני אם יש בזה תועלת או לא. כלומר-
נבדוק אם בן זוגי יקבל או יפגע, מבחינת-"סוף מעשה במחשבה תחילה".
 יג. להבין מסרים:כלומר לדעת לפרש נכונה את המסרים המסתתרים מתחת לביטויים ולמילים.
דוגמאות: א.
האשה אומרת-"נמאס לי לחיות בצורה הזו וכ'ו". פירוש-אני זקוקה ליותר יחס ותשומת לב.
 ב. האיש אומר-"תפסיקי לתת לילדים פינוק יתר". פירוש-גם אני זקוק לייחס, צומי והתעניינות.
ג.האשה אומרת-"נמאס לי מהסדר והניקיונות, הבית הזה תמיד מבולגן".פירוש-אני זקוקה לעידוד,מילה טובה ושאני משתדלת לרצות אותך.
 ד. האיש אומר-"תפסיקי להיות נותנת כפייתית ולרצות את כולם". פירוש-גם אני זקוק לזמן איכות אתך.
 ה.האשה אומרת-"נמאס לי לחיות כך,אני עוזבת את הבית סופית". פירוש-שלא תניח לי לעזוב, כעת אני זקוקה ליחס ולמילות אהבה ועידוד יותר מכל זמן אחר.
ו.האיש אומר-"תפסיקי כל היום לנקות את הבית". פירוש-אני זקוק לתשומת לב ולארוחה טובה ביחד, בפרט כשאני מגיע לבית.
 ז. האשה אומרת-"נשבר לי ממך, אין לי כבר רגש כלפיך, אני מסיימת את הסיפור".פירוש-שלא תאמין לי,כעת אני רוצה לשמוע שאתה אוהב אותי ולא מוכן לוותר עליי בשום מחיר.
 ח. האיש אומר-"פגעת בי קשות, אני לא אוהב אותך, עבורי זה ניגמר". פירוש-שלא תאמיני לי,כעת אני זקוק לחיזורים ואהבה ושתחזירי לי את האמון שניפגע.
 ט. האשה אומרת-"נשבר לי מהעיסוקים שלך ומצידי אתה יכול לעזוב את העבודה". פירוש-תשמיע לי ע"י חיזורים ומחמאות  שאני לא פחות חשובה מהעיסוקים והעניינים שלך.
 י. האיש אומר-"תצאי קצת עם חברות ותשתחררי". פירוש-אני זקוק שתשחררי גם אותי, אבל מתוך רצון טוב והבנה, כי אני עומד להיחנק.
יא. האשה אומרת-"נמאס לי מהחברים שלך". פירוש-אני זקוקה גם לייחס והקשבה כמו שהידידים שלך זוכים יב.האיש אומר-"מזמן לא עשית ביקור אצל ההורים שלך". פירוש- אני זקוק לשחרור,תאפשרי לי בשמחה ללכת למשפחה,חברים, ידידים וכ'ו.
יג. האשה אומרת-"נמאס לי מאמא שלך". פירוש-אני אוהבת את אמא שלך היא דווקא אשה נפלאה, אני רק זקוקה לאותו יחס שהאמא שלך מקבלת ממך.
 יד. האיש אומר-"תצאי מעט לחוגים, שיעורי תורה וכ'ו". פירוש-הניחי לי לנפשי להיות בשקט בתוך מערתי.
 טו. האשה אומרת-"נשבר לי מהאחיות שלך ומהמשפחה שלך".פירוש-מתי תבין שאשתך היא המושלמת ביותר ולא תשווה אותי אליהם.
 טז.האיש אומר-"אני לא סובל להיות עוד ביחד".פירוש-אני אוהב אותך,רק תאפשרי לי להיות במערתי ולהשתחרר משם בקצב שלי ואל תרדפי אחרי, זה לא קשור אלייך, זה תהליך פנימי שאני חייב לעבור וכשאשתחרר אתן לך את מלא הייחס וההערכה.
 יז. האשה אומרת-"נשבר לי מהתחביבים ומהחברה שאתה מסתובב איתם".פירוש-אין לי כלום נגדם, רק תחזיר לי את הבטחון והאימון שאני עבורך לפני הכל ומעל הכל.
 יח.האיש אומר-"את אשה רעה ומורדת, אני לא אוהב אותך". פירוש-אני אוהב אותך ובעבורי את כל חיי, רק אל תשמשי במצות שלום הבית נגדי.
 יט. האשה אומרת-"אתה לא אוהב אותי, אלא רק את עצמך,את היצרים והחשקים שלך".פירוש-אני יודעת שאתה אוהב אותי, רק תחזר אחריי ותראה לי את אהבתך בעיקר לאחר מצות שלום הבית ואל תתעלם ממני, ועוד דוגמאות לאין סוף, וכל אחד יוסיף מעצמו ובדרך זו ניתן להכיר את מבנה נפש בן/ת הזוג.
עומק הענין-
לכולנו יש קושי רב לגעת בנקודת הכאב האמיתי, ומלבישים אותו באימוציות רגשיות שלא קשורות כלל לסבל ולא נוגעים בעיקר הכאב ומצפים מבן הזוג שיבין וידע מעצמו [טעות נפוצה].עצתי לשאול שוב ושוב על סיבת הכאב ולא לפרשו מעצמנו, עד שנלמד את נפש בן הזוג ונעניק לו את התמיכה הרצויה. מכאן מובן שתקשורת טובה היא לא דיבורים ושיחות בלבד, אלא צריך להכיר את הנפשות הפועלות ולתת את התמיכה הנכונה. זו מיומנות נרכשת וכולנו חסרים בה.
תרגיל-
נקלעתם לבעיית תקשורת? אל תאשימו את עצמכם ולא את בן/ת זוגכם. עברו על כל התנאים שציינו ובדקו היכן שגיתם ונכשלתם. תמיד ניתן לתקן ולפתוח דף חדש ע"י כח-"הסליחה".
נקודה חשובה-
האמון הוא הבסיס להצלחה לחיי הנישואין. מהו אמון?
א. היכולת לסמוך ולהסתמך על בן/ת הזוג.
 ב. היכולת לבטוח ולהאמין בבן זוגי.
 ג. התחושה שבן זוגי מעריך אותי ורוצה בטובתי ולא מפאת מניעים אנוכיים,[כעת אני לא מדבר על התנתקותו של הגבר לאחר מצות שלום הבית כשהאישה מפרשת אותו מפאת מניעים אנוכיים, טעות נפוצה, [עוד נרחיב בנקודה כאובה זו בס"ד].
ד. הידיעה שבן זוגי מאמין בי,בכישוריי,בכוחותיי וביכולתי למרות שנכשלתי.
ה.הרצון לקבל אחריות ולא להאשים  את בן זוגי על כישלונות, כי שנינו זה אחד.
 ו. הידיעה שבן זוגי מקבל בחן והבנה את חולשותיי, מגבלותיי ומגרעותיי.
 ז. היעדר-חשש/פחד/דאגה וחשד בקשר.
 ח.הרגשת שקט, רוגע, בטחון ויציבות בקשר.
ט. אמון בריא-לא מאיימים, לא מאשימים, לא מחנכים, לא פוגעים ולא נותנים פקודות.
 י. עם אמון-לא עומדים בהיכון עם תוכנית מגירה לחיים חדשים, [כפי שמצוי בנישואין שניים שעורכים הסכם ממון, ביטוח לגירושין שעוד נאריך בנקודה זו בס"ד].
מערכת נישואין בריאה וחזקה המושתת  על אמון הדדי, היא המפתח להתחברות, שיתוף, הקשבה, הבנה, תמיכה, דאגה ואכפתיות לבן/ת זוגי. כמו כן-
אמון מאפשר לשוחח בפתיחות ובכנות ללא חשש של פחד, שמא בן זוגי ישתמש בזה נגדי. אמון מחייב כבוד, יושר, הבנה, והתחשבות הדדית.
יש לזכור- 
שבניית אמון הוא תהליך שלוקח זמן וסבלנות, אולם ע"י פעולות קטנות ועקביות ועבודה יום יומית משותפת הן הצעדים בוני אמון.
זהירות-
ממשבר אמון. אמון עלול להישבר בזמן קצר. יש לתת את הדעת ולהימנע מפעולות שוברות אמון. כגון: אי עמידה בדיבור/אי קיום הבטחה/ הגזמה/ הסתודדות/הסתרה/שקר/ סתירה/איום בפרידה או בגירושין/אמירת מילים ומשפטים המבטאים נטישה. אמון שניפגע קשה להחזירו, אולם ניתן לבנות אמון חדש. לפנינו מספר צעדים בוני אמון:
א. זמן-בניית אמון חדש דורשת זמן. זהו תהליך שכל צד בודק ובוחן ורוצה להרגיש שהוא נמצא במקום אחר,מוגן ובטוח.
ב. בדיקה, לפגיעה באמון יש סיבות רבות. יש לזהות את הגורם העיקרי שהביא לפגיעה באמון-מדוע הסתיר?למה שיקר?מדוע לא שיתף?למה קרה מה שקרה?יתכן שאנו לא היינו ראויים לאמון? אולי אנו לא אפשרנו פתיחות? אולי מתחנו בקורת? אולי אנו גרמנו את חסימתו של בן זוגי?
ג. קבלת אחריות-אין להתעלם ממה שקרה, יש לתת מקום לכאב, לפגיעה, לצער ולהביע חרטה ורצון לשינוי, [אולם לא להיתקע עם זה]. חשוב לבקש סליחה כי זו היא מעלה גדולה והזדמנות נפלאה לבניית אמון חדש.
 ד. קבלה- יש לקבל את הסליחה ולהתגבר על משקעי העבר ולא להשליך להווה ולעתיד. יש לתת הזדמנות ולבנות מחדש את היסודות שהתערערו .
ה. רצון- על בני הזוג לשתף פעולה ולגלות נכונות להשקיע, להתמודד ולהתמקד בפעולות קטנות ועקביות ולעשות הכל על מנת לבנות אמון מחודש.
ו. שיתוף-הכל גלוי, הכל שקוף, אין סודות והסתרה, יש תקשורת פתוחה.
 ז. גורם חוץ-פעמים אין מנוס מהתערבות חיצונית וכמובן-יועץ מקצועי ע"פ השקפה תורנית. איש מקצוע יוכל לראות את המציאות בצורה נכונה, ללא מעורבות רגשית של- כעס, אכזבה ונקמה.
 ח. מחויבות למטרה-מודעים מראש כי יש עליה וירידה, לא מתייאשים, לא נשברים, לא שוברים את הכלים ולא מתאכזבים.
בהתקדמות איטית, שואבים כח משינויים קטנים, מתאזרים בסבלנות ומודעים לתהליך של בניה לא קצר
[חלק מהנכתב לקוח  מחוברת  נישואין  מוצלחי].  



מהדורה שמינית
בשלום בית:

האם חייבים לעשות שלום בית בכל מחיר? נקדים:גירושין היא מצות עשה מן התורה, נמנית במניין המצוות וכן בשולחן ערוך אבן העזר. אפשר להתגרש, מותר להתגרש ופעמים מצווה להתגרש. זוגות ששוקלים גירושין טוענים-האם בגלל שלום בית עליי לסבול? האם עלי להיתקע בנישואין לא מוצלחים? האם בגלל הילדים עליי לשתוק ולסבול כל החיים? האם זה טוב שהילדים מעורבים במריבות ושומעים את הצעקות, הריבים והוויכוחים? אולי עדיף לחיות לבד מאשר במצב הקיים? אולי בפרק ב' אהיה הרבה יותר מאושר? מי קבע שמשפחה היא ערך עליון ולא מפרקים אותה? כעת רע לי, קשה לי,מה אכפת לי מה יהיה אחרי וכ'ו.
משל-
לאדם שמטפס ועולה על הר גבוה ותלול במטרה להגיע לפסגה. פתאום באמצע ההר נעצר, מסתפק ושואל את עצמו האם אני מטפס על ההר הנכון? אולי טעיתי, שגיתי וכ'ו? כיצד ינהג? מצד אחד, אם ימשיך ויעלה למעלה וייווכח שזה לא ההר שלו, יצטרך לרדת ולהתחיל הכל מחדש. מצד שני, אם יפנה וירד למטה וייוודע לו כי זהו ההר שלו, הוא יצטרך לעלות ולהתחיל הכל מחדש. הוא תקוע, מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר יקר.
הנמשל:
באמצע החיים-יש בית/זוגיות/ילדים/ משפחתיות/ עבודה/משפחות תומכות וכ'ו, בני הזוג נעצרים ושואלים את עצמם- אולי טעיתי? אולי אני מתאמץ לשווא? אני המשקיע היחידי? אולי זה לא הזיווג? אולי רצון ה' שאתגרש? מי אמר שבכל מחיר ובכל מצב עושים שלום בית?אולי אני מבזבז את החיים לשווא? אולי אני הורס את העתיד שלי ושל ילדיי? הרי אפשר לפתוח פרק ב' בחיים! כיצד ינהג? מצד אחד, אם ימשיך לחיות כך ויגלה בגיל מאוחר שסבל לחינם ועשה את טעות חייו, יהיה מאוחר מדי, כי אם היה מתגרש בצעירותו, היה מציל את חייו וחיי ילדיו.
מצד שני-
אם יתגרש ויפרק את הבית, יתכן שבשלב מאוחר יגלה שזו טעות חייו! כי אולי אם היה מתאמץ יותר ולוקח אחריות על האושר שלו, היה מצליח וודאי! הוא מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, כי לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר חשוב ויקר!! לא פשוט להכריע ולקחת אחריות בעניין כה רגיש וחשוב שעומד ברומו של עולם ולפסוק גירושין או שלום בית בכל מחיר. הריני עד על מקרים רבים שאדמורים וגדולי ישראל לא רצו להכריע בעניין כה חשוב, בטענה שזו לא שאלה של אדמורות או רוח הקודש, אלא של אנשי מקצוע, מבחינת "חכם עדיף מנביא".
יתרה מכך-
בין אם בני הזוג יחליטו לפנות למסלול של שלום בית או לתהליך גירושין, צפויים להם מעברים, משברים, קשיים, ניסיונות והתמודדויות. השאלה הנשאלת-האם שלום בית אפשרי בכל מצב או אין מנוס מלהתגרש? מי שאינו בקי בתחום הזוגיות ואין לו ידע וניסיון מקצועי, בפרט הורי בני הזוג, בני המשפחה, חברים וידידים, עלולים לומר בפזיזות ובקלות דעת- תתגרשו! אין לכם מה להפסיד! לא מגיע לכם חיים כאלה! בקלות תפתחו דף חדש בחיים! אין טעם לסבול! חבל לבזבז את החיים וכ'ו! אך איש מקצוע בעל ידע וניסיון רב, יוכל לראות את עתידכם מראייה מרחבית יותר ולא ינהיג אותכם בחיפזון ובקלות דעת, אלא בכובד ראש, בזהירות ובמלוא האחריות.בין היתר יציג לכם שאלון שיאזן אותכם וינחית אותכם על הקרקע.
לפניכם שאלון:
קראו היטב ובעיון והשיבו בכובד ראש. זכרו כל תשובה היא גורלית עבורכם ועבור ילדכם!! א. האם פניתם יחדיו ליעוץ זוגי מקצועי? ב. האם פניתם ליעוץ אישי כדי לברר אם בעיות אלו נוצרו מחסכי ילדות וכעת התפרצו? ג. מה עשיתם על מנת להציל את הזוגיות? ד. האם המצב הקיים נגרם באשמת בן הזוג בלבד? ה. האם גם לכם יש חלק במצב? ו. איך לדעתכם ניתן לשנות את המצב? ז. האם ההחלטה שלכם להתגרש סופית או שזה משחק כוחות כדי להרוויח-כח, סמכות, שליטה ועוד? ח. האם זה מפאת מידת האגו והכבוד שניפגע? ט. האם עבור זה כדאי לשלם מחיר כה יקר וחשוב? י. מה בעצם הביא אותכם להחלטה זו? יא. האם בריאותכם הפיזית,הרגשית והנפשית תקינה? יב.האם אתם לאחר משבר רוחני, גיל הארבעים, פרישה לגמלאות ועוד? יג. האם אתם לאחר משבר כלכלי-פיטורין, הלוואות חובות הפסדים נזקים ועוד? יד. האם אתם מתמודדים עם קושי בחינוך ילדים או ילד מיוחד?טו.האם אתם מתמודדים עם קושי משמעותי אחר? טז. ביררתם אם אתם מודרכים ע"י השכל או הרגש? יז. מה הם החסרונות במצב הקיים? יח.האם החסרונות ניתנים לשינוי?יט.האם לאחר הגירושין החסרונות יושלמו? כ.מה הם היתרונות בגירושין? כא. מה הם החסרונות בגירושין? כב. מה לדעתכם אתם עלולים להפסיד כתוצאה מן הגירושין?כג.מה לדעתכם תרוויחו מן הגירושין?כד.האם אתם מודעים מה צפוי לכם בעתיד?כה. איך תסדרו כלכלית? כו.מהיא טובת הילדים באמת?כז.איך תתמודדו בקשיים החינוכיים, החברתיים וההתנהגותיים שלהם? כח. מי הבטיח לכם שלאחר הגירושין יהיה לכם טוב יותר? כט. מי אמר שזיווג שני או לחיות לבד טוב יותר? ל.האם איש מקצוע מלווה אותכם בהחלטה?לא.האם המשפחות שלכם מגבה ותומכת בכם? לב. האם יש לכם מעורבות חיצונית כלשהיא שמכתיבה לכם כיצד לנהוג? לג.האם מישהו מעודד אותכם להתגרש? לד.האם הבטחתם למישהו ונתתם לו מילה שאתם מתגרשים בכל מחיר וקשה לכם לחזור מהחלטה זו? לה. האם הבטחתם זה לזו שהפעם מתגרשים בכל מחיר? לו. מה היא טובתכם האמיתית? אם אין לכם תשובות שמספקות אותכם, תהיו אמיצים, קחו אחריות על החיים שלכם ועשו מעשה! עשו שינוי! היו מוכנים לעשות הכל למען האושר שלכם! מה שצריך ולא מה שרוצים! לוקחים אחריות ופונים ליעוץ זוגי. עם מוטיבציה הדדית ניתן להשיב את הזוגיות/ האהבה/ הכבוד/ההערכה והאמון, למרות שהמצב קשה ונראה אבוד ואין סיכוי. במידה ובן הזוג מסרב לפנות לייעוץ זוגי, מומלץ לפנות ליעוץ אישי. יתכן מצב שבו יצליח היועץ לכוון אותכם כדי לעורר את בן הזוג [המסרב], לשנות את דעתו ולבוא מרצונו[ויש לי המון סיפורים מזה]. במקביל יעניק לכם היועץ כלים מתאימים ויכוון אותכם כיצד לפעול על מנת לשכם את הזוגיות בכוחות עצמכם בלבד גם ללא שיתוף פעולה מצד בן הזוג. במידה והוחלט סופי כי אין מנוס מלהתגרש, יכוון אותכם היועץ לבצע זאת בהסכמה ובכבוד תוך מזעור נזקים ופגיעות לשני הכיוונים [בעיקר כשיש את הילדים באמצע].
זכרו-
כולם יודעים להינשא ורק מעטים יודעים להתגרש. אם בכל זאת לאחר שעברנו תהליך שיקום וזה לא צלח והמגשר החליט שאין מנוס וצריך להתגרש, חובה עלינו לתת את הדעת לקראת מה אנו צועדים. במשפחה משולבת [זיווג שני], האתגרים וההתמודדויות מכפילים ומשלשים את עצמם, לעומת התנהלות במשפחה גרעינית, [זיווג ראשון]. כשאנו שוקלים לפתוח פרק ב' בחיים, אסור לנו ללכת על "עיוור", מה שיהיה יהיה. עלינו להיות מודעים לקשיים העשויים לצוץ ולעלות בדרכנו ולקחת אותם בחשבון. נציין עשרה נקודות למחשבה על קצה המזלג: א. זוגיות לצד הורות-הזוגיות וההורות נבנות ביחד.בני הזוג קופצים למים עמוקים מיד לאחר הנישואין, המשפחה גדלה בבת אחת ולא בהדרגה ב. זוגיות מתחרה בהורות- ילדים מנישואין קודמים תופסים מקום מרכזי מאוד בחיי בני הזוג ובמקרה של בחירה בין נאמנות לילדים לבן הזוג החדש, עלולה ליצור קריעה לבני הזוג ג.סמכות הורית-הקשר של הילד עם ההורה המגדל אותו, הקשר של הילד עם ההורה שאינו מגדל אותו-מסית/ מדיח/ מבלבל/ סותר וזורע ארס בלב הילד ד. מצב הריגשי של הילד-מרגיש יתום/פצוע רגשית ונפשית, נהפך-למרדן/מסית/נושר/לקוי למידה/בעל לקות/הלכות יחוד/ נושר מהדת והיהדות וממתין לזמן הראוי כדי לכפור ובכך להתנקם בהורים על הצער שגרמו לו/ילד ריטלין/ריווחי/ חש סוג ב' בחברה ובכל מקום/ חווה חרדות נטישה/ מבולבל/ מתוסכל/ מפתח תלות רגשית באנשים שאינם ראויים/ מפוחד/ מצוקות/חרדות ומחשבות אובדניות ה. מיזוג-חיבור בין שני חלקי המשפחה, הקשר עם האחים הטבעיים, הקשר עם האחים החדשים, מיקום הילדים מחדש, מרחב מחייה לכל אחד, שימוש משותף ברהיטים/ בחפצים/ במתנות/ חלוקת תפקידים/ האצלת סמכויות ועוד ו. בניית משפחתיות חדשה לצד העבר-ביקורים/ סופי שבוע וחגים בבית ההורה שאינו מגדל/ ביקורים בבית הסבתות/ הכרות וקשר עם דודים ועם בני דודים חדשים/ השתתפות בשמחות משפחתיות/ קנאה שנאה/ נטירה/ תחרות וטונות של לשון הרע ז. מעברים ושינויים- מעבר לעיר אחרת, שינוי מקום מגורים, שינוי מקום לימודים, שינוי מקום עבודה, שינוי תנאי חיים ח. פרשת הכסף- הסכם ממון, דירה משותפת, חשבון בנק משותף או נפרד, סיכום מפורט בכתב של מימון צורכי הילדים, צוואה וירושה במקרה של פטירה וחלוקת רכוש מוסכמת במקרה של גירושין ט. ניהול משק בית משותף-חלוקה של הוצאות הבית השוטפות, נשיאה משותפת בעול אחזקת הבית,פער כלכלי, דמי מזונות י.
לווי מקצועי-
עקב המורכבות העצומה שבפרק ב', על בני הזוג להיצמד לליווי מקצועי תומך. לתשומת ליבנו:
הנתונים מורים כי שיעור הגירושין בנישואין הראשונים עומד על-33אחוז, לעומת נישואין שניים שמטפס ועולה שיעור הגירושין ל-81 אחוז. אנו חיים במסגרת העולם הידוע והמוכר לנו לטוב ולרע.כל שינוי מערער את תפיסת עולמנו ומעורר בנו רתיעה. אנו נסגרים ונחסמים וטוענים:"אצלנו לא נוהגים כך,לא מקובל עלי,לא מתאים לי, זה אני, זה האופי שלי זה הטבע שלי,זה לא הסגנון שלי, לא נח לי, אני לא מסוגל ובן זוגי צריך להשתנות ולקבל אותי כמו שאני". ההבדלים שקיימים בנו, כדי להעניק לנו הזדמנות נפלאה להכיר עולם חדש ולהכיל תפיסות חדשות. בן הזוג השונה מוציא אותנו מהמסגרת, משחרר אותנו מתפיסות קודמות ופותח אותנו לאפשרויות חדשות. הוא מפגיש אותנו עם החלקים החסרים, האבודים והמודחקים שבתוכנו ומכיר לנו חיים מסוג אחר. כאשר מתגברים על הפחדים והאי נוחות, אנו שוברים מחסומים והרגלים ישנים, רוכשים דפוסי חיים חדשים ומתנהלים אחרת. מתברר-שמה שאנו עושים למען בן/ת זוגנו,למעשה אנו עושים למען הצמיחה האישית שלנו. הדרך לצמוח ולהכיר עולם אחר שונה ומגוון,ע"י התמודדות ולא בריחה. באמצעות שיח זוגי שבו בני הזוג באים כאחד לקראת השני מתוך-למידה/ חיבור/ הבנה/ הכלה/ כבוד ותמיכה הדדית.
לסיכום:
מה שציינו מקופל במשפט אחד בתורה- "עזר כנגדו", לא עזר כמוהו, אלא כנגדו דווקא. ללמדנו- כיצד בן הזוג משמש לעזר? בכך שהוא "כנגדו", כלומר- שונה ממנו, וע"י כך גורם לו לתקן את מידותיו ויצריו. מובן שזה חוזר על שני בני הזוג באותה רמה ועוצמה, [חלק מהנאמר מתוך  חוברת  נישואין  מוצלחים] , שבת שלום ומבורך.



מהדורה תשיעית
בשלום בית:

האם חייבים לעשות שלום בית בכל מחיר?
נקדים:גירושין היא מצות עשה מן התורה, נמנית במניין המצוות וכן בשולחן ערוך אבן העזר. אפשר להתגרש, מותר להתגרש ופעמים מצווה להתגרש. זוגות ששוקלים גירושין טוענים-האם בגלל שלום בית עליי לסבול? האם עלי להיתקע בנישואין לא מוצלחים? האם בגלל הילדים עליי לשתוק ולסבול כל החיים? האם זה טוב שהילדים מעורבים במריבות ושומעים את הצעקות, הריבים והוויכוחים? אולי עדיף לחיות לבד מאשר במצב הקיים? אולי בפרק ב' אהיה הרבה יותר מאושר? מי קבע שמשפחה היא ערך עליון ולא מפרקים אותה? כעת רע לי, קשה לי, מה אכפת לי מה יהיה אחרי הגירושין.
משל- לאדם שמטפס ועולה על הר גבוה ותלול במטרה להגיע לפסגה. פתאום באמצע ההר נעצר, מסתפק ושואל את עצמו האם אני מטפס על ההר הנכון? אולי טעיתי, שגיתי וכ'ו? כיצד ינהג? מצד אחד, אם ימשיך ויעלה למעלה וייווכח שזה לא ההר שלו, יצטרך לרדת ולהתחיל הכל מחדש. מצד שני- אם יפנה וירד למטה ויוודע לו כי זהו ההר שלו, הוא יצטרך לעלות ולהתחיל הכל מחדש. הוא תקוע, מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר יקר.
הנמשל: באמצע החיים-יש בית/זוגיות/ילדים/ משפחתיות/ עבודה/משפחות תומכות וכ'ו, בני הזוג נעצרים ושואלים את עצמם- אולי טעיתי? אולי אני מתאמץ לשווא? אני המשקיע היחידי? אולי זה לא הזיווג? אולי רצון ה' שאתגרש? מי אמר שבכל מחיר ובכל מצב עושים שלום בית?אולי אני מבזבז את החיים לשווא? אולי אני הורס את העתיד שלי ושל ילדיי? הרי אפשר לפתוח פרק ב' בחיים? כיצד ינהג?
מצד אחד- אם ימשיך לחיות כך ויגלה בגיל מאוחר שסבל לחינם ועשה את טעות חייו, יהיה מאוחר מדי, כי אם היה מתגרש בצעירותו, היה מציל את חייו וחיי ילדיו.
מצד שני-אם יתגרש ויפרק את הבית, יתכן שבשלב מאוחר יגלה שזו טעות חייו. כי אולי אם היה מתאמץ יותר ולוקח אחריות על האושר שלו, היה מצליח וודאי. הוא מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, כי לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר חשוב ויקר!! לא פשוט להכריע ולקחת אחריות בעניין כה רגיש וחשוב שעומד ברומו של עולם ולפסוק גירושין או שלום בית בכל מחיר. הריני עד על מקרים רבים שאדמורים וגדולי ישראל לא רצו להכריע בעניין כה חשוב, בטענה שזו לא שאלה של אדמורות או רוח הקודש, אלא של אנשי מקצוע מבחינת- "חכם עדיף מנביא".
יתרה מכך- בין אם בני הזוג יחליטו לפנות למסלול של שלום בית או לתהליך גירושין, צפויים להם מעברים, משברים, קשיים, ניסיונות והתמודדויות. השאלה הנשאלת-האם שלום בית אפשרי בכל מצב או אין מנוס מלהתגרש? מי שאינו בקי בתחום הזוגיות ואין לו ידע וניסיון מקצועי, בעיקר- הורי בני הזוג, בני המשפחה, חברים וידידים, עלולים לומר בפזיזות ובקלות דעת- תתגרשו! אין לכם מה להפסיד! לא מגיע לכם חיים כאלה! בקלות תפתחו דף חדש בחיים! אין טעם לסבול! חבל לבזבז את החיים וכ'ו! אך איש מקצוע בעל ידע וניסיון רב, יוכל לראות את עתידכם מראייה מרחבית יותר ולא ינהיג אותכם בחיפזון ובקלות דעת, אלא בכובד ראש, בזהירות ובמלוא האחריות.בין היתר יציג לכם שאלון שיאזן אותכם וינחית אותכם לקרקע.
לפניכם שאלון:
קראו היטב ובעיון והשיבו בכובד ראש. זכרו כל תשובה היא גורלית עבורכם ועבור ילדכם!!
א. האם פניתם יחדיו ליעוץ זוגי מקצועי?
ב. האם פניתם ליעוץ אישי כדי לברר אם בעיות אלו נוצרו מחסכי ילדות וכעת התפרצו?
ג. מה עשיתם על מנת להציל את הזוגיות?
ד. האם המצב הקיים נגרם באשמת בן הזוג בלבד?
ה. האם גם לכם יש חלק במצב?
ו. איך לדעתכם ניתן לשנות את המצב?
ז. האם ההחלטה שלכם להתגרש סופית או שזה משחק כוחות כדי להרוויח- כח, סמכות, שליטה ועוד?
ח. האם זה מפאת מידת האגו והכבוד שניפגע?
ט. האם עבור זה כדאי לשלם מחיר כה יקר וחשוב?
י. מה בעצם מניע אותכם להחלטה זו?
יא. האם בריאותכם הפיזית,הרגשית והנפשית תקינה?
יב.האם אתם לאחר משבר רוחני, גיל הארבעים, פרישה לגמלאות ועוד?
יג. האם אתם לאחר משבר כלכלי-פיטורין,הלוואות,חובות הפסדים, נזקים ועוד?
יד. האם אתם מתמודדים עם קושי בחינוך ילדים או ילד מיוחד?
טו.האם אתם מתמודדים עם קושי משמעותי אחר?
טז. ביררתם אם אתם מודרכים ע"י השכל או הרגש?
יז. מה הם החסרונות במצב הקיים?
יח.האם החסרונות ניתנים לשינוי?
יט.האם לאחר הגירושין החסרונות יושלמו?
כ.מה הם היתרונות בגירושין?
כא. מה הם החסרונות בגירושין?
כב. מה לדעתכם אתם עלולים להפסיד כתוצאה מן הגירושין?
כג.מה לדעתכם תרוויחו מן הגירושין?
כד.האם אתם מודעים מה צפוי לכם בעתיד?
כה. איך תסדרו כלכלית?
כו.מהיא טובת הילדים באמת?
כז.איך תתמודדו בקשיים החינוכיים, החברתיים וההתנהגותיים שלהם? כח. מי הבטיח לכם שלאחר הגירושין יהיה לכם טוב יותר?
כט. מי אמר שזיווג שני או לחיות לבד טוב יותר?
ל.האם איש מקצוע מלווה אותכם בהחלטה?
לא.האם המשפחות שלכם מגבה ותומכת בכם?
לב. האם יש לכם מעורבות חיצונית כלשהיא שמכתיבה לכם כיצד לנהוג?
לג.האם מישהו מעודד אותכם להתגרש?
לד.האם הבטחתם למישהו ונתתם לו מילה שאתם מתגרשים בכל מחיר וקשה לכם לחזור מהחלטה זו?
לה. האם הבטחתם זה לזו שהפעם מתגרשים בכל מחיר?
לו. מה היא טובתכם האמיתית? אם אין לכם תשובות שמספקות אותכם, תהיו אמיצים, קחו אחריות על החיים שלכם ועשו מעשה!
עשו שינוי!
היו מוכנים לעשות הכל למען האושר שלכם!
מה שצריך ולא מה שרוצים!
לוקחים אחריות ופונים ליעוץ זוגי.
עם מוטיבציה הדדית ניתן להשיב את הזוגיות, האהבה, הכבוד, ההערכה והאמון, למרות שהמצב קשה ונראה אבוד ואין סיכוי. במידה ובן הזוג מסרב לפנות לייעוץ זוגי, מומלץ לפנות ליעוץ אישי. יתכן מצב שבו יצליח היועץ לכוון אותכם כדי לעורר את בן הזוג [המסרב], לשנות את דעתו ולבוא מרצונו[ויש לי המון סיפורים מזה].
במקביל יעניק לכם היועץ כלים מתאימים ויכוון אותכם כיצד לפעול על מנת לשכם את הזוגיות בכוחות עצמכם בלבד גם ללא שיתוף פעולה מצד בן הזוג. במידה והוחלט סופי כי אין מנוס מלהתגרש, יכוון אותכם היועץ לבצע זאת בהסכמה ובכבוד תוך מזעור נזקים ופגיעות לשני הכיוונים, בעיקר כשיש את הילדים באמצע.
זכרו- כולם יודעים להינשא ורק מעטים יודעים להתגרש. אם בכל זאת לאחר שעברתם תהליך שיקום וזה לא צלח והמגשר החליט שאין מנוס וצריך להתגרש, חובה עלינו לתת את הדעת לקראת מה אנו צועדים. במשפחה משולבת [זיווג שני], האתגרים וההתמודדויות מכפילים ומשלשים את עצמם, לעומת התנהלות במשפחה גרעינית, [זיווג ראשון]. כשאנו שוקלים לפתוח פרק ב' בחיים, אסור לנו ללכת על "עיוור", מה שיהיה יהיה. עלינו להיות מודעים לקשיים העשויים לצוץ ולעלות בדרכנו ולקחת אותם בחשבון. נציין עשרה נקודות למחשבה על קצה המזלג:
א. זוגיות לצד הורות-הזוגיות וההורות נבנות ביחד.בני הזוג קופצים למים עמוקים מיד לאחר הנישואין, המשפחה גדלה בבת אחת ולא בהדרגה.
 ב. זוגיות מתחרה בהורות- ילדים מנישואין קודמים תופסים מקום מרכזי מאוד בחיי בני הזוג ובמקרה של בחירה בנאמנות לילדים או לבן הזוג החדש, עלולה ליצור קריעה לבני הזוג.
 ג.סמכות הורית-הקשר של הילד עם ההורה המגדל אותו, הקשר של הילד עם ההורה שאינו מגדל אותו-מסית/ מדיח/ מבלבל/ סותר וזורע ארס בלב הילד.
 ד. מצב הריגשי של הילד-מרגיש יתום/פצוע רגשית ונפשית, נהפך-למרדן/מסית/נושר/לקוי למידה/בעל לקות/הלכות יחוד/ נושר מהדת והיהדות וממתין לזמן הראוי כדי לכפור ובכך להתנקם בהורים על הצער שגרמו לו/ילד ריטלין/ריווחי/ חש סוג ב' בחברה ובכל מקום/ חווה חרדות נטישה/ מבולבל/ מתוסכל/ מפתח תלות רגשית באנשים שאינם ראויים/ מפוחד/ מצוקות/חרדות ומחשבות אובדניות.
 ה. מיזוג-חיבור בין שני חלקי המשפחה, הקשר עם האחים הטבעיים, הקשר עם האחים החדשים, מיקום הילדים מחדש, מרחב מחייה לכל אחד, שימוש משותף ברהיטים/ בחפצים/ במתנות/ חלוקת תפקידים/ האצלת סמכויות ועוד.
 ו. בניית משפחתיות חדשה לצד העבר-ביקורים/ סופי שבוע וחגים בבית ההורה שאינו מגדל/ ביקורים בבית הסבתות/ הכרות וקשר עם דודים ועם בני דודים חדשים/ השתתפות בשמחות משפחתיות/ קנאה שנאה/ נטירה/ תחרות וטונות של לשון הרע.
 ז. מעברים ושינויים- מעבר לעיר אחרת, שינוי מקום מגורים, שינוי מקום לימודים, שינוי מקום עבודה, שינוי תנאי חיים.
 ח. פרשת הכסף- הסכם ממון, דירה משותפת, חשבון בנק משותף או נפרד, סיכום מפורט בכתב של מימון צורכי הילדים, צוואה וירושה במקרה של פטירה וחלוקת רכוש מוסכמת במקרה של גירושין.
 ט. ניהול משק בית משותף-חלוקה של הוצאות הבית השוטפות, נשיאה משותפת בעול אחזקת הבית,פער כלכלי, דמי מזונות.
 י. לווי מקצועי-עקב המורכבות העצומה שבפרק ב', על בני הזוג להיצמד לליווי מקצועי תומך.
לתשומת ליבנו: הנתונים מורים כי שיעור הגירושין בנישואין הראשונים עומד על-33אחוז, לעומת נישואין שניים שמטפס ועולה שיעור הגירושין ל-81 אחוז. אנו חיים במסגרת העולם הידוע והמוכר לנו לטוב ולרע.כל שינוי מערער את תפיסת עולמנו ומעורר בנו רתיעה. אנו נסגרים, נחסמים וטוענים:
"אצלנו לא נוהגים כך,לא מקובל עלי,לא מתאים לי, זה אני, זה האופי שלי זה הטבע שלי,זה לא הסגנון שלי, לא נח לי, אני לא מסוגל ובן זוגי צריך להשתנות ולקבל אותי כמו שאני". ההבדלים שקיימים בנו, כדי להעניק לנו הזדמנות נפלאה להכיר עולם חדש ולהכיל תפיסות חדשות.
בן הזוג השונה מוציא אותנו מהמסגרת, משחרר אותנו מתפיסות קודמות ופותח אותנו לאפשרויות חדשות. הוא מפגיש אותנו עם החלקים החסרים, האבודים והמודחקים שבתוכנו ומכיר לנו חיים מסוג אחר. כאשר מתגברים על הפחדים והאי נוחות, אנו שוברים מחסומים והרגלים ישנים, רוכשים דפוסי חיים חדשים ומתנהלים אחרת.
למעשה ההשקעה שלנו בבן/ת ובעיקר במצבים הקשים, זה תורם לצמיחה האישית שלנו.
כי הדרך לצמוח ולהכיר עולם אחר שונה ומגוון,ע"י התמודדות ולא בריחה, באמצעות שיח זוגי שבו בני הזוג באים כאחד לקראת השני מתוך-למידה/ חיבור/ הבנה/ הכלה/ כבוד ותמיכה הדדית.
לסיכום:
מה שציינו מקופל במשפט אחד בתורה- "עזר כנגדו", לא עזר כמוהו, אלא כנגדו דווקא. ללמדנו- כיצד בן הזוג משמש לעזר? בכך שהוא "כנגדו". כלומר- שונה ממנו, וע"י כך גורם לו לתקן את מידותיו ויצריו. מובן שזה חוזר על שני בני הזוג באותה רמה ועוצמה,
[חלק מהנכתב מתוך  חוברת  נישואין  מוצלחים] ,
שבת שלום ומבורך.


מהדורה עשירית
בשלום בית:

מה עדיף שלום בית או גירושין? נקדים: גירושין היא מצות עשה מן התורה, נמנית במניין המצוות וכן בשולחן ערוך באבן העזר. אפשר לגרש, מותר לגרש ופעמים מצווה לגרש. באחד הטיפולים שאלתי את הזוג מדוע אתם לא מתגרשים? ענו- בגלל הילדים. עניתי- מאחר והילדים רואים וחווים את המריבות, לטובתם עדיף להתגרש ולא לצער ולאמלל אותם. ישנם זוגות שהם אובססיבים זה לזו או שיש להם סוג של תלות רגשית ובמקום לקחת אחריות ולטפל בעצמם, זורקים את האחריות זה על זו, מתאמללים ומאמללים את נפש הילדים. גם כשהילדים גדלים וזוכים להינשא, ממשיכים את מסורת הבית מבחינת העתק הדבק.

יש גם זוגות שטוענים- האם בגלל שלום בית עליי לסבול? האם עלי להיתקע בנישואין לא מוצלחים? האם בגלל הילדים עליי לשתוק ולסבול כל החיים? האם זה טוב שהילדים מעורבים במריבות ושומעים את הצעקות, הריבים והוויכוחים? אולי עדיף לחיות לבד מאשר במצב הקיים? אולי בפרק ב' אהיה הרבה יותר מאושר? מי קבע שמשפחה היא ערך עליון ולא מפרקים אותה? כעת רע לי, קשה לי, מה אכפת לי מה יהיה אחרי. משל לאדם שמטפס על הר גבוה ותלול במטרה להגיע לפסגה ופתאום באמצע ההר נעצר ומסתפק האם אני מטפס על ההר הנכון? אולי טעיתי, שגיתי וכ'ו? מצד אחד אם ימשיך ויעלה למעלה וייווכח שזה לא ההר שלו, יצטרך לרדת ולהתחיל הכל מחדש. מצד שני אם יפנה וירד למטה ויוודע לו כי זהו ההר שלו, הוא יצטרך לעלות ולהתחיל הכל מחדש. הוא תקוע, מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר יקר. הנמשל-באמצע החיים יש בית/זוגיות/ילדים/משפחתיות/עבודה/לימודים וכ'ו,בני הזוג נעצרים ושואלים את עצמם-אולי טעיתי? אולי אני מתאמץ לשווא? אני המשקיע היחידי? אני רק סובל? אולי זה לא הזיווג? אולי רצון ה' שאגרש? מי אמר שבכל מחיר ובכל מצב עושים שלום בית?אולי אני מבזבז את החיים לשווא? אולי אני הורס את העתיד שלי? הרי אפשר לפתוח פרק ב' בחיים,כיצד ינהג? אם ימשיך לחיות כך ויגלה בגיל מאוחר שסבל לחינם ועשה את טעות חייו יהיה מאוחר מידי,כי אם היה מגרש בצעירותו היה מציל את חייו ואולי גם את חיי ילדיו. מצד שני אם יפרק את הבית יתכן שבשלב מאוחר יגלה שזו טעות חייו. כי אולי אם היה מתאמץ יותר ולוקח אחריות על האושר שלו, מכיל ומקבל את בן זוגו ללא רצון לשנותו, היה מצליח יותר. הוא מבולבל ומתוסכל ואינו יודע כיצד לנהוג, כי לאן שיפנה הוא עלול להפסיד ולשלם מחיר יקר!! האמת היא שלא פשוט להכריע ולקחת אחריות בעניין כה גבוה וחשוב שעומד ברומו של עולם ולפסוק גירושין או שלום בית בכל מחיר. הריני עד על מקרים רבים שאדמורים וגדולי ישראל לא רצו להכריע בעניין כה חשוב, בטענה שזו לא שאלה של נבואה או רוח הקודש, אלא של איש מקצוע מבחינת-"חכם עדיף מנביא". יצוין- שבין אם בני הזוג יחליטו לפנות למסלול של שלום בית או לתהליך גירושין, צפויים להם מעברים, משברים, קשיים,ניסיונות והתמודדויות.השאלה הנשאלת-האם שלום בית אפשרי בכל מצב או אין מנוס מלהתגרש? מי שאינו בקי בתחום הזוגיות ואין לו ידע וניסיון מקצועי, בעיקר הורי בני הזוג,בני המשפחה, חברים וידידים, עלולים לומר בפזיזות ובקלות דעת תתגרשו! אין לכם מה להפסיד! לא מגיע לכם חיים כאלה! בקלות תפתחו דף חדש בחיים! אין טעם לסבול! חבל לבזבז את החיים וכ'ו! אך איש מקצוע בעל ידע וניסיון רב, יוכל לראות את עתידכם מראייה מרחבית יותר ולא ינהיג אותכם בחיפזון ובקלות דעת, אלא בכובד ראש, בזהירות ובמלוא האחריות. בין היתר יציג לכם שאלון שיאזן אותכם וינחית אותכם לקרקע. לפניכם שאלון קראו היטב ובעיון והשיבו בכובד ראש. זכרו כל תשובה היא גורלית עבורכם ועבור ילדכם!! א.האם פניתם יחדיו ליעוץ זוגי מקצועי? ב. האם פניתם ליעוץ אישי כדי לברר אם בעיות אלו נוצרו מחסכי ילדות וכ'ו וכעת התפרצו?ג.מה עשיתם על מנת להציל את הזוגיות? ד.האם המצב הקיים נגרם באשמת בן הזוג בלבד? ה.האם גם לכם יש חלק במצב? ו. איך לדעתכם ניתן לשנות את המצב? ז. האם ההחלטה שלכם להתגרש סופית או שזה משחק כוחות כדי להרוויח- כח, סמכות, שליטה ועוד? ח. האם זה מפאת מידת האגו והכבוד שניפגע? ט. האם עבור זה כדאי לשלם מחיר כה יקר וחשוב? י. מה בעצם מניע אותכם להחלטה זו? יא. האם בריאותכם הפיזית, הרגשית והנפשית תקינה? יב. האם אתם לאחר משבר רוחני, גשמי, גיל הארבעים, פרישה לגמלאות ועוד? יג. האם אתם לאחר משבר כלכלי-פיטורין, הלוואות, חובות הפסדים, נזקים ועוד? יד. האם אתם מתמודדים עם קושי בחינוך ילדים או ילד מיוחד? טו. האם אתם מתמודדים עם קושי משמעותי אחר? טז. ביררתם אם אתם מודרכים ע"י השכל או הרגש? יז. מה הם החסרונות במצב הקיים? יח. האם החסרונות ניתנים לשינוי?יט.האם לאחר הגירושין החסרונות יושלמו? כ.מה הם היתרונות בגירושין? כא. מה הם החסרונות בגירושין? כב. מה לדעתכם אתם עלולים להפסיד מהגירושין? כג. מה לדעתכם תרוויחו מהגירושין? כד. האם אתם מודעים מה צפוי לכם בעתיד? כה.איך תסדרו כלכלית? כו.מהיא טובת הילדים באמת?כז. איך תתמודדו בקושי החינוכי, החברתי וההתנהגותי שלהם? כח. מי הבטיח לכם שלאחר הגירושין יהיה לכם טוב יותר? כט. מי אמר שזיווג שני או לחיות לבד עדיף יותר? ל. האם איש מקצוע מלווה אותכם בהחלטה? לא. האם המשפחות שלכם מגבה ותומכת בכם? לב. האם יש לכם מעורבות חיצונית כלשהיא שמכתיבה לכם כיצד לנהוג? לג.האם מישהו מעודד אותכם להתגרש? לד.האם הבטחתם למישהו ונתתם לו מילה שאתם מתגרשים בכל מחיר וקשה לכם לחזור מהחלטה זו? לה. האם אמרתם זה לזו שהפעם מתגרשים בכל מחיר? לו. מה היא טובתכם האמיתית? אם אין לכם תשובות שמספקות אותכם, תהיו אמיצים וקחו אחריות על החיים שלכם ועשו מעשה! עשו שינוי! היו מוכנים לעשות הכל למען האושר שלכם! מה שצריך ולא מה שרוצים! לוקחים אחריות ופונים ליעוץ זוגי. עם מוטיבציה הדדית ניתן להשיב את הזוגיות, האהבה, הכבוד, ההערכה והאמון, למרות שהמצב קשה ונראה אבוד ואין סיכוי. במידה ובן הזוג מסרב לפנות לייעוץ זוגי מומלץ לפנות ליעוץ אישי. יתכן מצב שבו יצליח היועץ לכוון אותכם כדי לעורר את בן הזוג [המסרב] לשנות את דעתו ולבוא מרצונו [ויש לי המון סיפורים מזה]. במקביל יעניק לכם היועץ כלים מתאימים ויכוון אותכם כיצד לפעול על מנת לשכם את הזוגיות בכוחות עצמכם בלבד גם ללא שיתוף פעולה מצד בן הזוג. במידה והוחלט סופי כי אין מנוס מלהתגרש, יכוון אותכם היועץ לבצע זאת בהסכמה ובכבוד תוך מזעור נזקים ופגיעות לשני הכיוונים, בעיקר כשיש את הילדים באמצע. זכרו- כולם יודעים להינשא ורק מעטים יודעים לגרש. אם בכל זאת לאחר שעברתם תהליך שיקום וזה לא צלח והמגשר החליט שאין מנוס וצריך לגרש, חובה עלינו לתת את הדעת לקראת מה אנו צועדים. במשפחה משולבת [זיווג שני], האתגרים וההתמודדויות מכפילים ומשלשים את עצמם, לעומת התנהלות במשפחה גרעינית, [זיווג ראשון]. כשאנו שוקלים לפתוח פרק ב' בחיים אסור לנו ללכת על "עיוור", מה שיהיה יהיה. עלינו להיות מודעים לקשיים העשויים לעלות ולצוץ בדרכנו ולקחת אותם בחשבון. נציין עשרה נקודות למחשבה על קצה המזלג: א. זוגיות לצד הורות-הזוגיות וההורות נבנות ביחד.בני הזוג קופצים למים עמוקים מיד לאחר הנישואין, המשפחה גדלה בבת אחת ולא בהדרגה ב. זוגיות מתחרה בהורות- ילדים מנישואין קודמים תופסים מקום מרכזי מאוד בחיי בני הזוג ובמקרה של בחירה בנאמנות לילדים או לבן הזוג החדש, עלולה ליצור קריעה לבני הזוג ג. סמכות הורית-הקשר של הילד עם ההורה המגדל אותו, הקשר של הילד עם ההורה שאינו מגדל אותו-מסית, מדיח, מבלבל, סותר וזורע ארס בלב הילד ד. מצב הריגשי של הילד- מרגיש יתום, פצוע רגשית ונפשית, נהפך למרדן, מסית, נושר, לקוי למידה, בעל לקות, הלכות יחוד, נושר מהדת והיהדות וממתין לזמן הראוי כדי לכפור ובכך להתנקם בהורים על הצער שגרמו לו,ילד ריטלין,ריווחי, חש סוג ב' בחברה ובכל מקום, חווה חרדות נטישה, מבולבל, מתוסכל, מפתח תלות רגשית באנשים שאינם ראויים, מפוחד, מצוקות, חרדות ומחשבות אובדניות ה. מיזוג- חיבור בין שני חלקי המשפחה, הקשר עם האחים הטבעיים, הקשר עם האחים החדשים, מיקום הילדים מחדש, מרחב מחייה לכל אחד, שימוש משותף ברהיטים, בחפצים, במתנות, חלוקת תפקידים, האצלת סמכויות ועוד ו. בניית משפחתיות חדשה לצד העבר-ביקורים, סופי שבוע וחגים בבית ההורה שאינו מגדל, ביקורים בבית הסבתות, הכרות וקשר עם דודים ועם בני דודים חדשים, השתתפות בשמחות משפחתיות, קנאה שנאה, נטירה, תחרות וטונות של לשון הרע ז. מעברים ושינויים- מעבר לעיר אחרת, שינוי מקום מגורים, שינוי מקום לימודים, שינוי מקום עבודה, שינוי תנאי חיים ח. פרשת הכסף- הסכם ממון, דירה משותפת, חשבון בנק משותף או נפרד, סיכום מפורט בכתב של מימון צורכי הילדים, צוואה וירושה במקרה של פטירה וחלוקת רכוש מוסכמת במקרה של גירושין ט. ניהול משק בית משותף-חלוקה של הוצאות הבית השוטפות, נשיאה משותפת בעול אחזקת הבית, פער כלכלי, דמי מזונות וכ'ו י. לווי מקצועי-עקב המורכבות העצומה שבפרק ב', על בני הזוג להיצמד לליווי מקצועי תומך. לתשומת ליבנו: הנתונים מורים כי שיעור הגירושין בנישואין הראשונים עומד על-40אחוז, לעומת נישואין שניים שמטפס ועולה שיעור הגירושין ל- 90 אחוז. אנו חיים במסגרת העולם הידוע והמוכר לנו לטוב ולרע. כל שינוי מערער את תפיסת עולמנו ומעורר בנו רתיעה. אנו נסגרים, נחסמים וטוענים- "אצלנו לא נוהגים כך, לא מקובל עלי,לא מתאים לי, זה אני, זה האופי שלי זה הטבע שלי,זה הסגנון שלי,לא נח לי, אני לא מסוגל ובן זוגי צריך להשתנות ולקבל אותי כמו שאני". ההבדלים שקיימים בנו כדי להעניק לנו הזדמנות נפלאה להכיר עולם חדש ולהכיל תפיסות חדשות. בן הזוג השונה מוציא אותנו מהמסגרת, משחרר אותנו מתפיסות קודמות ופותח אותנו לאפשרויות חדשות. הוא מפגיש אותנו עם החלקים החסרים, האבודים והמודחקים שבתוכנו ומכיר לנו חיים מסוג אחר. כאשר מתגברים על הפחדים והאי נוחות, אנו שוברים מחסומים והרגלים ישנים וזוכים לחיים חדשים. למעשה ההשקעה בבן הזוג ובעיקר במצבים הקשים, תורם לצמיחה האישית שלנו. הדרך לצמוח ולהכיר עולם חדש ע"י התמודדות ולא בריחה. באמצעות שיח זוגי שבני הזוג באים כאחד לקראת השני מתוך הבנה, הכלה,כבוד ותמיכה הדדית ניתן לגשר על הכל                                                                 שבת שלום ומבורך.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              

שבת שלום ומבורך 

לכל בית ישראל היקרים
מעבדכם ומוקירכם
יעקב אליהו!!

לשאלות הערות והארות:
13:00/15:00
18:00/22:00.
בהצלחה!!