מהדורה שנייה
בשלום בית:
כהמשך-
תקשורת חלק כג' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

כשם שקיימת מחזוריות טבעית בנשים של התרחקות והתקרבות, כך קיימת מחזוריות נפשית בגברים של התרחקות והתקרבות.
בחסרון הבנת נפש האיש היא אינה מבינה כיצד גבר תומך ואוהב זקוק מדי פעם לפרק זמן של התרחקות.
עניין-
זה יכול לתסכל כל אשה שאינה מודעת לתהליך פנימי זה של הגבר ובפרט כאשר דחף  התרחקותו מתעורר לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד".
גברים חשים באופן פתאומי דחף להתרחק בלי שום סיבה נראית לעין.
חשוב לדעת-
שאין זו החלטה או בחירה שלהם, זה פשוט תהליך תת הכרתי ואין זה באשמתם כלל, כי כך הם בנויים מראשיתם.
כשם שקיים באשה מחזוריות טבעית כך הוא בנוי במחזוריות נפשית.
יתרה מכך-כאשר גבר אוהב אשה, הוא זקוק וחייב מדי פעם לפרק זמן של התרחקות בטרם שיהיה מסוגל להתקרב שנית, כך הוא בנוי מראשיתו ואין זה בבחירתו או ברצונו!!
נשים שאינן יודעות סוד יקר זה, מפרשות שלא כהלכה את התנתקותו, מפני שבאופיין הן מתרחקות מסיבות אחרות מוצדקות, לכן הן מפרשות את התרחקותו מאותן סיבות. לדוגמא:
אשה מתרחקת כאשר היא מאוכזבת ואבדה אימון בבן זוגה או שאין הוא מבין ללבה, או כאשר היא פגועה ממנו וחוששת להיפגע שנית.
לפיכך-
כאשר גבר מתרחק ללא סיבה נראית לעין, היא מפרשת את התרחקותו מאותן סיבות הללו, לכן נפגעת עד עומק נשמתה.

מובן-
שגם גבר עשוי להתרחק ולהתנתק מאותן סיבות, אולם הוא גם בנוי להתרחק בלי שום סיבה של אשמה פגיעה או חוסר אימון.
עניין-
התרחקותו עשויה לתסכל כל אשה שאינה מבינה את נפש האיש בפרט כאשר מתנתק לפתע פתאום כשהוא אוהב, רגוע, שמח ובוטח בבת זוגו. עומק העניין-
גבר בטבעו אינו מסוגל להיות כבול במסגרת זמן רב, לכן מתנתק על מנת לממש לו את הצורך בחופש ועצמאות.
בדרך כלל-
חזרתו למצב הקודם תתממש רק לאחר שיתרחק עד קצה גבול יכולתו ואזי יקפוץ חזרה לאותו מקום שמשם התרחק ללא שום הכנה והודעה מוקדמת.
יש לציין-
שרק לאחר היפרדותו המלאה יהיה מסוגל לחוש שוב את הצורך שלו באהבה וקרבה.
לפיכך-
בחזרתו הפתאומית הוא יחוש רצון ויכולת להעניק את אהבתו ולקבל אהבה באותה רמה ועוצמה שהיה זקוק לה קודם לכן.
כמו כן- 
כאשר גבר מנתר בחזרה, הוא מצפה ממנה כעת להמשיך את מערכת היחסים מאותה רמת חיבור ואינטימיות שלפני התרחקותו.
עניין-
זה עשוי להכעיס כל אשה ולחשוב שבן זוגה סובל מהפרעת אישיות.
מאחר- א. שהיא לא סובלת מבעיה כזו, לכן אין היא מודעת לזה ב. דרוש לה זמן להתחבר שנית, היפך ממנו שאין לו כל צורך בתקופת התוועדות והתחברות מחדש.
לפיכך-
כאשר האשה מודעת כהלכה במחזוריות האינטימית הטבעית של הגבר ותבין אותה כפי שמבינה את המחזוריות שלה, ניתן לחסוך המון כעסים, פגיעות, ריבים, מחלוקות וירבו השלום, האהבה והאחדות.
יתרה מכך-
כאשר אין לגבר את האפשרות להתרחק,לא תהיה לו את הערגה והשתוקקות להתקרב.
נשים שיתעקשו לשמור על רציפות האינטימיות וירדפו אחרי בן זוגן בשעה שמתרחק, הוא ינסה להימלט על נפשו, וכאשר חזרתו תהיה מאולצת יפסיד את הריגוש החדש לחוש את כמיהתו  ואהבתו לבת זוגו.
ועוד-
גבר שמתרחק עד לקצה היכולת שלו, יחזור בעוצמה ובתנופה לאותה קרבה שהיה קודם לכן וכל גישתו באופן פתאומי משתנה עד כדי שאינו יכול לפתע פתאום לחיות בלעדיה.
כוחות הנפש חוזרים אליו ותשוקתו לאהוב  ולחוש נאהב הקיצה מתרדמתה.
התנהגות-
זו מוזרה וזרה בעיני האשה, מבלבלת ומתסכלת אותה.
מכיוון שעל פי טבעה כאשר היא מנתקת קשר, היא זקוקה לתקופת התחברות וחיבור מחדש. אם האשה לא תבין סוד יקר זה שגבר שונה ממנה, היא עלולה לכעוס, להיפגע ולנטות לחשדנות ביחס לכנות רצונו הפתאומי בחידוש האינטימיות, להאשימו ולחשוד בו בדברים קשים ביותר ולדחות אותו מעל פניה.
לעומת זאת-
גבר חייב להבין את השוני באשה שלוקח לה זמן בטרם תוכל שוב לקבלו כבתחילה.
בדרך כלל-
היא זקוקה לזמן שיחה עד שתהיה מסוגלת לחדש את הקשר שנית.
תקופת מעבר זו יכולה להיות נעימה, אם האשה לא תפרש זאת בפן האישי ותאפשר לו להתחבר שוב בנעימות ללא אשמות כי זה לא בבחירתו כאמור.
כמו כן-
גם הגבר יבין ללבה וייתן לה את הזמן הנדרש על מנת לחדש שנית את הקשר ולחזור לאותה דרגת אינטימיות, במיוחד אם היא חשה פגועה בזמן התרחקותו ממנה. מובן-
שבהעדר הבנה בהבדלים הקיימים בין האיש והאשה, עלולה האשה להיפגע, להרגיש דחויה  ולנתק את הקשר.
כמו כן-
עשוי הגבר לאבד את סבלנותו, מכיוון שמבחינתו הוא לא מרגיש שעשה דבר מה שהאשה צריכה לחוש פגועה, בפרט שמבחינתו הוא מוכן בפתע פתאום לשוב לאינטימיות בכל דרגת קרבה שהייתה קודם לכן!!

נקודה חשובה-
במערכת מחזוריות הנשית קיים תהליך שלוקח זמן בין התרחקות להתקרבות, ובדרך זו השפעתו על נפש האשה.
לעומת זאת-
מחזוריות נפש האיש בין התרחקות להתקרבות מהיר ובאופן פתאומי, לכן בחסרון ידיעה בתהליך עמוק ותת הכרתי זה, קשה לאשה להבין ולהכיל אותו, כי אצלו הקרבה והריחוק באופן פתאומי ובפרט לאחר שסיפק לו את הצורך באינטימיות, הוא חש באופן פתאומי רצון לחופש ועצמאות.

יתרה מכך-
האשה חשה פגיעה ובאופן פתאומי נתפסת לבהלה ומנסה לרדוף אחריו לשכנעו ולדובבו לחזור.
עניין-
זה גורם לו בדיוק את ההיפך.
לכן אם האשה לא תכנס ללחץ ובהלה ותאפשר לו לספק את הצורך שלו בהתרחקות, הוא יחזור שוב במהירות האפשרית לאותה נקודה שזינק ממנה החוצה וישתוקק שוב בצורך שלו להתחברות ואינטימיות ובהבטחה!!
נשאלת השאלה-
היכן הגבול, או איך ניתן לצמצם פערים?
נקדים:

אחת הסיבות שגבר מתנתק ובורח מהאשה מפאת שהוא בעצמו אינו יודע את סיבת בריחתו, בפרט כאשר מציפה אותו בשאלות ואין לו תשובות מספקות בעבורה, לכן מעדיף לברוח במהירות האפשרית.
כמו כן-
האשה נתקפת בפחד ובהלה ומתחילה לרדוף אחריו.
היא חושבת שטעתה כלפיו,ושהוא פגוע ממנה, לכן גרמה לו לאבד עניין בקשר מחייב.
ועוד,
היא מדמיינת לעצמה שהוא מצפה ממנה שתחדש את הקשר ואם לאו, הוא לעולם לא ישוב עוד אליה.
מה שמסעיר אותה במיוחד העובדה שהיא חשה חסרת יכולת ואונים להחזירו מכיוון שאין לה מושג מהו המשגה שעשתה שגרם לו לאבד עניין.
היא אינה מודעת  שהתרחקותו איננה אלא חלק ממחזור האינטימיות הטבעי שלו, בפרט כאשר שואלת אותו על פשר הדבר ואין לו תשובה ברורה.
לכן הוא שוב מתנתק ומסרב לשוחח בנידון עד החיבור הבא. לפיכך-
בשלב זה ככל שתרפה, הוא יזדרז לחזור, הנושא עמוק ורחב עוד נרחיב בס"ד!!

מהדורה שלישית
בשלום בית:

כותב רבינו הרמב"ם

בהלכות אישות פרק טו הלכה כ. "וכן ציוו על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו תעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא וזו דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגם, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח", עד כאן לשונו הזהב.

מובא בתנא דבי אליהו-
וכי מה טיבה של יעל שבאה תשועה גדולה לישראל על ידה? אמרו רבותינו אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה.
מכאן אמרו חכמים אין כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה.
מה הקשר בין התשועה שבאה לישראל ע"י יעל לבין אשה כשרה עושה רצון בעלה?
שורש האשה  מעצם האדם  וידוע לכל שעצם הוא דבר קשה, לכן יש קושי מסוים בטבעה להתבטל לבעל ולקבל את מרותו למרות חיובה.
יעל התנהגה נגד טבעה בקיום חובתה ועשתה את רצון בעלה, לכן הקב"ה התנהג עמה מידה כנגד מידה  והביא תשועה לישראל דרכה נגד הטבע. ללמדנו את החביבות הנפלאה שיש לקב"ה לאותן נשים כשרות שעושות רצון בעליהן.
"חכמת נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו".
מובא בתלמוד על אשה כשרה שנישאה לאדם רשע והפכה אותו לצדיק, ולעומת זאת על אשה מרשעת שנישאה לצדיק והפכה אותו לרשע.

מכאן-
 רואים את הכח והעוצמה הטמון  באשה ובבחירתה לשנותו לטוב או לרע.

מעשה-
בזוג, האשה חזרה בתשובה והבעל לא. עיני ראו ולא זר אוזני שמעו ולא אחר איך היה מבזה, מקלל ומשפילה פעמים רבות בנוכחותי.
שאלתי אותה מדוע את לא מתגרשת?
אתה לא מכיר אותו יש לו לב טוב הוא לא אדם רע, עוברת עליו תקופה לא טובה והוא עוד יחזור בתשובה.
וכך תמיד היתה מלמדת עליו זכות ומתפללת עליו. כעבור מספר שנים של תפילות המלוות בהשפלות קשות וביזיונות ברבים, זכתה להחזירו בתשובה ולחיק המשפחה.
יום אחד הופיע הבעל לבד והתפרץ בבכי שליש ומבקש עצה לנפשו או דרך כדי לעשות תשובה על אותן שנים שציער את אשתו ומוכן לעשות הכל כדי לתקן את העבר, בו בזמן שמפציר מספר פעמים "שאינו סולח לעצמו".

המעשה-
 הנ"ל לימד אותי שיעור לכל החיים א. אין ייאוש בעולם ב. מהו חוסנה וכוחה של האשה הבלתי מוגבל.

ועוד-
מובא בחז"ל על אשת לפידות שהייתה נביאה והיה לה בעל עם הארץ  ומכוח תמיכתה ועידודה החדירה בו אמון שהוא מיוחד ושווה הרבה יותר ממה שהוא חושב, וכך הפכה אותו לתלמיד חכם  ועד לגדול הדור.

לסיכום:
לכבד את בן זוגך, זה אומר לקבל את החלטותיו אפילו אם אינך שלמה אתן.
כמו כן-
לכבד את בחירותיו בבגדים, במזון בחברים, בהתנהגות וכ'ו. להקשיב ולהתחשב ברעיונותיו, בהצעותיו, במשפחתו ובעבודתו. אין פירוש שעלייך להחליט כמוהו, עליך רק לקבל את החלטותיו בכבוד.
לכן כשאת מכבדת את בעלך, את מתייחסת אליו כאל בוגר ולא כאל ילד חסר אחריות.
לפיכך,
יש לדבר עמו בטון ההולם אשה רגועה ומכובדת,

ובוודאי את לא משפילה אותו ע"י הוראות איך להדיח את הכלים ולשטוף את הרצפה וכ'ו.
כי הערות כאלו הם מעליבות ופוגעות והורסות את החיבור והאהבה.
ועוד,
לכבד פירושו גם כאשר הוא טועה בדרך ונדמה לך שעומד לעשות תאונה חלילה, אינך מעירה לו כיצד לנהוג והיכן עליו לפנות, וגם אם ימשיך לטעות אל תאמרי לו מה לעשות.
לאמתו של דבר, לא משנה מה יעשה בעלך, אל תנסי ללמד אותו, לשפר אותו, או לתקן אותו, בעיקר שזה לא תפקידך.
אלא, ללמוד לקבל אותו כמו שהוא וזו מהותה של אשה מכובדת שמכבדת את עצמה.כמו כן-כאשר  את מכבדת את בעלך, את יוצרת כבוד עצמי וזו גם הדרך של הכרה בכך שבחרת בחירה טובה כשנישאת לגבר הראוי לאהבתך ולהערכתך.

לכן-
כאשר את מתייחסת אליו בזלזול את משדרת שבחרת בחירה גרועה והתפשרת על בעל שהוא נחות ממך.
מי שחושבת כך, מפאת שנוח לה להאשים אותו בכישלונותיה וחוסר הצלחתה.
אם את חושבת שבעלך אינו ראוי לכבוד ממך, זכרי את אותם ימי הכרות שבטחת בו והערצת אותו, סביר להניח שהוא לא-
השתנה מכפי שהיה!!


מהדורה רביעית
בשלום בית:

תקשורת לא'
נשים וגברים מדברים
בשתי שפות:

הזמנים שמעלים בנו רגשות כאובים מן העבר, זה דווקא בעתות טובים של חיבור ואהבה. כאשר אנו מרגישים אוהבים ומאוהבים, גואים ועולים אותם רגשות כאובים של העבר כדי להירפא מכאבם ולהישלח החוצה.
הסיבה לכך מפאת שאנו חשים בתת מודענו באותם זמנים אומץ ובטחון שגורמים לנו להיות יותר מודעים לעצמנו ולחשוף את אותם רגשות כאובים של העבר אשר דחקנו במשך שנים וכעת קיבלנו את האומץ והתעוזה להוציאם החוצה.
התוצאה-
א. תגובתנו חריפה ולא קשורה להווה ב. השלכת אשמה כלפי בן/ת זוגנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור מהעבר ומושלך ישירות להווה ג. בן/ת זוגנו אינו/ה מסוגל/ת להבין, להכיל ולקבל מצבים מעין אלו של תגובות רגשיות מושהות, שיוצאים ומגיחים החוצה בעוצמה ובתגובה חריפה, ללא קשר למצב בהווה ובעיקר שבן/ת הזוג מרגיש/ה הקורבן והמואשם/ת  המרכזי במצב.
ישנה סיבה נוספת להוצאת רגשות מושהות והיא על עצם השגת מבוקשנו.
נקדים-
במסגרת עבודתי,אני נתקל בתופעה שכיחה, כאשר בן הזוג גילה נכונות לעשות שינויים לטובת בן/ת זוגו, הצד השני לפתע נעשה קר, אדיש ומזלזל במאמציו, דבר שלא היה קודם לכן.
הפלא הגדול-
שאותו צד שסבל במשך שנים מייחס מזולזל ומשפיל מבן/ת זוגו, המתין בסבלנות ע"י תפילות ובכיות על מנת לעוררו/ה לשינוי וכשסוף סוף תפילותיו התגשמו וזכה להערכה ותמיכה, נעשה אדיש וקר כלפיו וברוב המקרים מתנגד לשינוייו, פוגע ומשפיל את בן/ת זוגו, מה שלא עשה כן בשנים עברו!!
ע"פ הקדמתנו-
מובן, כאשר אחד מבן הזוג מחליט לעשות שינוים לטובת בן זוגו, עולים וגואים ללא שליטה לצד הפגוע אותם רגשות כאובים של העבר על מנת להירפא ולהישלח החוצה.
מי שאינו יודע סוד יקר זה, מפרש את בן/ת זוגו באופן מוטעה, כאילו שהוא מעונין לנקום בו על אותם שנים שסבל בגינו ומגיע למסקנה מוטעית שהיה מעדיף להישאר עם כל מגרעותיו מבלי לעשות שינוי כלל, כדי לא לקבל רעה תחת טובה.
בפרט שבזמן שהתנהג בצורה בלתי הולמת כלפי בן זוגו, קיבל בתמורה יחס והערכה טובה. מובן שאין ברצון בן הזוג הפגוע להעניש את בן זוגו עקב השתפרותו ובוודאי לא לנקום בו על העבר, אלא הוצאת רגשות עמוקים מושהים במשך שנים שקיבלו כעת את האומץ לצאת ומבקשים להירפא ואינם קשורים כלל לשינוי של בן/ת הזוג.
יתרה מכך-
ככל שמשתפרת וגוברת במערכת היחסים הערכה, חום ואהבה, רגשות מושהים עמוקים עולים על פני השטח.
כגון:
בושה, פחד, הזנחה, נטישה, אלימות נפשית, פיזית, מילולית וכ'ו.
מאחר וקיים בנו פחד להוציאם בגלוי ובפרט שאין אנו מסוגלים להתמודד עם רגשות מעין אלו בזמני לחץ וכעס, אנו נעשים מקובעים רגשית בתוך עצמנו ונשארים תקועים איתם ללא מוצא.
גם כשאנו מוציאים אותם בזמנים טובים או בעתות שבן זוגנו מחליט לעשות שינוי לטובה בעבורנו, אנו משליכים אותם מתוך חוסר שליטה עליו והקשה מכל, שמשליכים עליו את כל תסכולנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך עליו ישירות בהווה.
ע"י שיתוף, הבנה ותמיכה בבן זוגנו בעתות מעין אלו, כמו להבין אותו במצוקתו ועד כמה הרגיש נטוש וכאוב בזמנים ההם, תלך ותגבר יכולתינו להבין ולקבל את כאבו ומצוקתו.
כמו כן-
ע"י שנקבל על עצמנו אחריות חלקית במצבו, יהיה לנו כלים להכילו, להבינו ולקבלו.  
כאשר אנו פוחדים או מתביישים לחשוף רגשות בפני בן/ת זוגנו, זה הזמן לשתף יועץ, רב או כל בר סמכא כדי להוציא רגשות כאובים אלו.
במידה ואין לנו את האומץ להוציאם, אנו עלולים לסבול מתופעות קשות כמו-פחדים, דאגות, דיכאונות, חרדות, שעמום, חולשה, תשישות כח ללא סיבה נראית לעין וליפול לאפתיות.
התסמינים הללו הם פסולת רגשית- חסומה שכמהה לצאת ולהשתחרר כדי להירפא.
בדרך כלל התגובה הטבעית הראשונה זה להימלט ולברוח מהתחייבות וקשר זוגי רגשי כלשהו, או לחילופין מגבירים התמכרויות על מנת לברוח ולהימלט מאותם רגשות כאובים. יתרה מזו-
מפאת הביטחון שאנו חשים עם בן זוגנו בזמנים הטובים, אנו מקבלים אומץ להעלות את אותם רגשות עמוקים וכאשר הם עולים, אנו נתקפים בפחד שאיננו מסוגלים להעלותם בנוכחותו, לכן זה הזמן להיוועץ עם בר סמכא.
כשאין לנו תמיכה כלל או מספקת במערכת היחסים, אחת הסיבות המשמעותיות לכך, שאיננו מבקשים די הצורך, או בצורה הנכונה.
בקשת עזרה היא הכרחית להצלחת כל מערכת יחסים שהיא ובפרט בזוגיות.
אם ברצוננו לקבלה, עלינו פשוט לבקשה.
לנשים ולגברים כאחד יש קושי לבקש תמיכה, בעיקר נשים חשות תסכול ואכזבה יותר מהגברים כאשר הן נאלצות לבקש עידוד ותמיכה.
עומק הענין:
נשים סבורות בטעות, שאין צורך לבקש תמיכה, מאחר שהן חשות באופן מידי את צורכי זולתם ומעניקות להם ככל יכולתן ללא שנתבקשו מהן, לפיכך הן סבורות ומצפות שהגברים ינהגו כמוהן.
לכן משפט כמו-"אתה אמור לדעת מה מפריע לי", הוא משפט די חוזר ונדוש אצל הנשים, מפאת שאשה אוהבת יותר, כך גדלה ההתעניינות, המוטיבציה והרצון שלה להעניק אהבה ולתת יותר ובכל התחומים.
לסיכום:
נשים מעניקות באופן טבעי, לכן לדעתן אין כל סיבה לבקש תמיכה, היפך הגברים שלפי הבנתם, מי שזקוק לתמיכה או לעזרה, הוא אמור לבקש.
חסרון הבנה משמעותי זה בהבדלים בין גברים ונשים, יוצר מתחים וקצר תקשורתי.
יתרה מזו-
אחד המבחנים עבור הנשים כדי להוכיח שאוהבים מישהו, זה האי צורך לבקש את תמיכתו, כי הוא אמור להבין מעצמו וזה היפך הגברים.
מאחר שזו נקודת ההתייחסות של האשה היא מניחה שאם בן זוגה אוהבה, הוא יציע את תמיכתו ללא צורך לבקשה.
היא עשויה לבחון אותו במכוון ולא לבקש את עזרתו, כדי לדעת את מידת אהבתו כלפיה, כי מבחינתה זה המודד, [טעות נפוצה].
גישה זו למערכת יחסים איננה עובדת אצל גברים, כי הם בנויים אחרת.
טבעם שאם האשה מעוניינת בעזרה או בתמיכה כלשהי, עליה לבקשה.
כאשר האשה אינה מודעת לשוני, היא עלולה בטעות לפרשו בצורה הלא נכונה.
כי אם לא תבקש תמיכה, היא עלולה לקבל מעט מאוד או לא כלום ולפרשו בטעות שאינו אוהבה מספיק.
מצד שני כאשר מבקשת בכעס וברוגז, הוא עלול להיפגע ולהמציא תירוצים והתחמקויות ובסופו לאבד ענין בקשר זוגי. כאשר האשה מעניקה ותומכת ואינה מקבלת את העזרה המצופה, היא מניחה בטעות שהוא לא אוהבה וממשיכה להעניק בסבלנות ובאהבה מתוך תקוה שבמוקדם או מאוחר הוא יתעורר מעצמו וידביק את הקצב ואף ישיג אותה.
לעומת זאת-
הוא חש שהוא מעניק די והותר והראיה לכך, שהרי היא ממשיכה להעניק לו בלי להתלונן או לבקש את תמיכתו.
הוא אינו מעלה בדעתו שהיא מצפה ממנו שיתעורר מעצמו וישיב לה את תמיכתו.
הוא סבור שאילו הייתה זקוקה ליותר, היא הייתה מפסיקה להעניק או לחילופין לבקש את תמיכתו כפי שהוא רגיל בכך. יוצא-
שהיא משקיעה בלי סוף ומצפה שיעניק לה חזרה בלי שתבקש הימנו, והוא מבין שנותן במידה המשביעה את רצונה, בפרט כאשר היא ממשיכה להעניק לו מבלי לבקש את תמיכתו.
ישנן נשים שלבסוף מבקשות תמיכה, אולם עד אז הן מעניקות כל כך המון ועקב כך, הן צוברות המון כעסים ואזי הבקשות נהפכות לתרעומות ותביעות.
ישנן כאלו שמתרעמות על בעליהן על עצם זה שהביאו אותן למצב שהן צריכות לבקש את תמיכתם.
מובן-
שהרגשתן באה מיסוד מוטעה, שאם הן צריכות לבקש תמיכה, אזי-זה לא שווה.
מפאת  שפירשו את הגברים בצורה לא נכונה ודימו את צורכם לצורכן וכאן האגו הנשי נפגע וכעת קשה לפיוס.
גברים אינם מגיבים בצורה יפה על תביעות הנשים, בעיקר כאשר אינם מסוגלים לרדת לסוף דעתן ואינם מצליחים להבין מאיזה מקום רגשי עמוק הדברים יוצאים, כי הם שונים מהן.
בכל גבר קיים נכונות להעניק תמיכה ועזרה, אולם תרעומת ותביעה מצד האשה גורמים לסירובו וחסימתו.
בקשה זו לא תביעה, תביעות תוצאתן אחת, סירוב ואיבוד עניין מוחלט וכעת סיכוייה של האשה לזכות לתמיכת הגבר פוחתים בצורה ניכרת וחבל,גם אם תקבל תמיכה,זה מכפיה ומחוסר ברירה. ככל שהביקורתיות והתביעות יגדלו, כך ההענקה והתמיכה מצד הגבר ילכו יחלשו ויפסקו. אכן-
גברים חייבים ללמוד את צורכי הנשים, בעיקר שקיים בהן קושי וחסימה לבקש תמיכה רגשית כלשהי ואם ימתינו עד שנשותיהן יבקשו, זה יהיה מאוחר וגם אם כן, מלווה עם כעסים ותרעומות כאשר יכלו למנוע זאת ע"י הקשבה, הבנה ותמיכה מועטה וכעת הם צריכים להשקיע המון על מנת להחזיר את האימון ושלום ביתם וחבל. 
לחסימות רגשיות-
ישנם מספר גורמים וכל נושא נידון לגופו:
א. אופי סגור ומופנם ב.חינוך כפייתי בילדות ג.חוסר הצלחה. ד.פגיעות חברתיות ה. זוגיות המלווה בהשפלות ופגיעות, או חמש הסיבות יחדיו. ברור שלא ניתן לפתור חסימות ע"י קריאה ולימוד בספרים בלבד, אלא חייבים  לפנות לסמכות מקצועית וכל נושא נידון לגופו.
בדרך כלל-
מי שחסום רגשית קשה לו להביע ולבטא  רגשות אהבה, לכן הוא מפייס ומרצה בצורה גשמית.
אם החסימה מצד האשה, נהפכת לנותנת כפייתית ומרצה ע"י ריבוי בניקיון, סדר ואוכל ועיקר התעניינותה בילדים מאשר בבן זוגה.
אם מצד האיש הריצוי הוא גשמי, והיחס לאשה הוא קר וחיצוני, מה שאין כן עם הילדים.
אם החסימה היא מצד אופי או מידות אזי כלפי החברה פתוחים יותר ובבית סגורים.
אם החסימה באה מחינוך כפייתי וכ'ו,זה בא לידי ביטוי בזוגיות ובחינוך ילדים.
ככל שחסומים יותר זה סימן לרגישות יתר,כי ריבוי החסימות נובע מפחד פנימי לא להיחשף שנית כדי לא להיפגע שנית. נקודה עמוקה-
כשיש חסימה רגשית לאיש בנוסף לאופיו הקר וחסרון הבנתו ברגשות האשה, בדרך כלל וללא מתכוון זה בא לידי ביטוי בהתייחסותו לאשה כל החודש ביחס ליום החודש, היפך האשה שגילוי החיבה שבא לפני ואחרי, חשוב ויקר לה יותר.
נקודה רגשית וכואבת זו קיימת כמעט אצל כל הגברים מפאת חוסר דעת בהבנת האשה ובהבדלים המהותיים שיש בין האיש והאשה, בנוסף לחסימות רגשיות שקיימות.
כידוע האשה בטבעה ריגשית ורוחנית יותר מהאיש ועיניה נשואות דווקא אל קרבה נפשית תומכת ויחס  חם אוהב יותר מכל מגע גשמי, היפך האיש.
אם קיים יחס כזה היא משתוקקת גם לקרבת הבעל.
אם אין הבעל מגלה קרבת דעת אוהבת כל החודש, ולא משנה מה הן הסבות או החסימות, היא סולדת מכל מגע כלשהו.
מאחר שקרבה שאינה באה מתוך יחס וחיבה אמיתית מכאיבה ומשפילה אותה.
מצד שני-
אין השפלה כואבת יותר מזה שהאשה דוחה את הגבר ולא משנה מה הסיבות, לפיכך יש ללמוד כיצד לפתוח חסימות רגשיות, כי אין מצוה להיתקע עימם, שבת שלום ומבורך.




מהדורה חמישית
בשלום בית:

תקשורת: הזמנים שמעלים בנו רגשות שליליים מן העבר, זה דווקא בזמנים טובים של חיבור ואחוה. כאשר אנו מרגישים אוהבים ומחוברים, גואים ועולים אותם רגשות כאובים של העבר כדי להירפא מכאבם ולהישלח החוצה.
הסיבה לכך, מפאת שאנו חשים באותם זמנים אומץ ובטחון שגורמים לנו להיות יותר מודעים לעצמנו ולחשוף את אותם רגשות שליליים של העבר אשר דחקנו במשך שנים וכעת קיבלנו את האומץ והתעוזה להוציאם החוצה.
התוצאה-א. תגובתנו חריפה ולא קשורה למצב ב. השלכת אשמה כלפי בן/ת זוגנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך ישירות עליו ג. בן זוגנו אינו מסוגל להבין, להכיל ולקבל מצבים של תגובות רגשיות מושהות, שמגיחים החוצה בעוצמה ובתגובה חריפה ד. בן הזוג חש מואשם וקורבן במצב.
ישנה סיבה עמוקה נוספת להוצאת רגשות מושהות, והיא על עצם השגת מבוקשנו.
נקדים-במסגרת עבודתי אני נתקל בתופעה שכיחה, כאשר בן הזוג גילה נכונות לעשות שינויים לטובת בן/ת זוגו, הצד השני לפתע נעשה קר, אדיש ומזלזל במאמציו, דבר שלא היה קודם לכן.
הפלא הגדול שאותו צד שסבל במשך שנים מייחס מזולזל ומשפיל מבן/ת זוגו, המתין בסבלנות ע"י תפילות ובכיות על מנת לעוררו/ה לשינוי וכשסוף סוף תפילותיו התגשמו וזכה לקבל הערכה, תמיכה וחיזורים, נעשה אדיש וקר כלפיו וברוב המקרים מתנגד לשינוייו, פוגע ומשפיל אותו, מה שלא עשה כן בשנים עברו!!
עומק העניין-
כאשר אחד מבן הזוג מחליט לעשות שינוים לטובת בן זוגו, עולים וגואים ללא שליטה לצד הפגוע אותם פגיעות ורגשות כאובים של העבר על מנת להירפא ולהישלח החוצה.
מי שאינו מודע לסוד יקר זה, מפרש את בן/ת זוגו באופן מוטעה, וחושב כאילו שהוא מעוניין לנקום בו על אותם שנים שסבל בגינו ומגיע למסקנה מוטעית שהיה מעדיף להישאר עם כל מגרעותיו מבלי לעשות שינוי כלל, כדי לא לקבל רעה תחת שינוייו, ובעיקר כשהתנהג בצורה בלתי הולמת כלפי בן זוגו וקיבל בתמורה יחס והערכה טובה.
מובן שאין ברצון בן הזוג הפגוע להעניש את בן זוגו עקב השתפרותו ובוודאי לא לנקום בו על העבר, אלא הוצאת רגשות עמוקים מושהים במשך שנים שקיבלו כעת את האומץ לצאת ומבקשים להירפא ואינם קשורים כלל לשינוי של בן/ת הזוג.
יתרה מכך-
ככל שמערכת היחסים משתפרת, בהערכה, חיבור, חום ואהבה, רגשות מושהים עמוקים עולים על פני השטח. כגון: בושה, פחד, הזנחה, נטישה, אלימות נפשית, פיזית, מילולית וכ'ו.
מאחר וקיים בנו פחד להוציאם בגלוי ובפרט שאין אנו מסוגלים להתמודד עם רגשות מעין אלו בזמני לחץ וכעס, אנו נעשים מקובעים רגשית בתוך עצמנו ונשארים תקועים איתם ללא מוצא.
גם כשאנו מוציאים אותם בזמנים טובים או בעתות שבן זוגנו מחליט לעשות שינוי לטובה בעבורנו, אנו משליכים אותם מתוך חוסר שליטה עליו והקשה מכל, שמשליכים עליו את כל תסכולנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך עליו
ישירות בהווה.
ע"י שיתוף, הבנה ותמיכה בבן זוגנו בעתות מעין אלו, כמו להבין את מצוקתו וכאבו שהיה שרוי בזמנים ההם,כך תלך ותגבר יכולתינו להכילו ולשחררו ממצוקותיו.
כמו כן- ע"י שנקבל על עצמנו אחריות חלקית במצבו, יהיה לנו כלים יותר להכילו ולקבלו כפי שהנו.
 כאשר אנו פוחדים או מתביישים לחשוף רגשות בפני בן/ת זוגנו, זה הזמן לשתף יועץ, רב או כל בר סמכא כדי להוציא רגשות כאובים אלו. במידה ואין לנו את האומץ להוציאם, אנו עלולים לסבול מתופעות קשות כמו-פחדים, דאגות, דיכאונות, חרדות, שעמום, חולשה, תשישות כח ללא סיבה נראית לעין וליפול לאפתיות ולמרה שחורה.
התסמינים הללו מצביעים על פסולת רגשית חסומה שכמהה לצאת ולהשתחרר כדי להירפא,ואנו לא מאפשרים לה וחבל.
בדרך כלל תגובתנו הראשונה זה להימלט ולברוח מהתחייבות וקשר זוגי רגשי כלשהו, או לחילופין מגבירים התמכרויות על מנת לברוח ולהימלט מאותם רגשות שליליים.
מצד אחד, בזמנים טובים אנו חשים בטחון לומר לבן זוגנו את הכל, ומצד שני אנו נתקפים בפחד שאיננו מסוגלים להעלותם בנוכחותו, לכן במצבים הללו רצוי להיוועץ עם בר סמכה או עם כל אדם אחר שיכול לתמוך בנו ולשחרר את מצוקותינו, [רצוי לא מבני המשפחה].
כשאין לנו תמיכה מספקת במערכת היחסים, אחת הסיבות המשמעותיות לכך, שאיננו מבקשים די הצורך, או בצורה הנכונה. בקשת עזרה היא הכרחית להצלחת כל מערכת יחסים ובעיקר בזוגיות, לכן אם ברצוננו לקבל, עלינו פשוט לבקש.
לנשים וגברים כאחד יש קושי לבקש תמיכה ובעיקר נשים חשות תסכול ואכזבה יותר מהגברים כאשר הן נאלצות לבקש עזרה או תמיכה כל שהיא.
עומק העניין:
נשים סבורות בטעות, שאין צורך לבקש תמיכה, מאחר שהן חשות באופן מידי את צורכי זולתם ומעניקות  להם בלי שיבקשו מהן, לכן הן מצפות שהגברים ינהגו כמותן.
משפט כמו- "אתה אמור לדעת מה מפריע לי",הוא משפט די חוזר ונדוש אצל נשים, מפני שככל שהן מחוברות ואוהבת יותר, כך גדלה ההתעניינות והמוטיבציה שלהן להעניק ולתת יותר לבן זוגן, לכן הן מצפות שגם הם כך ינהגו, אולם אצל הגברים זה עובד אחרת. לסיכום:
נשים מעניקות באופן טבעי בלי שנתבקשו, לכן לדעתן אין כל סיבה לבקש תמיכה, אלא הגברים אמורים לדעת מעצמם. ועל פי הבנת הגברים מי שזקוק לתמיכה או לעזרה, הוא אמור לבקש, ואם לא ביקש זה סימן שהוא מסתדר נפלא וכל עזרה שהיא, רק תפריע למהלך התקין שלו.
לא פלא שבחסרון הבנה בסיסי בהבדלים הפשוטים בין גברים לנשים, נוצר מתחים וקצר תקשורתי.
יתרה מכך- אחד המבחנים עבור הנשים על מנת להוכיח לעצמן שבני זוגן אוהבים אותן, זה האי צורך לבקש את תמיכתם, כי אם הם אוהבים באמת, הם אמורים להבין מעצמם וזה היפך הגברים.
מאחר שזו נקודת ההתייחסות של האשה, היא מניחה שאם בן זוגה אוהבה, הוא יציע את תמיכתו בלי שתצטרך לבקש.
היא גם עשויה לבחון אותו במכוון ולא לבקש את עזרתו, כדי לדעת את מידת אהבתו כלפיה וזה המדד עבורה.
גישה זו במערכת היחסים איננה עובדת אצל גברים, כי הם בנויים בטבעם שאם האשה מעוניינת בעזרה או בתמיכה כלשהי, עליה לבקש. כאשר האשה אינה מודעת לשוני ואינה מבקשת  תמיכה רגשית למשל, היא עשויה לקבל מעט או לא כלום, ולפרשו בטעות שאינו אוהבה מספיק.
אולם כאשר היא מבקשת בכעס וברוגז, הוא עלול להיפגע ולהמציא תירוצים והתחמקויות ובסופו לאבד עניין בקשר זוגי.
כמו כן ישנן נשים שמעניקות ונותנות במשך שנים ומצפות שבמוקדם או מאוחר הוא יתעורר מעצמו וידביק את הקצב ואף ישיג אותה. אולם האיש חש שהוא מעניק די והותר והראיה לכך, שהאשה ממשיכה להעניק לו בלי להתלונן או לבקש ממנו מעבר לרגיל.
הוא אינו מעלה בדעתו שהיא מצפה ממנו שיתעורר מעצמו ויתמוך בה כראוי, כי הוא סבור שאילו הייתה זקוקה ליותר, היא הייתה מפסיקה להעניק או לחילופין לבקש את תמיכתו כפי שהוא רגיל בכך.
יוצא-
שהיא משקיעה בלי סוף ומצפה שיעניק לה חזרה בלי שתבקש הימנו, והוא מבין שהוא נותן במידה המשביעה את רצונה.
ישנן נשים שלבסוף מבקשות תמיכה, אולם עד אז הן מעניקות כל כך המון ועקב כך, הן צוברות המון כעסים ופגיעות,והבקשות נהפכות לתרעומות ותביעות.
ישנן כאלו שמתרעמות על בעליהן על עצם זה שהביאו אותן למצב שהן צריכות לבקש את תמיכתם.
מובן שתסכולן מקורו מיסוד מוטעה, שאם הן צריכות לבקש תמיכה-"אין לזה ערך וזה לא שווה".
מפני שפירשו אותם בצורה לא נכונה והשוו את אופיים לאופיין.
גברים אינם מגיבים בצורה יפה לתביעות הנשים, בעיקר כאשר אינם מסוגלים לרדת לסוף דעתן ולהבין מאיזה נקודה רגשית הן מגיבות, כי הם שונים מהן.
בכל גבר קיים נכונות להעניק תמיכה ועזרה, אולם תרעומת ותביעה מצד האשה גורמים לסירובו וחסימתו. בקשה זו לא תביעה, תביעות תוצאתן אחת, סירוב ואיבוד עניין מוחלט, וכעת סיכוייה של האשה לזכות לתמיכת הגבר, פוחתים בצורה ניכרת וחבל.
גם אם יתמוך בה, זה מכפייה ומחוסר ברירה. ככל שהביקורתיות והתביעות יגדלו, כך ההענקה והתמיכה מצד הגבר יחלשו ויפסקו, כפי שזה צפוי גם אצלה.
אכן גברים חייבים ללמוד את צורכי הנשים, בעיקר שקיים בהן קושי וחסימה לבקש תמיכה כלשהי, ואם ימתינו עד שנשיהן יבקשו, זה יהיה מאוחר וגם אם כן, יהיה מלווה בכעסים ותרעומות, ובמידה ויכלו למנוע זאת ע"י הקשבה, הבנה ותמיכה מועטה, כעת הם יצטרכו להשקיע המון, על מנת להחזיר את האימון ושלום ביתם שנהרס.
לחסימות רגשיות ישנן מספר גורמים וכל נושא נידון לגופו:
א. אופי סגור ומופנם ב.חינוך כפייתי בילדות ג. בטחון וערך עצמי ירוד ד.פגיעות חברתיות ה. זוגיות המלווה בהשפלות ופגיעות, או חמש הסיבות יחדיו.
ברור שלא ניתן לפתור חסימות ע"י קריאה ולימוד מתוך  ספרים בלבד, אלא חייבים  לפנות לסמכות מקצועית וכל נושא נידון לגופו.
בדרך כלל כשהאיש חסום רגשית, קשה לו להביע ולבטא רגשות אהבה, לכן הוא מפייס ומרצה באופן גשמי.
במידה והחסימה מצד האשה, היא נהפכת לנותנת כפייתית ומרצה ע"י ריבוי בניקיון, סדר ואוכל, ועיקר התעניינותה בילדים מאשר
בבן זוגה.
אם הפגיעה באיש מצד האשה, הריצוי הוא גשמי, והיחס לאשה הוא קר וחיצוני, מה שאין כן עם הילדים.
אם החסימה היא מצד אופי או מידות, כלפי החברה פתוחים יותר ובבית סגורים.
במידה והחסימות מחינוך כפייתי וכ'ו, זה בא לידי ביטוי בזוגיות ובחינוך הילדים.
ככל שחסומים יותר זה סימן לרגישות יתר, כי ריבוי החסימות נובע מפחד פנימי לא להיחשף כדי לא להיפגע שוב.
נקודה עמוקה-
כאשר האיש אינו מודע לנפש האשה ובפרט בעל אופי קר, זה בא לידי ביטוי בהתייחסותו כל החודש ביחס ליום החודש.
לעומת זאת גילויי החיבה והחיזורים חשוב ויקר כל החודש יותר מכל יום בחודש.
בעיה משמעותית וחשובה זו, קיימת כמעט אצל כל אחד שאינו מודע בהבנת שלום הבית ובהבדלים המהותיים שיש בין האיש והאשה, בנוסף אם קיימות בו חסימות רגשיות.
כידוע האשה בטבעה ריגשית ורוחנית יותר מהאיש, ועיניה נשואות דווקא אל קרבה נפשית תומכת ויחס  חם ואוהב יותר מכל עניין גשמי,היפך האיש.
אולם אם קיים יחס הולם,היא משתוקקת גם לקרבת הבעל.
אם הוא אינו מגלה קרבת דעת ראויה ולא משנה מה הן הסיבות והחסימות, היא סולדת מכל מגע וקירבה עמו.
מאחר שקירוב שאין בו חיבה אמיתית, מכאיבה ומשפילה אותה, במסתרים תבכה נפשה ואין דמעתה חוזרת ריקם.
מצד שני אין השפלה קשה יותר לאיש, כשהיא דוחה אותו ולא משנה מה הן הסיבות.
לכן יש חיוב לפתוח חסימות רגשיות, כי אין מצוה להיתקע עימם,
שבת שלום ומבורך.